הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   חברה ומשפחה  כלכלה/עסקים  מדיני/פוליטי  עבודה ורווחה 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 מאנדל ישראל
 שטרנטל יוסף
 ויקי אילון בטן
 קסלמן וקסלמן PwC Israel
 דרוקר משה
 שרמן יהושע
 שוב משה
 דיאמנט אריאל
 מיקי מיכאלוביץ
 דרוקר אורי
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
בחירה חופשית, זכות או חובה?
18/08/2017   |   נסים ישעיהו
 
 
 
לפני הליקוי נישמו עמוק
18/08/2017   |   טובה ספרא
 
 
 
כאשר דאעש לוקח אחריות
18/08/2017   |   אריאל י' לוין
 
 
 
רק לא בישראל
18/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
שיירת נבי-דניאל (ח') "המפקדים הזניחו את השיירה"
18/08/2017   |   אורי מילשטיין
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
התקציב עפ"י עמי איילון

ההתרשמות העיקרית העולה ממסמך המצע של איילון היא של הדבקת אוסף של משפטים שנשמעים טוב בניסיון לייצר סדר יום כלכלי-חברתי ביבי ייסר אתכם בשוטים, איילון ייסר אתכם בעקרבים

▪  ▪  ▪
עיינתי קצת במצע של עמי איילון. איילון מציג פירוט די נרחב של עמדותיו בנושאים כלכליים חברתיים שונים - מהיקף התקציב עד לתשתיות. אלא שמבט חטוף מראה שהמצע של איילון מציע תמונה שהיא מצד אחד - נאו-ליברלית כמו המצע של ביבי ואולי יותר, ומצד שני - לא ממש עקבית. אנסה לסקור את הסעיפים השונים, ולבדוק כיצד הם מסתדרים זה עם זה - על-ידי כך שאיישם את ההמלצות שלו על תקציב המדינה לשנת 2007.

הסעיף הראשון בפרק "על כלכלה וחברה" מצהיר על "הקטנה הדרגתית של אחוז ההוצאה הציבורית בישראל והשוואתו לרמת ההוצאה הנהוגה במדינות המפותחות (OECD)", כלומר מ-51.9% ל-45.6%, דבר שאומר, בהפשטה, קיצוץ של 12% בתקציב המדינה[1], שהם 33 מיליארד שקל.

סעיף נוסף קובע שתקציב החינוך יהיה גדול מתקציב הביטחון. אתן את הקרדיט לאיילון שהוא לא התכוון להשיג זאת רק על-ידי קיצוץ בתקציב הביטחון - נניח שתקציב הביטחון יקוצץ בשיעור זהה לקיצוץ הכללי (5.7 מיליארד שקל) ו-16 מיליארד יעברו לתקציב החינוך, כך שיגיע לגודל של תקציב הביטחון. איילון מציע גם "קביעת יעד אגרסיבי להשקעה לאומית במחקר ופיתוח (מו"פ) שישאף להגיע עד ל-10% מהתוצר הלאומי של ישראל". אומנם אנחנו במצע, אבל נניח שגם איילון יודע שהיעד הזה לא ריאלי (ע"ע "ישאף להגיע"), ונתפשר על 5% - עלייה של 4 נקודות אחוז שהן 23 מיליארד שקל. בנוסף, מצהיר איילון על "פיתוח מואץ" של תשתיות תקשורת והסעת המונים - מונח שאי אפשר להצמיד לו סכום, אבל לצורך התרגיל המחשבתי נצמיד לו את המספר של 10 מיליארד ש"ח (לא סכום גדול, אם מדובר על `פיתוח מואץ`).

חשבון ביניים: בינתיים התחיבנו להוצאה של 16+23+10=49 מיליארד שקל, ובמקביל - לקצץ 33 מיליארד דולר נוספים. כלומר - סעיפי התקציב שאינם חינוך, תשתיות או מו"פ צריכים להשיל מעליהם 82 מיליארד ש"ח (!!). סיכמנו שכ-6 מיליארד מתוכם יבואו מתקציב הביטחון - כלומר, מדובר בקיצוץ של 76 מיליארד ש"ח בתקציבי המשרדים השונים. רק לשם השוואה - הקיצוצים הנוראים של ביבי 2002-2006, ש- 80% מאיתנו עדיין סובלים מהם, היו בסך-הכל 44 מיליארד שקל - פחות מחצי מ`תוכנית איילון`. מעתה אמור - ביבי ייסר אתכם בשוטים, איילון ייסר אתכם בעקרבים.

אז מאיפה יבואו כל כך הרבה מיליארדים? אל תצפו לראות בית חולים באשדוד, או את חזרתו של פרויקט שיקום השכונות - כדי ליישם את תוכנית איילון, אי אפשר להוסיף שקל לתקציב, צריך לקצץ דווקא במה שעוד נשאר. אבל איילון מסמן את היעד המרכזי של הקיצוצים במצע שלו - הוא מבטיח "פיתוח מערכת מיסוי מתקדמת המתאימה לכלכלה גלובאלית ורגישה כך שהיא נוטלת רק ממי שיש לו ומקלה רק על מי שאין לו". מבחינה רטורית, המשפט הזה מזכיר את הסגנון של ביבי - שהבטיח דברים דומים, ובפועל קיצץ בכל הקצבאות והוריד את המיסים על העשירון העליון. אבל גם מעבר לרטוריקה, המשמעות של "מקלה רק על מי שאין לו" היא מדינת רווחה שאריתית - מדינת רווחה שמתערבת רק כשהאזרח נמצא על הקרשים והברירה היא סיוע ממשלתי או חרפת רעב - כמו בארה"ב.

אבל ההתרשמות העיקרית העולה ממסמך המצע של איילון היא לא של דבקות עיוורת בתורות נאו-ליברליות א-לה-ביבי, אלא של הדבקת אוסף של משפטים שנשמעים טוב בניסיון לייצר סדר יום כלכלי-חברתי. לתוכניות כלכליות יש, בדרך כלל, הגיון פנימי. המדיניות הנאו-ליברלית גורסת שככל שמעורבות הממשלה תפחת, כך ייטב. המדיניות הסוציאל דמוקרטית גורסת שלמדינה יש מחוייבות לאזרחיה. מה ההגיון הפנימי של התוכנית של איילון, שמבטיח מצד אחד חינוך חובה מגיל 3 ומצד שני (יש להניח) קיצוץ בקצבאות הזקנה? מצד אחד הרחבת ההשקעה במו"פ, אבל מצד שני (שוב, יש להניח) חיסול ההכשרה המקצועית? הצעדים האלה חסרים כל קוהרנטיות פנימית.

והבעיה השלישית בתוכנית של איילון, שאינה פחותה משתי קודמותיה - היא עומדת בניגוד מזהיר למצע מפלגת העבודה, כפי שהוצג בבחירות רק לפני חצי שנה.

גילוי נאות: אני אחיין של עמיר פרץ, תומך בו בפריימריז לראשות העבודה, ולא מתיימר להיות מהאו"ם.

====
[1] - תקציב המדינה אינו זהה להוצאה הציבורית, למרות שהוא מהווה מרכיב מרכזי בה. לצורך העניין אניח שהצמצום בתקציב המדינה יהיה פרופורציונלי לצמצום בכלל ההוצאה הציבורית.

המאמר פורסם בבלוג של נדב פרץ
תאריך:  27/12/2006   |   עודכן:  27/12/2006
נדב פרץ

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


ברחבי הרשת

רשימות קודמות
אני לא מכיר איש המאמין שבכוחה של איזושהי ממשלה למנוע בכל רגע ורגע פגיעה כלפי אזרחים, לסגור את גבולותיה באופן הרמטי בפני איומים ביטחוניים ולהבטיח לכל אזרח ואזרחית הגנה מושלמת מפני המוות.
27/12/2006  |  איקי אלנר  |  מאמרים
דגימות DNA של רומן זדורוב, החשוד ברצח תאיר ראדה בקצרין, נשלחו לארה"ב הערב לבדיקה מיוחדת. אני מחכה בכיליון עיניים לתוצאות.
27/12/2006  |  שוקי גלילי  |  מאמרים
הצהרות ראש המוסד מאיר דגן לפיהן אין אינדיקציה שסוריה חותרת לשלום, מתקבלות בקריאות שמחה לא רק בקרב אויבנו, אלא גם בממשלת ישראל. דומה שאף אחד בירושלים לא מעוניין להציג עמדה שונה מהתפישה הביטחונית של ראש המוסד. בישראל השסועה והמובסת שלאחר מלחמת לבנון השנייה, תחושת ה"ביחד" היחידה שנותרה לנו, תחושה החוצה גבולות והשקפות פוליטיות, מבוססת על האמונה ש"העולם כולו נגדנו". מכאן אין זה מפתיע אולי כי לפי הסקרים שעורכת עמותת "לתת", הציבור הישראלי מוטרד יותר מענייני ביטחון מאשר מבעיית העוני.
27/12/2006  |  עופר שנער  |  מאמרים
לכל אדם יש את הזכות לאהוב את גופו, להיות שלם ומסופק מנתוניו החיצוניים ולשנות את הפוגע או המפריע לו במראהו. ועל אף זאת, כ-20% מהפונים לניתוח פלסטי נדחים על-ידי הרופאים המנתחים על-רקע של אי התאמה עוד בשלב הייעוץ הראשוני.
26/12/2006  |  אורי לביא   |  מאמרים
המרכז והימין בישראל נתקפו במורך לב בהשראת "נביאי הזעם הדמוגרפי" בממסד האקדמאי. הם השתכנעו - ללא בדיקה - שהיהודים נידונו להיות מיעוט בין הירדן לבין הים התיכון. לכן הם סבורים שלמרות שיקולים היסטורים וביטחונים כבדי משקל, יש לוותר על גיאוגרפיה יהודית (יו"ש) כדי להבטיח את הדמוגרפיה. אך מה אם הפחד הפתולוגי מהדמוגרפיה הפלשתינית מבוסס על טעויות והטעיות גסות?
26/12/2006  |  יורם אטינגר  |  מאמרים

פורומים
חברה ומשפחה
כלכלה/עסקים
מדיני/פוליטי
עבודה ורווחה
כתבות מקודמות
מלון כורש
כורש - מלון בוטיק חדש
AIG
טיפים חשובים לפני שרוכשים דירה
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט