|   15:07:40
דלג
  מיכאל שרון  
פסיכולוג ניסויי על צד שמאל
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
איך מלבישים את הבית? טרנד עיצוב הקירות
קבוצת ירדן
פעילויות חווייתיות עם המשפחה בתקופת החגים

על מניפולטיביות וחוסר יעילות

הקמת מאות המונומנטים לרבין לאחר הרצחו משרתת מגמה לא מודעת לעצמה של הקפאת כוחות החיים והתבונה הערה בפני השגב הנורא של המוות ובפני אנשי השררה הסוגדים לו ומזרים אימים על האוכלוסיה מתי תשוב החברה הישראלית להעצים את דחפי החיים ואת כל מה שטבעי, חי, נושם ובונה?
14/11/2005  |   מיכאל שרון   |   מאמרים   |   תגובות

במאמר קודם כאן דובר על שלב אנדמי (סופני, ממאיר) בגישה הקולקטיביסטית (הממעטת ממשקל האינדיבידואל ותכונותיו היוצרות, והרואה בו את רכוש הקולקטיב, עבד לכוחות השררה) והוא שלב ההתגודדות. בשלב זה בולטת ההצטפדות וההרמטיות הנוראה של רבים מבני שדרת השררה, שאינם פתוחים עוד לשיח של תבונה חיה ואמת, אלא הפכו למעין מאובנים, בדומה למפלצת מרובת הראשים "מדוזה" המתוארת במיתולוגיה היוונית.

פעולותיהם נראות כמכוונות במידה מכרעת לניכוס וביזה (במין מצח נחושה חסר בושה נוסח "ימי פומפיי האחרונים"), ודומה שהם בוערים באש זרה של תשוקת קירבון. קירבון המעולים והיוצרים. תכופות, מי שיש בו חיות בונה (במפעל התעשייתי, באירגון הכלכלי, המדיני או האקדמי, בנישה הפוליטית וכו') מסומן על ידם אוטומטית כאויבם הטבעי, שיש לשתקו, לנטרל את חיוניותו תחת דיכוי מצמית, או להכחידו באופן איטי באמצעות "יבושו" והמאסת חייו בכל דרך.

בעיית מפתח הקשורה בכך היא אי היעילות והרשלנות הנוראה בתכנון וביצוע ברבים ממוסדות המדינה ואירגוניה הכלכליים. דוגמה אופיינית לכך היא התחבורה הפקוקה בדרכי ישראל, כאשר כתחליף להרחבת הכבישים והצבת תשתית ראוייה, בא שילוט ותועמלנות מאסיביים, היוצרים את הדימוי השקרי (בניגוד למקובל במערב) של "הנהג הטוב - הוא הנהג האיטי". זאת תוך דגש תועמלני וצדקתני על ה"צורך בנהיגה זהירה" שאינו מוסיף כל מידע, אינו תורם כלום. ולמעשה בדיוק ההיפך - עודף השילוט והרמזורים פוגעים בזרימת התנועה ובשיקול הדעת הנהגי-מרחבי הספונטני ומגבירים את אחוז התאונות הקטלניות כפי שבדיוק אירע בשנים האחרונות, עם התגברות תועמלנות "הזהירות בכבישים" ואכיפה הבלותית. והרי מחקרים מצאו כי אין כל קשר סטטיסטי בין נסיעה מהירה ותאונות.

במדינות המערב, בניגוד לישראל, לעומת זאת, מסולקים מיד מהכביש על-ידי שוטרים, נהגים הנוסעים באיטיות ובולמים את זרימת התנועה, נערכת להם בדיקת שכרות ונרשם דוח. אמור מעתה: הדגש הצדקתני על זהירות ואיטיות כתחליף להשקעת מיסינו בהרחבת הכבישים - עוד היבט בולט של ישראבלוף, כשהסיאוב וחוסר היעילות המלווים בצדקתנות משמשים כאן בערבוביה. אי בודד במדבר הסיאוב וחוסר היעילות הוא משרד הפנים, כאשר תחת השר הממונה אופיר פינס ותחת מנכ"ל מצויין, הפך לנווה מדבר של יעילות מדהימה ואדיבות.
הייתי אומר שחובה על אנשי משרד הפנים לקיים הדרכה לשאר הפונקציונרים במשרדי הממשלה (כולל משהב"ט) ובאירגונים כלכליים פרטיים, כיצד מקיימים אירגון יעיל ואפקטיבי.

