יום שני 26 יוני 2017  13:25
החוק מת מצחוק
אולמרט. ראש הממשלה המושחת ביותר שהיה במדינת ישראל. ידע לקשור קשרים עם עיתונאים. נהנה מעדת כתבי ופרשני חצר.

עו"ד שרגא. במקום לפעול לחשיפת מעשיו, פעל כדי לסוכך על אולמרט. העניק לאיש מושחת במה לאחז את עיני הציבור.

מרגלית. נמנה עם חבריו הקרובים של אולמרט. משמש שופרו ומעניק לו רוח גבית.

אהוד אולמרט הופיע, למרבה הבושה, בכנס שאירגנה התנועה לאיכות השלטון. הוא דיבר בגנות הפשע בישראל אולמרט, שהוא איש מושחת מיסודו, הוזמן על-ידי עו"ד שרגא אליעד, שסייע לו באחרונה למרק את מעשיו המושחתים

▪  ▪  ▪
הערה אישית: היום אני עושה פסק זמן בפרסום סדרת מאמרי השבועיים: "ימי אולמרט", שבה אני עוקב מקרוב אחר התנהלותו של המנהיג הפוליטי המושחת ביותר בתולדות המדינה, ולפנות אליו כאן, במכתב גלוי, באמצעות אתר זה הנחשב לטעמי לכלי התקשורת העצמאי הקיים במדינה.

אני עושה זאת רק משום שהשבוע הפך אולמרט את החוק הישראלי לצחוק, ונהג כלפי אזרחי המדינה כאילו היו עדר של שוטים, בעצם זאת שהופיע, שומו שמים, כאורח הכבוד בכנס של התנועה לאיכות השלטון שדן בנושא טוהר המידות. אולמרט נאם על תקן של מתריע בשער נגד הפשע המאורגן במדינה, וכמי שהציב המאבק בשחיתות בראש סולם העדיפויות שלו.

זה כבר היה יותר מדי אפילו לגבי דידי, כמי שהתייחס מאז ומתמיד בכבוד כלפי ראשי ממשלות ישראל - עד לעלייתו לשלטון של אולמרט. לכן החלטתי לפנות כאן אליו.

כבוד ראש הממשלה [כמה קשה לי אישית לכתוב תואר זה בצמוד לאולמרט]

כידוע לך, מזה שנים רבות אין בינינו כל שיח ושיג, מאז שהגעת למסקנה שניצב מולך עיתונאי חסר פניות שאינו ניתן לקניה, אינו נכנע, ומעולם לא נמנה עם להקת אנשי התקשורת המעודדים שלך.

במשך השנים כתבו עליך עיתונאים לא מעטים דברי ביקורת וחשפו פרשות שונות שלך. אתה לא היססת להגיש נגד חלק מהם תביעות לשון הרע, ואלה החלו להרתיע עיתונאים אחרים מלהתעמת איתך. הם גילו, לחרדתך, שאתה אדם חסר מעצורים, נוקם ונוטר ומסוכן. אתה פעלת להשתיקם.

אבל מה לעשות: אני לא נרתעתי והמשכתי ללוות בעקביות ובנחישות את פעילותך הציבורית המושחתת, ולתת לה ביטוי בחשיפות בעיתונות הכתובה (כל עוד שלא התקרנפה מולך): בספרים, בפעילות באמצעות עמותות למען טוהר המידות שבהן פעלתי, בהופעות פומביות ועוד. מאז שנתמנית כראש ממשלה אני ממשיך לעשות זאת ביתר-שאת.

בחושים המחודדים שלך ובתכונותיך השליליות החבויות זיהית אותי כאויב התקשורת מספר 1 שלך. לכן פעלת לא אחת כדי להוריד אותי מהבמה התקשורתית.

שימוש בעיתונאים בכירים

בהזדמנות מסוימת בעבר הרחוק הגיע אלי, בשליחות מבוזה, העיתונאי והשדרן גדעון רייכר, שנימנה אז עם להקת העיתונאים המחוברים אליך. רייכר העביר אלי מסר מאיים שעל-פיו אם אמשיך ל"עסוק" בך, תדאג ש"יטפלו" בי בתקשורת. לא פחות. לא ראיתי בשליחות מוזרה זו דבר יוצא דופן. תמיד הקפת ועדיין אתה מקיף את עצמך בחסידי תקשורת המסווגים כ"חבריך האישים" והם אינן מבינים כיצד אתה משתמש בהם.

שלחתי את רייכר אליך בידיים ריקות, ואז פעלת מאחורי הקלעים, ללא הצלחה, כדי לגרום להפסקת עבודתי כעיתונאי חוקר ב"ידיעות אחרונות". כך נסית לפגוע בפרנסתם של עיתונאים נוספים שלא הלכו בתלם שחרשת להם, ולא נמנו עם עדת לקקני התקשורת שלך - שלמרבה הצער הגיעה לממדים מפלצתיים מאז שהפכת לראש ממשלה.

הפגיעה החמורה ביותר שפגעתי בך, לטעמך, היתה בחשיפה שלי בשעתו, שמאבקך המתוקשר בפשע המאורגן היה מבוסס בחלקו הארי על מידע שגוי. בכתבת תחקיר שפרסמתי בשעתו במוסף "7 ימים " של "ידיעות אחרונות" ראיינתי את קצין מודיעין של משטרת מחוז תל אביב בשם: יוסי ענבר, שהכין אז את "מסמך ה- 11" שהדולף לך ושימש "נייר עבודה" שלך במאבקך בפשע המאורגן ששימש בסיס לזינוק הפוליטי שלך. ענבר, שפרש בינתיים מהמשטרה, טען בראיון פומבי מצוטט כי "מסמך ה- 11" שבו השתמשת כדי להוכיח שהאנשים שמופיעים ברשימה הם, כביכול, ראשי הפשע המאורגן במדינה, היה תוצאה של עבודת מודיעין חובבנית. הוא טען שהמסמך היה למעשה בחזקת הערכה בלבד ולא הכיל עובדות מממשיות. המקור העיקרי של המודיעין המשטרתי היה אדם שנפטר בינתיים, שהיה מאושפז בין השאר לסירוגין בבית חולים פסיכיאטרי ולא מן הנמנע שעסק גם ב"חיסול חשבונות" אישיים.

לצורכי אימות המידע פניתי בזמנו אל מפקד מחוז תל אביב, דאז ניצב (בדימ.) משה טיומקין, והוא אישר את דבריו של ענבר ואמר לי במפורש, כי מכל רשימת ה- 11 - רק שניים הם עבריינים כבדים, חלק מאנשי הרשימה נחשדו בעבירות שונות, וליתר נגרם עוול משווע. שמם של אנשים מסוגו של המסעדן רפי שאולי שהופיע ברשימה, נרמס, אבל לך לא היה איכפת. הקריירה שלך הייתה חשובה בעיניך יותר.

הדברים שפרסמתי אז, וצוטטו בתקשורת, עוררו סערה ציבורית. בועת הפשע המאורגן התנפצה לך מול עיני האומה. לא יכולת לסלוח לי על כך שפגעתי בתשתית שלך, למרות שלא ביקשתי ממך סליחה. תקפת אותי אישית בתקשורת. ואני המשכתי: לפני תריסר שנים פרסמתי את ספרי "התבוסה" בהוצאת "מידות", כשעל כריכת השער הופיעה הכרזה: "מושחתים נמאסתם". אתה היית כוכב הספר. בחרתי בך אז לסמל השחיתות הגואה במדינה - בגלל מעלליך הרבים ומעשי השחיתות הגלויים והסמויים, שהפכו לחלק בלתי נפרד ממך.

הרחבתי את הדיבור כאן בנושא שלעיל, בעקבות ההופעה המבישה המתוקשרת שלך השבוע בכנס לטוהר המידות, שבו השתתפו גם מבקר המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, שופטים מבית המשפט העליון (בדימ.), אנשי אקדמיה ומשפט בכירים ומשפיעים.

עבריינים מתערבבים עם שופטים

במדינת ישראל מתערבבים לצערי, לעיתים, עבריינים ואוכפי חוק. לעיתים ניתן אפילו לחזות באירוע חגיגי שבו משתתפים יחד: השופט, התובע והנאשם. הבושה נעלמה מזמן. החוצפה חוגגת. כך היה גם בכנס שאירגנה השבוע התנועה לאיכות השלטון.

למען האמת, לא הבנתי מה אתה עושה בכנס למען טוהר המידות. אלה שתי מילים שלא מתחברות אליך, מכיוון שלא שמרת על טוהר ולא על מידות טובות. דבר זה לא הדיר שינה מעורך הדין שרגא. האם אין גבול לחוצפה?

ימים ספורים לפני הכנס הוכחת מחדש, מול פני האומה, את החיבור האובססיבי שלך לאילי הון. ניהלת שיחה טלפונית בינלאומית מתוקשרת עם איתן ורטהימר, מבעלי "ישקר", בעקבות חתימת עסקת ענק למכירת החברה למיליארדר אמריקני, וורן באפט. ביקשת שיאפשר לך לדבר עם האיש העשיר בעולם, ביל גייטס, שנכח בסביבה. גם אליו אתה רוצה להגיע. גייטס כבר החל להשקיע בארץ. מי יודע, אולי בהשקעות הבאות שלו ייצג אותו עורך הדין, שותפך הוותיק לשעבר למשרד הפרקליטים, כפי שהסדרת לו לטפל בעסקת מכירת בית"ר ירושלים לאוליגרך גאידמק - אחד מידידיך מחבר המדינות. עורך הדין אורי מסר, שתושאל באחרונה ע"י מבקר המדינה בכמה נושאים עסקיים שקשורים לשניכם, נימנה כבר עם צוות היועצים המדיניים שלך. כך, יש לו דלת פתוחה להשתתף גם בפגישות מסוג אחר. אתה והוא ואני יודעים בדיוק למה אני מתכוון.

עוד לפני ההצגה שעשית לעם היושב בציון, כדי להבהיר שההשקעה בסך 4 מיליארד דולר ב"ישקר" לא הייתה יכולה לצאת אל הפועל בלעדיך, פניתי אל מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, על-מנת שיבדוק הטבות, הנחות ומענקים שניתנו לחברת "ישקר" כאשר כיהנת כשר האוצר ושר התמ"ס. מבקר המדינה נעתר והודיע על בדיקה. מי יודע: אולי גם אתה תידרש ליתן הסברים.

רפיסותו של עו"ד שרגא

יו"ר התנועה למען איכות השלטון, עורך הדין אליעד שרגא, המתפרנס היטב מהמלחמה בשחיתות ומלקוחות שזורמים למשרדו - בעקבות הופעותיו הרבות בכלי התקשורת מטעם התנועה, העניק לך "טיהור" מוקדם עוד מלפני הבחירות לכנסת ה- 17, כאשר הזדרז להכריז שמבקר המדינה לא מצא, כביכול, כל פסול בעסקת מכירת ביתך אחד מאילי ההון הזרים שמחוברים אליך, ממנו שכרת את הבית במחיר נמוך. לאחר פרסום הדוח לא טרח לתקן את דבריו.

עורך הדין שרגא שוגה כנראה בהבנת דוח מבקר המדינה. כאשר הצבעתי אז על רפיסותו כלפיך, דאג לשגר אלי, באמצעו דובר תנועתו, דרישה שאתנצל. מר אולמרט: אולי תסביר לחסיד השוטה החדש שלך שהפעם הוא טעה בכתובת. לשבחך אומר שאתה הבנת זאת מזמן.

המארח שלך, עורך הדין שרגא, כרכר סביבך בכנס כמו טווס אדום, בדרך מעוררת בחילה. אבל מעת שהבנתי את סדרי העדיפויות שלו, אין לי יותר ציפיות ממנו.

מר אולמרט הנכבד. אולי, כדי לייצור מסך עשן, חזרת בכנס לדבר על הפשע המאורגן ועל האלימות שפגעה בכל חלקה טובה במדינה. אולי ניסית בדרך צינית להעלות את הנושא מחדש על-סדר היום הציבורי, ולמחוק שנים רבות של שחיתות שדבקו בך. אבל לא יכולת להתעלם לגמרי מנושא המאבק בשחיתות. פנית אל הציבור הרחב ואמרת, בין השאר: "יש תחושה חזקה מאוד שהמערכות הציבוריות אינן נהנות מניקיון כפיים ומניקיון דעת. אין להשלים עם סטיות מהנורמות של החוק". על כך אוכל לומר רק: ראו מי שמדבר - הטובל הראשי המחזיק בידיו הרבה שרצים.

ציפיתי בעניין רב לקרוא את דברי הסיכום של חברך הוותיק, העיתונאי דן מרגלית, שכיכב גם הוא בכנס של התנועה למען איכות השלטון. מרגלית הציע לך כבר בשעתו, בפומבי, לדאוג לכך שנושא השחיתות ילמד בבתי הספר. מעניין לדעת מדוע לא שמעת בקולו. מרגלית מאמין, כידוע לך, שאתה אדם מוסרי. לכן הוא מעניק לך רוח גבית. כל הכבוד שהצלחת ל"עבוד" גם עליו ועל חבורת חבריך העיתונאים האחרים.

מרגלית המשיך לפעול למענך גם לאחר הכנס. בסוף השבוע הוא כתב שהכנס של התנועה לאיכות השלטון היה "חגיגה לעיניים", מאחר שכל ראשי המדינה עברו על בימתו והמלחמה בשחיתות לא תהיה כבר יתומה. אין ספק שבכך הוא תרם לאגו שלך. מרגלית הוסיף שהיו"ר, עורך הדין שרגא, שהסתובב בכנס כחתן בחופתו, הבין שהגזים בהתחככות עם השלטון, והבטיח להחזיר לה בהקדם את שיניה החדות. אל תחשש, כבוד ראש הממשלה: השיניים האלה לא ינעצו בך. מרגלית ידאג לכך.

מר אולמרט היקר. בסוף השבוע אולי הייתה לך נחת, כאשר פורסם שמחירי הציורים של רעייתך עליזה זינקו פי ארבעה ויותר. שנינו צחקנו בליבנו, מאחר שאנחנו יודעים היטב שבמרוצת השנים רכשו גופים כלכליים ואילי הון, בארץ ובחו"ל, במחירים גבוהים, הרבה ממחירי השוק את ציוריה של עליזה כדי לרצת אותך ולהתקרב אליך.

ולסיום, אדוני ראש הממשלה: אני רוצה לבשר לך שיש כבר אור בקצה המנהרה. מסתבר שלא כל אזרחי המדינה שוטים ואדישים. מאות אלפי אזרחים, שמספרם הולך וגדל מבינים, מי פחות ומי יותר, שבראש המדינה עומד היום אדם מושחת עד היסוד, בעל רקב מוסרי, חסר מעצורים בכל הנוגע לשמירה על החוק. לא אתה האיש שתטיף לנו מוסר לשמור על שלטון החוק.

תאריך:  20/05/2006   |   עודכן:  20/05/2006
אריה אבנרי

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


ברחבי הרשת

רשימות קודמות
"האיבה למערב" הפכה בשנים האחרונות למחנה המשותף של קרובים ורחוקים, של פעילים מדרום וחברים מצפון. הפכה היא לקו המחבר, חוצה הגבולות, שמאחד בין פעילי הטרור ו"אנשי האדמה". תנועות האיסלאם הפונדמנטליסטי המתמרדות נגד העליונות המערבית וערעורה על סמכותו של האיסלאם בענייני תרבות, חברה, חוק ושלטון - שואפות להתרחב, לטעת שורשים, ולהצמיח זרעים של התנגדות גלובאלית. מטרתה: גיוס תומכים נלהבים. השיטה: איתור בסיסי תמיכה באידיאולוגיה האנטי קפיטליסטית.
20/05/2006  |  יוסי עבדי  |  מאמרים
שמעון פרס, הפוליטיקאי הדגול שהתנגד להחלטתו של מנחם בגין להפציץ את הכור העירקי.
19/05/2006  |  גורי גרוסמן  |  מאמרים
ח"כ עמירה דותן הגיעה למשכן הכנסת לאחר שנים מלאי פעילות ושבירת מוסכמות. כבר אחרי זמן קצר בתפקיד החדש נראה כי ברורה לה הדרך בה תעבוד במשך הקדנציה הקרובה. "חלק מהראייה שלי כחברת כנסת זה לא רק כמה חוקים נחוקק או כמה פעמים דיברנו במליאה אלא היכולת שלנו להשפיע ולעזור ולפעול. אני אדם אקטיבי ולא באתי למלא מלל".
19/05/2006  |  רונן ליבוביץ  |  מאמרים
השבוע התבשרנו כי הרב מרדכי גפני, העומד בראש קהילת "בית חדש", ברח מהארץ לאחר שמספר נשים התלוננו נגדו שהטרידן מינית לאחר מסירת שיעורים. חלקן אף מאשימות את גפני באונס ובמעשים מגונים, הרב גפני שלח מכתב התנצלות לחברי קהילתו בעיר יפו, ובו הוא מתנצל על מעשיו.
19/05/2006  |  עידן יוסף  |  מאמרים
היה זה בשנת 1972. עבדתי אז ככתב לענייני הסתדרות ומשק העובדים ב"הארץ". במוקד עבודתי, ובמרכז ההתעניינות של דעת הקהל, עמד הסכסוך הגדול בין רשות הנמלים בראשות חיים לסקוב המנוח, לבין ועד עובדי התיפעול בנמל אשדוד בראשות יהושע פרץ. "הארץ" ואני נקטנו עמדה ברורה לטובת רשות הנמלים, ותקפנו ללא הרף לא רק את הוועד, אלא גם את מזכיר ההסתדרות דאז, יצחק בן אהרון, שתמך בעובדי הנמלים.
19/05/2006  |  אלעזר לוין  |  מאמרים