יום שלישי 22 אוגוסט 2017  02:31
התיק נסגר? לחשוד זכות לעיין בו

בג"צ קיבל את עתירתם של אברהם פריד (פריצי) ושל האגודה לזכויות האזרח וקבע כי חשוד שתיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות זכאי לעיין בו השופט אדמונד לוי בדעת מיעוט: יש להעדיף את האינטרס הציבורי על פני הזכות לשם טוב

▪  ▪  ▪
בג"צ בהרכב השופטים הנשיא אהרן ברק, יהונתן עדיאל ואדמונד לוי קיבל (א', 30.7.06) את עתירתם של אברהם פריד (פריצי) ושל האגודה לזכויות האזרח וקבע כי לחשוד שתיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות, ישנה זכות עיון בו. השופטים עדיאל וברק סברו בדעת רוב, כי הזכות לשם טוב גוברת על האינטרס הציבורי של פגיעה בהתנהלות חקירות המשטרה. מנגד, השופט אדמונד לוי בדעת מיעוט ביקש לדחות את העתירה וסבר כי העותר אינו אדם הנלחם על שמו הטוב אלא עותר סדרתי המעוניין בניהול מסע רדיפה נגד המתלוננים נגדו.

ראשיתה של הפרשה בחקירה פלילית שהתנהלה נגד פריד, אשר לא הניבה כתב אישום ובסופה התיק נסגר מחוסר ראיות. פריד ביקש לעיין בחומר החקירה שנאסף נגדו על-מנת שיוכל לבקש לשנות את עילת הסגירה של התיק וכן על-מנת שיוכל לפתוח בהליכים משפטיים כנגד המתלונן נגדו ולעשות שימוש בחומר זה בהליכים משפטיים אחרים שהוא כבר מנהל.

אולם, הפרקליטות סירבה להעמיד לרשותו של פריד את תיק החקירה שהתנהל נגדו וזאת עקב נהלים שגיבשה בנושא זה פרקליטת המדינה דאז וכיום שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל, ואשר קובעים כי "ככלל, רצוי להימנע מלאפשר לחשוד לעיין בתיק החקירה הסגור" וזאת עקב החשש שזכות עיון זו עשויה לפגוע בחקירות משטרה עתידיות. היועץ המשפטי לממשלה אליו פנה פריד סירב אף הוא להיענות לבקשתו ופריד עתר לבג"צ נגד ההחלטה.

לעתירתו של פריד הצטרפה האגודה לזכויות האזרח, אשר התייחסה בעתירתה לזכות העיון בתיק חקירה שנסגר ככלל, ולאו דווקא בהיבטים הנוגעים לעניינו של פריד. במישור הכללי טען באי-כוח העותר, עורכי הדין גדעון קורן ואורי שוורץ ממשרד בן צבי-קורן, טענו כי לנימוקי סגירת התיק יש השלכות על החשוד, שכן תיקים סגורים, למעט תיקים שנסגרו מחוסר אשמה, מופיעים במרשם המשטרתי הפנימי וישנם גופים אשר רשאים לעיין בו.

לטענת בא-כוח העותרים הנחיות פרקליטת המדינה אינן מעניקות משקל מספיק לאינטרס המיוחד של החשוד להגן על שמו הטוב ולשנות את סיבת סגירת התיק נגדו.

לחלופין טען פריד, כי פרקליטות המחוז והיועץ המשפטי לממשלה פעלו בעניינו בניגוד להנחיות. ההחלטה של פרקליטות המחוז נומקה בצורה לקונית בה נאמר "פנייתך אינה מגלה כל טעם המצדיק היענות לבקשתך". ניכר, כך טוען העותר, כי ההנחיות לא היו לנגד עיניו של מי שהשיב לעותר ולא היוו בסיס לתשובה.

בא-כוח המדינה, עו"ד שי ניצן, טען מנגד, כי הנחיות הפרקליטות הינן סבירות ומאוזנות. כנגד עניינו של האזרח לעיין בחומר החקירה שנאסף נגדו עומדת שורה ארוכה של אינטרסים לגיטימיים של הרשות, העשויים למנוע את העיון. אינטרס חשוב בהקשר זה הוא הצורך לשמור על שיתוף פעולה של הציבור עם המשטרה בעתיד, דבר שהנו חיוני ליכולת הפעולה של המשטרה ולתפקודה התקין.

בעניינו הספציפי של פריד נטען, כי הסירוב לגלות את חומר החקירה נועד להגן על העדים שמסרו הודעות בעניינו, שלגישת המדינה העידו, לכאורה, דברי אמת. לטענת המדינה קיים חשש ממשי כי פריד ינהל הליכים שונים נגד העדים, אם יחליט כי אלו העידו עדויות שאינן לרוחו. גילוי חומר החקירה בסיטואציה כזאת, עלול להרתיע עדים מלשתף פעולה עם המשטרה ולמסור מידע מפליל על חשודים.

השופט עדיאל, מותח בפסק דינו ביקורת על הנחיות הפרקליטות. "אני סבור כי לא ניתן לקבוע מראש, כהנחיה גורפת, כי אין זה רצוי לאפשר לחשוד לעיין בתיק החקירה נגדו שנסגר", כותב עדיאל ומוסיף, כי "הנחיה זאת הופכת את הכלל לחריג ואת החריג לכלל".

השופט עדיאל הציע נוסחת איזון בין שני הערכים המתנגשים במקרה זה, הזכות לשם טוב והאינטרס הציבורי של אפשרות לפגיעה בשיתוף הפעולה של הציבור עם המשטרה. "במקרה שלפנינו, אני סבור שיש להפעיל נוסחת איזון אנכי המושתתת על וודאות קרובה לפגיעה ממשית באינטרס הציבורי" היינו: ככלל יש להעדיף את זכותו של האזרח לשם טוב ורק כאשר ישנה ודאות קרובה לפגיעה באינטרס הציבורי יש להעדיף אותו על פניה.

במקרה זה סבר עדיאל כי החשש אינו מתקיים ולפיכך קבע כי יש לקבל את העתירה. לפסק דינו של עדיאל הצטרף השופט ברק, שציין כי "דעתי כדעת חברי השופט י' עדיאל, לפיה יש לקבל את העתירה ולהורות למשיבה לאפשר לעותר לעיין בתיק החקירה בעניינו".

השופט אדמונד לוי נותר, כפי שקורה לא פעם, בדעת מיעוט בה ביקש לדחות את העתירה. "התמונה הכללית המצטיירת בגדריה של העתירה שבפנינו אינה, לצערי, של אדם הנלחם על שמו הטוב, אל מול גורמי חקירה האוצרים במידע שבידיהם את המפתח לניקויו מרבב, כי אם של מתדיין חוזר ונשנה המנהל מה שעלול חלילה להידמות למסע רדיפה אחר האשמים, לדעתו, בפרשה אליה נקלע". כתב לוי שציין כי "בעניננו יש להעדיף את האינטרס שבפעולתה התקינה של מערכת אכיפת החוק, על פני רצונו של העותר בהעמדתו של חומר החקירה לעיונו".

היות שכך נקבע בדעת רוב כי יש לאפשר לפריד לעיין בתיק החקירה נגדו וכי המשטרה והפרקליטות ישלמו לפריד שכר טירחת עו"ד בסך 15,000 שקלים.

תאריך:  30/07/2006   |   עודכן:  30/07/2006
מתן פריידין

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


ברחבי הרשת

רשימות קודמות
במסיבת עיתונאים שערך מזכ"ל האו"ם הערב (יום א', 30.07.06), לאחר פתיחת דיון החירום במועצת הביטחון, בעוד חברות המועצה מכונסות להמשך הדיון, אמר קופי אנאן, כי מעשי חיזבאללה "אינם מתקבלים על הדעת".
30/07/2006  |  הילה רפופורט  |  חדשות
היזם סמי שמעון ישקיע קרוב ל- 100 מיליון דולר בבניית בנייני משרדים ומסחר על קרקע בבעלותו בדרום נתניה. שטחם של הבניינים יהיה 40 אלף מ"ר. הפרויקט יכלול בנייני משרדים, מרכז קניות, בתי קפה, מסעדות, מרכז פעילות לילדים ומועדון ריקודים.
30/07/2006  |  אלעזר לוין  |  חדשות
מינהל מקרקעי ישראל לא חתם עד היום (א', 30.7.06) על החוזה, שלפיו היה אמור לרכוש מחברת מהדרין מיתחם בן 1,300 דונם בצפון אשקלון, כדי לבנות עליהם עיר חדשה ליישוב מגורשי גוש קטיף. המינהל היה אמור לשלם למהדרין 60.3 מיליון שקל, לפי 46,400 שקל לדונם. העיסקה היתה אמורה להניב למהדרין רווח הון של 32.5 מיליון שקל ברוטו.
30/07/2006  |  אלעזר לוין  |  חדשות
שרת החוץ, ציפי לבני, הביעה צער (יום א', 30.7.06) על הפגיעה בבניין המגורים בכנא, שבו נהרגו עשרות אזרחים לבנונים מהפצצת צה"ל, בהם לפחות 35 ילדים. שרת החוץ הדגישה, כי ישראל מצטערת על הפגיעה ותבצע חקירה מקיפה בשל הפגיעה באזרחים.
30/07/2006  |  עומר שיקלר  |  חדשות
אלפי אנשי מילואים קיבלו במהלך סוף-השבוע הודעות מיחידותיהם בדבר הדרישה להתייצבות מיידית (א', 30.7.06) מכוח צו 8 לשירות מילואים פעיל.
30/07/2006  |  עומר שיקלר  |  חדשות