הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   בעולם  תיירות 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
לעבוד, לעבוד, לעבוד
08/09/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
ההשכלה גבוהה; והשכר?
08/09/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
לחתור להתחדשות
08/09/2017   |   נסים ישעיהו
 
 
 
"בבני ברק אין מעלית שבת"
08/09/2017   |   אלעזר לוין
 
 
 
כמו שאמרה ג'ורג' אליוט
08/09/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
עדנה לרובע היהודי בבודפשט
בית כנסת בבודפשט [צילום: מיקה]

תנופת הבנייה האדירה, הפוקדת את בירת הונגריה, לא פסחה עליו, ובימים אלה, שבין כסה לעשור, הוא אף הוכרז, רשמית, כאתר-תיירות מרכזי בעיר

▪  ▪  ▪
כמה סימבולי שדווקא בימים אלה, שבין כסה לעשור, מצא משרד התיירות ההונגרי את הרגע המתאים להכריז על הרובע היהודי המתחדש כעל אחד האתרים המרכזיים של עיר הבירה. בשיאה של עונת התיירות בבודפשט אין זה דבר של מה בכך ויש לו, ללא ספק, גם משמעות מיוחדת.

הרובע היהודי, הממוקם ברובע השביעי של העיר, עובר עתה שינויים אדריכליים ותרבותיים משמעותיים, שעשויים להשפיע, באורח ניכר, על מראה מרכז העיר כבר במרוצת השנה הקרובה.

ואכן, עתידו של הרובע, המאכלס כיום כ-80 אלף יהודים (מתוך 185 אלף ערב מלחמת העולם השניה) הפך בימים אלה לשאלה האקטואלית והאקוטית ביותר בתיכנון העירוני. זאת ועוד: הוא, אפילו, הוצג כאתר הבנייה הגדול ביותר של העיריה. אין זאת אלא משום שתנופת הבנייה האדירה, שמתחוללת בעיר בעשור האחרון, פשוט פסחה, במשך זמן רב, על הרובע השביעי, הסמוך כל כך למרכז. יתר על כן: יחסית לאיזורים אחרים בבודפשט הוא, אפילו, הוזנח איכשהו וכמעט שלא נבנו או שופצו בו בתים חדשים.

כל זה משתנה עתה מן הקצה של הקצה. עדות לכך הם המנופים והפיגומים, לאין-ספור, הניצבים בימים אלה במקומות רבים ברובע, ובמיוחד לאורך רחוב קיראלי המרכזי.

לצלילי העוגב

האתר המרכזי והחשוב ביותר ברובע היהודי הוא, מן הסתם, בית הכנסת הגדול של בודפשט, הממוקם ברחוב דוהאני. בבית הכנסת הזה, שהוקם לפני 150 שנה, נטלנו חלק בתפילת ראש השנה האחרון. את כתליו מילאו מאות מתפפלים, רובם יהודים מקומיים ומיעוטם תיירים. בין אלה האחרונים, שנזדמנו לתפילת החג, הסבה במיוחד את תשומת ליבנו אשה קשישה, שמיררה כל עת התפילה בבכי קורע-לב. לפנייתנו, היא הציגה עצמה כסליה הופרט, תושבת בואנוס-איירס, ש-200 (!) מבני-משפחתה, כולם ממוצא הונגרי, ניספו בשואה. לבית הכנסת הזה - כך סיפרה - היא הגיעה במיוחד מארגנטינה כדי להתפלל בו לזיכרם של יקיריה הרבים.

צלילי העוגב ושירת המקהלה, שליוותה את החזן, כמו גם תפאורת הזהב המעטרת כל חלקה טובה בבית הכנסת, שיוותה, אומנם, לתפילה אופי של טקס פאגאני ואווירה כנסייתית לכל דבר, אלא שהחזן, קלמן כץ, החזיר אותנו, מהר מאוד אל המציאות: סילסוליו וניגוניו היהודיים, במבטא האשכנזי-אידישאי, לא הותירו צל של ספק. הם גם הזכירו לסליה הופרט את המנגינות הנוסטלגיות לבית אבא, שכה התרפקה עליהן בעבר.

כמו מסגד

לא בכדי נחשב בית הכנסת, הממוקם סמוך לצומת-כבישים סואן, לאחד מאתרי הבנייה המפוארים של בודפשט. הוא נבנה במאה ה-19 בסיגנון רומנטי-מזרחי, עם לבנים אדומות ולבנות, מקושט כולו בקרמיקה, ומזכיר יותר חזית של מסגד, בעל שני צריחים, עם עיטורים דמויי-ערבסקות וחיפוי צהבהב.

ביום הכיפורים, הבא עלינו לטובה, צפויים לאכלס את כתליו של בית הכנסת כ-3000 מתפללים- רבים מהם תיירים. אלה צובאים, בימים אלה, שבין כסה לעשור, על דלתותיו, כדי להשיג מקום-טוב-באמצע, תמורת כל מחיר שיבוקש.

כאן המקום להזכיר כי חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, שהתגורר בבית צמוד לבית הכנסת, ערך בו את טקס הבר-מצווה שלו. במקום שבו עמדה דירת-משפחתו, ניצב כיום המוזיאון היהודי, הנחשב למפואר שבין המוזיאונים היהודיים של אירופה. מוצגים בו אוסף מרשים ובעל-ערך של יודאיקה ופרק מדכא למדי מן ההיסטוריה של השואה בהונגריה. בתערוכות הקבועות, המקיימות בו, בולטים כלים, אביזרים ותמונות, המסמלים כולם את החגים היהודיים, בצד אלה של חיי היומיום.

בצד בית הכנסת והמוזיאון ניצבת אנדרטה לזיכרם של קורבנות השואה. האנדרטה מעוצבת כערבה בוכיה על מתכת ועל כל אחד מעליה חרות שמו של אחד מן הקורבנות שניספו.

א-אידישע מאמא

ברובע היהודי מצויות חנויות יהודיות למכביר, בעיקר לאביזרי-קודש ולמזון כשר, כששלטים בעברית מעטרים את חלונות הראווה שלהן. ויש גם מסעדת-גורמה לאוכל יהודי, בעלת שם בבודפשט,"קדאר" שמה, המושכת אליה, בכל עיתות השנה, מבקרים רבים, הנהנים ממרק העוף עם הקניידלך והגולש האדמדם, המפורסם כל כך. תעריפי המנות נמוכים ואולי בשל כך מלאה תמיד המסעדה עד אפס מקום.

למי שמזדמן לרובע היהודי כדאי שלא יחמיץ את להקת כלי-הזמר, המשמיעה נעימות חסידיות עממיות, שמרטיטות כל לב יהודי. לפני כעשור, בביקורנו הלפני-אחרון, ב"חצר היהודית", שליד בית הכנסת והמוזיאון, היתה זו להקה קטנה, ואילו עתה, בסיועם של העיריה ומשרד התיירות, גדלה הלהקה והתעצמה באורח משמעותי והיא מופיעה, מדי יום ביומו, להנאתם של מבקרי האתר, ביניהם גם תיירים לא-יהודים רבים. אלה, מסתבר, רוכשים בהמוניהם מן הלהקה את הלהיט המפורסם שלה..."א-אידישע מאמא".


הכותב הינו עיתונאי. שימש בעברו כעורך וככתב בידיעות אחרונות וב"קול ישראל".
תאריך:  18/09/2007   |   עודכן:  18/09/2007
ראובן לייב

מועדון הבלוגרים עוקבים: 32לקבלת רשימות ראובן לייב לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
עדנה לרובע היהודי בבודפשט
הודעות  [ 4 ] מוצגות  [ 4 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
נו באמת
18/09/07 12:44
 
אחמד זיבי
18/09/07 15:08
2
צלילה
19/09/07 13:35
3
מאמי
12/01/08 19:31

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
לא רציתי לשאול אותה בת כמה היא, למרות שברור היה כי גילה צעיר בהרבה מהמראה שלה. השאלה הייתה אמורה להיות מכוונת אל גודלו של הפער. האם מעל תריסר שנים? והתשובה הייתה אמורה לכוון לסיבת הפער: האם הוא תוצר של לידות הרבה? הזנחה מתמשכת? כניעה פסיבית לגנטיקה גרועה? או שמא זהו פער מדומה?
18/09/2007  |  טל רבינוביץ'  |  מאמרים
בן-דרור ימיני הטיל במאמרו "ורק ישראל שותקת" האשמה כבדה ומוצדקת נגד ישראל הרשמית, אשר במשך שבע השנים האחרונות מתרחקת בבהלה מהתפוח הלוהט של העשור: פרשת מוחמד וג'מאל א-דורה, אשר כביכול נהרג בצומת נצרים ב-30 בספטמבר 2000 - הארוע, שממנו התחילה מלחמת הטרור נגד ישראל.
18/09/2007  |  בועז מושקוביץ  |  מאמרים
תחת הכותרת "כשהגוף תוקף את עצמו" (מעריב, 12.09.07), כתב אמנון דנקנר מאמר ארוך מדהים ומפתיע, שבו הוא מציג תמונה קודרת על מצבה ועתידה של המדינה. מאמר חשוב מאין כמוהו, לא רק בגלל מה שכתב, אלא בעיקר בגלל מי שכתב. אותן המילים ממקלדת של איש ימין, היו זוכות לבוז אוטומטי.
18/09/2007  |  נרי אבנרי  |  מאמרים
כל העניין הזה עם חשבון הנפש שאנו עורכים לכאורה ביום כיפור, תמיד הטריד אותי. נראה לי מוזר, שכל השנה אנו פועלים לפי רצוננו החופשי, איש איש לפי דרכו, ורק יום אחד בשנה מתחשבנים איתנו על כך. זה מרגיש מאולץ משהו, כאילו מישהו פקד עלינו ש"כך צריך לעשות".
18/09/2007  |  ניב נבון  |  מאמרים
שופטי בית המשפט העליון שלנו רואים עצמם חסידים של זכויות האדם. הנה לדוגמא השופט המנוח חיים כהן. אמרת חיים כהן, אמרת ליברליזם, פתיחות, סובלנות ונאורות.
17/09/2007  |  עו"ד חיים קליר   |  מאמרים



בלוגרים נוספים ברשת 
פרס? מפעל? חיים?
09/09/2017  |  05:46  |  אסי דיין
"מה?" במובן "למה?"
09/09/2017  |  05:46  |  אסי דיין
ה"ארץ" שלי
09/09/2017  |  05:46  |  אסי דיין

עידן יוסף
יעקב עמר
אביתר בן-צדף
פורומים
בעולם
תיירות
כתבות מקודמות
עמינח
הגיע הזמן להחליף מזרן
AIG
טיפים חשובים לפני שרוכשים דירה
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט