הפוך לדף הבית אימייל אדום
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים ספורט משפט כלכלה בריאות המגזין
רשימות  |  ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  משובים  |  נדל"ן  |  תגיות  |  פורומים  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   אתיקה  ממשל  משפט  פסיקה    |  שתף:    |    |  דוא''ל:    |  הדפסה: 
פורומים
אתיקה
ממשל
משפט
פסיקה
ביטוח ופיננסים
כלל פיננסים
כלל פיננסים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 ד"ר י. וינרוט ושות', משרד עורכי דין
 יצחק ראובן, משרד עורכי דין
 רפאל ר. גלס - שושנה גלס, משרד עורכי דין
 שוב ושות', משרד עורכי דין
 אורי סלונים, משרד עורכי דין
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
אמריקה, לאן הולכים מכאן?
09/11/2012   |   נורית גרינגר
 
 
 
במהירות הברק
08/11/2012   |   איתמר לוין
 
 
 
"תשרפו את הדרכון האמריקני - או שתשלמו"
08/11/2012   |   שלי אפלברג
 
 
 
ביבי ואיווט מבקשים עכשיו תשומת לב הדדית
08/11/2012   |   צבי גיל
 
 
 
תשתית איננה מותרות
08/11/2012   |   אביתר בן-צדף
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
מני מזוז היועץ המשפטי לממשלה  |  תגובות  |  עגל הזהב עיתונות בע"מ
ממשטר של כללים למשפט של ערכים

   רשימות קודמות
  סייגים לפעילות פוליטית של עוזרי השרים וסגני השרים
  הנחיות לקראת הבחירות לכנסת ה- 17
  הסתה וחופש ביטוי
  כתב אישום: מדינת ישראל נ' עמרי שרון ואח'
  אליהו מצא היה שופט קלאסי

דברי פרידה של היועץ המשפטי לממשלה מנשיא ביהמ"ש העליון, השופט אהרן ברק [כ"א אלול תשס"ו, 14 בספטמבר 2006]

> מהפכה תודעתית-מקצועית


> מהפכן שיטתי ומובנה


> הדאגה לאדם ולגורלו


> שותפתו - החברה הישראלית


> ספר ניווט לבאים אחריו


> מקצת שבחו


> מקורות


▪  ▪  ▪
כבוד נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, כבוד הנשיאה הנכנסת, השופטת דורית ביניש, כבוד נשיאי ושופטי בית המשפט העליון (בעבר ובהווה), שר המשפטים, פרקליט המדינה, ראש לשכת עורכי הדין, פרקליטים, עורכי דין, קהל נכבד, משפחת ברק היקרה.

היום אנו נפרדים מנשיא בית משפט העליון, השופט אהרן ברק, לאחר שכיהן משך עשרים ושמונה שנים כשופט, מהן אחת עשרה שנים כנשיא בית המשפט העליון.

דומה כי כל ניסיון לסכם היום את עשרות שנות פועלו של פרופ' אהרן ברק - כחוקר, כיועץ משפטי לממשלה, כשופט, ככותב וכמוביל חברתי - נידון מראש לכישלון, שהרי יבולן והשפעתן של שנים אלו - בדמות מאמרים והרצאות, פסקי-דין וספרים, המכסים את כל תחומי המשפט - לא ייעלמו ולא ייפסקו עם פרישתו של הנשיא ברק מכס השיפוט, אלא ימשיכו להיות נוכחים עימנו וימשיכו להשפיע עוד שנים רבות לאחר פרישתו.

ועל-כן, אולי כלל אין צורך בסיכומים, וראוי לנו להסתפק עתה אך בנקודות ציון אחדות, מעטות מתוך רבות, המאפיינות את דרכו ואת פועלו.

מהפכה תודעתית-מקצועית

לא לעיתים קרובות מזדמן לו לאדם לחוות "רגע היסטורי". לעיתים נדירות עוד יותר יודע אדם לזהות, בזמן אמת, שהרגע אותו הוא חווה הוא "רגע היסטורי". פרישתו של אהרן ברק מכס השיפוט היא ללא ספק "רגע היסטורי" כזה, אותו חווים כולנו כאן, באולם זה, המלא עד אפס מקום, ומחוצה לו. כולנו באנו לחלוק כבוד לאדם שהיה לסמלו המובהק של ביהמ"ש העליון, של המערכת המשפטית כולה ושל שלטון החוק כערך, בעידן בו נותרו אך מעט סמלים בציבוריות הישראלית.

