יום ראשון 24 ספטמבר 2017  22:29
לינדנשטראוס, אולמרט נושך בעורפך
לינדנשטראוס. למען כולנו

אבנרי. מזהיר את לינדנשטראוס

מכתב אישי למבקר המדינה אבנרי מזהיר את מבקר המדינה מפני מעלליו של אולמרט, ומפציר בו: לסיים את המלאכה שבה החל ולהגיש את הדוחות על השחיתות של אולמרט

▪  ▪  ▪
כבוד השופט (בדימ.) לינדנשטראוס,

מיד אחרי שנבחרת לשמש כמבקר המדינה, בימי כהונת אריאל שרון כראש הממשלה, הצהרת כי בדעתך להילחם, ללא פשרות, בשחיתות השלטונית הגואה במדינה. האמנתי לך כשאמרת שתעניק עדיפות עליונה לטיפול בבעיה הכאובה הזאת. ואכן, כך עשית. וכשיזמת את הקמתו של אגף חדש במשרדך, אגף מיוחד למאבק בשחיתות, והצבת בראשו את ניצב (בדימ.) יעקב בורובסקי, הידוע ביושרו ובכישוריו המקצועיים הגבוהים, רווח עוד יותר: ידעתי שבחרת באיש הנכון, אשר יפעל בנחישות, ללא מורא וללא משוא פנים. ולא טעיתי. בורובסקי אכן שדרג את יכולות הפעולה של משרדך ויצר מסגרות חדשות לביקורת חקירתית יעילה בפרשות שבהן מעורבים אישים פוליטיים בכירים.

חידושים נוספים שהנהגת עם כניסתך לתפקיד - פרסום שוטף של דוחות ביקורת הכוללים שמות של מבוקרים, שיתוף פעולה הדוק ופורה עם מערכות אכיפת החוק, ופתיחות תקשורתית - העידו אף הם שאתה נחוש ליישם רפורמה חשובה בדרכי עבודתו של משרד מבקר המדינה, כדי להתאים אותן ליעדים שהצבת לעצמך. רשמתי לפני בסיפוק רב גם את ההערכה שחלקת בפומבי לקבוצות של אזרחים הפועלות בהתנדבות לביעור השחיתות ולהשלטת מנהל תקין ואת הצעתך שהמדינה תממן את פעילותן, על-מנת לא יזדקקו לחסדיהם של גופים מבוקרים ושל אילי הון מפוקפקים.

התנהלותם המושחתת של משפחת שרון, מקורביה ונספחיה, הטילה צל כבד על המדינה וערערה את יסודות הדמוקרטיה הישראלית. אף-על-פי-כן, לנוכח נחישותך ושאפתנותך, ייתכן כי היה עולה בידך לצלוח בראש זקוף את תקופת כהונתך הראשונה; אך מחלתו הפתאומית של שרון טרפה את הקלפים גם מבחינתך. בגלל צירוף נסיבות מקרי, לנעליו של המצביא מחוות השקמים נכנס האיש ששרון (בעיקר משום שהכיר אותו היטב) מעולם לא היה בוחר בו כיורשו: אהוד אולמרט.

וכך, בכיסא ראש הממשלה התיישב אדם מושחת מאין כמוהו, נוכל סדרתי חסר מעצורים, כוחני, ברוטאלי, גס רוח, ערמומי ונקמן, בעל ותק בשיבוש הליכי משפט ובמתן עדויות שקר, שמסוגל לנקוט בכל דרך פסולה שניתן להעלות על הדעת כדי לחלץ את עצמו מהרשעה בדין על התנהלותו המושחתת.

נדמה לי שעד שהתחלת לשמש בתפקידך הנוכחי, לא הזדמן לך להכיר באופן אישי את אהוד אולמרט האמיתי; ואולי יצאת נשכר מכך וחסכת לעצמך את עוגמת הנפש שהיא מנת חלקי יותר משלושים שנה, מאז התחלתי לעקוב מקרוב אחר התנהלותו הציבורית, ששימשה כל העת קרדום לצבירת הון אישי רב. במהלך השנים האלה, הוא נחקר לא פחות מתריסר פעמים במשטרה ובמס ההכנסה, בחשד למעורבות בפרשות שחיתות שונות. אך לצערי, הוא נחלץ מאישומים, לעיתים בעור שיניו. נראה לי לעיתים שבכל הנוגע לחקירותיו, יש לו מאגר בלתי נדלה של נשמות.

קרוב לוודאי שכמו רבים אחרים, נפלת קורבן לתדמית השקרית שאולמרט יצר לעצמו כאשר נכנס לתפקידו, עת הכריז בראש חוצות כי בדעתו להיאבק בשחיתות. לא זיהית שהוא מנסה בסך-הכל לטשטש עקבות ולהסיח את הדעת ממעשיו הנלוזים, זאת בזמן שבמקביל הוא מוסיף, כבימים ימימה, לטבול כשקופה עמוסה בשרצים בידיו, וקופה נוספת - של מיליוני דולרים - בכיסו. אולי זו הסיבה לכך שכנראה סברת לתומך כי התנהלותו אינה יוצאת דופן בחומרתה וחופפת את הנורמה המוסרית הירודה הפושה בחוגי השלטון. מן הסתם, לא העלית בדעתך שמדובר במנהיג מזן פלילי מיוחד, שמסוגל להפחיד שופטים, לאיים על אוכפי חוק ולהפעיל מערכות של סיכול ממוקד אישי ומקצועי נגד מי שמעז לצאת נגדו ולחשוף את קלונו.

אולי ארענן את זיכרונך בפרשה פלילית שחושפת את דמותו האמיתית של אולמרט, פרשה שהיה לי הכבוד המפוקפק להיות מעורב בה. במערכת בחירות לכנסת השתיים-עשרה, שהתקיימו בשנת 1988, הופקדו על גזברות הליכוד שני אנשים: אולמרט, נציג תנועת החירות, ולצידו מנחם (מנטה) עצמון, נציג הפלג הליברלי. למרבה הצער, חלק ניכר מהתרומות שזרמו לקופת המפלגה בתקופה זו נאסף בדרכים לא חוקיות, כשהגזברים מנפיקים חשבוניות פיקטיביות, מגישים דוחות כוזבים ומבצעים לכאורה עבירות נוספות.

בתום חקירה משותפת של המשטרה ורשויות המס, הוחלט להעמיד לדין פלילי את עצמון, כמו גם בעלי תפקידים נוספים במטה הכספי של הליכוד, אך לא את אולמרט, למרות שהוא ביצע עבירות דומות לאלה שביצע של עצמון.

העיוות המשפטי הזה חרה לי. עמדתי אז בראש עמותת אמיתי, גלגולה הקודם של עמותת אומ"ץ. פניתי בשם העמותה אל דורית ביניש, באותה העת פרקליטת המדינה, ושאלתי אותה מדוע לא הוגש כתב אישום נגד אולמרט. היא השיבה לי שאולמרט מתוחכם מאוד וקשה לבסס נגדו ראיות, מה גם שעצמון דחה הצעה לשמש עד מדינה נגדו תמורת אי-העמדה לדין. עצמון, כפי שהתברר לי משיחות שניהלתי עימו, לא רצה להתעמת עם אולמרט הסכינאי, שככל הנראה לחץ עליו, בדרך זו או אחרת, לנצור את לשונו. דומה שזה מה שהציל עד כה את אולמרט בכל הפרשות שבהן נחשד: יותר מדי אנשים פוחדים ממנו.

מאוחר יותר נודע לי שעצמון לא היה קורבן הלחצים היחיד בפרשה הזאת: אולמרט ניסה לסחוט את ראש הממשלה דאז, יצחק שמיר, ואת שר הביטחון דאז, משה ארנס (ששימש כיו"ר מטה הבחירות של הליכוד) והודיע להם כי לא ייפול לבד. האיום עשה כנראה את שלו: הם ידעו על מה הוא מדבר ולמה הוא מסוגל. שר המשפטים דאז, דן מרידור, אדם ערמומי בעל חזות תמימה, פעל מאחורי הקלעים כדי שחברו הטוב (לשעבר) לא יועמד לדין. לימים אולמרט גמל לו בבגידה כשלא מינה אותו לשר בממשלתו - התנהלות אופיינית לאיש ולדרכו הפתלתלה.

לא ויתרתי. ניהלתי מערכה ציבורית ומשפטית ארוכה למען העמדתו לדין של אולמרט, שבינתיים התקדם בסולם הפוליטי ומונה לכהן כשר הבריאות (למותר לציין שגם בתפקידו הרם הזה המשיך במעלליו המושחתים, בצבירת הונו ובהתגרותו בשלטון החוק). בין השאר, עתרה עמותת אמיתי לבג"צ, שקבע שאכן יש מקום להעמידו לדין. ואמנם, באיחור של כמה שנים הגיש היועץ המשפטי דאז, מיכאל בן-יאיר, כתב אישום נגד אולמרט, שבו יוחסו לו כמה עבירות פליליות שדינן מאסר. לנוכח חומרת החשדות, אחד מידידיו של אולמרט נשבע שבאותם הימים שמע מפיו את המילים: "הפעם אני אכנס".

גם אם בתוך-תוכו חשש לעורו, כלפי חוץ פעל אולמרט בבריונות מילולית טיפוסית. את בן-יאיר, שופט מכובד ((בדימ.)), ראש מערכת אכיפת החוק, הוא העז לכנות "איש עלוב ונקלה", ולי העניק כינוי נרדף כאשר הכריז: "יו"ר אגודת העיתונאים, אריה אבנרי, הוא אדם נתעב שרודף אותי". העיתונאי יואב יצחק סומן גם הוא על-ידו לאחר שפרסם במעריב סדרת כתבות שחשפו כשלים בהתנהלות פרקליטות המדינה (בראשותה של ביניש) בתיק אולמרט, בכל הנוגע לחקירת העדים, לרבות משה ארנס. בעקבות הפרסומים זומנה ביניש לוועדת הכנסת, ליתן הסברים על כך.

במהלך המשפט, שהתנהל בפני השופט עודד מודריק, התברר - למרבה ההפתעה - כי חלק מהעדים הופחדו או פותו, ואחרים "איבדו את זיכרונם". אולמרט זוכה מאשמה, חרף הערות חריפות מפיו של השופט על דרכי התנהלותו.

המשפט הממושך נתן באולמרט את אותותיו. נדמה שבסיומו הוא גמר אומר לא להזיע יותר בפני שופט, גם אם ייאלץ לנקוט לשם כך בכל האמצעים הפסולים. ואכן, הוא חילץ את עצמו בלא פגע מפרשות נוספות, בהן פרשת האי היווני (שבה נחשד בקבלת שוחד מהקבלן דודי אפל), וייתכן כי היה יכול להוסיף ולנוח בשלווה על זרי הדפנה שלו, המרופדים במיליוני הדולרים שצבר בשנות פעילותו הציבורית, אלמלא כמה אנשים, ועבדך הנאמן ביניהם, הוסיפו לפשפש במעשיו ולחצו על רשויות אכיפת החוק למצות עימו סופסוף את הדין.

לזכותך ייאמר שידעת להשתחרר מן הרושם הראשוני המוטעה: בתוך זמן לא רב תהית על קנקנו של אולמרט והבנת שהוא ה"לקוח" הראשי שלך, לנוכח מעורבותו האישית בכמה פרשות שחיתות חמורות שנחשפו על-ידי אנשיך במהלך ביקורות שוטפות בכמה משרדי ממשלה שבהן כיהן כשר. חומרים מחשידים נוספים הועברו למשרדך על-ידי אזרחים ועל-ידי גופים ציבוריים, ובהם עמותת אומ"ץ, שסירבו לשתוק לנוכח העבריינות הבלתי נלאית של ראש הממשלה.

ובכל זאת, כשהתחלת, בעקבות החשיפות ב-Nfc, לבחון את עיסקות הנדל"ן של אולמרט - שמאז ומתמיד נהג למכור ביוקר, מעל למחירי השוק, ולקנות בזול, מתחת למחירי השוק - נהגת בו בכפפות של משי, חרף העובדה שעלה מהן חשד לקבלת שוחד מאילי הון הקשורים אליו בזיקות גלויות וסמויות. עדות לכך היא הדוח הצמחוני שפרסמת על פרשת מכירת ביתו ברחוב כ"ט בנובמבר בירושלים, במחיר מופקע, למיליארדר דניאל אברהמס (שאחרי הרכישה השכיר לזוג אולמרט את הבית למשך תקופה מסוימת, במחיר מציאה). בדוח זה - בתום הבדיקה הזריזה, הלא-מספקת, שערכו אנשיך - מתחת ביקורת על התנהלותו של ראש הממשלה ועל הדיווח השקרי שמסר לך בפרשה זו, אך התעלמת מקשריו האמיתיים עם אברהמס ומהעובדה שאיל ההון היהודי-אמריקני תרם כספים למסע הבחירות של אולמרט. ואכן, בסיועם המביש של חסידיו בתקשורת, הלוליין הפוליטי לבית אולמרט ידע לנצל את הדוח שלך כדי לקבל הכשר כולל לפעילותו הנדל"נית, שעדיין לא נחשפה במלואה.

הרשה לי לנחש שה"אסימון" שלך נפל רק אחרי שמשרדך החל - על יסוד תלונה שהגיש לך החשב הכללי במשרד האוצר, ד"ר ירון זליכה - לבדוק חשד למעורבותו של אולמרט, בתקופה שבה שימש כשר האוצר, בניסיון להטיית המכרז למכירת מניות גרעין השליטה בבנק לאומי לטובת שני אילי הון שהוא חפץ ביקרם: אברהמס ופרנק לואי (במקרה או לא במקרה, לקוח של משרד הפרקליטים של פרופ' יוסף גרוס, מחותנו של אולמרט).

פרשת בנק לאומי נחקרת בימים אלה על-ידי המשטרה, על-פי הנחיית פרקליט המדינה, עו"ד ערן שנדר, המופקד על התיק מתוקף העובדה שמני מזוז הרחיק את עצמו ממעורבות בו, הואיל והליך המכרז נערך כולו בליווי היועצת המשפטית של משרד האוצר, עו”ד ימימה מזוז, אחותו של היועץ המשפטי לממשלה. כולי תקווה שהחקירה בפרשה זו לא תארך מעבר למועד פרישתו המתוכנן של שנדר, בחודש אוגוסט הקרוב.

בכל מקרה, אנשיו של אולמרט כבר הודיעו כי אם לא יוגש נגדו כתב אישום בפרשה זו, הם ידאגו לצלוב בפומבי אותך ואת החשב הכללי. הם לא ישכחו לך גם את התבטאויותיך בכנס שערך זליכה באחרונה לעובדי האגף שלו, שבהן הבעת הזדהות עימו והערכה לפועלו. לצערי, עלי להזהירך שכל ההשמצות שפורסמו נגדך בכלי התקשורת, בניצוחם ובהשראתם של האולמרטים, הן כאין וכאפס לקראת מה שצפוי לך, "חימום" לקראת המתקפה הגדולה. אני הרי מכיר היטב אותם ואת שיטות פעולתם.

לפני זמן לא רב היית עד למתקפה רבתי נגד בורובסקי, באמצעות פעיל ליכוד בשם סלומון קרובי, שטפל על יועצך האשמות שווא מגוחכות, בניסיון לנטרלו מהמשך טיפול בפרשות השחיתות של אולמרט. העיתונאית המגויסת איילה חסון סיפקה לקרובי במה בערוץ הראשון, אך עמותת אומ"ץ חשפה שהשליח הבזוי איננו עד תמים, אלא עבד בעבר כיועץ בלשכת אולמרט במשרד התמ"ת. ואמנם, בורובסקי נוקה מכל חשד, לאכזבתם של האולמרטים, שחתרו להביא להדחתו. בתקופה שבה ריחפה עננת חשד מעל לראשו, עשית מעשה אמיץ בכך שסירבת להיכנע לדרישות להשעותו והשארת אותו בתפקידו, אך הקפדת לנטרלו מטיפול בנושאים הקשורים באולמרט.

הזדמנות נוספת להתוודע לאולמרט האמיתי נקרתה בדרכך לפני כחודש וחצי, כשנענית לבקשתו של יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ זבולון אורלב, להציג בפני חבריה ממצאים מהדוח שהכנת על אי-מוכנות העורף למלחמה האחרונה בצפון, זאת עוד בטרם קיבלת את תגובת ראש הממשלה והצבא לממצאים אלה. אולמרט, שנקט סחבת במתן מענה לשאלות שהגשת לו, הפגין לעומת זאת זריזות במאמציו לסכל את הופעתך בפני הוועדה, החל ממכתב מחאה חריף ששלח לאורלב וליו"ר הכנסת, דליה איציק, שבו הגדיר את התנהלותך בסוגיה זו כ"שיא חדש של ציניות ופעילות בניגוד לנהלים מקובלים", וכלה בשליחתו של אלוף פיקוד העורף להגיש עתירה לבג"צ נגד כוונתך להציג את ממצאי הדוח בטרם ניתנה תגובת המבוקרים. למרבה הצער, היועץ המשפטי לממשלה סירב להגן עליך בעתירה, מה שאילץ אותך להשתמש בשירותיו של פרקליט פרטי.

מזוז סירב גם להיענות לפנייתי להורות על פתיחת חקירת משטרה נגד אולמרט בגין העלבת עובד ציבור, אחרי שטען בראיונות שהעניק לתקשורת לרגל חג הפסח כי התעקשותך לחקור את ענייניו היא "מחלה ממארת" ורמז שהתנהלותך ראויה לבדיקה פסיכיאטרית. נימוקי מזוז היו שבסוגיה של העלבת עובד ציבור יש לנקוט במדיניות של איפוק וריסון, במיוחד כשמדובר בעובד ציבור שמטבע תפקידו חשוף לביקורת ויכול להגיב באמצעות כלי התקשורת על הדברים שנאמרו נגדו.

לפני חודשים ספורים התפרסמה בתקשורת ידיעה שלפיה ח"כ פרופ' מנחם בן-ששון, מקורבו של אולמרט, המכהן כיו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, שוחח עם חברים בוועדה למינוי שופטים בניסיון לשכנעם להתנגד למינוי בתך לשופטת בבית המשפט בחיפה. אני יודע שאתה חש אי-נוחות רבה מכך שמשפחתך חשופה גם היא למסע ההשמצות המנוול שמנהלים נגדך האולמרטים. ובכל זאת, קשה ככל שתהיה ההתקפה נגדכם, אני מבקש ממך לא להתרגש ולא להיבהל ומשביע אותך להיות חזק, למען כולנו; במוקדם או במאוחר, אולמרט ואנשיו יסולקו, מבוזים ומבוישים, ממשרד ראש הממשלה, והציבור יוקיע ויקיא אותם.

יתר על כן, עליך לדעת שגם אם לבסוף לא יוגש נגד אולמרט כתב אישום בפרשת בנק לאומי, או בפרשות שחיתות אחרות שלו הנחקרות כיום במשרדך (מינויים פוליטיים ברשות לסיוע לעסקים קטנים במשרד התמ"ת; מתן העדפות במרכז ההשקעות ללקוחות של שותפו לשעבר, עו"ד אורי מסר; שחיתות במנהל מקרקעי ישראל, משרד התקשורת ורשות השידור), האשם לבטח אינו בכם: אנשיך, בראשותו של בורובסקי, ביצעו עבודה מקצועית למופת. כמה חבל שהחוק אינו מתיר לך סמכות להגיש כתבי אישום.

כבוד המבקר, הרשה לי בכל זאת לבוא אליך בטענה כבדת משקל: חלפה יותר משנה מאז התחלת לבדוק את פרשת רכישת הבית ברחוב כרמיה, שבה נחשד אולמרט בקבלת שוחד בסך מאות-אלפי דולרים. יואב יצחק, שחשף את הסיפור, העביר למשרדך מסמכים מרשיעים, המצביעים כי מדובר בפרשה שדינה אחד: כתב אישום חמור נגד ראש הממשלה; אך לצערי הרב, חרף הזמן שחלף וחרף זמינות הראיות, טרם הגשת את הדוח המסכם שלך לעיון היועץ המשפטי לממשלה.

אני מודע היטב לתרגילי הסחבת שנוקטים פרקליטי ראש הממשלה ועוזריו, המבינים מה צפוי לו אם וכאשר יוגש נגדו כתב אישום. בין השאר, הם גייסו עדי שקר, שהעידו כי ניסו (כביכול) לקנות את הבית במחיר נמוך מזה ששילם אולמרט, וכן שמאים שהסכימו לספק חוות דעת מפוברקות. בימים האחרונים הם הפעילו אמצעי דחייה נוסף, כשביקשו לעיין במסמכים שהועברו לך על-ידי יצחק. טוב עשית שלא נכנעת לדרישתם, אך הם ימשיכו לנסות להתיש אותך.

אני פונה אליך - בשם עמותת אומ"ץ, המלווה באהדה את פעילותך - בדרישה חד-משמעית לשים קץ לפיאסקו הזה: הגש את הדוח שלך על פרשת כרמיה מיד אחרי יום העצמאות, בלי כל קשר לדוח ועדת וינוגרד ובלי לחשוש שכתב האישום המצופה נגד אולמרט יגרום לזעזועים פוליטיים. ייקוב הדוח את הר השחיתות, בטרם ההר יכסה את כולנו.

אין לי ספק שבחדרי חדרים נרקמת תוכנית להביא לפרישתך מתפקידך, בדרך זו או אחרת. על כן, עליך לנהוג בנחישות ובאומץ. במוקדם או במאוחר, תעמוד על הפרק השאלה מי ימשיך בכהונתו - מבקר מדינה ישר-דרך או ראש ממשלה מושחת ומשחית. הגיעה שעת ההכרעה. מן הראוי שתזכור כלל חשוב במסורת היהודית: "הקם להורגך, השכם להורגו".

תאריך:  21/04/2007   |   עודכן:  23/04/2007
אריה אבנרי

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


ברחבי הרשת

רשימות קודמות
אטימות. רשעות. טיפשות. וגם הפקרות. בכל התכונות הרעות הללו לקו הפעם בכירים בעיריית תל אביב, תובעת במשטרת ישראל וגם שופט בישראל. כל אלה לא הצליחו להתעלות מעט לטובת הנצחת החייל נמרוד שגב - שנהרג במלחמת לבנון השנייה, ולנצח את הביורוקרטיה המופעלת הפעם באופן המעורר תהיות.
21/04/2007  |  יואב יצחק  |  מאמרים
הוריו היו בבית בראש פנה בעיצומה של המלחמה שהתחוללה בארץ. אהוד שגב שמע את הסירנה ואת נפילות הרקטות כשדבר עם אמו בטלפון. "שניה, אהוד", אמרה אמא. "אני ניגשת למזווה. זה המרחב המוגן שלנו. אתקשר אליך עוד כמה דקות, כשהמטח ייגמר".
21/04/2007  |  איריס שגב  |  מאמרים

כך ייעשה לאישה אשר המלך חפץ ביקרה. זהו המשפט אשר יכול לסכם באופן הטוב ביותר את ביקורה של יושב-ראש הכנסת, ח"כ דליה איציק, בירדן. כבוד מלכים ניחת מכל עבר על הפמליה הישראלית החל מהרגע בו חצה אוטובוס העיתונאים את גשר אלנבי וכלה בסיור המרשים בסלע האדום שבפטרה.
20/04/2007  |  רונן ליבוביץ  |  מאמרים
סיפור אמיתי: 32 שנה היו כוכבה וניסים טייר מטירת-הכרמל נשואים. כוכבה לא הסתדרה עם בעלה האלים, ועשרות שנות חיים בצל האימה, נמאסו עליה, והיא החליטה לסיים את הזוגיות. גם במהלך הליכי הגירושין, הגבר האלים לא הפסיק לאיים עליה. היא התלוננה, והמשטרה עצרה אותו לחמישה ימים, שבסופם ביהמ"ש דן בדרישתה לטרנספר אותו מהבית. המשפטנים מכנים זאת "צו-הרחקה".
20/04/2007  |  נרי אבנרי  |  מאמרים