הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   כלכלה/עסקים  נדלן  סביבה  תשתית 
בלוגים / בעל טור
טלפון:  04-6390173
פקס:  04-6391647
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון + / תגיות מחלקה ראשונה
אישים פירמות מגשרים
מוסדות אתרים מושגים
אדריכלים בנקאות/השקעות יועצים
רופאים חברות ביטוח רואי חשבון
שמאים חברות ציבוריות רשויות
עיתונאים ביה"מש/שופטים עורכי דין
[צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
חבר כנסת
מיקי מכלוף זוהר (נולד: 28 במרס 1980) פוליטיקאי ישראלי, חבר כנסת בכנסת ה-20 בסיעת הליכוד.
צחי הנגבי [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
שר
צחי הנגבי (נולד: 26 בפברואר 1957), פוליטיקאי ישראלי, חבר כנסת והשר לשיתוף פעולה אזורי בממשלה ה-34, מבכירי מפלגת הליכוד.
[צילום: חליל סנסוי/ AP]
נשיא מצרים
עבד אל-פתאח א-סיסי (נולד: 19 בנובמבר 1954, שמו המלא - עַבְּד אֶל-פַתָּאח סַעִיד חוסיין
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
מי רוצה לשלוט בחלום
24/10/2017   |   יפעת גדות
 
 
 
המאבק המוצדק של חברת סלקום
24/10/2017   |   רועי אורן
 
 
 
עידן הבערות
24/10/2017   |   ציפי לוין
 
 
 
מה כל כך מרגש אותנו בתיאוריות קונספירציה
24/10/2017   |   איתן טמיר
 
 
 
חמוציות - או לא להיות
24/10/2017   |   ליאת כרמון
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
ליקויים בבנייה הקלה

כמה דברים שכדאי לדעת על בנייה קלה, עם עידן הקראווילות

▪  ▪  ▪
לקראת ההינתקות, בין אם היא תתגשם ובין אם לא, בין אם היא תצטמצם לאירוע חד פעמי ובין אם לא, דבר אחד כבר הוטבע בתחום הבנייה בישראל: מבנים מעין ארעיים מכונים קראווילות.
אודה כי לא בחנתי אף קראווילה ולו אחת, אולם בדקתי במסגרת עבודתי המקצועית מאות מבנים קלים שהורכבו בחיפזון והונחו ונבנו בכל רחבי הארץ בראשית שנות ה-90.
מדובר בבדיקה מקצועית למטרה ברורה - איתור ותיעוד של ליקויי הבנייה לאור מפרטי מכון התקנים החלים על בנייה קלה, כמו גם תקנות, תקנים, מפרטים, פסיקה.

להזכיר: כבר היינו בסרט הזה, בשנים 1990-1991, בעקבות גל העלייה מברית המועצות, נוצרה בישראל מצוקת דיור. בעקבות זאת, כפיתרון לבעיה, משרד הבינוי והשיכון הפעיל חברות בנייה לבניית בתי מגורים בכל רחבי הארץ בשיטת הביניה הקלה, שהיא גם יותר מהירה, דבר שתאם את צורכי השעה.

הבנייה הקלה והמזורזת התמסדה על ידי כך שהותקנו תקנות והוצא לאור מפרט מטעם מכון התקנים - הוא מפמ"כ 422 המחייב בכל דבר ועניין את הבנייה הקלה למגורים בישראל.

בת"א 1741/96 אלדור ואח' נגד שיכון ופיתוח ואח' בית המשפט המחוזי בירושלים, נדונה פרשת תביעתם של בעלי 20 דירות שנבנו בשיטת הבנייה הקלה, ונתגלו בהן ליקויי תכנון וליקויי ביצוע. פסקי הדין בתיק הנ"ל ניתנו על ידי השופט יעקב צבן על פני שלושה מועדים - והצטברו יחדיו לתמונה כוללת, רק משהושלם פסק הדין האחרון ביום ט"ו כסלו תשס"ה (28 בנובמבר 2004).

בשני החלקים הראשונים של פסק הדין הנ"ל נפסקו פיצויים כספיים לטובת הדיירים על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, דבר שמנע דיון מעמיק בליקויים, ואילו בפסק הדין השלישי באותו תיק נדונו היחסים בין הנתבעת שמכרה את הדירות (שיכון ופיתוח לישראל בע"מ) לבין מי שייבא את המבנים מחו"ל ומי שהקים אותם בארץ.

בסעיף 6 לפסק הדין הסוגר, נאמר:

"אין חולק כי הבתים נבנו בשיטת 'בנייה קלה', על-פי תקנות התכנון והביניה (בנייה קלה - הוראות שעה), התשנ"א - 1991, ובהתאם למפרט מכון התקנים מפמ"כ 422".

משמעות הדברים היא כי מפמ"כ 422 מחייב בביצוע הבנייה הקלה.
פרשנות יותר מפורטת מצויה בת"א 1107/95 אלקיים ואח' נ' שו"פ, ביהמ"ש המחוזי בחיפה, שופט: מ' נאמן, [פסק דין מיום ה' באדר תשס"ב 17 לפברואר 2002], ובו נכלל תיאור הרקע לתופעת הבנייה הקלה והמהירה באותן שנים:

"על רקע העלייה ההמונית בראשית שנות ה-90 והצורך הדחוף להכין דירות בפרקי זמן קצרים ובמחירים נמוכים, התקשר משרד הבינוי והשיכון (להלן: "משה"ש") עם צד ג' שייבא את "הבתים" (להוציא משטחי הבטון) מנורווגיה והרכיבם בארץ.

היה ברור כי בתים אלו לא עומדים בדרישות חוק התכנון והבנייה והתקנות שהותקנו על פיו ולכן, לשם הכשרת יבוא הבנייה הקלה ושיווקה בארץ, הותקנו תקנות מיוחדות והן:

1] תקנות התכנון והבנייה (בנייה קלה - הוראות שעה) התשנ"א - 1991.
2] צו הפיקוח על מצרכים ושרותים (בתים מבניה קלה התשנ"ב - 1991).
3] צו התקנים (בתים מביניה קלה, פטור ממילוי אחר דרישות התקנים הגשמיים (התשנ"ב - 1991).
4] מפמ"כ 422 של מכון התקנים, פורסם בפברואר 1991, תוקן באפריל 1992, (ראה נספחים 1,2 לתצהירו של מר יפים רויטברג).
המפרט הזה קובע כי בתים המיובאים יעמדו בתקן ישראלי או לחלופין בתקן שפורסם על ידי מכון התקנים של ארצות המוצא (לפי רשימה סגורה) להוציא ביסוס המבנה, בידוד תרמי, מערכות החשמל, טלפון, גז והאנטנה שחייבים להתאים לתקן הישראלי".

לגופו של עניין, חוק המכר (דירות) תשל"ג - 1973, וכן גם התקנות והתקנים, כל אלה חלים על הבנייה הקלה, למעט נושאים ספציפיים אשר לגביהם נקבע כי חלים לגביהם הוראות אחרות, כגון: מה שנקבע בתקנות לעיל ומה שנקבע בגוף מפמ"כ 422. זאת למרות הערתו של השופט נאמן לפיה ניתן להבין בטעות כי המפמ"כ יוצר הקלות כלשהן בדרישות;

הקביעות החריגות הן ברובן החמרה והקפדה יתירה על נושאים שונים אשר ההתייחסות לגביהם בתקנות ובתקנים היא חלקית או אפסית, וכן גם השלמת נתונים שמאפיינים בעיקר את הבנייה הקלה.
במפמ"כ 422 דרישה יותר מפורטת לגבי ניקוז גגות רעפים ואוורורם - דבר שמצא את ביטויו בפסקי הדין. כך גם לעניין הבידוד והאיטום, שהם נושאים ייחודיים ושונים בבנייה הקלה לעומת הבנייה הקונבנציונאלית.

מעניין לראות בת"א 1741/96 הנזכר כיצד בית המשפט מטיל אחריות על המוכר (שו"פ) לעניין בדיקת התכנון של בנייני - היבוא, בצד אחריות היבואן:

"תכנון הבתים הינו באחריות הכשרת הישוב וארא, שהרי מדובר בבתים שהובאו לארץ מפורקים, נבנו והוצבו באתר. עם זאת, אין חולק כי התוכניות נבדקו היטב על-ידי שו"פ (משרד השיכון) ואנשי המקצוע שלו והן אושרו מראש בטרם יובאו וסופקו הבתים, ומן הסתם ניתן היה לבצע השינויים הפשוטים האלה בתוכניות.
ממסמך צג2/א מיום 6.8.91 עולה, כי עוד בשנת 1991 נבדקו התוכניות ואושרו על-ידי משרד השיכון וחזקה על מומחיו שהיו ערים גם לתקנים ולהתאמת התוכניות לתקנים. בשלב זה ובכל שלב אחר של התכנון, הבנייה והמסירה של הבתים לא באה הערה של שו"פ בנושא תכנוני זה. יתר על כן, מכון התקנים אישר כי התוכניות הן בהתאם לתקן המאושר (צג2/ב מיום 10/5/92). האחריות לתכנון הינה על הכשרת הישוב וארא כמי שיבא, סיפק והקים הבניינים, אולם היתה בידי שו"פ (משב"ש) החובה, היכולת וההזדמנות להקטין הנזק ואף למנעו מראש. לפיכך, אין לחייב את הכשרת הישוב וארא בנזק עקב ליקויי התכנון הנ"ל".

