|
[צילום: אתר פורום המשפחות]
|
|
|
|
|
נציגי משפחות שכולות ישראליות ופלשתינית (פורום משפחות שכולות למען השלום) ביקרו השבוע בקנדה למסע למען השלום. רובי דמלין ועלי אבו עווד מנסים בדרכם לפרוץ את גבולות הכאב האישי ולהפיץ את בשורת החמלה לצד האחר, בתקווה שיצליחו להניע תהליכים חברתיים שיובילו בסופו של דבר לפשרה ולפיוס בין העמים.
לכל אחד מהם סיפור חיים ייחודי המעניק דחף לפעילותו. אבו עוואד היה פעיל פתח ונגזרו עליו עשר שנות מאסר באשמת ידויי אבנים וזריקת בקבוקי תבערה. בשנת 2000 הוא נורה על-ידי מתנחל ברגלו. אחיו נהרג ב-2001 מירי של חייל צה"ל בעת פיזור הפגנות. רובי דמלין שכלה את בנה דיוויד ב-2002 בפיגוע בוואדי חרמייה מצפון לרמאללה. צלף פלשתיני התמקם על גבעה שולטת בתצפית ובאש על הצומת והרג בירי מדויק 10 אזרחים וחיילים.
במסגרת המסע שלהם הם קיימו מפגשים באוניברסיטאות מגיל במונטריאול וסנט פול באוטווה וכן בבתי ספר יהודיים. ב-29 במאי הם נפגשו עם סטודנטים באוניברסיטת טורונטו וב-1 ביוני יקיימו מפגש נוסף באוניברסיטה של מניטובה. בשיחה ממונטריאול הציגו עלי ורובי את תפיסת עולמם וחזונם לעתיד טוב יותר בין יהודים לערבים, חרף משקעי העבר.
מהו הכוח מניע אתכם בפעילותכם?
עלי: "לא קל להתגבר על הכאב, אבל צריך להפסיק לחוש קורבן. על אותה ארץ חיים בני אדם והם לא הולכים להיעלם. אני מאמין שדרך של נקמה, אלימות, כיבוש ופעולות צבאיות לא תביא לשקט. לטובתו של העם שלי, עלי לפעול לשבור את השנאה אליי ולגרום לאויב להתגבר על הפחד שלו כיוון שאני משלם את המחיר של פחד זה."
רובי: "אין לי ברירה. אני מאמינה במה שאני עושה ורוצה למנוע ממשפחות אחרות מה שאני עוברת. הכאב והגעגועים קשים מנשוא. הייתי נותנת הכול כדי לחבק את דיוויד. אני מבינה את תוצאות הטירוף ומושפעת ממאמצי הפיוס בדרום אפריקה. שם היה נס שאפשר פיוס. אני לא רוצה להיות קורבן שהופך להיות אדם שגורם לאחרים להיות קורבן."
אילו הישגים אתם רושמים לזכותכם?
רובי: "ביקרנו ביותר מאלף בתי ספר בישראל וברשות הפלשתינית. בחודש הקרב תשודר סדרה בת 10 פרקים בערוץ 2, אשר יש לנו חלק בהכנתה, המספרת את סיפורן של משפחה פלשתינית וישראלית ודרך הסיפור והדרמה הצופים יוכלו להכיר את שני הצדדים. כך נוכל להגיע לקהל רחב ולהשפיע. כמו כן, ערכנו ביקורים ביד ושם ובכפר פלשתיני כדי ללמוד על הנרטיב של האחר ולכבד אותו."
עלי: "המצב מורכב וההצלחה היא לא בהכרח להגיע למטרה אלא לדעת איך להגיע למטרה. כלומר - לתת לפלשתינים כיוון לא אלים של התנגדות לכיבוש. צריך להסביר שאפשר להביע כעס אבל בצורה אנושית. צריך להתמקד ברגשות של האויב וזה יגרום לו להבין את הכעס הפלשתיני ושאין מאחורי הכעס הזה שנאה."
האם אתם תומכים במדינה דו לאומית כמרכיב מרכזי בפיוס?
רובי: "מדינה דו לאומית היא פתרון אידיאלי בעולם אידיאלי. מדינת ישראל קמה כדי להגן על העם היהודי. לגבי עניין שיבת הפליטים, ישראל צריכה להביע סליחה וצריך להיות מנגנון של פיצויים. אני לא בטוחה שכל הפליטים ירצו לגור בישראל"
עלי: "חייבים לדבר על הסכם שיהיה מקובל על שני הצדדים. אני הייתי רוצה לחיות במדינה אחת, אבל כיום צריך להתגרש כדי להרגיש את הקיום של הצד האחר ואולי בעתיד להתחתן שוב. זכות השיבה זה הדבר הכי רגיש אצל הפלשתינים. איך אפשר לצפות במצב הקיים של מחנות הפליטים לויתור על זכות השיבה?"
האם אתם קשורים לגורמים ופוליטיים ומהיכן מגיע המימון?
רובי: "איננו מחוברים לגורם פוליטי. קיבלנו סיוע מ-USAID. בכל מקרה, הפעילות שלנו ניזונה מתרומות. ניתן לקרוא באתר האינטרנט על הפעילות ועל דרכי יצירת קשר והעברת תרומות למי שהנושא נוגע לליבו." כתובת האתר: theparentscircle.com