הפוך לדף הבית אימייל אדום
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים ספורט משפט כלכלה בריאות המגזין
רשימות  |  ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  משובים  |  נדל"ן  |  תגיות  |  פורומים  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   צבא וביטחון  כלכלה/עסקים  מדיני/פוליטי  משפט  פלילים    |  שתף:    |    |  דוא''ל:    |  הדפסה: 
פורומים
כלכלה/עסקים
מדיני/פוליטי
משפט
פלילים
פרשת טננבאום
צבא וביטחון
ביטוח ופיננסים
כלל פיננסים
כלל פיננסים
בלוגים / בעל טור
טלפון:  03-9345666
פקס:  03-9345660
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 קסלמן וקסלמן PwC Israel
 ד"ר י. וינרוט ושות', משרד עורכי דין
 יצחק ראובן, משרד עורכי דין
 רפאל ר. גלס - שושנה גלס, משרד עורכי דין
 שוב ושות', משרד עורכי דין
 אורי סלונים, משרד עורכי דין
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
סטונר - רומן מופתי
06/11/2012   |   עפר דרורי
 
 
 
שירה של חשיפת עבר ושל התחדשות
06/11/2012   |   הרצל חקק
 
 
 
ערעור על זיכוי אולמרט יפגע בדמוקרטיה
06/11/2012   |   הרב אפרים זלמנוביץ
 
 
 
חכמת זקנים
06/11/2012   |   שלמה קפלן
 
 
 
רָם וּבָרוּר
06/11/2012   |   עידן סובול
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
טננבאום - העדות המלאה
טננבאום, חלאה עם רשיון

טננבאום העיד בבית המשפט המחוזי בתל אביב במשפטם של נאשמים שיחד עימם הונה את המכס טננבאום קיבל חסינות לאחר שנחטף וחזר מהשבי מידי החיזבאללה עתה, בעדותו, הוא חושף פרטים חדשים המצביעים על המחדלים כלפיו מצד גורמי הביטחון והתביעה בישראל - שהעניקו לו חסינות באופן בלתי מוצדק

> 1) ת.פ. 040013/05 מדינת ישראל נ' אורי רש ואח'


> 2) טננבאום מוזהר, בחקירה נגדית לשאלות פרופ' קנת מן


> 3) טננבאום מאשר השתתפותו בתוכנית לייבא סמים לישראל


> 4) טננבאום מאשר: יצאתי לבצע עסקת סמים, בגלל החובות


> 5) טננבאום: איני גאה במה שעשיתי


> 6) טננבאום: יצאתי עם זהות אמיתית, נסעתי בחו"ל בזהות בדויה


> 7) טננבאום מגלה: לא יזמתי את ההסדר עם המדינה; הציעו לנו


> 8) טננבאום מגלה: לא נתתי למעשה כלום תמורת ההסכם; המדינה טעתה


> 9) טננבאום מספר על קשריו עם קייס עובייד


> 10) טננבאום מספר על החובות הכספיים


> 11) טננבאום - חקירה נגדית ע"י עו"ד ירון גת


> 12) טננבאום - על השתתפותו בתרמית עלפי המכס


> 13) טננבאום, על הזיופים וההונאה הכספית


> 14) כיצד הערים טננבאום על חוקרי יחב"ל ועל שותפיו


▪  ▪  ▪
עדותו של אלחנן טננבאום בבית המשפט המחוזי בתל אביב (20.10.06), מי שנחטף על-ידי החיזבאללה, שופכת אור לא רק על האיש, שהתגלה כחלאת אדם, אלא גם על התנהלות רשויות הביטחון והתביעה בישראל. הנה אנו רואים שוב, כי טננבאום קיבל חסינות מהעמדה לדין, על-אף שגם לדבריו לא היה בידיו מידע שהצדיק זאת.

אומנם נכון: בשעה שניתנה לו החסינות סברו גורמי היביטחון, וכך גם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, כי בידיו מידע חשוב על דברים שאמר או לא אמר בחקירותיו בידי אנשי החיזבאללה. אך עובדה היא, כפי שמתברר עתה מעדותו של טננבאום, כי הוא לא סיפק את המצופה ממנו, בעניינים ביטחוניים, ומעבר למה שמסר עוד קודם לשלב שבו הובטחה לו החסינות, הוא לא סיפק מאומה לאחר מכן.

עדותו המלאה מובאת להלן. טננבאום שיתף פעולה מרצונו החופשי. הוא דיבר ודיבר ודיבר, משל נקראתה בפניו הזדמנות פז לומר את כל אשר על ליבו. למרבה הפרדוכס, עיתונאים רבים וטובים ניסו קודם לכן לשכנע את טננבאום לדבר ולמסור מידע הנוגע לאותה עסקת סמים שבה השתתף. עיתונים מסויימים את הציעו לו כסף כדי שיספר את סיפורו. טננבאום מיאן. והנה כאן, טננבאום ממש מתוודא, מביע את צערו, וגם חושף, אוי לבושה, את ההתנהלות המוזרה של מערכות השלטון, שאת מחדליהן ניצל עד תום.

להלן הרשומון המלא: עדות טננבאום בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שניתנה במסגרת הדיון בכתב אישום שבו מואשמים בעבירות פליליות כמה משותפיו של טננבאום, בפרשת הונאה של המכס. המשפט מתקיים בפני השופט אורי שהם.

1) ת.פ. 040013/05 מדינת ישראל נ' אורי רש ואח'


בעניין: מדינת ישראל
- המאשימה -


- נ ג ד -

1. אורי רש
2. שלוש יהושע
3. ארלדו פריזי
4. קלמרז אברהם
5. רוברטו וגמן
6. פדלון יגאל
- הנאשמים -

נוכחים: ב"כ המאשימה - עוה"ד נועם עוזיאל
הנאשם 1 וב"כ עו"ד פרופ' קנת מן, עו"ד ירון גת
נאשם 2 וב"כ עו"ד קובי סודרי (נאשם 2 אינו נוכח)
נאשם 3 וב"כ עו"ד אורית חיון, עו"ד גיא אשכנזי (שוחררו)
נאשם 4 וב"כ עו"ד שרון מאירוביץ (סניגוריה ציבורית) (נאשם 4 שוחרר)
נאשם 5 וב"כ עו"ד אהוד דגן
ב"כ נאשם 6 עו"ד רפפורט ( נאשם 6 שוחרר)


פרוטוקול


קביעת גמולות חקירת טננבאום – סודיות בעניינים ביטחוניים


עו"ד סודרי: אדוני בוקר טוב, אני מבקש לעדכן את אדוני, עדכנתי כבר את חברי, לפני מספר דקות התקשרה אלי אשתו של מרשי ועדכנה אותי שהוא אושפז בביה"ח איכילוב, מטבע הדברים לא ברור לכמה זמן עדיין, אני אמור לקבל אישור רפואי במהלך היום, אני מודיע את זה ע"מ שגם חברי במידה ואני מקווה שלא נידרש לזה, אבל במידה וימשיך להיות מאושפז, שיתכנן את הדיונים.
כב' הש' שהם: בינתיים, אני מבין שאפשר לשמוע עדים שאינם נוגעים אליו, נכון? העד מר אלחנן טננבוים לא נוגע למרשך ?
עו"ד עוזיאל: לא נוגע, אבל זה נהיה קשה מאוד לגבי ההמשך.
כב' הש' שהם: אז אנחנו נראה, נצטרך להחליט אחת מהשתיים או שהוא יבקש שלא להיות נוכח ואם הוא ירצה להיות נוכח וזו זכותו, אז נצטרך לכלכל את צעדינו בהתאם. אתה רוצה להשתחרר מהמשך הישיבה?
עו"ד סודרי: אני עוד במהלך היום, אני אשמע ואז,
כב' הש' שהם: בסדר, אבל לפני שנמשיך שתי הודעות לסדר, אני לא זוכר אם מסרתי לכם, שאנחנו ניאלץ לבטל את הישיבה של ה-15 פברואר 2007, בגלל אילוצים של ביהמ"ש. דבר שני, לגבי הבקשות לקבלת מוצגים, אז ראשית כל בנושא של המסמכים של חב' אישפיל, sky line וגלנדורה, קיבלתם, עו"ד דגן זה מופנה בעיקר אליך, את התשובה שנשלחה ע"י עו"ד נועם עוזיאל לפיה המסמכים הנוגעים לחברות הללו בוערו ולא ניתן לקבל אותם. לגבי הנושא של ההלוואה של ה-300,000 שקל, גם כאן קיבלנו מכתב מבנק דיסקונט למשכנתאות. השאלה שאני שואל, עו"ד דגן, אם לאור התשובות של העד, לפיהן הוא לא מתכחש לעובדה שהוא קיבל הלוואה ומסר את הכסף למרשך, יש צורך בכלל במסמכים אלה ?
עו"ד דגן: יכול מאוד להיות שלא, גם הייתה איזושהי התכתבות בין חברי לביני ובסוף הישיבה נחליט אם צריך את השיק או לא צריך את השיק. וגם אם צריך את השיק, לא צריך עד מהבנק, בכל מקרה.
כב' הש' שהם: אז בתום הישיבה של היום תודיע אם יש צורך בהמצאת מסמכים ואם כן, מה מהם. כן, מר אלחנן טננבוים, רצית לומר משהו?
העד: לפני שפרופ' מן ממשיך, אדוני ירשה לי רק שלושה משפטים. אפשר?
כב' הש' שהם: כן, בבקשה.
העד: אדוני, בהמשך למה שהיה פה לפני שבועיים, יש לי פה בתיק, יש את זה גם לעו"ד נועם עוזיאל, עפ"י מכתבה של הגב' דבורה חן שיש לי פה בידי שנכתב ב-2 באוגוסט 2004 ויועד לעורכי הדין שלי אלי זוהר ורועי בלכר, לפי סעיף 4 למכתב הזה נאמר שם כי אני מחויב בשמירת סודיות, אני מצטט "הן עפ"י דין והן בהתאם להתחייבויותיו הפרטניות בפני הגורמים המוסמכים מטעם מערכת הביטחון". זה מה שכתוב במכתב.
אני לפני הדיון הזה התייעצתי השבוע עם יועצים משפטיים, אני לא מתכונן לענות בביהמ"ש, ברשותו של ביהמ"ש, לכל נושא שקשור בנסיבות עובר לנסיעה שלי, תקופת השבי, עד לחזרתי לישראל ב-29 בינואר 2004. זה דבר אחד.
כב' הש' שהם: אתה רצית עוד משהו?
העד: כן, אפשר עוד?
כב' הש' שהם: כן, בבקשה.
העד: אני רוצה להגיד לביהמ"ש לאור החקירה שהייתה פה מצד פרופ' מן, אני מחלק את חיי לשני חלקים,
פרופ' קנת מן: סליחה, כבודו, אני מתנגד להרצאה,
כב' הש' שהם: קודם נתייחס לנושא הראשון.
העד: אין לי, ביטלתי, תודה.
כב' הש' שהם: לגבי הנושא הראשון, מה המצב המשפטי כיום ?
עו"ד עוזיאל: אני הודעתי גם את עמדתנו לחבריי לפני הדיון הזה אמש בהודעה בדואר אלקטרוני. העמדה של מערכת הביטחון, לאחר שיחות עם היועץ המשפטי של אמ"ן והיועץ המשפטי של שב"כ ועם המשטרה, העמדה היא כזאת, מר אלחנן טננבוים הוחתם על הסכם סודיות האוסר עליו לגלות פרטים על חקירתו בידי שוביו ועל כל הנושאים הצבאיים וביחס לנושאים האלה מערכת הביטחון רואה חשיבות רבה בשמירת הסודיות, היא לא הוציאה תעודת חיסיון מכיוון שהיא לא ראתה צורך כי לא מתקיים הליך משפטי סביב הדברים האלה, אבל במידה ויישאל על תוכן חקירותיו ועל הנושאים הצבאיים, הביא תבקש נאמר לעצור את עדותו ולתת לה הזדמנות להוציא תעודת חיסיון מטעם שר הביטחון. לגבי הגעתו ללבנון, יציאתו את הארץ, כן עסקת סמים, לא עסקת סמים, כל הנושא שמסביב לשבי עצמו ולשאלות ולחקירה שלו, אין סודיות, מערכת הביטחון לא סבורה שיש סיבה שהעד לא ישיב על השאלות האלה, ככל שהן רלוונטיות למשפט הזה, אבל מבחינת העניין של סודיות של מערכת הביטחון, אין צורך בסודיות.
כב' הש' שהם: השאלה אם הדברים הללו הובהרו למר אלחנן טננבוים, כי אני לא רוצה להגיע למצב של התנגשות חזיתית בשאלה הזו.
עו"ד עוזיאל: אני לא חושב שצריכה להיות התנגשות, אם אני מייצג את המדינה והוא חתם כלפיה על סודיות, אז המדינה אומרת לו כרגע, הסודיות נוגעת לנושאים הצבאיים ונוגעת לתוכן חקירותיך בידי שוביך. איך הגעת ללבנון, עם איזה דרכון נסעת, עם מי דיברת בארץ, למה נסעת למפרץ הפרסי, כל הנושאים האלה אתה לא חייב בסודיות ואם ביהמ"ש יורה לך להשיב לשאלות האלה, ככל שימצאו אותן רלוונטיות למשפט הזה, מבחינת המדינה אתה רשאי להשיב. יתכן שאנחנו נתנגד לשאלה מטעמי רלוונטיות.
כב' הש' שהם: זה משהו אחר. אני לא אנהל עכשיו את המשפט של מר אלחנן טננבוים בתוך התיק הזה, אלא רק אתיר שאלות מאוד ספציפיות וכאלה שיהיו קשורות להליך המשפטי פה ולא מעבר לכך. שמעת, מר טננבוים?
העד: שמעתי.
פרופ' קנת מן: ראשית אני רוצה לומר שאין לי כוונה לשאול שאלות בקשר ולא התכוונתי לתקופת השבי ושאלות חקירה מה שאלו אותו אנשי חיזבאללה ומה הוא ענה וכל זה לא זה, אבל כבודו, אני כן מתכוון לשאול אותו בקשר לאופן ביצוע משימה, מה הייתה המשימה, משום שזה כפי שזה התפתח אנחנו יכולים להבין באיזו מידה העד הזה מתעסק בשקרים ומצגי שווא וגם איך הוא מנסה, כאשר הוא חוזר ממשימתו, לא לספר את האמת גם על מה שקרה שם ואני אתמקד רק על זה.

2) טננבאום מוזהר, בחקירה נגדית לשאלות פרופ' קנת מן

פרופ' קנת מן: מר טננבוים, אני מתחיל, בוא ספר לנו מה היו טיב הקשרים שלך עם קייס עובייד, איך התפתחו היחסים שלך אתו ומה הסכמת אתו לעשות?
העד: אני מתכונן לענות רק על החלק הראשון של השאלה של אדוני, על החלק השני אני לא מתכונן לענות.
כב' הש' שהם: בסדר, בוא נשמע, אנחנו צריכים לעבור את השלב הזה..
העד: החלק הראשון של השאלה, אני הכרתי את קייס עובייד כשהוא היה עוד ילד קטן בחיתוליו, אני הכרתי את אביו שבינתיים נפטר, בנסיבות עסקיות, אני חושב שהעדתי על זה פה בביהמ"ש, אני לא זוכר ומידי פעם אביו וילד אחד או שניים מהמשפחה, היו מגיעים למשרדי ברמת-גן כשעסקתי ביבוא תרופות לישראל ובמשך השנים נקשרו קשרים, הייתי מידי פעם בשמחות משפחתיות שלהם, 10, 15 שנים של היכרות עם המשפחה וכך, שם הכרתי את קייס עובייד, בטייבה.
פרופ' קנת מן: אז הכרת אותו ואתה ביחסים אתו, בתקופה הזו אתה בקשיים כלכליים, נכון?
העד: נכון.
ש: ואתה, אני רוצה להבין איך התחילו השיחות על תכנון נסיעה לחו"ל במשימה מסוימת שאני בוודאי רוצה לשמוע על זה, מה הייתה המשימה, מה הייתה המטרה ואיך היו שלבי התכנון שלך עם עובייד?
ת: אני לא מתכונן לענות על השאלה הזו.
ש: כלומר אני רוצה להבין, אתה כאן, תאשר לנו שאתה נסעת למטרה פלילית.
ת: אני לא אאשר שום דבר.
ש: אז מה שאני מבין ממך, שאתה לא מוכן לספר לביהמ"ש על מעשים פליליים שעשית בקשר לנושא הזה.
ת: אני סיפרתי לגורמי החקירה וגורמי הביטחון הרלוונטיים את כל מה שהם רצו ואת כל מה שאני דעתי וסיפרתי להם, יש לי הסכם אתם, בין בכתב ובין בהסכמות בע"פ ואני לא מתכונן להפר את ההסכם, עם כל הכבוד שיש לי לביהמ"ש.
ש: אני מבקש לראות את הסכם הסודיות.
ת: אין בעיה. יש את זה לתביעה.
עו"ד עוזיאל: לי אין אותו.
העד: קראתי, ציטטתי מתוכו.
פרופ' קנת מן: לא, אני מבקש לקבל.
העד: אין בעיה. אני מפנה אותך לסעיף 4.
ש: "ברצוני להדגיש כי",
כב' הש' שהם: אתה קורא מתוכו?
פרופ' קנת מן: סליחה, אני אגיש את זה לביהמ"ש.
עו"ד עוזיאל: לא נראה לי שזה ההסכם?
כב' הש' שהם: זה לא ההסכם, עו"ד עוזיאל?
עו"ד עוזיאל: אני כבר רואה שזה מכתב כנראה של עו"ד דבורה חן שהייתה בפרקליטות המדינה והוא מתייחס להסכם, שההסכם לא מוצג. אין לך את ההסכם עצמו.
העד: אין לי פה את ההסכם, חשבתי שיש לי כאן.
עו"ד עוזיאל: אני אמרתי, מר טננבוים, לפי המידע שאני קיבלתי מהיועצים המשפטיים של מערכת הביטחון, ההסכם איננו נוגע, הסודיות עפ"י ההסכם איננה נוגעת לכל נושא הנסיעה ללבנון, לאותה עסקה שבעטייה יצאת מחוץ לישראל למדינת המפרץ הפרסי וכנציג מוסמך של המדינה, אני בוודאי יכול לפטור אותך מסודיות בנושא הזה ואני רוצה להסב את תשומת לבך, אני לא יודע איזה ייעוץ משפטי קיבלת, שכעד שעומד על דוכן העדים אתה חייב להשיב לכל שאלה שאתה נשאל, אלא בכפוף לזכות שלא להפליל את עצמך, שזה לא המקרה פה כי יש לך הסכם חסינות ובמידה וביהמ"ש יורה לך, אנחנו, לפחות המדינה מצפה שכן תשיב לשאלות הללו.
כב' הש' שהם: אולי אני אוסיף כמה דברים. תראה, הדבר האחרון שאנחנו רוצים לעשות זה להפר הסכמים שנחתמו בינך לבין המדינה, אבל מעבר לנושא הזה, יש לנו כאן חובה לברר שאלות שהן רלוונטיות במשפט הזה. אחד הנושאים הרלוונטיים, מה לעשות, הוא נושא האמינות ומהימנות. העדות שלך, שהיא עדות די מרכזית בתיק הזה וזכותה של ההגנה לנסות ולשכנע את ביהמ"ש שאין מקום לקבל את העדות שלך. בין היתר, אפשר להתבסס גם על עברך הפלילי וגם על מקרים אחרים בהם העדות הייתה לא מהימנה. אני יכול להבין את הרגישות שלך לגבי מה שהתרחש בלבנון או בדרך ללבנון, אבל לאחר שאתה שומע את דברי התובע, כאשר הוא התבקש בפעם הקודמת לבדוק את הנושא הזה לעומקו ולמסור דברים מוסמכים והוא אומר לך שמבחינת המדינה אתה רשאי לומר דברים שהתרחשו במעגל הראשון של ההתרחשויות בחו"ל, אז לא צריכה להיות בעיה. ושוב, אני לא מתכוון להרשות הרחבה מעבר לזה, אבל לא יכול להיות איזשהו ספק שהשאלה שנוגעת לתוכנית הקשורה לנסיעה לחו"ל, בין אם מדובר ביצירת קשר פלילי ובין אם מדובר בתוכנית לבצע איזושהי עבירה, זו שאלה שהיא מאוד רלוונטית ומאוד חשובה. היא לא יכולה להפליל אותך, ולא יכולה גם לגרום לך לאיזשהו סיכון של הפרת הסכם או חובת סודיות כזו או אחרת, אז אני מבקש ממך, שוב כדי שלא לאלץ את ביהמ"ש לנקוט באמצעים כאלה ואחרים שהם לא יהיו לרוחי, אבל אני אצטרך לנקוט בהם, להשיב לשאלות המצומצמות שיופנו אליך בנושא הזה ואני אדאג שהן לא תתפרסנה על פני יריעה רחבה מידי.
העד: מותר לי רק מילה, אדוני?
כב' הש' שהם: כן, בבקשה.
העד: אדוני, אם זיכרוני אינו מטעני בדיון שהיה פה לפני שבועיים, ההגנה הגישה לביהמ"ש קלטות שמע, נדמה לי,
כב' הש' שהם: נכון.
העד: ואני אישרתי בקלטות האלה שזה קולי.
כב' הש' שהם: בסדר.
העד: בדיון עצמו, אדוני אפילו רשם את זה,
כב' הש' שהם: ומה יש בקלטות הללו?
העד: שהמדינה תתמלל את הקלטות,
כב' הש' שהם: מה יש בהן למיטב ידיעתך?
העד: כל מה שאני ידעתי בקשר לנסיבות עובר לנסיעה, תקופת השבי ועד החזרה, הכל כלול בקלטות האלה.
כב' הש' שהם: זה מופיע בקלטות ואתה מאשר את אמיתותן.
העד: ואישרתי פה, עוד לפני ששמעתי את תוכן הקלטות האלה, שמעתי שני משפטים, אישרתי שזה קולי, אני לא מכחיש שזה קולי.
כב' הש' שהם: בסדר, אז, אם ממילא הדברים מתועדים בקולך, מפריע לך להגיד את זה באולם?
העד: לא, בכלל לא. אדוני בטח שמע את העדות שלי פה לפני שבועיים ודברים שלא היו קשורים לנסיעה, דיברתי עליהם מאוד בפתיחות על אף שהם מאוד לא היו נוחים לי.
כב' הש' שהם: נכון.
העד: אז דיברתי עליהם מאוד בפתיחות כי אני רוצה להביא בפני ביהמ"ש את האמת לאמיתה,
כב' הש' שהם: בהחלט.
העד: ולכן אני אומר, בפני ביהמ"ש יש היום את החומר, יש היום, אפילו פרופ' מן הציע למדינה לתמלל לו את הקלטות האלה, אני זוכר, כשהם נמסרו לאדוני.
כב' הש' שהם: נכון.
העד: ויש בקלטות האלה, שיעשו בהן שימוש איזה שרוצים. למה אני צריך,
כב' הש' שהם: שוב, אנחנו כרגע עומדים במצב שאתה נשאל שאלה אחת והיא אם מדובר בתוכנית לביצוע עבירה פלילית, ואני מניח שהשאלה שלאחר מכן תהיה באיזו עבירה מדובר, אז מה הבעיה מבחינתך, אם הדברים ממילא מתועדים בקלטות, לומר ולאשר את הפרטים הללו ואמרתי לך שאני לא אאפשר הרחבה מעבר לכך. אני לא רוצה לנהל את המשפט שלך בתוך המשפט הזה, אבל בסה"כ השאלות שנשאלו הן שאלות לגיטימיות ולא נראה, בעיני לפחות, שיש איזו סיבה שלא תענה עליהן.
העד: אני לא אמרתי מילה על הלגיטימיות של השאלות, אדוני.
כב' הש' שהם: אז מה הבעיה?
העד: לי היו שיחות הרבה מעבר למה שעורכי הדין של השב"כ ושל מי,

3) טננבאום מאשר השתתפותו בתוכנית לייבא סמים לישראל

כב' הש' שהם: כדי שנוכל להתקדם, אני מחייב אותך לענות על השאלות שנוגעות למהות הקשר הפלילי, בהנחה שמדובר בקשר פלילי לבצע עבירה בחו"ל ובאיזו עבירה מדובר.
העד: אני מבקש רק מאדוני שיתן לי את ההגנה כמו שהוא אמר ויצמצם את השאלות.
כב' הש' שהם: אז אני הגדרתי כרגע את שתי השאלות,
העד: קיבלתי, אדוני.
כב' הש' שהם: אני מגדיר כרגע את שתי השאלות, השאלה הראשונה שנשאלת, האם אתה מאשר, שמדובר בתוכנית לבצע איזוהי עבירה בחו"ל או בארץ או בכלל, ובאיזו עבירה מדובר, בוא תשיב לשתי השאלות האלה ונראה מה אנחנו עושים הלאה.
העד: התשובה היא כן, מדובר בקשר לביצוע עבירה בחו"ל. שתיים, מדובר בעסקת סמים, לייבא סמים לישראל.
פרופ' קנת מן: אז בוא, מה חלקך בביצוע העבירה הזו?
העד: סליחה?
ש: מה החלק שלך,
כב' הש' שהם: בסדר, מה חלקך.
פרופ' קנת מן: מה אתה מתכנן, מישהו צריך להעמיד כסף, מישהו צריך ליצור קשר עם אנשים בחו"ל, מה החלק שלך בעסקת הסמים שאתה מדבר עליה?
העד: החלק שלי זה בתכנון ובייעוץ לנושא השילוח של הטובין.
ש: מה הקשר שלך לנושא שילוח, מה אתה יכול לייעץ?
ת: אני מחשיב את עצמי כאחד שמבין בזה, אני לא מומחה, אדוני שאל אותי בפעם הקודמת אם יש לי השכלה פורמלית בזה, אמרתי שלא, אבל בשנים,
ש: במה אתה מבין שקשור, הסמים היו צריכים להגיע לארץ, נכון?
כב' הש' שהם: את זה הוא כבר אמר.
העד: אמרתי כבר.
פרופ' קנת מן: אז מה אתה יכול לייעץ בקשר הבאת סמים לארץ?
העד: אני לא מייעץ בקשר להבאת הסמים, אני מייעץ בקשר ליבוא של סחורות, שבתוכן כנראה היו הסמים אמורים להיות מוסלקים, כפי שהסבירו לי, זו המילה.
ש: אז מה החלק שלך, מה אתה יכול למסור לאנשים שיכול לעזור להביא סמים לארץ?
ת: מאיפה הם יצאו, עפ"י איזה מסמכים הם ילוו את הסחורה בדרך, איך הם ישייטו ויגיעו או שיטוסו ויגיעו, זה לא היה בדיוק סגור ומוגדר, סוג כזה של דברים, בדברים שקוראים שילוח בינלאומי.
ש: אתה לא מספר כאן את כל האמת. אגב כתוב כאן במכתב הזה, שלא מאמינים, "למשטרת ישראל היו ספקות באשר לגרסאות שמסר בנוגע להעברות, ההתרשמות ממנו במהלך חקירתו הייתה של אדם מניפולטיבי, שלא מסר גרסת אמת מלאה בחקירותיו", וכאן אתה שוב עושה את זה.
ת: כן, אבל היועץ המשפטי לממשלה החליט שזה לא נכון.
ש: בוא ספר לביהמ"ש מה אתה עושה כדי להקל על הבאת הסמים.
ת: אני סיפרתי, אדוני.
ש: לא, לא סיפרת איך יגיעו הסמים, באיזה אריזה,
העד: לא דובר על אריזה ספציפית, לא היה שום דבר מוגדר מראש, הם היו צריכים להיות מוסלקים, השתמשתי במילה הזאת לפני שתי דקות, לא דיברנו באופן ספציפי אם זה יהיה בתוך מכונת כביסה, בתוך ארון או בתוך דוד שמש.
ש: ואיך אתה יכול לעזור בעניין הזה?
ת: אני בזה לא יכול, בהסלקה אני לא יכול לעזור שום דבר.
ש: אתה כן יכול לעזור משום שאתה יודע איך מביאים,
ת: טובין לישראל.
ש: בדיוק.
ת: אמרתי את זה, העדתי על זה, אני מבין,
ש: מה אתה יכול לעשות בקשר להבאת הסמים לישראל, מה בעצם התפקיד שלך?
ת: אני יכול להגיד לאנשים שאם הם ייבאו לצורך הדוגמא מכונות כביסה, סתם אני לוקח דוגמא כי אני לא זוכר מה היה בעת ההיא, אז על מכונות כביסה אין מס ולכן אם אין מס עליהן, אז הן לא יפלו לבדיקה יסודית או פיזית או אני לא זוכר איך שקוראים לזה, למשל, אבל לקחתי את זה רק בתור דוגמא.
ש: יפה מאוד, תודה רבה, אז בעצם אתה מנסה להגיד להם איך להביא את הסמים בדרך המכס מבלי שתהיה בדיקה של המכולה, נכון?
ת: אני לא אומר להם שום דבר.
כב' הש' שהם: הוא הביא את זה כדוגמא, ליכולות שלו באותו נושא.
פרופ' קנת מן: התפקיד שלך היה, מר טננבוים, לספר להם איך להביא את הסמים האלה דרך נמל ישראל מבלי שיזהו, נכון?
העד: לא. התפקיד שלי היה להסביר להם מה הנהלים במכס ישראל, איך מייבאים סחורות, איך משחררים סחורות, מה הנהלים הפנימיים של המכס.
ש: זה מעניין מאוד, זה שונה ממה שאני אמרתי?
ת: זאת ההגדרה שלי, אדוני. אדוני אח"כ יפרש,
ש: זה מה שאני קורא וזה כנראה מה שדבורה חן קוראת, אדם מניפולטיבי שלא מספר את כל האמת לביהמ"ש.
ת: כן, אבל אדוני, היועץ המשפטי לממשלה על אף עמדת המשטרה והיחב"ל, החליט אחרת, אז אני מקבל את,
ש: מה הוא החליט?
ת: היועץ המשפטי לממשלה החליט שעמדתי בתנאי ההסכם וההסכם מכובד מילה במילה. אין לי פה את ההסכם, חשבתי שהמדינה,
ש: אף אחד לא יכול להגיד שעמדת בהסכם עד שנראה מה עשית ומה לא סיפרת, באותה עת כנראה היו אילוצים, אבל בוא תספר לנו,
ת: לא היו שום אילוצים, אדוני.
כב' הש' שהם: טוב, בוא נמשיך בחקירה, תשאל שאלה.
פרופ' קנת מן: אני רוצה לחזור לשאלה הזו, משום מה אתה מספר לדוגמא שבמכונת כביסה אין מכס,
העד: סתם לקחתי דוגמא, פרופ' מן.
ש: ומה המטרה של המידע הזה? אתה לא רוצה להגיד, נכון?
ת: לא, אני אמרתי.
כב' הש' שהם: הוא אמר.
פרופ' קנת מן: מה אתה אמרת?
העד: אני אמרתי שהבאתי את זה כדוגמא ע"מ להסביר את הנהלים הפנימיים של המכס בקשר לסחורות.
עו"ד עוזיאל: בשביל להקל אני אגיד שהוא אמר שמוצרים שאין עליהם מכס בודקים פחות טוב.
כב' הש' שהם: נכון.
עו"ד עוזיאל: ואז יותר קל להסליק שמה,
פרופ' קנת מן: כדוגמא.
העד: העדתי על זה פה לפני שבועיים.
ש: נסעת לחו"ל במשימה הזו.
ת: זו שאלה?
ש: כן.
ת: יצאתי מגבולות ישראל, נסעתי לחו"ל.
ש: את מי היית צריך לפגוש בחו"ל?
ת: אין לי שום כוונה להגיד על זה מילה.
כב' הש' שהם: טוב, לא ניכנס לפרטים הללו, הם פחות חשובים, מה שחשוב, פרופ' מן, זה אם יש לך אינפורמציה או מידע שהוא לא מסר את האמת בחקירה, אז אתה יכול להציג אותן בפניו, זה דבר ראשון. דבר שני, מה שחשוב זה באמת להתמקד בתוכנית, בקשר הפלילי, מה מהותו וטיבו ובאיזו עבירה מדובר, יתר הפרטים פחות חשובים.
פרופ' קנת מן: טוב.
כב' הש' שהם: אלא אם כן אתה רוצה לטעון שהוא גם הונה את השותפים שלו בחו"ל, זה כבר סיפור אחר.
פרופ' קנת מן: לא, מה שאני ואני אולי אשאר עוד קצת עם השאלה, ברשות בימ"ש, מה שאני רוצה להראות כאן שעד שאני לוחץ על העד, הוא מספר רבע או 10% של סיפור וזה,
כב' הש' שהם: לציין שעוה"ד חיון הגיעה לאולם ביהמ"ש.
פרופ' קנת מן: זו דרכו של העד, ראינו את זה,
כב' הש' שהם: טוב, אבל אלה לא סיכומים עכשיו.
פרופ' קנת מן: נכון.
כב' הש' שהם: בוא תשאל אותו שאלות.
פרופ' קנת מן: אני רציתי רק לומר שאני עדיין שואל אותך, מה המידע שאתה, לא דוגמא תיאורטית, מה המידע שאתה נוסע לחו"ל, הספציפית, מה המידע שאתה הולך למסור להם כדי לבצע את המשימה הזו?
כב' הש' שהם: תשתדל להיות יותר ספציפי.
העד: אין שום מידע ספציפי, אני מכיר את נהלי השילוח, אני מכיר את נהלי יבוא סחורות לישראל, אני מכיר את הנהלים, הכרתי, אני לא מדבר על הזמן הזה, הכרתי את נהלי השחרור במכס, את נהלי העבודה במכס, איך מכינים תיקים לשחרור, איך הם משתחררים ומה נעשה אתם.
פרופ' קנת מן: אז יהיה נכון לומר שאתה עוזר לקושרים אתך להבריח סמים לארץ, דרך נמל, כלומר להבריח שזה לא יתגלה. זה נכון?
העד: נכון.
ש: מה כמות הסמים שמדובר ובאיזה סמים?
ת: לא דובר.
ש: לא דובר?
ת: לא.
כב' הש' שהם: לא על כמות ולא על סוג הסם ?
העד: לא.
פרופ' קנת מן: אתה הולך שם בלי שום ידיעה,
העד: לא בעניין הזה.
ש: לא דיברת עם קייס עובייד על איזה סמים מדובר עליהם?
ת: לא.
ש: מה, חשבת שזה, מה חשבת שמדובר?
ת: לא חשבתי.
ש: לא חשבת?
ת: לא, אדוני שאל אותי על איזה ועל איזו כמות, אמרתי לא דובר לא על זה ולא על זה.
ש: ומה חשבת?
ת: לא חשבתי, חשבתי שמדובר על סמים.
פרופ' קנת מן: וכמות.
העד: לא דובר על כמות.
ש: לא דובר על כמות ?
ת: לא, נזרקו כל מיני מילים לשמים אבל אין לזה שום משמעות.
ש: מה נזרק?
ת: אני אפילו לא זוכר, אדוני.
כב' הש' שהם: מה סדר הגודל?
פרופ' קנת מן: לא זוכר?
העד: אני לא זוכר כרגע.
ש: אתה לא זוכר את הדבר הזה?
ת: לא, אני לא זוכר
ש: קשה לקבל את זה.
ת: זה היה לפני שבע שנים, זה קשה, אבל זה בסדר, שש, סליחה.
ש: אז אתה נוסע מבלי לדעת איזה סמים ובלי לדעת איזו כמות וגם מבלי לדעת איזה מידע אתה,
ת: לא, אדוני פשוט משבש את מה שאני אומר, אני מבין שזה נוח לאדוני אבל זה לא מה שאמרתי, אמרתי שאני יודע בדיוק עם מה אני נוסע, אני יודע בדיוק מה אני יודע, הכמות והתוכן והזה לא עניין אותי, אני לא מבין בזה וזה לא עניין אותי.
ש: אז כאן אני צריך, אני אגיד ההמשך מה שקורה, אבל אתה,
ת: אני יכול לקבל את זה אח"כ?
כב' הש' שהם: כן,
פרופ' קנת מן: אני רוצה להגיש את זה לביהמ"ש.
כב' הש' שהם: אפשר להגיש אותו מבחינתך?
העד: בטח.
כב' הש' שהם: אתה רוצה להגיש את זה כמוצג מטעם ההגנה?
פרופ' קנת מן: כן, אדוני.
כב' הש' שהם: מכתבה של עוה"ד דבורה חן, אז מנהלת המחלקה לעניינים פליליים, ביטחוניים ועניינים מיוחדים, פרקליטות המדינה, מתאריך 2 אוגוסט 2004, המופנה אל פרקליטיו של מר אלחנן טננבוים, מתקבל ומסומן ס/43.

4) טננבאום מאשר: יצאתי לבצע עסקת סמים, בגלל החובות

פרופ' קנת מן: אני רוצה לעצור כאן לרגע בעניין התוכנית. קשה לי להבין איך אתה בקור רוח כזה מתייחס לזה, זו עבירה קשה, קלה, מה אתה הולך לעשות כאן, איך אתה חושב מבחינת אחריותך הציבורית?
העד: אני חושב שזו עבירה קשה מאוד.
ש: קשה מאוד?
ת: מאוד.
ש: אז איך אתה מקבל החלטה, איך אתה נכנס לזה, אתה היית שיכור, היית תחת איזו השפעה של סמים כשעשית את זה?
ת: אני לא מתכונן לענות לשאלה הזאת, אדוני רוצה להמשיך להעליב אותי,
כב' הש' שהם: לא, אין צורך להעלב, אבל אמרת שהיית נתון בחובות כספיים.
העד: לא, אני לא אמרתי, הוא שאל ואני השבתי.
כב' הש' שהם: השאלה אם זה היה המצב, ז"א היית נתון באותה תקופה בחובות כספיים כבדים, או שאני טועה?
העד: הייתי נתון בחובות כספיים, כן.
פרופ' קנת מן: אני בכל זאת מבקש,
כב' הש' שהם: לא צריך לשאול שאלות מקנטרות, כי אין מי שיחשוב שלא מדובר בעבירה חמורה מאוד.
פרופ' קנת מן: אני בכל זאת רוצה לדעת, מה אתה חושב על האחריות הציבורית שלך בשלב זה.
העד: אני חושב שזו עבירה חמורה מאוד ויותר טוב שלא הייתה בכלל נעשית ויותר טוב שבכלל לא הייתי מגיע למצב הזה, זה מה שאני חושב.
ש: ומה אתה חושב על האחריות הציבורית שלך? זה מה ששאלתי.
ת: אני חושב שזה חמור מאוד.
ש: ואיך בכל זאת אתה מגיע להחלטה לעשות את זה?
ת: הגעתי, בנסיבות שהיו אז,
ש: לא, אני מבקש לדעת משום שזה דבר שאתה,
כב' הש' שהם: אולי ננסח את זה אחרת, מה הביא אותך או דחף אותך לקבל את ההחלטה?
העד: מה, אני עכשיו צריך להגיד מה היה ה-state of mind שלי?
כב' הש' שהם: לא, השאלה היא מה היה המניע. האם המניע היה כספי ?
העד: המניע היה מניע כספי, המניע היה מניע כספי, אדוני.
פרופ' קנת מן: אני בכל זאת, יש איזה קטע קטן,
כב' הש' שהם: בסדר, אז תהיה קצת יותר ספציפי, כי השאלות קצת כלליות.
פרופ' קנת מן: אני מבין שאתה נמצא בלחצים כספיים קשים, זה חתך אחד של קבלת ההחלטה, אבל יש חתך אחר, שאתה אדם שהיית קצין עם אחריות ציבורית, אתה אזרח, אתה מכיר את החובות שלך, איך אתה מסביר לעצמך את הקטע הציבורי, אני שואל אותך.
העד: אני עניתי על זה שלוש פעמים, אני מוכן לענות על זה פעם רביעית. אני חושב שזה היה חמור מאוד, אני חושב שיותר טוב שזה לא היה מתרחש, לצערי הרב זה התרחש והנסיבות הביאו אותי לאיפה שהן הביאו אותי וזה המצב.
ש: אז אני,
כב' הש' שהם: אולי טיפה ננסח את השאלה אחרת. איך אתה מתגבר על המחסום הציבורי ? אפשר להבין שיש לך מניע כספי, אולי חובות, נושים, אבל איך אתה מתגבר בשלב הזה על המחסום הציבורי, כי בכל זאת מילאת תפקיד ציבורי ?
העד: בעת ההיא?
כב' הש' שהם: בעת ההיא. אתה קצין בכיר בצה"ל, עם עבר כזה ואחר.
העד: אדוני, אין לי מה להגיד מעבר לזה שאני רואה את זה מאוד בחומרה, אני חושב שזה היה בלתי ראוי לחלוטין, אני חושב שזה היה הרבה מעבר לניתן לגינוי, קרה מה שקרה, אני ממש לא גאה על הדברים האלה, אבל זה מה שקרה, אני לא יכול להתכחש למה שהיה ואני מאשר את זה.
כב' הש' שהם: טוב.
פרופ' קנת מן: אתה לא עונה על השאלה.
העד: בפה מלא.
כב' הש' שהם: בסדר, קשה לענות על השאלה הזו, אני לא יודע מה אתה מצפה שהוא יגיד, אבל אם תציע הצעה, אולי הוא יקבל אותה.
פרופ' קנת מן: אתה מצפצף על חוקי המדינה, אתה מצפצף, אתה אומר חובותיי כאזרח, אני מצפצף.
העד: זו שאלה?
ש: כן.
ת: אז עכשיו אני אענה מה שרציתי להגיד מקודם ואדוני לא נתן לי לענות, אדוני התנגד. לא, אני לא מצפצף על חוקי המדינה,
ש: אתה צריך לקרוא את זה או,
כב' הש' שהם: תן לו לענות כמו שהוא,
העד: זה מפריע לאדוני?
פרופ' קנת מן: כן, מפריע לי.

5) טננבאום: איני גאה במה שעשיתי

כב' הש' שהם: תענה איך שאתה רוצה, אנחנו צריכים להתקדם.
העד: אני לא גאה במה שקרה, כל מה שקרה עד לחזרתי לישראל זה כתם שחור בעברי, אני לא גאה בזה,
פרופ' קנת מן: אתה לא עונה לשאלה.
העד: מהתאריך ההוא ואילך אני שיניתי את חיי, חיי השתנו דרמטית בעניין הזה ואני מתכונן להמשיך ולהעיד פה בבימ"ש זה על כל האמת של מה שקרה, כמה שזה לא נוח להגנה וכמה שזה לא יהיה קשה להגנה, כי אני אספר גם דברים שהם מאוד לא נעימים לי כשאני עומד פה על דוכן העדים לספר עליהם ואני אמשיך לדבר עליהם בצורה כזו.
פרופ' קנת מן: אתה ממשיך בדרכיך מקודם בכך שאתה לא מוכן לענות על שאלות. אני שאלתי אותך שאלה מאוד ישירה שכל אדם יכול, השופט הבין את השאלה, חברי מבין את השאלה, אתה לא מוכן להגיד מה קרה לך אז.
העד: אני בהחלט מבין שאני מוגבל ביחס לאחרים, אני מקבל את מה שאתה אומר, בשל ההבנה.
ש: לא, אתה לא מוכן לספר לנו מה חשבת על האחריות הציבורית שלך.
ת: אמרתי את זה כבר שלוש פעמים.
ש: לא, לא אמרת את זה, אתה אמרת שאתה מצטער, אבל מה אז חשבת על האחריות הציבורית שלך.
ת: אמרתי שזה מאוד לא היה ראוי, מה יותר מעבר לזה, מה יש לי להגיד עוד מעבר לזה, מה אתה מצפה שאני אגיד?
כב' הש' שהם: אנחנו צריכים להתקדם. אם אתה רוצה להציע הצעה קונקרטית, אז בבקשה, אם לא, אז בוא נמשיך.
פרופ' קנת מן: אני הצעתי שאתה מצפצף על חוקי המדינה, שזה לא חשוב לך לקיים את חובותיך, נכון?
העד: לא.
ש: אז שוב אתה לא מספר, אני מצפה, אני שואל אותך על אז, אתה אומר זה חשוב לך.
ת: אדוני אמר מצפצף בזמן הווה.
כב' הש' שהם: לא, הכוונה לאז,
העד: אני אז בעת ההיא עשיתי דברים מנוגדים לחוק.
פרופ' קנת מן: ואיך אתה מתרץ את זה לראש שלך?
העד: אני לא מתרץ את זה לשום דבר.
כב' הש' שהם: אני חושב שאפשר להסתפק בזה, בוא נתקדם.
פרופ' קנת מן: אנחנו רואים איך העד הזה ממשיך להיות מניפולטיבי, הוא לא רוצה לספר את האמת. אולי זה לא נעים לך, אבל ככה, אנשים יכולים לספר על הדברים האלה, מה קרה, מה הוא חושב על חוקי המדינה כאשר הוא עושה דבר כזה.
העד: אני לא ראיתי שלא היה לי נעים, אני העדתי פה שמונה שעות בדיון הקודם.
כב' הש' שהם: יש לך מה להוסיף על מה שנשאלת?
העד: לא, אדוני.
כב' הש' שהם: אז נתקדם לשאלות יותר קונקרטיות.
פרופ' קנת מן: כמה כסף היית אמור לקבל בעד ביצוע חלקך בהברחת הסמים?
העד: עבור הנסיעה הזאת הייתי אמור לקבל כ-150,000 או 200,000 $, אני לא זוכר בדיוק את הסכום, בין זה לבין זה.
ש: מה המדד, הצלחה או לא הצלחה, או מה?
ת: שום קשר להצלחה.
ש: ואיך היית צריך לקבל את הכסף?
ת: במזומן.
ש: איפה?
ת: באירופה.
ש: איפה?
ת: באירופה.
ש: בחשבון הבנק שלך בשוויץ?
ת: לא, במזומן אמרתי.
ש: אבל היה לך חשבון בנק אז בשוויץ.
כב' הש' שהם: כן, הוא אישר את זה.
פרופ' קנת מן: O.K. במזומן.
העד: כן.
ש: קיבלת את זה?
ת: לא.
ש: ואם היית מצליח להביא את הסמים, מה היה?
ת: לא יודע, זו שאלה תיאורטית.
ש: לא, זו לא שאלה תיאורטית.
כב' הש' שהם: לא, השאלה אם היית אמור לקבל תשלום נוסף,
העד: אם העסקה הייתה מתממשת ואם היה יוצא מזה משהו, בהחלט הייתי אמור לקבל מעבר לאותם 200,000 או 150,000 $.
פרופ' קנת מן: אז למה לא סיפרת בלי שאני הייתי צריך לשאול פעמיים?
העד: כי זה דברים תיאורטיים שלא התרחשו.
ש: גם ה-150 היה תיאורטי.
ת: בעת ההיא זה לא היה תיאורטי, אחרת לא הייתי נוסע.
ש: גם בעת ההיא התשלום הנוסף לא היה תיאורטי.
ת: לא, בעת ההיא התשלום הנוסף היה תיאורטי כי עוד צריכים להתרחש הרבה מאוד פעולות מעבר לזה.
ש: איזה פעולות?
ת: למשל צריך להשיט את הדברים באיזשהו מקום, צריך שזה יגיע, צריך בכלל שמישהו יסכים לשים את זה על אונייה, יש הרבה דברים בדרך.

