יום שלישי 22 אוגוסט 2017  02:31
הבדיחה של בעז אוקון

אם אדם מספר לך שהירח עשוי מגבינה ירוקה... המממ... אז בואו נחשוב לרגע. יתכן שהוא באמת מאמין בכך (יעני, אהבל). יתכן שהוא לוקה בראייתו, כי רק לפי הצבע ברור שמדובר בכלל בגבינה צהובה. יתכן שהוא שקרן (אופס, זהירות מלשון הרע), ויתכן שפשוט יש לו חוש הומור מפותח. אז כל מה שנותר לנו לעשות זה מה זה לצחוק...?

▪  ▪  ▪
ביום 23.6.06, הופיעה ב"הארץ" ידיעה מאת ענת רואה: "מנהל בתי המשפט מודה כי ייתכן ששופטים מתייחסים אחרת לבעלי מעמד". הידיעה התייחסה לנאומו של מנהל בתי המשפט, השופט בעז אוקון, בנושא "אמון הציבור בבתי המשפט" במפגש המסורתי "תרבות יום ה'" שעורכת לשכת עורכי הדין.

בידיעה, צוטט אוקון כדלקמן: "ייתכן שאנשים מסוימים זוכים ביחס אחר. המוניטין פועלים בכל מקום, גם באולם בית המשפט. אבל להגיד שהתוצאה יכולה להיות תלויה בזה? בכך אני לא מאמין". זה היה הקטע שמה זה הצחיק אותי...? תותח! תותח! "בכך אני לא מאמין" הוא אמר... ראיתם? שאוקון יגיד דבר כזה? הוא בטח התלוצץ איתנו הבחור הממולח הזה. מה, לא? לא!?

כדי להיות בטוח, הפעלתי את שיטת האלימינציה הקטלנית והתחלתי לאלמן את האפשרויות בזו אחר זו. את הקטע של האהבל, ישר הורדתי כי לאוקון זה פשוט לא מתאים. גם את הקטע של העיוור הורדתי, כי אם אני מסוגל, מרחוק ובלי זכוכית מגדלת, להמציא לו נניח עשר דוגמאות בלי לחשוב פעמיים, אז הוא שחי שם, בטח יודע יותר ממני - אם נתעלם מתקדים המפקד שלא ידע שכל הבסיס שלו משתעשע עם ילדה בת שלוש עשרה.

גם את שלב השקרן הורדתי בלי היסוס. הרי כדי שזה יצליח, אתה צריך להיות משוכנע שהצד השני מאמין לך ואני לא מכיר היום הרבה כאלה שמאמינים בהצהרה הנ"ל, אלא אם הם עורכי דין במפגש מקצועי החרדים לפרנסתם.

נותרתי איפה עם האלמנה האחרונה, כלומר חוש ההומור. המסקנה היא איפוא, שאוקון פשוט התלוצץ. אז ביקשתי סליחה מבני ביתי כדי לרדת לגינה היכן שהדשא, כך שאוכל להתגלגל שם מהבדיחה באופן ספונטני לחלוטין.

בכל זאת כדי להיות בטוח, הייתי מבקש מהקוראים להשמיע את דעתם, מה בדיוק אירע שם? האם יתכן שאוקון אמר זאת מסיבות נוספות שלא לקחתי בחשבון? האם יש בסביבה עוד איזו אלמנה שנעלמה מעיני?


הכותב הוא מהנדס תעשיה וניהול, יו"ר נמר - נפגעי מס רכוש, יועץ לניהול מאבקים, לוביזם וניהול משברים.
תאריך:  24/06/2006   |   עודכן:  24/06/2006
שבתאי עזריאל

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


ברחבי הרשת

רשימות קודמות
שאלה קשה: מה הייתם עושים אילו עבדתם בארגון ממשלתי, והייתם מגלים התנהלות שנראית לכם כנגועה בשחיתות? מהתקשורת למדנו, שהיו פה ושם חושפי שחיתות, שאחרי שעזרו בניקוי המערכת, נחשפו לנקמתם של המושחתים. ואלה, או עושה דברם, כילו בהם את זעמם. השורה התחתונה: הם שילמו מחיר אישי כבד.
24/06/2006  |  נרי אבנרי  |  מאמרים
כשקראתי בסוף השבוע את המאמרים של שניים מבכירי הפובליציסטים של "הארץ", יואל מרקוס וזאב שיף, לא האמנתי למראה עיני. הייתי בטוח שאני קורא מאמרי מערכת של "נקודה", או רחמנא ליצלן של "מקור ראשון". כותב יואל מרקוס: "דין קסאם ששוגר ללב אוכלוסיה, גם אם לא הרג איש, דינו כאילו פגע וגרם לטבח אזרחי המוני, והוא מחייב תגובה חריפה. על הפלשתינים לדעת שאם אזרחים ימשיכו להיות יעד בלא הבחנה - גם אזרחים עלולים להיות מטרה. לא בשיטת פרס שמרס, אלא בשיטת עין תחת עין".
24/06/2006  |  גורי גרוסמן  |  מאמרים
פרשת האונס בחיל האוויר מזעזעת אותי מכל היבט שאסתכל. כאדם, כאישה, כאם, כמי שעוסקת בתפקיד חינוכי. כל התהליך החינוכי כולו, שאנו מעניקים לילדינו-תלמידנו, מרגע שעמדו על דעתם, מכוון לכך שברגעים של בחירה, כשלא נהיה שם איתם להנחותם ולהדריכם - יעשו את ההחלטות הערכיות הנכונות. יגיבו בסיטואציה מסוימת בה נדרשת הכרעה ערכית - כפי שאנו מצפים מבן אנוש הומני ומוסרי. יעשו שימוש בערכים ששנים כה רבות שיננו בתיאוריה. לכך הלא מכוון כל התהליך החינוכי, וברגע שזה לא קורה -זה מאכזב ומהווה שבר ערכי חמור.
אינני מכיר את אלי דהאן, מנכ"ל משרד ראש הממשלה בצפון, וגם אין הוא הנושא שלי. מדובר בעוד עסקן מפלגתי קטן שהסתבך בפרשיות פיננסיות בעלות אופי פלילי. לא היתה שום סיבה להתייחס אליו אלמלא התרחשו ההסתבכויות שלו כאשר מילא תפקיד "ממלכי" מטעם לשכת ראש הממשלה.
24/06/2006  |  מוטי שפירא   |  מאמרים
התקשורת, ובראשה ידיעות אחרונות עם בוקי נאה כמוביל, מלאים משלשום בתהילתו של קצין משטרה שגרתי, ממוצע, שלא התקדם כל כך בקריירה שלו במשטרה ושרבים וטובים בה סבורים שהוא "עושה צרות מקצועי" שאינו נמנה עם המוכשרים והרציניים בה ולכן גם הקריירה שלו "צלעה". זהו סנ"צ אפרים ארלי(המכונה "קרמשניט").
24/06/2006  |  ראובן שפירא  |  מאמרים