השפעתן של תוכניות הומור וסאטירה על הצופים בטלוויזיה נחשבו תמיד לשוליות. בדרכן יוצאת הדופן מבקרות תוכניות ההומור והסאטירה את מחדלי השלטון ומציגות באור מגוחך את המנהיגים העומדים בראשו. נהוג לחשוב שלתוכניות אלו השפעה נמוכה על דעת הקהל, מאחר שהן אינן רלוונטיות לעולם הפוליטי המציאותי. אלא שבשנים האחרונות הוכיחו מחקרים שונים כי חשיפה לתוכניות בידור וסאטירה יכולה להשפיע על הצופים ובמיוחד על הקהל הצעיר, הנחשף לתוכניות הבידור בתדירות גבוהה יותר מאשר לתוכניות החדשות והאקטואליה.
מחקר באוניברסיטה העברית בחן את השפעת ייצוג שלושת מנהיגי המפלגות הגדולות, אהוד אולמרט, עמיר פרץ ובנימין נתניהו, בבחירות 2006 בתוכנית הסאטירה הפופולרית 'ארץ נהדרת', למול השפעת החדשות המסורתיות על האופן בו נתפסו על-ידי הציבור. סקר שנעשה בקרב מדגם מייצג של 601 איש מקרב האוכלוסיה הבגירה בישראל בחן את תדמית שלושת המנהיגים בציבור על-פי חמש קטגוריות: התאמה לתפקיד, יכולת מנהיגות, אינטליגנציה, מוסריות ואמינות. בשלב הבא נבדקה תדמיתם כפי שבאה לידי ביטוי במדיה, באמצעות ניתוח תוכן של עיתונות כתובה (ידיעות אחרונות והארץ) וניתוח תוכן זהה של תוכנית הסאטירה 'ארץ נהדרת'. ההשוואה העיקרית במחקר נעשתה בין שלוש קבוצות גיל: צעירים (32-18), גיל ביניים (40-33) ומבוגרים (41+).
מממצאי המחקר עולה כי קבוצת הצעירים נחשפה במידה הרבה ביותר לתוכנית 'ארץ נהדרת', בעוד חשיפתם לחדשות הייתה הנמוכה ביותר. המבוגרים נחשפו במידה הרבה ביותר לחדשות ובמידה המועטה ביותר ל'ארץ נהדרת'. הממצאים מראים כי הצעירים תפסו את המנהיגים באופן השלילי ביותר, ואילו המבוגרים תפסו אותם באופן החיובי ביותר.
עולה כי התכונות הבולטות ביותר בתדמיתו של אולמרט בעיתונות היו 'התאמה לתפקיד' (כראש ממשלה) ו'יכולת מנהיגות'. נמצא כי המבוגרים העריכו באופן החיובי ביותר את אולמרט בשתי התכונות האלו, בהשוואה לצעירים אשר העריכו אותו באופן השלילי ביותר. כמו כן, התכונות הבולטות ביותר בדמותו של אולמרט בתוכנית 'ארץ נהדרת' היו 'חוסר אמינות', 'אי התאמה לתפקיד', 'חוסר מנהיגות' ו'חוסר מוסריות'. נמצא כי בארבעת התכונות הללו העריכו הצעירים את אולמרט באופן השלילי ביותר. ממצאים דומים עולים מניתוח תדמיתם של עמיר פרץ ובנימין נתניהו.
המחקר הנוכחי, הראשון מסוגו בישראל, נערך על-ידי תלמידת המחקר מיטל בלמס-כהן כחלק מעבודת תזה לתואר שני בהנחיית ד"ר תמיר שפר וד"ר לילך ניר מהתוכנית לתקשורת פוליטית של האוניברסיטה העברית.
"נראה כי ייצוג התדמית של שלושת המנהיגים ב'ארץ נהדרת' השפיע על מידת ההערכה של הציבור הצעיר כלפיהם" - טוענת עורכת המחקר מיטל בלמס-כהן. מתברר, כי הצעירים מעריכים באופן השלילי ביותר אפילו את מנהיג המפלגה לה הם נוטים להצביע. עוד נמצא כי השפעת 'ארץ נהדרת' הייתה חזקה במיוחד על הקולות הצפים - אותם בוחרים שטרם החליטו עבור מי להצביע.
ד"ר תמיר שפר התייחס לממצאי המחקר ואמר: "ידוע כי פוליטיקאים רבים שואפים שדמותם תגולם בתוכנית. אולם, ממצאי המחקר מראים שלא בטוח ששווה להם להתאמץ מאחר שהנזק האלקטוראלי עלול להיות רב מהתועלת".
ממצאי המחקר המלא יוצגו בכינוס "פרחי מחקר" (17.1.08) באוניברסיטה העברית.