6) טננבאום: יצאתי עם זהות אמיתית, נסעתי בחו"ל בזהות בדויה

ש: איך אתה נוסע, באיזו זהות?
ת: אני לא מתכונן להגיד על זה שום דבר.
כב' הש' שהם: כוונתך זהות בדויה?
פרופ' קנת מן: כן.
כב' הש' שהם: לזה אתה יכול לענות. אם אתה נסעת בזהות בדויה או בזהות שלך.
העד: מישראל יצאתי בזהותי שלי, לאיפה שנסעתי נסעתי בזהות בדויה.
פרופ' קנת מן: נסעת לדובאי, נכון?
העד: אני לא מתכונן להגיד על זה שום דבר.
כב' הש' שהם: לא ניכנס לזה, זה באמת כבר חורג מעבר למסגרת, אני לא חושב שזה חשוב
פרופ' קנת מן: אנחנו רואים,
כב' הש' שהם: זה ממש לא חשוב לנו, התמונה ברורה, מה הפרטים, פרטי הפרטים, עם מי הוא בדיוק נפגש ובאיזו מדינה, זה לא רלוונטי ?
פרופ' קנת מן: יצאת מן הארץ עם דרכון מזויף?
העד: לא.
ש: מתי קיבלת את זה?
ת: אני לא מתכונן להגיד על זה כלום.
ש: קיבלת דרכון מזויף.
ת: אני לא מתכונן להגיד על זה שום דבר.
כב' הש' שהם: לא, אבל אתה אמרת שהשתמשת בזהות בדויה.
העד: אדוני, אני אישרתי לביהמ"ש שנסעתי עם זהות בדויה.
כב' הש' שהם: ז"א היה לך מסמכים מזויפים, לא שלך.
העד: בדויים, נכון.
כב' הש' שהם: פרופ' קנת מן, הפרטים האלה באמת פחות מעניינים, ברגע שהוא אישר את הנושא של עסקת הסמים, מה התמורה שהוא היה אמור לקבל, מה היה חלקו ושבחלק מהמקומות, לפחות באירופה או במדינות נוספות הוא השתמש בזהות בדויה, אני חושב שאפשר להסתפק בזה, כי אחרת אנחנו נכנסים לפרטי פרטים שהם פחות חשובים ורלוונטיים, התמונה ברורה.
פרופ' קנת מן: בסדר, אני מנסה להראות, כבודו, כמה האדם הזה מוכן לרמות את הסביבה שלו, גם הראיתי את זה פעם קודמת, גם בבימ"ש,
כב' הש' שהם: בסדר, אף אחד לא מתכחש לחומרת העבירה וגם הוא עצמו אמר וחזר ואמר שהוא בוש במעשיו, והוא וודאי ער לזה שמדובר בעבירות חמורות ביותר. אני חושב שאפשר לחזור למסלול של החקירה בנושאים היותר רלוונטיים לתיק שלנו.
פרופ' קנת מן: מר טננבוים, אני אצמצם אבל,
כב' הש' שהם: בסדר.
פרופ' קנת מן: אז היה לך דרכון מזויף.
העד: כן, השבתי על זה.
ש: ואתה נוסע והסמים שאתה מספר עליהם, באיזה שלב אתה לומד מה סוג הסמים שאתה אמור לעזור להביא לארץ?
ת: בשום שלב.
ש: כלומר כל העסק הזה אף אחד לא דיבר אז, קשה להאמין שאתה מספר את האמת לביהמ"ש עכשיו.
ת: אני לא חולק על אדוני על הקשיים, זה מה שהיה.
ש: כאשר הכרת את קייס עובייד, ידעת שהוא עוסק בתחום הזה, נכון?
ת: סליחה?
ש: שהוא עוסק בתחום הסחר בסמים.
ת: כשאני הכרתי אותו ידעתי שהוא עוסק בסחר בסמים?
ש: כן.
ת: לא.
ש: מתי,
ת: הוא עסק בסחר בסמים?
ש: מתי התגלה העניין הזה, מתי נודע לך שהוא עוסק בסחר בסמים?
ת: כשהוא פנה אלי.
כב' הש' שהם: הוא היה בארץ או בלבנון, איפה הוא היה קייס עובייד?
העד: כשהוא פנה אלי?
כב' הש' שהם: כן.
העד: הוא היה תושב טייבה, הוא תושב ישראלי, אזרח ישראלי.
פרופ' קנת מן: ומה הוא אומר לך?
העד: אני לא מתכונן להגיד על זה שום דבר.
ש: מדוע?
ת: כי,
ש: כי לא בא לך?
ת: לא, בא לי מאוד, אני עמדתי פה על הדוכן הזה לפני שבועיים וגם היום ואני מדבר על דברים מאוד קשים, זה לא עניין של בא לי או לא בא לי, על הדברים האלה אני לא מתכונן לדבר.
ש: אני רואה שמה שלא בא לך לספר, אתה מתנגד לספר את זה.
ת: אדוני מסיק מה שהוא רוצה, זה בסדר גמור, אני לא יכול לחלוק על מה שאדוני מסיק.
ש: אז אני חוזר לשאלה, מה הוא מציע לך?
ת: אני לא מתכונן לדבר על זה.
כב' הש' שהם: זה חלק מהעניין, הוא ישיב לעוד שתיים, שלוש שאלות ונגמור עם הסיפור הזה. השאלה היא אם הקשר נקשר עם קייס עובייד בארץ.
העד: התשובה היא כן.
כב' הש' שהם: ז"א דובר איתו על עסקת הסמים.
העד: הוא, הוא, רק איתו.
פרופ' קנת מן: מר טננבוים, כאשר אתה נוסע לחו"ל על הדבר הזה, למשימה הזו, אתה נוסע בשליחות המדינה?
העד: לא.
ש: אז זה חשוב שכל הענן הזה כאילו שנסעת בשליחות המדינה, זה אפשר לשים בצד.
ת: אני לא יודע, לא מבין בעננים ובגשם.
ש: היו דיבורים כאלה.
ת: כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה.
כב' הש' שהם: בסדר, הוא מאשר שלא היה, מדובר בשליחות.
פרופ' קנת מן: כאשר אתה חוזר לארץ, אחרי שאתה כלוא שם מספר שנים, מה אתה מספר לחוקרים בהתחלה, מה עשית?
העד: לא מתכונן לספר שום דבר.
כב' הש' שהם: לא הכוונה, האם אתה מספר את כל הידוע לך ?
פרופ' קנת מן: האם אתה מספר בחקירה הראשונה, במגע הראשון עם הרשויות, שנסעת לעסקת סמים?
העד: לא.
ש: מדוע?
ת: היו לי שיקולים.
ש: איזה שיקולים?
ת: אני לא מתכונן,
ש: תשתף אותנו בשיקולים שלך.
ת: אני לא צריך לספר שום דבר, אדוני, הנושא הזה נחקר ע"י כל רשויות הביטחון, נחתם הסכם ביני לבין המדינה, המדינה יודעת את כל מה שהיא צריכה לדעת, את כל האמת לאמיתה.
ש: אז רק תאשר לי, באת לארץ אחרי שעשו מאמץ שכולנו יודעים מה זה,
ת: אבל אני לא ידעתי.
ש: מאמץ שעשו לשחרר אותך ושוב אתה משקר לרשויות, נכון?
ת: לא.
ש: כן, אתה לא מספר להם מה שעשית, נכון?
ת: אדוני יחליט מה שהוא רוצה.
ש: זה לא קשר?
ת: אני קיבלתי,
כב' הש' שהם: הוא אישר שהוא לא סיפר את כל הידוע לו.
פרופ' קנת מן: כבודו, הוא מספר שהוא לא סיפר על הסמים.
כב' הש' שהם: נכון, הוא מאשר את זה.
פרופ' קנת מן: אז זה שקר מה שסיפרת להם?
העד: אדוני, אני לא נותן הגדרות, אדוני הרבה יותר מומחה ממני.
ש: ואתה מנסה לרמות אותם שוב?
ת: לא.
ש: אז מה אתה מנסה לעשות?
ת: אדוני, אני לא מתכונן לענות על זה.
ש: אתה לא מתכונן לענות?
ת: לא.
ש: מדוע?
ת: כי אני חושב,
ש: לא בא לך שוב?
ת: כי אני חושב שזה לא רלוונטי לכלום
ש: אתה זה,
ת: אדוני, אני חוזר,
ש: אני שואל אותו כאשר,
העד: אדוני, נחתם הסכם,

7) טננבאום מגלה: לא יזמתי את ההסדר עם המדינה; הציעו לנו

כב' הש' שהם: פרופ' מן שואל אותך מה היה השיקול שלך שלא לחשוף את כל האמת, האם רצית להגיע להסכם עם המדינה, או מסיבות אחרות, לזה אתה יכול להשיב. הרי בתוך עמנו אנחנו חיים, ואנחנו יודעים שלא תמיד מספרים מיד את כל האמת.
העד: אדוני, אין בעיה.
כב' הש' שהם: השאלה מה היה השיקול שלך, האם אתה רצית להגיע להסדר, האם קיבלת ייעוץ משפטי?
העד: לא. אני אסביר לביהמ"ש.
כב' הש' שהם: בבקשה.
העד: אני לא ביקשתי את ההסדר, לא יזמתי את ההסדר וגם לא עורכי דיני ביקשו את ההסדר הזה, בכלל לא העלינו על הפרק איזשהו סוג או אפשרות להסדר. אני חזרתי מתקופה של שבי של שלוש ורבע שנים, אני לא ידעתי על הסערה הציבורית, אני הייתי מנותק מהעולם שלוש ורבע שנים, אני לא ידעתי מה קורה, הייתי, לא יודע אם לקרוא לזה מבולבל אבל הייתי בהחלט באווירה של, שפעם ראשונה ראיתי אנשים חיים אחרי שלוש ורבע שנים ונאמרו כל מיני דברים שלא היו צריכים להאמר. כשהמדינה באה והציעה את ההסדר לעורכי הדין שלי וישבו ודסקסו את ההסדר, המדינה שמעה ממני כל מה שהיה לי להגיד, דבר דבור על אופניו.
פרופ' קנת מן: אתה לא ביקשת את ההסדר הזה.
העד: לא, אני לא ביקשתי את ההסדר הזה, לא אני ולא עורכי דיני.
ש: ומה חשבת שיקרה לך כאשר שתחזור לארץ?
ת: שאני אועמד לדין וביהמ"ש יקבע את עונשי.
ש: ובוודאי חשבת שזה ראוי.
ת: מאוד.
ש: אז למה,
כב' הש' שהם: מה ראוי?
העד: שהמדינה תתבע אותי ושאני אועמד לדין על הדברים, בוודאי.
פרופ' קנת מן: אז אתה בא לארץ ואתה פוגש את החוקרים או מי שאתה פוגש בהתחלה ואתה לא מספר להם מה עשית.
העד: לא מספר להם הכל.
ש: לא מספר להם על עסקת הסמים, נכון?
ת: נכון.
ש: אז איך אתה חושב שאתה תעמוד לדין, על מה?
ת: המדינה יודעת להעמיד לדין, על מה, חסרים דברים?
ש: אם אתה לא מספר את האמת, בוודאי חסרים דברים.
ת: שימוש בזהות בדויה, יציאה לארץ אויב, אני לא יודע, אני לא מכיר את כל סעיפים החוק.
ש: אבל הסמים לא.
ת: לא, הסמים הוזכרו יותר מאוחר, אחרי שנחתם ההסכם עם המדינה.
ש: אז למה לא סיפרת את זה בהתחלה?
ת: כי לא הייתי במצב כנראה נפשי שהבנתי את המשמעויות המלאות של מה שאני מספר או לא מספר ולקח לי כמה זמן להתעשת, מספר שבועות להתעשת.
ש: בכלל למה הסכמת לעשות את העסקה הזו, למה אתה לא עמדת לדין ונשלחת למאסר לתקופה, כמו כל אדם אחר, לתקופה ארוכה, שעובר עבירת סמים וכל מיני עבירות אחרות, סחר בסמים, ניסיון להבריח סמים לארץ, אתה אמרת שזו אחת העבירות החמורות בספר החוקים, אז למה אתה מקבל את ההסדר הזה?
ת: למה אני מקבל את ההסדר?
ש: כן.
ת: זה הייעוץ המשפטי שקיבלתי מעורכי דיני.
ש: ואתה לא מביע דעה?
ת: אני נתתי אמון מלא בעורכי הדין שלי, כמו שאני עושה עד היום.
ש: אתה יודע שאתה צריך לעמוד לדין, אתה אומר עורכי דין שלי יכולים לעשות, אין לך עניין אישי בזה, נכון?
ת: אדוני, אני לא יזמתי ולא עורכי דיני יזמו את ההסכם.
ש: אני שואל אותך, למה הסכמת שלא תעמוד לדין, כאשר אתה ידעת שעשית דברים חמורים ביותר על ספר החוקים, אמרת את זה בעצמך, למה אתה מסכים לזה?
ת: כי זה הייעוץ המשפטי שקיבלתי.
ש: אין לך דעה עצמאית?
ת: אני מאוד שמחתי לקבל את ההצעה הזו.
ש: מאוד שמחת.
ת: מאוד.
כב' הש' שהם: ז"א לא הפריע לך שנחתם הסכם כזה, היית מעוניין בכזה הסכם ?
העד: לכשהוא, לכששמו אותו על השולחן ושמו אותו על סדר היום והתחילו דיונים בין עורכי דיני לבין המדינה על ההסכם הזה, אני בהחלט לא שללתי אותו.
פרופ' קנת מן: כנראה שכדי, כנראה שלמדינה הייתה סיבה לעשות את ההסכם הזה, כנראה שלא היית מוכן לספר את האמת מבלי שתקבל את ההסכם הזה, נכון?
העד: לא. אדוני, ההנחה של אדוני שגויה לחלוטין.
ש: אז המדינה סתם נתנה לך פרס כזה, שעשית מעשה גבורה ולא הייתה שום סיבה?
ת: אדוני יביא לפה את המדינה וישאל את המדינה.
ש: לא, אני שואל אותך, מה חשבת,
ת: מה דעתי על המדינה?
ש: לא, אני שואל אותך,
כב' הש' שהם: לא, לא, מה שהוא שואל אותך, האם זה נכון שגורמי המדינה יצאו מתוך הנחה שאתה לא תספר את כל האמת אם לא ייחתם אתך הסכם ?
העד: לא. אני אסביר לאדוני,
כב' הש' שהם: אתה נתת להם להבין שאתה תספר הכל בין כה וכה, עם או בלי הסכם?
העד: לא, ההפך, כמו שאמרתי לאדוני, הנושא של ההסכם בכלל לא עלה על סדר היום ביני לבין גורמי החקירה,
כב' הש' שהם: בסדר, אבל השאלה אם נתת להם להבין שאתה תספר את הכל מיוזמתך בלי הסכם ?
העד: לא, אני סיפרתי להם הכל מהיום הראשון, למעט נושא עסקת הסמים, בכל הקשור לנושאים הצבאיים והביטחוניים. המדינה כנראה הייתה בתחושה,
פרופ' קנת מן: אהה, באמת,
העד: אדוני שאל אותי, לא?
ש: קשה לי לשמוע את זה.
ת: אז אל תשאל את השאלה למה המדינה,
כב' הש' שהם: לא להתווכח.
העד: אני מבקש להשיב על השאלה.
כב' הש' שהם: תשיב על השאלה, בבקשה.
העד: ויש לזה גם במסמך הזה, גם בהסכם עצמו.

8) טננבאום מגלה: לא נתתי למעשה כלום תמורת ההסכם; המדינה טעתה

כב' הש' שהם: תשלים את תשובתך.
העד: המדינה כנראה, הרי הוא שאל אותי מה המדינה חשבה, אני לא יודע מה המדינה חשבה, אני מעריך מה המדינה חשבה.
כב' הש' שהם: בסדר.
העד: אני מעריך שהמדינה חשבה שאם יהיה הסכם כפי שהוא הוצע בין המדינה לעורכי דיני, אם יש לדעת המדינה דברים שקשורים בנושאים הביטחוניים, הצבאיים שלא סיפרתי אותם, ההסכם הזה יאפשר לי לספר אותם. אני אומר היום בדיעבד לאדוני, שלאחר שנחתם ההסכם לא היה שום דבר חדש בנושאים הביטחוניים והצבאיים שסיפרתי אותם עובר לחתימתו של ההסכם, שבגינו היה צריך להיחתם ההסכם.
כב' הש' שהם: למעט נושא הסמים.
העד: למעט הנושאים של העבירות הפליליות שלא קשורות לבטחון המדינה ולנושאים צבאיים ויש לזה ביטוי, גם בהסכם עצמו וגם במכתב של דבורה חן.
פרופ' קנת מן: כלומר אתה אמרת, יאללה אני אנצל את הנכונות הזאת של המדינה לתת לי פרס.
העד: אני לא משתמש בביטויים יאללה.
ש: איזה ביטוי השתמשת?
ת: שום דבר, אני קיבלתי את עצת,
ש: אז הסכמת לקבל את ההסדר הזה ולנצל את המדינה משום שלא היה צורך בזה, נכון?
ת: אבל אדוני, אני,
ש: נכון שאתה אומר לא היה צורך בהסכם?
ת: התשובה היא לא אדוני, אני לא רציתי לנצל את המדינה, המדינה היא זאת שפנתה אלי ולעורכי דיני ע"מ לעשות הסכם, אנחנו אפילו לא רמזנו שאנחנו רוצים הסכם, אז אי אפשר להגיד שאנחנו רצינו לנצל את המדינה.
ש: אמרת למדינה שאין צורך בהסכם?
ת: אני לא אמרתי למדינה שום דבר,
ש: שאני מספר למדינה את כל האמת בלי ההסכם, אמרת את זה?
ת: כן, אדוני אבל אני רוצה להגיד לאדוני,
ש: אני שואל אותך את השאלה הפשוטה, אמרת למדינה שאני מוכן לספר את כל האמת בלי ההסכם, אמרת את הדבר הזה?
ת: מהרגע שהוזכרה המילה הסכם, הפסקתי לדבר עם המדינה, בעצת עורכי דיני, אמרתי להם דברו עם עו"ד אלי זוהר ורועי בלכר.
ש: אני שואל רותך,
ת: מה שהם יעצו לי, זה מה שאני עשיתי.
ש: האם אמרת למדינה בשלב כלשהו שאתה מוכן לספר את כל האמת בלי הסכם ואתה מוכן לעמוד לדין?
ת: אני לא זוכר מה אמרתי למדינה.
ש: לא זוכר,
ת: לא, אני לא זוכר.
כב' הש' שהם: הדברים די ברורים בסה"כ.
פרופ' קנת מן: המדינה בעצם, המדינה כפתה את ההסכם הזה עליך, נכון?
העד: חס ושלום, קיבלנו אותן בזרועות פתוחות.
ש: מדוע?
ת: זו העצה שקיבלתי,
ש: אתה חושב שאתה צריך לעמוד לדין, מדוע אתה מקבל את זה בזרועות פתוחות?
ת: כי זאת העצה שקיבלתי מעורכי דיני.
ש: זאת העצה.
ת: עצה משפטית, כן. אדוני אולי יביא לפה את עורכי הדין זוהר ובלכר ויחקור אותם.
ש: אז הם קיבלו את זה,
ת: לא, הם יעצו לי לחתום על ההסכם, הם לא קיבלו אותו, הם יעצו לי, הם לא יכולים לחתום, אני חתום על ההסכם, לא הם.
ש: אז אולי עורכי הדין כפו את זה עליך.
ת: עורכי הדין לא כפו עלי שום דבר.
כב' הש' שהם: הוא לא אמר שכפו.
פרופ' קנת מן: הוא מתנער מכל אחריות כאן, אדוני.
כב' הש' שהם: פרופ' מן, נדמה לי שהנושא הזה די מוצה.
פרופ' קנת מן: הוא מתנער מכל אחריות.
כב' הש' שהם: בסדר, תשאיר את זה לסיכומים.
פרופ' קנת מן: קשה,
כב' הש' שהם: אבל את זה תשאיר לסיכומים, נדמה לנו שהנושא הזה מוצה, בוא נתקדם לנושאים היותר קשורים לתיק הזה. יש לנו מספיק מסמכים ועדויות וראיות כדי לקבל תמונה מספיק טובה על מה שקרה.

9) טננבאום מספר על קשריו עם קייס עובייד

פרופ' קנת מן: היה סיפור של, עוד דבר שכנראה ששכחת, היית צריך להקים כאן חברה, נכון? לסייע בהברחת הסמים.
העד: כן.
ש: ספר לביהמ"ש מה היה כאן, מה היית צריך לעשות ומדוע?
ת: לרשום חברה ברשם החברות.
ש: זהו?
העד: לרשום גוף משפטי.
כב' הש' שהם: שמה תפקידו?
פרופ' קנת מן: זה כל הסיפור?
העד: לא, זה לא כל הסיפור,
ש: אז בוא,
ת: יש מטרה לקמת חברה בד"כ. שזו תהיה הישות המשפטית שתטפל בשחרור הטובין לכשהם יגיעו אי פעם למדינת ישראל.
ש: אתה חתמת על מסמכים לפתיחת החברה?
ת: סליחה?
ש: אתה פתחת את החברה או זה רק רעיון?
ת: זה היה רעיון, לא נפתחה חברה, לא נעשו מסמכים, לא עשו, כלום.
ש: ומי היה צריך להפעיל את החברה הזו?
ת: לא היה כלום, לא היה חברה.
ש: בתכנון.
ת: לא יודע, כשהיינו חושבים מי בעלי המניות ומנהלים שלה, אז היינו מציעים מי יפעיל אותה.
ש: אני רוצה לחזור לעניין ששאלתי אותך ומתברר שלא נתת כאן תשובות מלאות. בקלטת שהגשנו לביהמ"ש אתה מדבר על ניכיון שיקים שעשית עם קייס עובייד.
ת: על ניסיון לעשות ניכיון שיקים, לא נעשה.
ש: לא נעשה.
ת: לא.
ש: נתת שיקים לקייס עובייד?
ת: נכון.
ש: כאשר שאלתי אותך פעם קודמת עם מי עשית ניכיון שיקים, לא הזכרת את קייס עובייד.
ת: כי לא עשיתי אתו ניכיון שיקים.
ש: מה עשית אתו?
ת: שום דבר, שאלתי אותו אם הוא יוכל לעשות ניכיון שיקים,
ש: ו'?
ת: הוא אמר שכן ולא קרה עם זה כלום.
ש: נכון נתת לו שיקים?
ת: אמרתי שכן, אבל לא קרה עם זה כלום, לא קיבלתי תמורה עבור השיקים.
ש: לא קיבלת תמורה.
ת: לא. לא קיבלתי כסף בניכיון של השיקים, לכן אי אפשר להגיד שעשיתי אתו.
ש: בעדות הקודמת אמרת לביהמ"ש, לא עשית ניכיון שיקים עם בני רביזדה.
ת: אני באופן אישי לא.
ש: ובקלטת עולה שאתה מוסר שיקים, שאתה יודע שהולכים לבני רביזדה, נכון?
ת: יכול להיות, אני לא זוכר.
ש: אתה לא זוכר?
ת: לא, אני לא זוכר, אני זוכר שאני מעולם לא עשיתי ניכיון שיקים אצל רביזדה.
ש: אתה לא זוכר שאמרת בקלטת שאתה מוסר שיקים בידיעה מראש שהשיקים האלה יימסרו לבני רביזדה?
ת: יכול להיות שאמרתי את זה, אני לא זוכר.
ש: אתה לא זוכר את זה היום.
ת: לא, אבל יכול להיות.
ש: בהסכם חסינות, חיסיון, חסינות בוא נקרא לזה שקיבלת מהעמדה לדין, רק כדי להזכיר, גם אמרנו את זה פעם קודמת, אבל יש לי שאלה נוספת שקשורה לזה, שאם יתגלה כאן משהו שלא סיפרת עד כה בקשר להסכם הזה, בחקירה אחרי שחתמת על ההסכם הזה, משהו חדש, אתה יכול לעמוד לדין על זה.
ת: אדוני מנסה להלך עלי אימים?
כב' הש' שהם: לא, לא, אבל אתה מאשר,
העד: אני לא זוכר את תוכן ההסכם, אם יש פה את ההסכם, אני אקרא אותו ואם זה מה שכתוב, מה אני צריך לאשר, אני חתום עליו.
פרופ' קנת מן: אז כתוב בהסכם שאם אתה לא מספר את כל האמת, אתה לא יודע את הקטע הזה, זה הקטע העיקרי של ההסכם, אתה לא יודע את זה?
העד: א. זה לא הקטע העיקרי, זה לדעתך אולי הקטע העיקרי.
ש: מה הקטע העיקרי?
ת: אדוני יתן לי את ההסכם, אני אגיד לו מה הקטע העיקרי.
ש: אני שואל אותך מה הקטע העיקרי לפי זיכרונך.
ת: לפי זיכרוני הקטע העיקרי הוא שאני מספר למדינה את כל האמת על כל מה שאני יודע, זה לפי מיטב זיכרוני.
ש: ואם לא, מה קורה?
ת: אם לא, אז כנראה המדינה תוכל להעמיד אותי לדין.
ש: אתה גם חשוף לתביעות אזרחיות, נכון? ההסכם לא מגן עליך מפני תביעות אזרחיות, מדברים שתספר אולי כאן, אולי במקום אחר בקשר למעשיך, נכוו?
ת: אני לא יודע.
ש: אתה לא יודע.
ת: לא מבין בזה.
כב' הש' שהם: אין פה הגנה מפני תביעות אזרחיות.
העד: אז אין. אין הגנה, אין הגנה. המדינה לא יכולה להתחייב בשם אחרים לא להגיש תביעות כאלה או אחרות.
כב' הש' שהם: ההסכם מגן עליו בפירוש גם מתביעה אזרחית מטעם המדינה.
פרופ' קנת מן: מטעם המדינה.
כב' הש' שהם: כי כתוב "שהמדינה תהא רשאית", גם תביעה פלילית וגם אזרחית, מטעם המדינה.

10) טננבאום מספר על החובות הכספיים

פרופ' קנת מן: עוד דבר בקשר, רק להבהיר נקודה שעלתה פעם קודמת, אתה חייב כספים לאורי רש. אתה ציינת שאתה חייב כספים לאורי רש וציינת ששילמת 300,000 שקל לרוברטו וגמן ושאלה כספים שלקחת מהחברה גלנדורה ואתה עוד חייב לאורי רש כספים בשביל אותם, באותו הקשר של כספים שלקחת מגלנדורה, אתה עוד חייב כספים לאורי רש, נכון?
העד: לא, לא נכון.
ש: לא נכון.
ת: לא.
ש: אורי רש חושב שאתה חייב, יש לכם סכסוך אולי, יש לך סכסוך כספים עם אורי רש?
ת: אני פעם ראשונה עכשיו בביהמ"ש שומע מפיו של אדוני שאורי רש חושב שאני חייב לו כספים, למעט אותם 3,000 $ שקיבלתי ממנו והזכרתי אותם בעדות הקודמת, פעם ראשונה. אני נפגשתי עם אורי מאז שעזבתי אותו, לא רוצה להגיד עשרות פעמים, הרב הפעמים, מעולם הוא לא אמר לי אתה חייב לי כסף, זו פעם ראשונה שאני שומע את זה.
ש: אולי הוא לא ניסה כאשר הוא ידע שאתה חדל פירעון, אבל אתה ידעת,
ת: הוא ממש עדין נפש, ממש עדין נפש ולכן הוא לא ניסה.
ש: אני רואה שאתה כועס.
ת: לא, חס ושלום, אני מופתע שאדוני אומר לי שאני חייב לו. אם הייתי חייב, בוודאי היה אומר לי, אלחנן אתה חייב לי, תשלם לי בעוד עשר שנים, בעוד שנה, חצי שנה.
ש: אתה באמת אומר שאתה לא יודע שאורי חושב שאתה חייב לו כסף?
ת: נהפוך הוא, אני חושב שהוא חייב לי כסף.
ש: הוא חייב לך כסף?
ת: זה מה שאני חושב.
ש: מה הוא חייב לך?
ת: הוא חייב לי.
ש: מה הוא חייב לך?
ת: אני אגיד לך,
ש: אני רוצה לשמוע.
ת: אין בעיה. הוא חייב לי, אני עשיתי אתו הסכם שכשאלפא פרמה החדשה תתחיל לעבוד, 50% מרווחיה יבואו לכיסי, לאשתי ולי, זה היה ההסכם שלי עם אורי רש.
ש: אבל זה לא אומר שהוא חייב לך.
ת: אלא מי חייב לי?
כב' הש' שהם: רגע, אז מה, היו רווחים שלא הגיעו אליך?
העד: היו רווחים במאות אלפי דולרים בספרים של החברה, שהיו רשומים בחברה. כשהעסק הזה, כשאני עזבתי את החברה והיה פיצוץ כמו שהוא היה, זה נגמר, אח"כ החברות פשטו את הרגל, נכנסו להליכי כינוס, אני מעולם לא הזכרתי את זה יותר לאורי אבל לא זכור לי שאורי אמר לי שאני חייב לו כסף, זה חדשה בשבילי.
פרופ' קנת מן: ומה עשית כדי לגבות את הכספים מאורי?
העד: לא התכוונתי לעשות שום דבר, ראיתי בזה פרשייה מחוסלת, שאם לא כן, אפילו לא הייתי נפגש אתו, אם הייתי אתו בסכסוך משפטי או בסכסוך כספי, אז אני הייתי נפגש אתו לשיחות נפש ולשבת לדבר על עסק של יבוא נעלי ספורט ולשתות קפה?
ש: אז הוא חייב לך כסף ואתה לא עושה שום דבר.
ת: אני מחקתי את העניין הזה,
ש: מה שאתה עושה במקום, זה עסקת סמים.
ת: אדוני, אני,
ש: הוא חייב לך כסף, אבל אורי רש לא צריך לשלם לי, אני אעשה עסקת סמים במקום.
ת: אני ברגע שסיימתי את מערכת היחסים שלי עם אורי ועם רוברטו, היחסים האלה הסתיימו, אני הפסקתי להיפגש עם אורי רש יותר מאוחר,
ש: אז למה שילמת לרוברטו אח"כ? לא הסתיימו, אתה שילמת הרבה כסף.
ת: א. זה לא היה הרבה כסף.
ש: זה לא הרבה כסף.
ת: אז זה לא היה הרבה כסף. ב. זה היה מאוד בסמוך לעזיבתי, זה לא היה אחרי זה. אני אחרי זה הייתי בקשר עם אורי, נפגשנו מספר פעמים, דיברנו על כל מיני עסקות יבוא של נעלי ספורט וביגוד ואני לא זוכר מה, לא יצא מזה שום גבר ומעולם באף אחת מהשיחות לא אורי אמר לי שאני חייב לו כסף ואני לא אמרתי לו שהוא חייב לי כסף, מבחינתי הפרשייה הזו של אלפא פרמה הייתה מחוסלת.
ש: זה משום שכבר לקחת לו את הכסף.
ת: לקחתי רק חלק קטן מאוד מהכסף.
ש: אבל לקחת כסף.
ת: חלק קטן מאוד מהכסף.
ש: לקחת את הכסף.
ת: חלק קטן מאוד מהכסף.
כב' הש' שהם: אבל אתה מאשר שלקחת.
העד: אבל אישרתי את זה, אדוני, בשתי עדויות שלי, אני פעם שלישית מעיד בביהמ"ש.
פרופ' קנת מן: אתה יודע היטב שיש לך סכסוך כספי עם אורי, בין אם אתה חייב לו, הוא חייב לך, אתה יודע את זה ואתה מעלים את זה מביהמ"ש כאן?
העד: אין לי שום סכסוך כספי עם אורי רש, אני מצהרי את זה עכשיו, אין ולא היה לי סכסוך עם אורי רש. אני בשנת 94' או 95' מתי שזה קרה, או לא זוכר, ראיתי את העניין מחוסל, לא חזרתי אל זה אף פעם, לא פתחתי את זה אף פעם, העדתי פה בביהמ"ש, אשתי בזמנו אמרה לי, ניתן את הסכום הזה, נגמור, אל תתעסק עם זה יותר, שום דבר.
ש: מתי נכנסת לפשיטת רגל?
ת: באיזה תאריך?
ש: כן.
ת: נדמה לי שזה היה, רגע, 91', 92', נדמה לי סוף 91' או 92'.
ש: אז אתה בפשיטת רגל בזמנים של גלנדורה.
ת: כשאני עובד אצל אורי ורוברטו, אני בהליך של פשיטת רגל, לא בהתחלה, יותר מאוחר.
ש: אז הוא לא יכול לתבוע אותך על הכספים.
ת: אהה, הבנתי, הוא לא יכול לתבוע?
ש: נכון.
ת: למה אחרים כולם תבעו והוא לא?
ש: לא, אני שואל אותך אם הוא יכול לתבוע אותך.
ת: בוודאי שהוא יכול לתבוע.
ש: הוא יכול לקבל כספים?
ת: א. הנושים קיבלו כספים, כל הנושים קיבלו כספים, כל מי שפנה.
ש: איזה אחוז מהכספים?
ת: אני לא זוכר אדוני.
ש: אחוז קטן מאוד נכון?
ת: אחוז קטן, כל מי שהגיש תביעה להוכחת חוב ותביעת החוב שלו אושרה ע"י הנאמן, קיבל כספים.
ש: אדוני, אני סיימתי את הקטע הזה ועו"ד גת,
כב' הש' שהם: עו"ד גת ימשיך, אבל לא לחזור על שאלות שכבר נשאלו. בבקשה עו"ד גת.
פרופ' קנת מן: תודה רבה.

11) טננבאום - חקירה נגדית ע"י עו"ד ירון גת

עו"ד גת: אולי רק עוד שאלה אחת בעניין הקודם, שאלה אחרונה, שאל אותך מקודם פרופ' קנת מן על הנושא של פתיחת החברה שהיית אמור לפתוח בארץ כדי לאפשר את הברחת הסמים. אתה נזכר אולי בעוד דברים בהקשר הזה, לגבי אופן פתיחת החברה, לגבי מי היה אמור לפתוח אותה, אני רוצה שתנסה לפשפש בזיכרונך לראות אולי גם פה לא סיפרת לנו הכל.
העד: אני לא זוכר, יכול להיות שהיו, הדברים האלה לא יצאו מהכוח לפועל, יכול להיות שדוברו,
ש: מה דובר?
ת: לא יצאו, לא קרה עם זה כלום.
ש: לא שאלתי אם יצא, שאלתי מה דובר.
ת: אני לא זוכר.
ש: מה תוכנן?
ת: לא זוכר.
ש: אז בוא אני אזכיר לך כי אתה אמרת את זה בעצמך,
ת: אם אמרתי אז אני בוודאי אאשר לך את זה.
ש: אז בוא אני אזכיר לך, כמו שאנחנו נוהגים לעשות פה שוב ושוב, לרענן את זיכרונך בדברים שלא נעים לך לשמוע.
ת: נעים לי מאוד.
ש: אתה היית אמור למעשה לפתוח חב' קש על שם אנשים, סתם אנשים שאח"כ ייעלמו מהארץ, אמרת במילים שלך, יש כל מיני רוסים ואנשים אחרים שאפשר לשלם להם כסף שיפתחו חב' קש ואח"כ יברחו מהארץ.
ת: סביר מאוד להניח שאמרתי את זה.
ש: יפה, עכשיו נמשיך לשאר הדברים. לפני שבועיים אנחנו התחלנו לדבר על המעורבות שלך בח' שלוס ואני הצגתי לך דברים שסיפרה הגב' רימונדה פישר גם בחקירות שלה במשטרה ובמכס וגם בעדות שלה כאן בפני ביהמ"ש והצגתי לך עוד דברים שאמר אדם בשם אבי קלמרו בחקירות שלו במשטרה וסיכמנו את זה במסקנה שאו שרימונדה פישר ואבי קלמרו פשוט משקרים או שאתה משקר, עכשיו נמשיך.
ת: מי זה סיכמנו?
ש: אנחנו.
כב' הש' שהם: לא, הוא טען שהם בעצם,
עו"ד גת: כן, כן, הוא טען שהם משקרים. מי שיצטרך לקבוע מי משקר פה, זה בסופו של דבר לא העד, אבל אנחנו סיכמנו שאין הסכמה ביניכם לגבי התיאור של הדברים מבחינת חלקך ופעילותך בחב' שלוס ואני רוצה להמשיך בנושא הזה. אדם בשם ארלדו פריזי אתה מכיר?
העד: לא.
ש: חברה בשם פלנס אתה מכיר, שמעת עליה, שמעת את השם?
ת: לא, שמעתי את זה בחקירות.
ש: רק בחקירות. חברה בשם אופסה מכיר, שמעת?
ת: אולי שמעתי פעם, לא מכיר.

12) טננבאום - על השתתפותו בתרמית עלפי המכס

ש: תראה, אדון ארלדו פריזי נחקר במשטרה או במכס, אני כבר לא זוכר, אבל בחקירה מיום 14/12/2000 והוא טען ואמר ככה, שבחודש אוקטובר 1999 הוא נפגש אתך, אלחנן טננבוים והוא אומר שהוא יודע שזה אלחנן טננבוים כי הוא גם זיהה את התמונה שלך מהעיתון, מהפרסומים שהיו בעקבות חטיפתך והוא אומר שהוא נפגש אתך ועם אורי רש במלון דניאל בהרצליה והוא אומר שנאמר לו באותה פגישה שאתה מעוניין לייבא מוצרי חשמל של חב' אופסה, אבל אתה לא יכול לייבא ישירות כי יש בארץ סוכן בלעדי של החברה הזאת ולכן התבקשה עזרתו של מר ארלדו פריזי בכך שחב' חוץ ששייכת לו, חברה בשם פלנס, תקנה את הסחורה מאופסה וככה אתה תוכל לקנות את הסחורה מפלנס מבלי להפר, לכאורה, את הסכם הבלעדיות. אז אני רוצה לשמוע מה יש לך להגיד לגבי הדברים הללו שאומר אדון ארלדו פריזי בחקירתו ביום 14.12/2000.
כב' הש' שהם: שהוא נאשם 3 בכתב האישום.
העד: אני לא מכיר אדם כזה, מעולם לא נפגשתי עם אדם כזה, לא במלון דניאל ולא בשום מקום אחר, לא ביקשו ממני שום דבר, לא הצעתי שום דבר, לא מכיר בכלל את הנושא, למעט בחקירות שנשאלתי עליו, גם של המכס וגם של היחב"ל.
עו"ד גת: ז"א שגם מר ארלדו פריזי משקר בחקירתו, כשהוא אומר את הדברים האלה.
העד: אני לא יודע מה, אני אומר לך מה אני אומר.
ש: הצגתי לך אתה דברים, אתה אומר הדברים הללו לא אמת.
ת: לא, שקר מוחלט.
ש: בסדר גמור, אז צירפנו עוד אחד לחבורה.
ת: אין בעיה.
ש: אם אפשר לקבל את ת/207. תפתח בבקשה מסמך מס' 52.
ת: פתחתי.
ש: מה זה המסמך הזה?
ת: המסמך הזה זה מסמך של חברה לעמילות מכס בשם אלבני, שחרור טובין מהמכס.
ש: המסמך הזה נמצא בקלסר שהיה ברשותך, נכון?
ת: נכון.
ש: המסמך הזה היה בפניך באותו זמן.
ת: נכון, כל הזמן.
ש: איזה שימוש עשית במסמך הזה?
ת: השתמשתי בו לצורך ניכוי מע"מ תשומות.
ש: ז"א שקראת אותו.
ת: קראתי את הדברים הרלוונטיים לנושא מע"מ התשומות.
ש: בוא תאמר לי בבקשה לפי המסמך הזה, מי כתוב שהספק במקרה הזה?
ת: הספק פלנס.
ש: פלנס, הפלא ופלא. ז"א שזה לא פעם ראשונה שנמצא בפניך מסמך שבו מופיע השם פלנס, גם באותו זמן היה המסמך הזה בפניך שבו כתוב שחור על גבי לבן שספק בסחורה שיובאה או שוחררה ע"י חב' שלוס, היא חברה בשם פלנס.
ת: ומה השאלה?
ש: אז אני שואל כיצד זה שאתה עדיין מתעקש ואומר שמעולם לא שמעת את השם פלנס ולא ידעת מי זאת החברה הזאת.
ת: כפי שהעדתי בדיון הקודם, אדוני, לפני שבועיים, כל המסמכים שנמצאים בתיק הכלול הזה, עניינו אותי לצורך דוחות מע"מ תשומות, התכנים שלהם בכלל לא עניינו אותי , מי הספק ומי הלקוח, כל עוד כתוב על זה שלוס וזה חשבונית מס מקור שאני יכול לרשום אותה כמע"מ תשומות, לצורך זה עניין אותי, כל שאר הפרטים, משקל והשמות והמספרים שהם לא רלוונטיים לכסף, לא עניינו אותי כלל ועיקר.
ש: ואתה באמת מצפה שאנחנו, אחרי שאתה בא לפה ומציג את עצמך כמי שמתעסק כבר שנים רבות בנושא של יבוא ושחרורים, שמכיר את המסמכים באלה לפני ולפנים ויודע לקרוא אותם טוב מאוד, שהמסמכים הללו עמדו בפניך בזמן אמת, שאתה מעולם לא יצא לך לקרוא את המסמך הזה מתחילתו עד סופו ולא ראית ואפילו לא כהרף עין שחב' פלנס היא חברה שרשומה כספק ביבוא שבו שלוס שחררה סחורה, אתה באמת מצפה שנאמין לזה?
ת: אני לא מצפה לכלום, בוא נתחיל מזה, אז אתה תעשה עם זה מה שאתה רוצה, אבל מה שכן, אני חוזר על מה שאמרתי, כל המסמכים בתיק הזה, בין אם זה 52 או בין אם זה יהיה מספר אחר, עניינו אותי רק לצורך מסמכי המקור של מע"מ התשומות.
ש: בוא נמשיך, בוא תפתח בבקשה את נומרטור 45, המספר 45 בתיק הזה.
ת: כן.
ש: מה זה?
ת: זו חשבונית מס של חברה בשם מולטי מודלים, לא יודע מי זה, סחר ושירותי מכס בע"מ, שחייבו פה עבור הובלה יבשתית, עבור הוצאות מיכון, עמלה, אבל חסר לי פה הסכום הגדול, עוד שנייה תן לי, והובלה ימית, הסכום הגדול הוא הובלה ימית, על 18,000 שקל.
ש: וגם המסמך הזה היה בפניך, קראת אותו ועשית בו שימוש.
ת: כל המסמכים בתיק הזה ביו לפני, כולל המסמך הזה.
ש: אז תאמר לי בבקשה מה רשום בפינה השמאלית העליונה, שורה,
ת: רביעית, אני אעזור לך. בשורה הרביעית מצד שמאל על המסמך הזה כתוב "מספרכם: פלנס".
ש: אז שוב יש לנו את השם של חברה בשם פלנס שמופיע במסמך שהיה בפניך. תפתח בבקשה מס' 59.
ת: כן.
ש: מה מדובר במסמך הזה?
ת: המסמך הזה זה מסמך של שחרור סחורה, טובין, ע"י חב' אלבני, מהמכס.
ש: גם המסמך הזה, כמו שאמרת, היה בפניך וטיפלת בו, מה רשום פה כשם הספק?
ת: פלנס.
ש: טוב, בוא תפתח בבקשה את מס' 84.
ת: כן.
ש: מה זה המסמך הזה?
ת: חשבון ספק של ח ברה בשם פלנס.
ש: מה מופיע בכיתוב גדול למעלה, שחור על גבי לבן, מה רשום?
ת: פלנס, אמרתי כרגע.
ש: אז שוב, פה לא מדובר באיזשהו חשבון של עמיל מכס שהשם של הספק מופיע באיזו שורה קטנטנה בצד, פה מדובר בחשבון ספק מחברה בשם פלנס שהיה בפניך ועשית בו שימוש, כאשר השם פלנס מופיע בגדול, בתחילת המסמך הזה.
ת: והשאלה היא?
ש: השאלה היא שוב, איך אתה באמת מצפה שאנחנו נאמין שמעולם לא שמעת את השם פלנס ולא ראית ולא ידעת מי זאת החברה הזאת ולא היה לך מושג שהחברה הזאת קשורה לעסקים של חב' שלוס, איך?
ת: אני חוזר ואני אומר, אם המסמך הזה, אתה אומר זה היה בגדול, אם המסמך הקודם עוד היה רלוונטי, זה בכלל לא היה רלוונטי, המסמך הזה יכול להיות שהיה מצורף, יכול להיות שלא היה מצורף, אין לו שום משמעות לגבי מע"מ התשומות שבו אני השתמשתי, פה יכול להיות כתוב הונולולו וחיים יוסף, אותו דבר מבחינתי.
ש: הוא היה בפניך בקלסר שאתה החזקת בידיך.
ת: כל מה שיש בקלסר הזה היה בפני.
ש: ולא ראית ולא קראת שכתוב שם השם פלנס.
ת: לא עניין אותי מה שכתוב בחשבונות הספק.
ש: לא שאלתי אם עניין אותך, אתה אומר שלא קראת אתה עובדה שכתוב שם השם פלנס.
ת: המסמך הזה לא שימש אותי לדבר וחצי דבר.
ש: אני אומר לך שלא רק שידעת מי זו חב' פלנס ושחב' פלנס היא עושה עסקים עם חב' שלוס, אלא אתה אפילו היית בקשר עם אנשים מחב' פלנס ולא רק שהיית בקשר אתם, גם כשדיברתם אתם אתה הזדהית בכינוי שלך, בשם שכבר אמרת ג'יניס, למרות שהם לא בדיוק חברים שלך מהצבא, אני רוצה לשמוע מה יש לך לומר על זה.
ת: אני לא מכיר אף אדם מחב' פלנס, אלא אם כן תגיד לי שמות אחרים ועכשיו תגיד לי שהם גם שייכים לפלנס.
ש: אתה דיברת עם מישהו מאיזושהי חברה בחו"ל בנוגע לשלוס?
ת: אף לא עם אדם אחד, לא עם חברה, לא עם מזכירה, לא עם אדם, עם אף אחד.
ש: ז"א שאם יבוא לפה מישהו ויגיד שאתה דיברת אתו והזדהית בשם ג'יניס, בשם חב' שלוס, אז גם הוא משקר.
ת: אין ספק.
ש: ואם אני אומר לך שמסמכים מחב' פלנס נשלחו בפקס למשרד שלך בחב' תדריאן, מה יש לך לומר על זה?
ת: בחיים לא ראיתי כאלה דברים.
ש: גם זה לא היה.
ת: לי לא היה פקס בתדיראן.
ש: ואם אני,
ת: לי לא היה פקס בתדיראן.
ש: אן יבוא לפה אדם ויעיד ויגיד, שהוא שלח מסמכים אליך לחב' תדיראן, למשרד שלך בחב' תדיראן, לא ספציפית למשרד שלך, אבל בחב' תדיראן, ששמה אתה עבדת באותה תקופה, אז גם הוא משקר.
ת: אין ספק. אני לא קיבלתי שום מסמך בחב' תדיראן שלא קשור לעבודתי בתדריאן.
ש: הבנתי. ז"א שגם רימונדה פישר, גם מר אבי קלמרו וגם אדון ארלדו פריזי, כולם משקרים בנוגע לתיאור המעורבות שלך בחב' שלוס, נכון?
ת: אני בטוח שיהיו עוד אחרים.
ש: אתה בטוח שיהיו עוד אחרים, למה אתה בטוח?
ת: כי זה מה שנאמר לי ע"י אנשי החקירות של המכס.
ש: מה בדיוק נאמר לך, בוא ספר לנו.
ת: אין בעיה. במאי או משהו, אתם הזכרתם את התאריך הזה, שזימנו אותי להשלמות במכס, אמרו לי שבשנת 2000 כשהם חקרו את מה שהם חקרו, הגיעו אליהם הרבה אנשים שאמרו שהם עבדו אצלי והיו בקשר אתי ונפגשו אתי במלון דניאל ובמקום כזה ובמקום אחר והם ישבו ביניהם וצחקו ואמרו, מי עוד יבוא ויגיד שהוא עבד אצל אלחנן טננבוים, כי זה יהיה מאוד מעניין.
ש: הבנתי. ז"א הייתה תופעה כזאת.
ת: זה מה שהם תיארו אותה.
ש: זה מה שהם תיארו, הבנתי ואיך אתה התייחסת לזה?
ת: בהומור.
ש: בהומור.
ת: רב.
ש: ז"א יש שורה ארוכה של אנשים שבאים ונותנים עדות תחת אזהרה בחקירות של המשטרה ושל המכס ויש פה גם עדה שהעידה בחקירה בביהמ"ש, כולם משקרים לגבי אלחנן טננבוים ואלחנן טננבוים מתייחס לזה בהומור, יפה. בוא נמשיך.
עו"ד עוזיאל: אני רק רוצה להעיר לפרוטוקול לחברי, שבמידה ויש בידי ההגנה מסמכים שעפ"י טענת מאן דהוא שיעיד במשפט, נשלחו אל העד, במידה וירצו להגיש אותם באמצעות עד אחר, אני חושב שמן הראוי להציג אותם לעד, אחרת עפ"י הדין משקלם יהיה אפסי, אם קיים בכלל.
עו"ד גת: קיבלנו את הערתו של חברי.
כב' הש' שהם: לא, כי אם ישנם מסמכים כאלה ולא תינתן לו הזדמנות להתייחס אליהם, אז זו בעיה.
עו"ד גת: יש עדויות הזמה, אפשר,
כב' הש' שהם: בסדר, תעשו כמיטב הבנתכם, אבל ההערה במקומה.
עו"ד גת: חברה בשם מריג אתה מכיר?
העד: מריג, שמעתי אותה בחקירות, בשאלות שלי.
ש: ולפני כן לא.
ת: לפני זה היו שתיים או שלוש חשבוניות מס שהוצאו להם, לפי מיטב זיכרוני, גם ראיתי אותן פה נדמה לי בביהמ"ש.
ש: אז בוא נפתח את מס' 133 ו-134, ב-ת/207.
ת: כן, מחזיק אותם ביד.
ש: מה זה?
ת: העתקים של חשבוניות מס של חב' שלוס מחב' מריג.
ש: מי כתב את החשבוניות הללו?
ת: אני.
ש: כתב ידך.
ת: כתה ידי.
ש: מה כתוב?
ת: מריג יבוא ושיווק בע"מ.
ש: וגם בחשבונית השנייה.
ת: בשתיהן כתוב אותו דבר.
ש: בשתיהן כתוב אותו דבר, שתיהן זה נכתב בכתב ידך.
ת: נכון.
ש: אז למה בחקירה הראשית שלך כאן בביהמ"ש כששאל אותך התובע לראשונה על חב' מריג, אתה אמרת שאין לך מושג מה זה מריג?
ת: אני גם עכשיו אומר שאין לי מושג מה זה מריג.
ש: למרות שאתה כתבת בכתב ידך חשבונית לחב' מריג.
ת: בהחלט.
ש: ז"א שאתה אומר שאין לך מושג לגבי משהו, זה דבר מאוד, מאוד מעורפל.
ת: לא, זה מאוד מוגדר.
ש: אז בוא תגדיר לי.
ת: אני לא מכיר את חב' מריג, אני לא יודע איפה היא יושבת, למעט מה שכתוב פה ואני לא יודע איפה זה בכלל,
ש: אבל יכול להיות,
ת: רגע, סליחה, שאלת אותי שאלה, אם אתה לא רוצה אז אני אפסיק.
כב' הש' שהם: תענה.
עו"ד גת: אני מצטער.
העד: אני לא מכיר את חב' מריג, אני לא יודע מי הבעלים שלה, אני לא יודע מי המנהלים שלה, אני לא יודע מי הפקידים שלה, אני לא דיברתי עם אף אחד מהם בחיי, אף אחד מהם לא דיבר אתי בחיי, החשבוניות האלה נעשו בכתב ידי עפ"י הוראתו המפורשת של אורי רש, נמסרו, המקור של החשבוניות האלה נמסר לידיו של אורי רש ואין לי מושג מה הוא עשה אתן, אותי, ההעתקים האלה תויקו בתיק הזה ע"מ לשמש בדוח מע"מ העסקות שאני כתבתי.
ש: בוא קצת נפזר את הערפל סביב התיאוריות שלך,
ש: לא ערפל, אמרתי את זה מאוד ברור.
ת: שנייה, תן לי לשאול. לכל הפחות מעצם העובדה שאתה כתבת את המסמכים הללו, אתה יודע שיש חברה כזאת בשם מריג ושהחברה הזאת עשתה עסקה עם חב' שלוס, שעל הרקע הזה הוצאה החשבונית, את זה לפחות אתה אמור לדעת, נכון?
ש: אני יודע, כי אני כתבתי את החשבונית.
ת: אז מכאן ולומר שאין לך מושג מה זה חב' מריג כשאתה נשאל על זה ספציפית בהקשר של שלוס, זה היתממות, זה לא להגיד את האמת.
ש: אתה תגדיר מה שאתה רוצה. אין לי מושג מי זה חב' מריג ואין לי מושג מי זה כל החברות האחרות, כולל אל.פי.סי. ואחרים שנדרשתי והתבקשתי לכתוב את,
ת: ומדוע לא אמרת באותה נשימה, אין לי מושג מי זו חב' מריג אבל אני יודע שכתבתי חשבוניות לטובת החברה הזאת, שכנראה עשתה עסקים עם שלוס, זו התשובה שבן אדם הגון וישר היה אומר, למה אתה לא אומר את זה?
ש: אני לא רוצה להתייחס לזה אפילו, למה שאמרת.
כב' הש' שהם: בסדר, השאלה למה לא המשכת באותה נשימה לומר שאתה כתבת את החשבונות?
העד: אדוני, מה יש להמשיך?
כב' הש' שהם: כי לא זכרת את,
העד: לא, אדוני, אני העדתי על זה אצל כל רשויות החקירה, כולל בחקירה הראשית, כולל בחקירה של עורכי הדין של הנאשם ואמרתי שאני כתבתי את זה בכתב ידי, הסברתי את הנסיבות איך נכתבו החשבוניות האלה כולן בלי יוצא מהכלל ואני חוזר ואני אומר גם עכשיו, אין לי מושג מי זה חב' מריג. העובדה שהשמות שלהם שנכתבו פה, אם היו אומרים לי לכתוב דיסנילנד, הייתי כותב דיסנילנד, אותו דבר מבחינתי. החשבוניות האלה והן גם תויקו פה לא בשביל לזכור מי זה חב' מריג אלא בשביל להשתמש במע"מ שישפה של העסקות לצורך דוחות המע"מ שלי.
עו"ד גת: אבל עדיין אנחנו לא יכולים להתחמק מהעובדה שאתה בעצם זה שכתבת את החשבוניות האלה בכתב ידך, ידעת שיש חברה כזאת ושהחברה הזאת עשתה עסקה עם חב' שלוס ולאור זה הוצאו החשבוניות.
העד: אין ספק.
כב' הש' שהם: את זה הוא אישר.
עו"ד גת: ובכל זאת לא אמרת את זה כשנשאלת על זה לראשונה. בוא נמשיך. מה הכתובת של חב' מריג לפי החשבוניות שאתה כתבת?
העד: רחוב נגבה, ראשון לציון, בשני אותו דבר.
ש: יש לך מושג מה יש בכתובת הזאת?
ת: אין לי מושג.
ש: מי גר בכתובת הזאת או מי פועל בכתובת הזאת?
ת: אין לי צל של מושג, אני לא יודע אפילו איפה זה רחוב נגבה.
ש: בוא תפתח בבקשה את מס' 142.
ת: כן, פתוח.
ש: מה המדובר פה, מה יש כאן?
ת: פה יש צילום של חשבונית מס של חברה בשם מפל, MPL, לא יודע מה זה, בקשר לאחסנה של סחורה.
ש: לכבוד מי מיועדת החשבונית הזו?
ת: שלוס.
ש: ומה הכתובת של שלוס שמצוינת כאן?
ת: נגבה 24, ראשון לציון.
ש: אתה יכול לנסות לתת לי איזשהו הסבר לצירוף המקרים המוזר הזה?
ת: ממש,
ש: שבדיוק בחשבונית שאתה כותב לטובת חב' מריג הכתובת היא נגבה,
ת: בוודאי.
ש: ושהחשבונית הזאת שנשלחת לחב' שלוס, נשלחת לרחוב נגבה 24 בראשון לציון.
ת: בוודאי. אני רוצה, היות ופתחת את המסמך 142, אני רוצה להגיד לביהמ"ש שני דברים,
ש: תענה לשאלה.
ת: אני אענה. אני רוצה שאדוני יראה את זה,
כב' הש' שהם: בסדר.
העד: מסומן בעיגול , אחד זה התאריך של החשבונית למעלה מצד שמאל והשני מע"מ התשומות שאני סימנתי אותו ואח"כ השתמשתי בו לצורך דוח המע"מ שלי. ההסבר שיש לדעתי לזה הוא, שמי שיצר את הקשר עם אותה חב' MPL ומי שהזמין ממנה את שירותי האחסנה האלה, הוא זה שגם נתן להם את הכתובת הזאת בנגבה 24, מי זה היה, אני רק יכול לשער, אני לא אגיד כי אני לא יודע, זה בטח לא הייתי אני.
עו"ד גת: אז אתה יכול לשער, מה אתה יכול לשער?
העד: אני לא אגיד פה מה אני משער.
ש: למה לא?
כב' הש' שהם: תגיד מה שאתה משער.
העד: אני חושב שמי שיצר את הקשר עם חב' M.P.L והזמין ממנה שירותי אחסון כפי שיש לזה ביטוי בחשבונית מס הזאת, הוא שנתן להם את הכתובת הזאת. מי זה היה אני לא יודע, אולי אולרי רש, אולי הפקידה שלו, אולי מישהו אחר, אני לא יודע, אני לא אגיד,
עו"ד גת: למה, אורי רש גר בראשון לציון?
העד: לא, בכלל לא, למיטב ידיעתי לא.
ש: יש לו איזה משרד בראשון לציון?
ת: לי לא ידוע על זה.
ש: אז למה אתה אומר את זה?
ת: אני מעריך,
ש: מעריך.
ת: שאלת אותי מה דעתי, אז אני מעריך.
ש: אז ההערכות שלך באופן טבעי הולכות דווקא לכיוון של אורי רש.
כב' הש' שהם: זה לא מחייב בכל אופן.
העד: ההערכה שלי שווה בדיוק כמו שלך, לצורך העניין הזה.
עו"ד גת: מעניין שכשנשאלת על הערכה שלך, אמרת דווקא אורי רש.
העד: נכון, כי ממנו קיבלתי את החשבונית הזו.
ש: אתה יודע מי הבעלים של חב' מריג?
ת: אין לי מושג.
ש: מי ניהל את חב' מריג?
ת: אין לי מושג.
ש: מי היה האדם שעשה עסקים בשמה?
ת: אין לי מושג.
ש: מי אותו אדם שהיה בשמה בקשר עם חב' שלוס?
ת: עם חב' שלוס?
ש: כן.
ת: עם מי בחב' שלוס, מי זה חב' שלוס?
ש: חב' שלוס.
ת: אתי אף אחד לא היה בקשר.
ש: אתך אף אחד לא היה בקשר.
ת: לא.
ש: ואם יבוא אדם ויגיד שהוא מטעם חב' מריג היה בקשר עם אלחנן טננבוים, אז גם הוא משקר.
ת: אמת.
ש: עוד אחד משקר.
ת: עוד אחד.
ש: תראה, בחקירה הראשית שלך שאל אותך,
עו"ד עוזיאל: לא תנקוב בשמו בכדי שהעד יוכל להתייחס?
עו"ד גת: תשאיר את זה לי
כב' הש' שהם: ההחלטה של ההגנה.
עו"ד גת: אמרתי לך, יש את הפרוצדורות, אם תרצה אחרי זה, אחרי פרשת ההגנה או אחרי שלבים אחרים להביא את העד לעדות הזמה,
כב' הש' שהם: לא, השאלה אז מה יהיה המשקל של הדברים ברגע שיופיע אדם ויגיד אני עשיתי עסקים איתו ומעבר לתשובה הכללית שהעד נתן, לא תהיה לו אפשרות להתייחס לטענה באופן ספציפי.
עו"ד גת: הוא טוען תשובה מכחישה באופן גורף, אני חושב שגם אם אני אנקוב לו יענק'ל זיכמיר או מישהו אחר זה לא ישנה, כי הוא אומר לא, חד-משמעית לא באופן גורף.
כב' הש' שהם: בסדר.
עו"ד גת: הוא לא אומר היה איזה מישהו, אני לא זוכר מי.
כב' הש' שהם: התשובה שלו לא מותירה מקום לספק, זה נכון.
עו"ד גת: הוא אומר חד-משמעית, ככה שכל מי שיגיד אחרת מבחינתו לא אומר אמת.
עו"ד עוזיאל: סליחה עו"ד גת, אני ממש לא רוצה להפריע אבל אנשים לא תמיד משקרים, לפעמים הם גם שוכחים, יכול מאוד להיות שכן נפגש עם פלוני שאותו פלוני יגיד שזה מטעם חב' מריג והוא לא זוכר שזה היה חב' מריג אלא הוא חושב שזו חב' שריג.
כב' הש' שהם: בסדר,
עו"ד גת: בסדר אל תדאג,
כב' הש' שהם: הם ערים לדברים הללו.
עו"ד גת: אנחנו עוד נגיע ואני בטוח שהדברים הללו,
כב' הש' שהם: בכל מקרה, התשובה של העד היא חדה, חד-משמעית, לא מותירה מקום לספק, אבל בסדר, נראה מה יתפתח בהמשך.
עו"ד גת: בחקירה הבראשית שלך שאל אותך התובע כל מיני שמות של אנשים שקשורים לחקירה הזאת שלנו ושאל אותך אם אתה מכיר אותם, באיזה נסיבות הכרת אותם ואז שאל אותך התובע, אחד האנשים שהוא שא אותך לגביהם, זה היה אדם בשם מריו ויסמן ואז אתה אמרת שאתה מאוד מהוסס בתשובה שלך שאולי אתה מכיר אותו אבל אתה לא בטוח.
העד: נכון.
ש: אני רוצה לנסות להבין את התשובה הזאת, אני מאוד, מאוד מוזר לי, מה זה אולי מכיר? או שמכירים בן אדם או שלא מכירים בן אדם.
ת: אני אסביר לך, במקום עבודתי כשעבדתי אצל אורי ורוברטו, היו הרבה אנשים נכנסים במשך היום, עשרות אנשים נכנסים במשך היום , לא אלי, גם אלי אבל לא רק אלי, בעיקר לא אלי ואני, למה אני היססתי בתשובה וגם עכשיו אני מהסס באותה תשובה, כי השם מריו זה נשמע לי כמו שם דרום אמריקני, נראה לי אני לא יודע, עפ"י תחושתי ואני אומר שיכול להיות שבמסדרונות היה אדם כזה ואולי אפילו אמרתי לו שלום, זה מקסימום ההיכרות שלי עם השם מריו ויסמן, אולי, לא יודע, לכן אני זהיר בתשובה שלי כי אני לא בטוח, אולי ראיתי אותו פעם.
ש: ז"א אם אני מבין, אתה אומר בגלל שהיה אדם שנראה לך דרום אמריקני,
ת: לא, לא אמרתי את זה. אמר שהשם מריו הוא כנראה דרום אמריקני, יכול להיות שאני טועה גם, יכול להיות שאני טועה, אמרתי היות ונכנסו ויצאו הרבה אנשים במשך היום למשרדים, אז אמרתי שיכול להיות שאחד מהאנשים האלה ה יה מריו ויסמן ויכול להיות שאם תגיד לי זה מריו ויסמן, ראית אותו, אני אגיד לך כן, אני לא זוכר.
ש: אז למה זה משנה שזה שם דרום אמריקני?
ת: כי אחד מהשותפים היה דרום אמריקני וחשבתי שאולי מישהו בא לבקר אותו ולתת לו פרחים או בונבוניירה, אולי, אני לא יודע.
ש: ככה תיארת, הבנתי.
ת: זה מה שאני חושב, היו גם כאלה אנשים.
ש: למיטב ידיעתך, לחב' שלוס היו עסקים עם אדון מריו ויסמן?
ת: למיטב ידיעתי, אני לא יודע, אני לא עשיתי שום עסקים עם אדון בשם מריו ויסמן.
ש: אתה מכיר איזשהן חברות ששייכות לאדון מריו ויסמן?
ת: לא.
ש: אתה מכיר חברה בשם kitchen line?
ת: לא.
ש: אם אני אומר לך שאדון מריו ויסמן היה הבעלים של חב' מריג ושל חב' kitchen line, שלשתי החברות הללו הומצאו חשבוניות של שלוס,
ת: גם ל-kitchen line?
ש: כן, גם ל-kitchen line, זה אומר ופה תאשר לי לפי ניסיונך,
ת: סתם מסקרן, איפה החשבונית ל-kitchen line,
ש: אנחנו נגיע לכל, אל תדאג.
ת: בסדר, אני לא מודאג.
ש: זה אומר שלאדון מריו ויסמן, יותר מכון לחברות שלו, היו עסקים עם חב' שלוס, לפני החשבוניות לפחות.
ת: אתה שואל אותי אם זה נכון?
ש: אני שואל אותך, לפי הידע שלך הנרחב בטיפול בחשבונות ובהוצאות חשבונות.
ת: כן. אני הוצאתי חשבוניות מס עפ"י מה שהתבקשתי להוציא ואם התבקשתי להוציא ל-kitchen line, אז בטח גם הוצאתי, לכן מסקרן,
ש: זה אומר שבמקרה היה איזשהו קשר עסקי בין חב' kitchen line לחב' שלוס.
ת: יכול להיות שהיה, אני לא יזמתי, לא עשיתי ולא קשרתי קשר עסקי.
ש: אני מבקש שתענה למה ששואלים אותך.
ת: אני עונה לך.
כב' הש' שהם: בסדר, הוא לא יכול לאשר או להכחיש את זה.
העד: אני לא יודע.
כב' הש' שהם: הוא יכול לדבר רק על החשבוניות.
העד: אם מישהו אחר עשה עסקים בשם חב' שלוס, אני לא יודע את זה.
עו"ד גת: אבל מעצם העובדה שהיו חשבוניות שאתה טיפלת בהן, אתה יכול ללמוד שכנראה היה קשר עסקי.
העד: כנראה.
ש: חברה בשם קונטל אתה מכיר?
ת: לא.
ש: שמעת פעם את השם?
ת: אולי, אני לא זוכר, אני לא מכיר את החברה.
ש: מה זה אומר אולי?
ת: אולי פעם שמעתי, אני לא זוכר. אני לא זוכר ששמעתי, לא יודע מי הבעלים שלה,
ש: בחקירה הראשית שלך אתה אמרת, "אני לא מכיר את חב' קונטל ואני לא יודע מה זה קונטל".
ת: אני גם עכשיו אומר לך שאני לא יודע, אני אומר אולי שמעתי את השם.
ש: O.K.
ת: אני לא יכול לזכור אם שמעתי את זה בחקירה או זה היה,
ש: אז בוא תפתח בבקשה מס' 187.
ת: כן, פתחתי.
ש: מה מדובר כאן?
ת: מדובר בצילום של שטר מטען ימי.
ש: שכמו שכבר אמרת, הדבר הזה היה ברשותך ועמד בפניך, נכון?
ת: כל מה שהיה בתיק, היה ברשותי ועמד בפני.
ש: בסדר, לא צריך כל פעם להגיד, תגיד כן. כבר אמרת את זה, רק כדי לאשר, זה הכל.
ת: מאה אחוז.
ש: סתם שאלה, למה נחוץ לך המסמך הזה?
ת: לא נחוץ לי בכלל.
ש: אז למה הוא בכלל בקלסר?
ת: כי הוא ככה צורף לי, מי שצירף אותו.
ש: אז למה הוא צריך לצרף לך אותו, אם אתה לא צריך אותו בשביל מה הוא צריך לתת לך אותו?
ת: אני לא ידוע, אין לי מושג.
ש: איזה שימוש אתה יכול לעשות בו שהוא יכול לחשוב שבגלל זה הוא צריך לתת לך את זה?
ת: אף שימוש, שום שימוש שהוא, הוא לא רלוונטי מבחינתי.
ש: אז למעשה אם מישהו, אותו גורם שמביא לך את המסמכים, יודע בדיוק מה תפקידך שזה רק לסדר את החשבונות ואת הדוחות למע"מ, אין לו שום סיבה להעביר לך את המסמך הזה.
ת: אני רוצה להשיב לביהמ"ש.
ש: לא, תשיב לי.
כב' הש' שהם: כן, בסדר.
העד: אני משיב לך אבל אני אומר לביהמ"ש, אני משיב לשאלות שלך.
כב' הש' שהם: כן, בבקשה.
העד: המסמך הזה, אפילו רואים אותו במקור, הוא היה מחובר בסיכה שהיום הוצאה מפה, כנראה לצורך הצילומים, יש את זה פה גם במקור. אני, היות ואני מכיר את פעולות חברות עמילות המכס, כל עמיל מכס כשהוא מוציא חשבונית מס, הוא מצרף אליה כל מיני מסמכים שהם לא רלוונטיים לעניין, בשביל להזכיר לאותו אדם שמקבל את חשבונית המס איזו עסקה זו הייתה או באיזה עניין זה היה וגם לכן צורף שטר מטען, שהוא לא רלוונטי, אגב לכל חברה שנותנת לשחרר תיק לעמיל מכס, בתיק היסוד שלה שממנו היא הוציאה, יש את שטרי המטען, יש את חשבונות ספק, יש את ה-packing list,
עו"ד גת: אז אתה קיבלת את זה ישירות מעמיל המכס?
העד: בשום פנים, אני קיבלתי את זה מידי אורי רש, עמיל המכס צירף את זה ככה.
ש: אז אורי רש, לכאורה לדבריך, מקבל את זה מעמיל המכס ואז הוא מביא לך את הדברים הרלוונטיים לצורך עשיית החשבונות,
ת: לא.
ש: אז למה,
ת: לא זה מה שאמרתי.
ש: שנייה, תן לי לשאול את השאלה. אם לדבריך אורי רש יודע שכל חלקך וכל תפקידך בחב' שלוס זה רק טיפול בנושא החשבונות והוא יודע ששטר המטען לא רלוונטי לצורך העניין הזה כהוא זה, כהוא זה ויותר מזה, הוא יודע שבכלל לא מעניין אותך מה קורה בחב' שלוס ומה העסקים שהיא עושה ומה היא מייבאת ומאיפה ומאיזו חברה, למה הוא לא פשוט,להוציא את המסמכים הרלוונטיים, את הדברים שיש בהם חשבונות ומספרים שאמורים להיות רלוונטיים לצורך עריכת דוחות המע"מ ומביא לך רק את זה, למה הוא מצרף לך מסמכים לא רלוונטיים?
ת: כי אף אחד לא מפרק מסמכים שהוא קיבל מעמיל המכס ואמורים להיות לו בתיק המסמכים שבגינם, בהעתקי המסמכים שהוא נתן לשחרר את הסחורה וכשהוא מקבל את זה, הוא פשוט מעביר לי את זה as is, הוא יודע בדיוק, הוא יודע אפילו יותר טוב ממני ששטר מטען וחשבון ספק אין להם שום משמעות לענייני המע"מ.
ש: זה תמוה, למה הוא מעביר לך את זה בכל זאת.
כב' הש' שהם: הוא נתן את ההסבר.
העד: אני אתן לך תשובה.
עו"ד גת: שמענו את התשובה שלך.
העד: לא, אני ארחיב את דעתך. תבדוק במאות עסקות שנעשות בשחרורי מכס במדינת ישראל, כל עמיל מכס שנותן חשבון,
ש: אבל אתה לא קיבלת את זה מעמיל המכס, אתה קיבלת את זה מאורי רש.
ת: לא, קיבלתי את זה מרש, אמת.
ש: הוא יודע בדיוק מה חלקך ומה אתה אמור לעשות והוא אמור לדעת שהוא צריך לתת לך רק מסמכים מסוימים, איזה עניין יש לו לתת לך את כל ערמת המסמכים?
ת: אין לי מושג.
ש: אין לך מושג.
ת: אין לי מושג.
ש: בוא נחזור לאותו מסמך 187, אש אמרנו שמדובר פה בשטר מטען,
ת: צילום של שטר מטען.
ש: צילום של שטר מטען, מה אתה יכול לומר לי לגבי ה-consignee, הנשגר?
ת: to the order of Kontel Ltd..
ש: Kontel Ltd.
ת: זה מה שכתוב, קראתי מה שכתוב.
ש: ז"א שהמסמך הזה שהיה בפניך, כתוב בו שחור על גבי לבן שיש פה משלוח שנשלח לטובת חב' קונטל וזה מופיע לך במסגרת המסמכים שמועברים אליך בנוגע לעסקות שקשורות לחב' שלוס, ז"א שלכל הפחות מי שמקבל את המסמך הזה, צריך לדעת שחב' קונטל קשורה באיזשהו אופן עסקי עם חב' שלוס ולפחות להכיר את החברה הזאת ולא כששואלים אותו מה זה חב' קונטל או אם הוא מכיר את חב' קונטל, להגיד אין לי מושג, אני לא יודע מה זה בכלל וזהו.
ת: אין לי מושג מי זה חב' קונטל, שטר המטען, חשבון ספק, packing list, ביטוח, כל הדברים שאין להם נפקות לעניין מע"מ התשומות לא עניינו אותי כלל ועיקר.
ש: שוב אותה תשובה ולכן,
ת: זאת התשובה האמיתית, אני יודע שקשה לך עם זה.
ש: אני יודע שקשה לי, נכון, אני יודע, אבל כשבן אדם נורמלי כששואלים אותו אם הוא מכיר שם של חברה אז הוא אומר, אני לא יודע מי זאת החברה הזאת, אני לא יודע מי זה האנשים אבל אני כן יודע שהחברה הזאת היו מסמכים שלה או שקשורים אליה, בין המסמכים שהועברו לי, זה הרי ברור ומתבקש כשבן אדם נחקר בחקירה על נושא של חב' שלוס ושואלים אותו שאלות שקשורת לזה, אז לא מיתממים ואומרים אני לא יודע, אני לא מכיר אלא אומרים אני לא יודע, אני לא מכיר אבל אני יכול להפנות אותך, את תשומת לבך שככה וככה.
ת: אני חוזר ואני אומר, אני לא יודע ואני לא מכיר והמסמכים האלה לא עניינו אותי בשום שלב.
ש: בוא נמשיך.
כב' הש' שהם: השאלה עו"ד גת, אם יש לך עוד הרבה מסמכים מהסוג הזה, כי ממילא תקבל אותן תשובות, וחבל, אפשר לחסוך את הזמן הזה.
עו"ד גת: העניין הוא שאני רוצה לאמת את העד עם העובדה שהיו בפניו מסמכים רבים,
כב' הש' שהם: בסדר, הוא לא מתכחש לזה. אפשר לסכם את העדות בכך שאם הוא יציג בפניך את כל המסמכים בתיק שבהם יש אזכור,
עו"ד גת: אין עוד הרבה מסמכים,
כב' הש' שהם: אין עוד הרבה, אז בסדר.
העד: התשובה היא כן, אדוני, בוודאי.
עו"ד גת: אז בוא באמת דבר אחרון בעניין הזה, תפתח את מסמכים 188 ו-198. מה מדובר כאן, מה יש כאן?
העד: צילומים של חשבון ספק בשם Kontel Investments Ltd..
ש: ומה כתוב למעלה בגדול?
ת: קראתי עכשיו, Kontel Investments Ltd..
ש: והמסמך הזה שהיה בפניך, אתה רוצה לומר לי, שהוא היה בין המסמכים שהיו בתיק שהיה כל הזמן בפניך ואתה לא שמת לב שמופיע שמה השם קונטל ולא ידעת שהמשמעות היא שלחב' Kontel Investments Ltd. יש איזשהו קשר עסקי עם חב' שלוס.
ת: לא עניין אותי, הנושא הזה לא עניין אותי.
ש: לא שאלתי אותך אם עניין אותך,
כב' הש' שהם: אתה חוזר על אותה תשובה.
העד: בוודאי, אדוני, זה לא מעניין, המסמך הזה הוא לא רלוונטי. מה שאני מנסה לומר לביהמ"ש, שאם המסמך הזה גם לא היה מצורף, זה היה אותו דבר מבחינתי כי אני, מה שהייתי צריך זה רק המסמכים שבהם הכסף של,
עו"ד גת: אז בוא אני אשאל אותך, הבנו את הנקודה הזאת,
העד: אני שמח.
ש: ואם כל המסמכים האלה ויש בקלסר הזה כל כך הרבה מסמכים לא רלוונטיים שאין לך שום שימוש בהם, אז למה בכל זאת אתה שומר אותם, מה, אתה סוג של ארכיון בשביל אורי רש?
ת: לא, אני מתייק ואם אתה חושב שחצי קלסר ממולא זה הרבה, אז אני חולק עליך,
ש: לא אמרתי שזה הרבה, שאלתי למה אתה בכל זאת שומר אותם.
ת: אמרת כל כך הרבה מהמסכים.
ש: יחסית למסמכים שיש בתיק הזה,
ת: אני תייקתי,
ש: אם נוציא מפה רק את המסמכים הרלוונטיים, יהיה פה רבע מזה.
ת: זה לא נורא, התיק סוחב את זה, הוא יכול להעמיס את זה. מה שאני מנסה להגיד, אני מתייק בקלסר את חשבון הספק, קרי הספק של התשומות, עמיל המכס, מחסן, מכון תקנים as is, כמו שאני מקבל, עושה שני חורים ומתייק ורושם את זה בדף העבודה שלי לצורך מע"מ התשומות.
ש: אדם בשם מיכאל או מיקי אהרון, אתה מכיר?
ת: לא.
ש: חברה בשם א. מסע.
ת: לא, לא מכיר.
ש: ידוע לך אם לחב' שלוס היו איזשהם עסקים עם אדון מיקי אהרון או עם החברה שלו, א. מסע?
ת: אין לי מושג, ככל שזה קשור אלי.
ש: תפתח בבקשה את מס' 83. מה מדובר כאן?
ת: צילום של שטר מטען ימי, איזה פרטים אתה רוצה שאני אקרא?
ש: מי ה-notify פה, המיודע?
ת: ה-notify זה Shlos Ltd. Tel-Aviv, Israel.
ש: מה כתוב בכתב יד על גבי המסמך למעלה?
ת: "לידי מיקי".
ש: מי זה מיקי?
ת: אין לי מושג.
ש: מי כתב את זה?
ת: לא יודע.
ש: אין לך מושג.
ת: לא, ממש לא, אני לא מזהה את כתב היד.
ש: שוב, המסמך הזה יש לך איזשהו צורך בו, יש לך איזשהו שימוש בו?
ת: שום שימוש.
ש: אז שוב יש פה מסמך שאין לו שום רלוונטיות מבחינתך ושום צורך בו ועדיין אתה שומר אותו.
ת: מה השאלה?
ש: אני שואל.
ת: מה?
ש: אתה בכל זאת שומר אותו למרות שאין לך שום שימוש בו.
ת: אני מתייק בתיק את כל המסמכים שאני מקבל,
ש: אתה מתייק.
ת: לא, אני לא רק מתייק, מתייק ורושם את מע"מ התשומות הרלוונטי לאותה עסקה שבגינה קיבלתי את המסמכים.
ש: אולי נשלח אותך לעבוד בארכיב של המכס,
ת: אני מאוד אשמח, אני מחפש עבודה.
ש: אתה לומר משפטים, אתה בעתיד עוד,
ת: אני לומד משפטים בשביל הכיף שלי.
ש: דרך אגב, אתה לומד עוד דברים?
כב' הש' שהם: בואו נחסוך לנו את הדברים האלה.
העד: למה, זה קשור לעניין?
עו"ד גת: שואל.
כב' הש' שהם: לא קשור, בוא נתקדם.
עו"ד גת: אתה אולי מנסה להראות את היותך אזרח נורמטיבי ומצטיין בעוד תחומים.
העד: אני עושה דברים שבהחלט אני גאה בהם.
ש: אתה מסה להוציא רישיון להיות נגד מונית?
ת: בין השאר.
ש: תעודת יושר יש לך?
ת: אני עושה הרבה דברים.
ש: תעודת יושר יש לך?
ת: אכן.
ש: כן?
ת: אכן.
ש: יש לך תעודת יושר, למרות כל מה שדיברנו בחירה הקודמת, יפה.
ת: תדברו על המדינה, המדינה יודעת למה היא נתנה.
ש: טוב, בוא נמשיך. אדם בשם שמואל ארביב אתה מכיר?
ת: לא.
ש: את השם שמואל ארביב אתה מכיר?
ת: לא מכיר, אולי שמעתי אותו אבל אני לא יכול להגיד לך אם שמעתי את זה בחקירה או בנסיבות אחרות, לא מכיר את השם, לא מכיר אתה אדם.
ש: לא הבנתי, מה זה אולי שמעתי את השם?
ת: לא יודע, את כל הדמות האלה שאתה עכשיו מעלה לי אותם, אני נשאלתי עליהם לא פעם ולא פעמיים, פעם אחת בחקירת היחב"ל, פעם שנייה בחקירת המכס, פעם שלישית בחקירה ראשית, עכשיו אתה שואל אותי עוד פעם, אני לא יכול להגיד לך תג אם אני זוכר, מאיזו חקירה אני זוכר את השם.
ש: אתה מכיר את השם ספציפית שמואל ארביב?
ת: לא, אני שמעתי אולי את השם.
ש: אתה זוכר איפה?
ת: לא.
ש: חברה בשם M.R.L.D, אתה מכיר?
ת: לא.
ש: שמעת את השם?
ת: אולי בחקירות שמעתי את השם.
ש: רק בחקירות.
ת: אולי, אני לא זוכר.
כב' הש' שהם: עו"ד גת סליחה, האם אתה יכול לתת הערכת זמנים ? כדי שנוכל לדעת מתי לצאת להפסקה. כמה זמן אתה צריך עוד בערך?
עו"ד גת: עוד הרבה.
כב' הש' שהם: מה זה הרבה?
עו"ד גת: כמה שעות לפחות.
כב' הש' שהם: הבנתי. טוב, אז אנחנו נצא להפסקה .
(לאחר הפסקה)
עו"ד גת: לפני שיצאנו להפסקה מר טננבוים, שאלתי אותך אם אתה מכיר חב' בשם M.R.L.D והשבת שאתה לא מכיר ולא שמעת את השם של החברה הזו, אולי בחקירות, נכון?
העד: נכון.
ש: את השם יוסף הלר אתה מכיר?
ת: לא.
ש: למה לקח לך זמן לענות?
ת: כי אני מנסה להיזכר אם אני מכיר.
ש: לא מכיר.
ת: לא.
ש: לא מצלצל לך מוכר אפילו?
ת: לא.
ש: פתח בבקשה במסמך 197. במה מדובר?
ת: מדובר בצילום של שטר מטען אווירי.
ש: מה רשום בשם ה-consignee, הנשגר?
ת: בשם הנשגר רשום M.R.L.D.
ש: ומה רשום בשם ה-notify, המיודע?
ת: יש שני notify, אחד שלוס והשני מנד אלקטריק, משהו כזה.
ש: ז"א שמהמסמך הזה אפשר להבין לכל הפחות שהיה איזשהו קשר עסקי חב' M.R.L.D. לבין חב' שלוס, לכל הפחות.
ת: אפשר להבין.
ש: אם אני אומר לך שאתה, אלחנן טננבוים, נשאלת האם חב' שלוס מעוניינת לשתף פעולה עסקית עם חב' M.R.L.D. שאותה ניהל מר יוסף הלר ואתה אמרת שאתה מעוניים בכך, מה יש לך לומר על זה?
ת: לא זכור לי כזה דבר.
ש: לא זכור לך אבל יכול להיות, או לא זכור לך לא היה?
ת: אני לא זוכר, אתה מפנה אותי לשאלות שהיו מלפני שש שנים לפחות אחורה, אז אני לא יודע להגיד,
ש: אני רואה אבל שאתה זוכר מצוין גם דברים מלפני 13 שנה.
ת: כן, אבל אני זוכר דברים חשובים, לא דברים שוליים.
ש: זה דבר שולי בעיניך ואתה אומר שיכול להיות שהיה כזה דבר.
ת: לחלוטין שולי.
ש: אז שוב, אז יכול להיות שהיה כזה אירוע ואתה פשוט לא זוכר אותו.
ת: מאוד יכול להיות.
ש: מאוד יכול להיות, O.K.
ת: אני אומר את זה רק לשם הזהירות.
ש: בסדר, אתה אומר מאוד יכול להיות, זה המילים שלך.
ת: נכון.
ש: חברה בשם מנד אלקטריק אתה מכיר?
ת: לא.
ש: תסתכל בבקשה במסמך מס' 149. מה מדובר כאן?
ת: מדובר בחשבונית מס של חב' Trans Door שילוח בינלאומי בע"מ.
ש: ומה המסמך הזה עושה בקלסר הזה?
ת: המסמך הזה צורף לחשבונית מס של חב' מנטפילד, שפנתה לסוכן השילוח הזה שזו הייתה כנראה חב' Trans Door ושילמה לה את הוצאות ההובלה האווירית והוצאות אחרות שנלוו לזה.
ש: ולשם מה המסמך הזה היה ברשותך?
ת: המסמך הזה צורף לחשבונית המס של חב' מנטפילד ובמסמך הזה ישנו מע"מ שניתן לקיזוז.
ש: אז זה מסמך שכן עשית בו שימוש.
ת: בוודאי.
ש: ועברת עליו וקראת אותו כדי להשתמש בו.
ת: קראתי אותו רק לצורך מע"מ התשומות. אותי מעניין התאריך,
ש: בוא רק נדייק, מדובר כאן במסמך של בקושי חצי עמוד, נכון?
ת: זה יכול להיות גם שורה אחת, כל עוד זה חשבונית מס מקור ויש בה מע"מ, היא מבחינתי מסמך.
ש: עבור מי נשלח המסמך הזה?
ת: נכנס לחב' מנטפילד.
ש: לא, עבור מי הוא נשלח?
ת: עבור מנד אלקטריק.
ש: מנד אלקטריק.
ת: כן.
ש: אני תוהה, כיצד אפשר לעשות בחשבונית שמוצאת לטובת חב' מנד אלקטריק ולא לטובת חב' שלוס, שימוש לצורך קיזוז תשומות מע"מ.
ת: אתה לא קורא נכון את המסמך.
ש: אז בוא תסביר לי.
ת: כתוב עבור מנד אלקטריק, אבל החשבונית היא לחב' מנטפילד. לכבוד זה בעברית, מנטפילד (1983) בע"מ, זה מה שכתוב פה.
ש: O.K
ת: כל השאר זה פרטים, זה לא,
ש: השם של שלוס מופיע פה?
ת: השם של שלוס לא, לא שאני רואה.
ש: אז איך חב' שלוס יכולה לעשות שימוש במסמך הזה, מה מקשר את שלוס למסמך הזה?
ת: שזה שולם עבור, כנראה, יבוא של חב' שלוס, לכן שלוס יכולה, מי שמחזיק בידיו את המקור, לפי מיטב ידיעתי, יכול לקזז את זה, לא רק זה אלא מישהו אף טרח פה כנראה, אני לא מכיר את כתב היד, אבל מישהו טרח לרשום שזה שלוס, בכתב יד.
ש: שזה שלוס?
ת: כן.
ש: הבנתי. ז"א,
