הפוך לדף הבית אימייל אדום
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים ספורט משפט כלכלה בריאות המגזין
רשימות  |  ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  משובים  |  נדל"ן  |  תגיות  |  פורומים  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
חדשות
ראשי  /   בחירות/מפלגות   חקיקה   מדיני/פוליטי   ממשל   משפט   פסיקה     |  שתף:    |    |  דוא''ל:    |  הדפסה:    |    הגדל גופן    הקטן גופן
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 ד"ר י. וינרוט ושות', משרד עורכי דין
 יצחק ראובן, משרד עורכי דין
 רפאל ר. גלס - שושנה גלס, משרד עורכי דין
 שוב ושות', משרד עורכי דין
 אורי סלונים, משרד עורכי דין
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
שחור ולבן - זה הצבע שלנו
18/10/2012   |   צבי גיל
 
 
 
חנוך לנער על-פי דרכו
18/10/2012   |   תקוה וינשטוק
 
 
 
התרגיל שתוצאותיו ידועות מראש
18/10/2012   |   יהודה קונפורטס
 
 
 
יאיר לפיד שואל איפה הכסף שלנו?
18/10/2012   |   איתן קלינסקי
 
 
 
דיני רשימות ועגלות
18/10/2012   |   יוסף קנדלקר
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
מתי הבחירות לכנסת?
הנשיא ברק: ספק אם בסמכותנו לדון
בשאלה; ההרכב כנראה יורחב
מאת: נועם שרביט  |    |  עגל הזהב עיתונות בע"מ  |  תגובות

מסופק אם בג"צ מוסמך להכריע, אבל שוקל להרחיב ההרכב. הנשיא ברק [צילומים: בוצ'צ'ו]

פסקה שהבחירות ב-2007. דורנר

מודה שעתירתו נובעת ממניעים פוליטיים. אחמד טיבי [צילום מתוך ערוץ הכנסת]

רנית נחום-הלוי
עמדת הליכוד: בחירות לכנסת ה-17 - בנובמבר 2007

רועי כוכבי
דורנר מבקשת חוות דעת מהיועמ"ש בעניין מועד הבחירות לכנסת ה-17

רועי כוכבי
ועדת החוקה תקיים דיון בנושא הקדמת הבחירות בשנה

רנית נחום-הלוי
המשפטנים בכנסת חלוקים על מועד הבחירות לכנסת ה-17

נועם שרביט
השופטת דורנר דחתה העתירות: הבחירות לכנסת יתקיימו ב-2007

בג"צ דן ב-4 עתירות נגד החלטת יו"ר ועדת הבחירות לפיה הבחירות הבאות יתקיימו ב-2007; מזוז, מנגד: יש לקיים הבחירות ב-2006; מחלוקת בין ברק וחשין בשאלת סמכותו של בג"צ לדון בסוגיה; אחד העותרים, ח"כ טיבי: העתירה שלי היא גם פוליטית ונועדה להפיל את ממשלת שרון

▪  ▪  ▪
"יש הרבה טעויות בחקיקה ולא כל טעות בית המשפט יכול לתקן. נדמה לי שהטעות הזו הרבה יותר קרובה למקרים שהוא לא יכול לתקן". כך אמר (יום ב', 28.6.04) נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, במהלך דיון ב-4 העתירות נגד החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לשעבר, השופטת (בדימ.) דליה דורנר, שקבעה כי הבחירות יתקיימו בשנת 2007.

עם זאת, השופט מישאל חשין אמר כי אין הוא סבור שמדובר בטעות בחוק, משום ששתי האפשרויות הפרשניות הן סבירות. בתום הדיון, שהתקיים בפני הנשיא ברק, המשנה לנשיא אליהו מצא והשופט חשין, אמר ברק כי הוא שוקל להרחיב את הרכב השופטים הדן בעתירות.

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הציג היום את עמדתו בפני בג"צ, כפי שביקש השופט אשר גרוניס, בפניו הונחה העתירה בתחילה. "הארכת כהונתה של הכנסת מעבר לארבע שנים, היא בעלת משמעות חוקתית מרחיקת לכת יותר מאשר [ההחלטה על] קיצורה [של הכהונה]". אמר מזוז בעמדתו [ראו הרחבה בהמשך].

את התגובה הגישו בשמו של מזוז עינת גדעוני, אחת מעוזרותיו, והמשנה ליועץ לענייני ייעוץ, עו"ד מייק (מלכיאל) בלס.

המחלוקת: מה אורך כהונת הכנסת כאשר ראש הממשלה פיזר את קודמתה?

תזכורת: בחודש מרס השנה, באחת מהחלטותיה האחרונות כשופטת פעילה, קבעה יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-17, השופטת דליה דורנר, כי הבחירות הכלליות הבאות לכנסת יתקיימו בנובמבר 2007 - ולא בשנת 2006, כפי שסבר היועץ המשפטי לממשלה. דורנר הכריעה, למעשה, בין שאלות: האחת, האם היא בכלל מוסמכת לדון בשאלת מועד קיום הבחירות. השנייה, אם היא מוסמכת לכך, מתי אכן יש לקיים את מועד הבחירות הבאות.

