על-רקע דרישת חברות הכנסת החילוניות לאפשר הדלקת נרות לנשים בכותל, פנתה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה,
דינה זילבר, לרב הכותל והמקומות הקדושים, שמואל רבינוביץ', בבקשה לשלוח אליה את רשימת כל המוזמנים לטקסי הדלקת נר חנוכה בכותל המערבי.
במכתבה, ציינה זילבר כי "מניעת השתתפותן של נשים בטקסים ממלכתיים אך מחמת היותן נשים הינה הפליה פסולה". לדבריה, משרד היועץ המשפטי לממשלה מבקש לוודא את המובן מאליו והמתבקש כי רב הכותל יפעל לשילובן ולהשתתפותן הפעילה של נשים בהדלקת הנרות עצמה במסגרת טקסי הדלקת הנרות הממלכתיים המתוכננים בחג החנוכה.
ביחס לטענת רב הכותל כי הוא "חושש כי התביעה להדלקת נרות בעזרת הנשים מבקשת לדרדר את הדיון מחדש אל עמדות המוצא המקוטבות, במקום מציאת פתרון לטובת עם ישראל כולו", השיבה זילבר: "הטענה לכאורה לפיה הדרישה להשתתפותן השוויונית של נשים בטקסים אלה היא דרישה קיצונית אשר נועדה 'לדרדר את הדיון' ו'להצית את האש' אינה מתיישבת עם עקרונות היסוד המשפטיים, עם דוח הצוות המשרדי או עם החלטת הממשלה בעניין זה. זאת ועוד, יש יסוד להניח שדווקא מניעת השתתפותן של נשים בטקסים אלו עשויה להתסיס ולעורר ריב ומדון, ולא להפך".
בעניין זה מוסיפה זילבר כי העובדה שבטקס הדלקת הנרות הממלכתי בשנה שעברה השתתפו חברות הכנסת
ציפי לבני ו
מירי רגב מלמדת שאין מניעה הלכתית מהשתתפותן של נשים בטקסים אלה וכי לא היה בכך כדי לפגוע במרקם המיוחד של האירועים הנערכים בכותל.
במכתבה מתייחסת זילבר אל הכותל כמרחב ציבורי ואל רב הכותל כרשות ציבורית: "דוח הצוות המשרדי לבחינת תופעת
הדרת הנשים במרחב הציבורי, אשר אומץ על-ידי היועץ המשפטי לממשלה קובע כי הנהגת הפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי מהווה הפליה פסולה וחמורה של נשים אך באשר הן נשים. במיוחד מדגיש הדוח את מחויבותן של כלל הרשויות הציבוריות בישראל להימנע מכל מעשה מפלה ומדיר במרחב הציבורי".
"רשויות ציבוריות הן סוכן עיקרי בקידום ההגנה על זכויות האדם. הן חייבות בהקפדה יתרה על איסורי ההפליה ועל הגשמתן של זכויות היסוד בדבר
כבוד האדם ושוויון בכל פעילותן.
לפיכך אל לה לרשות ציבורית להנהיג כל הפרדה בין נשים לגברים, גם אם הדבר נעשה לכאורה לבקשתו של חלק מהציבור הנוגע בדבר" [ההדגשה במקור].
חברת הכנסת קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): "תגובת היועמ"ש רק מחזקת את התחושה המתעצמת של חוסר הוגנות וחוסר הגיוניות בפעילות הגורמים ברבנות שקודם הסתמכה על 'מסורת' תמוהה ואחר כך הוציאה פסק הלכה שמעורר גיחוך אפילו בחוגים הדתיים. נשות ישראל מהוות 52% מאוכלוסית ישראל ויש להן זכות מלאה להדליק נרות חנוכה ברחבת הכותל שכאמור שייכת לכלל העם היהודי - נשים כגברים. קיום הדלקת הנרות גם אצל הגברים וגם אצל הנשים טוב ומחזק את המסורת היהודית, ומי שרוצה לתמוך בה, חייב לתמוך בהחלטה זו".
יושב-ראש ארגון נשות הכותל, ענת הופמן: "זה אך סמלי שנשות הכותל יהיו הגפרור שיצית את הלהבה של הנר הראשון שתדליק אישה בטקס החנוכה הלאומי בכותל. לא משנה מי האישה שתבחר לכבוד הגדול הזה, היא תעמוד על כתפיהן של נשות הכותל הנאבקות מזה 27 שנים להשגת חופש ושוויון לנשים בכותל המערבי. זה ברור לי שנר אחד יכול להפיג המון חושך אבל שום כמות של חושך לא יכולה לכבות נר".
הדלקת נרות חנוכה בכותל מתקיימת מדי יום במהלך שמונת ימי החנוכה, בשלושה מוקדים בכותל: בעזרת הגברים, על מרפסת ישיבת האידרא ובמנהרות הכותל. בשלושת הטקסים, גברים מכובדים בהדלקת הנרות, בהם: ראש הממשלה וראש האופוזיציה, שרים, ח"כים, ראש עיריית ירושלים ורבנים.