הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
חדשות
ראשי  /   אקדמיה/חינוך  ביוטכנולוגיה  כימיקלים  מדע 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
מפגן מרשים
31/08/2017   |   יפעת גדות
 
 
 
שומר פשוט ניהלה מו"מ
31/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
הנהון הסגיר הורים רוצחים
31/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
פחמימות - הרוצח האמיתי
31/08/2017   |   יפעת גדות
 
 
 
מפה ומשם בשולי החדשות
31/08/2017   |   מתי דוד
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
4 מדענים הצטרפו לאקדמיה הלאומית למדעים
מאת: מירב לוי  |  תגובות

המדענים הם: פרופ' מרגלית פינקלברג, פרופ' יעקב קליין, פרופ' מישל רבל ופרופ' יוסי שילה

▪  ▪  ▪
4 מדענים בכירים הצטרפו אתמול (יום ג', 27.12.05) לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. הטקס התקיים במשכן נשיא המדינה, משה קצב.

על-פי התקנון, בחרה מליאת האסיפה הכללית את החברים שעליהן המליצו שתי החטיבות: מדעי הרוח ומדעי הטבע. כנהוג, בכל שנה מוענקות התעודות לחברים החדשים בחג החנוכה במשכן נשיאי ישראל.

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הגוף הבכיר בקהילה המדעית בישראל, נוסדה על-פי חוק בשנת 1961. מטרתה לרכז בתוכה מטובי אישי המדע בישראל, לטפח ולקדם פעילות מדעית, ולייעץ לממשלה בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית.

90 חוקרים נמנים עם חברי האקדמיה, מהם 50 ממדעי הטבע ו-40 ממדעי הרוח והחברה.

פרופ' מרגלית פינקלברג:

פרופ' מרגלית פינקלברג, ראש המחלקה ללימודים קלאסיים באוניברסיטת ת"א, נולדה במינסק, בריה"מ בשנת 1947, עלתה לישראל בשנת 1975, קיבלה תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים, והיא חוקרת יוון העתיקה מן השורה הראשונה, בעלת מוניטין בינלאומי בתחום הספרות והדת של יוון העתיקה.

רובם המכריע של פרסומיה ומחקריה של פרופ' פינקלברג הופיעו בבמות היוקרתיות בארה"ב ובאירופה, והקנו לה מקום נכבד בין חוקרי הומרוס בפרט, ובין חוקרי הבלשנות ההיסטורית וספרות יוון בכלל.

ספרה הראשון והמקורי של פרופ' פינקלברג, The birth of ,Literary Fiction in Ancient Greece שיצא ע"י בית ההוצאה היוקרתי ביותר בתחומי הלימודים הקלאסיים Clarendon Press, Oxford, דן בשאלה הבסיסית "מתי ומדוע היוונים יצרו תחום תרבותי חדש של ספרות יפה שלא היה קיים קודם באף אחת מתרבויות העולם העתיק".

ספרה החדש Greeks and Pre-Greeks. Aegean Prehistory and Greek Heroic Tradition, שיוצא לאור השנה, בהוצאת קמבריג' (Cambridge University Press)מפרש מחדש את תולדות יוון בתקופה הפרי-היסטורית ולאורך האלף השני לפני הספירה, משנה את מוסכמות המחקר, בהציעו דגם היסטוריוגרפי חדש ונועז לראשית ההיסטוריה היוונית.

מאמריה של פרופ' פינקלברג זכו להערכה רבה מעמיתיה בארץ ובחו"ל, והיא בין החוקרים הישראלים המעטים שנבחרו ל- Visiting Fellow of All Souls College ב-Oxford. בין מאמריה הרבים שקצרו הצלחות נזכר במיוחד המאמר A Creative Oral Poet and the Muse שזכה לאות הצטיינות מאוניברסיטת ג'והנס הופקינס בתור המאמר הטוב ביותר (לשנת 1990) שהתפרסם בכתב העת American Journal of Philology.

סדרת מאמרים נוספת מבהירה את השאלה הקשה לגבי אופי המבנה הפורמולרי באפוס הקדום, ומציעה תבנית אנליטית אפקטיבית למיפוי הפורמולות ואופני השתנותן.

פרופ' פינקלברג פרסמה גם מאמרים רבי חשיבות בתחום חקר הדיאלקטים היווניים והשפות האנטוליות. היא נחשבת כדמות המובילה במאמץ המדעי הבינ"ל בפענוח כתב ה-Linear A.

פרופ' יעקב קליין:

פרופ' יעקב קליין, מהמחלקות ללשון העברית ולתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, נולד בסרווש, הונגריה בשנת 1934 והוא מטובי החוקרים בתחום השומרית בעולם. הוא קנה את פרסומו בעבודותיו על מזמורי-המלך השומריים ובמיוחד על מזמורי שולגי, מלך ממלכת אור בסוף האלף השלישי לפני הספירה, שאותם פרסם וחקר בשני ספרים ובסדרת מאמרים.

פרופ' קליין פרסם עשרות מחקרים בתחום ספרות-המזמורים השומרית. הטקסטים של מזמורים אלה משוחזרים ממאות פרגמנטים הנמצאים לרוב באוספי המוזיאונים הגדולים בלונדון, פאריס, איסטנבול ופילדלפיה והם פוענחו וזכו לפירוש מקיף וממצה במחקריו.

במלאכת הפענוח והפירוש של ההמנונות השומריים עוסקים רק חוקרים מעטים בעולם, שכן השומרית, שפת התרבות של הסופרים המסופוטמיים, מציבה עד היום קשיים גדולים בתרגום. לאחרונה, זכתה תרומתו המדעית של פרופ' קליין להכרה בינלאומית בספר היובל שיצא לכבודו.

גולת הכותרת בתרומתו של פרופ' קליין בתחום הספרות המסופוטמית הוא פרסום אוסף מקיף של מקורות מן הספרות השומרית והספרות האכדית בתרגום לעברית, בשיתוף עם המשוררת ש. שפרה.

האוסף שהופיע בשנת 1996 זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת. האוסף הוא פרי עבודה מדעית מעמיקה וממושכת ועדות לכך הן ההערות הלשוניות והטקסטואליות הרבות שהוסיף פרופ'קליין.

פרופ' קליין הינו חוקר מוביל בתחום חקר הספרות המסופוטמית. הוא זוכה להערכה רבה בקהילה המדעית בהיותו גם מפענח, גם בלשן וגם פרשן של שירה. הוא נמנה עם מקימי המכון לאשורולוגיה ולחקר המזרח הקדום באוניברסיטת בר-אילן, וגם ניהל אותו למעלה מעשר שנים.

בזכותו הוריש השומרולוג הנודע פרופ' ש"נ קרמר מפילדלפיה את ספרייתו המדעית למכון בבר-אילן. פרופ' קליין מילא תפקיד מרכזי גם בהקמת האגודה הישראלית לאשורולוגיה ולחקר המזרח הקדום, ועמד בראשה.

פרופ' מישל רבל


פרופ' מישל רבל, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע ברחובות, נולד בשטרסבורג, צרפת בשנת 1938 והוא חוקר מקורי, פורה ורחב אופקים אשר תרם תרומות ייחודיות להבהרת הבסיס המולקולרי של תהליכי בקרת קליטת אותות, שגשוג, התמיינות התא ותרומות יסוד חשובות בביולוגיה מולקולארית רפואית, אשר שמשו ומשמשים עד היוםבסיס לפיתוחים בתחום הביוטכנולוגיה הרפואית.

פרופ' רבל פרסם למעלה מ-200 עבודות מדעיות במיטב כתבי העת המדעיים, ועוד מספר ניכר של פרקים בספרים ומאמרי סקירה אשר מתעדים את הישגיו הרבים בגילוי מנגנוני הבקרה הנוגעים לתהליכי התיחול של סינתזת חלבונים ברמת הריבוזום, וכן את גולת הכותרת של פעילותו המדעית שהם מחקריו שהובילו לבידוד החלבונים אינטרפרון-בטא ואינטרלאורקין-6 ושיבוט הגנים המקודדים להם.

מחקריו של רבל חוללו פריצת דרך ברפואה בהגנה ממחלות זיהומיות (כגון; צהבת והרפס) ומחלות אוטו-אימוניות כגון, טרשת נפוצה.

בצד ההישגים בקידום המדע הבסיסי בישראל הביאו מחקריו להקמת תעשיה (אינטרפרם בע"מ לייצור אינטרפרון). מחקריו של רבל היוו תשתית מדעית להתפתחות תעשיה ביוטכנולוגית רפואית בישראל, תוך כדי שימוש באוצר הטבע החשוב ביותר של המדינה: ההון האנושי והאינטלקטואלי המעולה הקיים בה.

מעבדתו פיתחה על סמך תגליותיו פתרונות מדעיים שהביאו להקמת מערכות ייצור ביולוגיות מקוריות, שתרמו לקידום ענף פיתוח תרופות ביוטכנולוגיות.

התרופה אינטרפרון-בטא (רביף) משתמשים כיום יותר מ-125000 חולי טרשת נפוצה בעולם. מחקריו כיום הם על יישום תאי גזע עובריים לטיפול במחלות עצביות.

פרופ' רבל הוא לא רק חוקר מקורי וחדשני אלא גם מורה דגול המחנך זה שנים דור המשך של מדענים ישראלים מקוריים ופורצי דרך. מחקריו מהווים דוגמה ומופת להפריה הדדית בין גנטיקה מולקולרית, רפואה ותעשיה שהניבה תוצאות ממשיות למדע, יחד עם תרומה כלכלית למדינת ישראל, ע"י קידום ענף פיתוח תרופות ביו-טכנולוגיות.

פרופ' רבל הוא חתן פרס ישראל לחקר הרפואה לשנת 1999 ולאחרונה זכה בפרס אמ"ת על מחקריו לגילוי הגנים לאינטרפרון-בטא ולאינטרלאוקין-6. הוא עמד בראש הוועדה המייעצת לביו-אתיקה של האקדמיה, שבה חיבר המלצות והנחיות למחקר על תאי גזע מעוברי אדם, על מאגרי מידע גנטיים, על האבחון הגנטי טרום לידתי וברירת מין היילוד.

בדיונים בכנסת שהתקיימו בנושא התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה), הוא ייצג את הקהילייה המדעית. כמו כן, מייצג פרופ' רבל את ישראל כחבר בוועדה הבינ"ל לביו-אתיקה של אונסקו. פרופ' רבל, מכהן כיום כיו"ר המועצה הלאומית לביו-אתיקה של ישראל.

פרופ' יוסי שילה

פרופ' יוסי שילה מאוניברסיטת תל אביב, החוג לגנטיקה מולקולרית ולביוכימיה, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, נולד בחיפה בשנת 1949. הוא נמנה עם חלוצי חקר הגנטיקה המולקולרית של האדם בארץ ותרם רבות לחקר תגובות התא לגורמי נזקים למולקולת הדנ"א ולחקר הגנטיקה של הסרטן.

הישגיו העיקריים הם זיהוי הגן ATM, שהתוצר החלבוני שלו ממלא תפקיד מרכזי בתגובות התא לנזקי קרינה ותרומה מרכזית להבנת דרך פעולתו של חלבון זה.

פרופ' שילה סיים את לימודי הבוגר בביולוגיה בטכניון, וקיבל את תארי המוסמך והדוקטור בתחום תורשת האדם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הוא השתלם באוניברסיטת הרווארד ובאוניברסיטת מישיגן בארה"ב, ומאז שנת 1985 הוא חבר סגל באוניברסיטת ת"א.

כנושא לעבודת הדוקטור שלו בשנת 1977 הוא בחר במחלה התורשתית הקשה ataxia-telangiectasia ובה הוא עוסק מאז, כנושא מרכזי במחקריו.

המחלה A-T פוגעת במערכת העצבים ובמערכת החיסון וגורמת לנטיית-יתר לסרטן ולרגישות קיצונית לקרינה מייננת. המחלה התגלתה במרבית אוכלוסיות העולם ובארץ נמצאה בין יהודים יוצאי צפון אפריקה, ערביי הארץ, בדואים ודרוזים.

מעבדתו של פרופ' שילה חוללה מספר מפנים משמעותיים בחקר המחלה: בשנת 1995, לאחר מאמץ שנמשך שמונה שנים, זוהה במעבדה הגן האחראי למחלה וזאת בשיטת השיבוט האיתורי וכונה ATM.

היה זה הגן הראשון שזוהה בארץ בשיטה זו הדורשת שימוש בטכנולוגיות גנומיות מתקדמות, שלא נעשה בהן שימוש בארץ עד לאותה עת. בהמשך, התגלתה במעבדה דרך פעולתו של התוצר החלבוני של גן זה, שאף הוא מכונה ATM.

עתה מתרכזת מעבדתו של פרופ' שילה בניצול התובנות שנרכשו בה לגבי תפקידו של החלבון ATM, להבנת התסמין העיקרי של המחלה - הניוון העצבי.

במקביל לכך, מנסה פרופ' שילה לפתח שיטות לסריקת מאגרי תרכובות כימיות לשם מציאת תרופה, אשר תקל את סבלם של החולים ותשפר את איכות חייהם. מעבדתו של פרופ' שילה מהווה מקור לידע ולעזרי מחקר למעבדות רבות בעולם.

השנה זכה פרופ' שילה בפרס אמ"ת בתחום חקר הסרטן. הוא מרצה מבוקש בכנסים בינלאומיים מרכזיים וחבר באגודות מדעיות רבות, ביניהן הארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית.

הוא פרסם עד עתה 170 מאמרי מחקר, מאמרי סקר ופרקים בספרים וזכה בפרסים ואותות הוקרה רבים. הוא מכהן בוועדות אקדמיות וציבוריות, ומרצה לציבור הרחב בנושא מהפכת הגנטיקה החדשה והשלכותיה החברתיות והאתיות.

תאריך:  28/12/2005   |   עודכן:  28/12/2005
מירב לוי

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
4 מדענים הצטרפו לאקדמיה הלאומית למדעים
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
רשות שדות התעופה מקדמת תוכנית הקמת תחנת כח בשיטת B.O.T לייצור חשמל בנתב"ג. התחנה תפעל על גז טבעי ותספק אנרגיה למתחם נתב"ג וסביבתו.
28/12/2005  |  מירב לוי  |  חדשות
מושל קליפורניה ושחקן הקולנוע לשעבר, ארנולד שוורצנגר, "נמחק" מעיר הולדתו. שמו של שוורצנגר הוסר מאתר האינטרנט של עיר הולדתו, גראץ שבאוסטריה, זאת 24 שעות לאחר שגורמים בעיר הסירו את שמו מהשלט שעל איצטדיון הכדורגל. שוורצנגר הורה לעיר להפסיק לעשות שימוש בשמו למטרות מסחריות.
28/12/2005  |  הדר פרבר  |  חדשות
תוצאות ממחקר אמריקני שנעשה בעכברי מעבדה מראות כי החשיפה בשעות הלילה לאור מלאכותי, מעודדת גדילת גידולים בשד על-ידי כך שהיא מדכאת רמות של הורמון מפתח הנקרא מלטונין. המחקר הראה גם כי שעות ארוכות של חשיכה בשעות הלילה מאטות במידה עצומה את גדילתם של גידולים אלו.
28/12/2005  |  יפעת גדות  |  חדשות
ועדת חקירה עצמאית של ה-CIA בוחנת כעשרה מקרים שבהם סוכנות הריגול העבירה אזרחים שנחשדו בטעות בטרור, לחקירה במדינות זרות.
28/12/2005  |  הדר פרבר  |  חדשות
ארבע שעות של נסיעה במטוס, רכבת או מכונית עשויים לשלש את הסיכון שלכם ללקות בקרישי דם קטלניים ברגליים, כך קובע דוח חדש של משרד התעבורה הבריטי.
28/12/2005  |  יפעת גדות  |  חדשות

פורומים
אקדמיה/חינוך
ביוטכנולוגיה
כימיקלים
מדע
כתבות מקודמות
עמינח
הגיע הזמן להחליף מזרן
עופר מ' כהן
חיסכון לכל ילד: צעד אחרי צעד
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט