ביהמ"ש המחוזי בחיפה הורה (יום ה', 29.11.07) למדינה לשלם 937 אלף שקלים לתלמיד שהתעוור בביה"ס, לאחר שהוצא מכיתתו. השופטת יעל וילנר קבעה כי המורים ובית הספר מחוייבים כלפי ההורים במסגרת "קשר חוזי" בהשגחה ובפיקוח על התלמידים וכי הוצאת ילד מכיתתו ללא השגחה, משמעותה "הפרת חוזה" והתרשלות.
"אתם בעונש תרדו למטה"
מדובר באירוע שהתרחש בבית ספר בקריית ביאליק בשנת 2001. עפ"י גירסת התלמיד, אז ילד כבן 9.5 בכיתה ה', משהתברר למורה כי הוא וכמה תלמידים נוספים לא הכינו שיעורי בית הורתה להם המורה לעזוב את הכיתה, תוך שהיא קוראת לעברם "אתם בעונש, רדו למטה". בהוראת המורה הם הלכו לכיתת האם, שיחקו "כדורגל" בחפץ שמצאו על הרצפה, בית אחיזה לרוכסן של קלמר. עוד טענו כי המנהלת חלפה במקום, ראתה שהם בכיתה ללא השגחה אך המשיכה בדרכה. כעבור חמש דקות נזרק החפץ ופגע בעינו של התלמיד. החפץ גרם "לקרע בקרנית העין ועדשת העין ניתקה ממקומה".
גירסת המורה היתה שונה. לטענתה היא "הפנתה" את התלמידים להשלמת שיעורי בית בכיתת האם. המורה והמנהלת טענו כי מדובר היה בהוצאת התלמידים להשלמת שיעורים והם ישבו בכיתה וחלקם גם במתחם ליד הכיתה "ועיינו בספרי עזר לצורך ביצוע המשימה". המנהלת טענה כי בעת שערכה סיור במקום "לא הבחינה בהתנהגות חריגה ובכל התנהגות שובבה מצד התלמידים".
קשר חוזי בין מורה להורה
בדיון בפרשה כתבה השופטת כי אינה נדרשת להכריע בין הגירסאות באשר להשתלשלות האירועים מאחר ש"בין כך ובין כך המנהלת והמורה התרשלו כלפי הילד". "מושכלות יסוד הן כי על מורים מוטלת חובה לפקח ולהשגיח על תלמידים בבית הספר על-מנת להבטיח את שלומם ובטחונם ולמנוע כל פגיעה בהם".
חובת ההשגחה המוטלת על המורים "מקורה גם בקשר החוזי הנוצר, בין במפורש ובין במשתמע, בין התלמיד והוריו מצד אחד, לבין הנהלת בית הספר מצד שני. עם רישום התלמיד לבית הספר, מתחייבת הנהלת בית הספר לפקח על התלמיד בעת שהייתו בבית הספר ולשמור על שלמות גופו ובטחונו (מעין חוזה השתדלות). הפרת התחייבות זו, מהווה הפרת החוזה ואף הפרת האמון, בהן חבה הנהלת בית הספר כלפי הורי התלמיד ואף כלפי התלמיד עצמו".
אסור להוציא תלמיד מהכיתה
גם אם נניח שהתלמידים הוצאו מהשיעור ונשלחו לכיתתם לצורך הכנת שיעורי הבית, אין מחלוקת כי הם שהו בכיתת האם ללא השגחת מבוגר. "האם ניתן וצריך היה לצפות כי התנהגות המורה בהותירה את התלמידים ללא השגחת מבוגר, עלולה היתה להביא להתרחשות התאונה... לדידי התשובה לכך חיובית", כתבה השופטת.
היא הדגישה כי חוזר מנכ"ל משרד החינוך קובע כי "תלמיד שהורחק מהכיתה אין להשאירו לנפשו במסדרונות בית הספר או בחצר אלא אם כן הוצא מהכיתה לזמן קצר, "היינו קיימת ציפיה לכך שהשארת תלמיד ללא השגחת מבוגר לפרק זמן קצר מהווה סיכון... כך גם נוסח בהתאם תקנון בית הספר לפיו - 'חל איסור מוחלט על הוצאת תלמיד משיעור מכל סיבה שהיא".
"ניתן וצריך היה לצפות כי הוצאת התלמידים מהכיתה ללא השגחת מבוגר לפרק זמן לא קצר עלולה לסכן את שלומם ובטחונם של התלמידים", קבעה השופטת, "חובה זו הופרה על-ידי המורה אשר פעלה בניגוד לנהלים ולנורמות ההתנהגות המצופה ממורה סבירה". היא הוסיפה כי המנהלת "לא תיקנה את התנהגות המורה אלא אף חיזקה והוסיפה לרשלנותה של המורה" ובכך "התרשלה בעצמה והפרה את הוראותיה שלה".
הכסף יופקד בחשבון של הילד
בדיון בגובה הפיצוי לילד כתבה השופטת כי נגרמה לו נכות רפואית צמיתה בשיעור של 30% ולפיכך נזקיו מסתכמים בסכום של 937,000 שקלים. השופטת הורתה לשלום להורי הילד 15,000 שקלים לכיסוי הוצאותיהם ו"היתרה תופקד על-ידי ב"כ של הילד בחשבון בנק שייפתח על שם הילד ויהיה סגור עד הגיעו לגיל 18. ב"כ הילד ימציא לעיוני תוך 14 יום תוכנית להשקעת הכספים".