יום רביעי 26 ספטמבר 2018  05:22
טובל ושרץ בידו
ברק חוטף מיקרופון

מבלי להיכנס לשאלה האם יש אמת בדבריו האחרונים של אהוד ברק, הטוען לכתר של ה"עבודה", על משפחתו של ראש הממשלה ("משפחת שרון מושחתת עד היסוד"), אין לי כל ספק שברק הוא האדם האחרון שרשאי להשמיעם.

האיש שפרץ לשמי הפוליטיקה הישראלית המסואבת כברק והפעיל רעמים בשפע, הותיר אחריו במרוצת השנים עננים שלא הורידו גשמי ברכה ובמקומם פיזר ערפל סמיך.

קופת השרצים האישית של ברק בתחום טוהר המידות אינה שנויה במחלוקת. נותרו עדיין כמה שאלות נוקבות פתוחות שהוא חייב לתת להן הסבר לציבור בוחריו מן העבר ולכלל אזרחי המדינה.

ה"שרץ" האחרון ברשימה היה בוועידה של מפלגתו שבה הוא חטף בצורה ברוטאלית את המיקרופון מידיו של יו"ר הישיבה, עורך הדין משה שחל, כדי להטיף מוסר לכמה אישים. שחל גילה בפומבי מאוחר יותר שברק ניסה לפני הישיבה "לפתות" אותו באמצעות הבטחה לספק עבודות משפטיות למשרדו אם ישתף אותו. ברק הכחיש ברבע פה מגמגם, ועד היום לא נתן לנו הסבר מלא שיניח את דעתנו ויסבר את אוזננו הכרויה. ואולי בספר החוקים האישי של ברק, "שוחד פוליטי" הוא בבחינת נורמה מקובלת שאינה מחייבת הסבר.

אנחנו לא שוכחים עד היום את ה" שרצים" הנוספים בקופה המלאה של ברק. ה"שרץ" המפורסם ביותר קשור במערכת הבחירות לכנסת ה-15 ולראשות הממשלה, שפעל תחת השם החדש שהעניק ברק למפלגתו "ישראל אחת" . מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, מתח ביקורת על הזרמת כספים בלתי חוקית למטרת הבחירות של ברק באמצעות עמותות שהוקמו במיוחד למטרה זו ונועדו לשמש צינור כספי מפוקפק.
המבקר קבע שהכספים הללו לא היו חלק מהמסגרת התקציבית הרשמית החוקית והמדווחת של "ישראל אחת" והטיל על הסיעה קנס בסך 5.5 מיליון שקל.

חקירת המשטרה בפרשה זו התנהלה אז בצליעה. ברק, כדרכו בלי קודש, הצליח ל"פמפם" את החוקרים באמצעות הניסוחים המפולפלים שלו המוכרים לכולנו מהזדמנויות שונות. האיש שנוהג בקפדנות יתרה לגבי כל צעד שנעשה סביבו, בעיקר בתחום הכספי, הפך לקוף משולש: הוא לא ידע, לא שמע ולא ראה. האנשים היחידים ששילמו את המחיר היה טל זילברשטיין, אחד מעוזריו של ברק, שהופקר על-ידי ברק כמו חברים אחרים במטה, ופעיל בחירות נוסף.

יו"ר ועדת החוקה של הכנסת הבלתי נלאה, חבר הכנסת מיכאל איתן, לא רואה עד היום הבדל מהותי בין העמותות שפעלו למען שרון ובגינן הוחלט באחרונה להגיש כתב אישום נגד עמרי שרון לבין העמותות של ברק. ח"כ איתן מנהל מזה שנים מאבק ציבורי, כדי להוכיח שלא מוצו כל ההליכים בפרשת עמותות ברק והיה צורך להעמיק את החקירה להיבטים פליליים נוספים. קולו של איתן נשמע במדבר של הכנסת מזה שנים, והוא עדיין לא חדל לדבריו כיאה לאלוף ה"פיליבסטר" של הכנסת.

אחד מספיחי הפרשה מתברר ימים אלה בבית המשפט העליון,בעקבות עתירה שהוגשה למניעת מינויו של עורך הדין יצחק הרצוג, אחד ה"כוכבים" הפוליטיים של העבודה, לתפקיד שר הבינוי והשיכון. עורך הדין הרצוג היה איש מרכזי במטה הבחירות של ברק. מאוחר יותר, כאשר כיהן כמזכיר הממשלה, חקרה אותו המשטרה על חלקו בפעילות הכספית הבלתי חוקית, אבל הרצוג שמר על זכות השתיקה. קשה לטייח גם את מערכת היחסים המוזרה שהייתה לברק בתקופת כהונתו כראש הממשלה עם המיליארדר האמריקני המפוקפק, מארק ריץ', שנמלט מארצו לשוויץ. ברק היה אחד האישים הישראלים שפנו את נשיא ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון, בבקשה לחון את ריץ'. כאשר נחשפה פרשה זו ברבים היא הטילה עננה על קלינטון ונמתחה עליו ביקורת חריפה בארצו. אבל כאן, בישראל, לא נערכה עד היום חקירה משטרתית על מהות מערכת היחסים שהייתה לברק עם ריץ' והאם היה כאן עיקרון של "תן וקח". לשם השוואה: המשטרה חוקרת מזה שלוש שנים את מערכות יחסיו של ראש הממשלה הנוכחי, אריאל שרון, עם שורה של אילי הון זרים ביניהם אריה גנגר ומרטין שלאף.

ישנה עוד פרשה עלומה מתקופת שלטונו של ברק שחייבת להחקר, למרות שמנסים להדחיק אותה. המדובר הוא באישור שנתן בשעתו ברק ליאסר עראפת, ללא אישור הממשלה, לקדוח מול עזה כדי להגיע למצבורי גז. השושבינים היו יועץ הסתרים המנוח, יוסי גינוסר, ושר הכספים של הרשות הפלשתינית, מוחמד ראשיד. תמיהות רבות הועלו בהקשר זה, אבל עד כה לא נבדק הנושא באורח יסודי.

מאז שברק פרש מראשות הממשלה הוא עשה כסף לכמה בתים: בכוכב יאיר, בכפר שמריהו ובמגדלי אקירוב בתל אביב. הוא הפך לאדם עשיר. עיננו לא צרה גם כאשר הוא ממשיך לצבור נכסים פיננסיים, אבל אנחנו צריכים להיות מודעים לכך שסולם ערכיו התקצר.

דווקא בימים אלה, כאשר ביירות עלתה על סדר היום העולמי בעקבות חיסולו של מנהיג האופוזיציה בלבנון, רפיק אל-חרירי, ע"י גורמים הקשורים לסוריה אנחנו מתגעגעים לאהוד ברק אחר. לראש הממשלה שהוציא את צה"ל מהבוץ הלבנוני שבו קיפחו את חייהם מאות חיילי צה"ל; למפקד סיירת מטכ"ל שביצע פעולות נועזות מעבר לקווי האויב, וכאשר באחת הפעולות בביירות התחפש לאישה וחיסל כמה ממנהיגי טרור הפלשתיני.

אבל מאז זרמו מים רבים בירדן, וכיום יש ברק מסוג אחר, שסבור כנראה שהכסף הרב שצבר מאז יענה את הכול. בינתיים הוא מענה אותנו.

________________________
הכותב הוא עיתונאי-חוקר ויו"ר עמותת אומ"ץ למנהל תקין וצדק משפטי וחברתי

תאריך:  04/03/2005   |   עודכן:  04/03/2005
אריה אבנרי

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


ברחבי הרשת

רשימות קודמות
בחודשים האחרונים עלתה שאלת מעמדו של "התחקיר הצבאי" לדיון ציבורי, אשר התבטא ביתר שאת במסגרת דיוני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. היו שטענו כי תרבות התחקירים בצה"ל פגומה, שכן אין במסגרתה מערכת של ענישה על מעשי זיוף והטעיה מצד האחראים לביצוע התחקירים, וכי היו לא מעט מקרים של חיפוי וניסיון לטייח עובדות.
04/03/2005  |  יוסי עבדי  |  מאמרים
האם מחבר המילים העבריות נתן דעתו על המטלות האמיתיות ששני בעלי התפקידים הללו, מורה והורה, צריכים ליטול על עצמם בשעה שעמד וקבע שמות למקצועותיהם של בני האדם?
04/03/2005  |  מנשה ברק  |  מאמרים
זה למעלה מחודשיים שהמדינה מתנהלת ללא תקציב מאושר; מצב כזה, שלא יצליחו לאשר את התקציב בזמן, נלקח בחשבון ונקבעה ארכה של שלושה חודשים לצורך העניין.
03/03/2005  |  נסים ישעיהו  |  מאמרים
הקמת מדינה ערבית-פלשתינית ממערב לירדן - מעבר לכך שאין זה מקובל שעם מוותר על חלקים ממולדתו מרצונו החופשי ומוסרם לזרים - נראית להיות מרשם לחורבן מדינת ישראל, שכן שטח ארץ ישראל שממערב לירדן קטן מידיי על-מנת שיכיל שתי מדינות ריבוניות, חמושות וברות הגנה.
03/03/2005  |  משה לפיד  |  מאמרים
פעמי הדמוקרטיזציה הנוקשים על חלונותינו מכיוון צפון, בעקבות צעדי המחאה העממיים בלבנון לאחר רצח רפיק אל-חרירי בבירות, מפיחם תקוות לעידן חדש ומבשר טוב במזרח התיכון הערבי.
03/03/2005  |  רפאל בוכניק  |  מאמרים