News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 638,108  סלולר - 1,576,407
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין  |  
נאומו של וינסטון צ'רצ'יל בפרלמנט, 18 ביוני 1940, לאחר כניעתה של צרפת ולנוכח סכנת הפלישה הגרמנית לבריטניה
עו"ד צבי שוב, עו"ד ספיר זילבר
עו"ד צבי שוב, עו"ד ספיר זילבר
מינהל התכנון מציע לבטל את ההקלות בנימוק שהן מאריכות את הליך האישור ומנוצלות למטרות פסולות. כאשר בוחנים אותן יותר מקרוב, ובמיוחד על-רקע משבר הקורונה, המסקנה המתבקשת היא שעכשיו אין ז...
יובל לובנשטיין
יובל לובנשטיין
זו העת לא להקשיב לפקידי האוצר, שכל הזמן חונכו ואולפו לקמץ בכל מקום, אלא לפתוח את היד ולחלק ביד פתוחה ונדיבה או כפי שנהוג לומר לתת "ביד חמה" זו העת לגלות מנהיגות ואומץ לב אזרחי, לצא...
בסיס דו-מפלגתי [צילום: עמוד הפייסבוק של ג'ו זבולוני]
ד"ר ערן לרמן, רוברט סילברמן
המגיפה תשפיע על המערכת הפוליטית האמריקנית, על סדרי העדיפות התקציביים של הממשל, על המדיניות של ארה"ב במזרח התיכון, על הקהילה היהודית במדינה ועל ההתנהלות מול אירן    ישראל צריכה להתאר...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
רועי בלכר [צילום: תמר מצפי, גלובס]
עורך דין
רועי בלכר, (נולד: 1970) עורך דין ישראלי. שותף מייסד במשרד עורכי הדין KRB.
גורי אלפי [צילום: רונן אקרמן]
קומיקאי, שחקן
גורי אלפי (נולד: 18 בספטמבר 1976), ישראל. קומיקאי, שחקן, זמר, במאי ויוצר טלוויזיה ישראלי.
מגי אזרזר [צילום: איציק בירן, יח"צ]
שחקנית
מגי אזרזר (נולדה: 10 בספטמבר 1986), שחקנית ישראלית. שמה המלא: מרגלית אזרזר סבג.
לכל הערכים במועדון+
אלביון הצבועה והבוגדת

הבריטים חמסו את כל העולם, ודיכאו את כל האומות, שהם שלטו עליהן המוזיאון הבריטי מלא בשכיות חמדה, ששדדה בריטניה מכל רחבי העולם שומרים בריטיים במחנה המעצר באפריקה ירו סתם כך לתוך קהל האסירים היהודיים, שהוגלו מהארץ הם הרגו שבויים לא-חמושים, והתעללו לא אחת בגוויותיהם

▪  ▪  ▪
השמש לא שקעה מעולם באימפריה הבריטית. לכן, מעשי הדיכוי של הבריטים נעשו בגלוי, ונראו היטב לכל התושבים ("ילידים"), שדיכאה בריטניה על אדמות - באיי הבריטיים (סקוטלנד, וילס, אירלנד ועוד), באמריקה הצפונית, באסיה, במזרח התיכון ובאפריקה.

אחד הצדדים הבולטים בהתנהגות הבריטית הנה צביעות, שהקנתה לבריטניה בצדק את הכינוי, "אלביון הבוגדת". עשרה קבין של צביעות ירדו לעולם, ואת מרביתם המוחלטת חמסו הבריטים - כיוון שהתאימו להם.

הבריטים לא הסתפקו בחמס הזה. המוזיאון הבריטי מלא בשכיות חמדה, ששדדה בריטניה מכל רחבי העולם - גם כשהחזקת ממצאים ארכיאולוגיים, שניטלו מעל אדמתם, מוגדרת כעת כעבירה באמנת אונסק"ו. למען הדיוק, הם אינם היחידים, שחוטאים בכך.

עכשיו מנסים הצבועים הבריטיים להיטהר על חשבוננו. גופים שונים - איגוד המרצים, איגוד העיתונאים וכיו"ב - מנסים להחרים את ישראל כביכול בגלל דיכוי זכויות האזרח. ראוי לזכור, כי חלק מהדברים נעשה בעידוד נמרץ של גורמים אנטי-ישראלים באקדמיה הישראלית. לפני כשנה ניסה איגוד המרצים (UAT) להטיל חרם על אוניברסיטת בר-אילן ועל אוניברסיטת חיפה. לפני כשבוע הצליח ארגון שולי של מרצי המכללות (UCU) להעביר כוונה להחרים את האוניברסיטאות בישראל בשל מה שהם מגדירים, "המדיניות הישראלית כלפי העם הפלשתיני". כצפוי, המדובר בשילוב מעניין ומיטבי של צביעות בריטית עם אנטישמיות ועם שמאלנות הזויה.


