הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   אקדמיה/חינוך  משפט 
בלוגים / בעל טור
טלפון:  03-6914230
פקס:  03-6956777
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון + / תגיות מחלקה ראשונה
אישים פירמות מגשרים
מוסדות אתרים מושגים
אדריכלים בנקאות/השקעות יועצים
רופאים חברות ביטוח רואי חשבון
שמאים חברות ציבוריות רשויות
עיתונאים ביה"מש/שופטים עורכי דין
[צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
חבר כנסת
מיקי מכלוף זוהר (נולד: 28 במרס 1980) פוליטיקאי ישראלי, חבר כנסת בכנסת ה-20 בסיעת הליכוד.
צחי הנגבי [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
שר
צחי הנגבי (נולד: 26 בפברואר 1957), פוליטיקאי ישראלי, חבר כנסת והשר לשיתוף פעולה אזורי בממשלה ה-34, מבכירי מפלגת הליכוד.
[צילום: חליל סנסוי/ AP]
נשיא מצרים
עבד אל-פתאח א-סיסי (נולד: 19 בנובמבר 1954, שמו המלא - עַבְּד אֶל-פַתָּאח סַעִיד חוסיין
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
עשן ירוק
18/10/2017   |   יפעת גדות
 
 
 
ציפור בלי געגוע
18/10/2017   |   צילה שיר-אל
 
 
 
המער"כניק החדש
18/10/2017   |   אליהו קאופמן
 
 
 
גם זקן היה צעיר
18/10/2017   |   עמי דור-און
 
 
 
כשבני פגש את בני
18/10/2017   |   מנחם רהט
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
"לפסול את עסקות הטיעון"
"עסקת טיעון הייתי פוסל לגמרי, הרצון של הצדדים לא הופך את כתב האישום לאמת או שקר".
זה מקל על המדינה.
"משום כך היא מדינה. חשבתם שזה כל כך קל להיות מדינה?"

ראיון נדיר עם פרופ' שניאור-זלמן פלר, 93, מורם ורבם של מרדכי קרמניצר ומני מזוז, על מגמות המשפט הפלילי, היעדר אנשי המקצוע בתחום הפלילי והגעגועים לשופט אגרנט

>
>
>
▪  ▪  ▪
פרופ' פלר, לאחרונה סיים פרופ' מיגל דויטש את הקודקס האזרחי החדש. יש מי שציפה שיתחילו דווקא עם הקודקס הפלילי, שם עוסקים בדיני נפשות. מה דעתך?

"דעתי רעה מאוד. מאמץ שנעשה לקבלת תיקון 39 התאפשר לא בזכות השתתפות פליליסטים דווקא, אלא כאשר דן מרידור, תלמיד לשעבר, היה שר המשפטים. אמרתי לדן, 'אם תרצה, אבוא אליך, באיזו שעה שתרצה, על-מנת שנעבור סעיף-סעיף ותאמר מה דעתך'. הוא הסכים, רק בתנאי שהוא יבוא אלי. ישבנו יחד ולמרות שלא הייתי באותו המחנה הפוליטי נפרדנו באותה התחשבות פוזיטיבית. ככה נולד תיקון 39. היום אין עם מי לעבוד בישראל בתחום זה. בתחום האזרחי יש אנשים בעלי מקצוע שיכולים להתאחד ולשתף פעולה ככה מן הלב או מן המוח, מן הרקע המקצועי שלהם, אבל לא בפלילים".

יש לדעתך עוד עבודה שחסרה בתחום?

"בוודאי, חובה עלינו לעבור לדיני העבירות. אני לא רוצה להתייחס לשם או שמות, אבל אין תזוזה מצידם".

כוונתך לאנשי משרד המשפטים?

"חלמתי שאני קובע לעצמי פגישה עם היועץ המשפטי מני מזוז, כי הוא היוזם בתחום הפלילי. אגב, הוא ואלינוער רעייתו היו תלמידי. ובאותה הפגישה אני אשתדל, באמצעותו, להזיז בצורה קונקרטית את ההמשך, כי בסופו של דבר השאלה של דיני העבירות משמעותית".

געגועי לנשיא אגרנט

תיארת לעצמך שמני מזוז יהיה פעם היועץ המשפטי לממשלה?

"מזוז היה תלמיד טוב, הוא היה בא והשתתף בכל הצורות של הלימוד - שיעור פרונטאלי, סמינריון ותרגול. גם אלינוער אשתו. זהו החומר האנושי שחשוב והבנתי שכן, הוא יגיע לגדולה".

ואתה עצמך, רצית להתמנות לשופט?

"לא הגיעו הצעות. אומנם יהודי עם תואר פרופסור אבל ממשטר קומוניסטי? לומר שאני ראוי כבעל מעמד כזה בכל האמון - בוודאי שלא".

הגזמת. עובדה שקיבלת את פרס ישראל.

"הבנתי שאם לא פנו אלי בהצעה לשיפוט כאיש מקצוע, אז לא באו. מצדי אין טרוניה. אם היו מציעים לי להיות שופט מחוזי הייתי מסכים. שופט שלום - לא".

איך אתה מסכם את תקופת כהונתה הקצרה של ציפי לבני כשרת המשפטים?

"שר יכול להיות כל אדם. זכותה להיות שרה אם יש לה הכוח הפוליטי. היא בחורה לא טיפשה. יש לה כוח התבטאות יפה, ובממשלה יושב מי שמגיע לו מבחינה פוליטית. אני חושב שהיא היתה האדם הנכון ביחס לשאר השרים שכיהנו. פרופ' ליבאי ודן מרידור, למשל, הם באמת הבינו את התחום".

מהו סדר יומך בימים אלה?

"אינני יודע אם אספיק עכשיו להתקשר למני מזוז, כדי לומר לו שאני רוצה לראותו".

הנשיא ברק מסיים כהונתו בעוד מספר חודשים, במה תברכו?

"ידיד טוב, אנחנו חברים טובים. בריאות ואריכות חיים, והמשך יצירה משפטית".

אתה חושב שבתקופת כהונתו הוא היה ידיד נאמן למשפט הפלילי?

"מחבורת הלא-פליליסטים בעליון הוא הפליליסט ביותר מפני שהוא יודע מה פירוש הדבר עקרונות והוא מסוגל לרדת לשורש משמעותם של עקרונות גם בתחום זה".

בימים אלה, אתה יושב בבית, מה מטריד אותך מבחינה ציבורית?

"בגיל כזה יש עוד כוח להיות מוטרד? אני לא מן הקטגוריה הזאת. לעתים אני נזכר בשיחות שלי עם ידידי השופט שמעון אגרנט זכרו לברכה. היה תענוג להיפגש אתו, לדבר אידיש. אבל איפה האנשים האלה?".

הולך ופוחת הדור?

"לי מספיק שניים-שלושה בדור כדי שהדור יהיה דור, לא יותר".

המחקר הפלילי אינו משתלם

שום דבר לא יכול להכין אותך למפגש עם האיש המיוחד הזה, חתן פרס ישראל לחקר המשפט, פרופ' שניאור-זלמן פלר. בגיל 93, דעתו צלולה עליו, והוא חי בדירה צנועה בירושלים, נושם אוויר פסגות ומעניק למגזין "הפרקליטים" ראיון נדיר, אחד הבודדים בחייו. דיבורו מדוד ואת ניסוחיו הוא בורר בקפידה.

לא רבים מהמשפטנים החדשים יודעים כי כבר בשנת 1948 מונה לשופט בבוקרשט. ב- 1961 החליט לעלות לישראל והותיר ברומניה עשרות פרסומים בתחום דיני העונשין. בשנת 1966 מונה לפרופ' חבר באוניברסיטה העברית בירושלים, וב- 1972 מונה לפרופ' מן המניין. ב- 1971 נבחר לדיקן הפקולטה למשפטים. בשנת 1981 פרש לגמלאות והמשיך ללמד בהתנדבות עוד כשלוש שנים. בשנת 1984 הוענק לו הפרס ע"ש זוסמן בחקר המשפט, ב- 1993 קיבל את הפרס ע"ש צלטנר לעידוד המחקר במדעי המשפט ובשנת 1994 הוענק לו פרס ישראל בחקר המשפט.

פרופ' פלר פרסם למעלה מ- 100 מאמרים בכתבי עת משפטיים בארץ ובחו"ל וספרים רבים. יחד עם פרופ' מרדכי קרמניצר, תלמידו, עיבד הצעת חוק לחלק מקדמי וחלק כללי לחוק עונשין חדש, שחלק ממנו נחקק ונכנס לתוקף באוגוסט 1995.

אז מה בדיוק אתה עומד להגיד למני מזוז?

"אומר לו דבר אחד, שתיקון 39 יצא לאחר שאני ישבתי שנה במשרד המשפטים עם חדר, כתבנית, כוס תה, נייר ועט. ושכעת יש מקום להזמין מומחים אחרים, לא אותי, שייקחו כמה קודקסים של מדינות נאורות כמו צרפת, גרמניה, אוסטריה או איטליה ויראו כיצד שם מגדירים רצח או מעילה באמון".

11 שנה לא הושיבו במקומך אף אחד?


"לא. הגעתי ארצה כעולה חדש ואינני יודע איך התגלגלתי לפגישה עם לנדאו, ולנדאו אדם מאוד מנומס, ייקה, שאל אותי: 'איך תסתדר כאן, באת משיטה משפטית לגמרי שונה, ממשפט קונטיננטאלי, וגם ממדינה שהיא מדינת מרות, השלטון קומוניסטי?'. הבטתי בו ושאלתי: 'במדינת ישראל גונבים אחרת? אונסים אחרת? מרמים אחרת? אני אסתדר לא רע'. ומכאן אני מגיע גם לדיני העבירות".

איך מנסחים אותן?

"זה דבר קל, לא צריך להמציא את הגלגל. יש לקחת כמה קודקסים, מן האקטואליים ביותר לפי תאריך הקבלה שלהם, וממדינות אשר יש שם משפטנים שיודעים מה הם מעלים על הנייר, ולשבת ולנסח את מה שעולה מן הטון של השאלה שלי - 'גונבים אחרת? רוצחים אחרת?'. אם לא, שאלו נא מהו המשותף אשר יגדיר נכונה את העבירות הספציפיות".

אבל מדוע אתה צריך לפנות לממשלה בשל כך, ולא להיפך?

"מה אגיד לכם, אנשים לא אוהבים להתאמץ כדי ללמוד את מה שהם עדיין לא יודעים, אז הם פועלים לפי דפוסים מועטים ומוכרים".

יש לך דעה מדוע התחום הפלילי סובל מהעדר 'אנשי מקצוע'?

"כנראה שבתחומים אחרים הפרנסה קלה יותר. המחקר הפלילי אינו משתלם. אני, למשל, חי מן הפנסיה של פרופסור באוניברסיטה".

ומה החברה מפסידה מכך?

"כל אזרח רוצה לדעת, או ראוי שירצה לדעת הגדרה מדויקת של איסורים; מה אסור ומה לא, הלא כן?".

האיסורים אינם ברורים דיים?

"לא, האלמנטים הנתונים המגדירים את כל סוגי העבירות לא ברורים".

העיתונות וכלי התקשורת מעדיפים לעסוק בשחיתות שלטונית. זה יותר 'סקסי' לדון בעבירות של מפורסמים ולהתעלם מהמצוקות של האזרח הפשוט בתחום עבירות הרכוש והאלימות למשל. האם זה מוצדק?

"שחיתות שלטונית פוגעת גם בחברה וגם בפרט. יש כאן אלמנט של 'ראו, הוזהרתם' שהוא חשוב".

יש המעוניינים להביא לחקיקה שתחייב עובדי ציבור לוותר על זכות השתיקה?

"זהו עיקרון בסיסי שכל אדם באשר הוא אדם, ללא הפרדה אם מדובר באיש ציבור או באזרח מן השורה - אינו חייב להפליל את עצמו".

מחקרים מגלים שבשנים האחרונות שיעור ההרשעות האבסולוטי נמצא בעלייה. כמעט כל כתב אישום מסתיים או בהרשעה או בעסקת טיעון. יש סיבה מיוחדת לכך?

"עסקת טיעון הייתי פוסל לגמרי, הרצון של הצדדים לא הופך את כתב האישום לאמת או שקר".

זה מקל על המדינה.

"משום כך היא מדינה. חשבתם שזה כל כך קל להיות מדינה? ראו, אם ההאשמה נכונה אז אין באחוז הרשעות גבוה כדי לשנות מאום. ייתכן שככלל, ההעמדה לדין היום יותר מוצדקת. אני לא סבור שמישהו היושב על כס השפיטה הולך שבי אחרי כתבי אישום".

גם אם מרבית השופטים מגיעים מתוך הפרקליטות והמשטרה?

"ממש לא. כבר הייתי בפרקליטות, ולא זכור לי שקיבלתי שם החלטות לפי אחוזים אלא לפי מה שהשתכנעתי".

הסנגוריה הציבורית מעלה בעיות של שאלת הייצוג ובאיכות הייצוג לו זוכים עבריינים. אולי יש בכך כדי להסביר את נתוני ההרשעה הגבוהים?

"לא הייתי תולה בזה את האחריות. הרשעה היא של השופט ולא של עורך דין. שופט צריך לשאול עצמו אם יש לו יסוד להרשיע. אם אין לו יסוד להרשיע אדם יכול לשתוק ולא להביא כלל עורכי דין והשופט יזכה אותו".

האם זה קיים?

"הייתי נוכח גם במעמד כזה".

לא להפריט את בתי הסוהר

בוא ונניח קצין משטרה, ללא צו של בית משפט, אשר פורץ אל פלוני הביתה בלילה בניגוד לחוק ומוצא סמים. היית מקבל זאת כראיה?

"כן, וגם הייתי מעמיד אותו לדין על שפרץ. שני כיוונים של פשע יש כאן וכל אחד פשע בפני עצמו".

מה דעתך על כך שעומדים להפריט את בתי הסוהר?

"מדינה איננה מפריטה את הזכות לשלול את החופש מן האדם. לשם כך היא קיימת, המדינה איננה קיימת רק כדי לעשות מסיבות".

יש גם תוכנית לקחת למאגר משטרתי דגימת די.אנ.איי מכל ילד.

"זה בוודאי שלא. רק אם זה יהיה תלוי בהסכמתי. אני לא צריך להתפשט בפני הרחוב, עדיין יש עניין של פרטיות".

מה אתה למד מכך ששיעור המעצרים לעומת מספר כתבי האישום המוגשים בערבו של יום עומד על כ- 10 אחוז?

"נדמה לי שהשגרה היא כזאת, שאם אתה חשוד אז אתה כבר בבחינת עצור שיש לשחררו. השיטה הקונטיננטאלית הפוכה, שם, כדי לעצור אותך צריך הליך מיוחד שמעבירך מחשוד לעצור. וכך צריך להיות. השיטה שלנו מובנית על מה שהיה נהוג בארץ מכוח השיטה האנגלוסקסית, ואנשים שוכחים שחשוד, או אפילו נאשם, עדיין אינו אשם".

יש לכך קשר לנגיסה ולשחיקה המתמדת בזכות השתיקה של חשודים?

"עזבו את זה, נאשם נחשב לעד? כן. זה לא חשוב מה שהוא מחליט, לפי שיטת המשפט בארץ שירשנו, הוא נחשב לעד. אז במעמדו כעד משביעים אותו להגיד את האמת, ומצד שני אנחנו אומרים לו שיש זכות שתיקה. אין הפרדה מושגית או פורמאלית בין סוגי המעמד הפרוצדוראלי מבחינה פלילית. לעד אין לו שום נגיעה לעבירה שנעברה בתחום בו הוא מעיד. לעומתו, חשוד או נאשם, זכותם העליונה לא להפליל את עצמם. זה לא שהזכות נשחקה, זה חמור יותר - זה פסול מעצמו כאשר החשוד או הנאשם אינם בגדר עדים. לעד אנו אמורים לומר 'אמור את כל האמת ואם לא - תשא באחריות'. אבל האמת היא שאצלנו אומרים לעדים שהם חייבים לומר את כל מה שאנחנו רוצים לדעת מהם".

נוצר מצב שזו בעיה ברגע שחשוד שומר על זכות השתיקה, על אף היותה זכות יסוד, שכן בית המשפט רואה זאת בעין לא טובה בבחינת 'עדות כבושה'.

"זה רע מאוד אבל החוק נותן לכך גושפנקא".

בשביל זה יש כאן משפטנים.

(מחייך) "לא הייתי מרחיק לכת. ההוראה אהובה עלי למרות שמתוך אולם מלא של תלמידים - ולי אף פעם לא היו הרבה, אז נתנו לי אולם קטן יותר שייראו שהתלמידים לא מעטים כל כך - ראיתי שאני מדבר עם פחות מעשרה אחוז מהם. כל היתר - זה היה כמו לדבר לכיסאות. ובכל זאת, מרדכי קרמניצר היה תלמידי, כמו גם דן מרידור, מירי גור אריה ומני מזוז, ועוד רבים וטובים אחרים".

הראיון פורסם לראשונה במגזין "הפרקליטים".
תאריך:  01/06/2006   |   עודכן:  01/06/2006
מ. דנוס, פ. פישלר

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
"לפסול את עסקות הטיעון"
הודעות  [ 16 ] מוצגות  [ 10 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
איתן גנור
1/06/06 12:50
2
דר אריה אבני
1/06/06 17:04
3
אי אפשר להזיז אותה
1/06/06 20:48
4
תגובות קוראים, הא ??
1/06/06 23:17
5
ע.ג1
2/06/06 01:21
 
ופוסק בניגוד לחוקים
2/06/06 12:10
6
יאיר רגב
3/06/06 12:00
 
קידי
3/06/06 22:34
7
duberman
11/06/06 20:09
8
הניה
30/08/06 21:45

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
כל הדילמה נובעת מסיבה אחת. במדינת ישראל לא נחקק חוק יסוד זכויות האדם. חוק זה, שהינו מרכיב חסר המונע השלמת חוקה, אמור להגדיר ולאזן את היחס בין זכויות אזרח במדינה להגדרתה כיהודית.
01/06/2006  |  איתן גנור  |  מאמרים
מרגשת אותי דאגתם הכנה של הרבנים לרצונו העז של יגאל עמיר לקיים את המצווה הבסיסית בתורה, הלא היא מצוות פרו ורבו. הם יעשו הכול (ויש להם את הכוח ואת הרצון) על-מנת שהאיש הזה יפרה את לריסה אשתו.
01/06/2006  |  טל רבינוביץ'  |  מאמרים
ההחלטה של ארגון המרצים הבריטי, שהתקבלה ברוב בולט, בעד חרם אקדמי על אקדמאיים ומוסדות אקדמיים ישראלים שאינם יוצאים בגלוי נגד "מדיניות האפרטהייד" של ישראל בשטחים, התקבלה בישראל בתגובות קשות ובצדק.
01/06/2006  |  עו"ד אברהם פכטר  |  מאמרים
השיעור הראשון שלומד פוליטיקאי מתחיל הוא: עשית ולא פרסמת – לא עשית; פרסמת ולא עשית – עשית. כמובן, הכי טוב זה לפרסם מה שעשית, אז משתדלים לעשות; לא חשוב מה, העיקר ששמו יהיה רשום איפה שהוא, ורצוי באיות נכון.
01/06/2006  |  נסים ישעיהו  |  מאמרים
השבוע התפרסמה ידיעה משמחת, במיוחד עבורי כתושב נהריה: מלון קרלטון הוותיק נפתח מחדש לאחר תקופת שיפוצים. בטקס הפתיחה נכח יצחק הרצוג, שר התיירות, שנזכר כי הוריו, הנשיא חיים הרצוג ז"ל ורעייתו תבל"א, בילו את ירח הדבש שלהם, לפני 49 שנים, במלון ובנהריה. נקווה שגורלו של מלון קרלטון המשופץ ישתפר. אני מקווה בכל ליבי שנהריה תוכל להיות שוב עיר נופש מבוקשת, אבל למען האמת אני מתקשה להאמין בכך היום.
01/06/2006  |  גולדבלט משה  |  מאמרים

פורומים
אקדמיה/חינוך
משפט
כתבות מקודמות
מלון כורש
כורש - מלון בוטיק חדש
טלי רימון
חינוך מיוחד - הכר את התלמיד
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט