יום שלישי 22 אוגוסט 2017  02:29
שופטים לא זקוקים להשכלה רחבה

תואר במקצוע נוסף אינו מקנה יתרון למועמדים למשרת שיפוט כך עולה מבדיקת 60 שמות של שופטים מכהנים לעומת זאת, עבודה בשירות הציבורי או התמחות אצל שופט, מגדילים מאוד את הסיכויים

▪  ▪  ▪
שופט של בית משפט עליון חותם לעתים על יותר מ-200 פסקי דין והחלטות בחודש. עליו להכריע בנושאים חובקי עולם השונים זה מזה כרחוק מזרח ממערב ובעניינים המכוונים את כל מהלך חיינו. על-פי קביעתו יתנהלו כללי המשחק ברפואה, ספורט, הנדסה, איכות סביבה, צרכנות, מיסים וכלכלה, יחסי בני זוג, מינהל ציבורי, תנועה ותחבורה, דת, פוליטיקה ובעצם... הכל!

האם אין זו חובה, שלאנשים אלה, תהיה השכלה רחבה והתמחות במספר מקצועות שונים? האם אפשר לבצע את התפקיד כהלכה, כאשר הם מצויידים בהשכלה משפטית בלבד?

באתר בית המשפט באינטרנט מצויה רשימה של 12 שופטים ושני רשמים של בית משפט עליון. עיון בקורות החיים המוצגים חושף שרק לשופט אחד, אליקים רובינשטיין, יש תואר נוסף שאינו במשפטים. רובינשטיין הוא בוגר האוניברסיטה העברית בשפה וספרות ערבית ולשון עברית ומוסמך ביהדות זמננו. זה בוודאי מסייע בעדו לכתוב פסקי דין מליציים ביותר, עם ביטויים בערבית וציטוטים מהמקורות, אך מה באשר לשאר הנושאים שבהם עליו לפסוק?

פניתי לבחון מדגם של שופטים אחרים, מכל הערכאות האחרות. התחלתי מהאות ט' ובחנתי 60 שמות ברצף ולהלן התוצאות:

כנראה שלשבעה בלבד יש תואר אקדמי בתחום שאינו משפטים (שופט נוסף הינו בוגר המכללה לביטחון לאומי).

חמישה מהם, הינם בעלי תארים בהיסטוריה, איסלאם, הסמכה לרבנות, לימודים כלליים ולימודי הוראה. דהיינו, לא מקצועות התורמים לנושאים מקצועיים כגון כלכלה, הנדסה רפואה וכו'. השישי למד קרימינולוגיה ולימודי תעודה במינהל עסקים והשביעי הינו בגדר תופעה מעניינת אמיתית (יצויין שאין לי כל מידע נוסף על האיש, אלא זה המפורט בקורות החיים).

מדובר בשופט אברהם טננבוים, בן 45. על-פי המתואר, מדובר בתלמיד ישיבה בנערותו, ששירת בצה"ל במסגרת ישיבת הסדר כמפקד טנק בשיריון. עם סיום השירות, פנה ללמוד משפטים וסיים בגיל 25. במקביל, למד באוניברסיטת ירושלים גם מדעי המחשב ומתימטיקה וסיים תואר ראשון בגיל 26.

לאחר שהתמחה בפרקליטות ובבית המשפט העליון, פנה לעבוד במשטרה ביאח"ה ובמקביל... כמובן... למד. בגיל 29, לאחר שקיבל תואר ראשון במדעי החברה באוניברסיטה הפתוחה, טס למרילנד לעשות דוקטורט בקרימינולוגיה.

ארבע שנים לאחר מכן שב לארץ עם תואר שלישי והחל לעבוד כעו"ד עצמאי וכמרצה לקרימינולוגיה. לאחר ארבע שנים, ב- 1997, הציג מועמדות להיבחר כשופט.

הדעת נותנת שעם כל המטען הזה הוא לפחות ייבחר לשופט בבית משפט שלום, אך לא כך היה. טננבוים נבחר לכהן כשופט תעבורה ושימש בתפקידו זה במשך שש שנים, מה שמוכיח גם לגדולים שבמפקפקים, שאין לתארים, להשכלה רחבה ולרב-תחומיות מאומה, עם השיקול להעדיף מועמד כזה או אחר.

מה אם כך נתוני הפתיחה המועדפים של המועמדים?

מיון המועמדים על-פי ההיסטוריה המקצועית שלהם, מציגה את הנתונים הבאים:
35 שופטים ורשמים מתוך ה-60 עשו את התמחותם אצל שופט, או שירתו בפועל בשירות הציבורי את המדינה ו/או מוסדותיה כנגד האזרח - פרקליטות, תביעה משטרתית, צבא, שלטון מקומי וכו', או עשו את השניים.

21 מהם שירתו בשירות הציבורי את המדינה
23 מהם התמחו אצל שופט.
תשעה מהם עשו את השניים - גם התמחו אצל שופט וגם כיהנו בשירות הציבורי.
מתוך 25 הנותרים, שישה התמחו בשירות הציבורי אך עברו לשירות הציבורי עם סיום התמחותם.

ארבעה שופטים מתוך ה-60 הגיעו מהמגזר הערבי. אחד מהם התמחה בבית המשפט. יש להניח שהשיקולים לבחירת שופטים מהמגזר הערבי שונים בהשוואה למגזר היהודי וכהונה בשירות הציבורי הינה נדירה יחסית, ועל כן אינה מהווה קריטריון.

אם נוריד את השלושה השייכים למגזר הערבי (שכאמור השיקול לגביהם שונה), נקבל שמתוך 57 שופטים, 41 שירתו באופן חלקי או מלא בשירות הציבורי ו- 16 בלבד הגיעו מהשוק הפרטי ללא כל רקע קודם בשירות הציבורי.

אין לי נתונים לגבי מספר עורכי הדין הפעילים בשירות הציבורי ובשוק הפרטי, או כאלה מהשוק הפרטי שעברו ניסיון תעסוקתי כלשהו בשירות הציבורי. על כל פנים, אין להניח שזהו היחס בין שני המגזרים הללו ונראה שלפורשי השירות הציבורי יש עדיפות ברורה להיבחר כשופטים.

ועדת זמיר לדרכי הבחירה של השופטים

ביום 12.3.2001, הוגש לשר המשפטים דוח הוועדה, שחבריה היו השופט יצחק זמיר - יושב-ראש, ח"כ אמנון רובינשטיין ועו"ד יורם גיא-רון - שניהם חברי הוועדה לבחירת שופטים

בדוח נכתב בנספח בסעיף 11א', כי "התכונות העיקריות הנבדקות והנשקלות לגבי מועמד, ואשר לגביהן מתבקשת גם תגובת מחווי הדעת לפי סעיף 9(5) הן אלה:

(1) ידע ומיומנות בתחום המשפט כולל בקיאות משפטית, רב-גוניות בתחומי המשפט השונים, תפיסה משפטית, יסודיות בהכנת החומר המשפטי;
(2) כושר הבעה וניסוח בכתב ובעל-פה;
(3) יעילות וכושר ביצוע, לרבות כושר ארגון וניהול, סדר בעבודה, דייקנות, כולל עמידה בלוח זמנים, חריצות, גישה עניינית ותכליתית לעבודה, יעילות והספק בעבודה;
(4) סמכותיות וכושר לנהל דיון, כושר החלטה והכרעה, ישוב הדעת הבחנה בין עיקר לבין טפל, התחשבות בכל הנתונים, והיכולת להגיע להחלטות נכונות;
(5) מזג שיפוטי המתבטא, בין היתר, בסבלנות, בסובלנות, בפתיחות ואופי יציב; שקט נפשי, יכולת עמידה בלחצים, יכולת ליצירת קשר עם אנשים; גינוני משפט;
(6) אינטגריטי, יושר אינטלקטואלי, הגינות כלפי הזולת, אמות מידה מוסריות, עצמאות בחשיבה ואי-תלות;
(7) חוכמה ותבונה;
(8) תדמית המועמד בעיני הזולת בתחום המקצועי ובחיי היומיום;
(9) מוטיבציה

מאומה לא נאמר על הצורך בהשכלה רחבה. לא מוזכר הניסיון בשירות הציבורי, או התמחות אצל שופט. גם לא מוזכרת נייטראליות, מה שהיה פוסל פרקליטים רבים להיבחר ללא תקופת צינון ממושכת, ואף אולי לא במחוז שבו הם כיהנו כפרקליטים.

תאריך:  06/09/2005   |   עודכן:  06/09/2005
שבתאי עזריאל

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


ברחבי הרשת

רשימות קודמות
שוב עתירה בעניין החזרתו של שטח שהופקע לצורכי ציבור לידי בעליו ההיסטוריים. הפעם, המדובר בשטח ברעננה שלא הופקע אלא שהועבר לעיריה על דרך מכר ללא תמורה, במסגרת תוכנית איחוד וחלוקה.
06/09/2005  |  עו"ד עפר טויסטר  |  מאמרים
העולים מאתיופיה הגיעו לישראל עם שאיפות וציפיות גבוהות ממדינת ישראל ומהחברה הישראלית כולה. חלק מהחברה פתח את שעריו לקלוט ולסייע לעדה האתיופית להתערות בחברה הישראלית אבל היו גם חלקים, כמו המגזר הדתי, שלא נהג כך, ואף העמיד את העדה האתיופית למשפט ציבורי ונמנע מלהכיר ביהדותם.
עברנו את ההינתקות מעזה.
06/09/2005  |  חיימי שניידר  |  מאמרים
כשבוע לאחר הסופה הקטלנית, ולאחר ביקורת קשה בעיתונות ובציבור האמריקני נגד הממשל והעומד בראשו, הנשיא ג'ורג' בוש, אמנם מסתמנת בשעות האחרונות רגיעה ותקווה מסוימת, לאחר שכוחות מאורגנים של המשמר הלאומי, הצבא, הסוכנות למקרי חירום (FEMA), המשטרה, הצלב האדום וכוחות הצלה נוספים נכנסו לניו-אורלינס ומחילים להשליט בה סדר ולטפל בעשרות אלפי הנפגעים.
06/09/2005  |  מוטי שפירא  |  מאמרים
שופטות ושופטים יקרים,
05/09/2005  |  אהרן ברק, נשיא  |  מאמרים