קטע מעניין בזוועותיו הנו המלחמה של חיל הים הבריטי נגד המעפילים ארצה במהלך מלחמת העולם השנייה ואחריה. כידוע, גם בקרבות הללו לא בחלו הבריטים באמצעים נגד נשים, נגד ילדים ונגד אזרחים לא-חמושים. אחר כך העניק חיל הים הבריטי לאכזריים בימאיו אותות הצטיינות ומדליות על "גבורתם" בקרבות נגד ניצולי השואה.

דיכוי על פני כל העולם

אי אפשר לתאר שלטון אימפריאלי בלי דיכוי, ואכן בריטניה דיכאה את נתיניה בכל רחבי העולם. זה היה נכון, בעיקר, לגבי לא-לבנים, אך גם תושבי המושבות בצפון אמריקה סבלו מנחת זרועם של הבריטים. הם היו צריכים לכנס מסיבת-תה בנמל בוסטון, ולמרוד בנשק על-מנת לסלק את היוניון ג'ק מעל אדמתם. לא עבר זמן רב, והבריטים פלשו לארצות-הברית (1812), שרפו את ואשינגטון הבירה, ונסוגו מנוצחים. ככלל, הבריטים כמעט שלא ניצחו כבר בשום קרב כבר כמאתיים שנה – מאז שהביסו את נפוליאון – ולא משנה מה צבע עורו של יריבם. כך נראית אימפריה שוקעת.

דרך אגב, הבריטים דווקא שברו את מסכת כישלונותיהם הצבאיים. הם ניצחו ביוני 1982 את הארגנטינאים באיי פולקלנד. בריטניה שלחה כוח משימה אדיר (שעיקרו חטיבת הקומנדו 3), שניצח את חיל המצב הארגנטינאי באיים. מאז, כבר כעשרים וחמש שנה, מתגלים על אדמת פולקלנד עוד ועוד קברי אחים של חיילים ארגנטינאיים, שחיילים בריטיים שחטו, בהיותם שבויים וכבולים. האדמה הקפואה של פולקלנד שימרה את מעשי הזוועה.

את המרד הערבי הגדול דיכאה בריטניה – ולא (כפי שמספרות אגדות המקומיים בעמק) פלוגות השדה (הפו"ש) של ה"הגנה". הבריטים השמידו את המורדים הערביים וגם את האוכלוסיה בכפרים הסמוכים באמצעות כוחות צבאם ואפילו בהפצצות מהאוויר של ריכוזיהם.

כשהיהודים מרדו, בשנות הארבעים, לא בחלו הבריטים באמצעים נגדם. הם הרגו שבויים לא-חמושים (למשל, את אברהם שטרן, "יאיר"), והתעללו לא אחת בגוויותיהם. שומרים במחנה-מעצר בריטי באפריקה ירו סתם כך, להנאתם, לתוך קהל האסירים היהודיים, שהוגלו מהארץ. שניים נהרגו בירי הזה.

קטע מעניין בזוועותיו הנו המלחמה של חיל הים הבריטי (RN) נגד המעפילים ארצה במהלך מלחמת העולם השנייה ואחריה. כידוע, גם בקרבות הללו לא בחלו הבריטים באמצעים נגד נשים, נגד ילדים ונגד אזרחים לא-חמושים. אחר כך העניק חיל הים הבריטי לאכזריים בימאיו אותות הצטיינות ומדליות על "גבורתם" בקרבות נגד ניצולי השואה.

זוועות באלסטר

ד"ר אפרת זילבר חקרה בעבודת הדוקטור שלה באוניברסיטת בר-אילן את אמצעי העונשין, שהפעילו הבריטים באלסטר (צפון אירלנד). לדבריה, הבריטים הפעילו שיטות דיכוי באלסטר מיד עם פרוץ המהומות בשנת 1969 – כשהקתוליים מחו על אפלייתם בידי השלטון הפרוטסטנטי.