ת: ואפילו, אם תרשה לי עוד דבר ברשותך, אפילו רשם פה מספר מעל השם שלוס שהוא משייך את זה למספר הרשימון נשוא תיק השחרור הרלוונטי.
ש: כלומר יש פה צורך לעשות קישור מיוחד בין החשבונית הזאת לחב' שלוס, כי זה לא ברור על פניו.
ת: יכול להיות.
ש: יכול להיות.
ת: כן.
ש: ז"א שזה לא מסמך טריוויאלי שאוטומטית אנחנו יודעים שהוא שייך לחב' שלוס.
ת: הוא שייך לחב' שלוס כי הוא צורף, החשבונית של חב' מנטפילד הייתה מיועדת לשלוס ושלוס,
ש: כן, זה הבנתי, אבל המסמך הזה כשלעצמו,
ת: סליחה, רגע, אבל אתה רוצה לשייך את זה, אני משייך.
ש: השאלה שלי,
ת: בתוך חשבונית המס המקורית,
כב' הש' שהם: תן לו לענות.
עו"ד גת: אני נותן לו, אבל אני שואל שאלה ספציפית.
כב' הש' שהם: בסדר, תן לו לענות. כן, מה אתה רוצה להגיד?
העד: אני רוצה להגיד, אני בכוונה מוציא את זה, חב' מנטפילד לקחה את המסמך של חב' Trans Door as is, כמו שהוא, אני מתייחס, אדוני, לסכום שמופיע בחשבונית חב' Trans Door 13,310 שקלים למטה מצד שמאל וכתבה אותו פה בחשבון שלה שהיה מיועד לחב' שלוס, למעלה כתוב לכבוד חב' שלוס, 13,310, כשהאסמכתא זה חשבונית המס של חב' Trans Door, זה מקשר את זה, לא צריך להיות בכתב יד וכתוצאה מזה שזה הפך לחשבונית שמיועדת לשלוס, שלוס רשאית ויכולה לקזז מע"מ תשומות, לפי מיטב הבנתי.
עו"ד גת: לא אמרנו שלא. אני שואל,
העד: אני גם לא אמרתי שלא.
ש: אני רק שואל שאלה פשוטה, על סמך המסמך הזה בלבד כשלעצמו, זה לא טריוויאלי שהוא מסמך שחב' שלוס יכולה להשתמש בו לצורך קיזוז תשומות מע"מ, נכון?
ת: ברגע שהוא הוגש לחב' שלוב ע"י מנטפילד, הוא הפך לטריוויאלי.
ש: ברגע שהוא הוגש לחב' שלוס ע"י מנטפילד עם התוספת, אני מדבר על המסמך הזה כשלעצמו.
ת: חב' מנטפילד לא הייתה יכולה לכתוב את הסכום הזה, היא צריכה להסתמך על משהו.
ש: תענה לשאלה שאני שואל אותך, המסמך הזה כשלעצמו בלי המסמך הנלווה, רק זה כשלעצמו, לא יכול לשמש כמסמך שחב' שלוס יכולה באופן אוטומטי לקזז תשומות.
ת: לא.
ש: מי שמגיש את הדוחות למע"מ זה אתה, לא חב' מנטפילד, נכון?
ת: נכון.
ש: ואתה,
ת: לא, אני מניח שגם מנטפילד מגישים דוחות שלהם.
ש: אני מדבר על הדוחות של שלוס, אל תתחכם, דוחות של שלוס.
ת: רק אני.
ש: רק אתה.
ת: כן.
ש: כמו שאמרת לנו כבר כמה פעמים במהלך החקירות שלך, היה לך מאוד, מאוד חשוב לטפל בעניין הזה באופן אישי כי אתה רצית לוודא שאין טעויות ושהכל נעשה כמו שצריך, ז"א שאין שום אפשרות שבעולם שהמסמך הזה יעבור תחת ידך ואתה לא תשים לב או תהיה ער לעובדה שהמסמך הזה, מעבר לקישור שכתוב פה בכתב יד שזה קשור לשלוס ושזה מצורף למסמך הנלווה, הוא מסמך שלכאורה על פניו כשלעצמו לא יכול להוות בסיס לקיזוז תשומות מע"מ ע"י שלוס ובוודאי נתת את דעתך על העניין הזה.
ת: הנחת הבסיס שלך לשאלה מוטעית מראשיתה, ברגע שהסכום בחשבונית מנטפילד הוא 13,310 שקלים והסכום הזהה בחשבונית Trans Door הוא 13,310 שקלים, לא צריך מעבר לזה שום דבר, רק לקרוא שזה שלוס ואם התאריך הוא רלוונטי, זה הכל.
ש: זה מה שאתה עושה, זה הכל.
ת: זה מה שאני עושה.
ש: זו העבודה המקצועית הדקדקנית שלך בתור מי שמטפל בדוחות המע"מ של שלוס.
ת: יותר לא צריך.
כב' הש' שהם: טוב, הנושא הזה מוצה.
העד: אני קורא עברתי, שלוס.
כב' הש' שהם: O.K, הבנו את הרעיון.
עו"ד גת: תפתח בבקשה את מסמך 196, במה מדובר?
העד: מדובר בצילום של חשבונית של חב' Trans Door, שמיועד לחב' מנטפילד בגין הובלה.
ש: שמיועד למי?
ת: לחב' מנטפילד, לכבוד מנטפילד.
ש: ועבור מי?
ת: עבור מנד אלקטריק.
ש: ושוב איך הקישור פה לחב' שלוס?
ת: הקישור בחיוב בהובלה של חב' מנטיפלד.
ש: ז"א אותו דבר.
ת: כן.
ש: מדובר במסמך שהוא כשלעצמו באופן טריוויאלי אמור להיות שייך לחב' שלוס או להיות כזה שחב' שלוס יכולה לעשות בו שימוש ורק בגלל שהוא צורך למסמכים של חב' מנטפילד, אפשר היה לעשות בו שימוש לצורך קיזוז תשומות המע"מ, נכון?
ת: נכון, זה מאוד מקובל בענף הזה.
ש: לא אמרתי שזה לא מקובל.
ת: אני אמרתי.
ש: אני רק אמרתי ואני תוהה על המשמעות של האדם שמטפל בחשבונות הללו ולוקח על עצמו את האחריות של לחתום על דוחות שמוגשים למע"מ, כשהוא מצהיר שהוא עושה את זה כי הוא יודע שהוא דקדקן וקפדן ובודק כל אות וכל פסיק, איך הוא לא ער לעובדות הללו שבמסמך הספציפי הזה לא רשום בשום מקום שלוס, אלא בכתב יד ורק בגלל שזה מסונף למסמך אחר, הוא יכול לעשות את זה.
ת: לא, לא רק בגלל שהוא מסונף, בגלל שכתוב בשחור על גבי לבן שהובלה אווירית היא 13,310 שקלים, אני מסתכל כשאני מקבל חשבונית מס רק על הפרטים הרלוונטיים למה שאני צריך לעסוק בהם, כל שאר הפרטים לא מעניינים אותי.
ש: ולמי מיועדת החשבונית זה לא מעניין אותך.
ת: בוודאי מעניינת אותי, מעניינת אותי כל עוד זה קשור לחב' שלוס.
ש: כל עוד, אבל צריך לוודא.
ת: זה לא בעיה, מסתכלים פה 13,000, פה 13,000, מספר שטר מטען, מספר שטר מטען זה המספר, סליחה, מספר הרשימון הוא המספר שהוא רלוונטי לפה ולפה, או מספר שטר המטען, תלוי, אם אין רשימון, שטר מטען.
ש: הבנתי, בסדר, אלה תשובותיך.
ת: אלה תשובותיי.
ש: בוא תפתח בבקשה שוב את מספר 197.
ת: פתחתי.
ש: מי רשומה כחברה נוספת מיודעת שם, פרט לשלוס?
ת: מנד אלקטריק.
ש: ז"א תסכים אתי שלפי המסמך הזה, מי שקורא אות, בהחלט יכול להבין שיש איזשהו קשר עסקי גם בין חב' שלוב וחב' מנד אלקטריק וחב' M.R.L.D., שיש איזשהו שיתוף פעולה ביניהן.
ת: יש משהו, כן.
ש: עכשיו שוב, המסמך הזה אין לך שום צורך בו ובכל זאת הוא אצלך.
ת: שום צורך.
ש: בכל זאת הוא אצלך ואתה שומר אותו.
ת: הוא אצלי כי ככה הוא הועבר אלי ע"י אורי רש.
ש: ואורי רש יודע שאין לך שום שימוש בו.
ת: אורי רש מעביר את זה איך שהוא מקבל את זה מחב' עמילי המכס.
ש: זה איך אתה יודע, כי הוא סיפר לך או כי אתה מניח?
ת: זה מה שהוא אמר לי, קלח מסמך שקיבלתי מחב' עמילות המכס.
ש: אבל למה לו להעביר לך מסמכים שאתה לא צריך לעשות בהם שימוש?
ת: זה תשאל אותו, זה לא אותי.
ש: זה תשאל אות, בסדר, אין לך תשובות לזה.
ת: יש לי תשובה, אתה לא רוצה לקבל אותה.
ש: בוא נמשיך הלאה, כבר שמענו.
ת: בסדר.
כב' הש' שהם: בואו נתקדם.
עו"ד גת: אדם בשם שלמה מתוק אתה מכיר?
העד: כן.
ש: בוא תספר.
ת: פגשתי אותו במשרדים, במקום שעבדתי בו אצל אורי ורוברטו.
ש: פגשת אותו ואחרי שפגשת אותו?
ת: זה הכל.
ש: כמה פעמים פגשת אותו?
ת: חמש, עשרה, עשרים, לא יודע, כל פעם כשהוא היה מגיע למשרד הוא היה עבור אומר שלום.
ש: מתי הייתה פעם אחרונה שפגשת אותו?
ת: אני לא זוכר, אין לי מושג.
ש: תקופה, שנים?
ת: בטח שש שנים, מאז שנפלתי בשבי ועד היום.
ש: לא, לא, במשרדים שעבדת אצל אורי רש מתחילה בשנת 94'.
ת: בתקופה ההיא, נכון.
ש: אתה נחטפת בשנת 2000, בין לבין יש שש שנים.
ת: כן.
ש: מה היה בשש שנים האלה, נפגשת אתו, ראית אותו, דיברת אתו?
ת: אולי חלפנו אחד על פניו של השני, אולי אמר לי שלום, אולי אני אמרתי לו שלום, מעבר לזה לא היה שום דבר.
ש: איפה אמרת לו שלום אולי?
ת: סליחה?
ש: איפה, מה, סתם ברחוב?
ת: אני אומר אם, אני אומר את זה בשביל הזהירות כי אם עברתי על פניו בדיזנגוף סנטר,
ש: בוא תהיה ענייני ואל תיתן תשובות מתחמקות,
ת: אתה תיתן שאלות ברורות, אז אני אתן לך תשובות.
ש: אני שאלתי שאלה מאוד ברורה.
ת: לא זוכר איפה פגשתי אותו, אם בכלל.
ש: יכול להיות שפגשת אותו באיזשהו הקשר עסקי?
ת: לא.
ש: לא, בשום פנים ואופן לא, אתה עומד על התשובה הזאת.
ת: כן.
ש: אפשר בבקשה לקבל את ת/192?
כב' הש' שהם: כן, בבקשה.
עו"ד גת: אני מציג לעד את ת/192, תאמר לי בבקשה במה מדובר פה.
העד: מדובר בצילום של חשבונית מס של חב' שלוס.
ש: לטובת מי הוצאה החשבונית?
ת: M או S, אני לא יודע מה שכתוב S או M, ISI שיווק טלויזיות, אני מניח שזה דיגטליות בע"מ, אני מנסה לקרוא את זה פשוט.
ש: כן, כן. מה הסכום של החשבונית?
ת: קשה להבין, אני חושב שזה 130,000 אבל אני לא בטוח כי זה מקושקש קצת.
ש: O.K. אתה מזהה את כתב היד בחשבונית?
ת: לא.
ש: אתה מזהה את החתימה בתחתית החשבונית?
ת: לא.
ש: אם אני אומר לך שכתב היד והחתימה בחשבונית הזאת הם של אדון שלמה מתוק, מה יש לך לומר על זה?
ת: אני לא יודע, יכול להיות, אני לא מכיר את החתימה של שלמה מתוק.
ש: מה יש לך לומר על עצם העובדה שמסמך זה נכתב ונחתם ע"י שלמה מתוק, כשאתה אומר שלמיטב ידיעתך אין לו שום קשר לחב' שלוס, אתה בכלל לא נפגשת אתו בשנים האלה.
ת: אני רוצה להזכיר לביהמ"ש שהעדתי על זה שנתתי את פנקס 2 של חשבוניות חב' שלוס שהתחיל בחשבונית מס' 26, לידיו של אורי ואין לי מושג איזה שימוש הוא עשה אתו, ההעתק של החשבונית הזאת גם לא הגיע אלי מעולם לצורך דוחות המע"מ של שלוס.
ש: ז"א אין לך מושג איך החשבונית הזאת הגיעה לידיו של מר שלמה מתוק ובאיזה נסיבות הוא הרשה לעצמו למלא אותה ולחתום עליה.
ת: המושג היחיד שיש לי בקשר לחשבונית הזאת הייתה שהיא הייתה בתוך פנקס החשבוניות שמסרתי לאורי רש.
ש: שוב אני שואל, יש או אין לך מושג?
ת: שמה, תגדיר.
ש: כיצד החשבונית הזאת הגיעה לידיו של מר שלמה מתוק.
ת: אין לי צל של מושג.
ש: אין לך צל של מושג. אם אפשר את ת/96?
כב' הש' שהם: הייתם מכינים אותנו מראש, היינו מוציאים את המוצגים.
עו"ד גת: לא, לי יש את זה מוכן צילומים, השאלה אם אני מחויב להציג לו את המקור.
כב' הש' שהם: אם זה צילום מהמקור, אתה יכול להציג לו את זה.
עו"ד עוזיאל: איזה מוצג זה?
עו"ד גת: את נומרטור 4338 מ-ת/96.
כב' הש' שהם: תיכף נוציא אותו, אבל אתה יכול להציג לו את הצילום שנמצא ברשותך בינתיים. הנה ת/96, בבקשה.
עו"ד גת: אני מציג לך את נומרטור 4338 מתוך ת/96, בוא תאמר לי במה מדובר.
העד: מדובר בצילום של חשבונית מס של חב' שלוס מס' 28 מתאריך 29 בספטמבר 99'.
ש: לטובת מי הוצאה החשבונית?
ת: קיצין, קי'צין ליין בע"מ,
ש: kitchen line.
ת: kitchen line, סליחה.
ש: דיברנו על זה מקודם, שאלת יש חשבונית כזאת, אני רוצה לראות, הנה בבקשה. מפתיע שאתה לא זוכר מלפני חצי שעה שדיברנו והזכרנו את השם הזה. מה אומרת לך החשבונית הזאת, מזכירה לך משהו, ידוע לך משהו עליה, העסקה שעומדת בבסיסה.
ת: לא מכיר את העסקה, אני פעם ראשונה רואה את החשבונית הזאת, היא גם לא הוצגה לי בשום מסגרת אחרת עד היום.
ש: את כתב היד אתה מכיר?
ת: לא.
ש: את החתימה אתה מכיר?
ת: לא.
ש: שוב אם אני אומר לך שכתב היד והחתימה כאם הם של אדון שלמה מתוק, אתה יכול להגיד לי אם יש לך מושג כיצד החשבונית הזאת הגיעה לידיו ובאיזו סמכות הוא מילא אותה וחתם עליה?
ת: אין לי צל של מושג.
ש: מה תאמר אם אני אגיד לך דאתה, אלחנן טננבוים, באופן אישי נתת בידך פנקס חשבוניות של חב' שלוס וחותמת של חב' שלוס למר שלמה מתוק ונתת לו הרשאה לפעול בשם שלוס, לחתום בשמה ולהוציא חשבוניות מס בשמה וכן לפעול לשחרור סחורות בשמה.
ת: שקר וכזב.
ש: שקר וכזב.
ת: לא היו דברים מעולם.
ש: ואם יש מישהו שאומר כזה דבר, אז הוא שקרן.
ת: מועד.
ש: מועד?
ת: תוסיף את המילה מועד בפרוטוקול.
ש: בסדר, את זה אנחנו נראה, עוד אחד שמשקר.
עו"ד עוזיאל: מי זה, מי אומר דבר כזה?
העד: שלמה מתוק.
כב' הש' שהם: לא, הוא לא אמר ששלמה מתוק אומר את זה.
עו"ד גת: אני לא אמרתי, אמרתי אם יש מי שאומר.
העד: אהה, אם יש מי שאומר, הבנתי.
ש: חברה בשם סבילה מכיר?
ת: לא.
ש: מכיר את השם?
ת: אולי נתקלתי בו, שאולי שאלו אותו עליו, לא זוכר.
ש: אי פעם עשית עסקים עם חברה כזאת?
ת: לא.
ש: הייתה לך איזושהי אינטראקציה עסקית, מסחרית, כספית כזו או אחרת עם החברה הזאת?
ת: לא עשיתי שום אינטראקציה כספית, עסקית מכל סוג ומין שהוא עם חב' סביליה.
ש: החזקת בידיך אי פעם חשבוניות של חב' סבילה?
ת: לא זכור לי.
ש: אז בוא תאמר לי בבקשה איך זה יתכן שאדם בשם אבי קלמרו שכבר נפגשנו בו מקודם,
ת: בשם שלו.
ש: בשם שלו ובחקירות שלו ובעדויות שלו ודברים שהוא אמר בחקירות במשטרה ובמכס, הוא אומר באחת ההודעות שלו מחודש אוקטובר 2000 ואין תאריך מדויק ,זה רק כתוב אוקטובר 2000, שהוא קיבל ממך, אלחנן טננבוים, באופן אישי, חשבוניות של חב' סבילה עבור רכישת מחשבים שהוא קנה ממך ושילם לך עבורם.
ת: שקר וכזב.
ש: ז"א שאדון אבי קלמרו עוד פעם משקר.
ת: יכול להיות, אני לא ספרתי כמה פעמים הוא משקר.
ש: לא, כבר פעם אחת נתקלנו.
ת: אז עוד פעם, כן.
ש: אז עוד פעם הוא משקר. ז"א שכל האנשים שדיברנו עליהם עד עכשיו, רימונדה פישר, אבי קלמרו, ארלדו פריזי ואחרים, כולם, כל מי שאומר את הדברים שציינתי בפניך במהלך החקירה עד עכשיו, כולם משקרים בדברים האלה.
ת: בכל הקשור למה שהעלית בפני, כן.
ש: תראה, זה כבר גם בהקשר של ההתרשמות של החוקרים במסמך שאתה בעצמך הבאת והוגש היום לביהמ"ש, בנוגע לרמת האמינות של התשובות שאתה מספק וסיפקת גם לחוקרים, החוקר רפי, אני לא זוכר את שם משפחתו, רפי נוריאל, תודה, שחקר אותך ביום 25/3/2004, הוא שאל אותך שאלה ואתה לא כל כך נתת לו תשובה על זה וזו שאלה שגם אני רוצה לשאול אותך ולקבל ממך תשובה. הוא שאל אותך שאלה כזאת, הוא אמר לך תראה, איך זה יכול להיות שכל האנשים שנחקרו מסרו גרסאות שונות מהגרסה שלך ולא סתם שונות אלא שונות באופן מהותי, איך אתה מסביר את זה?
ת: אז מה זה לא עניתי לו?
ש: לא נתת לו תשובה כל כך, אמרת שאתה לא יודע.
ת: אין לי מושג, מאיפה יש לי מושג?
ש: למה, מה יש לכל האנשים האלה נגדך?
ת: אין להם שום דבר נגדי, אני יכול לעזור לך בנושא של התאריך, אמרת שאין תאריך על העדות שלו, של מה שהקראת לי לפני דקה.
ש: אוקטובר 2000.
ת: אני יכול לערוב לך שהעדות הזאת ניתנה אחרי ה-15 באוקטובר 2000, כי ב-15 באוקטובר 2000 נסראללה הודיע שיש בידיו אלוף משנה ואז פתאום כולם נזכרו שהם עבדו אצלי והם היו אצלי ונתנו לי והכל.
ש: אבל תן לי להזכיר לך שרימונדה פישר העידה וחזרה על הדברים שאמרתי לך, פה בביהמ"ש אחרי שחזרת,
ת: אתה עכשיו לא התייחסת לרימונדה פישר, התייחסת למשהו אחר עכשיו.
ש: אני אמרתי שאדון רפי אמר לך על סמך כל הגרסאות שהיו בפניו, לרבות הגרסה של רימונדה פישר, שהיא חסרה עליה כאן בביהמ"ש אחרי שכבר חזרת לארץ, לא דיברתי על אחרים, דיברתי על כולם ואמרתי שכולם, כולל רימונדה פישר, מסרו גרסאות ששונות מהגרסה שלך באופן מהותי, אז ההסבר שלך הוא שזה היה אחרי שנחטפת וכל העולם קפץ להפיל את כל הדברים על אלחנן טננבוים.
ת: זו השערה שלי.
ש: זו השערה שלך, אז איך זה שרימונדה פישר עושה את זה גם כאן בביהמ"ש תחת אזהרה, אחרי שאתה כבר פה, כשמסבירים לה בדיוק מה המשמעות של מה שהיא אומרת והיא עדיין אומרת את אותם דברים.
ת: אין לי מושג.
ש: אין לך מושג ואין לך הסבר. נעבור לנושא הבא, אני מציג לעד מסמך מתוך ת/135, יש לי פה את הצילום, אני לא יודע אם יש את המקור,
כב' הש' שהם: איזה ת'?
עו"ד גת: 135.
עו"ד עוזיאל: זה מסמכי מכתבי אשראי, זה נמצא בתיקיות שחורות.
עו"ד גת: אני פשוט רוצה לשאול אותו שאלות על חתימות ונראה לי שהמקור יהיה,
כב' הש' שהם: בבקשה.
עו"ד גת: תודה. אני מציג לעד נומרטור 1423 מתוך ת/135, אני רואה שבכל מקרה זה צילומים פה אז אין הבדל, אני יכול להראות לו את הצילום, אז אין צורך זה צילומים, חשבתי שזה המקור. אז בוא, אני מציג לך את נומרטור 1423 מתוך ת/135, אני רוצה שתאמר לי מה זה המסמך הזה, לפי מה שאתה מבין ויודע.
העד: אני העדתי עליו כבר, לדעתי. המסמך הזה הוא, תן לי רגע, כתוב שם, אומנם לא מסומן X ברובריקה הרלוונטית, אבל תחת סעיף 1 מתחתיו כתוב, אני קורא "הנני מסכים כי באשראי שבנדון יופיע שמי כפותח האשראי (אפליקנט) וכי הדוקומנטים (למעט שטר המטען), יוצאו על שמי". ויש עוד סעיף, אתה רוצה שאני אקרא גם את השני, הוא רלוונטי?
ש: בוא תאמר לי אבל למיטב הבנתך,
כב' הש' שהם: מי חתום על זה?
העד: יש חותמת של שלוס וזו חתימתי, אני אישרתי את זה כבר בדיון הקודם או לא זוכר מתי זה היה.
עו"ד גת: אז בוא נקצר את ההליכים, מדובר במסמך רשמי של בנק לאומי לישראל, שבו מצוינים פרטים של מכתב אשראי ספציפי שנפתח ע"י חב' לנטקס סחר (1992) בע"מ, נכון?
העד: אני רוצה לראות מה שאתה אומר, אני פשוט מנסה לעקוב אחריך.
ש: עד כאן נכון?
ת: אין פה ספציפי, כי אין פה את המספר של האשראי, אבל זה עושה את זה ספציפי אבל יש פה שם ולפקודת מי.
ש: רשום פה לטובת Regent Technologies, נכון?
ת: כנראה שזה השם.
ש: ופותח מכתב האשראי זה חב' לנטקס סחר (1992) בע"מ.
ת: נכון, בעל האובליגו.
ש: ואז יש את הסעיף שהקראת מקודם וחתימה של חב' שלוס,
ת: נכון.
ש: חותמת של חב' שלוס, סליחה וחתימה שלך עליה.
ת: נכון.
ש: עכשיו אני רוצה לשאול אותך שוב, באיזה נסיבות חתמת על זה, אם אתה, אין לך שום עניין ושום יד ושום מעורבות באיזשהם עסקים של חב' שלוס ולא מעניין אותך שום דבר חוץ מהחשבונאות, חוץ מחשבוניות מס ודוחות מע"מ זה הכל, באיזה נסיבות אתה חותם על המסמך הזה שהוא ללא ספק לא אחד מאותם מסמכים?
ת: אני נפגש עם אורי רש באחת מהפגישות שלנו ואורי רש מבקש ממני לחתום על המסמך ואני חותם לו על המסמך.
ש: למה?
ת: כי אין לזה שום משמעות למסמך הזה.
ש: מה ז"א אין לזה שום משמעות?
ת: זה פותחים מכתב אשראי על אובליגו של מישהו אחר, למה פותחים על אובליגו של מישהו אחר, כי לחב' שלוס אין שום אובליגו ואין לה חשבון בנק שאפשר לפתוח שם אובליגו ואז פותחים ואז הבנק אומר, אם אתם רוצים, אתם אלה שמבקשים מאתנו לפתוח מכתב אשראי לטובת Regent זה וזה, רוצים שהדוקומנטים יהיו על חב' שלוס, תחתימו את חב' שלוס, זה מה שאומרים בבנק למי שאתו דיברו בבנק ואני לא יודע מי זה היה.
ש: כשאני שאלתי אותך למה, אני התכוונתי למה אורי רש פונה אליך ומבקש שתחתום על זה, אם זה לא עניינך בכלל, הוא מנהל את החברה.
ת: זה באמת לא ענייני.
ש: אז למה אתה חותם על זה?
ת: במסגרת אותן פגישות שאורי רש העביר לי חומרים כאלה או אחרים לצורך נושא המע"מ, הציג לי גם את המסמך הזה, כנראה שאמר לי גם מראש שהוא רוצה להחתים אותי כי אחרת, בטח אני לא מסתובב עם חותמת בכיס,
ש: למה, השאלה שלי היא למה.
ת: אין לי מושג למה, כי הוא בטח היה צריך את זה לשימושים שלו בבנק.
ש: אבל אתה פה אמרת ביותר מהזדמנות אחת שאתה לא היית מורשה חתימה בכלל של חב' שלוס.
ת: אמת, אני גם עכשיו אומר את זה.
ש: אז מה ההבדל אם אתה תחתום או שהוא יחתום, או שרימונדה תחתום, למה הוא מטיל את זה עליך?
ת: אין שום הבדל, אין משמעות לזה.
ש: אבל אם המסמך אצלו, למה הוא לא חותם בעצמו?
ת: אין לי מושג, תשאל אותו.
ש: אין לך מושג?
ת: אין לי צל של מושג.
ש: אז אני אסביר לך למה,
ת: כן, למה?
ש: אני אסביר לך למה, כי באותה פגישה שנפגשת עם אורי בקפה דן בשיכון דן בתל אביב,
ת: איפה?
ש: קפה דן בשיכון דן בתל אביב. אורי נתן לך הסבר מפורט על העסקה שבה מדובר והסביר לך בדיוק מי המעורבים בעסקה הזאת, מה אינטרסים של כל אחד, מה כל אחד מעוניין להפיק באופן עסקי מהעסקה הזאת, מי הצדדים בה וביקש לקבל את אישורך שחב' שלוס תהיה מעורבת בעסקה הזאת וזה בהתאם לבקשה שלך ממנו מראש, להפנות לקוחות לחב' שלוס ולכן הוא נפגש אתך, מסביר לך ומבקש ממך שתחתום כדי שתאשר שזה מקובל עליך.
ת: כל מה שתיארת עכשיו, זה המצאה, זה לא היו דברים מעולם, לא נפגשתי עם אורי בקפה בשיכון דן אף פעם, לא קיבלתי ממנו מעולם על שום עסקה שהוא עשה במסגרת שלוס ואין לי מושג על מה אתה מדבר.
ש: אז אתה חתמת על מסמך שלא הייתה שום סיבה אמיתית שתחתום עליו.
ת: אין משמעות כספית למסמך הזה מבחינת שלוס.
ש: לא אמרתי שיש משמעות כספית.
ת: אני אומר לך למה חתמתי, אני מסביר לך, אין משמעות כספית.
ש: אתה מסביר לי את הנסיבות שבהן זה קרה, אתה לא מסביר לי למה אורי רש, אם הוא זה שמנהל את העניים של חב' שלוס ולך אין שום נגיעה ושום עניין, למה שהוא יבוא אליך ויבקש ממך שתעשה את זה.
ת: השאלה אתה צריך לשאול אותו, לא אותי.
ש: לא, לא, אני שואל אותך.
ת: אני נתתי תשובה.
ש: למה אתה הסכמת לחתום?
ת: אין לי שום בעיה, המסמך הזה אין ל ו שום משמעות ואין לו נפקות,
ש: אבל אתה,
כב' הש' שהם: נמשיך הלאה.
עו"ד גת: אבל לא מעניין אותך בכלל העסקים של חב' שלוס, אז למה אתה חותם?
העד: אם היה במסמך הזה משום איזשהו חיוב כספי או אחר, המסמך הזה לא היה נחתם על ידי.
ש: בוא נמשיך קצת לדבר על המסמך הזה. תראה, בחקירה הראשית שלך נשאלת לגבי חב' לנטקס ואמרת שאתה יודע שלנטקס היא חברה בבעלותו של אהרון קלדרון ושלא היה לך כל קשר אתו בעניינים של שלוס, שום דבר.
ת: אמת.
ש: מהמסך הזה שהוא לא מסמך ארוך במיוחד, שאתה חתמת עליו בחתימת ידך, כתוב שיור על גבי לבן את השם של חב' לנטקס סחר בינלאומי בע"מ והמשמעות של המסמך הזה היא, ששלוס מביעה את הסכמתה ששמה יופיע בדוקומנטים שמגיעים במסגרת עסקת אשראי דוקומנטרי שחב' לנטקס פותחת, ז"א שמהמסמך הזה ברור על פניו שיש קשר עסקי בין חב' שלוס לחב' לנטקס, אז איך זה מתיישב עם הדברים שאמרת שלא היה שום קשר עסקי בין לנטקס לשלוס, לפי מה שידעת.
ת: אני עדיין חוזר ואני אומר, בכל מה שקשור אלי לא היה לי מושג איזה סוג של אשראים פותחים, למי פותחים, אני מפנה את תשומת לבך שהמסמך,
ש: לא, אני מתכוון לגבי,
ת: לא,
ש: אל תתחמק,
ת: לא, אני לא אתחמק.
כב' הש' שהם: עו"ד גת, תן לו להשלים את המשפט.
העד: אני רוצה להפנות את תשומת לב ביהמ"ש שבסעיף הזה בסוגריים כתוב למעט שטר מטען, שטר המטען זה המסמך הכי חשוב במסגרת דוקומנטים, כשמגיע שטר מטען אתו אתה יכול לשחרר טובין,
עו"ד גת: מר טננבוים, זה לא מה ששאלתי אותך.
העד: לא הייתה לי שום עסקה, שום קשר עסקי עם חב' לנטקס, לא ניהלתי אתה מו"מ, לא דיברתי אתם, לא ביקשתי להשתמש בשירותים הבנקאיים שלהם, לא באובליגו שלהם, שום דבר, מעולם לא דיברתי עם אהרון קלדרון על עסקת שלטס – לנטקס.
ש: בוא נצא קצת מעולם המונחים המוזר, בוא נגיד את זה ככה, של אלחנן טננבוים ונשאל שאלה פשוטה, האם מהמסמך הזה עולה שיש איזושהי אינטראקציה עסקית בין חב' לנטקס לחב' שלוס?
ת: עולה.
ש: עולה והמסמך הזה חתום על ידך, אלחנן טננבוים, שגם הטביע את חותמת שלוס.
ת: אכן, אמרתי את זה כבר.
ש: יפה, תודה.
ת: תודה לך.
ש: בוא נמשיך הלאה, תחזור שנייה ל-ת/207 ארם אנחנו כבר בעניים של לנטקס, תפתח בבקשה את נומרטור 20.
ת: פתוח.
ש: לא, 21.
ת: O.K, כן.
ש: מס' 21 ב-ת/207, מה שכתוב למטה בעט כחול זה כתב ידך, נכון?
ת: נכון.
ש: מה כתוב פה?
ת: "לנטקס – שלוס".
ש: ומה יש מתחת?
ת: "17 בספטמבר 99', 6069", לא יודע כרגע מה זה, כנראה מספר חשבונית, צריך לבדוק את זה תיכף, "14,249, תוצאה 2070.37", כנראה זה סכום המע"מ.
ש: מה המשמעות של הרישום הזה?
ת: הרישום הזה משמעותו שהשתמשתי כנראה בסכום של ה-2,070 שקל שהיווה סכום מע"מ של איזושהי חשבונית, לצורך קיזוז מע"מ תשומות, כנראה, אני צריך לראות.
ש: ומה הקשר בין, למה מופיעים פה השמות לנטקס ושלוס?
ת: כי קיבלתי רשימה של חמש חשבוניות מכל מיני תאריכים ובהמשך הוספתי עוד שלוש חשבוניות מס שלא היו באותה רשימה.
ש: ז"א הייתה חשבונית מס בין לנטקס לשלוס.
ת: כנראה.
ש: זה כתב ידך.
ת: אני אומר כן, לא ראיתי, אם אתה תרשה לי לראות את המסמכים, אולי יש אותה אפילו פה.
ש: אני יוצא מתוך הנחה שאתה עורך את הרישומים שלך באופן קפדני,
ת: מאוד.
ש: וזהיר ולא כותב סתם דברים.
ת: נכון.
ש: סביר להניח שאם כתבת את זה, כנראה שהיה בסיס לכתוב את זה.
ת: אמת.
ש: ומהרישום הזה עולה, זה רישום שנכתב בכתב ידך שלך אלחנן טננבוים,
ת: נכון.
ש: עולה בעצם שהייתה אינטראקציה עסקית בין חב' לנטקס לחב' שלוס.
ת: מה השאלה?
ש: כן או לא?
ת: כן.
ש: יפנה וזה נכתב בכתב ידך.
ת: כן.
ש: תודה. תפתח בבקשה גם את מס' 38. מה יש לנו כאן?
ת: יש פה חשבונית מקור של לנטקס מיועדת לחב' שלוס, זה המספר שדיברתי עליו כמראה מקודם 6069 ויש פה מע"מ של 2,070.37.
ש: ובחשבונית הזאת עשית שימוש, נכון?
ת: נכון.
ש: קראת אותה ועל סמך מה שכתוב בה, כנראה ערכת, בין היתר, גם את הרישום שדיברנו עליו מקודם.
ת: אין ספק, הסתכלתי על התאריך, על השם של שלוס ועל סכום המע"מ.
ש: ומהחשבונית הזאת עולה במפורש שהיה איזשהו קשר עסקי בין חב' לנטקס לחב' שלוס, נכון?
ת: אכן עולה.
ש: תודה. אני מציג עכשיו לעד את נומרטור 4083, שזה מתוך ת/186, אני רוצה שתאמר לי בבקשה מה מדובר כאן.
ת: א. אני פעם ראשונה רואה את המסמך הזה, לא מכיר אתו. מה כתוב פה, זה כנראה מסמך של הבנק הבינלאומי הראשון, זה מה שכתוב למעלה, 5 באוגוסט 99', הנדון א.ד., זה אשראי דוקומטירי, על סך 67,430, לא יודע איזה מטבע זה, לטובת, לא יודע לקרוא את זה.
ש: צ'ו אלקטרוניק.
ת: לפקודת לנטקס.
ש: מה תוכן המסמך לגופו?
ת: תוכן המסמך, תן לי שנייה, שחב' שלוס מסכימה ששמה יצוין כפותח א.ד. ואם אתה רוצה אני אקרא גם הלאה.
ש: לא.
כב' הש' שהם: א.ד., אשראי דוקומנטרי.
העד: אשראי דוקומנטרי, כן.
עו"ד גת: זה מסמך שונה מהמסמך שהיה קודם, נכון? זה של הבנק הבינלאומי הראשון.
העד: נכון.
ש: אבל במהותו זה אותו סוג של מסמך.
ת: נכון.
ש: של מי החותמת למטה ושל מי החתימה?
ת: החותמת של חב' שלוס, החתימה אני לא מזהה, לא מכיר, היא בטח לא שלי.
ש: בטח לא שלך.
ת: בטח לא שלי.
ש: חד-משמעית.
ת: חד-משמעית לא שלי.
ש: למרות שהיא דומה מאוד לחתימות,
ת: אבל היא לא חתימתי, אפשר לבדוק, תבדקו את זה אח"כ.
ש: על סמך מה אתה אומר את זה בכזה ביטחון?
ת: כי אני מכיר את החתימות שלי גם כשהן לא נראות חתימות שלי ואני מזהה אותן מיד, יותר מזה אני רוצה להגיד, שאם אני משווה את זה, החותמת הזאת מעולם לא הייתה בידי, מה שכתוב פה, חותמת של שלוס בשורה אחת, החותמת של שלוס שאני השתמשתי בה, היא כמו שהיה במוצג הקודם. אם אפשר להציג אותו, אז אני אראה מה ההבדל בחותמות, החותמת הזאת לא אני הזמנתי, אני לא השתמשתי בה והיא מעולם לא הייתה בידי.
ש: החתימה, אתה שוב אתה אומר היא שלך למרות שזה דומה לחתימות שלך.
ת: היא לא חתימתי.
ש: ואתה אומר שאתה מכיר את החתימות שלך.
ת: זו לא חתימתי.
ש: כשאתה אומר חתימות שלך, זה אומר שיש לך כמה חתימות.
ת: זו לא חתימתי.
כב' הש' שהם: הוא הציג כמה חתימות.
עו"ד גת: כן. אין לך התנגדות שאנחנו נעשה השוואה של בדיקת כתב יד של,
העד: בהחלט לא.
ש: של הדוגמאות שנתת.
כב' הש' שהם: הוא כבר אמר את זה בפעם הקודמת, הדוגמאות ניתנו.
העד: אמרתי את זה.
עו"ד גת: בסדר. אני מציג עכשיו לעד את נומרטור 1425 מתוך ת/135. בוא תאמר לי במה מדובר.
העד: זה מסמך לא אופרטיבי כי זה מה שכתוב על המסמך, כתוב,
ש: קודם כל מה זה המסמך הזה?
ת: זה מסמך של, אני לא יודע של מי, תיכף, שנייה, כתוב פה סניף מרכזי תל אביב אבל אני לא יודע של מי זה.
כב' הש' שהם: של איזה בנק אתה לא יודע?
העד: כן, זה בנק, אני יודע לפי ה כתובת, הרצל 19 בתל אביב זה בנק לאומי הסניף הראשי, אבל לא כתוב פה שזה בנק לאומי, לפחות לא בכותרת אני לא רואה.
עו"ד גת: בסדר.
העד: וכתוב לכבוד סניף 813 באזל, זה כנראה סניף באזל של בנק לאומי, עבור לנטקס (1992) בע"מ, גלעד 7/54 רמת גן אצל קלדרון, מיקוד וכו', זה הכתובת.
ש: כן.
ת: וכתוב, "הנדון: עסקת א.ד. י בוא" ויש פה סדרה של מספרים. אתה רוצה שאני אתייחס גם לתוכן?
ש: לא, לא. מדובר פה אבל בעצם במסמך שמגבש לפחות טיוטא של אשראי דוקומנטרי, נכון?
עו"ד עוזיאל: זה דף ראשון של מסמך.
עו"ד גת: כן, כן.
העד: כנראה שזה דף ראשון של מסמך, כתוב פה שזה, "להלן נוסח פתיחת אשראי דוקומנטרי שבוצע עפ"י בקשתכם" וכו'.
ש: יש פה שורה של חתימות וחותמות, למטה.
ת: כן.
ש: בוא תגיד לנו מי חתום שמה, מה זה החתימות.
ת: זה אני לא מכיר, כתוב פה לנטקס אבל אני לא יודע, לא מכיר את,
ש: יש פה חותמת של לנטקס עם חתימה שאתה לא מכיר.
ת: לא מכיר אותה. זה אני גם לא מכיר, לא יודע מה זה.
כב' הש' שהם: מה זה?
העד: Kontel Investments Ltd., אני לא מכיר. יש פה חותמת של שלוס וזאת חתימתי.
עו"ד גת: חתימתו של אלחנן טננבוים.
העד: כן.
ש: בוא תספר לי בבקשה מדוע חתימתך מופיעה שם.
ת: לא זוכר, כנראה אורי ביקש ממני אז חתמתי, אין לי מושג. אני לא זוכר את האירוע הספציפי הזה.
ש: אתה לא זוכר.
ת: את האירוע הספציפי הזה אני לא זוכר.
ש: הבנתי. עכשיו שוב אני שואל, עוד לפני כן, תראה בראיון שערך לך התובע לפני שהגעת להעיד בחקירה ראשית, אתה אמרת לתובע שמעולם לא חתמת על בקשה לפתיחת מכתב אשראי.
ת: כן.
ש: עכשיו פה מדובר בעצם בסוג של בקשה לפתיחת מכתב אשראי.
ת: כן.
ש: שיש עליה את חתימתך.
ת: כן, אני חושב שזו חתימתי, אני מוכן שיבדקו אותה, אני קצת, זה מוזר לי כי אני לא זוכר את המסמך הזה.
עו"ד עוזיאל: אני רוצה להעיר, זאת לא בקשה לפתיחת מכתב אשראי, בקשה יש לה טופס שהוא פותח את ת/135, ההיא זאת בקשה, זאת לא בקשה.
עו"ד גת: בסדר.
העד: אני אגיע לזה, תן לו לשאול את השאלה.
ש: רגע, העד העלה פה איזשהו ספק לגבי החתימה,
ת: אני רואה משהו שאני לא מכיר.
ש: אני ארענן את זיכרונך,
ת: לא, תבדקו את זה.
ש: אתה בראיון עם התובע, כשהוא הציג לך את זה, אתה אמרת שזו אכן החתימה שלך ולא היססת,
ת: אני גם עכשיו אמרתי את זה, אבל תבדקו.
ש: לא היססת וגם רימונדה פישר כשזה הוצג לה, היא אמרה זו חתימתו של אלחנן טננבוים.
ת: היא ממש יודעת, כן, מאה אחוז (!)
ש: הייתם במערכת יחסים מאוד קרובים ואינטימיים וכבר ראינו שהיו לא מעט הזדמנויות שחתמתם על כל מיני מסמכים ביחד.
ת: מאה אחוז.
ש: בכל מיני נסיבות.
ת: נכון.
ש: כנראה שהיא יודעת איך החתימה שלך נראית.
ת: כנראה.
ש: בוא נצא מנקודת הנחה ותסכים אתי שאין מחלוקת שמדובר בחתימה שלך.
ת: יכול להיות, אני לא,
ש: לא, לא,
כב' הש' שהם: טוב, תצא מתוך הנחה שזאת חתימתו.
העד: תצא מתוך הנחה, תתקדם.
עו"ד גת: לא, לא, אני רוצה לדעת תשובה פה, אחרי זה,
העד: תשאל שאלה, אני אענה.
ש: אז השאלה היא אם זו חתימה שלך או לא.
ת: כנראה שכן, אני לא בטוח.
ש: למה כשהתובע הציג לך את זה בראיון לא אמרת לו כנראה, אמרת כן, זו חתימתי.
ת: כי עכשיו כשאני מסתכל על זה ולא רואה אפשרות שאמרת ואישרתי לך שאין לי בעיה שישוו את כתבי היד ואת החתימות, אז אני יש לי קצת סקפטי, אבל אני מוכן לצורך השאלה להניח שזה כך.
ש: ז"א שכשאמרת בביטחון רב לתובע שזו החתימה שלך, סתם אמרת את זה.
ת: כתוב שם בביטחון רב בראיון?
ש: כן, כתוב, זו חתימתי, אין לא כנראה ואין אולי ואין תבדקו.
ת: מאה אחוז.
ש: הבנתי, אז שוב פעם אתה לא אומר את אותם דברים בדיוק בכל המקומות, בסדר, לצערנו עם זה מה שצריך להתמודד. בוא שוב, נצא מהנחה שזו אכן חתימתך שלך, אם צריך נבדוק גם את זה,
ת: בוודאי.
ש: בוא תאמר לי, מדוע אתה חותם על המסמך הזה?
ת: אם חתמתי על המכתב הזה לצורך הנחת השאלה שלך, אז כנראה שנתבקשתי ע"י אורי לחתום על זה, זו באמת חותמת שהייתה ברשותי, של חב' שלוס בניגוד לחותמת הקודמת שהצגת לי של בנק אחר, של הבינלאומי או משהו שזה היה, אני אומר לך שאני מעולם לא ביקשתי עבור חברה כזאת או אחרת או לנטקס, לפתוח או לעשות איזושהי פעילות עבור חב' שלוס.
ש: אבל אתה חתום על המסמך הזה.
ת: אני חתום כי כנראה אורי ביקש ולא הייתה לי שום,
ש: למה שאורי יבקש ממך לחתום על המסמך הזה?
ת: אני לא יודע, תשאל אותו.
ש: אם זה עסק של אורי, כמו שאתה אומר.
ת: בהחלט.
ש: ואתה לא מעניין אותך בכלל מה עסקות שהחברה הזאת עושה ואיזה אשראים דוקומנטריים נפתחים שה יא קשורה אליהם ואיזה סחורה היא מייבאת, כל זה בכלל לא מזיז לך את הציפורן הקטנה באצבע של הרגל,
ת: ממש לא.
ש: לא מעניין אותך.
ת: ממש לא.
ש: מדוע שאורי יבוא ויבקש ממך לחתום על זה?
ת: אני רוצה להסביר לך, מערכת היחסים שהייתה לי עם אורי הייתה כזאת שלא הייתה לי, לא היססתי על שום דבר כי לא חשבתי לרגע קט,
ש: אני לא שאלתי אותך אם היססת או לא היססת.
ת: אני מסביר לך את הנסיבות של החתימה.
ש: אני שאלתי למה שאורי יעשה כזה דבר, איפה ההיגיון?
ת: אני לא יודע.
עו"ד עוזיאל: אזל זו לא שאלה בידיעתו.
העד: אני לא יודע, אני לא חוקר צפונות לב, אני לא יודע מה ההיגיון של אורי.
עו"ד גת: תסכים אתי אבל שזה קצת מוזר.
העד: אני לא מסכים אתך לכלום.
ש: למה לא?
ת: כי אני לא רוצה להסכים אתך, אני חייב? לא.
ש: אני רוצה אבל לשאול אבל שאלה מבחינת התנהגותו של אלחנן טננבוים. תראה, שוב אתה כל הזמן אומר לא הייתי מיופה כוח של חב' שלוס ולא הייתה לי זכות חתימה בחב' שלוס ואתה אומר שלא היה לך שום עניין ולו הקטן ביותר בעסקים של שלוס. למה אתה לא בא לאורי ואומר לו אורי, הנה זו החותמת, קח אותה, תשתמש בה, תחתום על כל המסמכים של חב' שלוס, זה לא מעניין אותי, אני לא רוצה לשמוע מזה, לא מעניין אותי, למה?
ת: כנראה,
ש: זה הדבר הכי טריוויאלי לעשות.
ת: כנראה שבאיזשהו שלב הוא עשה את זה, כי החותמת שהצגת לי מקודם זה לא חותמת שהייתה אצלי, אז מישהו עשה שימוש בחותמת של שלוס.
ש: אני לא מבין את התשובה שלך,
ת: אני אסביר לך,
ש: כי אתה אומר שהחותמת הזו מעולם לא הייתה אצלך.
ת: זאת מעולם לא ראיתי אותה, פעם ראשונה ראיתי היום.
ש: אני מדבר על החותמת שכן הייתה אצלך.
ת: לא, אז אני אומר, כנראה שבשלב מסוים הוא הגיע למסקנה שהוא לא צריך אותי בשביל החותמת, הוא יכול לעשות לעצמו חותמת.
ש: אבל אני שאלתי מבחינתך, אלחנן טננבוים, תפסיק להתחמק ותענה לשאלות שואלים אותך.
ת: אני לא מתחמק, אני ידוע שזה לא נוח לך התשובות,
ש: לא, התשובות הן מאוד נוחות אם תענה לשאלות ששואלים אותך.
כב' הש' שהם: עו"ד גת, לא כדאי להתנצח, אנחנו רוצים להתקדם.
עו"ד גת: לא, שואלים אותו שאלות מדויקות והוא באופן שיטתי עונה מה שהוא רוצה לענות מסביב ולא עונה לשאלות.
כב' הש' שהם: את זה אנחנו נראה אח"כ.
עו"ד גת: השאלה היא מאוד פשוטה, למה אתה אלחנן טנבוים, לא אורי רש, למה אתה אלחנן טננבוים, אם חב' שלוס העסקים שלה לא מעניינים אותך ולא משנה לך מי פותח אשראי דוקומנטרי לצורך מה ומה הוא מייבא וזה לא נגוע לך בכלל ואין לך בכלל זכות חתימה בחברה הזאת, למה אתה לא בא לאדון אורי רש שהוא בעל העניין לפי מה שאתה מספר, בחברה הזאת ואומר לו, מר אורי רש הנה החותמת, קח אותה, תעשה בה שימוש של כל המסמכים שצריך לחתום בשם חב' שלוס, אני ממילא לא מוסמך לחתום, החותמת שלי והחתימה שלי לא שווה יותר מהחותמת שלך והחתימה שלך, תפטור אותי מהעול הזה, קח תעשה את זה, למה כל הטרחה הזאת שכל פעם הוא צריך לבוא להיפגש אתך ולהחתים אותך על הדברים האלה?
העד: אני לא רואה כל פעם, אני נפגשתי אתו כי הוא צריך לפגוש אותי בשביל למסור לי חשבוניות מס מקור.
ש: אבל למה לא עשית את זה?
ת: כי לא חשבתי שצריך לעשות את זה בעת ההיא, מה זה היה רלוונטי?
ש: טוב, זו תשובתך. בהנחה שזו אכן חתימתך, תסכים אתי כשהמסמך הזה הובא בפניך וראית אותו, אתה יכולת ל התרשם שיש כאן עסקת אשראי דוקומנטרי שנפתחת ע"י חב' לנטקס, נכון?
ת: לא.
ש: למה לא?
ת: כי זה לא אשראי דוקומנטרי, זה נוסח של פתיחת מכתב אשראי, זה לא האשראי עצמו.
ש: אז יש נוסח של בקשה,
ת: יש הליך, כנראה שהייתה בקשה,
ש: מר טננבוים, שוב אני שואל ותענה על השאלות ששואלים אותך, אל תתחכם.
ת: אני, אתה מתחכם, אני לא.
ש: אני לא מתחכם, אני שואל שאלה פשוטה, יש כאן מסמך שכותרתו "הנדון: עסקת אשראי דוקומנטרי יבוא" ומספר.
ת: כן.
ש: ומפורטים פה ויש בהמשך עוד מסמכים,
ת: תקרא את השורה הראשונה אחרי זה.
ש: בסדר, זו לא הנקודה המרכזית כאן.
ת: לדעתך.

13) טננבאום, על הזיופים וההונאה הכספית

ש: ז"א שמבחינתך, רגע, רגע, אם אני רוצה להבין נכון, אם זה רק טיוטא אז אין לך בעיה לחתום על זה ואז אתה יודע בדיוק מי מעורב, אבל אם זה המסמך עצמו, אז אתה לא יודע שום דבר.
ת: טעות בידך, גם אם זה היה האשראי הדוקומנטרי המקורי והייתי מתבקש ע"י אורי לחתום עליו, הייתי חותם עליו.
ש: יפה, אז זו לא הנקודה.
ת: מאה אחוז.
ש: אז בדיוק מה שאני שואל, יש עסקת אשראי דוקומנטרי, או נרקמת עסקת אשראי דוקומנטרי וזו לא הנקודה כאן, הנקודה היא שמי שפותח את מכתב האשראי הדוקומנטרי זו חב' לנטקס.
ת: נכון.
ש: ואתה חותם על המסמכים שבהם זה כתוב שחור על גבי לבן ואתה אחרי זה בא וטוען שלא היה לך שום קשר לחב' לנטקס ולא ידעת שום דבר על קשר כלשהו בין חב' לנטקס לחב' שלוס, הכיצד?
ת: אז אני מסביר, הייתי כן אומר שהיה קשר עם הבעלים והמנהל של חב' לנטקס מר קלדרון אהרון, לא אמר לי אלחנן תשמע אני הולך לפתוח עכשיו מסגרת אשראי לחב' שלוס, לפתוח אשראים, מה דעתך ולא גם אורי רש, לא רואי רש אמר לי אני הולך,
ש: זה לא מה שנשאלת, מר טננבוים, נשאלת אם היה איזשהו קשר עסקי בין חב',
ת: שום קשר עסקי עם חב' לנטקס.
ש: אני רוצה להציג לך את ההמשכים של אותו מסמך ולשאול אותך לגבי החתימה,
ת: זה ההמשך של זה?
ש: כן, של אותו מסמך. זה נומרטור 1426 ו-1427, נכון?
ת: כן.
ש: הכל מתוך ת/135. נתחיל ב-1426, יש שמה גם שוב חותמת של שלוס וחתימה עליה, זו חתימתך, נכון?
ת: אני חושב שכן, אני לא בטוח. אני אגיד לך למה, כי אתה נתת לי את זה יחד עם 1427, ב-1427 זה בבירור לא חתימתי, בבירור לא חתימתי וזאת קצת שונה ואני מתלבט, אני לא בטוח שזו חתימתי, זה כמו המסמך הקודם שהיה, שהצגת לי מקודם.
ש: שוב אני אומר לך ואני רוצה לקבל את תגובתך, בראיון עם התובע כשהציגו לך את המסמך הזה, את 1426, אתה אמרת לתובע בלי שום היסוס,
ת: גם עכשיו אמרתי את זה.
ש: שאתה מזהה את חתימתך.
ת: גם עכשיו אמרתי את זה.
ש: אתה כל הזמן מסייג.
ת: לא, אתה נתת לי את זה עם 1427, אני מסייג,
ש: אני שואל 1426, מר טננבוים.
ת: 1426 אני חושב שזו חתימתי, אני לא בטוח.
ש: כשדיברת עם התובע, לא אמרת לו אני חשוב שזו חתימתי, אני לא בטוח, אמרת זו חתימתי.
ת: זה מה שחשבתי כשהוא הציג לי את זה.
ש: הבנתי, ז"א כל פעם כשאתה רואה חתימה שהיא לכאורה שלך, לפעמים אתה חושב שהיא שלך, לפעמים היא לא.
ת: לא, לא,
ש: אתה כבר במצב שאתה לא יודע לזהות,
ת: לא נכון.
כב' הש' שהם: רק רגע, רצית להעיר משהו, התובע?
עו"ד עוזיאל: לא להפריע, אבל אם חברי ידייק, הוא אומר בדיוק את אותו דבר בראיון.
כב' הש' שהם: מה הוא אומר?
עו"ד עוזיאל: הוא בדיוק מסייג ש-1427,
עו"ד גת: לא דיברתי על 1427.
כב' הש' שהם: לא, על 1426.
עו"ד עוזיאל: הוא אומר לך פה מכיוון שאתה מראה את,
עו"ד גת: אל תענה במקומו.
כב' הש' שהם: לא, הוא מתייחס ל-1426.
עו"ד עוזיאל: O.K, סליחה
כב' הש' שהם: לגבי 1427 הוא אמר שבבירור זו לא חתימתו.
העד: נכון.
עו"ד גת: בסדר, תיכף נגיע לזה. אז שוב, 1426 זו חתימתך, נכון?
העד: אני לא בטוח.
ש: כן או לא?
ת: אני לא בטוח שזאת חתימתי.
ש: ז"א שכשאמרת בראיון עם התובע שזו כן חתימתך ולא אמרת שאתה לא בטוח,
ת: חשבתי שזאת חתימתי.
ש: אז חשבת שזאת חתימתך.
ת: נכון.
ש: עכשיו אתה לא בטוח.
ת: נכון, כשאני מסתכל על שניהם בהשוואה, אני חושב שזה לא.
ש: בוא נדבר עכשיו על 1427. אתה אומר שזו בוודאות לא חתימתך.
ת: בוודאות.
ש: אז תאמר לי בבקשה מדוע הגב' רימונדה פישר שהעידה כאן בביהמ"ש והוצגו לה המסמכים הללו, כולל 1427, אמרה אחרי שהיא ראתה את המסמך והסתכלה על החתימה, אמרה זו חתמתו של אלחנן טננבוים ואני מפנה לפרוטוקול עמוד 993 שורות 25 עד 30.
ת: אין לי מושג, אין לי מושג למה היא אמרה, אני לא אחראי למה שהיא אמרה.
ש: רימונדה פישר היה לה קשר ממושך אתך, נכון?
ת: זו השאלה?
ש: אני שואל.
ת: אין תשובה על זה? העדתי על זה כבר. התשובה היא כן.
ש: התשובה היא כן.
ת: כן.
ש: אף רימונדה פישר שיתפה פעולה אתך בכל מיני עסקים שלה, לרבות שלוס ולרבות נטוראפיל, נכון?
ת: נכון.
ש: יצא לה לראות לא פעם אחת ולא פעמיים את החתימה שלך, אפילו חתמת על מסמכים בפניה, נכון או לא נכון?
ת: נכון.
ש: יפה, תודה.
ת: בבקשה.
ש: עכשיו אני רוצה לתת לך לראות מסמך נומרטור 1437, גם מ-ת/135. מה זה המסמך הזה?
ת: זה כמו המסמך שהצגת לי מקודם.
ש: זה לא אותו מסמך בדיוק אבל.
ת: לא, לא, אמרתי אותו, אותו סטנסיל אני מתכוון.
ש: שזה אומר מה, כמו 1423, נכון?
ת: לא יודע, לא זוכר את המספרים.
ש: כן, 1423.
ת: O.K, יש פה מספר אשראי, כנראה שזה המספר, יש פה סכום בדולרים, יש פה X מסומן באיזה,
ש: מה זה המסמך הזה?
ת: המסמך הזה הוא מסמך שאומר שהחתום מטה מסכימים שהדוקומנטים, למעט שטר המטען, יוצאו על שמי, לא מצליח לקרוא את ההמשך.
ש: יש פה חותמת וחתימה, חותמת של שלוס וחתימה על גביה.
ת: כן.
ש: החתימה הזו היא חתימה שלך?
ת: לא.
ש: בוודאות?
ת: בוודאות.
ש: אני רוצה לשאול אותך שוב, למה כשהצגנו את המסמך הספציפי הזה לגב רימונדה פישר כאן בביהמ"ש ושוב אני מפנה לפרוטוקול עמוד 993 שורות 25 עד 30, היא אמרה לנו שהחתימה הזאת, גם היא חתימה שלך.
ת: אני לא יודע למה היא אמרה, אני לא אחראי למה שהיא אמרה, אין לי גם כוונה לקחת אחריות על מה שהיא אמרה.
ש: אין לך הסבר, למרות שהיא אמורה לדעת איך נראות החתימות שלך.
ת: אני לא צריך להסביר את מה שהיא אמרה.
ש: הבנתי.
ת: אני צריך להסביר את מה שאני עשיתי.
ש: בסדר.
עו"ד עוזיאל: אולי נשלח את המסמכים לחוות דעת שלה, אם היא כזאת מומחית לחתימות, היא תעשה לנו מחיר (!)
כב' הש' שהם: השאלה אם אפשר לעשות בדיקה מעבדתית, אני לא בטוח.
עו"ד גת: לפי מה שראיתי לרוב המסמכים יש רק צילומים.
עו"ד עוזיאל: לדעתי זה לא חומרים שמומחה יתן לנו חוות דעת, במיוחד שהחתימות דומות.
עו"ד גת: אין לנו ברירה אלא להיעזר בעדויותיהם של אנשים, אישה שהייתה אתו בקשר במשך כמה שנים טובות וחתמה אתו וראתה אותו חותם על לא מעט מסמכים, כמו ששמענו.
כב' הש' שהם: O.K.
עו"ד גת: והיא אמרה את זה בנחרצות בלי היסוס. אני רוצה לתת לך לראות נומרטור 14338 ו-1439, גם כן מתוך ת/135. תאמר במה מדובר.
העד: מדובר במסמך כנראה של בנק לאומי, לא מצליח לראות אחרת, סניף באזל אני רואה כתוב פה,
ש: בלי כל הפרטים הקטנים.
ת: תגיד לי מה אתה רוצה שאני אגיד.
ש: מה מהות המסמך?
ת: נוסח תיקון אשראי דוקומנטרי.
ש: בתחתית כל אחד מהמסמכים האלה 1438 ו-1439 יש חותמת של חב' שלוס ועל גביה חתימות.
ת: כן.
ש: של מי החתימות הללו?
ת: לא ידוע, לא שלי.
ש: לא שלך.
ת: נכון.
ש: אז שוב אני רוצה להגיד לך שגם כאן גב' רימונדה פישר כשהעידה פה בביהמ"ש והוצגו לה המסמכים הספציפיים הללו, גם כאן היא אמרה באופן נחרץ וחד-משמעי, מדובר בחתימות של אלחנן טננבוים.
ת: זה פשוט זיוף, לא מוצלח של החתימה שלי.
ש: זיוף לא מוצלח.
ת: זיוף ממש לא מוצלח.
ש: זיוף לא מוצלח.
ת: ממש לא.
ש: והוא כל כך לא מוצלח שהגב' רימונדה פישר לא הצליחה אפילו להגיד שיש לה איזשהו ספק אם זו חתימה שלך או לא.
ת: אני לא אתייחס לדברים של רימונדה פישר כי חבל לפתוח את זה פה, לא היא הנאשמת פה ולא אני.
כב' הש' שהם: הוא כבר ענה על זיהוי החתימות של רימונדה פישר, הוא יגיד אותו דבר.
עו"ד גת: בסדר, שלא יהיו טענות,
העד: אין לי שום טענות.
ש: שלא נתנו הזדמנות לעד להגיב על זה.
כב' הש' שהם: אי אפשר לטעון שלא ניתנה הזדמנות, ההתייחסות שלו היא זהה לכל הדברים הללו.
עו"ד גת: אם אפשר בבקשה לקבל את ת/206.
כב' הש' שהם: מה זה 206?
עו"ד גת: זה החשבוניות.
עו"ד עוזיאל: לדעתי אתה יכול להשתמש בהעתק שלך.
עו"ד גת: אין את המקור?
כב' הש' שהם: הנה, יש את המקור.
עו"ד גת: אם זה המקור, אז עדיף. אני רוצה שתסתכל בבקשה על החשבוניות, מדובר בפנקס החשבוניות הראשון של חב' שלוס.
העד: כן.
ש: תסתכל בבקשה על חשבוניות 1 עד 4. של מי כתב היד, לא החתימה, כתב היד.
ת: כל ארבעת החשבוניות זה בכתב ידה של רימונדה.
ש: בוא תאמר לי למה בחקירה שלך במשטרה מיום 22/3/2004 הציגו לך את חשבונית מס' 1 שעכשיו עומדת מולך, שאלו אותך של מי כתב היד, אמרת אני לא מזהה של מי כתב היד הזה, בעמוד 8 שורות 13 עד 15 להודעה במשטרה. למה?
ת: לא זוכר, הייתי אחרי חודשיים של חקירות, יש דברים שכנראה לא זכרתי, בראיה שלאחר מכן זה ברור לגמרי שזה שלה.
ש: אין פה עניין של לזכור, מה, לא זכרת איך נראה כתב היד של רימונדה?
ת: אחרי כל כך הרבה שנים?
ש: ועכשיו אתה כן זוכר, מאז ראית את כתב היד של רימונדה?
ת: א. מאז אני אישרתי את זה כבר בעדות הראשית שלי שזה כתב ידה של רימונדה, לא עכשיו, לפני חצי שנה כשהעדתי פה.
עו"ד עוזיאל: איזה עמוד, שורה?
עו"ד גת: עמוד 8 שורות 13 עד 15. שוב, אני מתקשה להבין, אתה אומר לא זכרתי, מה זה, שכחת איך נראה כתב היד של רימונדה?
העד: יכול להיות.
ש: ועכשיו בחקירה הראשית שלך פתאום כן זכרת?
ת: אין לי ספק שזה כתב ידה של רימונדה.
ש: אני לא מצליח להבין למה לא אמרת את האמת בעניין הזה בחקירה שלך במשטרה, מדוע לא אמרת את האמת בחקירה שלך במשטרה בעניין הזה?
ת: אני לא זוכר שלא אמרתי אמת.
עו"ד עוזיאל: אני רוצה להסב את תשומת לב חברי, בהודעה נשאל העד ככה "שאלה: בחשבונית מס' 1 של חב' שלוס סחר בינלאומית המסומנת 189 בנומרטור", זה אומר שלא הוצג לו הפנקס הזה, אלא הוצג לו גרסה אחרת של החשבונית, כנראה צילום שמסומן 189 בנומרטור. צריך לראות את איכות הצילום ההוא ויכול להיות שזה ייתן חלק מההסבר.
כב' הש' שהם: התייחסות היא רק לגבי החשבונית הראשונה?
עו"ד גת: 189 זה לדעתי מתוך הקלסר.
עו"ד עוזיאל: יכול להיות.
העד: הפנקס הזה אני רואה פעם ראשונה, אני התייחסתי רק להעתקים שהיו בתוך התיק הזה.
עו"ד גת: 189, מדובר בעותק הוורוד, זה אותו דבר, אפילו יותר טוב מהצהוב.
העד: הרבה יותר טוב.
עו"ד גת: בחקירה במשטרה אפילו הציגו לך עותק טוב יותר מהעותק שהצגתי לך כאן היום ושהוצג לך בחקירה ראשית.
העד: זה אותו דבר.
ש: ובכל זאת אמרת שאתה לא מזהה את כתב היד והיום תוך שלוש שניות אמרת זה כתב ידה של רימונדה פישר.
ת: כן.
ש: שוב אני שואל, איך זה יכול להיות?
ת: אני לא מבין מה השאלה.
ש: אני שואל למה לא אמרת את האמת בחקירה במשטרה.
כב' הש' שהם: שאלה אחרונה ותשובה אחרונה בנושא הזה.
העד: אני לא זוכר, אדוני, מה היה אז, הציגו בפני, הייתי במצב, ב-state of mind מסוים, הייתי אחרי חודשיים של חקירות מאז שחזרתי לישראל, הציגו לי מאות מסמכים, מאות מסמכים אחד אחרי השני, אני לא זוכר עכשיו, לימים הדברים קצת התיישבו, הזמן קצת חלף, ברור לי לגמרי שזה כתב ידה של רימונדה פישר.
עו"ד גת: מר טננבוים, מכיוון שאנחנו צריכים להתקדם, אנחנו נתקדם, אבל אני עדיין מתקשה להבין מה צריך לזכור בכתב יד, זה לא אירוע שאירע.
כב' הש' שהם: קדימה, בוא נתקדם קצת יותר מהר.
עו"ד גת: חשבונית מס' 1, תחזור אליה. של מי החתימה על החשבונית הזאת?
העד: אני לא יודע, יכול להיות של רימונדה, אני לא יודע.
ש: רימונדה נשאלה על זה והיא אמרה שהיא לא מזהה את החתימה, אז אני מניח שאם זה היה שלה, היא הייתה אומרת זה שלי.
ת: אני לא מזהה את החתימה, אני מכיר חתימה אחרת של,
כב' הש' שהם: סליחה, אולי רק תזכיר לנו לגבי כתב היד, היא אישרה שזה שלה?
עו"ד גת: כן.
העד: אני לא מזהה, אני לא זוכר, אני לא מזהה את החתימה הזאת, אני לא יודע אם זה שלה.
ש: לא מזהה.
ת: לא, אני לא מזהה, לא מכיר.
ש: אז איך זה שאתה לא מזהה ורימונדה לא מזהה וזה חשבוניות שללא שום ספק היו אצלכם, אצלך ואצל רימונדה.
ת: אין ספק שהחשבונית הזאת יצאה מהמשרד שבו היה התיק הזה מונח והמקור שלה הועבר לאורי רש.
ש: אני שואל, איך יכול להיות שהחשבונית הזאת שיצאה תחת ידיך או תחת ידיה של רימונדה, שניכם אומרים שאתם לא מזהים של מי החתימה,
ת: לא מזהה.
ש: ואתם לא יודעים להגיד של מי כן.
ת: כי זאת האמת.
ש: אז מי חתם, היה איזשהו אדם עלום במשרד שחתם?
ת: לא, לא, שיובן באופן ברור, החתימה הזאת אני לא מזהה אותה אבל אין ספק שהיא או שלי או של רימונדה, אני לא חושב ששלי, אני לא חותם אף פעם בצורה כזו.
ש: אני מתקשה להבין עדיין את התשובה הזאת, כי גם אתה וגם רימונדה אומרים שאתם לא מזהים, איך זה יכול להיות ששניכם לא מזהים את החתימות של עצמכם?
ת: אני לא מזהה את החתימה הזאת, אני לא חותם בצורה כזאת, נקודה.
ש: אתה לא חותם בצורה כזאת.
ת: לא, אף פעם.
ש: רימונדה חותמת בצורה כזאת?
ת: אני לא מזהה, אם הייתי מזהה הייתי יודע שזה היא חתמה.
ש: בוא נניח,
ת: לדעתי זה סתם איזה קשקוש שכתבו וזה הכל.
ש: מי זה כתבו?
כב' הש' שהם: רגע, אתה מתכוון שזה או אתה או היא חתמתם?
העד: החשבונית הזאת יצאה ממשרדנו, אני לקחתי את המקור שלה ונתתי אותה לאורי רש, זה לא היה מלאך שהיה חותם.
כב' הש' שהם: לא, אבל אתה אומר שהאפשרויות הן שזה או אתה או רימונדה פישר חתומים.
העד: נכון, אין אפשרויות אחרות אפילו ברמה התיאורטית.
כב' הש' שהם: טוב.
עו"ד גת: מה שאני עדיין מתקשה להבין, זה אם אין, אתה אומר את זה בכזאת וודאות, איך זה שגם אתה וגם רימונדה, אם אתה אומר שזה קשקוש של רימונדה ואתה לא מזהה אותו אז אני מבין, אבל גם רימונדה לא מזהה אותו ואם זה קשקוש שלך אז אני מבין שרימונדה לא תזהה אותו אבל אתה בטח תזהה אותו, אז איך זה שאף אחד מכם לא מזהה של מי הקשקוש הזה?
העד: לא יודע, אתה אמרת שהייתי ביחסים כאלה קרובים עם רימונדה, אז היא בטח הייתה מזהה אם זה היה קשקוש שלי, אם היא לא זיהתה, עובדה שגם אני לא מזהה, אני לא מצליח לזהות של מי החתימה הזו.
ש: אני עדיין לא מבין,
ת: בסדר,
כב' הש' שהם: עו"ד גת, הבנו, הנושא הזה מוצה, אפשר לעבור הלאה.
עו"ד גת: התשובות פה,
כב' הש' שהם: הוא נתן אישור שזה או הוא או רימונדה.
עו"ד גת: אבל איך זה יכול להיות שהוא לא מזהה את זה ולא היא מזהה את זה?
כב' הש' שהם: אז לא לכל דבר יש הסבר,
עו"ד גת: זה יכול להיות באותה מידה גם אדם שלישי.
העד: לא.
ש: למה לא?
ת: כי אף בן אדם שלישי לא נגע בחשבוניות חב' שלוס.
ש: אז איך זה שיש פה חשבונית שאף אחד מכם לא מזהה את החתימה הזאת אם זה שלו או של רימונדה?
ת: אין לי תשובה לזה, לא יודע.
כב' הש' שהם: הוא כבר ענה על זה, נתקדם הלאה.
עו"ד גת: יכול להיות שבמקרה זו חתימה של אדם בשם מריו ויסמן?
העד: אני לא מכיר את מריו ויסמן ואני לא יודע איך הוא חותם, לא יכול להיות.
ש: לא יכול להיות.
ת: לא, לא נראה לי סביר לגמרי.
ש: בסדר. חשבונית 2, של מי החתימה?
ת: אין לי מושג.
כב' הש' שהם: נחזית להיות אותה חתימה.
העד: זה דומה, קצת אחרת אבל זה,
כב' הש' שהם: מאותו תאריך,
עו"ד גת: ז"א שזה לא היה איזשהו קשקוש אקראי לחלוטין, אלא יש פה איזושהי חתימה שמופיעה כבר פעם שנייה.
העד: נו ומה השאלה? האם החתימה מופיעה פעם שנייה, התשובה היא כן.
ש: התשובה היא כן, אז ככה שאי אפשר לומר שמדובר בסתם קשקוש אקראי ולכן קשה לקבל את הטענה שזה היה סתם קשקוש ולכן גם אני וגם רימונדה לא זוכרים.
ת: אני מאשר פה לביהמ"ש, שהחשבונית הזאת נכתבה ע"י רימונדה פישר בכתב ידה עפ"י הוראית, עפ"י מה שקיבלתי מאורי רש לכתוב והחשבונית הזאת יצאה ממשרדנו לידי מר אורי רש.
ש: ורק דבר אחד לא אמרת, מי חתם.
ת: אני לא יודע מי חתם, אם הייתי מזהה הייתי אומר לך שזה אני, מה יש לי בעיה להגיד שזה אני?
כב' הש' שהם: אתה אומר שזה אתה או רימונדה.
העד: בוודאי.
כב' הש' שהם: טוב.
עו"ד גת: חשבונית 3. של מי החתימה?
העד: לא מזהה.
ש: זו אותה חתימה, אותו קשקוש?
ת: אני לא גרפולוג ידוע,
כב' הש' שהם: נראה דומה.
עו"ד גת: לפי ההתרשמות שלך.
העד: אני לא יודע להגיד לך.
כב' הש' שהם: נראה ממש דומה.
עו"ד גת: נראה ממש דומה, ז"א שזה כבר פעם שלישית שיש את אותו קשקוש אקראי, אותו קשקוש אקראי ועדיין אתה עומד על זה שאתה לא מזהה ורימונדה עומדת על זה שהיא לא מזהה, סתם קשקוש שמישהו בשרבוט יד עשה שלוש פעמים בתאריכים נפרדים.
העד: אכן. לא, זה באותו תאריך, אחד ברצף אחרי השני.
כב' הש' שהם: נכון, כל הארבע מאותו תאריך.
עו"ד גת: חשבונית מס' 4. של מי החתימה?
העד: לא מזהה.
ש: אותו דבר?
ת: אותו דבר. אותו דבר, אותן תשובות בקשר, ארבעת החשבוניות האלה נכתבו ברצף אחת אחרי השנייה.
ש: וכולן נחתמו ע"י אותו קשקוש שלא אתה ולא רימונדה מצליחים לזהות.
ת: נכון.
ש: בוא נעבור הלאה לחשבוניות 5 עד 11. הן לפניך?
ת: כן.
ש: כתב היד בכל החשבוניות הללו, של מי?
ת: שלי.
ש: בכולן?
ת: לא יודע, 5 אמרת לי.
ש: 5 עד 11.
ת: אני מצטער, לא שמעתי. 5 כן, 6 כן, 7 כן, 8 כן, 9 כן, 10 כן, 11 כן, זהו, אין יותר.
ש: כן, שאלתי 5 עד 11.
ת: כל החשבוניות מ-5 עד 11 הן בכתב ידי.
ש: חשבונית 5 פתח אותה, תאמר לי של מי החתימה.
ת: של רימונדה.
ש: חשבונית 6 של מי החתימה?
ת: של רימונדה.
ש: חשבונית 7 של מי החתימה?
ת: שלי.
ש: חשבונית 8.
ת: שלי.
ש: חשבונית 9.
ת: שלי.
ש: חשבונית 10.
ת: שלי, רגע, שלי.
ש: סליחה, שוב לגבי 10.
ת: שלי כנראה.
ש: מה זה כנראה?
ת: לא, שלי.
ש: רימונדה אומרת שזה שלך.
ת: אני גם אומר. מה אני אמרתי?
ש: שלך. אתה כל פעם אומר וחוזר בך.
ת: לא, כי זה לא ברור לי למה, אבל שלי.
ש: שלך.
ת: כן, 11 כנ"ל.
ש: חשבונית 11 גם שלך.
ת: כנ"ל.
ש: בוא נמשיך הלאה, ת/192,
כב' הש' שהם: כבר דיברנו על זה, אתה חוזר עוד פעם ל-ת/192?
עו"ד גת: ת/192, אני מציג לך אותו שוב, רק בקצרה כדי שנחזור ונהיה בטוחים, כתב היד מוכר לך?
העד: לא.
ש: החתימה מוכרת לך?
ת: לא.
ש: ת/96, כתב היד מוכר לך?
ת: לא.
ש: החתימה מוכרת לך?
ת: לא.
עו"ד גת: בוא נעבור לדבר על דוחות המע"מ של שלוס. זה סומן כ-ת/205, אם יש שמה את המקור, אז זה יותר טוב.
כב' הש' שהם: כן, בבקשה.
עו"ד גת: תראה, בחקירתך הראשית, נקצר את הדיון קצת, בחקירה הראשית אתה אמרת שכל דוחות המע"מ של שלוס כתובים בכתב ידך ושכולם חתומים על ידך, למעט אחד שחתום ע"י רימונדה ממרס-אפריל 99'. תעבור על זה ותגיד לי, גם כתב יד וגם חתימה.
העד: רגע, נתחיל בכתב יד, בסדר? כן, כתב היד כולו שלי.
ש: בכל הדוחות.
ת: בכל הדוחות, כן.
ש: תבדוק, שלא,
ת: עכשיו מה?
ש: חתימות, חוץ ממרס-אפריל 99'.
ת: מרס-אפריל זה הראשון, זה רימונדה חתומה והשאר אני.
ש: השאר אתה. תאמר לי בבקשה, למה ביקשת , אם רימונדה בכלל לא מעורבת בניהול של שלוס וכל מה שהיא עשתה זה רק לדאוג שתיפתח חברה על שמה,
ת: כן.
ש: למה בכלל ביקשת ממנה לחתום על הדוח הראשון?
ת: זה היה הדוח הראשון, עוד לא ידענו איך זה נכנס לזה, אחרי זה ראית שכל ששת או שבעת הדוחות האחרים, אני חתמתי עליהם.
ש: מה זה אומר איך זה נכנס לזה?
ת: לא הבנתי.
ש: אמרת, לא ידענו איך זה נכנס לזה.
ת: לא, אמרתי היות וזה היה דוח ראשון,
ש: מה זה משנה שזה דוח ראשון?
ת: לא ידענו עוד איך העסק עובד, זה היה חדש לנו, כל הנושא של שלוס היה חדש,
ש: מה זה עסק, זה לא העסק שלכם בכלל.
ת: עסק כתיבת דוחות המע"מ, עניין כתיבת,
ש: פעם ראשונה שאתה כותב דוחות מע"מ?
ת: לא, כתבתי הרבה מאוד פעמים דוחות מע"מ.
ש: אז למה דווקא על הראשון שהיא תחתום?
ת: לא זוכר למה דווקא שהיא תחתום.
ש: עכשיו אתה לא זוכר.
ת: לא, מה זה רלוונטי שהיא תחתום או לא?
ש: אז למה היא לא חתמה על השאר?
ת: כי אני חתמתי עליהם.
ש: אבל אתה, את הדוח הראשון אתה כתבת, זה לא שאמרת לה קחי תמלאי את הכל, אין לי פנאי לזה עכשיו.
ת: כי יכול מאוד להיות שישבתי אצלה במשרד והכנתי את דוח המע"מ הזה והיא ישבה בסמוך אלי או ממול אלי או לידי ואמרתי לה, תחתמי על דוח המע"מ על גבי החותמת ולגבי הדוחות האחרים יכול להיות שהיא בדיוק הייתה בטיפול או לא הייתה במשרד ואני כתבתי את הדוחות.
ש: ז"א שכשלא הייתה אפשרות שרימונדה תחתום, אז לא היססת והיית חותם. ז"א אם אני מבין ממה שתיארת כאן וסיפרת כאן, שבכל מקום שבו רימונדה לא יכלה, כמו שתיארת, לחתום על המסמכים, אתה חתמת בלי לחשוב פעמיים, על הדוחות של שלוס, זה מסמך רשמי שמוגש בשם חב' שלוס לרשויות המדינה.
ת: כן.
ש: עכשיו אני רוצה לשאול אותך על דוחות המע"מ של חב' נטוראפיל, שזו החברה השנייה של רימונדה.
ת: כן.
ש: זה מסומן בנומרטור 4512 עד 4515, אני לא יודע אם זה הוגש, אצלי זה לא רשום כמשהו שהוגש. יש לך פה את המקור?
עו"ד עוזיאל: לא.
עו"ד גת: אז אני אציג לך את הצילומים.
העד: אם כתב היד הוא ברור, אני אוכל לזהות את זה בבירור.
ש: כן, הוא די ברור. זה נומרטור 4512 עד 5, זה דוחות המע"מ של נטוראפיל, אני רוצה בבקשה שתעבור עליהם ותאמר לי של מי כתב היד במסמכים הללו ושל מי החתימה.
ת: יש פה שני דברים שהם לא רלוונטיים, זה הצילום גב כנראה, זה לא משנה.
ש: בסדר.
ת: בכל אופן, ארבעת הדוחות שנתת לי כרגע, הם בכתב ידי וזה בחתימתי.
ש: כל הדוחות.
ת: כל הארבעה.
ש: אני מבקש להגיש את זה לביהמ"ש.
כב' הש' שהם: תצלומי ארבעה דוחות של חב' נטוראפיל, מדיק סנטר, לאגף המכס, מס ערך מוסף, מתקבלים ומסומנים ס/44 א' עד ד'.
עו"ד גת: בוא נמשיך למסמכים נוספים, אני רוצה בבקשה להציג לך את נומרטור 3607 מ-ת/45, בוא תאמר לי בבקשה מה זה המסמך הזה.
העד: פעם ראשונה אני רואה כזה מסמך בכלל,
ש: מימיך, מעולם לא ראית כזה מסמך, מהסוג הזה?
ת: לא.
ש: בוא תאמר לי מה הכותרת של המסמך.
ת: הכותרת היא, הצהרה.
ש: כן. ומה התוכן?
ת: התוכן ש"בעל הטובין מצהיר כי הטובין המיועדים", אני קורא פשוט מה שכתוב.
ש: כן.
ת: "מיובאים עפ"י שטר מטען, חשבון ספק מס'", כתוב בכתב יד "7381, מיועדים למכירה בישראל ואינם מיועדים למכירה לעוסקים או למלכ"רים בשטחים, שבאחריות המועצה הפלשתינית". אני פעם ראשונה רואה כזה מסמך.
ש: פעם ראשונה וזה למרות שאתה אומר שאתה במשך שנים מטפל בנושא של שחרורים של סחורות.
ת: נכון.
ש: וזה פעם ראשונה שאתה רואה את זה.
ת: אף פעם לא מכרתי דברים למלכ"רים בשטחים שבאחריות המועצה הפלשתינית, מעולם לא מכרתי להם.
ש: זה לא כשמכורים, כשרוצים להצהיר שלא מוכרים.
ת: שלא מוכרים, אני מתקן את עצמי.
ש: זה משהו שהוא שגרתי.
ת: אף פעם לא התבקשתי לחתום על כזה מסמך.
ש: מעולם.
ת: מעולם.
ש: לא ראית גם כזה מסמך.
ת: לא ראיתי, פעם ראשונה אני רואה כזאת הצהרה.
ש: ז"א שאתה לא כזה מומחה גדול.
ת: זה, מישהו אחר יחליט אם אני מומחה או לא.
ש: את החתימה והחותמת על גבי המסמך הזה, אתה מזהה?
ת: לא, כתוב שלוס בע"מ ויש איזו חתימה, את החתימה אני לא מזהה והחותמת היא גם לא זאת שהייתה ברשותי, של חב' שלוס.
ש: אם אני אומר לך שהחתימה הזאת זו חתימה של אדם בשם שלמה מתוק, זה אומר לך משהו, זה נראה לך מוכר,
ת: לא.
ש: לאור זה שאני אומר את זה?
ת: לא, אני לא מכיר את החתימה של שלמה מתוק.
ש: בוא נמשיך, אני רוצה להציג לך את נומרטור 3647 שזה לקוח מתוך ת/47.
ת: אני לא מתייחס למספרים שהוא אומר לי, אני לא עוקב אחי זה שהוא קורא את המספרים.
ש: אני מבקש לא לנהל סיג ושיח תוך כדי חקירה נגדית.
עו"ד עוזיאל: הוא אמר לי, אני לא מתייחס למספרי הנומרטורים.
העד: כי אני לא עוקב אחרי מה שאתה אומר לי, אז אני פשוט,
עו"ד עוזיאל: הוא לא מוודא שהמספר שאתה נוקב אכן כתוב על,
עו"ד גת: O.K, אתה יכול לבדוק אם אני,
העד: לא, אני לא רוצה לבדוק, מספיק שאתה אומר לי.
ש: מה זה המסמך הזה?
ת: זה אותו מסמך שהיה לי מקודם ביד. הצהרה,
ש: אותו סוג של מסמך.
ת: אותו סוג של מסמך, הצהרה של בעל הטובין שהוא מצהיר כי הטובין מיובאים עפ"י שטר מטען זה, מיועדים למכירה בישראל ואינם מיועדים למכירה לעוסקים או למלכ"רים בשטחים, שבאחריות המועצה הפלשתינית.
ש: מה כתוב למטה?
ת: 15 באפריל 99, שם בעל הטובין שלוס, שם הלא יודע,
ש: חותם.
ת: חותם, לא יודע, אולי פה זה אבינועם, זה אני לא יודע מה זה וכתוב חתימה ויש חותמת וקשקוש.
ש: אתה מזהה את החתימה?
ת: לא.
ש: אתה מכיר מישהו בשם אבינועם בחב' שלוס?
ת: לא.
ש: אמרת, אולי כתוב פה אבינועם.
ת: אני חושב, איך אתה קורא את זה? אני קורא אבינועם, אני לא יודע, את השם הראשון אני לא מזהה בכלל.
ש: הבנתי.
ת: לא, לא מכיר.
ש: לא חתימתך.
ת: לא.
ש: בוא נמשיך, אני רוצה להציג לך את נומרטור 3789, לדעתי הוא טרם הוגש, אנחנו נציג לך אותו ואז נגיש אותו, זה מתוך ת/145. תאמר לי בבקשה מה זה המסמך הזה.
ת: המסמך הזה זה אותו סוג מסמך שהצגת לי בשתי הפעמים האחרונות, אותו סוג, פרטים אני לא זוכר מה היה כתוב שם.
ש: למטה שורה תחתונה.
ת: תאריך 5/7/99, שם בעל הטובין, יש חותמת שלוס סחר בינלאומי בע"מ, אגב החותמת שם הקודמת הייתה שונה, היה כתוב שלוס בע"מ.
ש: אז זאת חותמת אחרת.
ת: חותמת אחרת.
ש: שהיא מוכרת לך?
ת: לא, לא זאת מוכרת לי ולא הקודמת. שם החותם טנא, חתימה, גם כן על גבי חותמת שהיא אותה חותמת מה שהייתה,
ש: כתב היד מוכר לך?
ת: לא יכול להגיד בוודאות, אולי זה כתב היד של אורי אבל אני לא יכול להגיד בוודאות, אני לא בטוח, אני לא יודע.
ש: אתה מכיר אדם בשם טנא?
ת: מידי פעם היו מכנים אותי טנא, בתור צחוק.
ש: מי היה מכנה אותך בשם טנא?
ת: המעסיקים שלי, המעבידים שלי.
ש: מה זה אומר טנא?
ת: טנא זה קיצור של טננבוים.
ש: טננבוים אלחנן.
ת: טננבוים אלחנן, טנא.
ש: אתה היית נוהג להזדהות לפעמים בשם טנא?
ת: טנא? לא, אני לא.
ש: לחתום בשם טנא?
ת: לא.
ש: החתימה פה על גבי החותמת שלוס היא לא שלך?
ת: לא.
ש: למרות שהיא מזכירה קשקושים של החתימות שלך.
ת: נכון, אבל היא לא שלי.
ש: היא לא שלך.
ת: לא.
ש: זה חלק מ-ת/145, אז אין מה להגיש את זה. אני רוצה להציג לך, זה מסמכים שלמיטב זיכרוני לא הוגשו עדיין, נומרטור 3925 ו-3926, עבור בבקשה על המסמכים הללו.
ת: כן, ראיתי.
ש: מה זה המסמכים?
ת: המסמך הראשון נומרטור 3925 זה אישור של מכון התקנים הישראלי. אתה רוצה לדעת על מה האישור? על רדיו טייפים ועל מערכות שאני לא יודע מה זה, יש פה איזה קוד של מערכות, פנסוניק כתוב ליד זה, פיליפס, פנסוניק, אישור מכון התקנים.
ש: יש חתימה וחותמת.
ת: כן.
ש: מה אתה יכול לומר,
ת: החתימה של שלוס, אף פעם לא הייתה לי חותמת,
ש: החותמת היא של שלוס.
ת: החותמת, סליחה, היא של שלוס ואני לא מזהה את החתימה.
ש: לא מזהה.
ת: לא.
ש: לא שלך.
ת: לא.
ש: מה זה המסמך השני, 3926?
ת: המסמך השני זה מסמך שכבר הראית לי בשלוש פעמים קודמות, עוד פעם הצהרה על יבוא טובין,
עו"ד עוזיאל: טופס 133 קרואים לו.
העד: טופס 133 של המכס, בלנקו, הוא חתום בלנקו, בלי פרטים, בלי שום פרט מזהה, יש חותמת וחתימה.
עו"ד גת: מה יש לך לומר על החותמת ועל החתימה?
העד: שאני לא מכיר את החותמת לפני כן, לא הייתה אף פעם בידי כזאת חותמת ואת החתימה אני לא מזהה.
ש: לא מזהה.
ת: לא.
ש: לא שלך.
ת: לא שלי.
ש: יכול להיות שהיא של אדם בשם שלמה מתוק?
ת: אני לא מכיר את החתימה של שלמה מתוק, אני לא יודע להגיד לך.
ש: אני מבקש להגיש את זה.
כב' הש' שהם: טופס שכותרתו אישור על קיום תנאים לפי צו יבוא חופשי, הצהרת היבוא, כשאליו מצורפת הצהרה, מספרי נומרטור 3925 ו-3926, הטופס מתקבל ומסומן ס/45 וההצהרה תסומן ס/45 א'.
עו"ד עוזיאל: יש לכם העתק עבורנו?
עו"ד גת: הנומרטורים אצלכם, המקור.
עו"ד עוזיאל: אני צריך לאתר את זה בחומר.
עו"ד גת: צר לי, לא הנחתי שיהיה לכם קושי למצוא נומרטורים. בוא נמשיך, אני רוצה להציג לך בבקשה מתוך ת/213 את נומרטור 4042, בוא תאמר לי בבקשה, לפי מה שאתה רואה, במה מדובר.
העד: עוד רגע בבקשה, טוב? (מעיין) כן, ראיתי, על מה אתה רוצה שאני אתייחס, המסמך הוא ארוך.
ש: מה מהות המסמך?
ת: מהות המסמך היא זה שחתם עליו, זה שחתם על, הוא מתחלק לשלושה חלקים המסמך הזה, על החלק הראשון שמסומן בתור א', כתוב שחב' שלוס סחר בינלאומי מצהירה שהיא הבעלים של הטובין שהפרטים מפורטים פה וכתוב גם "העברתי הטובין למבקש, קלינטון אלקטרוניקה, יבואן מס' ", זה כנראה מס' היבואן של קלינטון אלקטרוניקה ויש פה גם כתובת שלו באיזשהו מקום בתל אביב ויש פה גם תאריך וחותמת של שלוס וחתימה, על חלק א'.
ש: כתב היד בסעיפים א' ו-ב', אתה מזהה?
ת: לא.
ש: את החתימה ואת החותמת בסעיפים א' ו-ב'.
ת: לא, החותמת הזאת, כמו שאמרתי, לא ראיתי אותה מקודם, היא לא הייתה אף פעם ברשותי ואני לא מזהה את החתימה. את קטע ג' בכלל לא.
ש: יכול להיות שהחתימות פה הן חתימות של אדם בשם שלמה מתוק?
ת: אני לא יודע, לא מכיר את החתימה של שלמה מתוק.
כב' הש' שהם: אתה מבקש להגיש?
עו"ד עוזיאל: למה אתה חוזר על השאלה, הוא אמר אהל שהוא לא מכיר את החתימה של שלמה מתוק.
עו"ד גת: הוא הרבה פעמים אומר ואחרי זה נזכר אחרת.
עו"ד עוזיאל: תחוס עלינו.
כב' הש' שהם: מסמך של אגף המכס והבלו, מספר נומרטור, מה זה 4041?
עו"ד גת: לא, אין צורך את זה להגיש, זה מתוך ת/213, אני מתנצל.
כב' הש' שהם: בסדר. בואו נתקדם קצת יותר מהר.
עו"ד גת: אני מציג לך מסמך נומרטור 4228 מ-ת/191 שזה מסמך מסוג דומה למסמך שהצגנו הרגע ואני רוצה שתעיין בו, גם פה יש בחלק א' פרטים של חב' שלוס, חתימה וחותמת.
העד: כן.
ש: כתב היד מוכר לך?
ת: לא.
ש: לא שלך.
ת: לא.
ש: החותמת מוכרת לך?
ת: לא. אני ידוע מה זה שלוס, אבל זו לא החותמת שהייתה ברשותי.
ש: והחתימה?
ת: גם לא, לא שלי.
ש: לא מוכרת.
ת: לא מוכרת ולא שלי.
כב' הש' שהם: יש הרבה מסמכים כאלה?
עו"ד גת: לא, מהסוג הזה זה אחרון. נומרטור 4411, אותו סוג של מסמך, גם כן טופס העברת בעלות, אני מיד אומר מתוך איזה ת' זה לקוח, מתוך ת/98.
כב' הש' שהם: מה השאלה, אם הוא מזהה את החתימות,
עו"ד גת: חלק א' של המסמך יש פרטים של חב' שלוס, חתימה וחותמת, האם אתה מזהה את כתב היד?
העד: לא.
ש: חותמת מזהה?
ת: מזהה את החותמת, אמרתי שלא הייתה ברשותי ואני לא מכיר אותה, אני יודע שזה של שלוס.
ש: והחתימה?
ת: לא מזהה.
ש: לא מזהה. לא שלך.
ת: לא שלי.
ש: גמרנו עם המסמכים מהסוג הזה. אני רוצה להציג לך עוד מסמך, זה מסמך 4642 ו-4643 מתוך ת/204 שזה פרוטוקול פתיחת חשבון של חב' שלוס בבנק, שהוגש לבנק מזרחי כשנפתח החשבון. כתב היד במסמך הזה הוא של?
ת: שלי.
ש: שלך, אלחנן טננבוים.
ת: שלי, כן. הציגו לי את זה פה כבר באחת, בסדר, אין בעיה.
ש: אני רוצה בבקשה שתסתכל בסוף בעמוד השני, ב-4643, יש חתימה ליד השם יו"ר, שזו החתימה של רימונדה פישר,
ת: כן.
ש: ויש חתימה ליד המזכיר.
ת: שלי.
ש: שלך.
ת: כן.
ש: זו חתימה שלך.
ת: כן, אישרתי את זה כבר.
ש: עוד שני דברים שאני רוצה להציג לך, סתם דוגמא של האופן שבו חתמת במסגרת החקירות שלך כשחזרת לארץ, סתם דוגמא מתוך אחת החקירות, זו חתימתך?
ת: כן.
ש: פה אתה חותם את השם שלך, טננבוים אלחנן.
ת: ככה התבקשתי לעשות.
ש: מה ז"א כך התבקשת, התבקשת לחתום.
ת: בשמי הלא.
ש: ובדף האחרון של הסכם עד המדינה אתך,
כב' הש' שהם: לא עד המדינה.
עו"ד גת: סליחה, לא עד מדינה.
כב' הש' שהם: הסכם.
עו"ד גת: הסכם של המדינה אתך, גם פה חתמת בשמך המלא, טננבוים אלחנן, נכון?
העד: נכון.
ש: ומסמך אחרון שאני רוצה להראות לך, שהוא לקוח מתוך ת/224 שאתה, זה היה חלק מהמסמכים שאתה הבאת בחקירה הראשית שלך, שעוד אנחנו נגיע אליהם בהמשך, אני רק רוצה לראות, אתה פה כותב בכתב ידך, נכון? בתחתית המסמך, מדובר בנומרטור, נראה לי שזה 7486.
ת: זה לא ברור.
עו"ד עוזיאל: 7486.
עו"ד גת: מסמך 7486 מתוך ת/224, יש פה כיתוב בכתב ידך למטה וכאן אתה כותב, חותם בסופו של הכיתוב הזה, שאתה שולח אותו לאדם בשם דורון, כותב בברכה, אלחנן.
העד: זה לא חתימה, זה שהוא ידע מי שלח לו את המכתב.
ש: אתה כותב פה בסוף המכתב אלחנן.
ת: נכון.
ש: לא אלחנן טננבוים ולא משהו אחר, אלחנן.
ת: נכון.
ש: תראה, מכל שלל המסמכים שעברנו עליהם כאן וגם בחלק הראשון של החקירה הנגדית שלך בפעם הקודמת, שנתת לנו כמה דוגמאות חתימה שאתה חותם, אנחנו ראינו כמה וכמה, לפחות חמש צורות שונות של חתימות שאתה חותם, או קשקושים שאתה מקשקש, או צורות שבהן אתה כותב את שמך על כל מיני מסמכים רשמיים, החל מדוחות מע"מ שבדוחות השונים יש גם מצורות שונות של חתימה ועד לפרוטוקול פתיחת חשבון בבנק שבו אתה חותם בצורה אחרת, יש לפחות חמש צורות שונות שבהן אתה חותם. אני תוהה ורוצה להבין, תראה למרבית האנשים יש חתימה אחת קבועה, שסה הם חותמים בכל מקום שהם מתבקשים לחתום, אני רוצה להבין למה לך, אלחנן טננבוים, יש כמה וכמה סוגי חתימות, שאתה בכל מיני מסמכים רשמיים שונים חותם אחרת כל פעם, למה?
ת: כשאני נדרש לחתום בחתימתי המלאה, החתימה המלאה שלי היא כמו שהראית לי פה עכשיו, אני כותב את שמי המלאה, שם משפחה ושם פרטי. כשאני נדרש לחתום בקיצור, לא חתימה מלאה, אני עושה סגנון של ט', הסברתי את זה כבר מקודם.
ש: של ט'.
ת: משהו דומה ל-ט'.
ש: ומה שתי הצורות הנוספות?
ת: כשאני נדרש לחתום בראשי תיבות, אני חותם בראשי תיבות. כשאני חותם על מסמך שאני לא, כמו במסמך של, למשל דוחות המע"מ שהצגת לי פה שאני שם לא בעל זכות חתימה, אבל יש לי הרשאה מבעלת החברה והמנהלת שלבה לחתום, אז אני חותם בחתימה שונה, אחרת, שזה גם כן משהו כמו כזה מתגלגל, לא זוכר כרגע.
ש: ז"א שבכל מקום אתה חותם אחרת.
ת: כן ואני מאשר את תמיד שזו החתימה שלי.
ש: לא אמרתי, אמרתי שאתה חותם אחרת,
ת: אני הוספתי.
ש: ואפילו בעניין הזה ואני שמח שבעניין הזה יש תמימות דעים בינך לבין רימונדה, גם רימונדה אמרה שבכל הזדמנות היית מקשקש חתימה אחרת, אני שמח שפה לפחות אתם מסכימים. עכשיו תראה, בחקירתך הראשית אתה וגם העלינו את זה פה כבר היום כמה פעמים, אמרת וטענת בתוקף שאתה לא היית מורשה חתימה מטעם שלוס ושאתה לא זוכר שחתמת על איזשהם מסמכים מחייבים של חב' שלוס, כך אמרת, אני יכול להפנות אותך לפרוטוקול.
ת: אין צורך. בחקירה הראשית, סליחה?
ש: כן, בחקירה הראשית. תסכים אתי שדוחות מע"מ, חשבוניות ופרוטוקול של פתיחת חשבון חברה, כל הדברים הללו והוראתו לבנקים ומסמכים של מכתבי אשראי, כל הדברים הללו זה מסמכים מחייבים, נכון או לא?
ת: אני מאמין שכן.
ש: ז"א שזה לא נכון שאמרת שמעולם לא חתמת על איזשהם מסמכים מחייבים של חב' שלוס, כי כן חתמת.
ת: אני לא אחראי לפירוש הזה שלך.
ש: הבנתי, זו כבר פרשנות.
ת: זה בהחלט פרשנות.
ש: ז"א אתה אומר משהו, אבל אתה רוצה לפרש את זה כמו שאתה רוצה.
ת: זה בהחלט פרשנות.
ש: אתה אמרת במילים שלך מסמכים מחייבים.
ת: אני חוזר עליהם.
ש: דוח מע"מ זה לא מסמך מחייב?
ת: אני מפנה את תשומת לבך שאפשר להגיש דוח מע"מ עם חותמת בלי אף חתימה וכשיש לי הרשאה מבעל הזאת לחתום, אני חותם בשמו, אני לא עושה את זה בהיחבא, לא עשיתי את זה בהיחבא, עשיתי את זה ברשות ובסמכות, בלי שום בעיה.
ש: אני לא שאלתי על זה ולא טענתי את זה, כל מה ששאלתי,
ת: אני רק הבהרתי.
ש: בסדר, אתה מבהיר כל מה שאתה רוצה להבהיר,
ת: נכון.
ש: אבל זה לא עונה לשאלות.
ת: בסדר.
ש: השאלה היא, למה אתה אומר ומצהיר בחקירה הראשית שלך, שמעולם לא חתמת על שום מסמך מחייב של חב' שלוס ואנחנו רואים פה שורה ארוכה של מסמכים שאין שום ספק שהם מסמכים מחייבים שאתה הרגע אישרת שחתמת עליהם, למה, למה לא אמרת את הדברים האלה בחקירה הראשית שלך, למה כשאתה נשאל אתה קודם כל נותן גרסה מיתממת שאומרת, אני לא קשור, אני לא ראיתי, אני לא שמעתי, לא ידעתי, לא הייתי מעורב בכלום ורק אחרי שמציגים לך דברים, אז אתה אומר זה כבר פרשנות שלך, אתה מפרש את זה ככה אני מפרש את זה אחרת.
ת: נכון. אני,
ש: למה,
כב' הש' שהם: טוב, תן לו לענות.
העד: אני מפרש את זה אחרת, אדוני.
כב' הש' שהם: מה ז"א?
העד: כשמגיעה רימונדה פישר עם סטנסיל של הבנק לפתיחת חשבון בנק וצריך לחתום שם מזכיר, אז אני משרבט חתימה, אין לזה שום משמעות לדבר הזה, במיוחד שמראש אנחנו יודעים שהחשבון הזה לא יהיה בו שימוש לשום דבר, לא להפקדה, לא למשיכה, לשום פעולה בנקאית. 2. כשאני חותם בדוחות המע"מ של החברה, הרי אני חותם עליהם ומשאיר את הספר הזה או את התיק הזה במשרדי החברה, שאם בעתיד יום אחד שלטונות המע"מ ירצו לראות ולעשות ביקורת, אז הם יראו שמה שכתוב בדוחות המע"מ שלי זהה ל ניירות העבודה, לחשבוניות המקור שנמצאות בתיק הזה ולכן אני לא ראיתי בזה שום בעיה ואני לא רואה בזה שאני,
עו"ד גת: אף אחד לא טוען שאתה אומר שום בעיה, הבעיה שלי עם זה שאתה נותן הצהרות כלליות שאת לא עשית ככה ולא עשית ככה ואז כשמראים לך שחור על גבי לבן שכן עשית, אז אתה אומר מבחינתי זה שום דבר, אני שמח מאוד שזה שום דבר, אבל מה לעשות, מבחינת רשויות המדינה, הגשת דוח מע"מ זה מסמך רשמי, מבחינת בנק מזרחי, פרוטוקול פתיחת חשבון לחברה זה מסמך רשמי, אני שמח שלפי הפרשנות של מר אלחנן טננבוים זה לא ככה, אבל אתה יודע טוב מאוד שלפי אותם כללים, אלה כן מסמכים רשמיים ולכן אתה מיתמם בלשון המעטה, או משקר, כשאתה בא ואומר שלא חתמת מעולם על שום מסמך רשמי של חב' שלוס.
העד: על כל מה שחתמתי, אישרתי שחתמתי.
כב' הש' שהם: טוב, זה ההסבר, נתקדם הלאה.
עו"ד גת: זו תשובתך. החותמת של חב' שלוס, במקרים שבהם אתה הטבעת אותה וחתמת אותה, אותה חותמת של חב' שלוס הייתה בידיך, פיזית אצלך?
העד: לפעמים כן, לא באופן קבוע, אני לא חושב שהיא הייתה אצלי באופן קבוע.
ש: אז איפה היא הייתה באופן קבוע?
ת: אני לא זוכר, אבל אני חושב שבמשרדים בחולון אצל רימונדה.
ש: אצל רימונדה.
ת: אני חושב, אני לא בטוח.
ש: ואם אני אומר לך שרימונדה נשאלה על העניין הזה גם פה בביהמ"ש והיא אמרה שאתה החזקת את החותמת ברשותך בתוך שקית ניילון ואתה היית מסתובב אתה כל הזמן.
ת: א. כשהחזקתי את החותמת ואישרתי מקודם שהחזקתי אותה, לא החזקתי אותה בשקית ניילון, זו הייתה חותמת קפיצית ולא היה שום צורך להחזיק אותה בשקית ניילון, הוא לא לכלכה ולא הכתימה, זה דבר ראשון ודבר שני, לגופו, אמרתי שמידי פעם החותמת הייתה ברשותי, אם הייתי לוקח את התיק לעשות את דוח המע"מ, למשל במשרדים שעבדתי בתדיראן, אז לקחתי אתי גם את החותמת, היא לא הייתה אתי בצורה קבועה לאורך כל הזמן.
ש: אם רימונדה פישר אומרת שכן, שהיא הייתה אתך כל הזמן.
ת: אז תשאל את רימונדה פישר.
ש: אז היא לא אומרת אמת.
ת: אני לא מתייחס למה שרימונדה אמרה.
ש: אתה לא מתייחס.
ת: לא.
ש: טוב. שוב אתה לא מתייחס.
ת: שוב אני לא מתייחס.
ש: עכשיו אני רוצה לשאול שאלה אחרת, אם אתה לא עשית שום דבר מעבר לחשבונית מס ודוחות מע"מ בחב' שלוס וגם כדבריך לא,
ת: והזכרת משהו חשוב, תיוק, שאמרתי לי שגם תייקתי את החומר.
ש: ותיוק החומר ושמירת מסמכים לא רלוונטיים גם כן.
ת: נכון, גם את זה שכחת להגיד.
ש: אז אם אתה לא עושה שום דבר ממשי מבחינת העסקים של חב' שלוס ואתה כדבריך לא מורשה חתימה של חב' שלוס, אז למה בכלל שתסתובב עם החותמת של חב' שלוס ברשותך, לשם מה?
ת: אז אני אומר שאני לא הסתובבתי עם החותמת הזאת אלא רק,
ש: אמרת כרגע, מידי פעם הייתי מסתובב אתה.
ת: פעם בחודש הייתי צריך לעשות דוחות מע"מ, דוחות מע"מ מולאו פעם בחודשיים אפילו.
ש: פעם בחודשיים החותמת הייתה ברשותך.
ת: ופעמים שאורי ביקש, אמרתי לי כשאתה נפגש אתי, תביא אתך חותמת בשביל לחתום.
ש: ז"א שזה היה כרוך בטרחה מיוחדת,
ת: זה ממש לא טרחה, אני הייתי כל יום במשרדים של רימונדה, זו ממש לא הייתה טרחה, זה היה קל.
ש: לא אמרתי שזה כבד, אמרתי זה היה משהו במיוחד כי אתה, כמו שאתה אומר, לא היית הולך עם החותמת אתך כל הזמן.
ת: לא שזכור לי שהייתי הולך אתה כל הזמן.
ש: אז שוב אני רוצה לדעת וזה תענה לי פעם אחת ותענה לי לעניין ותשובה שתספק ותהיה הגיונית גם, למה אם אורי הוא כדבריך זה שמנהל את כל העניינים של חב' שלוס והחותמת של חב' שלוס היא אצלך ואתה לא מורשה חתימה של חב' שלוס וזה לא מעניין אותך, למה אתה לא לוקח את החותמת ואומר לו אדון אורי, הנה החותמת, this is your business, קח את החותמת הזאת, תעשה אתה מה שאתה רוצה, תפסיק לשגע אותי, אני לא רוצה שתגיד לי כל פעם אם אתה נפגש אתי, תביא אתך את החותמת. למה?
ת: התיאור שלך הוא נורא דרמטי, אבל הוא ממש לא שיגע אותי, זה ממש לא היה בשבילי להשתגע. אם הייתי שם במשרדים של החברה ואורי אמר לי תביא חותמת, זה ממש היה מאמץ מאוד קשה לקחת אותה ולשים אותה בתיק.
ש: אבל למה לא העברת לו אותה?
ת: במבחן התוצאה כפי שהמסמכים שהצגת לפני, בסופו של יום הוא כנראה התייאש מזה שאני אביא לו חותמת והוא עשה לעצמו חותמת, כנראה, כי החותמות שאתה הצגת לי אני לא מזהה אותן, זה לא החותמות,
כב' הש' שהם: כבר דיברנו על זה, בוא לא נחזור אחורנית.
עו"ד גת: אני עדיין לא מבין למה בכל זאת אם אתה כמו שאתה אומר, הוא עשה לעצמו חותמת, הוא עדיין מבקש ממך להביא את החותמת.
העד: לא, כשהוא עשה, הוא כבר לא ביקש.
ש: אתה בדקת את התאריכים?
ת: ממש לא ואמרתי שאני מעריך, אני לא אמרתי שאני יודע שהוא עשה, אולי מישהו אחר עשה.
עו"ד עוזיאל: אלחנן גם היה צריך חותמת בשביל הדוחות מע"מ.
העד: אמרתי את זה, אבל לקחתי את זה במשרדים של,
עו"ד עוזיאל: אם הואר היה נותן לאורי הוא לא היה יכול להגיש דוחות מע"מ.
עו"ד גת: הוא היה יכול גם, אני מבקש א. לא להעיד במקום העד. ו-ב. יש עוד הרבה מאוד דרכים לעשות את זה.
אם כבר דיברנו על דוחות המע"מ, נמשיך ונשאל כמה שאלות לנושא דוחות המע"מ. בחקירה הראשית שלך אתה טענת והתעקשת שאתה רוצה להכין את דוחות המע"מ בכתב ידך ושאתה תגיש אותם בעצמך למע"מ, נכון?
העד: כן.
ש: וזה לדבריך, כי אתה רצית ל שלוט על דיווחי המע"מ של שלוס מכיוון שלדבריך אורי הוא לא בדיוק אדם מסודר ואתה לא סומך עליו שהוא יעשה את העבודה הזאת כמו שצריך וחששת שיהיו איזשהן טעויות שעלולות לגרום לבעיות כאלה ואחרות עם מע"מ, שעלולות לסבך אותך ובעיקר את רימונדה ולא רצית שזה יקרה.
ת: נכון.
ש: עכשיו אני רוצה לשאול שאלה כזאת, אם אורי לא אדם מסודר ויכול לעשות בלגן וטעויות בכל מיני מסמכים, אז למה אתה לא חושש שהוא יעשה גם בלגן וטעויות בכל מיני מסמכים אחרים של חב' שלוס שמוגשים לרשויות אחרות, כמו המכס או כמו גופים אחרים, למה בזה אתה כן סומל עליו?
ת: לא העליתי על דעתי שאורי רש ישתמש בשם של החברה ובמספר היבואן של החברה בשביל לעשות עבירות כנגד המכס.
ש: לא דיברתי על שום דבר שקשר לעבירה,
ת: אני דיברתי.
ש: כרגע דיברתי על טעויות, תענה לשאלה ששואלים אותך. אתה אמרת שהשארת את העבודה של מילוי דוחות מע"מ אצלך כי לא רצית שאורי יעשה טעויות.
ת: נכון.
ש: טעויות אני מדבר, טעויות יכולות לקרות גם בתום לב.
ת: נכון.
ש: כשבן אדם לא מסודר.
ת: נכון.
ש: ולכן אני שואל למה סמכת על אורי שהוא לא יעשה טעויות במסמכים אחרים שמוגשים בשם חב' שלוס לרשויות אחרות במדינה, כמו המגס למשל שגם שם אם אתה עושה טעות זה יכול להביא לאיזשהו סיבוך.
ת: אני הייתי, ידעתי שהיות ואני לא הייתי שותף ולא הייתי מעורב ולא הגשתי מעולם מסמכים, לא לעמיל מכס ולא למכס בשם חב' שלוס, גם אם אי פעם בעתיד זה היה מתפוצץ, נקרא לזה ככה, כי אתה אומר מגישים מסמכים בטעות שבתום לב, אין ספק שידעתי מה להגיד, הייתי אומר להם בדיוק מה שהעדתי פה בבימ"ש זה, מה שהעדתי במקומות אחרים בעניין הזה של שלוס.
ש: אז למה לא לעשות אותו דבר עם דוחות המע"מ? תגיד לאורי תמלא את דוחות המע"מ, תחתום, תגיש.
ת: כי הייתי רגיש לנושא דוחות המע"מ.
ש: למה דווקא דוחות המע"מ, המע"מ יותר בעייתי ממכס?
ת: אני לא דיווחתי למכס, אני לא חתמתי על הצהרות, אני רוצה להפנות את תשומת לבך שכשמשחררים טובין מהמכס, בעל הטובין מצהיר כל מיני הצהרות וחותם עליהן, אני לא זוכר שאי פעם אני הצהרתי למכס איזושהי הצהרה בקשר ליבוא הטובין, בשום מסמך למכס.
ש: בסדר, אז גם יכולת באותה מידה לתת את דוחות המע"מ לאורי רש ואז גם היית אומר, לא אני מילאתי את הדוחות האלה, באותה מידה.
ת: הפרטים בדוחות המע"מ זה רישום של מספרים, זה סיכום מספרים ואני חס ושלום לא אומר שאורי לא יודע לרשום ואני חס ושלום לא אומר שהוא לא יודע לסכם מספרים, אני רק מכיר אותו שהוא פחות מסודר בעניין הזה.
ש: גם מסמכים, אני אשאל שאלה אחרונה בעניין הזה כי אני רואה שאת לא ממש מצליח לתת לי תשובה, גם מסמכים שמוגשים למכס חשוב שיהיה בהם סדר, צריך להיות בהם את כל הדברים הדרושים שאפשר יהיה להגיש אותם למכס, עם כל החתימות הדרושות, עם כל המספרים הדרושים, הכל, למה בעניין הזה אתה כן סומך על אורי?
ת: אני אסביר לך. אורי או אף אחד לא מגיש מסמכים ישירות למכס, המסמכים עוברים תהליך של בדיקה אצל עמיל המכס, עמיל המכס מקבל מאורי או משליחו, או מכל אחד אחר, מסמכים מכל סוג שהוא, עמיל המכס מכין את המסמכים לשחרור, עמיל המכס מכין את התיק לשחרור,
ש: בסדר, אבל הוא לא,
ת: רגע, אני עונה על השאלה. ואם חסרה חתימה על אחד מהטפסים או חסר,
ש: אבל אם יש טעות בתיאור הכמות וכו', הוא לא הולך ובודק כל מכולה ומכולה.
ת: לא תפקידו של עמיל המכס לבדוק וגם לא תפקידי לבדוק וגם אורי לא בדק.
ש: יפה, אז אל תספר סיפורים.
ת: וגם אורי לא בדק. לא, זה לא סיפורים. וכשעמיל המכס בדק וחסר היה מסמך, אז הוא היה מרים טלפון לאורי והיה אומר, אדוני חסר פה מסמך ובלי זה אני לא יכול לשחרר.
ש: אני לא מדבר על המסמכים, אני מדבר על זה שיכולה להיות באותה מידה גם טעות במספרים,
ת: זו לא אחריות של, תמיד יכולה להיות טעות, כשאתה אומר את המילה יכול להיות, זה כבר נכון.
כב' הש' שהם: נתקדם.
עו"ד גת: אתה בעצמך אמרת בחקירה הראשית שלך שלאורי הייתה פקידה בשם דינה לייבו.
העד: כן.
ש: וכמו שאתה תיארת אותה, היא הייתה, היא מאוד, מאוד מסודרת ואחראית, בדיוק כמוך.
ת: כן.
ש: דינה לייבו טיפלה בנושא של דיווחים למע"מ בכל מיני חברות, גם חברות של אורי וגם חברות שאורי נתן להם כל מיני שירותים, שירותים של הנה"ח. אתה בעצמך אמרת שהכנת הדוחות של שלוס הייתה דבר מאוד פשוט, שלקח לך פחות משעתיים בחודש, לא דבר מסובך בכלל.
ת: אמת.
ש: אם שלוס היא חברה של אורי, כל העסקים שלה הם של אורי וכל הרווחים שלה הם של אורי, כמו שאתה טוען.
ת: כן.
ש: ואותך בכלל לא מעניין מה קורה בחברה הזאת.
ת: כן.
ש: כל מה שאתה רוצה זה רק שיהיה סדר בדיווחים למע"מ.
ת: כן.
ש: ויש פקידה טובה וחרוצה בשם דינה לייבו שיכולה לעשות את אותה עבודה שאתה עושה וגם עושה את זה לגבי חברות אחרות,
ת: זה חדש לי, אגב, מה שאתה אומר עכשיו.
ש: עושה את זה ועושה את זה טוב, למה שלא תגיד לאורי, תן את העבודה הזאת לגב' דינה לייבו לעשות, היא תעשה את זה בדיוק טוב כמוני.
ת: אולי יותר טוב,
ש: ואז אתה תוריד מהראש שלך גם את המשימה הזאת של,
ת: אולי יותר טוב ממני.
ש: אולי יותר טוב ממך. אז למה?
ת: אץ אני פעם ראשונה עכשיו שומע שדינה לייבו עשתה עבור אורי דוחות מע"מ וזה בסדר גמור. ב. כשהתחלתי עם אורי את, כשאורי ביקש ממני את ההקמה של חב' שלוס ודובר על דוחות המע"מ שאמרתי שאני אעשה, הוא לא הזכיר לי אף פעם שדינה לייבו עובדת אצלו,
ש: אתה אמרת את זה בעצמך בחקירה הראשית שידעת את זה.
ת: אתה לא נותן לי לסיים.
כב' הש' שהם: סיים.
העד: רק לימים לאחר שקיבלתי נייר והיה כתוב בכתב ידה ואפילו על איזה פתק היה כתוב דינה, הבנתי שדינה עובדת אצלו.
עו"ד גת: יפה. אז למה בשלב הזה,
כב' הש' שהם: השאלה נשאלה נדמה לי,
עו"ד עוזיאל: בישיבה הקודמת, הוא גם נתן תשובה.
כב' הש' שהם: נכון, אנחנו לא נחזור אחורנית.
העד: אני לא בטוח, הנושא הזה אף פעם לא עלה ביני לבין אורי, אני לא ראיתי בנושא הזה של מילוי דוחות מע"מ איזו משימה, אתה קורא לזה עול, היית מוריד מעצמך עול, אני לא ראיתי בזה שום עול, מבחינתי זה היה משהו שהוא טריוויאלי וברור ויכול להיות שאם הנושא היה מועלה בנסיבות ההם והיה אומר דינה תכין את הדוחות יכול להיות שהייתי נותן לו להכין, שדינה תכין את הדוחות.
עו"ד גת: ז"א שרק אם הוא המציע את זה, הייתי חושב על זה.
העד: אם הוא היה אומר שדינה מכינה את הדוחות, אני מכיר את דינה לא כל כך טוב כמו אורי, אבל אני מכיר אותה מעבודה משותפת שלנו ואני יודע שדינה מאוד פדנטית ומאוד מסודרת.
ש: ובכל זאת לא עלה בדעתך להגיד לאורי, תן לדינה לעשות את זה.
ת: לא עלה בדעתי.
ש: עכשיו אני רוצה להבין משהו יותר מהותי, תראה אתה גם בחקירה הראשית שלך וגם בחקירות השונות שלך במשטרה, נשאלת בחקירה הראשית כאן כששאל אותך התובע, הוא הציג לך מסמך עם הנחיות, שכתוב בו הנחיות לגבי חשבון שצריך להוציא ושאתה על גבי המסמך הזה, מסמך שהגיע אליך כנראה מהגב' דינה לייבו ושאתה אמרת שעל גבי המסמך הזה אתה כתבת בכתב ידך, מחירים שונים מהמחירים שהיו כתובים במסמך המקורי.
ת: לא, לא נכון. מחירים כתוב?
ש: ככה כתוב.
ת: כתוב מחירים, זו טעות.
ש: אני אפנה אותך לפרוטוקול, עמוד 1125 שורות 31-32.
ת: זו טעות, סכומים אחרים, לא מחירים.
ש: סכומים מופחתים, אתה אמרת,
ת: נכון.
ש: אתה אמרת שאתה עשית את ההפחתה הזאת כדי שדוח המע"מ של שלוס תצטרך לשלם כמה שקלים ולא יותר.
ת: לא, אבל לא בגלל זה, בגלל שהם פשוט לא היו נכונים, הם היו שגויים אז תיקנתי אותם. אני יכול למצוא את המסמך.
ש: שנייה, אני רוצה למשיל את השאלה.
ת: אין בעיה, אני בינתיים אחפש.
ש: כשאתה נחקרת בחקירות שלך, גם ביום 25/3/2004 וגם ביום 22/3/2004, אתה אמרת לחוקרים יותר מפעם אחת,
ת: במרס 2004?
ש: כן, 22/3/2004 ו-25/3/2004, אתה אמרת לחוקרים כמה וכמה פעמים וזה בהמשך למה שאמרתי מקודם, שאתה בדוחות המע"מ של שלוס הגשת דוחות מזויפים ולא אמיתיים, כדי ששלוס תישאר מאוזנת ולא תצטרך לשלם מע"מ יותר מכמה שקלים ואתה אישרת את זה ולא רק שאישרת את זה, אמרת שנקטת באותה שיטה גם בחב' נטוראפיל.
העד: לא, הוא עוד לא שאל את השאלה, אני ממתין לשאלה.
עו"ד גת: עד כאן ההקדמה. עכשיו השאלה שלי היא כזו, אני תוהה ותמה הכיצד אם הסיבה היחידה שאתה מתעקש שכל נושא דוחות המע"מ יישאר בידיך ותחת אחריותך, זה כי אתה לא רוצה חס ושלום לסבך את גב' רימונדה פישר ואת עצמך בכל מיני בעיות עם המע"מ, איך זה שבתחום היחיד שאתה, כמעט יחיד שאתה מטפל בו, אתה בעצמך מודה שאתה עושה עבירה חמורה של הונאה של רשויות המדינה, איך זה, אני רוצה שתסביר לי בבקשה.
העד: מאה אחוז, שאלה ארוכה. הביטוי דוחות מע"מ מזויפים הוא ביטוי לא נכון ואם השתמשתי בו, זאת לא הייתה הכוונה מבחינת זיוף אלא מה, אני לא בכדי חיפשתי את החשבונות האלה, צריך להיות פה, אני לא מצאתי את מה שרציתי למצוא,
ש: בוא, אז אולי נתקן את המינוח, דוחות כוזבים, O.K?
ת: הדוחות, אני גם העדתי על זה בפעם הקודמת, אני חושב, הדוחות, המספרים שנמסרו לי לכתוב בחשבוניות המס שהוצאתי בשם חב' שלוס ללקוחות שונים עפ"י הוראותיו של אורי רש, היו בסכומים כאלה שהתוצאה שלהם בהפחתה של מע"מ התשומות ממע"מ עסקות, היה שולי 0 או 10 שקלים, זה לא נקרא דוח מזויף.
ש: מר טננבוים, אני שאלתי אותך שאלה פשוטה, האם בחקירות שלך ב-25/3/2004 ו-ב22/3/2004, אתה אישרת שהגשת דוחות כוזבים של מע"מ בשם חב' שלוס?
ת: אם זה מה שכתבו אז אני אישרתי, אני אומר לך שזאת לא הייתה הכוונה.
ש: לא רק שזה כתוב, זה מוקלט מפיך, מילותיך שלך.
ת: אז בסדר, אני לא אמרתי שאני מכחיש, אני מסביר לך את הנסיבות של מה שהתכוונתי להגיד ואם הם היו נכנסים לזה קצת יותר, הם היו מקבלים בדיוק את אותו הסבר שאתה מקבל היום.
ש: לא, שאלו אותך על עבירות שביצעת ואמרת להם במילים האלה, כבר סיפרתי לכם על עבירות שביצעתי כלפי המע"מ כשהגשתי דוחות כוזבים, גם של חב' שלוס וגם של חב' נטוראפיל.
ת: כשאתה מוציא חשבונית מס כחוק, לא מזויפת, חשבונית של החברה של שלוס עצמה ואתה כותב שם שמחיר מוצר הוא X מסוים, זו חשבונית לא מזויפת. את אתה,
ש: לא דיברתי מזויפת, דוח המע"מ היה כוזב או אותנטי?
ת: לא, הוא לא היה כוזב.
ש: הוא לא היה כוזב.
ת: הוא לא היה כוזב.
ש: ז"א מה שאמרת בחקירות שלך במשטרה, לא נכון.
ת: זה לא נכון, הוא פורש לא נכון.
ש: מה זה פורש לא נכון, זה נאמר במילים שלך.
ת: אז אני אומר לך שזאת הייתה הכוונה של הדברים שאמרתי.
ש: אתה עצמך אמרת והשתמשת במילים הללו.
ת: אז אני מסביר לך מה אז התכוונתי למילים.
ש: ז"א שכשאמרת שהגשת דוחות כוזבים למע"מ, לא אמרת אמת לחוקרים.
ת: אמרתי אמת לחוקרים וזאת הייתה כוונתי.
ש: החוקרים שאלו אותך, אמרו לך, תספר לנו על עבירות פליליות שביצעת כלפי מע"מ.
ת: סיפרתי.
ש: ומה שאמרת, בין היתר, זה שאמרת לכם כבר שהגשתי דוחות כוזבים בשם חב' נטוראפיל וחב' שלוס.
ת: אני רוצה להסביר, אני מבקש להסביר ושתיתן לי להסביר.
כב' הש' שהם: תסביר ונתקדם הלאה.
העד: בקיצור.
כב' הש' שהם: בוא תסביר למה התכוונת.
העד: אני מסביר בצורה כזאת, תראו, היות ולפני שאני נחקרתי אז צריכים להגיד לי במה אני חשוד, אז אחד מהדברים שהיו בתוך הרשימה הארוכה של דברים שאני חשוד, היה גם סעיף כולל שנקרא עבירות מע"מ. אני חשבתי בשביל הזהירות, שאם אני מוציא חשבונית מס ששמה הסכום הוא X לצורך העניין וזו חשבונית שמראש את סכום המחיר מתאמים ככה שהמע"מ יצא 10 שקלים, יש בזה משהו טעם לפגם אולי, אני לא בטוח ולזה התכוונתי.
עו"ד גת: זה דוח מע"מ כוזב,
העד: אתה תגדיר.
כב' הש' שהם: בוא לא ניכנס להגדרות.
העד: זה ההסבר שלי.
עו"ד גת: ז"א שאת זה לא היה אכפת לך לעשות ולקחת את הסיכון שזה יסבך אותך ואת רימונדה, אבל,
העד: לא היה בזה שום סיכון.
ש: אבל מה שכן היה אכפת לך,
ת: אבל לא היה בזה שום סיכון.
ש: שחס וחלילה תהיה איזושהי טעות רישומית בגלל,
ת: לא היה סיכון. קיבלתי חשבונית שמע"מ תשומות היו בתיק והוצאתי חשבוניות, 11 חשבוניות מס שהיו בתיק, לא הייתה עם זה שום בעיה.
ש: אבל אתה ידעת, כמו שאמרת כאן וכמו שאמרת בחקירה שלך,
ת: אני לא ידעתי,
ש: שזה כוזב.
ת: יכול היות שידעתי.
ש: זו לא עבירה?
ת: אני אומר, בגלל זה העדתי כמו שהעדתי ביחב"ל בזמנו.
ש: ז"א שאתה סמכת על זה שלא יהיו ראיות נגדך ושאי אפשר יהיה להוכיח את זה.
ת: לא סמכתי, כל הראיות הן פה בתיק, אני לא החבאתי שום ראיה.
ש: מה שאתה אומר, לפי התיק פה אי אפשר להוכיח שבאמת ידעתי את זה ורק אני יודע שידעתי את זה.
ת: אני לא יודע שזו עבירה למכור למישהו מוצר ב-X או ב-Y, לא יודע.
ש: לא, אתה אמרת שזו עבירה אם אתה יודע שהדברים הללו כוזבים ועל בסיס זה אתה מכין דוח ומגיש דוח למע"מ,
ת: הדוח שלי לא היה כוזב, הדוח שלי היה כשר למהדרין.
כב' הש' שהם: טוב, אנחנו מסתובבים סביב ההגדרות.
עו"ד גת: שוב, העד מפרש איך שנראה לו ואיך שמתאים לו באותו רגע.
כב' הש' שהם: אני רק רוצה להעיר, אתם הערכתם בישיבה הקודמת שאתם זקוקים לעד עד שעות הצהרים, השאלה היא מה כוונתכם בשעות הצהרים ?
עו"ד גת: אמרנו המאוחרות, או אחה"צ.
כב' הש' שהם: המאוחרות, נכון, מה זה שעות הצהרים המאוחרות?
עו"ד גת: כמו שזה מתקדם זה יכול להגיע גם לאחה"צ.
עו"ד עוזיאל: אבל לא לערב.
עו"ד גת: אני לא יודע.
עו"ד עוזיאל: אחה"צ מאוחר זה 16:00
כב' הש' שהם: בואו נתקדם קצת יותר מהר.
עו"ד גת: עכשיו אני רוצה להבין, מלכתחילה כשהלכת לעשות את זה, אם מהרגע הראשון היה ברור לך שלא אתה ולא רימונדה מתכוונים באיזשהו אופן לנהל את חב' שלוס, למה הלכת וביקשת להדפיס או הזמנת את הדפסת הפנקסים?
העד: כי סיכמתי עם אורי שלימים כששלוס תתחיל לפעול, אז נצטרך להוציא חשבוניות מס ללקוחות שקונים את הסחורה.
ש: למה לא אמרת לאורי, זו חברה שלך, זה עסק שלך, לך תדפיס בעצמך?
ת: לא יודע למה לא אמרתי לו.
ש: לא יודע.
ת: לא.
ש: אמרת שאתה ורימונדה החזקתם בפנקס החשבוניות הראשון של שלוס, נכון?
ת: כן.
ש: ואתם בפנקס הראשון מילאתם וחתמתם על החשבוניות שהיו בפנקס הזה, נכון?
ת: נכון.
ש: עכשיו שוב, אם אתה ורימונדה אין לכם שום עסק ושום עניין בחב' שלוס ולא מעניין אתכם, למה בכלל מלכתחילה אתה לוקח על עצמך את המטלה הזאת?
ת: כי זה מה שסיכמתי עם אורי.
ש: למה?
ת: זה מה שסיכמתי אתו.
ש: למה סיכמת אתו?
ת: זה היה מאוד ברור לשנינו שאין עם זה שום בעיה, אף אחד לא העלה שיש בעיה. אם אורי היה אומר לי תשמע אני לא רוצה שאתה תכתוב את החשבוניות, אני אזמין, אני אטפל,
ש: לא, אני לא אמרתי שצפויה בעיה עם זה, אבל למה לא לתת לך עוד משימות לעשות, למה אתה עושה את זה?
ת: זה לא כזאת משימה, אני יודע שאתה מנסה להציג פה שהיה לי מטען של 50 קילו על הגב,
ש: לא, אל תנסה,
ת: לא הייתה שום מטלה, לא הייתה בזה שום בעיה.
כב' הש' שהם: השאלה הזו נשאלה הוריאציות שונות ומשונות.
עו"ד גת: בסדר, אני מבין שלעד אין תשובות.
כב' הש' שהם: לא נחזור לזה, התשובות ניתנו ונסתפק בזה.
עו"ד גת: רימונדה פישר אמרה בחקירה שלה, יותר נכון בראיון שלה עם התובע, שחלק מהחשבוניות, חשבונית 5 ו-6 אם להיות ספציפיים, אתה ביקשת ממנה שהיא תחתום עליהן בלנקו, שהיא תחתום והחשבונית תהיה פתוחה.
העד: סליחה, איזה חשבוניות?
ש: 5 ו-6.
כב' הש' שהם: אז אתה צריך את הפנקס?
העד: לא, אני אמצא את זה פה, אדוני, אני מקווה שאני אמצא את זה פה. יש לי אותן פה, אדוני.
עו"ד גת: היא אומרת שעל החשבוניות האלה אתה ביקשת ממנה לחתום בלנקו עוד לפני שמולאו הפרטים.
העד: לא זכו ר לי כזה דבר.
ש: לא היה כזה דבר.
ת: לא, לא אמרתי שלא היה, אמרתי שלא זכור. יכול להיות שזה היה,
ש: אם זה היה, אז למה זה היה, למה לבקש ממנה כזה דבר?
ת: למה זה היה? כי יכול להיות שהאינפורמציה בקשר להוצאת החשבוניות עוד לא ידעתי עליה והייתי אצלהב במשרד ואמרתי לה תחתמי ויותר מאוחר במשך היום או במשך השבוע קיבלתי את האינפורמציה מה לכתוב בחשבונית.
ש: היה לך משהו להסתיר ממנה?
ת: חס ושלום, הפנקסים היו במשרד שלה, ההעתקים היו במשרד, כל הזמן היה במשרד הפנקס, הפנקס לא החיה אצלי באופן קבוע, לא היה לי שום דבר להסתיר ממנה.
ש: בחקירה הראשית שלך אתה טענת וגם חזרת וטענת את זה פה שפנקס מס' 2 נמסר על ידך לאורי.
ת: עפ"י בקשתו.
ש: בחקירתך במכס מיום 12/12/2004 אתה נשאלת על פנקסי החשבוניות של חב' שלוס ואמרת ככה ואני מצטט "הזמנתי כחמישה פנקסים של חשבונית מס על שם חב' שלוס סחר בינלאומי ושמתי אותם במגירה אצל רימונדה בחב' נטוראפיל בחולון". הה משך החקירה אתה לא מזכיר בשום מקום, למרות שממשיכים לשאול אותך על החשבוניות, בשום מקום,
ת: מה הם שאלו אותי על החשבוניות בדיוק?
ש: איזה חשבוניות הוצאת, מי חתם וכו', בשום מקום אתה לא מזכיר ומציין שאת פנקס מס' 23 נתת לאורי.
ת: מה השאלה?
ש: למה, למה לא ציינת את זה בחקירה?
ת: לא נשאלתי את השאלה הזאת.
ש: לא נשאלת מפורשות אז אתה לא אומר.
ת: לא, לא שאלו, לא התעניינו בזה.
ש: ז"א שאתה מקבל חמישה פנקסים שהיו במגירה של רימונדה,
ת: אני אגיד לך גם יותר מזה, כשהתיק הזה הוצג לי בפעם הראשונה, אף אחד לא הציג לי שיש חשבונית מ-26 והלאה, הכל היה במסגרת ה-11 חשבוניות האלה. אני הופתעתי לראות שיש חשבוניות שאף פעם לא הגיעו בכלל לתיק הזה, שהוצאו ע"י אנשים שאני לא יודע מי הם ובכתב ידם,
ש: זה לא מה ששאלתי אותך.
ת: אני עונה לך על מה,
ש: אני שאלתי אותך למה בחקירות שלך במשטרה ובמכס כששואלים אותך על הפנקסים, אתה אומר הוצאתי, דאגתי להזמין חמישה פנקסים, לקחתי אותם, השארתי אותם אצל רימונדה וזהו, למה אתה לא מוסיף ואומר,
ת: אני לא זוכר למה.
ש: זה דבר חשוב, זה דבר משמעותי, שאחד מהפנקסים אתה מסרת לידיו של אורי רש, לבקשתו, כדבריך.
ת: א. העדתי על זה באיזשהו מקום, אני לא זוכר איפה, על הפנקס הזה שמסרתי לאורי ו-ב. בעת ההיא כשהוא ביקש ממני את הפנקס, לא הייתה עם זה שום בעיה כי ידעתי שאם הוא, חשבתי שאני יודע,
ש: לא אמרתי שיש בעיה, שאלתי למה לא סיפרת.
כב' הש' שהם: השאלה למה מיוזמתך לא אמרת את זה.
העד: אני לא חשבתי שזה חשוב אז.
עו"ד גת: לא חשבת שזה חשוב.
כב' הש' שהם: בסדר, הלאה.
העד: לא ידעתי שהוצאו חשבוניות מהפנקס הזה בכלל.
כב' הש' שהם: בסדר.
עו"ד גת: עכשיו תראה, אתה אומר שהחזקת, למה בכלל החזקת בפנקס הראשון אצלך?
העד: סליחה, מה ז"א אצלי?
ש: אם נתת את השני לאורי, את הפנקס השני נתת לאורי.
ת: מס' 2, פנקס 2.
ש: פנקס 2. למה את הפנקס הראשון לא נתת לו גם?
ת: כי הפנקס הזה היה פנקס שוטף שהוצאנו ממנו חשבוניות.
ש: מה זה אמור להיות פנקס 2?
ת: פנקס 2, הוא ביקש פנקס חשבוניות, כנראה שרצה להוציא חשבוניות מס ממנו, הוא לא ביקש את זה לשם,
ש: אני מתקשה להבין, אתה משאיר את המשימה הזאת בידיך כי אתה רוצה לוודא שהרישומים נעשים בצורה מסודרת ומדויקת.
ת: נכון.
ש: במקביל אתה נותן ככה סתם פנקס לאורי,
ת: לא, ככה סתם זה הגדרה שלך.
ש: לא, לבקשתו.
ת: לבקשתו, אבל ככה סתם זה הגדרה שלך.
ש: אתה נותן לו פנקס ואתה לא עושה שום דבר כדי להבטיח או לוודא שיהיה לך פיקוח על מה שנרשם בחשבוניות האלה.
ת: היה לי ברור למעלה מכל צל של ספק, שכמו שהוא העביר לי את חשבוניות עמילי המכס לרישומי המע"מ, כך אם הוא יוציא חשבונית מתוך פנקס 2, אני אקבל עותק של החשבונית.
ש: אז למה לא לתת לו באותו אופן גם את פנקס מס' 1?
ת: פנקס מס' 1 ממנו הוצאנו,
ש: אין שום הבדל.
ת: לדעתך אין הבדל.
ש: מה ההבדל, פה נרשמות חשבוניות אחרות?
ת: לא, אבל זה פנקס ששימש אותנו, זה פנקס שהתחלנו אתו והוא עבד ברצף הזה ואם היה יוצא,
ש: זו לא תשובה, אני שואל למה כן להעביר לאורי ואת זה לא, מה הסיבה, איפה ההיגיון?
ת: ההיגיון הוא שבפנקס מס' 1 השתמשנו בצורה שוטפת במשרד מידי חודש בחודשו.
ש: פנקס מס' 2 נמסר לאורי לא כדי שהוא ישתמש בו כתחתית לקפה אלא כדי שהוא יעשה בו שימוש.
ת: אורי אמר שאם הוא יעשה בו שימוש, אני אקבל עותק של חשבונית המס.
ש: אז אותו דבר אפשר היה לעשות לגבי פנקס 1.
ת: אבל החלטתי ש-1 יהיה במשרד ו-2 יהיה אצלו.
עו"ד עוזיאל: אני רוצה,א דוני, לומר דבר מה לפרוטוקול.
כב' הש' שהם: כן.
עו"ד עוזיאל: בגין הוצאת החשבוניות מהפנקס השני, חשבוניות שהעד אומר שבכלל לא הגיעו אליו ולא נכללו בדוחות המע"מ של שלוס, התביעה עשויה לבקש את ביהמ"ש להרשיע את הנאשם מס' 1 בהוצאות החשבוניות האלה ובאי דיווח עליהן, למיטב זיכרוני המעשים האלה לא פורטו בכתב האישום, אבל משהם עולים לפי סעיף 184 לחסד"פ, תהיה לביהמ"ש סמכות להרשיע גם בעבירות שהוכחו ולא פורטו בכתב האישום ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן, אנחנו מזהירים את הנאשם מס' 1, קוראים לו להתגונן מפני אפשרות של הרשעה נוספת כזאת, כלל שדרוש.
עו"ד גת: קודם שיוכחו, עוד רחוק מזה. אני רוצה בבקשה, אם אפשר, את הפנקס עצמו.
כב' הש' שהם: בבקשה.
עו"ד גת: תסתכל בבקשה על חשבונית מס' 9.
כב' הש' שהם: ת/205.
עו"ד גת: זה, כמו שכבר אמרת, נכתב בכתב ידך ובחתימתך.
העד: כן.
ש: וזו חשבונית שהוצאה לטובת חב' נטוראפיל.
ת: כן.
ש: אני שואל, חב' נטוראפיל הייתה לקוחה של שלוס?
ת: לא, אבל חב' נטוראפיל נתנה שירותי משרד לשלוס במשך כמעט שנה, מהקמת החברה וחשבנו שצריכים לחייב את החברה בשירותי המשרד.
ש: שאיזו חברה צריכה לחייב את איזו חברה?
ת: שלוס את נטוראפיל.
עו"ד עוזיאל: הפוך.
העד: לא הפוך.
עו"ד גת: תעשה סדר ותסביר את זה.
העד: עשיתי.
ש: אני לא מצליח להבין את ההיגיון. יש פה חשבונית מס של חב' שלוס,
ת: אתה צודק, טעות, טעות שלי, טעיתי, אני מצטער. אני מנסה לשחזור, אני מצטער, טעיתי, אדוני.
כב' הש' שהם: בסדר, קורה, בוא תסביר מחדש.
העד: אני בכל זאת מעיד פה כבר איזה שעתיים. אני מנסה להיזכר בנסיבות של הוצאת החשבונית הזו,
כב' הש' שהם: איזה סכום מדובר כאן?
העד: כולל מע"מ 34,019 שקלים. אני לא זוכר את הנסיבות של הוצאת החשבונית הזו.
עו"ד גת: שוב אני שואל, נטוראפיל הייתה לקוחה של שלוס?
העד: לא, לא שאני זוכר.
ש: קנתה ממנה משהו?
ת: לא, מעולם לא.
ש: אז למה הוצאה החשבונית הזאת?
ת: אני לא זוכר.
ש: למה אתה בכתב ידך כתבת אותה?
ת: א. אני כתבתי את כל החשבוניות, למעט ארבע הראשונות, אז אני כתבתי גם את החשבוניות מ-5 עד 11.
ש: אם אתה כתבת אותה, אז ז"א שאתה ומכיוון שאני מניח שאין לך שום טענה שמי שעומד מאחורי נטוראפיל זה אורי רש ושהוא ביקש ממך להוציא את החשבונית הזאת,
ת: אתה שמעת אותי אומר כזה דבר?
ש: לא, אני מניח,
ת: ההנחה שלך נכונה.
ש: אתה אמרת כל החשבוניות שהוצאו, אני מזכיר לך ואני יכול להפנות אותך, כל החשבוניות שהוצאו, הוצאו לפי הוראותיו של אורי רש.
ת: אתה נתפס לדברים שוליים.
ש: זה ממש לא שולי.
עו"ד עוזיאל: המקור נמצא בתוך הפנקס, כך שהיא רק נרשמה, אך אחד לא השתמש בחשבונית הזאת.
עו"ד גת: העובדה שהיא נרשמה, העד אמר כל החשבוניות נרשמו לפי הוראותיו של אורי רש.
כב' הש' שהם: טוב, זאת נרשמה לפי הוראותיו של אורי רש?
העד: לא, אדוני, לא זאת ולא מס' 10.
עו"ד גת: אז אני רוצה שתאמץ את הזיכרון שלך כי אני בטוח שאתה זוכר, אתה רק לא רוצה להגיד לנו, למה ועבור מה הוצאה החשבונית הזו.
העד: א. אני לא זוכר. ב. אני בכלל לא בטוח, אני אומר את זה בזהירות, אני בכלל לא בטוח שהחשבונית הזאת שימשה או את נטוראפיל לדוחות המע"מ שלה, או את שלוס לדוחות המע"מ שלו, אני בכלל לא בטוח בזה.
כב' הש' שהם: ז"א מה אתה מתכוון, שלא נעשה בזה שימוש?
העד: אני מתכוון שלאחר שהחשבונית הזאת נרשמה בפנקס, היות והמקור נמצא פה עדיין בפנקס, הוא לא נתלש מהפנקס, אז המקור לא עבר להנה"ח או לקלסר של נטוראפיל שהייתה אמורה כביכול לקבל את החשבונית הזאת מחב' שלוס ואני אומר בזהירות, כי אני לא זוכר ואין לפני את החומר, אני כמעט בטוח שלא, שנטוראפיל לא עשתה שימוש בחשבונית הזאת לצורך דיווחי המע"מ שלה, כמו גם לא שלוס, אני חושב, אני לא יודע, אם תראה לי מסמכים, אני אוכל להגיד לך.
עו"ד גת: ואם כן, אז יכול להיות שהחשבונית הזאת הוצאה או הכוונה הייתה שהיא תוצא לצורך הפקת איזושהי תועלת לא חוקית בוא נקרא לזה, של חב' נטוראפיל בדיווחי המע"מ שלה?
העד: אני לא זוכר את זה, אני ממש לא זוכר.
ש: יכול להיות שזה מתקשר לזה שאתה אמרת לחוקרים שאתה הגשת דוחות מע"מ כוזבים בחב' נטוראפיל?
ת: לא, אני לא חושב שזה היה קשור לזה ואני אומר לך שוב שאני לא זוכר אם זה דווח בדוחות המע"מ של נטוראפיל ואני אגיד לך יותר מזה, חשבונית 10 שהיא חשבונית אלי, של שלוס אלי,
ש: כן, שעכשיו בוא נעבור באמת אליה.
ת: אני עברתי לחשבונית 10 ששמי מוסב עליה, גם לי היה מערכת של דיווחים למע"מ שלי, אני הייתי עוסק ולי היה תיק שאני ניהלתי בתוכו ואספתי בתוך הקלסר את כל המסמכים שהם רלוונטיים בכלל להוצאות ולהכנסות שלי והיות וזה נמצא פה, אז אני אומר בזהירות, כי החומר לא בפני אז אני לא יודע להגיד לך, שכנראה לא השתמשתי בחשבוניות האלה, לא בזאת ולא בקודמת.
ש: אם כבר התחלנו לדבר על חשבונית 10 שהיא חשבונית שהוצאה לטובתך, אלחנן טננבוים, תאמר לי בבקשה עבור מה הוצאה החשבונית הזאת?
כב' הש' שהם: באיזה סכום מדובר גם כאן?
העד: 40,950 ₪ כולל מע"מ.
כב' הש' שהם: מדובר בסכום שאתה כביכול היית צריך לשלם לחב' שלוס, אם היא מוציאה לך חשבונית ?
העד: כן, אדוני, אבל אני אומר שהיות והמקור נמצא פה בניגוד לכל שאר החשבוניות של הפנקס הזה, בניגוד לכל 11 החשבוניות שנמצאות בפנקס הזה, אז אני אומר בזהירות המתבקשת, כי אני לא זוכר, לא יכול לזכור בפרטי פרטים, אני אומר בזהירות המתאימה שחשבוניות 9 ו-10 כנראה שלא נעשה בהן שימוש בדוחות המע"מ, לא של שלוס ולא של נטוראפיל ולא של אלחנן טננבוים, אבל אני לא זוכר, אם אני אראה מסמכים אני אוכל להעיד עליהם.
עו"ד גת: אלחנן טננבוים היה לקוח של חב' שלוס?
העד: לא.
ש: אלחנן טננבוים קנה משהו מחב' שלוס?
ת: אף פעם.
ש: מכר משהו לחב' שלוס?
ת: אף פעם.
ש: באיזה נסיבות נרשמה החשבונית הזו?
ת: לא זכור לי הנסיבות, אני לא זוכר, אם הייתי משתמש בזה אולי הייתי זוכר. היא נרשמה,
ש: יכול להיות שגם החשבונית הזאת נכתבה כדי להפיק איזושהי תועלת בדוחות מע"מ כוזבים של מר אלחנן טננבוים, כעוסק מורשה, למע"מ?
ת: כשאתה פותח משפט במילים יכול להיות, אז התשובה היא תמיד כן.
ש: יכול להיות.
ת: כל משפט שלך שיתחיל במילים יכול להיות, הוא יכול להיות.
ש: לא יודע, אם ישאלו אותי אם יכול להיות שאני מגיש דוחות מע"מ כוזבים, אז אני אגיד ממש לא יכול להיות, אבל אני מבין שבמקרה שלך,
ת: לא, כשאתה אומר יכול להיות, אז הכל יכול להיות.
כב' הש' שהם: לא, אם יש משהו שהוא בלתי אפשרי, אז אתה לא תגיד יכול להיות.
העד: אבל זה אפשרי, כשהוא אומר יכול להיות, אז זה אפשרי.
כב' הש' שהם: אז זה אפשרי, בסדר.
העד: אני לא מדבר על משהו שהוא כוח עליון.
כב' הש' שהם: הבנו.
עו"ד גת: אני פשוט מתקשה אבל ממש להבין, כיצד זה שאתה לא זוכר את הנסיבות של החשבונית הזאת שהוצאה לא סתם לגבי איזה, למישהו אלמוני או PCI או MIC, או משיהו אחר, הוצאה לאלחנן טננבוים, שזה אתה. איך דווקא את זה, את העסקה המאוד מאוד מיוחדת הזאת בין חב' שלוס לבין אדון אלחנן טננבוים, דווקא את זה אתה לא זוכר.
העד: אני לא זוכר כי כנראה לא נעשה בזה שימוש, שאם לא כן,
ש: אבל מלכתחילה זה נכתב מאיזושהי סיבה, זה לא נכתב סתם כדי לתרגל את,
ת: אז עכשיו אני גם צריך להיות מואשם במה שלא קרה ממנו שום דבר?
כב' הש' שהם: אתה לא זוכר מהן הנסיבות?
העד: לא, אדוני.
כב' הש' שהם: ומה שאתה אומר שלא נעשה בזה שימוש, בזה אתה משוכנע ?
העד: אני אומר את זה בזהירות הראויה כי החומר לא לפני וזה בכל זאת מאוגוסט 99' ועברו מאז שבע שנים, אז אני לא, יש לי ניירות עבודה, גם אצלי בתיק האישי שלי של הכנסותיי והוצאותיי, ע"מ שרואה החשבון שלי יקבל את זה לדוח השנתי שלי, הייתי אוסף את כל החשבונות, מתייק אותם בצורה מסודרת, כותב את זה בנייר העבודה שלי לצורך הגשת דוחות המע"מ ואני אומר, היות והדבר הזה נמצא פה,
כב' הש' שהם: המקור.
העד: המקור נמצא פה על כל העתקיו, גם לא עותק אחר חסר פה, אני אומר שסביר מאוד להניח שלא השתמשתי בשתי החשבוניות האלה לשום שימוש שהוא.
עו"ד גת: תאמר לי שאלה אחרת ואחרונה בעניין הזה, למה לא כתוב מה תוכן הטובין או העסק,ה גם ב-9 וגם ב-10, בעוד שבשאר כן כתוב, למה? זה מעורר תמיהות.
העד: יכול להיות, אבל אני לא זוכר מה היו הנסיבות של כתיבת החשבונית ולכן אני לא יכול להגיד לך למה לא נכתב התוכן, יכול להיות שאם היינו מחליטים או היינו עושים בזה שימוש, אז היינו גם כותבים תוכן, אבל אני מעריך שלא נעשה בזה שימוש.
ש: תראה, אחת החשבוניות בפנקס נרשמה לפקודת חברה בשם O.P.C.I.
ת: איזו חשבונית?
ש: אני לא יודע איזה מספר, אבל,
ת: 4.
ש: בחקירה הראשית שלך אתה אמרת שאורי הוא שאמר לך להוציא את החשבונית ושאתה לא יודע בכלל מי זה O.P.C.I., מה שאני רוצה לדעת, שוב, אם לאורי יש פנקס חשבוניות משלו והוא בא ומבקש ממך להוציא את החשבונית הזאת, למה אתה לא אומר לו, יש לך פנקס חשבוניות, תוציא אתה את החשבונית.
ת: לא, לא, לא, בעת ההיא לא היה לו שום פנקס חשבוניות.
ש: אז מתי היה לו?
ת: תשים לב שהחשבונית הזאת שאתה מדבר עליה, חשבונית מס' 4 שנרשמה על שם O.P.C.I., נרשמה ב-30 באפריל 99', כך לפחות כתוב על גבי החשבונית. אני רוצה להזכיר לך שהחשבונית הראשונה שהצגת לי אותה פה מקודם, מס' 26.
כב' הש' שהם: מתוך פנקס 2?
העד: מתוך פנקס 2, אם זיכרוני אינו מטעיני, הייתה מספטמבר 99' או אוקטובר. פנקס החשבוניות מס' 2 לא עבר לאורי רש מיד עם תחילת הפעילות של החברה.
עו"ד גת: אז מתי כן?
העד: אני לא זוכר את התאריך מתי כן.
ש: אתה לא זוכר.
ת: אני לא זוכר את התאריך, אבל הפעילות של החברה, אדוני, התחילה באפריל 99'. רק בספטמבר 989' הוצאה חשבונית ראשונה מפנקס 2.
ש: בוא נחזור לשאלות היכול להיות, יכול להיות שעם הוצאת כל חמשת הפנקסים ואחרי שהתחלתם לנהל את פנקס מס' 1, במקביל באותה תקופה גם העברת פנקס מס' 2.
ת: יכול להיות, אבל זה לא מה שהיה.
כב' הש' שהם: לא, לא, אל תענה ככה.
העד: לא, הוא הציג את השאלה, אדוני.
כב' הש' שהם: אם אתה אומר יכול להיות,
העד: לא, אני אומר, אדוני, בוודאות,
כב' הש' שהם: אם זה לא היה אז תגיד לא היה, אל תגיד יכול להיות.
העד: לא היה.
עו"ד גת: לפי מה אתה אומר שלא היה?
העד: כי זה היה בשלב יותר מאוחר, אני לא יכול להגיד לך היום באיזה חודש זה קרה בשנת 99', באיזו הזדמנות הפנקס הזה נמסר ממני לידיו של אורי, אני יכול להגיד בוודאות שזה לא היה בחודשים הראשונים של פעילות החברה, מה זה החודשים הראשונים, אני לא יודע להגיד לך.
כב' הש' שהם: אתה אומר שזה יותר קרוב לחודש ספטמבר?
העד: מאשר בחודש אפריל כשהתחילה החברה לפעול.
עו"ד גת: בוא נחזור לחשבונית של חב' O.P.C.I., אני רוצה שתאמר לי בבקשה איך אתה מסביר את העובדה שמר אבי קלמרו, הוא האדם שהפעיל את חב' O.P.C.I., אמר בהודעה שלו במשטרה מיום 14/12/2004, שהוא קיבל ממך, אלחנן טננבוים, הנחיות לגבי התשלום שקשור לחשבונית הזאת.
העד: אני מעולם לא דיברתי עם אבי קלמרו ובמסגרת זאת גם לא נתתי לו הנחיות ולא שלחתי מישהו לתת לו הנחיות, לא אני ולא ע"י שלוח ולא דיברתי מעולם עם אבי קלמרו, לא על חשבוניות ולא על שום נושא אחר.
ש: ז"א שכשהוא אומר את הדברים הללו, הוא לא אומר אמת.
ת: גם הוא משקר, אני עוזר לך.
ש: גם הוא משקר, שוב.
ת: שוב הוא משקר.
ש: בוא נדבר על הקלסר, קלסר ת/207, שכל הזמן מלווה אותנו. אתה בחקירתך הראשית טענת ומסרת שהקלסר הזה היה במשרד של רימונדה פישר, נכון?
ת: רוב הזמן.
ש: כך אמרת.
ת: כך אמרתי.
ש: רימונדה פישר לעומת זאת, כאן בבימ"ש כשנשאלה ספציפית על העניין הזה, אומרת שהקלסר הזה היה ברשותך תמיד ושאתה היית נע אתו פיזית, ככה היא אומרת או מאשרת.
ת: מה ז"א, הלכתי לישון אתו כל יום גם.
ש: היית יוצא מהמשרד, היית לוקח את הקלסר אתך.
ת: לא היו דברים מעולם, הקלסר הזה עמד בין שאר הקלסרים, כמו כל הקלסרים האחרים.
ש: איפה הוא עמד?
ת: בנטוראפיל.
ש: כן?
ת: כן, בין שאר הקלסרים האחרים ואני לא יודע מאיפה רימונדה שאבה את הדבר הזה, לא היה לי שום צורך בקלסר הזה, רק לימים שבהם הייתי צריך לתייק בו חשבוניות מס או לתייק חשבוניות מע"מ תשומות או לתייק העתקים של חשבוניות מה שהוצאתי.
ש: איפה נתפס הקלסר הזה, אתה יודע?
ת: לא יודע, או בנטוראפיל או בתדיראן, באחד משני המקומות האלה.
ש: תדריאן זה המשרד של רימונדה?
ת: לא, זה המשרד שלי בתדיראן.
ש: O.K, אז ככה שהוא לא היה במשרד של רימונדה.
ת: הוא היה באופן קבוע במשרד של רימונדה.
ש: אבל במקרה בדיוק כשהוא נתפס, הוא היה אצלך במשרד בתדיראן.
ת: לא, ממש לא במקרה. אני אומר, אמרתי את זה גם מקודם, בקשר לשאלה אחרת ששאלת שאני לא זוכר מה הייתה השאלה ואמרתי, שהיו פעמים, יכול להיות שהיו פעמים שלקחתי את הקלסר ע"מ להכין במשרדי בתדיראן, אני הייתי יושב בתדיראן שעות ארוכות ומאוחרות ואמרתי לעצמי, אני לא אספיק להגיע להכין את דוח המע"מ, אני אכין את דוח המע"מ במשרדי בתדיראן, או אז לקחתי את הקלסר וכשסיימתי את השימוש בו, הייתי מחזיר אותו לנטוראפיל.
ש: ז"א אך מקרה שבדיוק ביום או בזמן שבו נסעת ונחטפת אח"כ, הקלסר היה אחד המקרים הבודדים והחריגים שהוא לא היה אצל רימונדה פישר, צירוף מקרים. בסדר, בוא נמשיך הלאה.
ת: רק שנייה, אני רוצה לענות לך על צירוף המקרים. לא, אני לא יודע,
כב' הש' שהם: עזוב את זה.
עו"ד גת: לא רוצה לענות.
העד: לא, אני לא יודע, שכחתי מה רציתי.
ש: בחקירה הראשית שלך אתה טענת שאת כל המסמכים שיש בקלסר הזה, אתה קיבלת באופן אישי מאורי רש ביד, לא בדואר אלא באופן אישי מידיו.
ת: ואני זוכר שסייגתי את זה ואמרתי, למעט חשבונות הטלפון.
ש: חוץ מחשבונות טלפון, כמובן.
ת: למה כמובן?
ש: לא, בסדר.
ת: שום דבר לא מובן.
ש: אבל מלבד חשבונות הטלפון, זה מה שאמרת.
ת: נכון.
ש: בראיון שקיים אתך התובע, אתה מסרת בנוסף לזה, שלכתובת בחולון לא הגיע שום דואר של שלוס, פרט לחשבונות הטלפון.
ת: זה מה שאני זוכר, כן.
ש: אני אומר לך שיש בקלסר הזה גם מסמכים שנשלחו בדואר לכתובת של שלוס, ישירות, כלומר הגיעו ישירות אליך, לא דרך אורי.
ת: ואני אומר לך שאני לא זוכר שאי פעם קיבלתי משהו בדואר שלא דרך אורי, שקשור לחשבוניות של שלוס.
ש: עכשיו אתה אומר שאתה לא זוכר, מקודם אמרת באופן חד-משמעי.
ת: גם עכשיו אני אומר.
ש: O.K. אז בוא סתם ניקח לדוגמא את מסמך 48. מה זה המסמך הזה?
ת: 48 זה חשבונית מקור של חברה בשם, לא מכיר אותה מ.מ. חברה לסחר ושירותי הובלה מולטימדיים (1986) בע"מ, שבה יש חיובים שונים בגין הובלה אווירית, לא חשוב, שהסכום שלה הכולל הוא 1,872 שקל.
ש: מה הכתובת, תענה למה ששואלים אותך. מה הכתובת שמופיעה פה ככתובת של חב' שלוס?
ת: תפנה אותי לכתובת פה. כן, סוקולוב 55, חולון.
ש: שזה כתובת של חב' שלוס, נכון?
ת: כן.
ש: המסמך הזה, לפחות עפ"י מה שכתוב עליו, נשלח לחב' שלוס לסוקולוב 55 בחולון.
ת: כן. מזה לא יודעים שהוא נשלח, מזה יודעים שהכתובת רשומה על זה.
ש: ז"א זו הכתובת שרשומה אצלו, אבל אתה טוען שזה לא נשלח.
ת: אני לא טוען שזה לא נשלח, אני אומר שאני בדואר לא קיבלתי שום חומר עבור שלוס, אני לא אומר שזה לא רשום.
ש: אז בוא תפתח מספרים 94 ו-95. מה זה 94?
ת: 94 זאת מעטפה,
ש: מעטפה של דואר.
ת: שכתוב עליה שלוס.
ש: מה הכתובת שרשום?
ת: סוקולוב 55, חולון.
ש: ויש פה חותמת של דואר ישראל, נכון?
ת: נכון.
ש: מה זה אומר?
ת: שמישהו כנראה שלח אותה.
ש: ואם זה הגיע לידיך, ז"א שנשלח מסמך בדואר,
ת: אני לא זוכר שאי פעם קיבלתי מסמך,
ש: אתה לא זוכר אבל באופן מפתיע יש אפילו מעטפה עם חותמת של דואר ישראל,
ת: נו, אז מה זה אומר?
ש: עם הכתובת של שלוס אצלך בקלסר.
ת: אז מה זה אומר?
ש: מה שאני מצליח להבין מזה, עד כמה שלימדו אותי איך לפרש מכתבים, זה שהמסמך הזה נשלח בדואר לסוקולוב 55 בחולון והגיע לידי מי שנמצא במקום הזה,
ת: הרי רק היוצא מהכלל מעיד על הכלל, של כל 200 המסמכים שנמצאים פה, איך הם הגיעו בדואר.
ש: נתחיל מזה ששום דבר ממה שאמרת עד עכשיו לא דיבר על היוצא מן הכלל, אתה אמרת באופן נחרץ, אף מסמך לא הגיע בדואר.
ת: וככה אני גם אומר עכשיו.
ש: נתחיל מזה,
ת: וככה אני גם אומר עכשיו.
עו"ד עוזיאל: הוא אמר לא זכור לי.
עו"ד גת: אחרי זה הוא אמר לא זכור לי, אחרי זה, כי כשהוא מבין כבר שהולכים להציג לו מסמכים שסותרים את מה שהוא אומר, אז הוא פתאום אומר לא זכור לי.
העד: ממש סותרים, כן (!)
ש: במקרה, שזה צירוף מקרים כנראה, דווקא המסמך הזה נשמרה המעטפה שלו, כי אני לא מכיר אדם שדואג לשמור דווקא את המעטפות של הדברים ששולחים לו.
ת: אני בוודאי לא שומר, אני מודיע לך שכל מעטפה שאני מקבל בחיים הפרטיים שלי, אני זורק אותה, אני לא שומר אותה.
ש: יפה, אז ככה זה אומר שיכול להיות שכל שאר המסמכים שכתוב עליהם שהם מוענו לכתובת סוקולוב 55 בחולון, גם נשלחו ואין את המעטפה שאפשר להראות את זה, אבל במקרה כאן הזמן והתרע מזלך להראות שאתה משקר.
ת: למה התרע מזלי?
ש: כי אתה בא וטוען, מעולם לא קיבלתי שום דבר של שלוס בדואר לכתובת,
ת: ככה אני אומר.
ש: יש פה, מה לעשות, וזה לא דבר שאתה יכול להתחמק ממנו כמו מקודם להגיד, זה שכתוב פה את הכתובת זה לא אומר ששלחו בדואר, זה אומר חד-משמעית שזה נשלח בדואר וזה אומר שאתה אלחנן טננבוים שיקרת כשאמרת שלא קיבלת לכתובת של שלוס, שום מסמך,
ת: וככה אני אומר גם עכשיו.
ש: למרות שזה כך.
ת: למרות שזה כך.
ש: בסדר. אם אני אומר לך שהעידו כאן בפני ביהמ"ש עמילי מכס, לא אחד ולא שניים, שעבדו עם חב' שלוס ואמרו שהם שלחו חלק מהמסמכים שקשורים לחב' שלוס בדואר לפי הכתובת סוקולוב 55 בחולון, הם גם משקרים?
ת: אין ספק.
ש: אין ספק, גם הם שקרנים.
ת: אין ספק.
ש: גם עמילי המכס שקרנים.
ת: כן.
ש: אם אני אומר לך שגם רימונדה פישר מאשרת בחקירות שלה ובעדות שלה שאכן הגיעו אליה דברי דואר של שלוס, לכתובת סוקולוב 55 בחולון, מעבר לחשבונות הטלפון, אז גם היא משקרת.
ת: היא טועה.
ש: היא טועה.
ת: כן, הזיכרון שלה הוא לא טוב כל כך.
ש: הזיכרון שלה הוא לא טוב, רק הזיכרון של אלחנן טננבוים הוא טוב, שלפני עשר דקות ראינו,
ת: לא, הוא יותר טוב משלה.
ש: אתה מומחה בזיכרונות, אני מבין.
ת: לא, אני מומחה ביחסים שלי עם רימונדה.
ש: אם אפשר בבקשה לקבל את ת/226. זה הוצג לך בחקירה הראשית ונשאלת על חלק מסוים במסמך הזה, אבל אני רוצה לשאול אותך על חלק אחר במסמך הזה. המסמך הזה הוצג לך בחקירה שהייתה לך ביום 13/5/2004.
ת: O.K.
ש: הוצג לך המסמך הזה ושאלו אותך לפשר אחד המשפטים שכתובים פה. אחד המשפטים שכתובים פה ואני מפנה למשפט הזה, זה כביכול הפסקה השלישית, כתוב ככה "שלוס: להעביר לאורי יתרת רשימונים לצורך דוח מע"מ 9-10/99", ואז שאלו אותך מה יש לך להגיד עלז ה, מה זה אומר ואתה אמרת שאורי ביקש ממך צילומים של יתר הרישמונים האלה, שהיו ברשותך.
ת: כן.
ש: כך אמרת.
ת: כן.
ש: עכשיו אני רוצה להבין, אם מלכתחילה המסמכים האלה של הרשימונים היו בידיו של אורי והוא אישית העביר לך אותם, כמו שאתה טוען, אז למה הוא צריך שאתה תכין לו צילומים של הרשימונים האלה, אם זה באמת קרה ככה והוא היה צריך עותק מזה, אז לפני שהוא היה מעביר לך, הוא היה מכין לעצמו עותק מזה, למה שה כל יהיה כל כך מעוות ועקום, שהוא יתן לך את המסמכים ואחרי שהם אצלך הוא יבקש ממך שאתה תכין לו עותק מזה, כי אני רוצה להבין את ההיגיון.
ת: זה פשוט מאוד, ההיגיון הוא פשוט מאוד. בעת ההיא כשהוא נתן לי את הרשימונים האלה, הוא כנראה לא השאיר אצלו עותק של הרשימון ובשלב מסוים מישהו ביקש ממנו או שהוא רצה לתיקים שלו שהוא החזיק שם, אין לי מושג, כי מעולם לא הייתי במשרד שלו, ביקש שאני אצלם לו את הרשימונים וכך אמנן עשיתי, אני חושב.
ש: בוא אני אגיד לך מה נראה לי הרבה יותר הגיוני, מה שלי נראה הרבה יותר הגיוני, הרבה יותר מתקבל על הדעת, זה שהמסמכים המקוריים של הרשימונים האלה הגיעו אליך לראשונה ורק אז אורי ביקש עותק מהם, הוא רצה שיהיה אצלו עותק מהם.
ת: מה שאמרת הוא מגוחך.
ש: הוא מגוחך?
ת: בלשון המעטה.
ש: בסדר, אני שמח שאתה נותן לי ציונים, אבל אני רואה את הדברים ככה, הרבה יותר הגיוני.
ת: לא, אני אומר לך מה התחושה שלי בקשר למה שאמרת, זו זכותך, אתה צריך להגן על הנאשם שלך.
ש: אל תאמר לי מה עבודתי, תענה לשאלות ששואלים רותך.
ת: מאה אחוז.
ש: בחקירה הראשית שלך אתה גם מסרת שדינה לייבו, אתה טענת שדינה לייבו הייתה מעבירה לך את החשבונות וכותבת לך איזה חשבונות להוציא על איזה סכום ובאיזה מחיר וזה היה כחלק מעבודתה עבור אורי שניהל את חב' שלוס, ככה אמרת. דינה לייבו בהודעה שלה במשטרה או במכס, אני כבר לא זוכר, אבל זו הודעה מיום 7/4/2004 מסרה שהיא בכלל לא מכירה את חב' שלוס. אני רוצה להבין, אם אורי היה המנהל של שלסו כמו שאתה אומר והיא עבדה עבורו באותה תקופה, איך זה שהיא לא הכירה בכלל את חב' שלוס?
ת: אני מציג לך את מסמך לדוגמא 20, 21, 22, 23, 24, 25, 26, זה בקשר לעדות שדינה לא יודעת מי זו חב' שלוס, להלן שישה מסמכים בכתב ידה של גב' דינה לייבו שכתוב עליהם שלוס, התחשבנות שלוס, היא לא ידעה אף פעם מי זה שלוס.
ש: אז אתה מסיק מזה, אם נחזור למה ששאלתי אותך מקודם,
ת: רגע, אתה רוצה עוד דברים?
ש: לא, לא.
כב' הש' שהם: רגע, תן לו לשאול.
עו"ד גת: אם אתה ככה מסיק את המסקנה הזאת, אז אם נחזור שנייה למה שאני שאלתי אותך בתחילת החקירה היום לגבי חב' לנטקס למשל, אתה אומר שמעצם זה שהיא כותבת מסמך שעליו כתוב התחשבנות X עם שלוס, זה אומר שהיא צריכה לדעת מי זאת חב' שלוס, אז על אותו משקל זה אומר גם שאם כתוב על איזשהו מסמך שאתה כתבת בכתב ידך לנטקס – שלוס, אז גם אתה מכיר את חב' לנטקס.
העד: לא זה מה שאמרתי.
ש: אז מה כן אמרת?
ת: היות ודינה לא יודעת מי זאת חב' שלוס, אז הנה אני מציג עוד פתק שנמצא על מספר 96, זה בכתב ידה של דינה, "לאורי, לתת לאלחנן. אני צילמתי לעצמי העתקים, נא להקפיד לתת לו לבדוק אם צילמתי את כל דבר לפני שאתה מעביר לו. תודה, דינה". היא לא יודעת מי זו חב' שלוס. לא, לא מזה אני מסיק, אני מסיק מזה שאם היא אומרת לאורי תעביר לאלחנן את הצילומים, אני צילמתי לעצמי, אז היא בוודאי יודעת מי זאת חב' שלוס, לא מזה משהו שאתה מסיק.
ש: אז שוב אני אומר, אם מזה שהיא כותבת על מסמכים שונים הנחיות והוראות לגבי החשבונות של חב' שלוס, אתה מסיק שהיא בהכרח יודעת מי זו חב' שלוס, אז על אותו משקל אפשר להסיק שאתה כשאתה כותב על מסמכים שונים התחשבנות בין לנטקס למשל לבין חב' שלוס, אתה בהכרח יודע מי זו חב' לנטקס.
ת: אני יודע שיש חב' לנטקס, אני לא יודע מי זאת חב' לנטקס.
ש: אז יכול להיות, באותה מידה שגם דינה לייבו יודעת שיש חב' שלוס אבל היא לא יודעת מי זאת חב' שלוס, כי אורי לא מנהל אותה אלא אלחנן טננבוים מנהל אותה.
ת: היות ולא דיברתי עם דינה, אז אני לא יודע מה היא חושבת.
ש: יכול להיות אבל שזה מה שהיה, בדיוק כמו שאתה טוען, לכן אם הגב' דינה לייבו שעבדה אצל אורי רש אומרת שהיא לא מכירה את חב' שלוס, אז כנראה שאורי רש לא ניהל את חב' שלוס אלא אלחנן טננבוים ניהל את חב' שלוס.
ת: לא, כנראה שאמרו לדינה מה להגיד, אז היא אמרה מה שאמרו לה.
ש: זה מה שאתה חושב.
ת: זה מה שאני חושב, בהחלט זה מה שאני חושב, בהחלט שאמרו לה.
ש: אז שוב, היא לא אומרת אמת?
ת: גם היא לא אומרת אמת.
ש: גם היא לא אומרת אמת. אנחנו אוספים פה כבר חבורה נכבדה של אנשים שכולם לא אומרים אמת, רק אלחנן טננבוים אומר אמת.
עו"ד עוזיאל: אולי המושג ניהל את חב' שלוס הוא לא נכון, צריך להגיד השתמש בחב' שלוס ואז זה פותר לך את כל הבעיות
עו"ד גת: אני משתמש במונחים של העד.
כב' הש' שהם: בסדר, O.K
עו"ד גת: אני לא משתמש בשום מונח שהעד לא השתמש בו. בקלסר הזה בהתחלה שלו יש חשבונות טלפון, נכון?
העד: כן.
ש: מי שילם את החשבונות הללו?
ת: שנייה. אנחנו, אני מתכוון רימונדה ואני.
ש: מאיזה כספים?
ת: מהחשבון של נטוראפיל.
ש: של נטוראפיל.
ת: אני מעריך.
ש: למה?
ת: כי אנחנו השתמשנו בטלפון הזה, הטלפון הזה נרשם על שם חב' שלוס אבל הוא היה במשרדים של רימונדה פישר והוא היה בתוך המרכזייה של הקווים כנראה ואנחנו עישנו שימוש בטלפון הזה.
ש: לנטוראפיל לא היה קו נפרד?
ת: לנטוראפיל היו 5 קווים או אני לא זוכר, סתם אמרתי 5, אני לא זוכר כמה קווים.
ש: עם מספרים נפרדים?
ת: אחרים, כן, בטח.
ש: שונים.
ת: בטח, שונים מזה.
ש: אז אתה אומר שזה בעצם היו חשבונות שהשתמשתם בהם, כן?
ת: הנה, זה למשל חשבון, רפרפתי באופן מקרי, זה חשבון שאני שילמתי אותו.
ש: שאתה שילמת אותו מהחשבון של חב' נטוראפיל.
ת: לא, מהחשבון שלי.
ש: מהחשבון שלך.
ת: שלי, שלי.
ש: למה?
ת: אני שילמתי את זה מהחשבון של נטוראפיל בשביל להתחשבן.
ש: לא, אמרת שלך, לא נטוראפיל, למה?
ת: שלי, שלי, אמרתי שלי.
ש: אבל למה?
ת: כי השתמשנו בקו הזה. החשבונות האלה של חב' בזק שנרשמו על שם שלוס, זה חשבונות ששימשו את חב' נטוראפיל,
ש: אתה אומר זה שימש את חב' נטוראפיל, אז מה זה עושה בקלסר של שלוס?
ת: כי זה רשום על שלוס וחשבונית המע"מ היא על שלוס והמע"מ הוא של שלוס.
ש: למרות שזה של נטוראפיל.
ת: למרות שנטוראפיל עשתה בזה שימוש, זה מה שאמרתי.
ש: נטוראפיל עשתה בזה שימוש ונטוראפיל שילמה את זה.
ת: או אני פרטי שילמתי.
ש: או אתה פרטי.
ת: נכון.
ש: ז"א שבפועל זה לא שימש את חב' שלוס.
ת: כי חב' שלוס, אף שיחת טלפון לא,
ש: לא שימש ובכל זאת השתמשת במסמכים האלה כדי לדווח על זה בדוחות המע"מ.
ת: נכון, המסמכים, חשבון המקור הוא לפקודת שלוס.
ש: זה שזה רשום לפקודת שלוס זה יפה, אבל התוכן, המהות של הדברים היא זה שחב' שלוס לא עשתה שימוש במספר טלפון הזה.
ת: נכון.
ש: ולכן יש פה שימוש כוזב במסמכים הללו.
ת: אהה, שימוש כוזב, בסדר.
ש: כן או לא?
ת: אני לא נותן פרשנות.
ש: אתה הולך רק לפי מה שרשום.
ת: אתה תיתן פרשנות, זה תפקידך אמרת, כל אחד יעשה את תפקידו.
ש: לא, לא אני אתן, בשביל זה יש בימ"ש.
ת: מאה אחוז.
כב' הש' שהם: מה מצבנו?
עו"ד גת: אני מנסה פשוט לראות אם יש דברים שאפשר לקצר.
כב' הש' שהם: בסדר, אם אפשר לדלג או לא לחזור על שאלות שנשאלו בצורה כזו או אחרת, זה יכול לעזור.
עו"ד גת: אני קיצרתי כמה שיכולתי.
כב' הש' שהם: בסדר.
עו"ד גת: אני רוצה לסכם את כל הנושא של חלקך בניהול בתפעול של חב' שלוס ואני רוצה להגיד לך מה ההתרשמות שלי מכל העשויות ששמענו שהוצגו לך, מחקירות במשטרה של אנשים, ממסמכים שהוצגו בפניך, כל הדברים האלה, גם של רימונדה פישר וגם של עדים אחרים וגם התשובות שלך לדברים, מה שאני מסיק מזה, מה שנראה לי הכי הגיוני לגבי התפעול של חב' שלוס, זה שאתה אלחנן טננבוים, אתה זה שהפעיל את חב' שלוס, אתה היית המנהל שלה בפועל ואתה ידעת היטב את כל הפרטים בנוגע לכל עסקה ששלוס שימשה בה כגורם ששחרר סחורות מהמכס ואתה אישרת כל עסקה כזאת ואתה אפילו חתמת על מרבית המסמכים המחייבים בשמה של חב' שלוס, כשאורי רש היה אדם שעסק בתיווך לבקשתך שלך, שהפנה אליך לקוחות שהיה להם קושי לשחרר סחורה מהמכס על שמם, הם סיכמו אתך, אותם לקוחות, כלומר עם שלוס, ששלוס תשחרר את הסחורה עבורם תמורת עמלה. מכל מכלול הדברים ששמענו ושקראתי והצגתי בפניך עד עכשיו, זה מה שנראה לי הכי הגיוני. אני רוצה לשמוע ממך למה אני לא אמור להסיק את המסקנה הזאת.
העד: אפילו הלקוח שלך חייך כשאמרת את זה. עכשיו אני אתן לך את התשובה.
ש: תענה לי לעניין.
ת: אני עונה לך.
כב' הש' שהם: בוא תתייחס לזה בקצרה ונמשיך הלאה.
העד: אדוני, כל מה שאמר עוה"ד הנכבד אין לזה דבר וחצי דבר ממה שהיה במציאות ולמה אתה צריך לחשוב אחרת או למה אדם סביר או למה ביהמ"ש צריך לחשוב אחרת, מהסיבה המאוד מאוד פשוטה וכמה שהיא פשוטה, היא לדעתי מאוד חזקה. לי בעת ההיא, החקירות שלי ביחב"ל, לי כבר היה הסכם חתום עם מדינת ישראל, ההסכם הזה בנספח שלו, אדוני בטח ראה אותו, יש פחות או יותר הרבה מאוד סעיפים מספר החוקים של מדינת ישראל. האינטרס המובהק שלי, המובהק שלי, גם אם לכאורה אני אלך לשיטתו של עוה"ד הנכבד ונניח שאני הייתי, מה שאני אומר שלא היו דברים מעולם, אבל נניח, לא הייתה לי שום בעיה לספר על הדברים האלה, לא הייתה לי שום בעיה להגיד שאני עשיתי אותם והדברים האלה היו נכנסים בגדרו של ההסכם שהיה לי עם המדינה וכולם היו לוחצים בסוף ידיים ובא לציון גואל, זה הכל, פשוט מאוד.
עו"ד גת: הבעיה היא, כמו שאתה אישרת מקודם, כששאל אותך פרופ' מן לגבי ההסכם שלך, ההסכם הזה לא מקנה לך חסינות מפני תביעות אזרחיות לא מצד המדינה ואם היית לוקח אחריות,
העד: לא מצד,
כב' הש' שהם: למעט מצד המדינה.
עו"ד גת: למעט מצד המדינה, שלא מצד המדינה. ז"א שאם היית לוקח אחריות על הדברים הללו, אתה היית חושף את עצמך לתביעות אזרחיות במאות אלפי שקלים, אם לא במיליוני שקלים, מצד על מיני חברות שהיו יכולות לבוא ולהגיד, אדון שלוס אלחנן טננבוים, בבקשה אני רוצה לקבל ממך את הכסף שלי וכמו שראינו מניסיוננו בחקירה הזאת, כשאתה יודע שיש לך המון חובות על הראש, אתה לא בוחל בשום אמצעי, לרבות לסגור עסקת סמים ברווח של 150,000 $.
העד: והשאלה היא?

14) כיצד הערים טננבאום על חוקרי יחב"ל ועל שותפיו

ש: זה מה שאני אומר ואני אומר לך יותר מזה, שגם החוקר רגב שחקר אותך ביחב"ל ב-22/3 אחרי שאתה סיפרת לו ואמרת לו גם בדיוק את אותם דברים שאתה אומר לי כאן עכשיו, שאין לך שום סיבה להסתיר ממנו כלום, גם הוא אמר שהוא לא מאמין לך לגבי מה שאתה מספר בנוגע לחלקך בחב' שלוס.
ת: אמר. כל אחד זכותו להגיד.
ש: איך זה שאף אחד לא מאמין לך ואתה עדיין מתעקש?
ת: אני אתן לך תשובה. א. אני בטח לא, קטונתי מלהסביר לך שכל מי שחושב וכל מי שרוצה לתבוע אותי, דלתו של ביהמ"ש בתל אביב פתוחה בפניו, ישלם את האגרה, יתכבד ויגיש תביעה ואני אתגונן או שלא אתגונן, זה כבר לא בעיה שלך, זה בקשר לעניין הזה. עכשיו בקשר למה שאמר החוקר רגב, אז אני בטח לא אגיד עכשיו איפה רגב נמצא כי זה לא רלוונטי לדיון, אבל אני כן יכול להגיד לך שעמדתה של המטרה, להגיד את זה בזהירות רבה, לא נתקבלה על דעתה של הרשות הממונה עליה והם קבעו בכל זאת דברים אחרים. אם אתה חולק על מה שאחרים קבעו, אולי היועץ המשפטי לממשלה, אולי אתה חושב שאתה יודע יותר ממנו, או שהחוקר רגב יודע יותר ממנו, תתכבדו בזה.
ש: אני עדיין לא שמעתי שהיועץ המשפטי לממשלה או מישהו אחר אמר שהוא באמת מאמין לך.
כב' הש' שהם: טוב, בואו לא ניכנס לזה. אני מציע ככה, עו"ד גת, כדי לקצר, אנחנו נצא עכשיו להפסקה של חצי שעה, תעבור על הרשימות שלך, תמחק כל מה שפחות חשוב,
עו"ד גת: כן, אבל יש עוד את כל נושא ת/224.
כב' הש' שהם: אבל גם מתוך זה אתה יכול לקצר.
עו"ד גת: ת/224 זה הרבה מאוד מסמכים שהעד הביא אותם רק בחקירה הראשית
כב' הש' שהם: אלו המסמכים שלגביהם רצית לחקור?
עו"ד גת: כן. שגם התובע רוצה בטח להתעמק בהם.
(לאחר הפסקה)
עו"ד גת: אני רוצה אולי לומר לאדוני בפתח החלק הזה, אני ניסיתי לעשות איזושהי סקירה ולראות עד כמה אפשר לצמצם וההערכה שלי היא שזה הולך להימשך עוד מספר שעות, ככה זה נראה לי.
כב' הש' שהם: מה זה מספר שעות?
עו"ד גת: לפחות עוד שעתיים ויותר.
כב' הש' שהם: בסדר.
עו"ד גת: לפחות אני אומר, כי יש עוד את כל העניין,
כב' הש' שהם: אני מעדיף את זה על פני האפשרות לזמן את העד פעם נוספת.
עו"ד גת: אני רק מקווה שלא נגיע למצב,
כב' הש' שהם: אם נגיע למצב של חוסר ברירה, אז נשקול את הדברים. באופן עקרוני הרעיון המרכזי הוא לסיים את העדות של מר טננבוים היום.
עו"ד גת: מר טננבוים, אני סיימתי כרגע עם עניין שלוס ורוצה לחקור5 אותך ולשאול אותך מספר שאלות שנוגעות לדברים אחרים שסיפרת בחקירה הראשית שלך פה, דבר ראשון שאני רוצה לשאול אותך עליו שאלות זה כל מיני דברים שסיפרת בנוגע לידיעות שלך, על ידיעותיך על עיסוקיו של אורי בשנים 99'-2000, במה הוא היה עוסק ומתפרנס. מה שאתה אמרת בחקירה הראשית שלך וזה גם נאמר על ידך בחקירות במשטרה ובמכס וגם בראיון שעשה לך התובע, אתה אמרת שידעת מאורי שהוא עוסק במתן שירותים ללקוחות שמעוניינים לייבא אבל לא יכולים להיעזר במערכת הבנקאית הרגילה ושבין יתר השירותים יש שירותי אשראי, שירותי מימון, שירותי שילוח, לעתים גם שירותים של ניכיון שיקים, שירותים של קישור לעמילי מכס ותמורת כל השירותים הללו, אורי גובה עמלה שהיא כמובן יותר גבוהה מהעמלה של הבנקים וזה בעצם עיסוקו, ככה אתה תיארת את הדברים, אני אוסף מכל המקומות.
העד: O.K.
ש: נכון?
ת: כן.
ש: אם אני מבין נכון, אם אני ככה הולך לנסות להתחקות אחרי ההליך העסקי או המסחרי שמתנהל בסיטואציה כזו שלקוח בא לאורי, אז יש מצב שבו היבואן או הלקוח יוצר קשר עם איזשהו ספק בחו"ל, מנהל אתו מו"מ, סוגר איזושהי עסקה, אבל הוא יודע, אותו יבואן, אותו לקוח, יודע שאין לו מספיק מימון או אין לו מספיק בטוחות כדי לקבל מימון מהבנק או לקבל אשראי מהבנק ולפעמים גם יכול להיות שהוא יודע שיש לו קשיים כאלה ואחרים לשחרר את הסחורה מהמכס ואז הוא מגיע לאורי, מספר לו על הקשיים שלו ובעצם מבקש לשכור את שירותיו שיעזור לו, זה בעצם תהליך, עד כמה שאתה תיארת אותו וזה התהליך כמו שהוא ממה שאתה יודע.
ת: אני לא תיארתי אותו ככה ומה שאמרת הוא לא ממצה את התהליך.
ש: O.K.
ת: אני יכול להעיר לך,
ש: הוא,
ת: לא, הוא לא, אני רוצה להגיד שיש יבואנים, נקרא לזה ככה, יש יבואנים שתחום עיסוקם הוא בתחום מוגדר ומסוים, נגיד מוצרי חשמל, סתם אני אומר לצורך הדוגמא, הם לאו דווקא באים ואומרים תשמע, יש ספק בטאיוון שקוראים לו אירס, מיקס דריקס והוא מייצר טלויזיות 21 אינץ', אני סתם לוקח את זה כדוגמא, ולך תזמין אצלו כי אני בבנק אצלי לא יכול. יש מצב שהוא וזה מצב, המצב שאתה תיארת שעכשיו אני חזרתי עליו הוא דווקא לדעתי המצב הפחות סביר, מה שקורה בד"כ, היות ומגוון המקורות היום בעולם הוא רב וניכר וכשיבואן מסוים רוצה, ניקח על סמך אותה דוגמא, טלויזיות 21 אינץ', אז הוא אומר אני צריך טלויזיות 21 אינץ' ולפעמים, או באינטרנט או באמצעות דרכים אחרות, מוצאים ספק רלוונטי שמייצר כאלה טלויזיות, לאו דווקא שמכירים אותו לפני כן, בעיקר שלא מכירים אותו לפני כן,
ש: בסדר, לא אמרתי,
ת: וממנו רוכשים אתה טובין לפי כל התהליך שתיארת.
ש: בסדר, ז"א לגבי אופן יצירת הקשר עם הספק, בסדר, יכול להיות שזה ספק קבוע ויכול להיות שזה מישהו שמאתרים אותו באינטרנט.
ת: נכון, מזדמן כזה או אחר.
ש: בסדר. עכשיו בוא נמשיך עם שאר הדברים שאתה אמרת. אתה אמר בחקירה הראשית שלך, שמכיוון שאורי פותח את האשראי הדוקומנטרי ושולט, כביכול לדבריך, על שטרי המטען,
ת: אני אמרתי כביכול?
ש: לא, אני אומר.
ת: אהה, אתה אומר.
ש: אני אומר כביכול לדבריך, אתה אומר שהוא שולט על שטרי המטען, תיכף תבין למה אני אומר כביכול, אני רוצה שתסביר את זה ואז אמרת, גם כן כביכול, שהוא שולט, כתוצאה מזה הוא שולט על המשלוח ושלא יכול להיות מצב שתגיע הסחורה והלקוח ישחרר אותה ללא ידיעתו של אורי או ללא הסכמתו. אני שואל, לאור העובדה שבדיון בחקירה הראשית הצלחת והבאת מסמכים שתיארו לדבריך איזשהו מהלך שניסית להדגים אותו, אם יש בידיך יכולת להצביע על איזושהי עסקה מסוימת עם מסמכים שאתה יכול להציג ולהראות את העובדה הזאת, שככה זה התבצע.
ת: לא הבנתי איזו עובדה, הצגתי את זה פה בביהמ"ש.
ש: אתה אומר שבאותה דוגמא שהבאת מה שתיארתי עכשיו זה נכון, מהדוגמא שהבאת, מהמסמכים שאתה הבאת, אפשר ללמוד שאורי שולט על שטרי המטען ולכן שולט על המשלוח.
ת: בוודאי.
ש: בסדר. אז אני רוצה בבקשה את ת/224, בוא תיקח בבקשה את ת/224 ותאמר לי, תראה לי את המסמך ואת המקום שממנו אפשר ללמוד שאורי שולט על שטרי המטען.
כב' הש' שהם: אלה המסמכים שמר טננבוים הגיש בחקירה הראשית שלו.
עו"ד גת: כן. מסמכים שהוא הפתיע את כולנו, לרבות את התביעה עמם.
העד: זה כל המסמכים שהיו?
ש: כן, לא נגענו כמו שאומרים.
ת: לא פקפקתי, רק שאלתי.
כב' הש' שהם: לא, כל המסמכים הוכנסו לשקית אחת.
עו"ד גת: זה היה אצל ביהמ"ש והתביעה.
כב' הש' שהם: אני מניח שזה צולם ע"י גורמים כאלה ואחרים.
העד: לא פקפקתי. אני לא בטוח שהמסמך הזה פה בכלל נמצא, שיש כזה, אבל עוד דקה, אם יורשה לי.
כב' הש' שהם: תעבור על החומר. איזה מסמך אתה מחפש?
העד: אני מחפש שטר מטען, אדוני.
עו"ד עוזיאל: אין שטר מטען.
העד: אין? אז אין לי מה לחפש, אם אין פה שטר מטען, אין לי מה לחפש.
עו"ד גת: ז"א שהמסמכים שהבאת לא מראים בשום מקום שאורי שולט על שטר המטען.
עו"ד עוזיאל: מה שאתה אומר זאת מסקנה, זה ששטר המטען לא נמצא זה לא אומר,
עו"ד גת: הוא אמר,תביא לי את המסמכים, אני אראה לך.
כב' הש' שהם: לא, אתה אומר שמתוך המסמכים האלה אי אפשר להראות.
העד: אני אומר שאין פה שטר מטען, יש פה דברים אחרים שאפשר להראות, אבל אין שטר מטען.
עו"ד גת: אתה אמרת שמהמסמכים הללו אפשר לראות שאורי שולט בשטר המטען, אני רוצה שתראה לי איפה כתוב שאורי שולט על שטר המטען.
העד: אם אין לי שטר מטען, אני לא יכול להציג את זה, אני יכול להציג דברים אחרים.
ש: אין פה אפשרות להוכיח את זה.
כב' הש' שהם: אז עזוב את זה בינתיים.
עו"ד גת: אתה גם ניסית מזה שאמרת שאורי שולט על שטר המטען, לגזור מזה שהוא גם שולט על המשלוח, בוא נעשה את זה בצורה מסודרת, מה נותן שליטה על משלוח? הדבר היחיד, תסכים אתי שהדבר היחיד שנותן שליטה על משלוח במובן של יכולת לשחרר אותו, את הסחורה, זה שטר המטען המקורי וכמובן מה שכתוב בו.
העד: אחד משטרי המטען המקוריים, מספיק.
ש: אחד משטרי המטען המקוריים.
ת: נכון.
ש: שום דבר פרט לכך ולא משנה מה כתוב בכל מקום אחר, לא יכול לתת לך שחיטה על המשלוח, על הסחורה.
ת: בד"כ זה כך, כן. אני אומר בד"כ, כי למשל, למה אני מסייג, כי למשל במשלוח ימי בד"כ יש שלושה שטרי מטען מקוריים ובמשלוח אווירי שבו יש 12 עותקים של אותו שטר מטען, כל עותק יכול להיחשב כמקור לצורך העניין.
ש: אני מדבר על משלוח ימי.
ת: ימי זה בד"כ שלושה שטרי מטען.
ש: הדוקומנטים המקוריים תמיד נשלחים לבנק.
ת: זו שאלה?
ש: אני שואל.
ת: התשובה היא לא.
ש: בוא תראה לי או תיתן לי דוגמא שלא.
ת: הדוקומנטים נשלחים עפ"י ההוראות במכתב האשראי שנפתח לטובת הספק.
ש: בהנחה שהספק מקבל אותם.
ת: אם הספק לא מקבל, אין מכתב אשראי, רק כשיש קיבול של מכתב אשראי, אז יש מכתב אשראי אחרת אין מכתב אשראי, אין מכתב אשראי חד-צדדי, זה צריך להתקבל על דעת הספק שכנגד, אין משהו אחר. למה אני אומר, כי למשל אתה יכול באחד התנאים שלך במכבת האשראי לכתוב, עותק אחד מתוך השלושה של שטר המטען המקורי יישלח לבנק הפותח את האשראי ושני עותקים יישלחו אלי בדואר שליחים, סתם נתתי לך דוגמא איך לא כל שלושת שטרי המטען,
ש: אם זה א שטר מטען מקורי.
ת: לא, לא,
עו"ד עוזיאל: המקורי.
העד: שני העותקים האחרים של שטר המטען המקורי.
כב' הש' שהם: שהם נחשבים עותקים מקוריים?
העד: שלושה מוציאים, תמיד שלושה.
כב' הש' שהם: הם באותו מעמד, כל השלושה?
העד: באותו מעמד, כולם זהים לחלוטין ובאותו מעמד, הם כותבים למטה three out of three, שלוש מתוך שלוש.
כב' הש' שהם: ז"א הם לא נחשבים כהעתקים.
העד: לא, לא, יש גם העתקים שכתוב עליהם not negotiable.
כב' הש' שהם: בסדר, אבל אתה אומר שהשלושה הם במעמד של מסמך מקורי.
העד: נכון.
עו"ד עוזיאל: חברי בטח יודע שזה המקרה במכתבי האשראי ושטרי המטען שבכתב האישום, אם יסתכל בהם היטב.
עו"ד גת: בוא תשאיר את זה, תשאיר את הויכוחים האלה לסיכומים, או לעדים הבאים. אני רוצה שתגיד לי אם יש במסמכים שיש פה או במסמכים אחרים שאתה יכול להראות לי איזשהו מקום שבו כתוב שעותק מקורי של שטר מטען נמצא בשליטתו של אורי.
העד: א. אני צריך לקרוא את זה בהתחלה, אין לי מסמכים מעבר למה שהצגתי פה לביהמ"ש ואני לא מחביא אצלי מסמכים, אני יכול לראות מה יש פה, אבל זה ייקח לי כמה דקות.
כב' הש' שהם: לא, מה אתה תחפש?
העד: שואלים אותי איפה כתוב באיזשהו מקום,
כב' הש' שהם: ששטר מטען מקורי נמצא אצל אורי.
העד: כן, למשל.
כב' הש' שהם: אז איזה מסמך אתה תרצה לחפש?
העד: עותק של מכתב האשראי.
עו"ד גת: אני אומר לך שאין פה עותק של מכתב אשראי.
העד: אין פה, אז אין לי מה לחפש, אז תחסוך לי את החיפוש.
כב' הש' שהם: בסדר. אתה רוצה לעבור על זה בינתיים?
עו"ד עוזיאל: לא, אני מכיר.
כב' הש' שהם: אין עותק של מכתב האשראי ואין עותק של שטר מטען.
עו"ד עוזיאל: אין עותק של מכתב האשראי הסופי, מה שיש כאן זה את נוסח מכתב האשראי שאורי רש שלח לבנק.
עו"ד גת: נוסח הבקשה, בסדר.
עו"ד עוזיאל: זה המסמך הראשון, זה לא מכתב האשראי אבל זה נוסח שהוא ביקש.
כב' הש' שהם: בסדר, הבנתי. מה אפשר ללמוד מהמכתב הזה?
העד: זה אני צריך בדיוק חצי דקה, אדוני.
כב' הש' שהם: אז תעבור על זה.
העד: (מעיין)
עו"ד עוזיאל: זה בדיוק, אדוני, מה שאני רציתי לחקור, כי המקרה הזה הוא מקרה קצת מורכב.
כב' הש' שהם: אז הוא יסביר את זה, אם הוא יכול להסביר.
עו"ד עוזיאל: אני צפיתי את ההתנהלות הזו.
כב' הש' שהם: מאה אחוז, אבל זה לא חוסך לנו שום דבר, ממילא זה עולה עכשיו בחקירה הנגדית ואם זה לא יובהר, אז תהיה חקירה חוזרת, קח לך את הזמן, תעיין, תסביר את המסמך הזה, תחסוך אולי שאלות בחקירה החוזרת.
העד: מה שאני מחזיק בידי זה הודעה על פתיחת אשראי בנוסח הרצ"ב.
כב' הש' שהם: מי מודיע למי?
העד: זה מודיעים לבנק בשם B.N.P. בציריך.
כב' הש' שהם: מי מודיע?
העד: אני קורא רק מה שכתוב. From O. Rash/Centurion establishment
כב' הש' שהם: O. Rash זה אורי רש?
העד: אורי רש.
עו"ד גת: אורי רש, אין מחלוקת.
כב' הש' שהם: אין על זה מחלוקת, יפה. מה אומר לנו המסמך, מה הוא מלמד אותנו?
העד: יש פה הוראה please establish L/C as follows, נא לפתוח מכתב אשראי כלהלן, please send me a copy of the L/C ופה יש נוסח של אותו מכתב אשראי, שכולל הרבה מאוד פרטים, סכום האשראי,
כב' הש' שהם: בסדר, אבל מה זה מלמד, מה צריך להסיק מהמכתב הזה?
העד: אני מגיע, אני מגיע לשאלתו של,
כב' הש' שהם: בסדר, שאלת ביהמ"ש, מה אפשר להסיק מזה?
העד: סעיף 3 בנוסח האשראי, זה בעמוד, אין פה עמודים, זה נומרטור 7476 שמונח פה לפני כתוב full set original + three non negotiable copies of ..shipped ob board bills of lading, זה שטרי מטען, full set הכוונה לשלושה, זה מה שהם קוראים full set,
כב' הש' שהם: שלושה שטרי מטען מקוריים.
העד: לא, השלושה פה מתייחס ל-non negotiable אבל כשאומרים full set הכוונה לכל הזה, blanked endorsed.
כב' הש' שהם: דהיינו?
העד: זה אומר לא לפקודת מישהו מסוים, לא לפקודת בנק,
עו"ד גת: זה לא רלוונטי אבל לשאלה ששאלנו.
כב' הש' שהם: בסדר, אבל אנחנו רוצים להבין.
עו"ד גת: אנחנו נגיע לסוגיות האלה, חבל, זה פשוט להקדים.
העד: O.K, אז אני אעצור.
כב' הש' שהם: טוב.
עו"ד גת: אני רוצה שתגיד לי אם יש פה מקום שכתוב בו שזה מגיע, שטר מטען מקורי מגיע לאורי רש.
כב' הש' שהם: התובע, אתה יכול לחסוך לנו את זה, האם יש בתוך החומר איזה מסמך שמראה ששטר מטען מקורי מגיע לאורי רש?
עו"ד גת: אין פה. העד אומר דברים, אבל אין.
עו"ד עוזיאל: אני פענחתי את השיטה שננקטה במקרה של ת/224.
כב' הש' שהם: אתה מתכוון למסמך הראשון?
עו"ד עוזיאל: לא רק, אפשר ללמוד מזה,
עו"ד גת: אדוני, התובע לא מעיד פה והוא,
כב' הש' שהם: לא, אני שאלתי אותו, כדי לחסוך זמן. בסדר, אם זה עניין של פענוח, אז נעזוב את זה.
עו"ד גת: אז אין. אבל העד מסר טענה מסוימות והוא טוען שהיא נתמכת במסמכים, עכשיו העד צריך להראות את זה והוא לא מראה את זה.
עו"ד עוזיאל: הוא טען שהמסמכים האלה מבטאים,
עו"ד גת: נועם,
עו"ד עוזיאל: לא, אני זוכר את העדות הראשית, מבטאים דוגמא לעוקץ נגד ספק.
עו"ד גת: אבל אתה לא מעיד פה, עם כל הכבוד.
כב' הש' שהם: בסדר, אני שאלתי אותו כדי לראות אם אפשר לחסוך זמן.
עו"ד גת: אפשר שהעד ילך ושהתובע יעיד.
כב' הש' שהם: בוא תמשיך בבקשה, תשאל שאלות בסדר שלך.
עו"ד גת: אז אני מבין שלא מצאת במסמכים,
העד: לא חיפשתי.
ש: אתה רוצה לחפש?
ת: לא.
כב' הש' שהם: תשאל שאלה ממוקדת.
עו"ד גת: אני שאלתי, איפה במסמכים, אם הוא יכול להצביע לי על מקום שממנו אפשר ללמוד שאורי רש שולט בשטרי המטען.
העד: אני אצטרך לעיין בזה בהרחבה, אני כרגע לא יכול לתת לך תשובה ככה,
כב' הש' שהם: אתה לא זוכר,
עו"ד גת: החזקת 13 שנה את המסמכים הללו.
כב' הש' שהם: אתה לא זוכר את המסמכים האלה?
העד: אני לא זוכר את הפרטים של המסמכים, אדוני.
כב' הש' שהם: אז אתה רוצה לדפדף במהירות, כי אחרת אנחנו לא נגמור עם זה.
עו"ד עוזיאל: זה קשה, לי זה לקח שעות.
העד: זה קשה, אני מוכרח להתעמק בזה.
כב' הש' שהם: טוב, אז נשאיר את זה פתוח. תמשיך, אין לו תשובה כרגע.
עו"ד גת: אין לו תשובה, בסדר.
כב' הש' שהם: כרגע אין לו תשובה.
עו"ד גת: אני אומר לך שמה שקורה בד"כ, זה שהעותקים, אם יש ספק שהוא ספק זהיר וספק חכם וזה מה שקורה בפועל ברוב המקרים, העותקים המקורים שבאמצעותם ניתן לשחרר את הסחורה, מגיעים לבנק והבנק לא מעביר אותם הלאה עם הסבה שלו או עם איזושהי אפשרות אחרת לשחרר את הסחורה, לפני שיש תשלום או לפני שיש התחייבות לתשלום.
העד: זאת דרך אחת.
ש: אני אומר לך שזו הדרך שבה זה קורה כמעט תמיד, ברוב המקרים,
ת: אני חולק על דעתך המלומדת.
ש: אתה חולק על דעתי, אז אני אומר לך שהעידו פה מנהלי מחלקות סחר בינלאומי בבנקים שונים, למשל בבנק לאומי והם אמרו את הדברים הללו, אז אתה לא חולק רק על דעתי, אתה חולק גם על דעתם של מנהלי מחלוקת אחרות.
ת: ואני גם אסביר למה אני חולק.
כב' הש' שהם: תסביר.
העד: בד"כ כשלקוח ישראלי, כל גוף שהוא, נכנס לבנק ישראלי ולא משנה אם זה בנק לאומי או בנק דיסקונט ומבקש לפתוח אשראי דוקומנטרי, יש טופס מובנה, סטנסיל, לא משנה, שהבנק הכין את זה מראש, שבו צריך רק למלא X (ים) במקומות הרלוונטיים וצריך לכתוב אם רוצים שלושה עותקים, חמישה עותקים או העתק אחד וחותמים למטה. זה לא מנוסח שטרי האשראי שהיו נפתחים, היו גם כאלה, אני לא מדבר על כאלה, זה לא מנוסח, זה,
כב' הש' שהם: מה זה?
העד: הדוגמא הזאת שהציגו פה לפני, שאני הבאתי אותה בדיון הקודם,
כב' הש' שהם: ת/224.
העד: זה דוגמא לא לטופס מובנה של איך פותחים אשראי דוקומנטרי,
כב' הש' שהם: אלא?
העד: אלא נותנים הוראות לבנק מדויקות איך מבקשים שהבנק יפתח אשראי דוקומנטרי. אם זה לא נוגד לחוק ואם זה לא נוגד אמנות בינלאומיות, אז פותחים את האשראי בדיוק עפ"י הנוסח שהלקוח מבקש, זה מאוד לא מקובל בבנקים בישראל ולכן אין לי, אני בכלל לא אתפלא שעמדו פה מנהלים בנקים או מנהלי מחלקות והעידו כמו שהעידו, אבל בבנקאות באירופה אתה יכול להכתיב לבנק שלך איזה נוסח אשראי אתה רוצה שיוציא לבנק הקורספונדנט בחו"ל, זה בכלל לא משהו חריג.
עו"ד גת: גם בבנקים בארץ וראינו את זה בהרבה מאוד דוגמאות במשפט הזה, אפשר להכתיב לבנקים בדיוק איך רוצים שהנוסח יהיה מנוסח ועדיין הבנקאים המומחים אומרים שברוב המקרים וזה לא שאלה של ניסוח, זה שאלה של זהירות וחוכמה של הספק.
העד: נכון.
ש: שאומר ברוב המקרים, הדוקומנטים המקוריים נשלחים לבנק ואך ורק לבנק.
ת: הדגש הוא על רוב המקרים.
ש: בכל מקרה אני אומר לך, שברוב המקרים זה ככה ובמקרים שזה לא ככה, אתה לא יכול להצביע לי על אף מקרה אחד שבו אתה תראה לי מסמך כלשהו שממנו אפשר לראות שעותק מקורי משטר מטען נשלח לידיו של אורי רש.
ת: לצערי הרב, המסמכים היחידים,
כב' הש' שהם: כן, מה קרה?
עו"ד גת: אני מבקש, מה זה, לא, לא, אדוני, אני מוחה כנגד העניין הזה, יש סיכומים, אם התובע רוצה לטעון טענות, יטען, זה לחלוטין לא ראוי ההתנהגות הזו,
עו"ד עוזיאל: אפשר לטעון שזו הטעית העד, מכיוון שבמקרים, זה גם כתוב בכתב האישום וזה גם במוצגים שהוגשו,
עו"ד גת: לא, אני מבקש, זה ממש,
עו"ד עוזיאל: כתוב את זה במפורש ברחל בתך הקטנה, להיכן נשלחים שטרי המטען,
עו"ד גת: אני שאלתי,
עו"ד עוזיאל: ולהגיד לו שזה לא קיים כאשר זה הוגש,
עו"ד גת: נועם,
עו"ד עוזיאל: ולא טענו את זה בחקירה נגדית, זה לא ראוי.
עו"ד גת: זה לחלוטין לא ראוי.
כב' הש' שהם: מה אתה טוען, שהדברים האלה לא קיימים?
עו"ד גת: אני שואל את העד לפי ידיעותיו, העד בא וטוען טענות ומצהיר הצהרות.
כב' הש' שהם: לא, אבל אתה מציג לו מצג כלשהו, אתה אומר אני אומר לך כך וכך.
עו"ד גת: ככה אמרו בנקאים.
כב' הש' שהם: בסדר.
עו"ד גת: התובע בא ואומר שאולי יש מסמכים אחרים בהקשרים אחרים שהעד לא,
עו"ד עוזיאל: אתם לא חלקתם על כך.
עו"ד גת: אבל אני שואל את העד לגבי מה שהוא אמר.
כב' הש' שהם: בוא לא נתווכח, עו"ד גת,
עו"ד גת: אני שואל את העד לגבי דבריו שלו.
כב' הש' שהם: מותר לך לשאול מה שאתה רוצה, אבל אם אתה מציג לו עובדות ואתה אומר אני אומר לך כך וכך, הן צריכות להיות מבוססות.
עו"ד גת: אף אחת מהעובדות שאמרתי לגבי מה שאמר העד, לא הייתה לא נכונה או לא מדויקת או מטעה.
כב' הש' שהם: בסדר, אז נמשיך.
עו"ד גת: אני מדבר אך ורק על מה שהעד סיפר ואמר והתביעה מנסה, הרי לא היינו פותחים את כל העניין הזה אם התביעה לא הייתה אומרת, הרי כל הסיפור הזה בכלל לא קשור לעניין שלנו לכתב האישום,
עו"ד עוזיאל: מה לא קשור?
עו"ד גת: התביעה מנסה לבנות פה איזושהי טענה, לכאורה, של עדות שיטה ולכן אני חייב לשאול את העד שאלות בעניין הזה.
כב' הש' שהם: אין שום בעיה. השאלה היחידה היא אם אתה מציג לו את העובדות המבוססות, או כאלו שאתה חושב שהן נכונות.
עו"ד גת: אני מציג לו את העובדות כפי שהוא אמור לדעת אותן.
כב' הש' שהם: טוב, בסדר.

(העד יוצא את אולם הדיונים)

עו"ד עוזיאל: רק משפט אחד אני רוצה לומר.
כב' הש' שהם: חבל, אנחנו סתם מבזבזים את הזמן.
עו"ד עוזיאל: אנחנו נבזבז עכשיו שעות מיותרות לחלוטין, לחלוטין מיותרות, בגלל חוסר, קושי להבין את הסיטואציה. בעדות ראשית סיפר אלחנן טננבוים על כמה שיטות מרמה, הוא הביא את ת/224 בתור דוגמא, זה לא שכל מה שהוא סיפר, לפי עדותו, שכל מה שהוא סיפר הכל נמצא בדוגמא ב-ת/224,
עו"ד גת: הוא אמר בעצמו הרגע, לפני עשר דקות, תן לי את ת/224 אני אראה לך.
עו"ד עוזיאל: בסדר, אבל יש את זה במקרים האחרים שהוגשו לביהמ"ש.
עו"ד גת: מה זה שייך, אני שואל אותו,
עו"ד עוזיאל: להגיד לעד הזה,
כב' הש' שהם: אל תדברו ביחד.
עו"ד עוזיאל: להגיד לעד הזה, הדבר הזה שאתה אומר הוא לא קורה, כאשר העד אומר שבמכתבי אשראי אורי רש היה נוהג לכתוב ששטרי מטען מקוריים יגיעו אליו, להגיד לו זה לא קורה כאשר זה כתוב ברחל בתך הקטנה ב-ת/135, זאת הטעיה של העד, או היסמכות על כך שהעד לא מכיר את המוצגים שבפני ביהמ"ש כי אלה לא מוצגים שהוגשו באמצעותו, הם הוגשו באמצעות עדים אחרים. אז אפשר להיסמך על כך שהוא לא מכיר, הוא לא מכיר את הפרשות האלה, הן גם לא הוצגו לו מכיוון שזה לא היה מתפקידנו להציג לו, אנחנו לא מציגים לעד דברים שישפיעו לרעה על העד, אני לא הסברתי לעד הזה איך לדעתנו המדינה, אורי רש רימה את הספקים, אני לא עשיתי את זה כי לא עושים דברים כאלה, אבל אני יכול להראות במפורש וחברי יודע את זה, שבמכתב האשראי ב-ת/135 כתוב ששטרי מטען מקוריים לפקודת גורם שבשליטת אורי רש, הוכח שהוא בשליטת רש, יישלחו directly, ישירות ל-Trans Door,
עו"ד גת: מה הוכח, שום דבר עוד לא הוכח.
עו"ד עוזיאל: שזה המשלח ו-Trans Door העיד פה שהוא נתן את זה לאורי רש. להגיד לעד שזה לא קורה תוך שנסמכים על מה שהעיד הבנקאי, זאת הטעיה של העד, זה בזבוז זמן.
עו"ד גת: קודם כל, אני מתנגד לכל אופן ההתנהלות של הדבר הזה,
כב' הש' שהם: לא, בסדר, הוא יכול לומר.
עו"ד גת: התובע מנסה להכניס ספק סיכומים, ספק את העדות שלו,
כב' הש' שהם: שלא בנוכחות העד אפשר לומר את זה. אנחנו רק צריכים לנסות להגדיר את השאלות.
עו"ד גת: דבר ראשון, יש מחלוקת גם לגבי מה שהתובע אומר למרות שהוא בטוח שאין מחלוקת, כמו הרבה דברים בתיק הזה שהוא משוכנע שהכל כבר גמור וסגור,
עו"ד עוזיאל: לא חקרתם על זה אבל.
כב' הש' שהם: טוב, בואו נשמע את התשובה ונתקדם ואז אנחנו נגדיר,
עו"ד גת: כל מה שאני רוצה לשאול את העד זה לגבי ידיעותיו שלו, העד בא ואמר מיוזמתו שהוא יודע 1, 2, 3, אני רוצה שיגיד לי על סמך מה שהוא יודע, על סמך דברים שהוא ראה וטיפל בהם.
כב' הש' שהם: כן, אבל מה שאתה מנסה לעשות זה בעצם להראות לו שמתוך המסמכים האלה אי אפשר ללמוד את מה שהוא אמר.
עו"ד גת: הוא אמר שאפשר.
כב' הש' שהם: אבל מצד שני אומר התובע שיש ראיות שההתנהלות הייתה כזו, לפי מסמכים אחרים, אז אתה לא יכול להציג לו מציאות שונה, כשבעצם כל ההסתמכות שלו היא רק על המסמכים האלה ולא על חומר אחר.
עו"ד גת: ראשית, זו כל המטרה שבכללה עד התחיל לדבר על הדברים הללו.
כב' הש' שהם: בסדר.
עו"ד גת: דבר שני, העד בעצמו אמר שכל מה שהוא אומר אפשר להוכיח במסמכים הללו.
כב' הש' שהם: אז הוא אמר את זה.
עו"ד גת: אז אני נותן לו את זה כדי שיראה את מה שהוא אומר.
כב' הש' שהם: בסדר.
עו"ד גת: אם יש לו דרכים אחרות, העד לא יכול לבוא ולטעון טענות,
כב' הש' שהם: אין שום בעיה. אנחנו עכשיו נקפיד מאוד על השאלות כדי שיהיה ברור שאתה מתייחס לידיעותיו שלו ולמסמכים האלה ולא לכל חומר הראיות שיש בתיק.
עו"ד גת: בסדר, אני לא טענתי שום דבר אחר.
כב' הש' שהם: אתה מציג לו את מה שאמרו מנהלי בנקים ואחרים, כאילו שאין שום הסתייגות או לפחות יוצא מהכלל.
עו"ד גת: אין שום מחלוקת, זה מה שהם אמרו. התובע מנסה לקחת פרשנות ספציפית שלו לאחד המוצגים, לקבוע שכבר יש מסמרות, שזה העובדות ככה וככה ולפי זה הוא חושב שצריך לנצח את העולם.
כב' הש' שהם: בסדר גמור, הבנו את הנושא הזה, שייכנס העד. עכשיו נקפיד לגבי הדרך בה מוצגות בפני העד ונראה מה עושים עם זה.

(העד שב לאולם הדיונים)

כב' הש' שהם: אנחנו לא מבקשים שכמובן תתייחס לחומר הראיות שלא מוכר ולא ידוע לך, אלא רק לדברים שאתה יודע מידיעה אישית ודברים שנובעים לדעתך מתוך המסמכים.
העד: O.K
עו"ד גת: אז שוב אני שואל, האם מהמסמכים שיש בידיך או דברים שאתה יכול להוכיח אותם או להראות אותם, אפשר לראות, תראה לי באיזשהו מקום ששטר המטען נמצא בשליטתו של אורי.
העד: אני לא יכול,
ש: עוד לפני בוצע תשלום, אני מדבר.
ת: אני לא יכול, אני צריך בשביל זה לשבת, לעבור על המסמכים ולערוך לי אותם בצורה, ככה אני הצגתי אותם, אני לא יכול עכשיו כנגד לחץ הזמן.
ש: אדוני, אי אפשר שהעד יעלה בחקירה ראשית טענה, שהיא תישאר באוויר ולא יתאפשר לנו לעמת אותו.
כב' הש' שהם: אתה רוצה לתת לו עשר דקות, אתה צריך עשר דקות בשביל לעבור?
עו"ד גת: אם הוא רוצה.
העד: אולי פחות, אני לא יודע, אני צריך לשבת ולעבור על המסמכים.
כב' הש' שהם: אתה רוצה לעבור לנושא אחר ואז יתאפשר לעד לעבור על זה. לא, כי המשמעות היא שעכשיו אנחנו נצא לעוד הפסקה, חבל שלא ניצלתם את ההפסקה הקודמת, אם זאת הייתה הכוונה.
עו"ד גת: אני לא צפיתי, העד זכר כל כך טוב את הסיפור הזה מלפני 13 שנה והוא טרח והביא את המסמכים בעצמו, אני צפיתי שהוא ידע לתת לי תשובות.
כב' הש' שהם: מה מתוך המסמכים האלה, מה אתה בדיוק מחפש?
העד: אני מחפש תשובה לשאלה של הסנגור.
כב' הש' שהם: בסדר, מה יכול להוכיח את מה שאתה אומר?
העד: שזה כתוב או בצורה אחת או בצורה אחרת, שיש לזה, זה מה שהוא מבקש ממני, ככה אני מבין, נכון?
כב' הש' שהם: זה הנושא האחרון שאתה חוקר כרגע? ז"א בזה אתה מסיים את החקירה, או שיש לך עוד נושאים?
עו"ד גת: זה ההתחלה, יש עוד את שאר המסמכים ואת כל שאר השתלשלות האירועים.
כב' הש' שהם: שקשורים לזה? אז אתה יכול לעבור לנושא הבא ונחזור לזה אח"כ.
עו"ד גת: אני מקווה שלא נשכח מזה.
כב' הש' שהם: לא, לא נשכח, אל תדאג, תעזוב את זה בינתיים, נעבור לנושא אחר.
עו"ד גת: אני אומר לאדוני מה הקושי בזה, כי סוג החקירה שנבנה סביב המסמכים האלה, הוא בונה איזושהי תשתית.
כב' הש' שהם: בסדר, כמה זמן אתה צריך כדי לעבור על זה, עשר דקות?
העד: אני לא יודע, אדוני, אני אשתדל מהר ככל הניתן.
כב' הש' שהם: תגיד לי כמה זמן, נצא להפסקה.
העד: עשר דקות, משהו כזה.
כב' הש' שהם: בסדר.
עו"ד גת: אני רק אבקש שהעד יעשה את הדברים בעצמו ולא יקבל איזשהו ייעוץ או הנחיה מהתובע.
העד: אני לא זקוק.

(לאחר הפסקה)
כב' הש' שהם: כן, מה קורה?
עו"ד גת: אדוני, בזמן ההפסקה אמר גם העד וגם נדברנו בינינו, העד אמר מיוזמתו שאין לו התנגדות להגיע לכאן שוב לישיבה הנוספת גם בשבוע הבא. כמו שהדברים נראים, גם לאור בקיאותו שאני רואה וחשבתי שהיא יותר גדולה במסמכים, זה כנראה לא יסתיים בכל מקרה, גם אם נמשיך עוד שעתיים עכשיו.
כב' הש' שהם: טוב, אבל אני צריך לקבל הערכת זמנים פחות, או יותר מדויקת, כדי לדעת מה קורה.
עו"ד גת: הישיבה הבאה תתחיל בשעה כרגיל, נכון?
כב' הש' שהם: 09:00.
עו"ד גת: אם היא תתחיל בשעה 09:00, אני יכול להעריך, אם נגיד נעשה את הדיון ברציפות נאמר עד שעה 12:00, זה יסתיים.
כב' הש' שהם: עד 12:00, זאת ההערכה, מה, אתה צריך עוד שלוש שעות כדי לסיים את החקירה?
עו"ד גת: אני רואה שהעד בכל דבר צריך לקרוא את המסמכים.
כב' הש' שהם: טוב, אז אם אתה רוצה שהוא יכין שיעורי בית, אז אני מציע שתבדוק אם יש חוץ מהמסמכים האלה עוד מסמכים שאתה רוצה שהוא יעיין בהם לפני הדיון הבא.
עו"ד גת: זה ו-ת/225.
כב' הש' שהם: מה זה ת/225?
עו"ד גת: זה עוד דף אחד של דוגמת חשבונית שהוא,
כב' הש' שהם: בסדר, זה מקובל עליכם, התובע?
עו"ד עוזיאל: אתם מבקשים,
כב' הש' שהם: הם מבקשים שהוא יגיע בישיבה הבאה ויעיד, כשההערכה היא שעד שעה 12:00, הם יסיימו את חקירתו. הם צריכים עוד שלוש שעות.
עו"ד עוזיאל: הם צריכים ואז אני חוקר.
כב' הש' שהם: לכם עו"ד דגן, מאירוביץ', יש חקירה נגדית?
עו"ד מאירוביץ': לי בשלב זה אין.
כב' הש' שהם: דגן אמר שזו חקירה קצרה.
עו"ד עוזיאל: שלי לא תהיה קצרה, אני כבר רואה לאור הכניסה לנושא הזה.
כב' הש' שהם: O.K, אז אנחנו נקדיש לזה את הזמן, כי לפי מה שאתם מעריכים , היינו צריכים לשבת פה עד 10 בלילה כנראה , וזו ישיבה מתישה גם ככה.
עו"ד עוזיאל: בסדר.
כב' הש' שהם: השאלה מתי אתה רוצה לעבור על המסמכים, לפני העדות?
העד: מתי שביהמ"ש ירשה לי.
כב' הש' שהם: לא, אני לא רוצה להתעכב על זה.
עו"ד עוזיאל: יש לי הצעה, שהוא יבוא למשרדי ואנחנו נצלם לו העתק של ת/224, זה המסמכים שהיו אצלו בבית, ת/224.
כב' הש' שהם: לא, אין מניעה שהוא יקבל אותם לעיון, אלו מסמכים שהוא עצמו הביא, אין מניעה.
עו"ד גת: לא, אני הייתי אבל מעדיף אולי שהעד יגיע לכאן לביהמ"ש מוקדם יותר וישב ויקרא אותם כאן.
העד: למה שאני לא אעשה את זה יום לפני זה בצורה רגועה.
כב' הש' שהם: אז אתה יכול לבוא יום לפני כן לביהמ"ש.
העד: אני יכול בכל יום שאדוני יקבע.
עו"ד עוזיאל: אדוני, אני חושב שזאת הצעה לא כל כך טובה. אני חייב לומר שאני, צרור המסמכים ת/224 הוא סבוך,
עו"ד גת: נועם, רגע,
עו"ד עוזיאל: הסיבה העיקרית,
עו"ד גת: שנייה, נועם. אם אתה הולך לומר דברים,
עו"ד עוזיאל: בישיבה של שעה כאן בחוץ הוא לא ימצא את התשובות, זה נורא, נורא סבוך.
כב' הש' שהם: לא, אבל השאלה אם במידה והוא יקח את המסמכים הביתה, זה יתן לו פתרונות?
עו"ד עוזיאל: אולי לא, אבל הוא יכול לשבת על זה בנחת.
העד: אני לא צריך הדרכה של התובע.
כב' הש' שהם: אז בוא נעשה ככה, אני בכל זאת מציע, בגלל הרגישות של העניין, אם אתה יכול להגיע לבימ"ש יום לפני הדיון.
העד: כן, אבל המסמכים היו אצלי.
כב' הש' שהם: אתה יכול להגיע יום קודם?
העד: כן. ביום שלישי?
כב' הש' שהם: יום שלישי. תקבל את כל תיק המוצגים, קח לך את זה, תעיין.
העד: בביהמ"ש.
כב' הש' שהם: בביהמ"ש.
העד: באיזשהו מקום שיתנו לי לשבת.
כב' הש' שהם: אתה יכול לשבת איפה שאתה רוצה.
העד: בסדר.
כב' הש' שהם: תקבל את תיק המוצגים, את החומר הזה ועוד איזה ת' אמרת?
עו"ד גת: ת/225, שזה דף אחד.
כב' הש' שהם: תעיין בהם, אתה יכול אם אתה רוצה לרשם הערות או נקודות לגבי החומר.
העד: בסדר.
כב' הש' שהם: תעשה את זה כדי למנוע לזות שפתיים, שמא דיברו אתך או הסבירו לך, תדרכו אותך, לא ניכנס לזה.
עו"ד עוזיאל: אולי בהזדמנות זאת, מכיוון שאני בחקירה חוזרת, לאור שאלות חברי, אני מתכוון להציג לו מוצגים אחרים שהם באופי שלהם דומים, אולי שיעיין בהם גם כן.
כב' הש' שהם: אז תגיד באיזה מוצגים מדובר?
עו"ד גת: לא, לא, זה,
עו"ד עוזיאל: אתה מתעקש שהוא יעיין בזה על הדוכן ושאנחנו נחכה?
כב' הש' שהם: לעיין הוא יכול לעיין, אין שום בעיה. תגיד לאיזה מוצגים מדובר, אנחנו ניתן לו את המוצגים האלה.
עו"ד עוזיאל: ת/135.
כב' הש' שהם: קודם כל ת/224, ת/225.
עו"ד גת: אדוני, אין לי התנגדות שהעד יעיין במסמכים, אבל אני חושב שזה ראוי שזה ייעשה אחרי החקירה הנגדית.
כב' הש' שהם: אבל אז אנחנו עוד פעם נתחיל להתעכב.
עו"ד גת: חקירה חוזרת זה רק דברים שנובעים מהחקירה הנגדית. לא בטוח בכלל שלהתחיל לפתוח את היריעה ולהפוך את העד לעד מומחה, שיתחיל להעיד על ממסכים אחרים,
כב' הש' שהם: אני כרגע לא רוצה לבזבז יותר זמן על נושא של לעבור על המסמכים, שיראה את המסמכים.
עו"ד גת: אני אומר לאדוני מה יקרה, אז העד במסגרת החקירה הנגדית כבר יתחיל לפתוח דברים אחרים,
עו"ד עוזיאל: זה לא דברים אחרים, זה דברים שהוא אמר, הוא פשוט לא ידע להצביע על מסמכים כי לא הוצגו לו, אבל זה בדיוק, ת/135 תואם בדיוק את השיטה,
כב' הש' שהם: טוב, ת/135?
עו"ד עוזיאל: כן.
כב' הש' שהם: אני אבדוק את זה, אני אשקול מה לתת לו.
כב' הש' שהם: דבר עם העוזרת המשפטית ואנחנו ניתן לך את המסמכים. שני מוצגים בטוח תקבל, לגבי ת/135 אני עוד אבדוק ונראה במה מדובר ובישיבה הבאה אתה תסיים את העדות.
העד: O.K
עו"ד גת: בעניין הזה אני באמת מבקש שהתביעה תעשה כל מאמץ לדעת כמה שיותר מראש מי בדיוק יהיו העדים הנוספים ולהודיע לנו, כי לפחות העדים שכרגע מתוכננים, הם גם עדים מורכבים ולא קצרים.
כב' הש' שהם: בסדר, אז תודיעו מבעוד מועד, הם יכולים להיות אפילו אולי בהמתנה כלשהי כדי שאפשר יהיה לזמן אותם.

החלטה

הישיבה הבאה תתקיים ביום 27 דצמבר 2006 החל מהשעה 09:00 לכל היום. חלקה הראשון של הישיבה יוקדש להשלמת חקירתו הנגדית של העד אלחנן טננבוים ולחקירתו החוזרת, והתביעה תעשה מאמץ להכין עד או עדים נוספים לאותו יום, ע"מ שניתן יהיה לנצל גם את המחצית השנייה של אותו יום.
ניתנה והודעה היום 20.12.2006 במעמד הצדדים

________________
אורי שהם, שופט
- הישיבה נעולה -

תאריך:  30/12/2006   |   עודכן:  30/12/2006

תגובות  [ 5 ] מוצגות [ 5 תפוס כינוי יחודי    כתוב תגובה   לכל התגובות
 כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
נסראללה חליאלאללה
31/12/06 02:53
2
הניה
31/12/06 17:47
3
NAPOLION B
31/12/06 21:39
4
ש' אלידע
2/01/07 10:48
5
ש' אלידע
2/01/07 10:56



בלוגרים נוספים ברשת 
וידאו קליפ ישראלי: Algo everywhere – Tricks ft. Prince Loafer
06/11/2012  |  10:08  |  גיא דיין, דורי בן-ישראל
לואי סי.קיי בתור אברהם לינקולן (וידאו)
06/11/2012  |  10:00  |  גל מור
וידוי מזעזע: האנס של בלוגרית הוידאו הפופולארית נרשם לחשבון היו טי
06/11/2012  |  09:54  |  גיא דיין, דורי בן-ישראל
א"א
06/11/2012  |  09:41  |  אורי הייטנר   |   nobody@israblog.co.il
קמפיין: חושבים חיים – היום יצויין יום הבטיחות בדרכים
06/11/2012  |  09:37  |  גיא דיין, דורי בן-ישראל

איתמר לוין
הרב אפרים זלמנוביץ
איתמר לוין
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |