יום ראשון 17 דצמבר 2017  05:57
הדין והעינוי

לפני חצי תריסר שנים, כאשר כיהנתי כחבר נשיאות מועצת העיתונות, היה לי הכבוד להימנות על הצוות שהכין את כללי האתיקה ולחתום על אמנה המחייבת את אמצעי התקשורת לכבדם.

אחד הסעיפים החשובים קובע, בין השאר: במידה ועיתונאי שוגה וכותב עובדה לא נכונה שפוגעת באדם זה או אחר, הוא מחויב לתקן את המעוות.

במשך כל שנות פעילותי המקצועית הקפדתי, במידת יכולתי המקצועית, לשמור על סעיף זה, אף כי לא תמיד זכיתי לשיתוף פעולה של כלי התקשורת שבו פורסמו הדברים.

נדרשתי להערה בעלת משמעות זו מבחינתי, בעקבות פרסום שגוי שלי במדור המאמרים של Nfc. ב-18 באפריל 2003, במאמר תחת הכותרת: "דין ללא עינוי", שבו ביקרתי מקרים שבהם אנשי עסקים ונאשמים למיניהם "מושכים" בכוונה תחילה את משפטיהם הפליליים וטוענים לאחר מכן שהיו קורבנות של "עינוי דין", הזכרתי, בין השאר, את המקרה של סמנכ"ל "גמולות לשעבר אלון צברי שהורשע ונדון למאסר בגין ביצוע עבירות פליליות".

בין השאר כתבתי: "השופט עודד מורדיק התייחס להתארכות המשפט, וקבע כי תקופת המשפט הארוכה שנמשכה חצי תריסר שנים קשה לנאשם ולמשפחתו, אבל המשקל שיש לתת לנסיבה זו בפסק הדין הינו נמוך".

בעקבות הפרסום פנה אלי אלון צברי, והעביר אלי את הנוסח המדויק של דברי השופט. ואלה שונים ממה שנכתב כאן. וכך אמר השופט:

"עלי לציין, כי לגבי הזמן הארוך שבו התברר המשפט לא יכולה להיות שמץ של טענה כלפי צברי. הוא התייצב לישיבות בית המשפט ולא עשה מעשה לא חוקי כלשהו לשם הטיית מהלכי המשפט לצרכיו או לשם עיכוב מהלכם".

אני מצטער על הפגיעה באלון צברי.

מתברר שהסיפור המשפטי שלו עדיין לא הסתים, והכדור המשפטי הועבר לבית המשפט העליון בעקבות ערעור שהגיש צברי על גזר הדין. במהלך דיון בערעור שאמור היה להישמע לפני כמה ימים, פנתה השופטת דליה דורנר אל התובעת ביקשה הסבר לזמן הממושך שבו התנהל התיק. השופטת מתחה ביקורת בנושא זה.

שמיעת הערעור נדחתה בהמתנה לתגובת הצדדים להצעה שהגיש להם בית המשפט בעניין תנאי שחרורו בערבות.

במכתב אישי ששיגר צברי אלי לפני כמה ימים, הוא כתב, בין השאר: "עינוי דין זה שממדיו ועוצמתו קשים לתיאור, כשאינם באים בגזר הדין במשקל הפרופורציוני, מעלים מחשבות ואף מסקנות של זילות חיי האדם. 10 שנים גוררת אותי ואת משפחתי המערכת המשפטית...".

מכאן ואילך זכות הדיבור לבית המשפט העליון.

תאריך:  03/11/2003   |   עודכן:  03/11/2003
אריה אבנרי

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן

מי ומי בפרשה:
 אריה אבנרי / Arie Avneri 


ברחבי הרשת

רשימות קודמות
קשה להאמין, כי חלפו אך שנתיים מבוקר הירצחו - ורחבעם זאבי (גנדי) ז"ל כבר כמעט נשכח. מעטים יחסית באו לאזכרה על קברו בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. זה היה ביום א' בשבוע שעבר. השטח ליד חלקת הקבר התמלא מאז האזכרה הקודמת בקברי חיילים נוספים, חללי הלחימה בטרור בשנה שחלפה, וצר היה המקום למקם בו כסאות בשביל המכובדים. אבל אלה, כמו עמך ישראל, לא באו בהמוניהם.
03/11/2003  |  יוסי אחימאיר  |  מאמרים
גילויי האנטישמיות שאליהם אנו נחשפים, וביתר שאת לאחרונה, על רקע ייחוס "פשעי מלחמה" לישראל במאבקה מול הפלשטינים, הם מנת חלקנו, אולם נראה כי הדעה השלטת בקרבנו כמו גם בזירה הבינ"ל, היא כי מדובר בשלב זה בביטויים ספוראדיים, שאין בהם כדי לזעזע את "אמות הסיפין".
מה קורה, כאשר שתי זכויות יסוד חשובות וחזקות מתנגשות - על הציבור באמצעות הכנסת והממשלה לבחור מי עדיפה המדינה או השביתה.
02/11/2003  |  עו"ד אברהם פכטר  |  מאמרים
המערכת הפוליטית סוערת בימים אלה לא רק ברשויות המקומיות - בהן נערכו בחירות השבוע - ולא רק בין המפלגות הגדולות. תככים, מאבקים ומהלכים פוליטיים מוזרים מתנהלים בימים אלה ממש בתוך כמה ממוסדות הליכוד בישראל ובחו"ל.
02/11/2003  |  יואב יצחק  |  מאמרים
למען הסר ספק, אבהיר כי אני סבור שעדנה ארבל היא עבריינית עלובה, ואני סבור שרובינשטיין עשה מעשה שמשון-נגד-פלישתים בזה שחשף לציבור סדק זעיר משיטת החיפוי והפשיעה המאורגנת של הפרקליטות והמשטרה נגד מי שאינו "משלנו" (חלק מה"קוזה נוסטרה").
02/11/2003  |  אריק באך   |  מאמרים