אבל הגישה הרווחת, שמוטיב בולט בה הוא ראיית הזולת כמושא (אובייקט) למניפולציה גרידה, מקרינה לשכבות נרחבות של החברה הישראלית. היא מתבטאת בתחושה הנכוחה הרווחת בציבור, שנבחריו הפוליטיקאים עניינם רק בכוח אישי, בשררה ובכספי השחיתות. למשל, הפרטת חברות הענק הציבוריות לאוליגרכים הישראלים בעבור אחוז קטן מערכם, כשהפוליטיקאים אף הם, על-פי שמועות עקשניות, גוזרים קופון יפה ב"עסקות" הללו.

דוגמא למכירת "צים" במחיר מגוחך


[קישור]

כאן המקום לומר שהניאו-ליברליזם בצורתו הגולמית והפרימיטיבית (ללא בקרות) המתופעל בישראל, כושל והפך למשהו בדומה לסדום הרוסי, בו האוליגרכים השתלטו על משאבי המדינה באפס מחיר, ורב העושק והפרע כלפי האוכלוסיה. כך, תנאי הכרחי לכלכלת שוק חופשי ניאו-ליברלית ומשגשגת אינו מתקיים בישראל: אתיקה יצרנית גבוהה ומיעוט הסיאוב אנושי. לכן נדרשות כאן בקרות וענישה קשה על עבריינות ושחיתות כלכלית.


הבט משלים של גישת "הזולת כאובייקט", הסיאוב וחוסר היעילות, מתבטאים גם בריבוי מעשי אונס וניצול מיני. אתמול (13.11.05) דווח על מקרה אופייני, אחד מרבבות ב-15 השנים האחרונות: בכיר באקדמיה ניצל את מעמדו הרם לסחיטה מינית מנשים רבות התלויות בו במעמדם בעבודה. וכבר היה שוחד מיני במשרד החוץ, במשרד התעבורה (בין היתר: טסט תמורת "מספר"), אצל המעריכים מטעם המדינה של נזקי טיליו של סאדם חוסיין במלחמת המפרץ הראשונה ברמת גן ובמקומות אחרים (דווח במקומונים שהיה שם ממש תעריף קבוע של גובה הפיצויים כפונקציה של סוג תנוחת המשגל ואופן החסד המיני והיקפו), ואיפה לא. גישת "הזולת כאובייקט" מתבטאת גם בגבור האלימות וההתעמרות במשפחה למימדי מגיפה, ובכך ששיעור האלימות בבתי ספר בישראל הוא הגבוה ביותר בעולם.

כל אלה יוצרים התרסה איומה בפני תחושות הצדק הטבעי הספונטניות ביותר לפיהן יש לתגמל על תרומה משמעותית ועל מצויינות בונה ויוצרת. ולא לרמוס, לדרוך, להעניש, לנצל ניצול יתר חסר תמורה, לבלום, להכחיד, לנטרל, להכפיש ולהפשיט עירום מקניין ומשאבים. כך, תחושה כללית המלווה מצד ההמונים את שלב ההתגודדות היא תחושה נוראה של שרירות וגחמה פרועה וכוחנית מצד גורמי השררה, אליטות האקדמיה, התקשורת, הכלכלה, תחושת הפקר של לית דין ולית דיין, אי אחריות בוטה, ובעיקר, חוסר לב חי ותבונה צלולה ורגישה, עד לזרא.

משל מובהק לרשלנות הקשה, האטימות עבת העור וחוסר האחריות שצמחו במקומותינו, היא אוניית "צים אסיה" שפגעה בספינת דיג יפנית בליל ה-29 ספטמבר השנה, ותחת להציל את 8 הימאים היפנים שמצאו את ספינתם הפוכה ואת עצמם במים 40 מייל מהחוף הקרוב ביותר, שינתה כיוון ונסה מהמקום. ועוד הכחישו את העניין במצח נחושה, עד שהאמת העירומה הוצגה קבל עולם בתצלומי לוויינים ובעדות הניצול היחיד.

כל אלה, אי אפשר שלא יהיו בעלי השלכות של בלימת המשק והכלכלה, ואכן התבשרנו השנה, בניגוד למדדים הכלכלים המרנינים שמפרסם האוצר, כי השכר הממוצע (שהינו בסביבות 7,400 שקל) שוב ירד בכמה מאות שקלים. דומה כי שיעור כוח העבודה מכלל האוכלוסיה ופיריון העבודה, שהם הנמוכים ביותר במערב (ב-25 אחוז פחות), בנוסף לשחיתות בריבוי היבטיה, שהיא הגבוהה ביותר במדינות המערב, שמים לאל את הציפיות המופלגות שהתוצר או טו טו יתחיל לעלות בשיעורים של 5-6 אחוז לשנה. וכן שהיצרנות הישראלית, לאחר "שעלתה על דרך המלך" (כרגע התוצר לנפש הוא בסביבות 17,500 דולר לשנה, בדומה ליוון) , תמצה את הפוטנציאל האנושי שבה, ועד מהרה "נשיג כלכלית את המתוקנות שבמדינות", כגון אירלנד, דנמרק, נורווגיה (שם התוצר לנפש הוא בסביבות 36 אלף דולר לשנה). אלא ששם עובדים וקשה, פיריון העבודה גבוה, והיושר האישי והציבורי הוא ללא דופי. ובכוח מה נשיג אותם? אמביציה? לא מספיק.

זו תחושת חוסר אונים המובילה את רוב הציבור לאפאתיה (אדישות) ושיתוק רצון החיים והיצירה שלהם. וכך, התרבות והמילה הכתובה במדיה הופכות בדרך כלל לשמנוניות כהה במקרה הטוב, ולמסכת רמיה והונאת הציבור במקרה השכיח.

במקביל, מוצפים הציבור והמדיה הישראלית במידע אודות "חוקרי" עב"מים ותקשור עמם, פולחנים פגאניים משונים, מרפאים בעזרת חייזרים, בעלי תיאוריות קונספירטיביות ביזאריות ושאר הבלים. אלה פועלים להקנות את התחושה לאנשים שהם חסרי אונים וכפופים לגורמים ערטילאיים, חסרי אנושיות אך תכופות מונומנטליים וכל יכולים הפועלים מאחורי הקלעים.

אכן, השרלטנות הנוראה של המעלים באוב, המעוננים ו"חוקרי" העב"מים, המתקשרים עם רוחות רפאים וחייזרים, הקוראים בעלי-תה ובקפה-בוץ, המורים הרוחניים המטיפים הבלים, ידעני תיאוריות קונספירציה ביזאריות, רבני ויסקי ונוכלי קבלה להמונים, כל אלה יוצרים אווירת עיוועים של סגידה וכניעה לכוחות ערטילאיים אך חובקי כל. כוחות קפריזיים, דמוניים ולא רציונליים. אלה, בצירוף לנופך ה"צהוב" והסנסציוני המתלווה אליהם, מנציחים את התחושה שהאדם הוא קורבן של כוחות משונים שמעבר לשליטתו, כוחות שאינם רציונליים, המתריסים כלפי שכלו הישר ותחושות הצדק הטבעי האנושיות.
ומכאן, אם אנו חיים כביכול בעולם תעתועים, וכוחותינו השכליים אינם מתאימים להבנת המציאות, או אז הכל הולך.

כשהשכל חסר ערך, כשלעגנות ליצנית פוגשת את התבונה והשכל הישר האנושי, כשאבסורדים משונים שולחים אצבע משולשת ושרירותית בפני תחושת האחריות, היושרה והצדק הטבעי, או אז יש רק גורם בר-קיימא אחד. זהו הכוח העירום, האלים, הבוזז הפוגעני. אין עוד שיפוט עצמאי, אלא כוחו של העדר, ההתגודדות הכנופייתית ומנהיגיה השליליים ואנשי השררה הפרועים הם הממשות היחידה אז.

במידה שיש תנופה בולטת הנראית כעשייה כלשהי בשלב זה, הרי דומה שהיא פועלת לעיתים קרובות, הגם שבאופן לא מודע, בשירות דחפי המוות, ההכחדה והקירבון, תוך פולחן סמוי ולא מודע לעצמו של המוות. כזו היתה העקירה והחורבן בגוש קטיף. כזה היה שחרור מאות מחבלים עם דם על הידיים (שכמה מהם כבר ביצעו מאז פיגועים בישראל) עבור שלושה שלדים וסוחר סמים אחד (אלחנן טננבאום). כזה היה הספקטקל הקמאי (קדמוני, נחשל) באיזור פיתחת רפיח לפני כשבעה חודשים, בו מאות חיילים נראו זוחלים על ארבעתם בשרב על שבילי חול, בשביל לאתר כמה רצועות עור של חיילים שהתרסקו בפיגוע (שני חיילים נהרגו במהלך הפעילות הזאת מאש המחבלים, שכנראה עלצו עקב השיגיון ועטו על "המציאה").

כאן אנו רואים, אגב, משהו בדומה לנטייה הפרעונית חדורת הסגידה לעולם המתים להשתמש באנשים כעבדים בשירות משימה סיזיפית המאדירה את המוות. מוטיבים לא מודעים אך פעילים של פולחן המוות בחברה הישראלית, בשירות שררה הרמטית, נוכחים בין היתר בהקמת מאות המונומנטים לרבין לאחר הרצחו. שוב, הדבר משרת מגמה לא מודעת לעצמה (הנוקטת בהצדקות שונות) של הקפאת כוחות החיים והתבונה הערה בפני השגב הנורא של המוות ובפני אנשי השררה הסוגדים לו ומזרים אימים על האוכלוסיה, במעין מניפולציה (שדומה שאין לה דבר וחצי דבר עם מערכת ערכיו של רבין המנוח, אך מבוצעת בשמו, כמובן...).

מתי תשוב החברה הישראלית להעצים את דחפי החיים ואת כל מה שטבעי, חי, נושם ובונה?

תאריך:  14/11/2005   |   עודכן:  15/11/2005
מיכאל שרון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בשבת כל הספסלים בשדרה היו תפוסים. ראיתי את בועז מסתובב עם כלבתו ולא מוצא מקום לשבת. נשים ופעוטות תפסו את מקומו השבועי ואף אחת לא פינתה מקום לאיש גבה הקומה שכה התאווה לנוח. שמש ורוח שיחקו מחבואים, כאשר התקדמתי לעברו: "שלום בועז, איזה יופי לראותך". שמחתי כל- כך.
14/11/2005  |  יהודית מליק-שירן  |   מאמרים
"בעוד שנה", כך בישרת לאומה בערב יום העצמאות, "אני אהיה ראש הממשלה הבא". אתה? ראש ממשלה?? אני מודה - מינגלת אותי מצחוק.
14/11/2005  |  נרי אבנרי  |   מאמרים
אֲדוֹנִי הַנָּשִׂיא,
14/11/2005  |  ראובן ריבלין  |   מאמרים
כידוע, החל מתחילת שנת 2006 אסר המפקח על הבנקים לאפשר ללקוחות הבנק להיות ביתרת חובה שאינה מוסדרת במסגרת אשראי.
14/11/2005  |  עו"ד אבי זילברפלד  |   מאמרים
מטרתם של הממשלה והכנסת, בחקיקת החוק הידוע כ"חוק בכר" היתה לכאורה להפקיע את המונופול של הבנקים בשוק ההון. אבל, במודע או שלא במודע, לא השיג חוק זה דבר: המונופול נשאר, רק שהוא עובר במהירות מ-5 בנקים ל-4 חברות ביטוח. זאת ועוד, הביקורת על חברות הביטוח עלובה, ביחס לביקורת על הבנקים, כפי שנראה בהמשך.
14/11/2005  |  אלעזר לוין   |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רבקה-תפארת חקק
רבקה-תפארת חקק
רשמתי את כל פרטי ההודעה: שמו של המודיע ושמו של הנפטר... אבל, רגע לאחר מכן, הוזעקתי לקבל פקס עם הודעה דחופה לשר
צבי גיל
צבי גיל
ה"נאום לאומה" היה מכוון הפעם לא רק לשני בתי הקונגרס אלא לכל האמריקניים ומבחינה זאת זה היה נאום בחירות מובהק ומוצלח מאוד שזכה לקהל צופים אדיר ששום מועמד במערכת הבחירות לא קיבל
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי איש המטרייה חייב ללכת, והדמוקרטיה במיטבה זועקת כי על עמיתיו לסיעת הליכוד לבחור "ברעך הטוב ממך"
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il