נתונים מדאיגים באשר למצבו של החינוך המקצועי בישראל. מחקר חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציג דוח המפרט את מצב החינוך המקצועי בעשרות מדינות בעולם בהן ארה"ב, יפן, סינגפור ומדינות אירופה. בין הממצאים מצביע הדוח על כך שהיקף הלומדים בחינוך הטכנולוגי בישראל כיום נמוך מבעבר, ועומד על כ-37% מכלל תלמידי החטיבה העליונה, לעומת 52% מתלמידי החטיבה העליונה שלמדו בחינוך המקצועי בשיא פריחתו.
תקציב החינוך המקצועי בשנת 2007 קוצץ בכ-23% לעומת התקציב המקביל בשנת 2003, ואילו התקציב שבוצע בפועל בשנת 2007 נמוך בכ-35% לעומת התקציב המקביל בשנת 2003.
46% מבוגרי התיכון במדינות ה-OECD למדו במסגרת החינוך המקצועי; באיחוד האירופי היה שיעור תלמידי החינוך המקצועי כ-65%; כ-72% מהתלמידים בתיכונים בבריטניה לומדים במסגרות של חינוך מקצועי, ואילו במדינת ישראל היה שיעורם כ-37%.
במדינות שנסקרו במסמך, החינוך המקצועי אינו מיועד רק למי שאינם מתאימים ללימודים עיוניים, להבדיל ממה שהיה מקובל בעבר. כיום, במדינות המפותחות החינוך המקצועי נחשב לענף חינוך מרכזי ולגיטימי שנועד להקנות הכשרה מקצועית לתלמידים שנמצאו מתאימים לחינוך זה או שמעוניינים בו. במדינות שהנהיגו רפורמות בחינוך המקצועי בשנים האחרונות יש מודעות רבה יותר לצורך במוביליות במסגרת מערכת החינוך וההשכלה.
ברוב המדינות שנסקרו יש מעורבות של מעסיקים ושל ארגוני עובדים בחינוך המקצועי, כדי להתאים את ההכשרה המקצועית העכשווית לביקושים עתידיים. במדינות שנסקרו במסמך יש מודעות לאפשרות של הסללה באמצעות מערכת חינוך מקצועי. הדוח קובע כי הדרך העיקרית להתמודד עם סכנת ההסללה הוא הגדלת ההשקעה בילדים במערכת החינוך היסודי והרחבת לימודי הליבה במערכת החינוך המקצועי.
ח"כ מיכאל מלכיאור, יו"ר ועדת החינוך בכנסת, התחייב לקיים דיון במצבו של החינוך המקצועי וההשלכות על כלכלת ישראל עם חזרת הכנסת מפגרת החורף והשלמת הדוח המלא בעניין. "אסור שטראומת ההסללה תכתיב את מדיניות החינוך. ייבוש החינוך המקצועי עלול להביא לתוצאות הרסניות אשר יותירו את ישראל מאחור בכל הקשור להתפתחותה הטכנולוגית והתעשייתית. יש ללמוד מטעויות העבר וליצור אפיק של חינוך טכנולוגי יוקרתי, מאתגר ומרתק אשר יקדם את התעשיה והמדע, ויוביל את ישראל בעתיד", אמר מלכיאור.