כידוע, משך כהונתה של כנסת נבחרת הוא 4 שנים. סעיף 36 לחוק יסוד הכנסת קובע, כי אם החליטה הכנסת להתפזר מיוזמתה, תהא תקופת כהונתה של הכנסת שלאחריה, "עד לחודש חשוון הקרוב שלאחר גמר 4 שנים מיום הבחירה". סעיף 22 לחוק קבע, כי הוראה זו תחול גם במקרה בו ראש הממשלה החליט על פיזור הכנסת. מכאן יוצא, כי תיתכן כנסת שתקופת כהונתה תעלה על 4 שנים.

עד שנת 99', בה תוקן חוק יסוד הממשלה, זה אכן היה המצב. ואולם, בשנה זו תוקן החוק ובוטלה הסיפא של סעיף 22 האמור, כך שנותר מצב בו החוק לא התייחס לשאלת תקופת כהונת הכנסת כאשר ראש הממשלה הוא שפיזר אותה. רק משתוקן חוק היסוד שוב, בשנת 2001, הוספה מחדש ההוראה, הקבועה כיום בסעיף 29, ולפיה רואים שוב בכנסת שפוזרה על-ידי ראש הממשלה ככנסת שהחליטה לפזר עצמה. ואולם, הוראה זו נכנסה לתוקף רק בחודש ינואר 2003.

בנובמבר 2002, לאחר שנוכח כי אין לו רוב להעברת מדיניותו בכנסת, החליט ראש הממשלה, אריאל שרון, בהסכמת נשיא המדינה, על פיזור הכנסת ה-15 וקיום בחירות לכנסת ה-16. במועד פיזור הכנסת היתה, כאמור, לאקונה בחוק, ולא היתה הוראה המתייחסת לתקופת כהונת הכנסת הבאה, במקרה בו פוזרה הכנסת על-ידי ראש הממשלה, ומכאן סלע המחלוקת בשאלה: האם תקופת כהונת הכנסת היא 4 שנים, ואז מועד הבחירות יהא ב-2006, או שמא מתכלית החוק ומכוונת המחוקק ניתן ללמוד כי דינה של כנסת שפוזרה על-ידי ראש הממשלה כדינה של כנסת שהתפזרה מרצון, ולפיכך מועד הבחירות יהא בשנת 2007.

מחלוקת משפטית הופכת למחלוקת פוליטית

כמו כל נושא כמעט במדינת ישראל, גם המחלוקת המשפטית הטהורה בשאלת פרשנות סעיף חוק, הפכה למחלוקת פוליטית [על חוות הדעת המשפטיות השונות, ראו בידיעה על החלטת השופטת דורנר].

לפני שהשופטת דורנר קיבלה את החלטתה, הגיש היועץ מזוז לדורנר את חוות דעתו, שקבעה כי יש להעדיף קיום בחירות לכנסת בנובמבר 2006. עם זאת ציין מזוז, גם הפרשנות השנייה, לפיה ניתן לקיים את הבחירות בנובמבר 2007, היא אפשרית "ולכל אחת ההיגיון הפנימי שלה". ואולם, נוכח שתי החלופות, קובע מזוז, כי יש להעדיף את החלופה "הדווקנית", כדבריו, ולקיים את הבחירות במועד המוקדם יותר.

על החלטתה של דורנר מיהרו סיעת חד"ש-תע"ל וחברי הכנסת מוחמד ברכה, עיסאם מח'ול ואחמד טיבי, לעתור לבג"צ באמצעות עו"ד אוסאמה סעדי. חבר הכנסת טיבי לא הכחיש כי עתירתו היא יותר פוליטית מאשר משפטית: "אני לא טוען להחלטה בלתי סבירה לחלוטין, אבל יש כאן פירוש לא נכון של רוח החוק ולכן העתירות שלנו הן שהבחירות יתקיימו ב-2006... יש כאן גם רקע פוליטי, שאנחנו רוצים לקצר את ימיה של הממשלה הזו ככל שניתן...".

מזוז: יש לקיים את הבחירות ב-2006

בעמדה שהגיש לבג"צ לפי הוראת השופט אשר גרוניס, חוזר היועץ מזוז על דברים שכתב בחוות דעתו שהוגשה לדורנר, ולפיהם "עדיפה פרשנות הנותנת ללשון החוק את משמעותה הרגילה והטבעית, על-פני פרשנות הסוטה מלשון החוק הברורה, אף אם פרשנות זו היא אפשרית, שכן גישה מעין זו תוביל, מטבע הדברים, למחלוקות ולמסקנות שונות".

מזוז הציג בעמדתו את שתי הפרשנויות האפשריות למצב. האחת, גורסת כי יש לפרש את החוק באופן הנצמד ללשון החוק הברורה, ובהיעדר הוראה מפורשת לפיה תחול תקופת כהונה מיוחדת, ארוכה יותר, יש להחיל את סע' 9 לחוק יסוד הכנסת ולקבוע כי הבחירות ייערכו ב-2006. העמדה השניה היא זו בה נקטה השופטת דורנר, כאמור, שגרסה כי יש רק דרך פרשנות אחת החלה על כל סוגי הנורמות המשפטיות, והיא הפרשנות התכליתית, ממנה עולה כי יש להחיל את המילים "החליטה הכנסת להתפזר" על כל העילות המקצרות את ימיה של הכנסת.

מזוז ממשיך ומנמק את תמיכתו בעמדה הראשונה, "בשל יתרונה בהקנאת ודאות ביחס לכללים הפורמליים המסדירים את הליכי הבחירות ומועדן, וזאת בנסיבות בהן אין היא מביאה לתוצאה בלתי סבירה".

"מדובר בהסדר שלילי ולא בלאקונה"

מזוז סבור, כי השמטת ההוראה המשווה את תוצאת פיזור הכנסת בשני המקרים אינה מכוונת. אולם, "משהושמטה ההוראה המשווה, תוצאת הדברים היא הסדר שלילי (ולא לאקונה), שכן מקיום ההוראה שהושמטה ברור, כי המחוקק הבחין בין החלטת הכנסת על התפזרותה ובין פיזור הכנסת על-ידי ראש הממשלה".

"ככלל", מוסיף מזוז, "הגדרת כללי המשחק הדמוקרטים הפורמליים מראש, היא בגדר אינטרס ציבורי כבד-משקל", ולהגדרתם בטרם החל ה'משחק', "חשיבות רבה ליציבות המשטר, לוודאות המוקנית לצדדים הנוטלים חלק בהליך הדמוקרטי, להגינות הנחזית של השיטה ולהגנה על האמון בגופים השיפוטיים הנדרשים להכרעה בשאלות אלה".

בניגוד להכרעתה של דורנר, מזוז סבור כי דווקא עמדתו היא המתיישבת עם תכליתו של החוק - הוודאות. "בהיעדר טעם מוצדק", הוא אומר, "אין 'להוציא מקרא מידי פשוטו'. פירוש חוק בניגוד ללשונו הברורה ראוי רק מקום בו לשון החוק מוביאה לתוצאה בלתי סבירה. אין זה המקרה שלפנינו, שכן קביעת מועד הבחירות בחשוון תשס"ז [2006] אינה בלתי סבירה". כדי 'להוציא מקרא מידי פשוטו' "נדרשים שיקולים חזקים של צדק או של אינטרסים ציבוריים. כאמור, אלה אינם מתקיימים בענייננו".

מזוז ציין עוד, כי הכלל עליו מדברת דורנר, לפיו יש לפרש הוראות חוקתיות מתוך "מבט רחב", עוסקת בהוראות חוק מהותיות כמו זכויות אדם ועקרונות יסוד, ולא בהוראות פרוצדורליות-פורמליות, כמו מועד הבחירות.

מזוז: דורנר אכן היתה מוסמכת להכריע בשאלת הפרשנות

מזוז מסכים בעמדה שהגיש, כי דורנר היתה מוסמכת להכריע בשאלת מועד הבחירות. לדבריו, סמכותה "יונקת מסמכויות הביצוע הנתונות לוועדת הבחירות המרכזית בחוק הבחירות לכנסת. עמדה זו אינה 'הדין הרצוי' ואינה נגזרת מ'הגיונם של דברים', כפי שנטען באחת העתירות, אלא היא הדין המצוי". מזוז מוסיף, כי "פרשנות ההוראות הקבועות בחוק הבחירות לכנסת מובילה לתוצאה, כי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית היא המוסמכת לדון בשאלת מועד הבחירות".

"גוף שלטוני מוסמך לפרש את הדינים על-פיהם הוא פועל. וכאשר עולה שאלה ביחס למועד הבחירות, כי אז על הגוף המופקד על ביצוע הבחירות לפרש את הדינים הקובעים את מועד הבחירות, כפי שהוא נדרש לפרש דינים אחרים הנוגעים לביצוע הבחירות".

בג"צ 2257/04 סיעת חד"ש-תע"ל ואח' נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-17 ואח'

תאריך:  28/06/2004   |   עודכן:  28/06/2004

תגובות  [ 8 ] מוצגות [ 7 תפוס כינוי יחודי    כתוב תגובה   לכל התגובות
 כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
אתה הבנת את זה ברוך?
28/06/04 18:01
2
עפרר
28/06/04 18:12
דורון טל
30/06/04 15:02
3
יגאל כהן
28/06/04 19:10
4
כנניה המיבר והמבין
28/06/04 19:12
5
תבת
28/06/04 21:04
6
AMR
29/06/04 00:31



איציק וולף
איציק וולף
צבי גיל
פורומים
בחירות/מפלגות
חקיקה
מדיני/פוליטי
ממשל
משפט
פסיקה
ביטוח ופיננסים
כלל פיננסים
כלל פיננסים
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |