יום רביעי 28 יוני 2017  01:33
שחיתות ללא הפסקה
אולמרט, שחיתות ללא הפסקה

ימי אולמרט סידרה חדשה מאת אריה אבנרי תלווה את ראש הממשלה המיועד, אהוד אולמרט, ותבחן את אופן התנהלותו ואורחות חייו הציבוריים והאישיים, בניסיון לבחון מקרוב אם חלו שינויים בנורמות המוסר המפוקפקות של אולמרט כתבה ראשונה בסדרה

▪  ▪  ▪
יותר מכל שונא אהוד אולמרט את המילה: "מושחת". אולמרט היה מוכן לספוג לאורך השנים כינוים שונים שדבקו, בו החל ב"בוגד" וכלה ב"שקרן". אבל "מושחת" זה מבחינתו סיפור אחר. אולמרט, הפיקח הערמומי, לא אוהב שמזכירים לו זאת, ובוודאי לא כאשר הוא הגיע לראש הפירמידה.

לראשונה נתקלתי בעובדה מאלפת זו כאשר פרסמתי בשעתו את ספרי: "התבוסה", שפירט בהרחבה את פרשות השחיתות של הליכוד (בשער הספר הופיעה הכרזה שהפכה למותג: "מושחתים נמאסתם"). אולמרט היה אחד מכוכבי הספר ובדפיו פורטו מעלליו הרבים שהיו יכולים, ללא ספק, להחזיק אנציקלופדיה.

אחד המעללים היה קשור בתיווך שביצע אולמרט למכירת מניותיה של חברת "הכשרת הישוב", שהייתה בבעלות משותפת של הסוכנות היהודית ובנק לאומי, לאיש העסקים יעקב נמרודי. תמורת התיווך דרש וקיבל 400 אלף דולר. נמרודי, שנקעה נפשו מהתנהגותו של אולמרט, כינה באוזני את אולמרט בכינויי גנאי חריפים וייחס לו שחיתות ברמה גבוהה ביותר והם צוטטו בהרחבה בספר.

עתה אני מגלה, לראשונה, כי כמה שנים לאחר מכן פנה אלי הפרקליט הירושלמי, יחיאל גוטמן, וביקש ממני לאפשר לנמרודי להכחיש את הדברים שיוחסו לו בספרי וצוטטו ישירות מפיו. גוטמן סיפר לי שלחברת הכשרת הישוב יש שטח קרקע במרכז ירושלים, שעליו היא מבקשת להקים מרכז מסחרי. אבל ראש העיר אז, אולמרט, מערים קשיים בקבלת ההיתרים בגלל כעסו על הדברים שנכתבו וצוטטו מפיו של נמרודי. עצירת פרויקטים לא היתה אופיינית לאולמרט, שפתח את הבירה בפני אילי הון והיה מוכן לשנות למענם את קווי המתאר של העיר. הם גמלו לו בתרומות נדיבות למסעי הבחירות שלו, ואולי גם בדרכים אחרות שיחשפו במוקם או במאוחר. סירבתי אז בתוקף למחיקת הציטוטים על אולמרט ואיני מצטער על כך.

ואם לא די בכך: הייתה לי קורת רוח רבה כשדברים אלה צוטטו, בחלקם, בכתבת פרופיל על אולמרט ששודרה ערב הבחירות בערוץ השני וגרמו לאולמרט להתפלץ מחדש.

דברים אלה יוסיפו לרדוף אותו. ספר הוא לא תחקיר נשכח בעיתון של אתמול. גם כתבה בעיתונות המקוונת (אינטרנט) מתויקת לשנים ארוכות. כך יהיו הגילויים החדשים שנחשפו ויחשפו בעתיד על אולמרט ב"חדשות מחלקה ראשונה". חבריו העיתונאים, מלחכי הפנכה והמו"לים בעלי האינטרסים בעיתונות הכתובה, לא יצליחו למחוק אותם.

בדרכו לכס ראש הממשלה ניסה אולמרט לנער מעצמו פעם נוספת את התואר: "מושחת". בעת הפגישה הסודית שקיים בראשית השבוע עם יו"ר מפלגת העבודה, חבר הכנסת עמיר פרץ, בביתו של המתווך אורי שני, הוא קבל באוזניו של פרץ על כך שמסיבת עיתונאים שכינסה מפלגת העבודה כינתה אותו העיתונאית לשעבר וחברת הכנסת כיום שלי יחימוביץ: "פוליטיקאי מושחת".
פרץ לא הגיב על הערה זו. לפרץ יש עדיין חשבון פתוח עם אולמרט, מאז שמטה ההסברה של קדימה חדר לחייו הפרטיים בצורה גסה. אולמרט התנער אומנם מהספין המלוכלך, וכדרכו טען שהמלך לא נעשה בידיעתו. אבל פרץ לא ישכח זאת לאולמרט.

כלל בדוק הוא: מי שריבה מרוחה על ראשו, מוטב שלא יטייל בשמש הקופחת. אולמרט המרוח טייל, וככלל הנראה יאלץ ללקק את הריבה המרה. כדי להיווכח אם אירע לנו נס ואולי נולד אולמרט חדש - אדם ישר, איש ציבור הגון ופוליטיקאי אמין, כדאי לבחון כמה ממהלכיו בשבועות האחרונים. המציאות העגומה בעידן של אולמרט מדברת בעד עצמה, ומבשרת רעות לתקופה שבה הוא ישמש קברניט של ספינת המדינה.

הציר המרכזי בדרכו של אולמרט היה ונשאר הדאגה הבלתי נלאית שלו לאילי הון, והידוק החיבורים בין ההון והשלטון. אצל אולמרט - ההון הוא בתוך השלטון. במסגרת התמזגות הרסנית זו, לאולמרט אין בעיה לעקוף את שלטון החוק.

כך נהג אולמרט בימים האחרונים, כאשר חתם בתוקף תפקידיו הכפולים הן כשר האוצר והן כיו"ר מועצת מינהל מקרקעי ישראל על שינוי יעוד הקרקעות של משפחת דנקנר, וזאת בניגוד להנחייה כתובה ומפורשת של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. בחתימתו, הפעם כשר אוצר, העניק למשפחת דנקנר תנאים מפליגים עבור שינוי יעוד קרקעות חקלאיות באילת, לקרקע לבנייה. רק לאחר התערבות היועמ"ש הוא נאלץ לחזור בו ולבטל חתימתו.

כדי להבין את עוצמת השערורייה צריך לציין, כי מדובר בשטחי קרקע של המדינה שהוחכרו לפני שנים ע"י מינהל מקרקעי ישראל, למשפחת דנקנר, לצורך הפקת כמויות אדירות של מלח, שחלקן שווקו בשוק המקומי וחלקן יצואו לחו"ל. תעשיית המלח הפכה את משפחת דנקנר לאחת מהעשירות במדינה, והעניקה בסיס פיננסי לכניסתה כשותפת בבעלות בבנק הפועלים.

המוסר הציבורי היה צריך להיות פשוט: אם יש כוונה לבנות על השטחים הללו - במקביל לרצונה של משפחת דנקנר לפרוש מתעשיית המלח, הרי שעליה להחזיר את הקרקע למדינה, ללא תמורה. בחודשים האחרונים נבחנה האפשרות שמשפחת דנקנר תקבל בכל זאת פיצוי מהמדינה בהיקף של כמה מאות מיליוני שקלים. נושא זה נבחן עתה בבג"צ.

אלא שבמועצת מינהל מקרקעי ישראל, בניצוחו של אולמרט, מצאה פתרון יצירתי יותר: שווי הדירות שאמורות להיבנות בשני הישובים עשוי להסתכם ב- 140 מיליון דולר. עפ"י ההסכם, תקבל משפחת דנקנר דירות בשני הפרויקטים בשווי של 70 מיליון דולר.

אחרי שאולמרט ספג ביקורת ציבורית על צעדו האחרון בסוגיה זו, הוא היתמם, כדרכו, וטען שנפלה אי-הבנה. הוא הודיע כי הוא מותיר את ההחלטה בידי שר האוצר שיבוא אחריו. מוזר: אולמרט מבין היטב, בדרך-כלל, דברים שהוא שומע וקורא. "חוסר ההבנה" שלו צץ כל פעם מחדש כאשר מדובר באילי הון. מי יהיה שר האוצר הבא שיצטרך להחליט בעניין הדנקנרים?

אולמרט הבהיר השבוע לפרץ בצורה שאינה משתמעת לשתי הפנים: קדימה לא תוותר על תיק האוצר. לכאורה, יעשה צעד זה כדי לשמור על היציבות הכלכלית. אבל אין ספק שאולמרט מבין היטב שאם פרץ יהיה שר האוצר, הוא יפגע בראש וראשונה בעשרות אילי ההון במדינה. אולמרט הוא ידיד אישי קרוב של כל אחד מהם, כולל האוליגרכים. הוא נהנה מהם בעבר, ואין זה בלתי נמנע שהוא מבקש לשמור עימם על יחסים טובים, לימים שאחרי.

אם הדבר היה תלוי באולמרט ומספר המנדטים של קדימה היה מאפשר זאת, היה אולמרט ממשיך להחזיק את משרד האוצר צמוד לחזהו יחד עם ראשות הממשלה, כפי שהוא עושה עתה. בתוקף הנסיבות, ימנה אולמרט שר אחר שילך בדרכו, יהיה כפוף אליו ובעיקר יאהב כמוהו אילי הון. המועמד המוביל הוא מקורבו, שר התיירות אברהם הירשזון, שגנב איתו בעבר הרבה סוסים, גמלים וחמורים, כאשר כיהן כבוס של הסתדרות העובדים הלאומית (הוא עדיין ממשיך למשוך בחוטים של הגופים הכלכליים של הסתדרות זו, כנראה בידיעת אולמרט).

מועמד אחר הוא שר התחבורה והחינוך מאיר שיטרית, שמאחורי גבו קופת שרצים על קשרים עם אילי הון, והינו בעל ותק בדיבור בשני קולות. קול אחד לשכבות הנחשלות שהוא בא מהן, וקול שני כלפי האליטה הכלכלית שהוא חבר בה.

אין ספק שהירשזון או שיטרית יענו לבקשותיו הצפויות של אולמרט ביחס לאילי ההון, בעלי הציפיות. גם השר החדש שיכנס למשרד התעשיה והמסחר שבו ממשיך להחזיק עדיין אולמרט יהיה מחויב להיות מחובר אליו - גם אם יהיה ממפלגה אחרת. אולמרט למד להעריך את עוצמתה של רשות ההגבלים העסקיים שכפופה לשר. עובדה: הממונה על ההגבלים הנוכחית, רונית קן, שהינה מינוי של אולמרט, עשתה בחודשי כהונתה הקצרים הכול כדי לרצות את אדונה כאשר החליטה להקריב את טובת הציבור לטובתם של אילי הון בכמה החלטות מוזרות שקיבלה.

באחרונה פניתי אליה כמה פעמים בשם עמותת אומ"ץ. הצבעתי על דרכי התנהלותה הפסולות של הרשות שהיא עומדת בראשה בכמה נושאים, בהם מתן כופר למנהלי עלית בפרשת שוקולד קדבורי, קרטל חברות הגז ובבעיה נוספת שקשורה במשפחת דנקנר במסגרת תחרות עם חברה מקפריסין. נוכח עמדתה של הממונה נראה שלא יהיה מנוס מהגשת עתירות.

לא במקרה מתעקש אולמרט להחזיק, בשלב זה, במינהל מקרקעי ישראל. אולמרט הוא תלמיד טוב של אריאל שרון, שנטל עימו את המינהל כמעט לכל המשרדים הממשלתיים שבהם הוא כיהן (תשתיות , חקלאות, תעשיה ומסחר). רק כשהגיע לראשות הממשלה הוא העביר את המינהל לאולמרט, במסגרת ניסיונות הפיוס עם אולמרט - שנפגע מכך ששרון העדיף על פניו את נתניהו, למשרד האוצר.

אולמרט לא העריך די הצורך את הציניות של שרון, שרצה להטיל על נתניהו תפקיד כפוי טובה שישניא אותו על ההמונים, בגלל הצורך לנקוט צעדים דראסטיים כדי להציל את הכלכלה הישראלית אחרי שקודמו בתפקיד, סילבן שלום, דירדר את המשק לפי התהום (שרון לא העריך בכלל את סילבן שלום, וספק אם הציע לו לעבור איתו לקדימה, כפי שטוען שלום).

לאולמרט יש אולי סיבה נוספת להמשיך החזיק במינהל. בחודשים הקרובים צפויות להיפתח כמה חקירות מצד גורמי אכיפת החוק סביב עסקות מפוקפקות שנעשו במינהל בתקופת שעמד בראשו. אם בכל זאת ימסור אולמרט את המינהל במסגרת ההסכם הקואליציוני, אין ספק שיפקיד את המינהל בידיו של אחד משרי שלומו שידע להעניק לו בעת הצורך רוח גבית בהתמודדות מול שלטון החוק.

אולי לא במקרה מבקש אולמרט למנות את חיים רמון לתפקיד שר המשפטים. רמון, משפטן בהשכלתו, הינו אישיות מוסרית שנויה במחלוקת מאז שנחשפו קשריו ההדוקים מדי עם השר לשעבר, אריה דרעי, שהינו גם חבר קרוב של אולמרט (אולי לא במקרה: אולמרט ורמון שוחחו על אפשרות ריצת דרעי לראשות עיריית ירושלים).

רמון, כשר משפטים, עשוי לסייע לאולמרט כפי שנהג שר המשפטים, לשעבר, יוסף לפיד, כלפי שרון. רמון מחובר גם אל אילי הון מפוקפקים. אחד מהם הוא אהרון פרנקל, שהזמינו לפני כשנה, על חשבונו, לטקס נישואיו במונקו, יחד עם שמעון פרס, בנימין (פואד) בן-אליעזר ודליה איציק.

בעקבות עתירה שהגישה אומ"ץ, במטרה שיממנו ואת הנסיעה מכיסם, החליטו פרס ופואד לשלם מכיסם 4000 ש"ח. כל אחד (מחיר מבצע עבור טיסה ואירוח בסוויטה מלכותית). דליה איציק הודיעה כי לא תחזיר מאומה, מאחר שהגיעה כבת לוויתו של פרס. ואילו רמון סירב להחזיר בנימוק שפרנקל הוא חברו הטוב. מחברים טובים מותר, לטעמו של רמון, לקבל מתנות, בעיקר אם הם אלי הון ואם המתנות הן יקרות ערך. שופטי הבג"צ יתנו בקרוב את דעתם במסגרת בירור העתירה בדבר הנורמות שרמון מבקש להנהיג.

בימים האחרונים פורסם שאולמרט מבקש שתיק החינוך יישאר בידי קדימה. אני תוהה לדעת האם הוא מעוניין לממש הבטחה ששרון נתן לפרופ' אריאל ריייכמן לקבל תפקיד זה. למטרה זו פרש רייכמן מכהונה של נשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה, מרכז אותו הקים. כדאי, אגב, להכניס לתוכנית הלימודים בשיעורי האזרחות בבתי הספר התיכוניים מקצוע חדש: מלחמה בשחיתות, כפי שהציע לאולמרט, באחרונה, חברו הקרוב דן מרגלית. במקרה כזה, מן הראוי שאולמרט יהיה תלמיד מן המניין. הציון שלו ב"מקצוע" טוהר המידות בתקופת כהונתו כממלא-מקום ראש הממשלה, הוא: "נכשל".

תאריך:  08/04/2006   |   עודכן:  08/04/2006
אריה אבנרי

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


ברחבי הרשת

רשימות קודמות
זמן קצר טרם הבחירות העביר בנימין נתניהו במרכז הליכוד נוהל חדש של הצבעה לבחירת המועמדים לחברות בכנסת. במקום בחירה מקרוב באמצעות כשלושת אלפים חברי המרכז, קובע הנוהל החדש כי המועמדים יבחרו על-ידי כל חברי המפלגה, שמנינם כיום כמאה וחמישים אלף. כמתבונן מהצד, השיטה הישנה, שעל פיה פעל מרכז הליכוד, מוצאת חן בעיני הרבה יותר.
08/04/2006  |  אבינועם עמיזן  |  מאמרים
בימי הבחירות, המרחב הפתוח התמלא בגופים תלת-ממימדים. אולפן שקוף, מרכז לילדים, "הייד פארק", מקום מוגדר לנציגי המפלגות, ואולפן לילדים מאושרים. הכיכר קיבלה שערים ורחובות. גופים, נפחים שקופים ופתוחים מלאו את נפחה השומם.
08/04/2006  |  יוסי מטלון  |  מאמרים
הטרנד החברתי שתפס תאוצה בזמן האחרון נראה כי פסח על האמהות. משכורת הנשים מהווה מרכיב חשוב בהכנסת המשפחה, במציאות של היום קשה עד בלתי אפשרי לחיות עם משכורת אחת. בדרך כלל הכנסת הזוג הצעיר מתבססת על שתי משכורות והתחייבויות כמו משכנתא נגזרות מהכנסה הכוללת וכאשר התא משפחתי גדל וההוצאות גדלות, אין אפשרות לוותר על הכנסת האם והאמהות נדרשות לצאת לעבודה ולייצר הכנסה.
07/04/2006  |  מאיר גז  |  מאמרים
המבוטח נפגע בתאונת עבודה ונקבעו לו 42.4% נכות. אולם בבואו לקבל את תגמולי הביטוח מכוח פוליסה לנכות מתאונה, הודיעה לו חברת הביטוח, כי תגמולי הביטוח יחושבו רק על בסיס מחצית משיעור נכותו
07/04/2006  |  עו"ד חיים קליר  |  מאמרים
בתקופת כהונתו של היועץ מזוז, לאקטיביזם שיפוטי, מתווספת תופעה של אקטיביזם יועצי. סממניה הם להיטותו של היועץ להכריע בכל שאלה בעלת חשיבות ציבורית ודרישתו כי הכרעותיו תתקבלנה ככזה ראה וקדש. לאחרונה, היינו עדים לשתי התפרצויות של אקטיביזם יועצי, האחת - קביעה כי ההסכם שמנע עימות אלים בחברון אינו תקף והאחרת הקביעה כי על הרב הראשי האשכנזי להתפטר, כאשר לקביעה נלווה איום של הדחה.
07/04/2006  |  עו"ד יצחק בם  |  מאמרים