הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   אתיקה  חברה ומשפחה  משפט  פלילים 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 רובינגר אושר
 חדד עמית
 דרמר אמיר
 שוב צבי
 יצחק ראובן
 סירוטה-הולנדר דפנה
 שוב משה
 בן-אריה יפעת
 שטרנטל יוסף
 בן-נחום שלמה
 אשכולי-יהלום אוריין
 פישלר (פיני) פנחס
 שוב אביעד
 שרמן יהושע
 פל אריאל
 הקר שמואל
 שמעון גלעד
 ויקי אילון בטן
 שוב ושות', משרד עורכי דין
 ויזל נוגה
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
אות חיים מן הבית שחרב
01/08/2017   |   הרצל חקק
 
 
 
נקמת דם ילד קטן עוד לא ברא השטן
01/08/2017   |   עליס בליטנטל
 
 
 
צום תשעה באב והנהנתות בכל מחיר
01/08/2017   |   חיים שטנגר
 
 
 
פוטין מנצח בסוריה
01/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
איש הכותל
31/07/2017   |   עידן יוסף
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
המורשת המכוערת של עדנה ארבל
   רשימות קודמות
  מתי זה ייפסק?

עדנה ארבל היתה פרקליטה אקטיביסטית, לפחות בתחומים שעניינו אותה. היא נקטה פעולות ונתנה הנחיות שהביאו לשינוי של ממש במדיניות הפרקליטות והמשטרה כלפי תלונות המוגשות ע"י נשים נגד גברים. האם תיאמה את פעולותיה עם שלי יחימוביץ', ידידתה, או עם נשים אחרות בצמרת הכוח הפמיניסטית? גם אם כן, ספק אם אי פעם נוכל להוכיח זאת.

מה שחשוב הוא שבפועל, כתוצאה ישירה ממדיניות הפרקליטות בתקופתה של ארבל, כאשר אשה מגישה תלונה נגד גבר, הפרקליטות מגישה כתב אישום באופן אוטומטי (אחוז ההעמדה לדין בתיקי אלימות במשפחה טיפס מ-50% ל-88% בין השנים 1995 ל-2001. לא ברור היכן הוא עומד עכשיו). לעומת זאת, אם מתברר שהתלונה היתה כוזבת, ואפילו אם האשה חוזרת בה מהתלונה ומודה כי שיקרה, אין נוקטים נגדה צעדים כלשהם. במילים אחרות: הגשת תלונות כזב היא כיום אופציה מפתה במיוחד עבור נשים נקמניות: הצלחת המהלך מובטחת ואין בו כל סיכון.

איך זה קרה? ייתכן שהתשובה נמצאת בהנחיה 2.5 של פרקליטת המדינה (הנושאת את התאריכים 14.10.1993/1.8.2002/עידכון אחרון: 1.1.2003), שכותרתה: "מדיניות התביעה בהעמדה לדין של עד תביעה ושל קורבן עבירת מין או אלימות שחזר בו במשפט מעדותו במשטרה". הניסוח הזה מתוחכם, משום שהוא כורך יחדיו שני תחומים שונים - מין ואלימות - למרות שאין הצדקה לעשות כך. הרי מדובר בשני סוגי עבירות שונים לחלוטין: עבירות מין הן ברובן עבירות של גברים נגד נשים או ילדים, ואילו עבירות של אלימות יכולות להיות עבירות של נשים נגד ילדים, גברים נגד גברים, נשים נגד נשים, נשים נגד גברים וכל האפשרויות האחרות.

זאת ועוד: בניגוד לעבירות מין, בעבירות אלימות שני הצדדים אשמים לעיתים קרובות במידה דומה במה שאירע, ושניהם קורבנות באותה המידה שהם עבריינים.

כך כתבה פרקליטת המדינה בהנחייתה:

"לא פעם קורה כי עד שנתן עדות במשטרה חוזר בו ממנה במשפט עצמו או מעיד עדות הסותרת את עדותו במשטרה. לעניין זה קובע סעיף) 240 א) לחוק העונשין כי: 'המוסר הודעות או עדויות בעניין אחד בפני רשויות שונות והודעותיו או עדויותיו סותרות זו את זו בשאלה עובדתית שהיא מהותית לגבי העניין, ועושה כן בכוונה להטעות, דינו - מאסר חמש שנים'."

עד כאן הכל תקין. בסעיף 4 להנחייתה אף כותבת הפרקליטה: "במקרים שבהם ניכר כי היה זדון במתן הגירסאות הסותרות, ניתן אף לעשות שימוש בסעיף 81 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 - המאפשר לבית המשפט לפסוק פיצויים נגד מתלונן שהגיש את תלונתו בקלות ראש או לשם קינטור או ללא יסוד."

כאמור - בינתיים הכל טוב. מי שמגיש בזדון תלונת כזב על עבירת מין או אלימות, צריך לעמוד לדין. אבל אז מגיעים סעיפים 5 עד 7:

"5. יחד עם זאת, מקום שמדובר בחזרה מעדות של קורבן עבירת מין או של קורבן עבירת אלימות, יש לנקוט גישה זהירה ולהימנע בדרך כלל מהעמדת הקורבן לדין בגין מתן עדותו הסותרת.

"6. בעת קבלת החלטה בדבר נקיטת הליכים נגד עד שהיה קורבן לעבירת מין או אלימות, יש לקחת בחשבון את מצבו הנפשי של העד בעת המשפט, וזאת במיוחד כאשר מדובר בקורבן שהוא קטין, האמור להעיד נגד הורה או קרוב משפחה אחר. יש להביא בחשבון, כי במקרים רבים חושש הקורבן מן הנאשם או חש כלפיו רגשי אשם, ולעתים אין הוא ניחן בכוח הנפשי הנדרש כדי להעיד נגדו בבית המשפט עדות מפלילה.

"7. לפיכך, רק במקרים נדירים ביותר, אם בכלל, יש מקום לניהול הליכים פליליים נגד העד במקרה שכזה, ובוודאי שאין מקום לעוצרו לצרכי חקירה. יחד עם זאת, מובן כי עדיין יש מקום לנהל חקירה שתחשוף האם הודח הקורבן לחזור בו מעדותו במשטרה, ואם כן - מי האחראי לכך."

מה עשתה הפרקליטה בסעיפים האלה? לדעתי - ואינני משפטן - היא ביטלה למעשה לחלוטין את כל מה שנכתב בסעיפים הקודמים. היא העלתה דוגמה של קטין שחוזר בו מעדותו נגד הורה בגלל לחץ המופעל עליו, או קושי נפשי שלו. כולנו מסכימים שאין להעמיד לדין ילד שחזר בו מעדות נגד הורה. אבל ריבונו של עולם, ממתי בכלל מעמידים במדינתנו ילדים לדין פלילי על עניינים שכאלה? הרי ממילא הדבר הזה אינו נהוג ומעולם לא היה נהוג, ואין צורך בהנחייה מיוחדת של הפרקליטות בעניין זה.

מה שהפרקליטה עשתה בפועל זה להתיר הגשת תלונות כזב על "אלימות ומין" - ובכך שכרכה יחדיו את שני התחומים המאוד שונים האלה, היא העבירה למעשה מסר סמוי, המובן למי שאמור להבין אותו. המסר הוא זה: אין להעמיד לדין נשים המגישות תלונות כזב נגד גברים - הן לגבי אלימות והן לגבי עבירת מין.

לא לילדים מבוהלים דאגה הפרקליטה, אלא לנשים כזבניות. תלונות כזב על אלימות הן עניין נפוץ ביותר בקרב נשים במשפטי גירושין, ותלונות כזב על אונס נפוצות לדעת המומחים לפחות כמו תלונות האמת לגבי אונס. מאז ימי אשת פוטיפר ועוד לפני כן, אין לאשה כלי נוח יותר מתלונת כזב כדי להרוס את חייו של הבעל, הגבר שדחה את חיזוריה, האשה ש"גנבה" לה את הבעל, או כל אדם אחר שהיא חפצה ברעתו. האם יש למישהו ספק שארבל ידעה זאת? ברור שהיא ידעה. אבל לארבל היתה כנראה אג'נדה אחרת לגמרי: לדעתי, היא פשוט מאוד רצתה לסכסך כמה שיותר בין נשים לגברים, להכניס כמה שיותר ריב ומדון ליחסים ביניהם, ולקלקל לכמה שיותר נשים וגברים את הזוגיות שלהם.

ארבל לא הסתפקה במתן ההנחייה דלעיל. היא אף הקימה משטרת נשים מיוחדת, עם השם הנורא: "ועדות להערכת מסוכנות", שכל תפקידה להתעלל בגברים באופן שעוקף לחלוטין את המשטרה הכחולה ואת החוק. על כך בטור אחר.

תאריך:  28/09/2004   |   עודכן:  28/09/2004
גיל רונן

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
המורשת המכוערת של עדנה ארבל
הודעות  [ 32 ] מוצגות  [ 29 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
יאיר_1
28/09/04 17:40
 
סתם
28/09/04 21:24
2
בוזגלו
28/09/04 19:21
 
בולבול
28/09/04 21:26
3
גבר
28/09/04 20:06
 
AMR
29/09/04 05:03
 
גברת
29/09/04 13:34
4
הפרקליטים
28/09/04 20:43
5
חץ
28/09/04 21:22
6
המציאותי
28/09/04 22:54
7
AMR
29/09/04 05:04
8
שושן
29/09/04 06:58
9
רם גורלי
29/09/04 07:01
 
אישה מן הישוב
29/09/04 10:23
10
מישהם שיודעים
29/09/04 07:26
11
יגאל כהן
29/09/04 07:31
12
הפרנסה שלנו
29/09/04 08:49
13
זאביק1
29/09/04 11:15
14
א. בוגנים
29/09/04 11:43
15
מנפגעות- המערכת
29/09/04 11:49
 
האדיש בדר"כ
29/09/04 13:00
16
ציון ששון
29/09/04 13:26
 
מאבק למען הגרוש
29/09/04 15:50
17
יוסי 5
29/09/04 15:38
18
מאבק למען הגרוש
29/09/04 15:55
19
ג. אביבי
29/09/04 16:32
20
אזרח
29/09/04 17:36
21
MAYA ADDAR
22/12/15 11:08
22
מרבי
26/12/15 02:13

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
רובנו מכירים את המשטרה מהתקשורת. ומשם זה נראה ממש רע. הכאת מפגינים, מעצרי שווא, הרשעות שווא כדי לסגור תיקים פתוחים, שיטת הקבלנות בדוחות תנועה, פרסומים לאמצעי תקשורת על חקירות בזמן החקירה, האזנות סתר אסורות ועוד.
28/09/2004  |  אורי נטע  |  מאמרים
הציבור איננו מאמין כי ההינתקות תצא אל הפועל - הציבור צודק. אין הינתקות ללא הינתקות גם מן הערבים של אום אל פחם, ג'לג'וליה, יפו, בית לחם, לקייה, יפו, חברון וירושלים. כל המושג של הינתקות בתנאים הנוכחיים בשקר יסודו. ולכן גם ראש ממשלת ישראל איננו יכול לבצע הינתקות. גם גירוש אין ראש מממשלה יכול לבצע. האם ידון שלושים אלף איש למחבוש של שלוש שנים לאחר דיון משפטי של שלוש שנים לגבי כל אחד ואחד מהם? ומה עם העתירות, והבג"צ?
28/09/2004  |  יובל ברנדשטטר  |  מאמרים
מאות אלפים מאזרחי ישראל הינם סטודנטים, צבא חזק ומתוחכם. מה מידת ההשפעה של "הצבא" הזה על המדינה? בעולם כולו הסטודנטים הינם הדלק המניע שינויים משמעותיים בתוך המדינות., תחשבו איזה שינוי ואיזו עוצמה תהיה לחוק, הקובע כי חלק מחובותיו האקדמיות של כל סטודנט וסטודנטית יהיה לתרום לקהילה. חישבו על כח הפעולה העצום שיווצר בעקבות חקיקת חוק שכזה. אגב, תקצוב החוק מגוחך, לעומת התמורה שמערכת החינוך תקבל.
28/09/2004  |  ארז רואימי  |  מאמרים
אני מבקש את סליחת הגולשים על כך כי דווקא בתקופת החגים והימים הנוראים אני מעז לפנות לשדות זרים ולהביט על ישראל דרך בריטניה.
27/09/2004  |  מוטי שפירא  |  מאמרים
בעוד קצת יותר משבוע, במוצאי שמחת תורה, ימלאו 30 שנים בדיוק ל"מבצע הקפות" - מבצע ההתיישבות הגדול של "גוש אמונים", בעקבותיו נכנעה ממשלתו הראשונה של יצחק רבין למחנה הלאומי, ואיפשרה את הקמת "אלון מורה", ראש וראשון ליישובי השומרון.
27/09/2004  |  מיכאל אדירעם  |  מאמרים

פורומים
אתיקה
חברה ומשפחה
משפט
פלילים
כתבות מקודמות
עופר מ' כהן
חיסכון לכל ילד: צעד אחרי צעד
AIG
טיפים חשובים לפני שרוכשים דירה
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט