style News1 | על השפה העברית
הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   דת ומסורת  שפה ושיח  תרבות 
בלוגים / בעל טור
טלפון:  04-6390173
פקס:  04-6391647
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון + / תגיות מחלקה ראשונה
אישים פירמות מגשרים
מוסדות אתרים מושגים
אדריכלים בנקאות/השקעות יועצים
רופאים חברות ביטוח רואי חשבון
שמאים חברות ציבוריות רשויות
עיתונאים ביה"מש/שופטים עורכי דין
איש תקשורת
איתן אבריאל, (נולד 11 בדצמבר 1960), איש תקשורת ישראלי.
[צילום: איציק וולף]
עיתונאי
אבנר הופשטיין (נולד: 1969), עיתונאי ישראלי, מרבית פעילותו המקצועית הוקדשה לעיתונות חוקרת.
[צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
חבר כנסת
עמיר פרץ (נולד: 3 בספטמבר 1952), פוליטיקאי ישראלי, חבר כנסת, כיהן בעבר בתפקידי שר הביטחון והשר להגנת הסביבה. כמו-כן כיהן כיושב-ראש הסתדרות העובדים. מב
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
ועוד המעיין יפכה
21/05/2018   |   יצחק מאיר
 
 
 
שקרים און-ליין על הטבח
21/05/2018   |   איתמר לוין
 
 
 
זכות ההגנה העצמית
20/05/2018   |   יוני בן-מנחם
 
 
 
מסחטת הדמעות של החמאס
19/05/2018   |   יוסי אחימאיר
 
 
 
רוני אלשיך סיים את תפקידו
19/05/2018   |   חיים משגב
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
על השפה העברית

האמנם ריבוי המלים מעיד על עושר השפה? השפה נועדה לבטא מחשבה ולאפשר דיבור. אין רעיון שניתן לבטאו באנגלית ולא ניתן לבטאו בעברית. אם ניתן לבטאו ביתר קיצור - היתרון הוא זה, אם חיסרון?

▪  ▪  ▪
אני נוטל לידי מילון עברי-אנגלי, אנגלי-עברי, ומשווה: 294 עמ' מימין לשמאל בעברית, לעומת 399 עמ' משמאל לימין באנגלית. אני בודק ושואל איזו שפה יותר עשירה, העברית או האנגלית - ורוב התשובות הן כי "ברור שהשפה האנגלית יותר עשירה - ראה והשווה את המילון...".

לא די בכך.

ספרי, "תבונת העדות" - בנוסח העברי, תורגם לאנגלית תחת השם “The Wisdom of Testimony”, כלומר, נדרשו 4 מלים באנגלית, 8 הברות, 20 אותיות, על-מנת לבטא בסך הכול 2 מלים בעברית, 5 הברות, 10 אותיות.

אני גם זוכר כי טקסטים של פרסומות המובאים בשפה זרה תמיד יותר ארוכים ומסורבלים מאשר בעברית, בין אם המקור עברי ובין אם המקור זר. ולהלן להמחשה נוספת של ההבדלים בהם מדובר, פרק קצרצר בעברית ובהמשכו אותו הפרק באנגלית מהספר הנזכר:

עברית:

לבוקר במערב ארה"ב אירע אסון - כלי כבד לעבודות עפר נחת עליו ועל סוסו, הסוס מת, ואילו הוא נפגע בגופו. על-פי ייעוץ שקיבל, הגיש תביעת פיצויים לבית המשפט נגד החברה בעלת הציוד הכבד הנ"ל.
בבית המשפט שאל אותו עורך הדין של הנתבעת:
"האם זה נכון שמיד לאחר התאונה, ניגש אליך מרשי ושאל האם אתה מרגיש טוב, וענית כי הנך חש מצוין?"
הבוקר ענה -
"כן, אבל..."

אנגלית:

A cowboy in the Western United States had a disaster. Heavy earthmoving equipment toppled over and landed on him and his horse. The horse died and the cowboy was badly injured. According to the advice he received he submitted a compensation claim against the company owning the heavy equipment.
In the courtroom the lawyer of the plaintiff asked him.
“Is it true that immediately after the accident my client came and asked you if you were feeling well and you replied that you were feeling fine?”
The cowboy answered:
“Yes, but, . . .”

השוואה

"ספירת מלאי" מראה כי בקטע הנ"ל נעשה בשפה העברית שימוש ב- 65 מלים, ואילו באנגלית נעשה שימוש ב- 91 מלים.

"הנרקוד?" = “Shall we dance?”

והקורא מוזמן לתרגם גם:

"מזקנים אתבונן" [תהלים, 100],
"הכצעקתה?"....
"מי ייתן ואדע" [ביטויו של הרלב"ג בצמתים קשי הבנה בכתובים].

כאן עולה השאלה: האמנם ריבוי המלים מעיד על עושר השפה? השפה נועדה לבטא מחשבה ולאפשר דיבור. אין רעיון שניתן לבטאו באנגלית ולא ניתן לבטאו בעברית. אם ניתן לבטאו ביתר קיצור - היתרון הוא זה, אם חיסרון? התשובה ברורה ולא טעונה כלל הוכחה: יתרון.

יש לה, לשפה העברית, יתרון על השפות הלטיניות דווקא בקיצורה ובתמציתיותה, ואין קיצור ותמצית אלה מהווים תעודת עניות, אלא דווקא עושר.


יש לבחון מחדש את הביטוי השגור בפי כל - "חידוש השפה העברית", הנאמר בהקשר לרענון מסוים שהחל לפני כמאה שנה, והמפריזים בהתבטאותם מכנים זאת גם - "החייאת השפה העברית".
עם כל הכבוד לאישים שנחשבים מחדשי השפה העברית, ועם כל ההערכה לתרומתם החשובה למען הפצתה של השפה העברית, אשר בוודאי נבעה מאהבתם את השפה, הייתי נוהג ביתר צניעות כלפי השפה ומזכיר כי גם משוררי ספרד - ובראשם יהודה הלוי, שלמה בן גבירול, משה ואברהם אבן עזרא - לא זכורים לנו כמחיי השפה העברית או מחדשיה.

אלה גם אלה אהבו את שפתם, כינוה: שפת הקודש, השתמשו בה והשתבחו בה, ואף אם הוסיפו פירושים, הרכיבו מלים, צרפו צירופים מלשונות זרים, המציאו מטבעות לשון, כתבו ויצרו - רחוקים הם מכתר החייאתה או אף מכתר חידושה.

להזכיר; השפה העברית - היא שפת התנ"ך, היא שפת המשנה והגמרא, היא שפת חכמי ספרד, היא גם שפת ההשכלה, ושפת הישוב בא"י לאחר קום המדינה - היא השפה היחידה מבין שפות אנוש אשר מדוברת, נקראת ומובנת זה אלפי שנים. תלמיד בכיתה א' בן ימינו קורא ולומד בבית הספר את שנכתב בספר בראשית ומבין את הכתוב. יש אומנם שפות עתיקות בדומה לעברית אך הן שפות חסרות שימוש ורק הארמית בת שימוש מה בעקבות תרגומי ספרים שנכתבו בעברית - לארמית, דבר שנעשה לפי צרכי השעה בדורות עברו, ובנוסף, בעקבות יצירה בעיקר של יהודים בשפה הארמית בתקופות גלות שונות.

העברית, כשפה של דיבור וכתב, לרבות כתבים מדעיים בכל תחומי המדע, היא יחידה במינה וביתרונותיה.


עושר השפה העברית בא לידי ביטוי במלים נרדפות ובמלים בנות משמעויות שונות, אף נוגדות. ראה בעניין זה דברי אשת איוב בעקבות סבלו (איוב, ב' 9): "ותאמר לו אשתו עודך מחזיק בתומתך, ברך אלוהים ומות", כשהפירוש של "ברך" הוא היפוכו של הפירוש השגרתי למלה זו - והוא - קלל. ראה גם פירוש רש"י לנאמר בבראשית ל"ח 26, על יהודה ותמר: "ויכר יהודה ויאמר: צדקה ממני, כי על כן לא נתתיה לשלה בני, ולא יסף עוד לדעתה". לפי רש"י, משמעות "ולא יסף עוד לדעתה" יכולה להיות שיהודה לא הוסיף לשכב עם תמר, כמו גם שיהודה לא פסק מלשכב עמה מאז אותו אירוע ידוע.

וזה המקום להעלות, בדרך אסוציאטיבית אמנם, חמש מתוך שורה ארוכה של מלים וביטויים המתארות קיום יחסי מין: "שכב", "ידע", "בא", "בעל", שגל" - כולן מכתבי הקודש ובנות שימוש עכשווי בלשון נקיה.

אי אפשר שלא להתייחס לעובדה כי חלק נכבד מחיבורו הגדול של הרמב"ם, "מורה הנבוכים", נסב על ניתוח לשוני-פילוסופי של מלים בעברית, ולהלן ציטוט מדבריו בפרק ו' חלק ראשון בספרו הנ"ל בתרגום הרב י' קאפח, הוצ' מוסד הרב קוק תשל"ז:

"איש ואישה שני שמות הונחו תחילה לגבר ולאישה. ואחר כך הושאלו לכל זכר ונקבה משאר מיני בעלי חיים, אמר: מכל הבהמה הטהורה תיקח לך שבעה שבעה איש ואשתו, כאילו אמר זכר ונקבה. ואחר כך הושאל שם אישה לכל דבר מתוכן ומתועד להיות מקביל לכל דבר אחר, אמר: חמש היריעות תהיינה חוברות אישה אל אחותה. הנה נתבאר לך כי גם אחות ואח נאמרים בשיתוף על דרך ההשאלה כמו איש ואישה".

זו השפה העברית אשר אהבתי.

תאריך:  26/06/2006   |   עודכן:  26/06/2006
ד"ר אברהם בן-עזרא

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
על השפה העברית
הודעות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
ליכודניקית
26/06/06 15:28
2
אליה לוי
8/01/08 09:59

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
לפני חמש עשרה שנה, הלכתי למשפט תנועה על עבירה פעוטה (במקום לשלם קנס). באולם המתינו מספר אנשים לתורם ועל המתרחש ניצחה שופטת שהקרינה גישה אימהית, נינוחה ורגועה. אחד הנאשמים שעלה למסור את עדותו נראה לה נרגש מדי. מוניץ עצרה את הדיון, ביקשה ממנו לשבת ולהירגע, ועברה לתיק אחר. לאחר שסיימה, שאלה את האיש אם לדעתו הוא רגוע דיו כדי להעיד, וכשהגיב בחיוב, עלה שוב לדוכן.
26/06/2006  |  שבתאי עזריאל  |  מאמרים
ראש ממשלת החמאס איסמאעיל הנייה שנבחר על-ידי אזרחיו "החפים מפשע" בתהליך דמוקרטי כשר למהדרין, עובד עלינו בעיניים: הנייה מכה בנו בשתי זרועות, "הזרוע המדינית" ו"הזרוע הצבאית", באמצעותן הוא משטה בנו, זורה לנו חול בעיניים, ומלהטט בכישרון מול המטורללים שלנו. "הזרוע המדינית" כאילו ואין לה מושג ירוק מי מחזיק את גלעד שליט, ו"הזרוע הצבאית" מתפקעת מצחוק על ספינת השוטים שלנו.
26/06/2006  |  גורי גרוסמן  |  מאמרים
כמה טוב ששר הביטחון שאול מופז שכח שהוא שר התחבורה, וממשיך להתנהג כאילו הוא שר הביטחון האחד והיחיד. בשבוע שעבר הודיע מר מופז כי הוא סוגר לאלתר את צומת מפגש מסילת הרכבת בבנימינה, לאחר מכן התבשרנו כי הסגירה היא למרות שהוזהר מר מופז כי אין מעבר אלטרנטיבי לרכבי הצלה וניידות טיפול נמרץ, ורכבי הצלה אלו יאלצו בעקבות החלטתו להאריך את זמן הגעתם לבנימינה בלמעלה מ- 20 דקות - דבר שעלול לעלות לתושבי הישוב במחיר כבד של חיי אדם.
26/06/2006  |  שימי קדוש  |  מאמרים
סיפור שלא היה ולא נברא:
26/06/2006  |  נרי אבנרי  |  מאמרים
על פי חוק חוזה הביטוח הישראלי, לא די בכך שהמבוטח ענה תשובות בלתי נכונות לשאלון שחברת הביטוח הציגה בפניו בעת עשיית הביטוח, כדי שחברת הביטוח תהא פטורה מחובותיה על פי הפוליסה.
26/06/2006  |  עו"ד חיים קליר  |  מאמרים



בלוגרים נוספים ברשת 
פסגת שתי הקוריאות – תפנית חדה בעלילה?
21/05/2018  |  07:37  |  איציק יונה
ספר חדש!
21/05/2018  |  07:07  |  שי צ'רקה
השבת במקור ראשון
21/05/2018  |  07:07  |  שי צ'רקה

יצחק מאיר
עומר כרמון
עומר כרמון
פורומים
דת ומסורת
שפה ושיח
תרבות
כתבות מקודמות
אריק כהן
תרשו לעצמכם לחלום על פרסום ורווחים דרך קידום אתרים
כתיבת המומחים
עיר של מלכים אמיתיים
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט