יום ראשון 17 דצמבר 2017  19:42
יומני אבנרי: שלוש נשים כוחניות

במערכת הפוליטית הצפופה, הנותנת גם כיום עדיפות לגברים, הצליחו להעפיל נשים לא מעטות. ציפי לבני, לימור לבנת, דורית ביניש ודליה איציק הן הבולטות שבהן המחזיקות בתפקידים בכירים. אבל, במוקדי כוח אחרים בולטות אחרות, בהם: ג'ודי ניר-שלום-מוזס, רחל תורג'מן ורבקה פאלוך

>
>
>
>
▪  ▪  ▪
בחיים הציבוריים-פוליטיים במדינת ישראל בוחשות כמה נשים קרייריסטיות שהמשותף להן הוא התנהלות כוחנית, כל אחת בתחומה. אורחות היומן השבוע הן רחל תורג'מן, אשת סודו של עמיר פרץ; ג'ודי ניר-מוזס-שלום, רעייתו של סילבן שלום ובת למשפחת ברוני התקשורת; ורבקה פאלוך, יועצת ראש הממשלה לענייני חרדים.


רחל תורג'מן: כוחנית ללא פשרות

בישיבה שקיים בראשית השבוע עמיר פרץ עם יועציו הקרובים בביתו בשדרות, ישיבה שבה נדונה ההיערכות למניעת הדחתו מראשות מפלגת העבודה בפריימריז הקרובים, לא נטלה חלק יועצת הסתרים שלו, רחל תורג'מן. קשה לדעת האם היעדרה נבע מהתנגדותה של אחלמה פרץ, רעייתו של שר הביטחון, שנפשה נקעה מהיועצת כבר מזמן, או מכך שפרץ עצמו חש שהמחנק סביבו הפך לבלתי נסבל. בכל מקרה, תורג'מן עצמה אינה מתכוונת לתפוש מרחק מהבוס שלה לשעבר (שהיא משמשת כבר מזמן כבוסית שלו): כל עוד הוא משמש בתפקיד בכיר במדינה, היא תהיה שם לצידו, ובעיקר לפניו.

תורג'מן החלה את פעילותה הציבורית כמזכירתו וכמנהלת לשכתו של פרץ בתקופה שבה החליף את חיים רמון כיו"ר ההסתדרות. והנה, בתוך זמן קצר התגלתה עובדה מאלפת: מנהלת הלשכה האמביציוזית החלה להנחית הנחיות והוראות על הבוס שלה, שציית לה בלי עוררין. היא קבעה מי יראה אותו ומי לא, הרחיקה ממנו אנשים עצמאיים מדי לטעמה וקירבה אליו חנפנים ואומרי הן. גם לנשים בעלות חזות נאה לא היה סיכוי להתקרב אל פרץ וללטף את שפמו העבות, שקוצץ בהדרגה על-ידי העוזרת הנאמנה והקנאית שלו.

בשלב הבא, תורג'מן עמדה מאחורי סדרה של מינויים של קרובי משפחתה למשרות אטרקטיביות בהסתדרות ובשלוחותיה. עמיר לא עמד בפרץ. תיאבונה גבר לאחר שאילצה את הארגון לממן את לימודיה האקדמיים, שהכשירו אותה לייסד ולנהל חברה הסתדרותית חדשה: "חברים מרוויחים". הצעצוע הזה, שאומנם הביא לרווחים לעמיתי הקופות, עלה להסתדרות כעשרים מיליון שקלים, כסף שוודאי יכול היה לשמש למימון יעדים חברתיים חשובים יותר.

התפקיד הזה הרחיק את תורג'מן באופן פיזי מבית ההסתדרות, אך היא המשיכה לנהל את ענייניו של פרץ בשלט רחוק. אף אחד בסביבתו הקרובה לא העז לפצות פה.

אחרי שפרץ חזר למפלגת העבודה, בהסכמת תורג'מן, ואף הצליח לכבוש את הנהגתה במערכת בחירות מסואבת, שבמהלכה עלו חשדות לזיוף קלפיות על-ידי אנשיו, שודרג מעמדה של אשת סודו, שהפכה למנכ"ל-על חיצוני למפלגה. המזכ"ל איתן כבל, כיום שר בלי תיק, נאלץ לסבול את נוכחותה, אך בעיני בכירים במפלגה, התנהגותה היתה היתה לצנינים.

התדמית החיובית שהדביקה תורג'מן לפרץ החלה להיסדק בהדרגה, לא רק בגלל תפקודו הכושל בניהול המלחמה בצפון. מבקר המדינה והמשטרה החלו באחרונה לבדוק תלונה שהגישה עמותת אומ"ץ, שבה פורטו חשדות לאחריותם של פרץ וכבל לאי-סדרים כספיים בבחירות האחרונות לכנסת. על ניהול כספי המפלגה במערכת הבחירות הזאת הופקד גזבר מפלגת עם אחד, פרדי כהן, לאחר שהגזבר הוותיק והמסור של מפלגת העבודה, משה כהן, הורחק מהטיפול בסוגיה.

בשנה האחרונה חלו תהפוכות מקצועיות משמעותיות בחייה של תורג'מן. עופר עיני, היו"ר החדש של ההסתדרות, החליט - מתוך כעס על פרץ, שפעל בהקשרים שונים מאחורי גבו - לסלק את כל תומכיו ונאמניו של שר הביטחון, ובראשם תורג'מן, מהנהגת הארגון. חסרת תעסוקה, היא החלה להסתובב בין רגליו של פרץ - בימי המלחמה בצפון ואחריה - בלשכת השר, באגפי משרד הביטחון ובמשרדים אחרים בבניין המסווג, שיטוטים שהעלו את חמתה של הפקידות הבכירה. זה כבר היה יותר מדי, מבחינתנו: השבוע פנתה עמותת אומ"ץ לממונה על הביטחון במשרד הביטחון (מלמ"ב), יחיאל חורב, בדרישה לבחון האם תורג'מן רשאית להסתובב בחופשיות בבניין המשרד ולהיחשף לחומר מסווג, למרות שאין לה סיווג ביטחוני.

גלגלי הזמן אינם ממתינים לצמד פרץ-תורג'מן. פרץ הודיע השבוע כי אם ועדת וינוגרד תטיל עליו אחריות אישית למלחמה בצפון, הוא יסיק מסקנות ויתפטר מתפקידו. יכול בהחלט להיות שאולמרט יצליח לתמרן אותו החוצה עוד קודם לכן. במקרה כזה עשויה תורג'מן להתפטר גם היא, לא מתפקיד, אלא מאדם - מפרץ, שיהפוך לפגר פוליטי שלא יוכל עוד להביא לה תועלת. כך תחלוף לה באופן סופי תהילת העולם קצרת המועד של האיש שהיה תקווה חברתית שהתחלפה באשליה ביטחונית ועלולה להסתיים בשבר פוליטי ואישי.

אמביציה פרטית

ג'ודי ניר-מוזס-שלום: כוחנית בעלת אמצעים

ג'ודי ניר-מוזס-שלום היא אחת הנשים המשפיעות במערכת התקשורתית והפוליטית. לא רק בזכות מעמדו של בעלה, ח"כ סילבן שלום, כאחד מבכירי הליכוד, אלא גם נוכח חלקה בעיתון ידיעות אחרונות. ג'ודי, יהודית במקור, היא אחת ממגייסות הקולות הגדולים עבור סילבן. בעיני רבים היא אף נחשבת מקור-כוחו. ג'ודי מכירה היטב רבים-רבים מחברי מכרז הליכוד, והיא וסילבן מקפידים ללכת לחגיגות משפחתיות שלהם, עם מתנה נאה, כמובן.

כבר כשהיתה תלמידה במכללה לתקשורת המונים, שהיה לי הכבוד השנוי במחלוקת לשמש כאחד משלושת מנהליה (יחד עם רם אורן ומשה תאומים), הבחנתי באמביציה העצומה שלה. ג'ודי שאפה להיות עיתונאית, בכל מחיר. כישרון רב למקצוע מעולם לא היה לה, אבל חבילת המניות שירשה מהוריה העניקה לה יתרון לא מבוטל על-פני הכתבים האחרים בידיעות אחרונות; ובתחום אחד הצטיינה מאז ומתמיד: באי שמירה על אתיקה מקצועית.

במחצית שנות התשעים, בתקופה שבה כיהנתי כיו"ר אגודת העיתונאים בתל אביב, קיבלנו מידע על נסיעה של ג'ודי לרומא על חשבון יצרן נעליים, לצורך הכנת כתבת תדמית אודותיו בעיתון. ראיתי במעשה זה הפרה חמורה של האתיקה העיתונאית והגשתי נגדה תלונה לבית הדין לאתיקה של האגודה, למורת רוחו של ארנון (נוני) מוזס, הבוס שלי בידיעות אחרונות, שלא הבין מאין שאבתי את החוצפה לגרור את אחותו למשפט חברים. הואיל והיא לא הגיעה לדיוני בית הדין, חרף פניות חוזרות ונשנות אליה, הוחלט להשעות לפרק זמן מסוים את חברותה באגודה. ג'ודי מעולם לא סלחה לי על כך, אולי משום שמעולם לא ביקשתי את סליחתה.

הואיל וג'ודי, בכלים העומדים לרשותה, לא יכולה היתה להתחרות בתחכום ובעורמה של אחיה נוני ובחוכמתה של אחותה תמי, היא החליטה בשלב מסוים לסלול לעצמה דרך משלה בעולם התקשורת הישראלית: לא עוד כתבות שנכתבו על-ידי אחרים ונחתמו בשמה בידיעות אחרונות, אלא תוכנית ריאיונות (שהיא אינה מקבלת תשלום בעבורה, תופעה מוזרה כשלעצמה) עם אמנים וחברים ב"קול ישראל".

בעבר עשתה ג'ודי ניסיון נפל לפרוץ לעולם הטלוויזיה, בתוכנית שבה כיכבה האסטרולוגית מרים בנימיני, אשר מנווטת - בסיוע כוכבי המרום - את התנהלותם היומיומית של ג'ודי וסילבן (סטיב). ההרפתקה הרדיופונית הנוכחית שלה אינה משופרת ברמתה מזו הטלוויזיונית. יתר על כן, תוכנית הריאיונות שלה הפכה בהדרגה לבמה לעשיית חשבונות אישיים, להקמת קרנם המכופפת של חבריה ולסיוע פוליטי עקיף לבעלה, ובאחרונה גם לצרכי ניגוח מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס. זה כבר היה יותר מדי. עמותת אומ"ץ הגישה באחרונה תלונה נגדה למנכ"ל רשות השידור, מרדכי שקלאר, שבה נטען, בין השאר, כי לבני הזוג שלום יש חשבון משפחתי עם מבקר המדינה מאז שהלה חסם את דרכו של אחיו של סילבן, צבי שלום, לתפקיד יו"ר דירקטוריון רשות שדות התעופה.

עד כה לא קיבלנו תשובה משקלאר. תזכורות בכתב ובעל-פה לא הועילו, אך אין בדעתנו להרפות מן הנושא. בינתיים, יש מי שנטל על עצמו את המשימה המייגעת להאזין לתוכניתה של ג'ודי מדי שבוע כדי לבדוק אם אין בה הפרות נוספות של האתיקה העיתונאית. ספק האם ג'ודי יודעת בכלל מה זה מסמך נקדי, הקובע כללי אתיקה לעובדי הרשות, והאם דפדפה בו אי פעם.

טועה מי שחושב שג'ודי מסתפקת בתפקיד רעייתו של חבר כנסת. חלומה הגדול הוא לראות את סילבן יושב בכיסא ראש הממשלה. סילבן הרי נולד לגדולות. בדרך לפסגה, ג'ודי משמשת לו כמפלסת דרך. בתקופה שבה כיהן כשר האוצר, היא טענה בכל הזדמנות שהוא זה שהציל את המדינה משואה כלכלית, וכאשר כיהן כשר החוץ, נצמדה אליו, לבושה בג'ינס, באירועים רשמיים בארץ ובחו"ל ועשתה לו ולנו בושות לא מעטות בפליטות הפה החכמות שלה, למשל באירועי הלוויית האפיפיור יוחנן פאולוס.

ג'ודי לא היססה לתקוף בשעתו את אריאל שרון, ראש הממשלה לשעבר, כשנראה היה לה שאריק "לא סופר" את סילבן. היא התחשבנה גם עם ראש הממשלה הנוכחי, בתקופה שבה תפקד אולמרט כרוטוויילר של שרון ונעץ את שיניו בבעלה, כשטען בפומבי שסילבן הוא שר החוץ הגרוע ביותר בתולדות המדינה. אך האויב הנצחי שלה הוא ללא ספק ביבי נתניהו, שלדעת כולם, פרט לג'ודי וסטיב, הוא זה שבאמת הציל את כלכלת ישראל אחרי תקופת השפל של ימי כהונתו של סילבן כשר האוצר. ג'ודי רואה בביבי מחסום בדרכו של סילבן להתמודדות הבאה על ראשות הממשלה. היא בחשה כבר רבות מאחורי הקלעים נגד ביבי, וככל שיקרב מועד ההתמודדות בין ביבי לסילבן, היא עתידה להגביר את הקצב ולהתעלק מחדש על קבלני הקולות . מי יודע, אולי שרה נתניהו תשלוף ציפורניים בחזרה, ונהיה צפויים לקרב תרנגולות של ממש.

החרדית שהתגייסה לעזרת רמון

רבקה פאלוך: כוחנית לשם שמים

כשקראתי השבוע שיועצת ראש הממשלה לענייני חרדים ושתי פקידות בלשכת ראש הממשלה בתל אביב העידו לטובת חיים רמון במשפט הנערך לו, התעוררו בי רגשות מעורבים. מחד, חשבתי שהתנדבותן לספר את הידוע להן על אירוע הנשיקה היא צעד אנושי, גם אם רבקה פאלוך נוקטת בעדותה בסגנון דיבור גס ומתלהם, שאינו הולם אשה חרדית חסודה וצנועה. מאידך, אני מכיר את פאלוך כבעלת זיכרון טוב: לא ברור לי מדוע "שכחה" עד השבוע על השיחה שניהלה או לא ניהלה עם הצעירה המנושקת, וכיצד רתמה שתי עובדות נוספות בלשכה להעיד; ובל נשכח כי לבוס שלה יש ותק בקניית וגיוס עדים, כפי שהתברר במשפט חשבוניות המס המזויפות בליכוד, פרשה שבה הועמד לדין פלילי ונחלץ בעזרת עדים ששכחו מה שידעו ותוגמלו על כך. גם בפרשת הבית ברחוב כרמיה הוכיח ראש הממשלה יכולת לגייס עד, בניסיון לשבש את הבדיקה שעורך מבקר המדינה ולמנוע פרסום של המלצות חמורות שיסללו את הדרך להעמדתו לדין פלילי.

חיים רמון הוא תקוותו האחרונה של אולמרט, גדול מושחתי המדינה בכל הזמנים. אם רמון יזוכה, ראש הממשלה יזדרז להחזירו למשרד המשפטים, בתקווה שהוא יחסל חשבונות עם אלה שכביכול התנכלו לו, ובהם היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה. אולמרט - המסובך עד מעל לצווארו בפרשיות פליליות - ודאי אינו חפץ ביקרם.

התוודעתי לראשונה ליועצת ראש הממשלה לפני שנים ספורות, כשהוזמנתי להשתתף בפרלמנט השבועי ברדיו החרדי "קול חי". נאמר לי אז כי בהפסקת השידור, בעת שידור מהדורת החדשות והפרסומות, מוזמנים המשתתפים לאכול חמין ממטבחה של אחת בשם פאלוך. ואמנם, בחדר האירוח נתקלתי בפאלוך, שבאותה העת שמה החל ללכת לפניה כשדכנית חרדית מיומנת שפלשה בכוחנות רבה לעולם התקשורת והחלה להטיל אימה על סביבתה הקרובה והרחוקה יותר בזכות האגרסיביות הקולנית שלה. במהלך השיחה איתה, היא טרחה להזמין אותי לתוכניות הריאיונות שלה ב"רדיו קול חי". כמובן שנעניתי, מתוך רצון להחזיר לה את תמורת אגרת הצ'ולנט. בראיון שטחי ולא מקצועי זה התרשמתי שאתיקה עיתונאית ומוסר אינם עומדים בראש דאגותיה.

לימים התבשרנו כי פאלוך התמנתה כיועצת ראש הממשלה שרון לענייני חרדים. לא ברור איזו קומבינה עמדה מאחורי המינוי הזה. עד היום איני יודע אילו עצות מעשיות נתנה פאלוך לשרון הערמומי ולאולמרט המתוחכם, שכלל לא היו זקוקים לעזרתה: הם הוכיחו במהלך השנים יכולת לעבוד בכוחות עצמם על ראשי הציבור החרדי ולזכות במאגר של קולות חרדיים.

לפני זמן מה עשתה פאלוך פאשלה: היא פנתה לחיים לוינסון, כתב ידיעות אחרונות, והציעה לו שוחד בדולרים בעבור כתיבת כתבה חיובית על פעילותה בלשכת אולמרט. אחרי שהכתב חשף ברבים את סיפור השוחד, הזדרזה פאלוך לספר שהכסף היה מקדמה/תמריץ שהעניקה ללוינסון על חשבון עבודת עריכה עתידית של ספר מטעמה על ידו. לוינסון הכחיש בתוקף את גירסתה. אם אצטרך לבחור למי מהם להאמין, הבחירה - שומו שמים - לא תהיה על היועצת לענייני חרדים.

התעורר מתרדמת הקיץ/החורף

הקינוח השבועי: בוקר טוב אליהו, שרגא

עשרה חודשים אחרי שנחשפה פרשת הבית ברחוב כרמיה, שבה קיבל ראש הממשלה שוחד בסך מאות אלפי דולרים, התעורר עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, מתרדמת הקיץ/החורף הארוכה והמשולבת שלו, וביקש מאנשי תנועתו לפנות בכתב למשרד מבקר המדינה, בשאלה: מדוע טרם הושלם דוח המבקר על הפרשה, שבמשך כל התקופה הזאת טופלה באופן יסודי על-ידי העיתונאי יואב יצחק, אשר חשף אותה לראשונה בשני תחקירים שפרסם והגיש תלונה רשמית ליועץ המשפטי לממשלה ולמבקר המדינה; ועמותת אומ"ץ, שהגישה תלונות בעניין למבקר המדינה וליועץ המשפטי לממשלה, המשיכה ללוותת את הבדיקה ולא הרפתה מהם.

התרדמה של שרגא קשורה כנראה להלם ולאלם שאחזו בו מאז הוצג אולמרט כאורח הכבוד של כנס התנועה לאיכות השלטון בנושא טוהר המידות; מאז המאורע המביש הזה, הוא ודאי חש כלימה לעסוק בפרשות השחיתות הרבות של ראש הממשלה.

מעניין מי יהיה אורח הכבוד בכנס הבא של התנועה. לטובתו של שרגא, עדיף שיבחר מישהו בצמרת המדינה שאינו מצוי בחקירת משטרה. קשה, אגב, למצוא אדם נקי כזה.

תאריך:  06/01/2007   |   עודכן:  07/01/2007
אריה אבנרי

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן

מי ומי בפרשה:
 אריה אבנרי / Arie Avneri 


ברחבי הרשת

רשימות קודמות
לאחרונה פורסם פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין חיים קרן, לפיו "פיצוי מיוחד" שקיבל תובע ייצוגי נחשב תמורה ב"עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי" ועל כן חייב במס הכנסה. ניתן לשער כי פסיקה זו תגרום גם לחיוב התובע הייצוגי במע"מ ובביטוח לאומי. סך שיעור המס הכולל לפיצוי מיוחד, עשוי אם כן להגיע כדי שבעים אחוזים!
05/01/2007  |  לוקר ואפלבאום  |  מאמרים
בשנת 1990 ציינה ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת תפקודה ויעילותה של מערכת הבריאות בישראל (ועדת-נתניהו) כי המגמה הרווחת בעולם בתחום הפסיכיאטריה היא להעביר חולים לטיפול קהילתי ולצמצם את מספר המיטות במחלקות הפסיכיאטריות. הוועדה הצביעה על ירידה במספר המאושפזים בבתי-החולים הפסיכיאטריים בישראל וקבעה כי ירידה זו לא לוותה בפיתוח מקביל של השירותים הקהילתיים.
05/01/2007  |  מיכל ט. מזרחי  |  מאמרים
במסמך זה מוצגים בקצרה מחקרים שעסקו בהשלכות הבריאותיות של השימוש בטלפונים ניידים על המשתמשים בהם בכלל ועל ילדים ובני נוער בפרט, וכן סקירה של המצב החוקי בישראל ובמדינות אחרות - בריטניה, פולין, נורבגיה, שווייץ, הולנד, ספרד, אוסטרליה ואירלנד.
05/01/2007  |  גלעד נתן  |  מאמרים
גם אנחנו הכינונו סיכום של השנה האזרחית 2006 ושל תחזיותינו לשנה הבאה עלינו לטובה:
05/01/2007  |  ירון אורנשטיין  |  מאמרים
כפי שכבר התרגלנו לתאונות דרכים כאל דבר מובן מאליו, כפי שאיננו מתרגשים עוד משיגור הקסאמים ללב האוכלוסיה העירונית בישראל, בין אם יש נפגעים ובין אם אין, כך אנו מתרגלים לתופעה חדשה בה נפגעים ונהרגים כמעט מדי יום ביומו פלשתינים הנלחמים זה בזה ברחובות. אנשים אלו, מן הסתם, יורים בנשק שמדינת ישראל תרמה להם חינם אין כסף ו/או בנשק שנרכש בכספי מחוות אותם העניקה מדינת ישראל לחבורות הפשע ו/או בנשק שהם גנבו מצה"ל ו/או בנשק שהפלשתינים הבריחו לשטחיהם, בהתחלה בהיחבא ותחת סיכון ובהמשך בריש גלי ובאישור ממשלת ישראל.
05/01/2007  |  ד"ר אברהם בן עזרא  |  מאמרים