אך היום אין אנו נפרדים רק מאדם, משופט. היום, אנו נפרדים מתקופה, מעידן בהיסטוריה של בית משפט זה, ובהיסטוריה של מדינת ישראל כולה.

השפעתו של השופט ברק חורגת מעבר לתפקידו כשופט. השופט ברק יצר מהפכה תודעתית-מקצועית אצל ציבור המשפטנים כולו. משפטן מעידן ברק חושב אחרת, קורא טקסט משפטי אחרת, כותב אחרת ורואה אחרת את תפקידם של השופט והמשפט בחברה, לעומת משפטן מהעידן הטרום-ברקי.

השופט ברק מסמל את המעבר ממשטר של כללים, למשפט של ערכים. אכן, גם קודם לעידן ברק גיבש והנחיל בית המשפט העליון ערכים של שלטון החוק וכיבוד זכויות האדם, אך המהפכות שהוביל השופט ברק - בתחומים של זכות העמידה, השפיטות, תורת הסבירות, הפרשנות התכליתית והמהפכה החוקתית, והשימוש באלה באלפי פסקי-דין שעסקו בכל תחומי חיינו הציבוריים והפרטיים - יצרו מציאות משפטית חדשה, שפה חדשה וכלים חדשים, אפקטיביים יותר, לקידום התפישה של המשפט כמקדם וכמנחיל ערכים בחברה, ככלי לחינוך חברתי, ולצדק חברתי, וזאת לצד תפקידיו המסורתיים של המשפט.

מהפכן שיטתי ומובנה

השפעותיו של השופט ברק ניכרות הרחק מעבר לעולם המשפט. השופט ברק נמנה על יחידי הסגולה אשר בכוח אישיותם ויכולתם האינטלקטואלית, יצרו מהפכה חברתית, שינוי ב"תרבות הארגונית" של החברה הישראלית כולה.

עם השנים, היתה דמותו של אהרן ברק, לגורם בעל השפעה מכוננת, לא רק על השדה המשפטי, אלא על החברה הישראלית כולה. ההיכרות עם פועלו ועם השפעותיו אינה מוגבלת לחוגים המשפטיים, אלא חוצה גבולות, ונוכחת בכל שדרות החברה הישראלית. בחברה אשר משוועת לסמלים ולמנהיגים, הפך אהרן ברק, ברבות השנים, למנהיג, לסמל ולדמות מופת.

השופט ברק מגלם בדמותו ובפועלו, ומזוהה בחברה הישראלית, כסמל של שלטון החוק והערכים במדינת ישראל. ספק אם יש תקדים להשפעה כה מרחיקת לכת של שופט-משפטן על החברה בה חי ופעל.

קשה לחשוב על עוד אדם בישראל, אשר זכה וזוכה להערכה ולהערצה כה נרחבות וחוצות גבולות, ואשר גם יריביו הקשים ביותר - ויש כאלה - רוחשים לו אף הם כבוד והערכה, שכן גם הם עיצבו למעשה את האני המשפטי שלהם, במידה רבה, מתוך התייחסות למשנתו.

ועם זאת יש לומר, כי השופט ברק הוא מהפכן מזן חריג. הוא מהפכן, אך לא איש קצוות, אלא דווקא איש של איזונים, בהשקפתו, בפסיקתו ובהתנהלותו האישית. הוא מהפכן, אך בניגוד לדמות המוכרת של מהפכנים בהיסטוריה, שלרוב לא עמד להם כוחם במאבק היום-יומי המתיש והשוחק של שגרת הביצוע והיישום של המהפכה שהגו ויזמו, ברק הוא מהפכן שיטתי ומובנה. רץ למרחקים ארוכים. המציב יעדים ופועל בעיקביות להגשמתם.


המחזאי ג'ורג' ברנרד שֹאו הביע פעם את דעתו על הקידמה באלה המילים:
"האדם הסביר מסגל את עצמו לעולם; האדם הבלתי-סביר מנסה לסגל את העולם לעצמו. כיון שכך, כל הקידמה כולה עומדת על האדם הבלתי סביר".

יש יותר משמץ אירוניה בכך שברק, המזוהה כ"כ עם המונח "האדם הסביר", נופל במקרה זה דווקא להגדרתו של שאו את "האדם הבלתי סביר".

