הפוך לדף הבית אימייל אדום
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים ספורט משפט כלכלה בריאות המגזין
רשימות  |  ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  משובים  |  נדל"ן  |  תגיות  |  פורומים  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
חדשות
ראשי  /   כימיקלים  ממשל  משפט  סביבה  פסיקה  תשתית    |  שתף:    |    |  דוא''ל:    |  הדפסה: 
פורומים
כימיקלים
ממשל
משפט
סביבה
פסיקה
תשתית
ביטוח ופיננסים
כלל פיננסים
כלל פיננסים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 ד"ר י. וינרוט ושות', משרד עורכי דין
 יצחק ראובן, משרד עורכי דין
 רפאל ר. גלס - שושנה גלס, משרד עורכי דין
 שוב ושות', משרד עורכי דין
 אורי סלונים, משרד עורכי דין
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
העסקות הסיבוביות של בועז יונה
15/11/2012   |   אלעזר לוין
 
 
 
100% בלוף
15/11/2012   |   עידן יוסף
 
 
 
מבצע עם מטרות לא טובות
15/11/2012   |   תומר ישראלי
 
 
 
לאן נעלמו 75 מיליון שקל
15/11/2012   |   אלעזר לוין
 
 
 
עמוד ענן של בחירות
15/11/2012   |   דן אלון
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
בג"צ: על מזוז לעדכן הממשלה
בפרשת כלובי הדגים באילת
מאת: נועם שרביט  |    |  עגל הזהב עיתונות בע"מ  |  תגובות

מבט אווירי על כלובי הדגים [צילום: רני עמיר, ראש אגף ים וחופים]

הדר פרבר
המשרד לאיכות הסביבה: הגורם העיקרי לזיהום צפון המפרץ: כלובי הדגים

מיכאל דבורין
"על כלובי הדגים לצאת באופן מיידי ממפרץ אילת"

   רנית נחום-הלוי
המועצה הארצית לתכנון ובניה החליטה כי תמ"א לא תכלול את כלובי הדגים

   גלית יצחק
המועצה לתכנון ובניה החליטה לא להתיר המשך שהייתם של כלובי הדגים במפרץ אילת

רועי כוכבי
עיריית אילת תנתק את כלובי הדגים במפרץ מתשתיות החשמל, המים והטלפון

נועם שרביט
"המכון לחקר הימים והאגמים פועל בניגוד אינטרסים"

מירב לוי
הממשלה דחתה את ההכרעה בשאלת כלובי הדגים

מזוז יביא לידיעת השרים וצוות המדענים הבינ"ל שהקימה הממשלה, את הקשרים העסקיים המתקיימים בין המכון לחקר ימים ואגמים ובין בעלי כלובי הדגים באילת; החלטת הממשלה בעניין תמ"א 13 צפויה בעוד 10 ימים; השופטים נזפו בעותרים על השיהוי בהגשת העתירה

▪  ▪  ▪
בג"צ הורה (יום ה', 2.9.04) ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, להביא לידיעת שרי הממשלה וצוות המדענים הבינלאומי, את הקשרים העסקיים המתקיימים בין המכון לחקר ימים ואגמים ובין בעלי כלובי הדגים באילת.

השופטים מישאל חשין, אשר גרוניס ואסתר חיות דחו את המשך הדיון בעתירה עד לאחר ישיבת הממשלה בנושא, שתתקיים בעוד 10 ימים, אז יבחן האם התייחסה ממשלת ישראל כדרישת בית המשפט לטענת העותרות, לפיה המכון לחקר ימים ואגמים מצוי בניגוד עניינים מהותי, אשר פוסל אותו מלתת לממשלה חוות דעת התומכות בהשארת כלובי הדגים במפרץ אילת.

בג"צ דן בעתירה שהגישו אגודת 'אדם, טבע ודין', עמותת צלול והחברה להגנת הטבע נגד היועץ המשפטי לממשלה, שר החקלאות, השרה לאיכות הסביבה, שר התשתיות הלאומיות והחברה לחקר ימים ואגמים לישראל בע"מ, בטענה שהמכון מצוי בניגוד אינטרסים חריף לאחר שקיבל מכלובי הדגים כסף רב במהלך כתיבת דוחותיו וכך הפך לכאורה למשרתם של כלובי הדגים.

השופטים נוזפים בעותרים על השיהוי בהגשת העתירה

בדיון, נזפו השופטים בעותרים על השיהוי בהגשת העתירה, ועל שבשנתיים האחרונות לא עתרו בנושא ורק עתה, עם הגשת דוח הוועדה במהלך ספטמבר, הם מבקשים לעצור את התהליך. "אתם השתהיתם... המדינה נכנסה להוצאות, הביאה מדענים ואתם יושבים בשקט וברגע האחרון מעלים את העניין", אמרו השופטים.

אגודת 'אדם, טבע ודין' והחברה להגנת הטבע קראו לממשלת ישראל לקבל החלטה אמיצה, אשר תציל את מפרץ אילת ושוניות האלמוגים. לטענתן, כל דחיה נוספת של החלטת הממשלה תנחית מכת מוות על מפרץ אילת.

לדברי עו"ד עמית ברכה, מאגודת אדם טבע ודין, "ניגוד האינטרסים זועק לשמיים. ממשלת ישראל תידרש לראשונה לקבל החלטה, המביאה בחשבון את העובדה כי חוות הדעת של המכון לחקר ימים ואגמים, אשר יזם את הטכנולוגיה בה משתמשים כלובי הדגים, ניתנו בזמן שהמכון לחקר ימים ואגמים קיבל כסף רב מבעלי כלובי הדגים".

חוות הדגים: יש להניח לצוות הבינ"ל להשלים עבודתו

מחוות הדגים נמסר בתגובה, כי "אמנם חוות הדגים לא היו צד בעתירה, אך אנחנו בהחלט מרוצים מכך שבהחלטתו, בג"צ לא נתן יד לניסיון לסתום פיות ולאפשר לוועדה הבינלאומית להשלים את תהליך הבדיקה כפי שדרשנו במשך שנים".

"כפי שהצהרנו בעבר, חוות הדגים שיתפה פעולה עם כל הגורמים המקצועיים, שמונו על-ידי המדינה, וכעת כאמור, אנו מחכים לתוצאות הוועדה הבינלאומית שאמורות להינתן במהלך חודש ספטמבר".

רקע: כלובי הדגים באילת

בשנות ה-80' התחילו לפתח את גידול הדגים בכלובים, בתוך הים.
תחילה, מוקמו הכלובים באיזור קצא"א (קו צינור הנפט אילת-אשדוד) בנמל אילת. בשנות ה-90' הועברו הכלובים למקומם הנוכחי בחוף הצפוני והיקף הגידול התרחב במקצת.

הבעיה העיקרית החלה בשלוש השנים האחרונות, כאשר מתקיים במפרץ גידול מאסיבי. המדד לנפח גידול הדגים אינו מספרם, כי אם כמויות המזון שמאכילים בהן את הדגים. כיום מזינים את הדגים בכ-4,000 עד 5,000 טון מזון בשנה, כמות המניבה כ-1,500 עד 2,000 דגים בשנה. מדובר בדגים מסוג דניס ולברק, מינים הזרים לים סוף, שמקורם בים התיכון.

החברות המעורבות בגידולי הדגים הן 'ערדג', המצויה בבעלות קיבוצי הערבה הדרומית, ומגדלת כשני שלישים מנפח הגידול הכולל. השליש הנותר מנפח הגידול מצוי בבעלות חברת 'דג-סוף', שהינה יזם פרטי.

הבעיה: מזון הדגים אינו מתכלה כולו

הבעיה שיוצרים הדגים, נעוצה במזון בו הם מואכלים. כמויות מזון אדירות אלו, אשר חלקן אינן מעוכלות על-ידי הדגים, יחד עם הפרשות הדגים הטבעיות, מביאות לזיהום מימי המפרץ באלפי טונות של פסולת מידי שנה.

ארגוני הסביבה טוענים, כי מזון הדגים הינו חומר אורגני השוקע לקרקעית וגורם להרס מוחלט של הסביבה הטבעית מתחת לכלובים ולשינוי קיצוני בסביבותיהם. הפעלת הכלובים גורמת להעשרת המים בנוטריאנטים (בעיקר חנקן וזרחן) הגורמים לפריחה של אצות, לעליה בעכירות המים ולפגיעה באלמוגים.

השטח בו נמצאים הכלובים שייך לרשות הנמלים. חוזה החכירה של הכלובים עם נמל אילת פג זה מכבר. בנוסף, פועלים כיום כלובי הדגים ללא רשיון עסק, והמבנים היבשתיים ממשיכים להתקיים מכוח היתר חריג. בתחילת חודש ספטמבר 2003, הגישה רשות הנמלים תביעה לסילוק יד (פינוי) כנגד כלובי הדגים השוהים במימי המפרץ ללא חוזה.

הממשלה צריכה לאשר את תמ"א 13

לאחר הליכים ממושכים במוסדות התכנון השונים בארץ ובעקבות דוח של ועדה שהורכבה מצוות מדענים בינלאומי, החליטה המועצה הארצית לתכנון ובניה - מוסד התכנון העליון במדינת ישראל - לאשר את תוכנית המתאר לחופי אילת, "תמ"א 13". תוכנית זו סירבה לאשר את קיומם של כלובי הדגים במפרץ אילת וקבעה כי יש להעביר את גידול הדגים מן הים לבריכות ביבשה.

בסוף דצמבר 2002, הובאה תמ"א 13 לאישור הממשלה, וזו החליטה להחזיר את התוכנית למועצה הארצית, על-מנת לבחון את נושא החקלאות הימית במפרץ אילת. בחודש יוני 2003 שבה המועצה הארצית ואישרה שנית את החלטתה האמורה, שלא לכלול את החקלאות הימית בתמ"א 13.

לאחר סדרה של שימועים ופגישות עם כל הגורמים הנוגעים בדבר, ולאחר קבלת חוות דעת רבות, נקבע כי אין לשנות את המלצת המועצה הארצית - ומקומם של כלובי הדגים מחוץ למימי המפרץ. על-פי הליכי התכנון, החלטה זו ממתינה לאישורה הסופי על-ידי ממשלת ישראל.

בחודש דצמבר 2003 דחה בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע את עתירת חברות 'ערדג' ו'דג סוף', נגד החלטת עיריית אילת לנתק את הכלובים והמבנים ביבשה מתשתיות המים והחשמל, בגין עבירות על חוק התכנון והבנייה. השופט ניל הנדל קבע, כי עיריית אילת תהיה רשאית לפעול על-פי ההחלטה החל מחודש פברואר 2004.

היועמ"ש לשעבר: קשה להגן על החלטה להשאיר את הכלובים

טרם העלאת הדיון מחדש בממשלה, כתב היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אליקים רובינשטיין, חוות דעת לפיה תתקשה הממשלה להגן על החלטתה להשאיר את כלובי הדגים במפרץ אילת. רובינשטיין הודיע בנוסף, כי הוא מתנגד להצעת שר החקלאות, ישראל כץ, להעניק לחברות החקלאות הימית אפשרות לתקופת מעבר לפני יציאתן ממפרץ אילת, שכן אישור שכזה כמוהו כמתן חסינות מהעמדה לדין.

לדעת רובינשטיין, מתן חסינות כזו אינו בסמכות הממשלה ולכן יש להוריד הצעה זו מעל סדר היום. עוד הודיע רובינשטיין, כי הוא מתנגד להצעת כץ לתת לבעלי כלובי הדגים פיצוי כספי על הנזקים שייגרמו להם, שכן פיצוי כזה מכספי הציבור אינו סביר, מאחר ובעלי הכלובים פעלו זמן רב בניגוד לחוק.

בחודש מרס 2003, דחתה הממשלה את ההחלטה בעניין כלובי הדגים באילת, עד לקבלת חוות דעת של צוות מומחים בינלאומי (IET), בו חברים פרופ' יהודית בירק מהאקדמיה הלאומית למדעים ואנושות, פרופ' מרלין ג' אטקינסון מהמכון לביולוגיה ימית של אוניברסיטת הוואי ופרופ' הרלד רוזנטל מהמכון למדעים ימיים באוניברסיטת קייל הגרמנית. אלה נתבקשו להגיש מסקנות והמלצות אופרטיביות לגבי החקלאות הימית.

13 מחקרים הועברו לצוות המדענים הבינ"ל

בעקבות המלצת צוות המדענים הבינלאומי (IET) לממשלת ישראל, הזמינו משרדי איכות הסביבה, החקלאות והתשתיות הלאומיות שורת מחקרים מקצועיים לבדיקת מפרץ אילת. 13 המחקרים בוצעו על-ידי חוקרים מהמכון הבינאוניברסיטאי באילת, המכון לחקר ימים ואגמים והמכון הגיאולוגי.

דוח ניטור של המכון הבין-אוניברסיטאי באילת, בראשות ד"ר אמציה גנין, המליץ להפסיק לאלתר את הזרמת חומרי הדישון מכלובי הדגים. הדוח קבע, כי יש הוכחות לכך שכמויות גדולות של חומרי דשן מצטברות במפרץ אילת לאחר שנפלטו מכלובי הדגים, ובכך הן הופכות לגורם המסכן את שוניות האלמוגים.

לעומתו, חוקרי המכון לחקר ימים ואגמים מתבססים על מחקר אחר וטוענים, כי אין הוכחות לגידול משמעותי בכמויות חומרי הדשן במפרץ אילת כתוצאה מפעילות כלובי הדגים.

דוח חדש של מדענים: כלובי הדגים הם המזהם הגדול ביותר במפרץ

בחודש יולי האחרון הוגש למנכ"לי המשרד לאיכות הסביבה, החקלאות והתשתיות, דוח חדש שהכינו צוותי מדענים מכמה מוסדות מחקר בישראל, הקובע ש"התורם הגדול ביותר של חנקן וזרחן לצפון המפרץ הוא כלובי הדגים של אילת". חומרים אלה גורמים, בין היתר, להתפתחות אצות הפוגעות בשוניות האלמוגים. עם זאת, בין כותבי הדוח נתגלעה מחלוקת בשאלה מה קורה לחומרים אחרי פליטתם, ועל השפעתם על שוניות האלמוגים באילת.

בנייר עמדה שגובש על-ידי המדען הראשי של המשרד לאיכות הסביבה, ד"ר ישעיהו בראור, והמדען הראשי של רשות הטבע והגנים, פרופ' אלי זמסקי, והוגש ב-12 באוגוסט השנה לשרה לאיכות הסביבה, נקבע כי שונית האלמוגים באילת נפגעה קשות בשנים האחרונות, כי הגורם העיקרי לזיהום צפון המפרץ הם כלובי הדגים, וכי יש בסיס להנחה שיש קשר בין ההידרדרות בשונית האלמוגים לבין הזיהום. נייר העמדה הוכן על-בסיס עיון קפדני ב-14 מחקרים שהוכנו על-פי המלצת צוות המדענים הבינלאומי.

עמדתם החד-משמעית של המדענים הראשיים היתה, כי יש לפעול להוצאתם המיידית של כלובי הדגים ממפרץ אילת.

האלטרנטיבה: גידול דגים בבריכות ביבשה

ארגוני איכות הסביבה מציעים גם אלטרנטיבה לגידול הדגים. לטענתם, בדיקות וסיורים שנערכו ומידע הקיים בעולם והנגיש לכל מעלה, כי במקומות רבים בעולם מצאו פתרונות לבעיה בדרך של הקמת חוות שבהן בריכות דגים על היבשה, כאשר הטכנולוגיה להעברתם נמצאה ופועלת, ולכל היותר ניתן יהיה להתאימה לישראל.

בעמותת "צלול" טוענים, כי האלטרנטיבה לגידול רווחי של דגים בבריכות ביבשה ידוע ומוכר הן למגדלי הדגים והן למקבלי ההחלטות, אולם מטעמים של עשיית רווח קל על חשבון זיהום המפרץ, הם מסרבים לעשות בה שימוש. כך, לטענתם, יינצל מפרץ אילת מן הזיהום החמור הנגרם על-ידי כלובי הדגים, לא תיפגע פרנסת אלפי התושבים החיים מן התיירות באילת ותישמר פרנסתם של העוסקים בגידול דגים.

ב"צלול" אומרים, כי לאלטרנטיבת גידול הדגים בכלובים ביבשה ישנם יתרונות: למשל, יצרני הדגים בישראל נהנים מהגנת מכס בגובה של כ-30%, ולכן מחיר הדג בישראל הוא גבוה יותר. בנוסף, המיסוי מבטיח יציבות מחירים יחסית לאורך זמן, המאפשרת תכנון מחזורי גידול. בנוסף, לא רק שהמעבר לגידול יבשתי לא יפגע בפרנסת תושבי אילת, הוא אף יתרום לה: בחוות הקיימות מועסקים כ-30 עובדים בלבד. בחוות יבשתיות יהיה מספר המועסקים גדול יותר ואיכותם גבוהה יותר, וככל הנראה לא תהיה אפשרות להסתפק בעובדים זרים.

בג"צ 7209/04 אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'

תאריך:  03/09/2004   |   עודכן:  03/09/2004

News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |