הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   מיסים  כלכלה/עסקים  שוק ההון 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון + / תגיות מחלקה ראשונה
אישים פירמות מגשרים
מוסדות אתרים מושגים
אדריכלים בנקאות/השקעות יועצים
רופאים חברות ביטוח רואי חשבון
שמאים חברות ציבוריות רשויות
עיתונאים ביה"מש/שופטים עורכי דין
גיא רולניק [צילום: עינת לברון, באדיבות גלובס]
עיתונאי ועורך
גיא רולניק (נולד: 2 בספטמבר 1968), עיתונאי, עורך ויזם ישראלי. ממייסדי עיתון ואתר חדשות הכלכלה "דה מרקר" (TheMarker) ועורכו הראשי עד 2013. משמש כיום סג
גליה מאור [צילום: יונתן זינדל / פלאש 90]
אשת עסקים
גליה מאור (נולדה: 11 בפברואר 1943), מנהלת ואשת עסקים ישראלית. כיהנה כמנכ"ל בנק לאומי בשנים 2012-1995.
לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
מגישת טלוויזיה
לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישת טלוויזיה, עיתונאית ושחקנית ערבייה-ישראלית.
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
טרור, אקלים ופלגנות
31/12/2017   |   אריאל י' לוין
 
 
 
אסון האוטובוס בואדי מוסררה [1958]
31/12/2017   |   אלי אלון
 
 
 
ברק וריבלין: ההכחשות והאמת
31/12/2017   |   אהוד פרלסמן
 
 
 
הקיבוץ שאתם שונאים
31/12/2017   |   אברהם שרון
 
 
 
שנה בסימן ירושלים הבירה
31/12/2017   |   ארי בוסל
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
חבות המס בגין פעילות בחו"ל
 קישורים
  לאתר של משרד עו"ד גבריאל הנר

ביום 1 בינואר 2003 נכנסה לתוקף הרפורמה במס הכנסה, במסגרת תיקון 132 לפקודת מס הכנסה. במסגרת הרפורמה אומץ בסיס מיסוי בינלאומי פרסונלי.

על-פי הדין, לאחר הרפורמה ימוסו תושבי חוץ כמו בטרם הרפורמה על הכנסות ממקורות ישראלים, על-פי כללי המקור שנקבעו, כמפורט בהמשך.

תושבים ישראלים חייבים במס על הכנסותיהם, בין אם אלו הופקו או נצמחו בישראל ובין אם מחוצה לה. זאת, ללא קשר למקום קבלתן של אותן הכנסות (ראה להלן מבחנים לקביעת תושבות ישראלית).

חברה משלח יד זרה: על-פי תיקון 132 לפקודת מס הכנסה (הרפורמה), תושב ישראל חייב במס על בסיס כלל עולמי על הכנסותיו שהופקו בחו"ל ממשלח יד. הסברים לעניין נושא זה יבואו בהמשך.

חברה נשלטת זרה (חנ"ז או CFC): הרפורמה הוסיפה וקבעה כי רווחים מהכנסות פסיביות של חברות שנמצאות בשליטת תושבי ישראל ואשר לא חולקו לבעלי מניותיהן, ייוחסו לבעלי השליטה הישראלים וימוסו כאילו קיבלו דיבידנד. הסברים לעניין נושא זה יבואו בהמשך.

חוזר מס הכנסה 21/2002 סוקר את השינויים העיקריים שבוצעו במסגרת הרפורמה בתחום המיסוי הבינלאומי.

הגדרת תושבות של חברה לעניין המס:

בשיטת מיסוי על בסיס פרסונלי (כלל עולמי), קיימת חשיבות מכרעת לסוגיית הגדרת תושבות החברה הנישומה. כאמור לעיל, חברה תושבת ישראל תמוסה על בסיס כלל עולמי, בעוד שחברה תושבת חוץ תמוסה רק על הכנסות ממקור ישראלי.

כיצד נדע אם חברה היא תושבת ישראל (לעניין המס) או לא?
האם בעלי מניות ישראלים בחברה זרה הופכים את החברה לחברה תושבת ישראל? האם מנהל תושב ישראל משפיע על תושבותה של חברה זרה לעניין המס?

הדין קובע 2 תנאים אשר בהתקיים אחד מהם, יראו שלטונות מס הכנסה את החברה כישראלית לכל דבר וידרשו כי תשלם מס על הכנסותיה לפקיד השומה הישראלי.

ראשית: אם החברה התאגדה בישראל, לא חשוב היכן מתבצעת פעילותה - היא תהיה חייבת במס ישראלי. לעיתים חברה זרה מחליטה להקים סניף בארץ כדי לשווק מוצריה, ולצורך כך היא מקימה חברה מקומית אשר כל מניותיה בידי החברה הזרה. במקרה זה, תשלם החברה הישראלית (הסניף שהוקם בישראל) מס מלא על פעילותו בעוד שהחברה הזרה, חברת האם לא תשלם מס בישראל.

קיימים מקרים בהם החברה הישראלית אינה מרוויחה כלל מפעילותה משום שכל רווחיה מתועלים ישירות לחברת האם, בעוד שהחברה הישראלית מבצעת את השיווק, השרות וכיוב' פעילות הפסדית הממומנת כולה על-ידי חברת האם. זוהי דוגמה למקרה מיוחד לגביו יהיה צורך לבוא בדברים עם פקיד השומה, על מנת להגיע להסדר.

שנית, גם אם החברה התאגדה בחו"ל עשויים שלטונות מס הכנסה לראותה כחברה תושבת ישראל, אם השליטה והניהול על עסקיה מופעלים בישראל.

המושג "שליטה וניהול" מוכר כמושג מפתח בדיני המיסוי הבינלאומי והוא נקלט בדין המס הישראלי עוד בטרם הרפורמה. מקום השליטה והניהול של חברה משמש כקריטריון בקביעת תושבותה, ולפיכך בזכות המיסוי של ישראל לגבי הכנסות עסקיות שנצמחו או הופקו מחוץ לישראל.

קביעת התושבות רלבנטית לעניין הזכות למסות אך עשויה גם להשפיע על קבלת הטבות מס שונות, כגון: חברה בהשקעת חוץ לפי החוק לעידוד השקעות הון. קביעה זו יכולה להשפיע גם לענין יישום אמנות למניעת כפל מס שישראל חתומה עליהן.

על כן, לצורך קביעת התושבות של חברה, יש צורך להגדיר באופן הברור ביותר מהו מבחן "השליטה והניהול". השאלה העיקרית אותה יש לבחון לשם קביעת המקום ממנו מתבצעים "השליטה והניהול" של חברה היא, היכן נקבעת המדיניות העסקית של החברה והיכן מתקבלות ההחלטות האסטרטגיות שלה (מבחן זה היה קיים גם לפני הרפורמה).

לשם כך, בוחנים היכן ממומשת בפועל היכולת לכוון ולקבוע את המדיניות העסקית ומהיכן מתקבלות ההחלטות המאפשרות את התנהלות העסק. עמדת מס הכנסה לעניין פרוש המונח, פורטה בחוזר מס הכנסה 4/2002.

קריטריונים לקביעת מקום השליטה והניהול:

לצורך איתור המקום בו מתקבלות החלטות אסטרטגיות, חשוב לבחון את תהליך קבלת ההחלטה בכללותו, כלומר, היכן מבחינה מהותית נתקבלו ההחלטות, היכן צמח הצורך לקבל החלטה בענין מסוים, היכן נבדקו האלטרנטיבות, היכן בוצעה עבודת ההכנה המהווה בסיס לקבלת ההחלטות, היכן התייעצו בגורמים מקצועיים שונים וכמובן, היכן התגבשה ההחלטה הסופית.

לא כל החלטה מהווה שליטה בחברה. מדובר בעיקר בהחלטות משמעותיות ברמה של אסטרטגית החברה, לדוגמה: בהיקף כספי משמעותי, בעלת השפעה על עתיד החברה, החלטה הנוגעת להשקעות מהותיות, מימון, החלטה בדבר ערבויות, פניה למגזר עסקי חדש וכיוב'.

מקום ניהול החברה:

כחלק בלתי נפרד מאיתור מקום "השליטה והניהול", יש לאתר את הגורם המוסמך ששולט ומנהל בפועל. בדרך כלל מועצת המנהלים (דירקטוריון), היא זו שמקבלת החלטות מסגרת, או אם האצילה סמכויות רחבות למנכ"ל, תבוא האצלה זו לידי ביטוי בפרוטוקול של ישיבותיה.

במקרה כזה, בו יהיה מנכ"ל החברה בעל שיקול הדעת מצד אחד והנושא בכישלון החברה מאידך, ניתן לומר כי בידיו "השליטה והניהול", ומקום השליטה והניהול יקבע על-פי מקום פעילותו.

ניהול תפעולי

כאשר העסק אינו דורש יותר מניהול שוטף, ניהול יומיומי יכול להוות קריטריון לקביעת השליטה בחברה. ואולם, יש לשים לב כי במקרה של הפרדה בין הניהול השוטף לבין הניהול האסטרטגי, יש לבחון מהיכן מתקבלות בפועל ההחלטות.

קריטריונים תומכים: מקום ניהול והחזקת ספרי העסק; אופן ההצגה בספרים; מקום ההתקשרות עם ספקי שירותים; מקום קבלת השירות (למשל ביקורת חשבונות, עריכת דוחות כספיים); מיקום היועצים (פיננסים משפטיים); המקום שאליו קיימים מרב הקשרים העסקיים המהותיים; דיווחי החברה במסמכים חיצוניים (התכתבויות, תשקיפים, נייר פירמה); התייחסות גורמים עסקיים אל מיקום החברה; הרכב פרסונלי של הדירקטוריון; המקום שממנו מבוצע גיוס עובדים בכירים; מקום ביצוע שיחות הטלפון; כתובת למשלוח מכתבים.

מקום כינוס מועצת המנהלים

לנוכח התפתחות אמצעי התקשורת, ברור כי מבחן זה מיושן ואינו מספק מענה מתאים. ניתן כיום לכנס אסיפת דירקטוריון באמצעות שיחת ועידה רבת משתתפים או ב-video conference, ולקבל החלטות אשר מקום קבלתן יוותר בערפל.

על כן, מקום כינוס מועצת המנהלים יכול להוות גורם תומך לגורמים אחרים, אך לרוב הוא מייצג רק את סופו של תהליך קבלת ההחלטה, לכן יש לבחון היכן התבצע התהליך שקדם לקבלת ההחלטה הפורמלית.

מבנה חברות

אם חברת האם משפיעה באופן מוחלט על ההחלטות שמתקבלות בחברה לגביה אנו מעוניינים לברר את מקום תושבותה, הרי שמקום חברת האם יהווה מקום השליטה והניהול של החברה בה אנו עוסקים.
למעשה בכל מקרה של מבנה חברות, יש לבחון את מידת האוטונומיה שמוענקת להנהלת חברות בנות.

אמנות מס

כאמור, קביעת תושבות של חברה רלבנטית גם בישום הוראות באמנות למניעת כפל מס. במרבית האמנות נקבע כי התושבות של חברה תקבע לפי הדין הפנימי של כל מדינה מתקשרת באמנה. אם יתברר כי החברה מהווה גם תושבת של המדינה השניה המתקשרת, תוכרע התושבות על פי מבחן של ניהול החברה בפועל, מבחן הדומה במהותו למבחן ה"שליטה והניהול" בדין הישראלי.

אמנת המודל של ה-OECD

בסעיף 4 לאמנת המודל של ה-OECD נקבע כי במקרה של תושבות כפולה, תקבע התושבות לפי מקום ניהול האפקטיבי “Place of effective management”.

המסמכים שידרוש פקיד השומה

לצורך קביעת מקום השליטה והניהול של חברה נוהג פקיד השומה לדרוש רשימת פריטים שלהלן. הרשימה אינה סגורה.

מסמכי התאגדות של החברה;

פרטים אודות בעלי המניות של החברה;

פרוטוקולים מישיבות הדירקטוריון;

התכתבויות ומסמכים הקשורים להחלטות מהותיות ואסטרטגיות שהתקבלו;

הסכמי ניהול בתוך קבוצת חברות ו/או עם גורמים חיצוניים, הקשורים עם החברה;

חוזים מהותיים עם החברה (תשומת לב גם למורשי החתימה);

הסכמי התקשרות עם ספקי שירותים שונים (עורכי דין, רואה חשבון וכו');

פרטים אודות חשבון הבנק של החברה;

מי מורשי החתימה לפעול בחשבונות הבנק;

יפויי כח שניתנו לגורמים שונים בחברה;

פרטים אודות מקום אחזקתם וניהולם של ספרי חשבונות החברה;

רשימת עובדי החברה, תפקידם, מקום ביצוע עבודתם ותושבותם (בדגש על בכירים);

חברות הנשלטות בידי תושבי ישראל

כאמור, חברות הנשלטות בידי תושבי ישראל ימוסו על-ידי פקיד השומה הישראלי רק אם השליטה והניהול בתאגיד מבוצעות בפועל מישראל. לדוגמה, תושב ישראלי בעל חברה זרה, המרבה לצאת לחו"ל לצורך ניהול עסקיו והמבע את ההחלטות לגבי עסקיו במדינת היעד לא יהיה בר גישה למס הישראלי.

לחברות זרות אלו קיימים 2 יוצאים מן הכלל: "חברה משלח יד זרה" ו"חברה נשלטת זרה".

חברה משלח יד זרה

לצורך סעיף זה, הגדיר צו מס הכנסה (קביעת משלח יד מיוחד) התשס"ג-2003 רשימה של עיסוקים ומקצועות שיחשבו כאילו בוצעו בישראל, למרות שתושב ישראל ביצע אותם בחו"ל באמצעות חברה זרה, ובתנאי שאותה חברה עומדת במספר קריטריונים.

הצו הגדיר שורה ארוכה של מקצועות, הכוללים, בין השאר, מקצועות חופשיים, רופאים, מתווכים, מרצים, עורכי-דין, רואי-חשבון, מנהלי חברות, צלמים, אמנים, חוקרים, טייסים, תוכניתני מחשבים ועוד.

כדי למנוע אפשרות התחמקות מתשלום מס בישראל על הכנסה בחו"ל מאחד ממשלחי היד המפורטים באותה רשימה, באמצעות פעילות של חברה זרה, נקבע כי החיוב במס יחול גם על הכנסה ממשלח יד או מעבודה, המופקת באמצעות חברה תושבת חוץ, אשר הנה בשליטת תושבי ישראל.

כדי שחברה תחשב "חברה משלח יד זרה" על פקיד השומה להוכיח כי מתקיימים כל התנאים הבאים: החברה נשוא העניין היא תושבת חוץ; מדובר בחברת מעטים, הנשלטת לכל היותר על-ידי 5 בני אדם; לפחות 75% מאמצעי השליטה בה מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי יחידים תושבי ישראל. ראה להלן הכללים לצורך קביעת שיעור ההחזקה בעקיפין;

בעלי השליטה או קרוביהם המחזיקים (ביחד או לחוד, במישרין או בעקיפין) ב-50% או יותר מאמצעי השליטה, עוסקים ב"משלח יד מיוחד" עבור החברה;

מרבית הכנסותיה או רווחיה של החברה הזרה, בשנת המס הספציפית, מקורם במשלח יד מיוחד;

רווחים מהכנסה שהפיקה חברה משלח יד זרה יחשבו - למרות שלא חולקו כדיבידנדים על-ידי החברה - כרווחיהם האישיים של בעלי מניותיה, כפי חלקם של אותם בעלים בשליטה באותה חברה.
לצורך כך תחשב החברה כאילו היא נשלטת מישראל.

פרשנות היחידה למיסוי בינלאומי במס הכנסה לנושא חברת משלח יד זרה הובעה ב"חוזר מס הכנסה 9/2003 - הרפורמה במס הכנסה - חברה משלח יד זרה".

חברה נשלטת זרה (חנ"ז - CFC)

המושג "חברה נשלטת זרה" (או בפי מפקחי היחידה למיסוי בינלאומי "חנ"ז"), אינו המצאה ישראלית. סעיף 75 ב' לפקודת מס הכנסה אשר הוכנס במסגרת הרפורמה (תיקון 132), משלים את הוראות השיטה הפרסונלית, וקובע שיטת מס ייחודית להכנסות פסיביות.

ראה חוזר מס הכנסה 5/2003 שהופק על-ידי היחידה למיסוי בינלאומי בנושא: "הרפורמה במס הכנסה - מיסוי בעל שליטה בחברה נשלטת זרה".

עיקרי הוראות סעיף 75ב לפקודה

סעיף 75ב(ב)(1) לפקודה קובע כי: "בעל שליטה בחברה נשלטת זרה שיש לה רווחים שלא שולמו - יראו אותו כאילו קיבל כדיבידנד את חלקו היחסי באותם רווחים".

שיטת מיסוי זו ידועה בעולם כהוראות CFC - Controlled Foreign Corporation.

הגדרת "חברה נשלטת זרה"

כדי שחברה זרה תחשב חנ"ז על פקיד השומה להוכיח את כל התנאים הבאים: חברה תושבת חוץ אשר למעלה מ-50% מאחד מ"אמצעי השליטה" בה מוחזק בידי תושב ישראל; מניות החברה אינן רשומות למסחר בבורסה; רוב הכנסותיה של החברה הנדונה באותה שנת מס הנן הכנסות פסיביות, או שרוב רווחיה נובעים מהכנסות פסיביות. שיעור המס החל על הכנסתה הפסיבית של החברה, במדינת מושבה, בחו"ל, אינו עולה על 20%;

הגדרת בעל שליטה

בעל שליטה הוא תושב ישראל המחזיק ב-10% לפחות - במישרין או בעקיפין - באמצעי השליטה בחברה. כמו במקרה של חברת משלח יד, קובעות ההוראות כי, יראו בעל שליטה בגוף שעונה להגדרת חנ"ז, אשר לו הכנסות פסיביות שטרם חולקו, כאילו חולקו לו אותן הכנסות כדיבידנד, ולכן ימוסו הכנסות החברה כפי חלקו באחזקה בחברה. משמעות הוראה זו היא מיסוי בעל שליטה על בסיס צבירת ההכנסות הפסיביות בחברה, למרות שטרם חולקו לו בפועל.

הגדרת הכנסה פסיבית

הכנסה פסיבית היא כל אחת מההכנסות הבאות ובתנאי שאינה הכנסה מעסק או ממשלח יד: הכנסה מריבית או מהפרשי הצמדה; הכנסה מדיבידנד; הכנסה מתמלוגים; הכנסה מדמי שכירות; תמורה בגין מכירת נכס;

מתן זיכוי רעיוני בעת חישוב המס

בעת חישוב המס החייב בידי בעל שליטה בחנ"ז, יינתן זיכוי מהמס שהיה מנוכה במקור על-ידי מדינת מושב החנ"ז אילו בוצעה חלוקה בפועל.

__________________
הכותב הוא בעל משרד עו"ד העוסק בליווי משפטי של יזמים, מיסוי בינלאומי, הקמת חברות בארץ וברחבי העולם, מקלטי מס ושאר המשפט האזרחי.

לאתר המחבר - www.hanner.co.il

תאריך:  08/12/2004   |   עודכן:  22/03/2005
עו"ד גבריאל הנר

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
חבות המס בגין פעילות בחו"ל
הודעות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
עופריקו
9/12/04 08:39
2
מהרצאותיהם ב-חו"ל?
9/12/04 15:04
3
יעקב ב
10/12/04 15:07

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
כאשר מספרים את סיפורו של חנוכה, מתחילים בדרך-כלל בשלב הגזירות האכזריות של אנטיוכוס ורדיפת-הדת שנוהלה בהשראתו. אך הסיפור האמיתי מתחיל הרבה קודם, עם עלייתה של יוון ופריחת התרבות ההלניסטית. תרבות זו הייתה פתוחה לכול; לא הבדילה בין עמים ושבטים. מי שאימץ אותה ודיבר בשפתה - נתקבל כחלק טבעי ממנה. וצריך לזכור, שאימוץ התרבות היוונית היה, למעשה, כרטיס-הכניסה לעולם הרחב.
07/12/2004  |  מנחם ברוד  |  מאמרים
אחד השירים הידועים ביותר מתקופת מלחמת ששת הימים קרוי "גבעת התחמושת". נראה לי כי אין אדם שאינו זוכר את המלים הדרמטיות של אירועי הקרב ההוא, המתבטא במלים הפשוטות מכל, האנושיות מכל, ששר הלוחם שנותר בחיים לאחר הקרב המתיש - "בסך הכל רציתי להגיע הביתה בשלום". תחושה זו של "לסיים טעם התלאות ולהגיע הביתה בתשלום" מתרחשת לא אחת, כאשר אדם מבקש לרכוש לעצמו מוצר כלשהו, החל בקומקום חשמלי וכלה במכונית, למשל, והוא נקלע, שלא בטובתו, למסכת של אטימות וחוסר התחשבות מצד המוכר שבידיו הוא נתון, כמעט מבלי יכולת לחלץ את עצמו. תחושה כזו ליוותה אותי בחצי השנה החולפת, כאשר כל מה שביקשתי היה להתקין פלדלת חדשה בדירה רכשתי בגבעתיים.
07/12/2004  |  עמי דור-און  |  מאמרים
מדי יום ה' בשבוע משודרת בערוץ 2 התוכנית "שומר מסך" עם איש הטלוויזיה הוותיק, אמנון לוי. לוי, ידוע כמגישן, מזה שנים, של תוכניות טלוויזיה, שמטרתן לחשוף רמאים, נוכלים ושרלטנים, המאחזים את עיני הציבור. מוכרים היטב הקדימונים (ה"פרומואים")לתוכניתו, בהם מובטח לצופים, כי בתוכנית הקרובה יזכו לחזות בחשיפת הנוכלים, תוך עשיית שימוש במצלמה נסתרת.
לפני שעות ספורות פקע צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוציא בית הדין הרבני בפסח האחרון נגד סרבן הגט הכרוני מישל סבג, וזה חצה את קו הרקיע בטרמינל 3 בדרכו לביתו שבמונאקו.
יש צירוף מלים שמעסיק את התקשורת והפוליטיקאים הרבה מדי. למעשה, מדובר במספרים חסרי משמעות, שקוראים להם 'קו העוני'. הדבר היחיד שאפשר לומר, להגנת המשתמשים הוא, שאין להם מושג, ולו קלוש, למה ניתן להשתמש במספרים אלה.
07/12/2004  |  גבריאל למברגר  |  מאמרים



בלוגרים נוספים ברשת 
הרב אהרון מילנר זצ"ל
31/12/2017  |  18:55  |  חיים שאולזון   |   noreply@blogger.com
צדיק בא לעיר - הגה"צ ר' יצחק שמואל אהרן לעזער שליט"א מגיע לאשדוד
31/12/2017  |  18:50  |  חיים שאולזון   |   noreply@blogger.com
הרב גלויברמן מנחם את היועץ המשפטי מנדלבליט
31/12/2017  |  18:48  |  חיים שאולזון   |   noreply@blogger.com

אלעזר לוין
אלעזר לוין
איתמר לוין
פורומים
כלכלה/עסקים
מיסים
שוק ההון
כתבות מקודמות
חברת ויקנד
וילות בצפון שגורמות לנו להזמין חופשה איכותית גם בחורף
דנה כהן
8 דרכים מהנות לתרגל אנגלית בבית
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט