|   15:07:40
דלג
  איילת פישביין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

הון שלטון וקשרי המכון

המכון הישראלי לדמוקרטיה מנצל את כוחו ותקציביו כדי לקדם מטרות פוליטיות על הקשר בין אולמרט-טורבוביץ-ברק ושינוי שיטת הממשל וגם על קשרי הפרופסורים שהתגייסו "להחליק" את חטאיו של אולמרט
14/11/2006  |   איילת פישביין   |   תחקירים   |   תגובות
כרמון. נשיא, מתווך

המכון הישראלי לדמוקרטיה הצליח בשנים האחרונות לרכוש לעצמו מעמד מיוחד בישראל. הוא מוצג כמכון מחקר מוביל בדעת הקהל וכגורם רב השפעה על הכנסת והממשל בישראל. רק מעטים יודעים כיצד הוא פועל, על האינטרסים העומדים מאחוריו, ובכלל - על פעילותו הבעייתית והעדפתו המוגזמת על-ידי גורמים בכנסת ובמשרד ראש הממשלה.

המכון הישראלי לדמוקרטיה מוחזק על-ידי מיליארדר יהודי אמריקני, ברנרד מרכוס, חבר מועצת המנהלים של חברת "צ'ויס-פויט" - הסוחרת במודיעין אזרחי. למכון יש נגישות למידע בצה"ל, במשרדי ממשלה, בכנסת, ובמשטרה. מטרתו המוצהרת של מייסדו היא לחולל "רפורמה פוליטית בישראל".

כדי לממש את המטרה המכון לדמוקרטיה שוכר המכון אישים בכירים מן האקדמיה, חלק ניכר מהם משפטנים. כך למשל, בשנת הכספים החולפת הגיעה עלות שכרו של נשיא המכון, ד"ר אריה [אריק] כרמון, ל- 1,408,287 שקל, כולל מכונית צמודה, שהועמדה לרשותו מאמצע השנה. פרופ' מרדכי קרמניצר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, קיבל מהמכון בשנה החולפת שכר בעלות של 424,474 שקל. קרמניצר קיבל שכר גבוה גם בשנים קודמות.

עם הפרופסורים שקיבלו בשנים האחרונות שכר מהמכון נמנים: פרופ' רות גביזון מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית: 437,110 שקל, פרופ' דוד נחמיאס, בעבר מהאוניברסיטה העברית וכיום מרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה: 532,354 שקל, פרופ' אשר אריאן מאוניברסיטת חיפה: 432,375 שקל. בשנת 2004 שילם המכון משכורת שנתית גם לדן מרידור, בעבר ח"כ ושר משפטים, בעלות של 404,374 שקל [כ- 26 אלף שקל לחודש].

"האח הגדול" האמריקני

ברנרד מרכוס, היו"ר הבינלאומי, המייסד והתורם העיקרי של המכון לדמוקרטיה, הוא מבעלי "הום דיפו" ודוגל בכלכלת שוק קיצונית. הוא נמנה עם חבר מנהלי obt - חברת מודיעין אזרחי גדולה ומבוססת שהתמזגה ב- 2000 עם "צ'ויס פוינט". יחד הפכו לחברה הגדולה ביותר בארה"ב בתחום המודיעין האזרחי.

"צ'ויס פוינט" סוחרת במידע על חברות מסחריות, פושטי רגל, עבריינים, וכן בנתונים אישיים של אזרחים במדינות שונות, כולל ישראל. בעיתונות האמריקנית היא כונתה לא אחת: "עינו הפקוחה של האח הגדול", ברוח הסיוט של ג'ורג' אורוול.

במהלך הבחירות לנשיאות "צ'ויס-פוינט" סיפקה למטה בוש רשימת נתונים על עשרות אלפי אזרחים אמריקנים שהצבעתם פסולה בגלל היותם עבריינים, רובם תומכי המפלגה הדמוקרטית. בכך סייעה לו לזכות בבחירות. לאחר הבחירות קנה משרד המשפטים של ממשל בוש מ"צ'ויס-פוינט" מידע על מהגרים לא חוקיים ב- 67 מיליון דולר.

ידידו של מרכוס הוא ג'ורג' שולץ, יו"ר של כבוד במכון לדמוקרטיה, ששימש כשר חוץ ומזכיר המדינה האמריקני. אבל יותר מכל הוא מזוהה עם תאגיד הבנייה, הנשק והנפט "בכטל" - חברה פרטית של המילארדר האמריקני ריילי בכטל, שבה שולץ כיהן כנשיא. ריילי בכטל מונה על-ידי בוש כחבר בוועדת היצוא, שמטרתה לייעץ לנשיא כיצד לייצר שווקים לחברות אמריקניות בחו"ל, ואחרי המלחמה, זכה תאגיד "בכטל" בחוזה ענקי של 680 מיליון דולר לבניית הפרויקטים הגדולים בעירק: נמלים ימיים, נמלי תעופה, טיהור מים ומפעלי חשמל.

"מרכוס רוצה למקד מאמץ על רפורמה פוליטית"

מרכוס הקים את המכון הישראלי לדמוקרטיה ב- 1991. הוא מימן את בניין המכון הממוקם בשכונת היוקרה טלביה בעלות משוערת של 5 מיליון דולר. מאז ההקמה הוא התורם בעיקרי של המכון, באמצעות "אגודת ידידים" בארה"ב שהוא עומד בראשה.

האגודה הוקמה בעקבות חששות שהביעו מרכוס ושולץ, שמא העובדה שלמכון יש מממן עיקרי אחד, תיפגע בתדמיתו הדמוקרטית. שניהם דחקו במנהל כרמון לגייס יותר כסף מבעלי הון בישראל, אבל הוא לא הצליח ועד היום רוב התקציב בא מארה"ב. באחת הישיבות דיווח כרמון: "המכון היום מנוהל על-ידי מי שהקים אותו [ברנרד מרכוס א.פ] והשאלה שהוא שואל היא 'מה קורה אחרי'. בהמשך הודיע ש"מרכוס התחייב כל שנה לקחת על עצמו לפחות 40% מהתקציב ובמידה שהמכון לא יצליח לגייס את ה- 60% הנותרים - הוא התחייב להשלים".

אחד הרעיונות ליצור חיץ בין מרכוס למכון היה להקים קרן של 50 מיליון מיליון דולר, שפירותיה יזינו את התקציב השנתי של המכון המגיע למעט יותר מ - 5 מיליון דולר בשנה.

מבראשית, מרכוס עמד על כך שהמכון לדמוקרטיה יתמקד בתוכנית ל"רפורמה פוליטית בישראל". כך למשל, כאשר אוניברסיטת תל אביב רצתה להפעיל עם המכון לדמוקרטיה תוכנית הקשורה לעם היהודי, מרכוס התנגד וכרמון נאלץ לסגת. הוא דיווח על כך להנהלה ונימק: "בשל העובדה שברנרד מרכוס הסכים להיות יו"ר afidi [אגודת הידידים של המכון הישראלי לדמוקרטיה באמריקה א.פ] ומשום שהוא רוצה למקד את המאמץ על רפורמה פוליטית".

אולמרט-טורבוביץ-ברק והרפורמה הפוליטית ש- "מרכוס רוצה"

הקשר של אולמרט למכון לדמוקרטיה עובר דרך עו"ד יורם טורבוביץ, ראש הסגל של לשכת אולמרט, ששימש כחבר הוועד המנהל של המכון עד אמצע שנת 2005 ומופיע עד היום ברשימת חברי עמותת המכון.

טורבוביץ הוא גם החוט המקשר בין אולמרט, אהוד ברק והרעיון לחולל שינוי מרחיק לכת בשיטת הממשל בישראל. הרעיון החל לקרום עור וגידים לאחר בחירת אהוד ברק לראשות הממשלה ב- 1999. עו"ד יורם טורבוביץ מונה אז על-ידי ברק ומנכ"ל משרדו יוסי קוצ'יק, לעמוד בראש ועדה לביצוע רפורמה במבנה פעולות הממשלה ומשרדי הממשלה השונים.

המכון קיים מעקב אחרי בחירות 1999 באמצעות פרופ' אשר אריאן, והכין תוכניות עבודה לממשלת ברק ל"100 הימים הראשונים". כרמון דיווח אז לאסיפה הכללית, כי פרופ' דוד נחמיאס, ממקבלי השכר במכון, החל לעבד יחד עם לשכת ראש הממשלה למען גיבוש "רפורמה בשרות הציבורי"; וכי איש מכון נוסף, פרופ' ידידיה שטרן, התבקש על-ידי הנהלת הקואליציה לשבת בראש ועדה "שתבדוק דרכים להשלים את חוקי היסוד במדינת ישראל".

המעורבות הגלויה בפוליטיקה הרתיעה באותו זמן חלק מחברי המכון, אלוף [מיל] רפאל ורדי, שמונה על-ידי ברק לעמוד בראש ועדה לבדיקת רשות השידור "אני הייתי מאוד נזהר מפעילות פומבית פוליטית בתקופה הזאת - לא לעסוק בדברים, אשר יגרמו למישהו לחשוב שאנחנו מעורבים באיזשהי צורה, או מנסים להתערב לטובת איזשהו צד". טורבוביץ הסכים אתו, "ברור שיש לנו סכנה של שיוך למפלגות שמאל בהיותנו מצויירים כיפי נפש".

בהמשך ביקר ורדי את הקמפיין של המכון לדמוקרטיה למען ביטול הבחירה הישירה "אחד הגופים עלול לראות בכך נקיטת עמדה פוליטית", טען. כרמון השיב לו: "כל מה שאנחנו עושים זו עמדה פוליטית".

המונופוליסט כקרבן

ניירות העמדה של המכון לדמוקרטיה מקדמים אידיאולוגיה של טיפוח ההון. כך למשל הכין המכון נייר עמדה בשם "המונופוליסט כקרבן", שבא "להגן על זכויותיהם של מונופוליסטים מכוחה העדיף של המדינה".

נייר עמדה אחר שהוכן על-ידי המכון הוא "הצעה לארגון מחדש של מערכת החינוך הציבורית בישראל" של רונית תירוש [בעבר מנכ"לית משרד החינוך וכיום ח"כית של קדימה] ופרופסור ויקטור לביא שהציע לרסק את מערכת החינוך הממלכתית הישראלית ובמקומה להקים מינהלים אזוריים בשליטת הרשויות המקומיות. נייר עמדה זה היה הבסיס למסקנות ועדת דוברת שבראשה עמד איש העסקים שלמה דוברת, בנו של חבר הוועד המנהל של המכון לדמוקרטיה, אהרן דברת.

המכון הפיק עבור מי שהיה יו"ר ועדת כספים בכנסת וכיום שר האוצר, אברהם הירשזון, נייר עמדה לרפורמה בשוק ההון שהוצג בכנס קיסריה ב- 2004 כאלטרנטיבה להמלצות ועדת בכר.

התועלת שבשחיתות

ב"מודעת הפרופסורים" המוקיעה את מבקר המדינה ואת יועצו לענייני שחיתות, על שהם עלולים, כביכול, "לשתק את התנהלותו של ראש הממשלה הנבחר", מהדהדת תפישה שפותחה ב"מחקר" שנערך במכון לדמוקרטיה על-ידי דורון נבות ועו"ד נאוה בן-אור, בהדרכתו של פרופ' מרדכי קרמניצר, שהוא כאמור לעיל, אחד ממקבלי המשכורות הגבוהות במכון לדמוקרטיה.

בראיון המופיע באתר המכון טוען נבות ש"לא בטוח שיש עלייה בשחיתות, אלא שהכיסוי התקשורתי והעיסוק הציבורי בתופעה גברו". נבות מדגיש "שקיימים חוקרים ומשפטנים שטוענים שלא בהכרח ולא בכל מצב השחיתות פוגעת בדמוקרטיה. יש המדגישים את התועלת בשחיתות מבחינה כלכלית ויש המדגישים את התרומה שעשויה להיות לה מבחינת הדמוקרטיה. אבל בפועל הטענות האלה נכונות רק אם משווים את השחיתות למצב גרוע יותר כמו סיאוב שלטוני מוחלט, שרירותי או אימפוטנטי לגמרי".

בהמשך מפתח נבות את התפישה ש"שחיתות היא לא בהכרח מחלה ממארת והיא לא בהכרח אישהו שד שנמצא כל הזמן בכל מקום"; וכי "שחיתות היא לא בהכרח הרסנית במובן שמקובל לטעון כלפיה. אם אינה מתרחשת בממדים כפי שהיתה בזאיר למשל, או בארגנטינה בשנים מסוימות, הרי שהיא פשוט פוגעת ברווחת התושבים ובאיכות חייהם, אבל היא לא בהכרח ממוטטת את המדינה והחברה".

חוקה בהחדרה

המכון לדמוקרטיה מקדם בהשקעה של מיליונים את כתיבת "חוקה בהסכמה", והעמיד לרשות ועדת חוקה חוק ומשפט תקציבים לקידום הנושא. ב"חוקה בהסכמה" ניתן דגש על זכויות העשירים ונראה שפחות על זכויות חברתיות כגון: הזכות לחינוך, לבריאות לפנסיה וכד'. המכון מחדיר את "חוקה בהסכמה" למערכת החינוך כנושא לתלמידים הנבחנים בבגרות בהיקף של 5 יחידות וזאת באמצעות "מטה שנהר קרמניצר" של משרד החינוך, שהוקם על-ידי אמנון רובינשטיין בהיותו שר חינוך. רובינשטיין אף 'זכה' לביקורת מבקר המדינה על מינויים לא תקינים במטה זה. פרופ' עליזה שנהר ופרופ' מרדכי קרמניצר הם חברי עמותת המכון לדמוקרטיה. שנהר כתבה עבור משרד החינוך את נייר העמדה בנושא יהדות ואילו קרמניצר את נייר העמדה בנושא אזרחות.

מידע על צה"ל

ב- 2001 התחיל המכון לדמוקרטיה לקיים מפגשים עם צה"ל בהם השתתפו הרמטכ"ל, סגן הרמטכ"ל, חמישה אלופים, ושמונה תתי-אלוף וכן מג"דים, ומח"טים במילואים. הנושאים שנדונו היו שירות של נשים בצבא, כבוד האדם בצבא, ושירות המילואים. כמו כן הועלו נושאים אסטרטגיים מובהקים כגון, האם הצבא הוא צבא העם או שהולכים לכיוון של צבא מקצועי וההיבטים הכלכליים". בסוף כל מפגש הופקה חוברת.

אריק כרמון דיווח לאסיפה הכללית של המכון על המפגשים ועל "מספרים די קשים" הנוגעים לשיעורי הגיוס לצה"ל: "אנחנו מגיעים למצב שבו רק חמישים אחוז משכבת הגיל מתגייסת, שליש משכבת הגיל הולכת ליחידות קרביות".

ב- 2005 - מפגשי המכון עם צה"ל התחדשו במסגרת פרויקט "צבא-חברה". פרופ' ברוך נבו, העומד בראש הפרויקט, דיווח לאסיפה הכללית על הקשיים: "קושי אחד הוא התלות ביחסים אישיים מאחר שאין הסכם כתוב בין המכון לבין הצבא. הדברים מתנהלים על בסיס יחסים אישיים ומסורת של יחסי אמון שנבנו בין אריק [כרמון א.פ] לבין הרמטכ"לים ואלופי הפיקוד שלהם. קושי נוסף כרוך ברגישות צה"ל לנושאים שונים. רשימת המשתתפים האורחים מוגשת לחוות דעת הצבא לפני כל כנס. ייתכן מצב שהצבא יפסול השתתפות אחד האזרחים. המכון חייב להיות רגיש ביותר ולהסכים לפשרות בנושאים שונים על-מנת לשמור על דיאלוג פתוח וכן".

קשר הפרופסורים

חותמי "מודעת הפרופסורים" - שיצאו נגד מבקר המדינה במסגרת קמפיין מאורגן שנועד להחליק את חטאיו של אולמרט - קשורים לאולמרט ול"קדימה" ברשת של נאמנויות ואינטרסים:

  • פרופ' אמנון רובינשטיין הוא משפטן, נשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה - מוסד אקדמי פרטי, שהוקם על-ידי חבר קרוב וותיק - פרופ' אוריאל רייכמן, מייסד המרכז הבינתחומי. רייכמן, שהוצג בימים האחרונים על-ידי אולמרט כאחד מ'מבשלי' שינוי שיטת הממשל בישראל, הצטרף ל"קדימה" וקיבל הבטחה מאריאל שרון לקבל את תיק החינוך. אבל כשאולמרט נתן את התיק ל"עבודה" הוא פרש מהכנסת. אנשי "קדימה" טענו אז שהוא רוצה את תיק המשפטים. רובינשטיין, כך פרסם העיתונאי אמנון אברמוביץ, הוא מועמדו של אולמרט לנשיאות. אולמרט גם הציע לרובינשטיין לעמוד בראש ועדת הבדיקה הממשלתית למלחמת לבנון השנייה, תפקיד שרובינשטיין העדיף לא לקבל. רובינשטיין עומד בראש ועדה בין-משרדית לגיבוש מדיניות ההגירה בישראל, שהגישה את מסקנות הביניים שלה לאולמרט בפברואר השנה.

  • פרופ' יפה זילברשץ, דיקנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן מקורבת לאמנון רובינשטיין ונמצאת אתו בוועדה הבין-משרדית לגיבוש מדיניות ההגירה. כמו כן היא חברת הוועד המנהל של המכון לדמוקרטיה. זילברשץ פרצה לתודעה הציבורית כשהגנה על בכיר בבר-אילן שהורשע בהטרדה מינית וצוטטה במוסף הארץ באומרה: "אני טוענת שלנשים יש חלק במה שקורה. כמעט תמיד. למה לי זה לא קרה מעולם? אני אומנם לא גרייס קלי אבל אני נראית לא רע לגילי ועובדה, אף פעם זה לא קרה לי".

  • פרופ' שלמה אבינרי, מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית - נחשב לאיש שמאל מובהק, אבל עשה הסבה מקצועית ל"קדימה". הוא צידד בשרון ובפינוי גוש קטיף וכשהוקמה "קדימה" הוא פרסם מאמר תמיכה במפלגה. אבינרי מרצה במרכז הבנתחומי בהרצליה וחבר בוועדת ההגירה בראשות פרופ' אמנון רובינשטיין.

  • פרופ' יואב דותן, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, הוא הדמות החיוורת ביותר מבין חמשת החותמים. דותן התנגד לוועדת חקירה ממלכתית למלחמת לבנון השנייה והוא משתתף בפרויקט הדגל של המכון לדמוקרטיה: "חוקה בהסכמה".

  • אריק כרמון, שהתחזה לפרופסור, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. כרמון הינו גיסו של רייכמן - איש "קדימה". בעמותת המכון חברים שניים מאנשיו הקרובים של אולמרט: יורם טרובוביץ, ראש סגל לשכת אולמרט, ועו"ד יהודה רווה, המלווה את אולמרט עוד מימי היותו ראש עיריית ירושלים.

תגובות

  • תגובת המכון לדמוקרטיה:

"פעולות המכון נגזרות מסדר היום שלו, משיקולים מקצועיים. כשהמטרות העומדות לנגד עיניו הן שיפור הדמוקרטיה והשיח הציבורי בישראל. לא התקבלה תמורה כספית עבור פעולת אלה, להיפך, המכון משקיע משאבים לטובת הדמוקרטיה בישראל.

המכון מבצע מחקרים, כנסים, ימי-עיון ומעלה הצעות, במסגרתם אנו משתפים פעולה עם מוסדות רבים כגון בנק ישראל, משרד האוצר, צה"ל חברי כנסת, שרים, אוניברסיטאות ועוד. המכון אינו מקבל עבורם תמורה כספית. יתרה מכך, חשוב להדגיש כי אין מדובר במתן שירותים עבור המשתתפים, אלא בתוצרים שהמכון מפיק והם מיועדים לשימוש נרחב, מתוך כוונה לשפר את הדמוקרטיה הישראלית".

  • לשכת ראש הממשלה:

"המכון לדמוקרטיה לא ביצע כל עבודה עבור הממשלה, לרבות לשכת ראש הממשלה".

  • דובר הכנסת גיורא פורדס:

"ניירות העמדה והשרותים שניתנו על-ידי המכון לוועדות הכנסת, לא עברו ועדת מכרזים והכנסת לא שילמה עבורם".

  • משרד החינוך:

"מטה קרמניצר-שנהר מטמיע את דוחות המטה באמצעות פעילות משותפת עם הארגונים - האגודה לזכויות האזרח, מרכז רבין לשלום, יסודות, מרחבים, המכון הישראלי לדמוקרטיה. בהתייחס לתוכנית 'חוקה בהסכמה' הרי שזו מהווה אחד מנושאי המטה אשר עוסקים בתחום הדמוקרטיה במדינת ישראל - מדינה יהודית ודמוקרטית".

תקשורת מגויסת

המכון לדמוקרטיה מבצר את מעמדו באמצעות הפגשת אנשי הון ושלטון בכנס קיסריה שמכניס לקופתו מאות אלפי דולרים בשנה. יו"ר הוועד המנהל הוא אלי הורוביץ, יו"ר טבע, וחבר בולט הוא איש העסקים אהרן דוברת.

הביטאון "העין השביעית" הוא אמצעי נוסף. העורך הוא איש הארץ עוזי בנזימן. העיתונאי נחום ברנע "מידיעות אחרונות" הוא אחד הכותבים הקבועים. ולא בחינם, כמובן. מספר המנויים על הביטאון אינו עולה על כמה מאות והוא מתקיים מתרומות. באחד הדיונים של הנהלת המכון הועלתה שאלת כדאיותו והוחלט להמשיך בשל חשיבותו ביצירת קשר לתקשורת. המכון הזמין ב- 2001 מעיתונאי הארץ יאיר שלג נייר עמדה על "המשמעות הפוליטית של פינוי יישובים", אבל הוחלט לא לפרסמו. בנוסף מפרסם המכון את עצמו באתרי האינטרנט Ynet ו- walla.

אישים המוערכים על-ידי המכון קיבלו את אות הדמוקרטיה, כאשר אמות המידה שנקבעו לבחירת הזוכה הן: "תרומתו של המועמד לביצור ערכי הדמוקרטיה בעולם, או בארצו". הזוכה הראשון היה ג'ורג' שולץ ואילו הזוכה השני היה אדוארד שוורנאדזה, לשעבר נשיא גרוזיה, שקיים שלטון יחיד ושנוא בגרוזיה, הודח וברח מארצו לאחר שהואשם בזיוף בחירות. אירוע הענקת האות לשוורנדזה הכניס למכון לדמוקרטיה 100 אלף דולר ורק אחד מחברי המכון, כך עולה מהפרוטוקולים, אלוף (מיל.) רפאל ורדי, חשב שהנבחר הוא "אישיות בעייתית".

תאריך:  14/11/2006   |   עודכן:  14/11/2006
איילת פישביין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הון שלטון וקשרי המכון
תגובות  [ 58 ] מוצגות   [ 58 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
חגי
14/11/06 12:11
2
עצה מחבר טוב
14/11/06 12:23
 
בובוש
14/11/06 14:44
 
יואב תתעורר
14/11/06 15:21
 
חץ
14/11/06 15:31
3
אבי ד
14/11/06 12:35
 
עם דמעות בעיניים
14/11/06 14:12
4
מפחיד
14/11/06 12:38
5
שחל
14/11/06 12:47
 
איסרא בלגינה קיש קיש קריה
14/11/06 21:08
 
דקדקן
15/11/06 09:02
6
אזרח עצוב
14/11/06 13:13
7
מיכל מירושלים
14/11/06 13:39
 
יואב תציל עצמך
14/11/06 15:17
 
A M Roll
15/11/06 09:51
 
מיכל מירושלים
15/11/06 10:23
 
מיכל מירושלים
15/11/06 10:27
 
A M Roll
14/11/06 23:01
 
מיכל מירושלים
15/11/06 09:09
8
A M Roll
14/11/06 14:08
9
עם דמעות בעיניים
14/11/06 14:11
10
shikeh
14/11/06 14:39
11
להתאבד.!
14/11/06 14:45
12
אלי מזרחי
14/11/06 15:04
13
איי איי
14/11/06 15:26
14
דולי גלבוע
14/11/06 15:39
15
עמוס גור
14/11/06 16:50
16
dracula_il
14/11/06 17:02
17
בנג'מייין
14/11/06 17:29
18
גדול הגדולים
14/11/06 17:29
19
כל הכבוד גם לאתר
14/11/06 17:58
20
המכון לדיקטטורה של ההון
14/11/06 18:41
21
ורדה
14/11/06 18:52
22
צדקיהו הצדיק
14/11/06 19:11
23
הניה
14/11/06 19:14
24
צפונית
14/11/06 20:25
25
פש
14/11/06 21:57
26
אלי קופטר
14/11/06 22:05
27
דודוו
14/11/06 23:06
28
דון כי חוטא
15/11/06 00:11
 
לדון כי חוטא
15/11/06 12:34
29
מכיר ויודע לפרטי פרטים
15/11/06 00:17
30
יותם
15/11/06 02:10
31
(והתקשורת שתקה)
15/11/06 06:39
32
מאיר
15/11/06 07:46
33
ירדנה
15/11/06 07:52
34
יטצ
15/11/06 09:33
35
ריטה
15/11/06 11:11
36
ריטה 2
15/11/06 12:38
37
אברום
15/11/06 12:53
38
אברום
15/11/06 12:59
39
אברום
15/11/06 13:04
40
אברום
15/11/06 13:12
41
אברום
15/11/06 13:21
42
יואל
15/11/06 16:30
43
מבין דבר
27/11/06 08:36
44
כיצד נלחם בה?
18/03/08 19:12
45
almonimi
14/07/16 00:54
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ועד עובדי חברת החשמל ידוע כאחד הוועדים הגדולים במשק, ואולי החזק שבהם - הוועד עם "היד על השאלטר". פוליטיקה, חברויות, מינויים פוליטיים, איומים ומאבקי כוח ושליטה הם לחם-חוקו של הוועד החזק במדינה. בימי שלטונו של היושב-ראש המיתולוגי, יורם אוברקוביץ' ז"ל, מונו אנשי שלומו לתפקידים בכירים בהנהלת החברה. כמו כן בוצעו מינויים כוחניים בארגון העובדים על כל שלוחותיו. כך גם בוועד הגמלאים של ועד עובדים, המאגד סביבו למעלה מחמישה-עשר אלף עובדים קבועים ופנסיונרים.
13/11/2006  |  מוטי אקסמיט  |   תחקירים
הרב ישראל מאיר לאו הוא רב העיר תל אביב ובתפקידו זה הוא אמור לתת שירותי דת לעיר תל אביב. אלא שמתברר כי במסגרת עבודתו, נוהג הרב לערוך נסיעות תכופות לחו"ל, למטרות שאינן קשורות ישירות לתפקידו והתחייבויותיו כלפי העיר תל אביב ותושביה. לעתים מצטרפת לנסיעות אשת הרב. הכרטיסים והשהות ממומנים על-ידי המזמינים - אנשים וארגונים עתירי ממון.
09/11/2006  |  איילת פישביין   |   תחקירים
פיני קבלו, מועמד מפלגת העבודה לראשות עיריית בית שאן, הצליח להביס בבחירות 1998 את מועמד הליכוד ג'קי לוי, בנו של דוד לוי, בהפרש זעום של 24 קולות. בבחירות 2003, למרות מעמדו כראש עיר מכהן, הוא התמודד שוב מול ג'קי לוי בקמפיין סוער ומושקע שעלה הון תועפות. לאחר שעבר את התקציב המותר ואף נקנס על כך ב- 70 אלף שקלים, גייס מטהו כסף מתאגידים קבלניים שעבדו בשביל העיריה, דבר האסור על-פי החוק.
03/11/2006  |  איילת פישביין  |   תחקירים
ראש הממשלה אהוד אולמרט מסובך, עד מעל לראשו, בשורה של פרשות שחיתות. בתקופה הקרובה יידע כל איש בישראל עד כמה מושחת האיש. אולמרט לא לבד. מעשיו לא היו יכולים להתאפשר אלמלא סייעו לו בעלי תפקידים בכירים בשירות הציבורי ואילי הון בסקטור העסקי בישראל ומחוצה לה.
21/10/2006  |  יואב יצחק  |   תחקירים
השופט (בדימ.), שאול אלוני, שמונה על-ידי ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, לבדוק את התנהלות יריבו הפוליטי, מיכאל רועה, פעל תוך ניגודי עניינים חמורים. כך עולה ממסמך שהגיע לידי Nfc. אלוני, הנחשב לאחד הבוררים הקשוחים והמבוקשים בישראל, שימש בודק-בורר בפרשה שלהלן - שהסעירה את העיתונות לפני כארבע שנים. אולם, כך מתגלה עתה, מתברר כי אלוני פעל באופן המעורר שאלות נוקבות.
20/10/2006  |  איילת פישביין  |   תחקירים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il