הדאגה לאדם ולגורלו

סיפור חייו של אהרן ברק מייצג את התחנות המכוננות בחיי העם היהודי השב לארצו. סיפורו של הילד מקובנה שבליטא, בנם של לאה וצבי בריק, אשר ניצל ממוראות השואה והגיע למעלת נשיא ביהמ"ש העליון במדינת ישראל, הינו סיפור פנטסטי המכיל את כל היסודות של האתוס והמיתוס הישראלי: שואה ותקומה, גלות ועלייה, ציונות ומצוינות, יהדות ותרבות, ושירות ציבורי מפואר, השזור בתחנות בולטות של תולדות המדינה, וסיומו בכהונה מזהירה בבית המשפט העליון.

בפסק דינו בפרשת לאור - שעסקה בסירוב המועצה לביקורת סרטים ומחזות להתיר את הצגת המחזה "אפרים חוזר לצבא", בין היתר בשל ההקבלה שנעשתה במחזה בין חייל גרמני-נאצי ובין חייל ישראלי – משתף אותנו השופט ברק ברגע מאוד פרטי ואישי, כילד ניצול שואה. וכך הוא כותב:

"אני עצמי, ילד הייתי בשואה, וחציתי גדרות וגבולות הנשמרים על-ידי הצבא הגרמני, כאשר על גופי דברים שהעברתם אסורה. ההקבלה בין חייל גרמני העוצר ילד זה לבין חייל ישראלי העוצר נער ערבי צורבת את לבי.

עם זאת, אנו חיים במדינה דמוקרטית, אשר בה צריבת לב זו היא לב ליבה של הדמוקרטיה. כוחה של זו אינה ההכרה בזכותי לשמוע דברי נועם, הערבים לאוזני. כוחה של זו בהכרה בזכותו של הזולת להשמיע דברים הצורמים את אוזני והצובטים את לבי."

לקחיו העיקריים של אותו ילד יהודי מהגטו, אשר חווה את מוראות מלחמת העולם השנייה, והיה עֵד וקורבן לפשעי מלחמה נוראים, היו שניים: חשיבות קיומה של מדינה לעם היהודי, וזאת לצד חשיבות ערך כבוד האדם - הוא ערך "הדאגה לאדם ולגורלו" - והצורך להגן עליו מכל משמר. דומה כי שני יסודות אלה הם מרכיבים מרכזיים בדרכו, וסקירת ההכרעות החשובות בשלושים ואחת שנות כהונתו הציבורית, כמו גם בכתיבתו, מגלה קו ברור ועיקבי של יישום לקחים אלה.

אלברט איינשטיין אמר פעם, בהרצאה שנשא במכון הטכנולוגי במסצ'וסטס בשנת 1931, שנשאה את השם "מדע ואושר", כי "על-מנת שפרי רוח האדם יהיה לברכה לאנושות ולא לקללה, הדאגה לאדם ולגורלו חייבת להיות תמיד מטרתו הראשונה במעלה של כל מפעל מדעי".

נראה שאכן "הדאגה לאדם ולגורלו", היינו - ההגנה על זכויות האדם, הייתה אומנם יסוד מרכזי, השזור כחוט השני בתפיסת עולמו, בפסיקתו ובכתיבתו של השופט ברק, שהנחה אותו בכל שנות עשייתו.

שותפתו - החברה הישראלית

ייתכן שיותר מכל דמות בציבוריות הישראלית קרוב אהרן ברק - השופט ואיש הרוח - לאידיאל האפלטוני בדבר "המלך הפילוסוף" - אשר "מטבע ברייתו הוא זכרן, קל לימוד, נדיב רוח, ידידם וקרובם של אמת, צדקה, אומץ לב ויישוב דעת"[1].

אמנם, הנשיא ברק מעיד על עצמו בספרו האחרון, "שופט בחברה דמוקרטית", כי איננו פילוסוף[2]. אך נראה, כי התואר "שופט" צר מלהכיל את מלוא פועלו, את מנהיגותו האינטלקטואלית והשפעתו הציבורית-חברתית. ואפשר, כי אהרן ברק הוא אכן "פילוסוף", אולי לא במשמעות האקדמית דהיום, אך לפחות במשמעות המקורית של המושג. דווקא בתפקידו כשופט וכנשיא בית המשפט העליון של מדינת ישראל, הוא מממש את האידיאל האפלטוני בדבר פילוסופיה כמעשה חברתי, אשר נעשה תוך דיאלוג מתמיד עם הזולת.

אמנם, הוא ספון לבדו בחדרו בשעה שהוא כותב, בעיפרון, את פסקיו במחברת שורות צהובה. אך כתיבה זו איננה נעשית לבד, בחלל ריק. בשעה שהשופט ברק כותב את החלטותיו, כמו גם את ספריו ומחקריו, הוא מקיים דיאלוג עם עמיתיו השופטים - אלו אשר יושבים כיום על כס השיפוט, כמו גם אלו אשר ישבו בדין בעבר. לדיאלוג זה שותפים - ייתכן מבלי דעת - גם עמיתיו לעתיד, אשר טרם תפסו מקומם על כס השיפוט, אך מלאכתם תיעשה, ללא ספק, על בסיס המורשת המשפטית שהשופט ברק מותיר אחריו.

אך שותפתו האמיתית, הראשונה במעלה, של השופט ברק לדיאלוג אותו הוא מקיים באמצעות פסקי הדין והמחקרים שהוא כותב - היא החברה הישראלית, על האורגנים שלה, ועל גווניה השונים. דיאלוג זה - אשר לעיתים הוא קשה, ולעיתים כואב, אך תמיד פורה ויצירתי - מעצב את דמותה של החברה ושל המדינה.

בדיאלוג זה, אשר נמשך על פני שנים, נשזרות הסוגיות אשר עומדות ביסוד דמותה של החברה. הנשיא ברק, מצידו, מדבר בקול אחד - קול האמונה בערך האדם, וערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; ואילו החברה הישראלית, מצידה, מדברת - כטבעה של חברה אנושית, ובוודאי חברה מרובת שסעים כשלנו - במגוון קולות.

כך, ביד אומן, עם השנים, מסתת אהרן ברק, בפסיקותיו ובכתיבתו, את פניה של מדינת ישראל והחברה הישראלית.

ראוי לציין, כי זהו דיאלוג שאף חוצה את גבולות ארצנו: כתיבתו המשפטית של ברק - בין אם בהחלטותיו השיפוטיות ובין אם בכתיבתו האקדמית הענפה - זוכַה להערכה עצומה בקהילה המשפטית הבינ"ל.

לכתיבתו, לפסקיו, לתורת הפרשנות שלו ולרעיונותיו המהפכניים לגבי תפקידו של בית המשפט ושל השופט בחברה דמוקרטית, יש תהודה עולמית, והם מצוטטים רבות בפסיקה ובספרות המשפטית בכל רחבי העולם. על אלה זכה הנשיא ברק, בין היתר, בפרס ארגון השופטים הבינ"ל, וכן באות הוקרה של בית הלורדים הבריטי.

בכך תרם הנשיא ברק רבות לביסוס מעמדו בעולם של ביהמ"ש העליון הישראלי כבימ"ש נאור, דמוקרטי ומתקדם, ובכך חיזק גם את מעמדה של מדינת ישראל בקהיליה הבינלאומית.

ספר ניווט לבאים אחריו

למילה "שופט" נודעו בתנ"ך שתי משמעויות: האחת, קרובה יותר למשמעות בימינו - דיין, עושה משפט. השנייה - מנהיג. הנשיא ברק, מימש בשנותיו על כס השיפוט את שתי המשמעויות, והיה לנו, בעשייתו השיפוטית, לשופט ולמנהיג, לפוסק הלכה ולמורה דרך.

עשרים ושמונה שנים שפט ברק את ישראל, כמעט שנות דור, ולא נס לחו וכוחו עוד עמו. תקופה זו באה אל סיומה במצוות המחוקק.

וכך תם לו עידן במשכן הצדק אשר בירושלים, ובמציאות הישראלית. אנו נפרדים היום מרב-החובל, אשר הוביל את ספינת המשפט והצדק, שלטון החוק, והדמוקרטיה - משך שנים ארוכות ביד בוטחת, במנהיגות, ביצירתיות ובתבונה. אך הספינה עודנה שטה. היא טרם הגיעה ליעדה, לחוף מבטחים. אפשר כי לא תגיע לעולם, ואפשר כי חוף מבטחים כלל אינו קיים, והשיוט במרחבים נועד להיות אינסופי.

הדרך עוד צופנת סערות, צפויות ובלתי צפויות. החברה הישראלית היתה ועודנה חברה שסועה ורבת מחלוקות, ועל סדר יומה עדיין ניצב המאבק על עצם קיומה.

המורשת שמותיר אחריו אהרן ברק - הכרעותיו, הלכותיו, הספרים הרבים שכתב והדוגמא האישית שנתן - מורשת זו תשמש כעין מצפן ו"ספר ניווט" לבאים אחריו להמשיך ולהוביל את הספינה לבטח בים הסוער.

מקצת שבחו

מסך יורד. מסך חדש עולה. היה שלום הנשיא היוצא, ברוכה תהיי הנשיאה הנכנסת.
כבוד הנשיאה הנכנסת, השופטת ביניש.
פיקדון יקר ערך זה מופקד כעת בידייך הנאמנות והאמונות למשמרת. בטוחני כי גם תחת הנהגתך ימשיך משכן צדק זה להיות מגדלור לחברה הישראלית, ודפים מפוארים נוספים ירשמו בספר דברי-הימים של בית המשפט ושל המדינה.

אני מבקש לאחל לך, מכל הלב, הצלחה בהתמודדות עם האתגרים בפניהם עומד בית המשפט, ובניווט הספינה בסערות ומִשברי הים שעוד נכונו לכולנו.

כבוד נשיא ביהמ"ש העליון, השופט אהרן ברק. אנו נפרדים ממך היום.
חיילים נפרדים בהצדעה. אנשי חולין, אנשים של מילים, נפרדים במילות ברכה ופרידה.

כה רבות ניתן לומר על ברק כאדם, ועל ברק כאיש רוח, כשופט וכמורה דרך, אך "קצר המצע מהִשתרע".

בשם כולנו, אנשי השירות המשפטי הציבורי, אשר בעבר עמדת אתה בראשו, אני מבקש להיפרד ממך, בהוקרה, בהערכה, באהבה וגם בקצת עצב, ולהודות לך על כל השנים בהן הובלת את מערכת המשפט בתבונה ובאומץ, ועל המורשת המפוארת שאתה מותיר אחריך. קשה לדמיין את המשפט הישראלי ללא נוכחותך, וללא תרומתך לעיצוב נורמות חיינו ותפיסותינו, תרומה שעוד מוקדם להעריך את מלוא שיעורה.

ואסיים בנימה קצת אישית. זכיתי להיות תלמיד בכיתה בה כולנו שתינו בצמא את דבריו של פרופ' ברק, המרצה הכריזמטי והמרתק; זכיתי להופיע משך שנים רבות בפני השופט ברק, כפרקליט, כאשר כל דיון היה חוויה אינטלקטואלית ואתגר מקצועי מרתק, וזכיתי גם לקיים עמו קשרי עבודה בעניינים שונים, ושיחות מחכימות ומרתקות בענייני עבודה וחולין.

רבותינו לימדונו כי "אין אומרים אלא מקצת שבחו של אדם בפניו", ואני מעיד עלי כי מעולם לא מילאתי אחר מידת ה"מקצת" כמו במעמד זה.

הנשיא ברק, עוד לא תמו כל פלאיך, ובטוחני כי החברה הישראלית עוד תזכה להתברך בהמשך תרומתך ופועלך בכל עניין ותחום בו תחפוץ לעסוק.

תודה רבה.

מקורות

[1] אפלטון, פוליטיאה ו, עמ' 383, תרגום י. ליבס
[2] א. ברק, שופט בחברה דמוקרטית, עמ' 11

תאריך:  15/09/2006   |   עודכן:  15/09/2006

תגובות  [ 12 ] מוצגות [ 11 תפוס כינוי יחודי    כתוב תגובה   לכל התגובות
 כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
פנחס
15/09/06 16:44
דמוקרט החי בדיקטטורה
18/09/06 23:21
2
CORRUPTION EYE
15/09/06 19:34
3
Mazuz, Check it out
15/09/06 19:36
Shalit Z
15/09/06 23:54
AHARON BARAK did it
16/09/06 06:35
4
יהונתן רווה הלוי
16/09/06 09:24
5
מזוזה
16/09/06 14:01
With 17 Houses+More
16/09/06 19:33
6
נחמה
16/09/06 23:31
7
דמוקרט החי בדיקטטורה
18/09/06 23:16



בלוגרים נוספים ברשת 
לא אקטואלי - 9.11.12
09/11/2012  |  09:17  |  עדי ארבל
מרכול - מעונין לתרום?
09/11/2012  |  08:57  |  רפי לירן
כלב עם שני ראשים
09/11/2012  |  07:14  |  דבורית שרגל
מיומנו של אסטרולוג: ירח בתולי מנקה רגלים לפני הדלת בשישי, ומזמין
09/11/2012  |  07:01  |  יאיר טריבלסקי
למנויי 'נתיב' ולכל מי שחסמו אותו ולא יכול לקבל את החומר שלנו
09/11/2012  |  06:09  |  חיים שאולזון   |   noreply@blogger.com

איתמר לוין
זוהר בלומנקרנץ
איתמר לוין
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |