יום שני 24 יולי 2017  09:56
איך נבחרה ביניש לנשיאה

הוועדה לבחירת שופטים היא לא פראיירית. ביניש נאלצה להציג תוכנית סדורה מה היא מתכוונת להגשים במהלך נשיאותה, וגם כיצד היא מבצעת זאת. אוף... כמה שהיא עבדה על זה. מזל שהיא עברה את הבחינה בהצלחה ומזל שחוש ההומור שלנו טרם פג

▪  ▪  ▪
מה אתם חושבים? שסתם ככה כבוד שופטת בית המשפט העליון דורית ביניש נבחרה לנשיאה? שהסניוריטי הספיק? שהחברה באו לישיבה, הסתכלו זה על זה ואמרו, יאללה בואו נגמור ונלך? אז מי שחושב ככה, מוטב שיקח GPS כי זה ממש לא הכיוון.

בוועדה לבחירת שופטים הרי לא יושבים פראיירים, אלא אנשים רציניים ביותר. מישהו אפילו נשמע מתבטא לפני הדיון כשהוא אומר: "ביניש, ביניש... לעומת טובת הציבור ביניש היא כלום", כלומר היה ברור לאן נושבת הרוח.

ביניש הגיעה לישיבה חיוורת ועצבנית. בשבועות האחרונים היא היתה עסוקה מעל לראשה עם מתמחיה ובני משפחתה וחבריה לעבודה רק בדבר אחד. המצגת לוועדה. ביניש ידעה היטב ואף נרמזה שלא יהיו שום הנחות, ואיש לא הופתע כשהיא הגיעה עם כמה סבלים שפרקו המון קרטונים מלאים בדיסקים עם תוכניות.

המצגת החלה, ומפה ואילך אין לנו פרטים מדוייקים מה היה שם, כי אין פרוטוקולים. מה שכן, ממקורות פנימיים נודע לנו שהמצגת נמשכה שעות והיו כמה נגלות של פיצות. ביניש הוכיחה יכולת מופלאה לזהות את כל הליקויים, וביניהם כמה שאפילו יריביה לא ידעו שהם קיימים, אבל כזו היא ביניש, יסודית ולא עושה חשבון לאיש.

לאחר מכן, ביניש הציגה תוכנית מפורטת ביותר באילו צעדים תנקוט למגר כל פגם ופגם ("מה אני, צבא?", היא הפליטה בבוז, "אצלי הכל מתוכנן"). פירוט לסעיפים, ותתי-תתי סעיפים של משך הפעולה, תקציבים נדרשים, כוח אדם, אופן הטיפול, נהלים וחוקים שיידרשו, לוחות זמנים ועוד.

במשך שעות על שעות הקשיבו חברי הוועדה לתרחישים שונים ולמדו (עד שקיבלו את הסעיף) איך היא מתגברת על חוסר האמון בבית המשפט (נשכנע את התקשורת), על הנפוטיזם (נשכנע את התקשורת), על המצגות הפיקטיוויות של הפרקליטות בבג"צ (נשכנע את התקשורת) וכן הלאה.

למחרת בבוקר, יצאו חברי הוועדה מהישיבה תשושים ובעיניים מפלבלות. "יש לנו נשיאה מצויינת", אמר הנשיא ברק. השר בראון חטף את המיקרופון ואמר: "הקשבנו בתשומת לב מרובה לכל תוכניותיה. פה ושם היו פקפוקים, היו כמה שהתנגדו ואפילו התווכחו, אך לבסוף התמיכה הציבורית ושלטון החוק ניצחו והצבענו עבורה".

טוב שיש על מי לסמוך.


הכותב הוא מהנדס תעשיה וניהול, לוביסט ויועץ לאסטרטגיית הסברה, יו"ר נפגעי מס רכוש (נמ"ר).
תאריך:  11/09/2006   |   עודכן:  11/09/2006
שבתאי עזריאל

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


ברחבי הרשת

רשימות קודמות
מדי שנה, כמעט כמו המחזוריות של עונות השנה, חוזר הניגון הכפול של פזמון תקציב הביטחון. מצד אחד קובלים ראשי מערכת הביטחון, כי כדי לשמור על רמת ביטחון נאותה למדינת ישראל, קיים כורח קיומי ממש בהגדלת תקציב הביטחון. מצד שני טוענים הממונים על ניהול ענייניה הפיננסיים של המדינה, כי תקציב הביטחון תפוח מדי וכדי שיתופעל בסבירות וביעילות יש להטיל עליו דיאטה חמורה ולקצץ בו הרבה שומנים.
11/09/2006  |  עמי דור-און  |  מאמרים
נשיא המדינה עושה לנו חיים קשים.
11/09/2006  |  עו"ד יוסי דר  |  מאמרים
המחיר היקר ששילמנו במלחמה נמדד קודם כל בנופלים ובפצועים, אבל לא רק: צה"ל זקוק עכשיו באופן נואש לכסף; לחידוש מלאים, מילוי הימחי"ם הריקים, קניית תחמושת, הצטיידות והתכוננות למלחמה הבאה.
11/09/2006  |  נעם ארנון  |  מאמרים
לדעתי אולמרט צדק. ב- 58 שנות קיומה של המדינה הושבעו 31 ממשלות והושבעו 17 כנסות. כלומר, קצת פחות משנתיים בממוצע לממשלה. אולי זה גן עדן לפרשנים הפוליטיים בתקשורת, אך מה זה עושה למדינה כולה? טירוף מערכות!! אין הגדרה הולמת יותר.
11/09/2006  |  גרשון אקשטיין  |  מאמרים
הפיקציה המשפטית המנסה למצוא שופט בוועדת חקירה שהוא מצד אחד אישיות ציבורית בעלת רקורד עשייה מרשים לזכותו, ומצד שני לא לגלות בעברו שום אבק של קשר ישיר או עקיף העשוי להוליד טענה לניגוד אינטרסים, בכסילות וצביעות יסודה.
11/09/2006  |  אריק באך  |  מאמרים