בשנים 1971-1969, פעל הצבא הבריטי באלסטר בכפיפות למשטרה המקומית (RUC), מתוך מטרה לסייע לכוח האזרחי. עם פריסתו הצבא בשנת 1969, הפקידה הממשלה הבריטית בידי המפקד העליון אחריות כוללת לפעילות הביטחון. המפקד העליון נשא בשליטה מלאה על הפריסה ומשימות המשטרה, בעוד שהמשטרה נשאה באחריות לפעולות הביטחון. בשנת 1972 השתנה המצב כשאירועים אלימים אירעו בכל רחבי אלסטר. כשהיה ברור, כי הממשלה בבלפסט אינה מסוגלת להתמודד עוד עם המצב החדש, החליט הפרלמנט הבריטי, במארס 1972, להשעות את הממשלה המקומית, ולהחליפה בשלטון ישיר מלונדון. השר הבריטי לענייני צפון אירלנד נשא יותר מעשרים שנה באחריות לפעילות הרשות המבצעת באזור. השלטון הישיר גרם להרחבת סמכויותיו של הצבא הבריטי ולמעורבותו הגדֵלה בפעולות הענישה וההרג באזור.

כדי לדכא את ההתקוממות, ולהביא לסיום מהיר של המשבר, השתמשה ממשלת בריטניה בחוקי חירום ובעונשים, הנגזרים מהם (מעצר, כליאה, הגבלות על תנועה, צנזורה, איסור על אמצעי התקשורת לראיין פעילי מחתרות, שימוש מובחן בירי ובאופן בלתי רשמי גם בפעולות של סיכול ממוקד). העימות באלסטר הוצג כמשבר פנימי, והנאשמים – כנענשים "פליליים" ולא כ"גורמים פוליטיים". לשם כך, כופפו בתי-המשפט הבריטיים את ההליכים המשפטיים תוך דילוג על מיצוי ההליכים המשפטיים. הגמשת דיני הראיות וההליכים המשפטיים, הפכה את הנהלים המשפטיים לרשמיים בלבד, ופגעו בזכויות אדם.

אזרחים רבים באלסטר נכלאו – למרות היותם חפים מפשע – לעשרים שנה, עד לזיכויים ולשחרורם לקראת סוף שנות השמונים. רק בסוף תקופה זו, אחרי התערבות של גורמים אירופאיים, התנערו בתי-המשפט הבריטיים מדרך התנהלות השלטון. בתי-המשפט הבריטיים לא מילאו את תפקידם החוקי כמבקרי המערכת השלטונית, אלא ששימשו לה כשופר.

בשנת 1971 הורשעו ארבעה קתוליים בעקבות פיגוע בפאב בעיירה האנגלית גילדפורד (Guildford). בשנת 1989, ביטל בית המשפט הבריטי לערעורים את הרשעותיהם, לאחר שריצו יותר משמונה-עשרה שנות מאסר. התברר, כי קציני משטרה שיקרו בעדותם בבית המשפט לגבי היבטים שונים של ניהול חקירת הארבעה. על פרשייה זו התבסס הסרט, "בשם האב". בעקבות זאת, הורה, בשנת 1992, בית המשפט הבריטי לערעורים לשחרר ממאסר גם את "שביעיית מגווייר" (Maguire Seven), שהורשעה בשנת 1976 בהחזקה של חומרי חבלה, שלטענת התביעה, היו קשורים לפיגועים של המחתרת האירית הקתולית (IRA) בלונדון ובגילדפורד. לאחר שישבו שלוש-עשרה שנה בכלא, ביטל בית המשפט את הרשעותיהם, כיוון שהתגלה, כי התביעה נמנעה מלגלות ראיות שונות, שהיה בהן כדי לסייע באופן משמעותי להגנה.

התפשטות האלימות גרמה לבריטניה להרחיב את השימוש בעונשים פליליים ובעונשים, שעמדו לרשותה בתקנות ההגנה. כך, נחצו מסגרות הענישה בקלות, והתקבלה הדרישה לנקוט ביד קשה יותר. לאחר הפגיעות בתחומי אנגליה בשנת 1974 נחקקו חוקי החירום. בשנת 1988 הוגבלה "זכות השתיקה". בבריטניה הוחלו החוקים הללו על כל רחבי הממלכה, דהיינו גם על אנגליה עצמה.

ככל שהשלטון הסתבך יותר בעימות, כך גבר הפיתוי להפעיל אלימות כלפי המתנגדים. בצפון אירלנד הדבר ניכר במיוחד עם פנייתה של בריטניה לשימוש בפעולות לא-רשמיות של סיכול ממוקד – בעיקר, בשנות השמונים.

חלק מהעצירים הקתוליים בצפון אירלנד הביאו את עניינם לדיון בבית-הדין האירופאי לזכויות האדם. בדיונים בפניו נחלה בריטניה תבוסה אחר תבוסה. כלומר, חוקיה ונוהליה נקבעו כבלתי-חוקיים וכמנוגדים לזכויות האדם באלסטר.

תאריך:  11/06/2007   |   עודכן:  11/06/2007
אביתר בן צדף
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
אלביון הצבועה והבוגדת
הודעות  [ 12 ] מוצגות  [ 11 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
אפריים באלקען
11/06/07 09:28
2
מרק טווין
11/06/07 16:28
3
אמת אקדמית
11/06/07 17:37
 
ניקולאי
11/06/07 20:45
4
אברהם שלום
12/06/07 00:20
 
ימא"י
12/06/07 01:35
 
יהודה צורף
11/07/07 11:53
5
יפה
12/06/07 01:18
6
לא לחכות לאנגליה
12/06/07 02:33
7
ייי
12/06/07 11:28
8
aknv
15/10/14 14:08
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
כשקמה מדינת ישראל הייתה לראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון בעיה פרסונאלית קשה. היה מנהיג ציוני דגול אחד שהיה כה עתיר זכויות עד כי עלה על בן-גוריון עצמו בזכויותיו. שמו היה חיים וייצמן. חיים וייצמן, השיג את הצהרת בלפור, שהיוותה את הבסיס החוקי לדרישה להקים מדינה יהודית בארץ ישראל; פעל להקמת האוניברסיטה העברית בירושלים שאת אבן הפינה שלה הוא הניח; הקים את מכון זיו שלימים נקרא מכון וייצמן למדע; פעל להקמת הבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה; השיג את תמיכת ארצות הברית בתוכנית החלוקה של האו"ם, ואת הכרתה בהקמת מדינת ישראל, שוייצמן היה בין הקוראים להכרזה עליה מייד עם עזיבת הבריטים. אם תרצו, חיים וייצמן היה אפילו הראשון שחתם על הסכם שלום עם מנהיג ערבי - הסכם וייצמן פייסל (שנחתם ב- 1919 ולא מומש), שהוא ההסכם היחיד עד היום שבו מכיר מנהיג ערבי כלשהו בתנועה הציונית.
11/06/2007  |  קובי לירז  |   מאמרים
הערה מקדמית: אני ממוצא אשכנזי, עירוני, בעל השכלה גבוהה ותומך ופעיל של מפלגת העבודה כמעט כל חיי. בבחירות הנוכחיות אני תומך באהוד ברק. מצד שני אני סוציאל-דמוקרט מתנגד למדיניות תאצ'ריסטית בתחום הכלכלי (כן, אני יכול להיות כל כך מורכב וגם ללעוס מסטיק באותה עת...).
11/06/2007  |  אלון אונפוס אסיף  |   מאמרים
זכותם הגדולה של סופרי ישראל היא שהם פתחו בפני העם את השערים אל הציונות המעשית, הפוליטית. י"ח ברנר טען בצדק, שלולא סיפוריו של מנדלי מוכר ספרים, המראים את העיירה היהודית בכל ניוונה - לא היו קמים מושבים וקיבוצים, ובעקבות ברנר ניתן להניח, שפואמה כמו "בעיר ההריגה" של ביאליק האיצה את הקמת כוח המגן העברי. כאשר כבר קמה המדינה, התאגדו סופרי ישראל, שלא מדעת, לחבר את האפוס הגדול של היהודים אשר באו לכאן משבעים גלויות. האפוס הזה מרתק, לא רק את הקורא העברי, אלא את קוראי כל העולם - יוכיחו עשרות השפות אליהן מתורגמת מיטב הספרות העברית העכשווית.
11/06/2007  |  משה גרנות  |   מאמרים
בְּכֵה, יֶלֶד. מֻתָּר...
11/06/2007  |  יוסי גמזו  |   מאמרים
בראיון רדיופוני, הציע השר לענייני גמלאים רפי איתן פתרון יצירתי לסוגיית הגולן - יש לנהל עם הסורים מו"מ עסקי נדל"ני ולקנות מהם את הגולן בכסף מלא.
11/06/2007  |  אורי הייטנר  |   מאמרים
סיפורים חמים(72 שעות)
איתמר לוין
בג"ץ מעכב את הארכת מינוי אלדד
חיים רמון
זהבה ושלשלת הכזבים
היום לפני
המרכז הרפואי העמק בשנת 2000 [צילום: משה מילנר/לע"מ]
בריאות בעמק [1930]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
קורות חיים דיגיטליים - 5 טיפים לחיפוש עבודה באינטרנט
כתיבת המומחים
סדרות ישראליות בלתי נשכחות
יום הולדת
בן-גרא בר כוכבא 4/5
סגל צבי 4/5
הווארי זיאד 4/5
ויס דנה 4/5
גרבי כוכבה אילת 4/5
ברנע ליאורה 5/5
גפני משה 5/5
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il