עינינו הרואות כי כלפי הדיירים (רוכשי הדירות) עומדת הזכות המלאה לקבל דירות המותאמות בכל להוראות החוק והתקנות החלים בישראל, ואין ליבואן או למוכר אפשרות להסתתר מאחורי הטענה כי כביכול מדובר ביבוא ולכאורה חזקה על היצרן בחו"ל שמוצריו עומדים בתקנים הזרים.
על אף היות המבנה תואם את התקן בארץ הייצור, הרי חובה על היבואן לבדוק מראש את התכנון ולמדר את היבוא בהתאם לסטנדרטים החוקיים בישראל.

זה המקום לציין כי רמת התקינה וחקיקת המשנה בישראל היא מהגבוהות שבארצות המערב, ובמגוון רחב של נושאים הדרישות בארץ יכולות להוות דוגמא ומופת;
היישום הלכה למעשה - לא כל כך...

אמנם מהחלק הסוגר של ת"א 1741/96 משתמע כי חוק המכר (דירות) אינו חל ביחסים שבין המוכר לספק, אך הדבר לא נוגס בזכויות הקונה (רוכש הדירה) וכלפיו כאמור החוק חל.

עוד ניתן ללמוד מכלל פסקי הדין הנזכרים שני דברים:
א. הפיצוי לדיירים צריך לכלול רווח קבלני, שכן זהו אחד ממרכיבי העלות.
ב. התקן/תקנה/מפמ"כ הקובעים ביחסי הדיירים עם החברה שמכרה את הדירות הם אלה החלים במועד הרכישה.

למען איכות המגורים, אף "הזמניים" ב"מבנים ארעיים", מוצע לבצע הליך של בדיקת המבנים ומיצוי הזכויות בהתאם לתוצאות הבדיקה.

תאריך:  11/08/2005   |   עודכן:  11/08/2005
ד"ר אינג' אברהם בן-עזרא

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
ליקויים בבנייה הקלה
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
דייר בגוש
12/08/05 08:29

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
אחד הדברים שהציונות הגשימה ובו אנחנו גאים, הוא תחיית הלשון העברית. לפיכך, שקיעתה של השפה העברית מסמנת את פעמי קץ הציונות. קחו למשל את המושג השקרי "תוכנית ההינתקות". הרי ברור לכל בר-בי-רב שלא תהיה שום "הינתקות" מרצועת עזה. "הינתקות" במובנה הלשוני התקני, היינו ביטול כל קשר בין מדינת ישראל לבין רצועת עזה.
11/08/2005  |  דודו אלהרר  |  מאמרים
צפינו ב"תפילה" ליד הכותל נגד ההינתקות. בהפגנות ובחסימות רואים את הכיפות הסרוגות ממלאות את מסכי הטלוויזיה. שומעים את קולות רבני החרדים קוראים ל"קריעה" על ההינתקות. מאזינים למפקדים המבקשים שלא יצרפו אליהם "חיילים" של ישיבות הסדר. חשים את גלי הההתנגדות בעיירות פיתוח, בשכונות מצוקה, וחוששים מההתנגדות לפינוי במקומות התכנסות של אוכלוסיה בעלת נתונים סוציו-אקונומיים (חברתיים-כלכליים) נמוכים.
11/08/2005  |  ד"ר שמואל גורדון  |  מאמרים
שלב ההינתקות הגיע לנקודת אל חזור. כמו החללית "דיסקברי" ברגע שמגיעה לנקודת הכניסה לאטמוספרה בדרכה חזרה - נקודה ממנה אין חזרה, אין ניסים, אין תיקונים, אין שינויים, רק דהירה היסטרית למטרה, לאדמה ולהגיע בשלום לנחיתה ולתהילה.
11/08/2005  |  עו"ד אברהם פכטר  |  מאמרים

11/08/2005  |  מירב לוי  |  מאמרים
בהסכם הפירוד יש להתייחס לכל האספקטים הנובעים מיצירת שני עסקים חדשים למעשה, מהעסק המשפחתי המשותף שהיה קיים בעבר, ובכלל זה שם העסק, אי תחרות, לקוחות, התחייבויות ועוד.

פורומים
כלכלה/עסקים
נדלן
סביבה
תשתית
כתבות מקודמות
מלון כורש
כורש - מלון בוטיק חדש
אתר ריזורט
צימר יוקרתי לך ולאשתך
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט