|
נתנה אמון בסיפורים הזויים
|
|
|
|
|
בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע (יום ג', 25.3.08) את יעקב ארד, בן 68, חבר בבורסת היהלומים בעבירות של מעשים מגונים ואינוס של עובדת חברת סלקום.
מכתב האישום עולה כי המורשע הבטיח למתלוננת כי הוא ניחן בכוחות אנרגטיים מיוחדים וכי יש בידו לסייע לה. הוא נפגש עמה מספר פעמים בבית ידידתו וביצע בה את המעשים המיוחסים לו. עוד עולה מכתב האישום כי ארד טען בפני המתלוננת כי "בעייתיותה של האישה ממוקמת באיבר מינה וכמוה ככד חרס אותו יש לרוקן מפסולת". באחד "הטיפולים" הוא הציג למתלוננת מספר אבנים "ואמר לה לבחור 5 מהן כשלדבריו הוא יכול לטפל בה באמצעות האבנים".
אני עושה רק טיפול
במפגש אחר, "הוא הניח אבן אחת על מצחה של המתלוננת, שתי אבנים על חזה וביקש ממנה שתחדיר אבן נוספת לתוך איבר המין שלה. היא סרבה והוא ביקש ממנה שתפתח את מכנסייה על-מנת שתהיה זרימה והיא עשתה כדבריו. לאחר מכן הורה לה לשכב על בטנה ואז העביר את ידיו מעל גופה, בשלב מסוים נגע בישבנה [...] היא ביקשה ממנו לחדול אך הוא לא הפסיק ואמר לה: 'אני יודע שאת מתחרמנת מזה וזה נעים לך. אני לא מתחרמן מזה, אני עושה רק טיפול. תגידי לי אם את סובלת'[...] היא אמרה לו שמגעו אינו נעים לה וביקשה ממנו להפסיק. הוא המשיך לגעת בישבנה".
באישום המייחס לו אינוס, נטען כי במהלך מפגש "הכניס ארד את ידו מתחת לתחתוניה ונגע באיבר מינה. המתלוננת קפצה, אך הוא הרגיע אותה באומרו שהוא 'מרפא אותה'. בהמשך ליקק הנאשם את ידו והחדיר אותה מתחת לתחתוניה ואז החדיר את אצבעותיו לתוך איבר מינה. היא ביקשה ממנו שיניח לה אך הוא החדיר את אצבעותיו עמוק יותר... המתלוננת החלה לצעוק ודחפה אותו מעליה, ואז חדל ממעשיו".
תחושות אשמה קשות
ארד כפר באמצעות סניגוריו, עוה"ד אביגדור פלדמן ומירי הרט במיוחס לו. הוא אישר כי הוא חבר בבורסה וכי נהג להגיע מעת לעת לחדר העסקים של חברת סלקום במתחם הבורסה. כמו כן אישר כי פגש את המתלוננת במכוניתו במועד כלשהו על-מנת שזו תתקין את פונקציות החיוג המקוצר במכשיר הטלפון הסלולרי של אשתו אך "כפר בכל הטענות לפיהן הציג עצמו בפני המתלוננת כבעל אנרגיות מיוחדות ובוודאי שלא שוחח עמה על עניינים אינטימיים". עוד הכחיש טענות בדבר מסירת אבני טיפול וכן טען כי מעולם לא שהה בביתה של ידידתו שולי בלא נוכחות מי מבעלי הבית. הוא כפר באופן מוחלט בנטען באישום.
כאמור, בית המשפט הרשיע אותו במעשים מגונים ואינוס. בהחלטה ציינו השופטים אורי שהם, יהודית שבח ושמואל ברוך כי "המתלוננת עשתה רושם מצויין [...] היא היתה נסערת לכל אורך עדותה, בכתה ללא הרף, אך חרף זאת מסרה עדות רהוטה, הוגנת, לא מעצימה ומדויקת להפליא". הם הוסיפו כי "לאורך עדותה ניכר היה בה שהתנהגותה שלה במהלך האירועים יצרה בה תחושות אשמה קשות על עצם היקלעותה לסיטואציה - ההזויה, ניתן לומר - במסגרתה התאפשר ביצועם של המעשים נשוא כתב האישום".
מתנהגת בצורה קצת מוזרה
הם הדגישו כי חיזוקים לגרסת המתלוננת נמצאו בעדות חברתה לעבודה מיטל צרפתי. עדות אותה "הסניגור המלומד" - אביגדור פלדמן "לא הצליח לקעקע כמלוא הנימה", במהלך החקירה הנגדית. כמו כן תימוכין נוספים לגרסתה נמצאו בעדות המטפלת שלה דבורה חן ואמה של המתלוננת. "גם אם מדובר בעדויות המייחסות לאירועים מאוחרים לאירועי כתב האישום עצמם".
השופטים דחו אפשרות כי מדובר בעלילה "מדובר בסיפור שיש בו כדי להצביע על המתלוננת עצמה כעל אשה פתייה, מי שמתנהגת בצורה קצת מוזרה, תוך מתן אמון בסיפורים שבקלות ניתן לכנותם הזויים, מעין סיפור 'חמש אבנים'. אין זה סביר שהמתלוננת המציאה מעין עלילה שבה היא מצטיירת כאדם לא נבון במיוחד ולו אכן היה מדובר בעלילה, מן הסתם היתה מספרת סיפור מכפיש ביחס לנאשם, אך בה בעת סיפור שלא יציג אותה בצורה כה לא מחמיאה כפי שאכן עשתה".
איש מן הישוב
הם גם דחו "היאחזות הסניגור בעניינים שוליים כדי להצביע על חוסר מהימנותה של המתלוננת. "גם אם נקבל את הטענה כי המתלוננת לא דייקה ביחס אליהן הרי שאין בכך כדי לגרוע ולו במעט מהימנות דבריה". לדבריהם, "הסניגור הודה בהגינות שקשה לו להבין על שום מה ולמה בדתה המתלוננת את התלונה הגם שלדעתו כל הסיפור אינו מתיישב עם דמות של הנאשם שהוא איש מן הישוב, בשנים המתקדמות של חייו, המנהל אורח חיים נורמטיבי ולגיטימי ובריאותו רופפת. הוא ניסה להיאחז בעובדה שהמתלוננת סיפרה את דבר תלונתה עת נחקרה על-ידי מעסיקתה בחשד שהוציאה פלט שיחות, ואולי היה בכך בכדי לדרבן את הגשת התלונה". מדובר לדברי השופטים "בדברים שאינם הגיוניים ואינם סבירים (ואנו מוצאים לנכון להעיר שלכאורה לפחות מבלי ששמענו את עמדת המעסיקה, נראה שכל המהלך שננקט על-ידי המעסיקה נגד המתלוננת לווה בחוסר רגישות של ממש לסיטואציה)".
השופטים קבעו כי האישומים "הוכחו הרבה מעבר לספק סביר ומשכך אנו מרשיעים את הנאשם בביצוע שתי עבירות של מעשה מגונה ובביצוע עבירה של אינוס".