הפוך לדף הבית אימייל אדום
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים ספורט משפט כלכלה בריאות המגזין
רשימות  |  ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  משובים  |  נדל"ן  |  תגיות  |  פורומים  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מקורות
ראשי  /   צבא וביטחון   משפט     |  שתף:    |    |  דוא''ל:    |  הדפסה:    |    הגדל גופן    הקטן גופן
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 ד"ר י. וינרוט ושות', משרד עורכי דין
 יצחק ראובן, משרד עורכי דין
 רפאל ר. גלס - שושנה גלס, משרד עורכי דין
 שוב ושות', משרד עורכי דין
 אורי סלונים, משרד עורכי דין
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
יעלה ויבוא הזמר גידי גוב
23/09/2012   |   רועי אורן
 
 
 
מהו איזון משאבים?
23/09/2012   |   אריאל דרור
 
 
 
שירו לנו שיר
23/09/2012   |   ציפי לידר
 
 
 
יחימוביץ' מול הפיון של נתניהו
23/09/2012   |   דן אלון
 
 
 
ניתוח ספרותי-סוציולוגי של השיר "הֵן אֶפְשָר"
23/09/2012   |   משה שפריר
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
מדינת ישראל נ' אבישי רביב (הזיכוי)
מאת: Nfc  |    |  עגל הזהב עיתונות בע"מ
   רשימות קודמות
  התוכנית הכלכלית תביא לריסוק המגזר החקלאי בישראל
  נגד דיכוי חופש הביטוי בסעודיה וסוריה
  דוח קרן המטבע הבינלאומית [10.12.02]
  מכתב הפרידה של יעקב פרי מעובדי סלקום
  מגה-תגובה כנגד מגה-פיגוע

המאשימה: מדינת ישראל
הנאשם: אבישי רביב

ב"כ המאשימה: עו"ד א. סון,עו"ד מ. שילה, עו"ד ע. פלש

ב"כ הנאשם: עו"ד א. פלג, עו"ד מ. הכהן, עו"ד י. ארנון, עו"ד ח. לסר

עיקרי הכרעת הדין

1. בהתאם להוראת סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 אנו מודיעים בזה כי החלטנו, פה אחד, לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

2. הכרעת הדין מחזיקה 61 עמודים. היא עומדת לעיונכם. נוכח היקף הכרעת הדין החלטנו שלא להקריאה בפניכם, אלא להביא בתמצית את עיקריה. אנו מבקשים להדגיש, כי הסקירה אותה נביא כאן היום אינה באה במקום קריאת הכרעת הדין גופה, ועל כן כל מי שמבקש לדעת מהם הנימוקים העומדים ביסוד הכרעתנו, צריך לקרוא את הכרעת הדין מראשיתה ועד סופה, וללמוד אותה.

3. כפי שעוד נעמוד על כך בהמשך, ביום 18.9.02 נתנו את החלטתנו ב"משפט הזוטא" אשר התנהל בפנינו במסגרת הליך זה. ב"משפט הזוטא" נחלקה דעתי מדעת חברי. חברי כתבו את דעת הרוב ואני כתבתי את דעת המיעוט. הכרעת הדין אותה אנו נותנים היום הולכת בעקבות המסגרת אשר נקבעה ב"משפט הזוטא". בעלי דעת הרוב ב"משפט הזוטא" כתבו חוות דעת משותפת אחת, ואילו אני כתבתי חוות דעת נפרדת. התוצאה הסופית היא, שהגם שב"משפט הזוטא" נפרדו דרכינו, הרי שבסופו של יום, כמו בגן השבילים המתפצלים, שבו דרכינו ונפגשו, והתוצאה אליה הגענו היא אחת.

4. כתב האישום בתיק זה הוגש ביום 25.4.99. בחוות הדעת אותה כתבתי פירטתי באריכות את ההליכים המקדמיים אשר התנהלו בתיק זה בטרם ניתן היה להתחיל בשמיעת המשפט עצמו, וכן את מהלכי המשפט עצמו. ככל שמדובר בהליכים המקדמיים, הרי שנוכח העובדה שבתיק זה הוגשה תעודת חסיון החתומה על ידי ראש הממשלה, ונוכח טענת הסניגוריה כי ההגנה לא קיבלה לידיה את מלוא חומר החקירה אותה היא זכאית לקבל, התנהלו בתיק זה הליכים משפטיים מקדמיים בשני מישורים שונים. במישור האחד פנתה הסניגוריה בבקשה לקבל לידיה את חומר החקירה החסר, לטענתה. בקשה זו נדונה על ידי סגנית הנשיא, כב' השופטת ש. דותן. בפני סגנית הנשיא התקיימו 7 ישיבות, ובסופו של דבר היא נתנה החלטה המחזיקה לא פחות מאשר 100 עמודים. על החלטה זו הוגש ערר אשר נדון בבית המשפט המחוזי על ידי כב' השופט צ. זילברטל. בפניו התקיימו 5 ישיבות וביום 15.8.01 הוא נתן את החלטתו.

באשר למישור השני הנוגע לתעודת החסיון, הגישה ההגנה לבית המשפט העליון עתירה לגילוי ראיה אשר נדונה על ידי כב' השופט י. טירקל. בפני כב' השופט טירקל התקיימו מספר ישיבות, ובהחלטה אותה נתן הוא העיד על עצמו כי לצורך מתן החלטתו היה עליו לעבור על 20,000 מסמכים. רק לאחר ששני ההליכים המקדמיים הסתיימו, ניתן היה לגשת לשמיעת המשפט עצמו. קיימנו לא פחות מ-20 ישיבות אשר התקיימו , בדרך כלל, מבוקר עד ליל, לרבות בפגרת בתי המשפט ובימי ו'. ביום 12.02.03 נשמעו סיכומי ההגנה.

5. כפי שידוע וזכור היטב לכולנו, במוצאי יום שבת, ה-4.11.95, נרצח ראש ממשלת ישראל ושר הבטחון שלה, יצחק רבין ז"ל. הרוצח הוא יגאל עמיר. בכתב האישום אשר הוגש בתיק זה נגד הנאשם הוא מואשם בכך שלא מנע את הרצח. מיוחסת לו עבירה של אי מניעת פשע לפי סעיף 262 לחוק העונשין תשל"ז-1977. על פי החוק והפסיקה, לצורך התגבשותה של עבירה זו אין די בחשד ואף לא בעצימת עיניים, אלא יש צורך להוכיח קיומה של ידיעה ממשית בדבר הכוונה לבצע פשע. ולא רק שהידיעה היא ממשית, אלא יש להוכיח שהנאשם האמין כי הזומם מתכוון לבצע את זממו וכי הסכנה שנשקפה מצידו של הזומם היתה סכנה ממשית.

6. הנאשם הינו יליד 1967. בהיותו כבן 20 הוא גוייס על ידי השב"כ לשמש סוכן. הוא שימש כסוכן במשך שמונה שנים, עד אשר השב"כ ניתק את הקשר עימו ביום 14.11.95, היינו כעשרה ימים לאחר רצח ראש הממשלה. הקשר של הנאשם עם מפעיליו היה אינטנסיבי ביותר. במהלך שנות פעילותו העביר הנאשם לשב"כ מספר גדול מאוד של ידיעות. הנאשם תואר על ידי מפעיליו, אשר העידו בפנינו, כסוכן מסור ביותר, ובעל נגישות ליעדים בתוכם התבקש לפעול. ואולם מן העבר השני הוא תואר כסוכן "בעייתי", אשר בצד פעילותו כסוכן, אשר תכלית הפעלתו לגרום לסיכול ביצוען של עבירות פליליות, הוא עצמו ביצע "מתחת לאפו של השב"כ" בדיוק את אותן עבירות אשר לשם מניעתן הוא הופעל על ידי השב"כ. בהכרעת הדין יש פירוט של ההתנהגות ה"בעייתית" והפלילית של הנאשם, לצד היבטים אחרים באישיותו.

7. הנאשם ויגאל עמיר הכירו זה את זה אגב לימודיהם באוניברסיטת בר אילן וב"כולל" של אותה אוניברסיטה. לקראת החתימה על הסכמי אוסלו ב' החל יגאל עמיר לארגן "שבתות סטודנטים" בישובים שונים באזורי יהודה, שומרון וחבל עזה, לצורך הבעת תמיכה במתיישבים באיזורים אלה. הנאשם עזר ליגאל עמיר בארגון השבתות ואגב כך התהדק הקשר בין השניים. מתוך "ים" הידיעות אותן מסר הנאשם למפעיליו בשב"כ במהלך שמונה שנות פעילותו, הוא מסר בעניינו של יגאל עמיר שמונה ידיעות בלבד. בהכרעת הדין יש פירוט של כל אותן שמונה ידיעות.

הרוב המכריע של הידיעות עסק "בשבתות הסטודנטים" אותן אירגנו השניים. רק בידיעה אחת מסר הנאשם למפעילו דברים שמעבר לכך. באותה ידיעה תואר יגאל עמיר כאדם קיצוני מאוד בדעותיו, אשר העלה רעיון "לארגן קבוצת סטודנטים רציניים מבר אילן המעוניינים לעשות דברים", כאשר הנאשם התרשם כי מדובר היה בפגיעה בערבים ולא בפגיעה ביהודים.

בעניין זה ראוי לציין, כי חלק ניכר מתקופת ההיכרות בין הנאשם לבין יגאל עמיר היה בעת שיגאל עמיר כבר גיבש לעצמו את הכוונה לרצוח את ראש הממשלה, ואף עשה מספר נסיונות בכיוון זה. בדיווחים אותם מסר הנאשם למפעיליו לא היה רמז ואף לא קצהו של רמז לכוונות הרצח אשר היו טבועות היטב בנפשו של יגאל עמיר במשך עת ארוכה, ולמעשים שעשה יגאל עמיר הלכה למעשה כדי להוציא לפועל את כוונותיו.

8. בליל הרצח, מספר שעות לאחר הרצח, זומן הנאשם בדחיפות לפגישה עם מספר אנשי שב"כ בירושלים. במהלך הפגישה הוא התבקש לספר את כל הידוע לו על יגאל עמיר. בהזדמנות זו הוא מסר דברים אותם לא מסר קודם לכן למפעיליו, כפי שאלה פורטו בהכרעת הדין. בדו"ח שנערך ביחס לאותה פגישה נרשם מפיו של הנאשם, שהוא אמר כי בתקופת היכרותו עם יגאל עמיר הוא לא שמע אותו מעולם מתבטא בעד פגיעה בראש הממשלה. במהלך הפגישה הביע הנאשם נכונות לסייע בחקירת רצח ראש הממשלה בכך שהוא ייעצר בהסכמה, יוכנס לתא המעצר בו הוחזק יגאל עמיר וינסה לדובב אותו.

9. בשעות הערב של יום 6.11.95, היינו כ-48 שעות לאחר הרצח, נעצר הנאשם בהסכמתו. הוא נלקח למתקן המעצר בו הוחזקו יגאל עמיר וחשודים נוספים שנעצרו בינתיים, ובין היתר, הוא ביצע פעולת דיבוב כלפי יגאל עמיר. תוך כדי פעילותו של הנאשם בשירות השב"כ כמדובב, נדלקו אצל חוקרי השב"כ "נורות אדומות" והתעורר אצלם חשד כי במהלך הפעלתו של הנאשם כסוכן, עוד לפני רצח ראש הממשלה, הוא העלים ממפעיליו מידע בקשר ליגאל עמיר ולא סיפר להם את כל הידוע לו בקשר אליו. בהכרעת הדין יש פירוט של אותן "נורות אדומות".

10. נוכח החשד שהתעורר כלפי הנאשם, החליטו חוקרי השב"כ לחקור אותו. תחילה הוא נחקר על ידי ראש צוות החוקרים המכונה "יוני". אחר כך, מהטעמים אשר פורטו בהכרעת הדין, נחקר הנאשם על ידי החוקר המכונה "משה". שני החוקרים רשמו זכרונות-דברים לגבי מה שאמר להם הנאשם במהלך החקירות. זכרונות-הדברים הללו הם הראיה העיקרית עליה מבקשת המאשימה לבסס את הרשעתו של הנאשם. המאשימה הודיעה לנו, כי ללא זכרונות-הדברים אין בידיה די ראיות נגד הנאשם ואלמלא זכרונות- הדברים היא לא הייתה מגישה נגד הנאשם כתב אישום. בעת שהמאשימה ביקשה להגיש את זכרונות-הדברים כראיה, התנגדה הסניגוריה לבקשה והעלתה טענות נגד קבילותם.

על כך התנהל בפנינו "משפט זוטא" בו, כאמור, נחלקה דעתי מדעת חברי. חברי סברו, כי יש לקבל את ההודאות נשוא משפט הזוטא ואילו אני סברתי כי אין לקבלן.עותק מהחלטתנו ( המשתרעת על פני 82 עמודים ) עומד לעיונכם. דאגנו לכך שהיום יימצא כאן מספר גדול של עותקים של החלטתנו ב"משפט הזוטא", וכל המתעניין יוכל לקבל לידיו עותק לעיונו. על כן לא אאריך בעניין זה.

11. במסגרת עדותו של הנאשם לאחר מתן ההחלטה ב"משפט הזוטא", לא הכחיש הנאשם כי כל הדברים שנרשמו על ידי החוקרים "יוני" ו"משה" בזכרונות-הדברים אכן נאמרו על ידו. טענתו הייתה, כי בחלק מהעניינים שיקר ל"יוני" ו"משה", בחלק מהעניינים אמר אמת, ואילו לגבי עניינים מסויימים אמר הנאשם כי אין הוא זוכר אם הם אמת או שקר. בהכרעת הדין יש פירוט מלא של האמירות השונות אותן אמר הנאשם לחוקרים, על פי חלוקה לשלושת הקטגוריות הנ"ל.

12. תמצית טענתו של הנאשם במשפט שבפנינו היא, כי הוא לא שמע מיגאל עמיר כל התבטאות על רצונו או על כוונתו לרצוח בעצמו את ראש הממשלה, וכי לא היו מונחות בפניו כל נסיבות אשר היו יכולות להביא אותו לסברה זו.

בעדותו בפנינו אמר הנאשם, כי אילו היה נדרש בליל הרצח, עוד בטרם פורסם שמו של הרוצח, להכין רשימה של אלף אנשים אשר היו מסוגלים לעשות את המעשה, שמו של יגאל עמיר לא היה מופיע ברשימה. הנאשם מאשר, אמנם, כי שמע את יגאל עמיר אומר כי חל על ראש הממשלה "דין רודף" ו"דין מוסר" וכי "צריך להרוג אותו", ואולם, לדבריו, מדובר היה באמירות כלליות בלבד, שלא היו שונות מהתבטאויות רבות של אנשים רבים באותה תקופה אשר התנגדו התנגדות נמרצת למדיניות הממשלה. בתמיכה לטענתו, הגיש לנו הנאשם לקט של קטעי עיתונות וכתבות טלוויזיה מאותם ימים בהם מצויות התבטאויות חריפות נגד ראש הממשלה. הנאשם גם טען, כי לא תודרך על ידי מפעליו לדווח על התבטאויות מסוג זה.

13. לא היה לנו קושי לקבוע כי האמירות שמסר הנאשם ל"יוני" ול"משה" אותן הוא מאשר גם היום כאמת, אינן יכולות לגבש את יסוד ה"ידיעה" הדרוש לשם הרשעה בעבירה של אי מניעת פשע. לאחר שעיינו בחומר הראיות שהובא בפנינו הגענו לכלל מסקנה כי לא הוכח בפנינו שהנאשם ידע על כוונתו של יגאל עמיר לרצוח את ראש הממשלה. בהכרעת הדין מובאים תשעה טעמים אשר שימשו יסוד למסקנה זו. הטעמים בהכרעת הדין מפורטים בהרחבה ואני אעמוד רק על עיקר עניינם.

הטעם הראשון עניינו בזהירות הנדרשת בדרך כלל כאשר בתי משפט נדרשים להרשיע נאשמים בהסתמך על דברים שאמרו מחוץ לכותלי בית המשפט. חברי הביאו דברים מתוך דו"ח ה"וועדה לעניין ההרשעה על סמך הודאה בלבד ולעניין העילות למשפט חוזר" בראשות שופט בית המשפט העליון, כבוד השופט א. גולדברג. בחוות הדעת שכתבתי הרחבתי והעמקתי בהבאת אסמכתאות לעניין זה.

הטעם השני נוגע למבנה אישיותו של הנאשם, כפי שניתן ללמוד עליו ממקורות שונים שהובאו בפנינו. הנאשם תואר, בין היתר, כאדם ילדותי באופיו, בעל רמה אישית נמוכה אשר אינו יודע להבדיל בין עיקר לטפל. רופאה פסיכיאטרית אשר זומנה כעדת הגנה מטעמו של הנאשם תיארה אותו כאדם בעל הפרעה אישיותית נרציסטית. מכאן מסקנתנו, שאין מדובר באדם בעל רמה אישית גבוהה, חוסן פנימי ובטחון עצמי, אלא באדם בעל אישיות חלשה, תלותית משהו, "המבקשת למצוא חן", אשר לגביה קיים סיכון של מתן הודאת שווא. זה היה גם הרושם של מפעילו הקרוב "כפיר" והחוקר המנוסה "יוני".

הטעם השלישי עניינו בנסיבות חייו של הנאשם בשמונה השנים אשר קדמו לרצח. בהכרעת הדין נאמר, כי לא יהיה מוגזם לומר כי בשמונה שנות הפעלתו כסוכן ,חי הנאשם ב"עולם השקר". הוא היה נתון בהעמדת פנים מתמדת. הוא שיקר את סובביו, את הוריו, את אישתו דאז, את התקשורת ואפילו את השב"כ. יהא מי שיאמר כי הנאשם שיקר בראש ובראשונה את עצמו, שכן הוא מעולם לא זנח את האידיאולוגיה הימנית-קיצונית אותה הוא אימץ לעצמו עוד בשחר נעוריו, ולמרות זאת הוא הסגיר אנשים אשר החזיקו באידיאולוגיה זו. לכן, אין להתפלא אם בעת שהנאשם ראה את עצמו במצוקה הוא בחר בדרך המוכרת לו כל כך - לשקר.

הטעם הרביעי נוגע למצב הנפשי הקשה בו היה נתון הנאשם במהלך החקירה שנעשתה לו על ידי חוקרי השב"כ. החוקר "יוני" אמר בהזדמנויות שונות, כי היה אפשר למשוך את הנאשם לכל כיוון וכי הוא היה מסוגל להודות בכל. בהכרעת הדין עמדנו על כך שהנאשם מסר ל"יוני" דברים אשר כיום אין חולק על כך שהם שקר. ואם כך - מדוע לא לקבל את הטענה כי הוא שיקר גם בעניינים אחרים? בהכרעת הדין אנו מביאים את הערכתו של החוקר "יוני" כי בעניין מסויים הנאשם שיקר. בחוות דעתי אני מרחיב ומפרט את הבסיס המשפטי להסתמכות על הערכתו של "יוני" בעניין זה.

הטעם החמישי עניינו בכך ש"הודיית הנאשם" עליה מבקשת המאשימה לבסס את ההרשעה מצוייה בזכרונות-דברים של חוקרי שב"כ ולא בהודעות-חשוד אשר נמסרות בחקירה משטרתית "רגילה". בעניין זה צויין, כי החקירה בפני "יוני" התנהלה במשך כשלוש וחצי שעות ודו"ח זכרון-הדברים נרשם על ידו רק לאחר סיום החקירה, והוא מסתכם ברישומן של עשר נקודות קצרות אשר עלו בחקירה.

הטעם השישי עניינו בכך שלגבי עניינים מסויימים אותם מסר בחקירותיו ל"יוני" ול"משה", לא התמיד הנאשם לאורך זמן באמירות המפלילות המצויות בזכרונות- הדברים.

הטעם השביעי עניינו בנכונות ללא סייג שהביע הנאשם לשמש כמדובב של יגאל עמיר. הדעת נותנת, כי אילו יגאל עמיר היה משתף את הנאשם בסוד כוונותיו ותכניותיו לרצוח את ראש הממשלה, היה הנאשם עושה את כל שביכולתו כדי להתחמק ולהשתמט מבקשת השב"כ כי ידובב את יגאל עמיר, וזאת משום החשש שבמהלך שיחתם של השניים יזכיר יגאל עמיר את המפגשים והשיחות בהם סיפר הנאשם על כוונתו לרצוח את ראש הממשלה.

עניינו של הטעם השמיני הוא בכך, שלא נטען בפנינו על קיומו של מניע ממשי לכך שהנאשם יסתיר ממפעליו - ביודעין ובזדון כטענת המאשימה - מידע שהגיע אליו בדבר כוונתו של יגאל עמיר לרצוח את ראש הממשלה. במכלול הראיות שהובאות בפנינו עולה דווקא כי היה לנאשם מניע משמעותי למסור לשב"כ על כוונותיו של יגאל עמיר, אילו ידע אותן, וזאת משום שהשב"כ היה "כל עולמו", ואילו היה מוסר דיווח שהיה בו כדי לסכל את רצח ראש הממשלה, הוא היה נתפס כ"גיבור", ותדמיתו בעיני עצמו ובעיני האנשים החשובים לו, היינו אנשי השב"כ, הייתה עולה.

הטעם התשיעי מצוי בעדותו של יגאל עמיר, שהעיד בפנינו מטעם ההגנה - אשר מטבע הדברים יש לבחון אותה בזהירות המתבקשת - ובראיות שהובאו בפנינו בקשר למערכת היחסים בין השניים. בעדותו בפנינו דחה יגאל עמיר בצורה ברורה, נחרצת וחד משמעית את הטענה כי הוא סיפר לנאשם על כוונתו לרצוח את ראש הממשלה. הגענו לכלל מסקנה כי במכלול הראיות שהובאו בפנינו לא מצויות ראיות אשר יכולות לתת הסבר לטענת המאשימה לפיה מבין כל האנשים הרבים אשר סבבו את יגאל עמיר, בחר האחרון לספר על תכניותיו הכמוסות דווקא לנאשם. עמדנו על כך שדווקא הובאו בפנינו ראיות הפוכות. ראשית, מתוך חומר הראיות שהובא בפנינו עולה, כי הנאשם לא נמנה על חוג החברים הקרובים של יגאל עמיר. שנית, יש יסוד לסברה כי במובנים מסויימים יגאל עמיר לא רחש כבוד רב לנאשם. שלישית, מעדותו של יגאל עמיר עולה, כי הוא היה מודע לחשדות אשר ריחפו בחלל האוויר לפיהן הנאשם הוא סוכן שב"כ. רביעית, ישנן ראיות "בזמן אמת" מהן עולה, שיגאל עמיר סבר כי הנאשם נתון בפיקוח ומעקב של השב"כ. בדיווח שמסר הנאשם למפעיליו שלושה חודשים לפני הרצח, מסר הנאשם, שיגאל עמיר אמר לו כי אין בכוונתו לערב את הנאשם בפעילות אותה שקל לבצע נגד ערבים, הואיל וסבר כי הנאשם נתון תחת פיקוח ומעקב. וחמישית, מעדותו של יגאל עמיר עולה, כי הוא ראה בנאשם אדם מוחצן מאד, פטפטן, רודף פרסומת, שהינו ההיפך הגמור מאדם שומר סוד אשר יכול להיות שותף סוד.

14. פרט לזכרונות-הדברים ביקשה המאשימה להסתמך על ראיות נוספות. אנו התייחסנו לראיות אלה בהכרעת הדין, ולא נאריך בזאת כאן.

15. לקראת סוף הכרעת הדין ישנה התייחסות לשאלה מדוע הנאשם לא דיווח למפעיליו על כל אותם דברים שהיום הוא מודה בפה מלא כי ידע, גם אם אין בהם ידיעה על כוונת הרצח. בהכרעת הדין נאמר, שכדי להשיב לשאלה זו יש לבחון את מכלול פעילותו של הנאשם כסוכן באותה תקופה ואת מהות ותוכן דיווחיו, דבר אשר חורג מגבולות הדיון שבפנינו. עוד יותר מכך, יש צורך לנסוע לאחור ב"מכונת הזמן" ולהעמיד את עצמנו באותם ימים, בהם איש לא העלה בחלומותיו הגרועים ביותר את האפשרות, כי יבוא יום ואחד מבניה של הארץ הזאת, חיל בצה"ל וסטודנט למשפטים, יקום על ראש ממשלתנו וירצח אותו נפש.

16. במסגרת המשפט ,אשר התברר בפנינו, העלה הנאשם טענה כי יש לזכותו מכוח הדוקטרינה של "הגנה מן הצדק". תמצית טענתו בעניין זה הייתה, כי כתב האישום בתיק הוגש נגדו לא משום שהמאשימה סברה כי הוא ביצע את העבירה המיוחסת לו, ולא משום הרצון לעשות עימו משפט, אלא בכדי שבית המשפט ישמש זירה בה יתאפשר לשב"כ לנקות את עצמו מההאשמות שהוטחו כלפיו במסגרת "תאורית הקונספירציה" שהועלתה על ידי חוגים מסויימים, ואשר לפיה הייתה לשב"כ יד ברצח ראש הממשלה. הואיל והחלטנו לזכות את הנאשם לגוף האישום לא ראינו מקום לדון בטענה זו. עם זאת ציינו, כי אילו היינו מגיעים למסקנה שהנאשם ידע על כוונתו של יגאל עמיר לרצוח את ראש הממשלה ולמרות זאת, ביודעין ובמכוון, הוא לא עשה את המינימום הנדרש כדי למנוע את מעשה הרצח, לא היינו מהססים להרשיע אותו בעבירה המיוחסת לו, ולא היינו רואים שום "צדק" בזיכויו, אפילו היינו מקבלים את טענותיו בעניין זה במלואן.

17. בטרם סיום , נבקש להודות לבאי כוח המאשימה, עו"ד סון, עו"ד שילה ועו"ד פלש, ולבאי כוח הנאשם, עו"ד פלג, עו"ד הכהן, עו"ד ארנון ועו"ד לסר. באי כוח שני הצדדים פעלו במסירות וכל אחד מהם ייצג את עמדתו בכבוד. כמו כן, נבקש להודות לעוזר המשפטי, עו"ד מ. בורשטיין, לעו"ד פנינה, עוזרת ליועץ המשפטי בשב"כ, ואחרונה חביבה הקלדנית זהבה נחום אשר עשתה עבודה מעולה והקלה עלינו ועל הצדדים במלאכה.

תאריך:  31/03/2003   |   עודכן:  31/03/2003

פורומים
משפט
צבא וביטחון
ביטוח ופיננסים
כלל פיננסים
כלל פיננסים
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |