הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   משפט 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 יצחק ראובן, משרד עורכי דין
 שפינט-סיראי שרון
 מושקט יורם
 אשכולי-יהלום אוריין
 רייך שירה
 מנחם אברהם
 יצחק ראובן
 דרוקר משה
 דרוקר אורי
 שרמן יהושע
 צדקיהו אייל
 מיקי מיכאלוביץ
 דיאמנט אריאל
 ויקי אילון בטן
 פישלר (פיני) פנחס
 שטרנטל יוסף
 מאנדל ישראל
 שוב צבי
 נדולני קרן
 סירוטה-הולנדר דפנה
 פרץ עופר
 זוקין קרן
 בן-אריה יפעת
 פל אריאל
 דרליצ'מן קורל
 דרמר אמיר
 וינרוט יעקב
 וינרוט יחיאל
 נשר עודד
 ג'והן דוד
 וינרוט דב
 וולנרמן ישראל
 חדד עמית
 שויצקי אמיר
 רוט אריאל
 חי נתנאל
 הקר שמואל
 מרנס איתן
 איינס ליאב
 רובינגר אושר
 חוגרי אופיר
 טבול מתן
 פריש אריאל
 רייטן רפי
 בן-נחום שלמה
 פפיש ליאור
 מילשטיין נועה
 רייכמן רן
 שוב אביעד
 שוב משה
 שיף נעמה
 שוב שמואל
 שוב ושות', משרד עורכי דין
 ויזל נוגה
 יורם מושקט ושות', משרד עורכי דין
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
תסכול עכשיו
29/12/2016   |   רון בריימן
 
 
 
לסמוך על אחרים
29/12/2016   |   אברהם הללי
 
 
 
אסטרטגיה פרואקטיבית
29/12/2016   |   רפי לאופרט
 
 
 
מר טלוויזיה
29/12/2016   |   ציפי לידר
 
 
 
נתניהו חייך בתודה
29/12/2016   |   אריה גל
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
אם תודה - תיוצג

ביום 15.12.02 החליטה ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת לאשר במסגרת חוק ההסדרים, תיקון לחוק הסניגוריה הציבורית, ולפיו כל אדם שיוזמן להקראה במשפט פלילי במסגרת "יום הקראה מרוכז", יהיה זכאי לייצוג של הסנגוריה הציבורית, אם יש סיכוי סביר שמשפטו יסתיים באות מועד או במועד סמוך לו.

במילים פשוטות: במשפטים שבהם מתנהלות הקראות ביום מרוכז, יזכה כל נאשם (בלי קשר למצבו הכלכלי) לסניגור על חשבון המדינה אם רק יודה במשפט. אם לא יודה - לא יהיה זכאי לכך. מדובר בהסדר פגום מן היסוד, המנוגד לעקרונות היסוד של המשפט הפלילי.

ימי הקראות מרוכזים הם הליך חדש למדי, שאינו מעוגן בדר הדין הפלילי. הליך זה מתנהל מכוח החלטת הנהלת בתי המשפט, לאחר שהוועדה לענייני סדר דין פלילי במשרד המשפטים (בראשות השופט מצא) מצאה שניתן לקיים ניסוי ("פיילוט) ללא שינוי חקיקה. בינתיים הורחב הניסוי עוד ועוד, והוא כולל כיום את בתי המשפט השלום במחוזות המרכז, חיפה וירושלים.

הרעיון שביסוד ימי הקראות הוא להתיר לשופט היושב ביום הקראות (שופט המוקד) לעיין בחומר חקירה, לשמוע בהרחבה את עמדות התביעה וההגנה ואף את הנאשם, ולהציע אפשרויות לסיום ההליך בהסכמה באותו מועד, ובכך "לחסוך" זמן שיפוטי. זו, הוא "ששופט ממוקד" (תואר טעון משהו) לא יישב בתיק עצמו, ושהנאשם יהיה מיוצג.

לימי הקראות מוזמנים נאשמים בעבירות בהן בסמכות התביעה המשטרתית. בין אלה אפשר למנות תקיפה, אלימות במשפחה, פגיעה בעובדי ציבור, עבירות סם "קלות" (אך לא רק שימוש עצמי) ועוד. לא מדובר בזוטי דברים. בעבירות מעין אלה נגזרים גם עונשים של ממש, ונאשמים שמודים נשלחים לא פעם למאסר בפועל או בעבודות שרות וכמובן נושאים בעונשים אחרים (שלא לדבר על עצם הכתם שבהרשעה).

בשל כך שלרבים מהנאשמים אין ייצוג בישיבה הראשונה, וכדי "לחסוך" את הצורך בישיבה נוספת ( כך שהנאשם יובל לשכור סניגור פרטי), הוחלט זה מכבר למנות סנגורים ציבוריים להליכים אלה. עד כה, הפרקטיקה היתה ששופט היושב ביום הקראות ממנה סנגור ליום ההקראות בלבד על-פי שיקול הדעת שניתן לו בסעיף 18(ב) לחוק הסנגוריה הציבורית (השופט סבור שאינו יכול לנהל את המשפט כשהנאשם אינו מיוצג").

במאמר מוסגר נוסיף, ששיטת העבודה של ימי הקראות מעוררת לא פעם ביקורת הן בקרב סניגורים והן בקרב תובעים. לא פעם מדווחים עורכי דין על תחושה של "שוק" שבו יש הזדמנות לא חוזרת לסיום תיקים ב"זול" (זאת אומרת בעונשים נמוכים) על חשבון איכות הייצוג ובחינה עניינית של התיק ושל עמדת הנאשם. לשכת עורכי הדין הציגה את התנגדותה לפרקטיקה הנוהגת, ואת הסתייגויותיה להסדרים המוצעים בעניין זה.

נחזור לענייננו. מינוי סנגור מכוח שיקול דעת שיפוטי עורר בעיות שונות, ובהצעת חוק ההסדרים התשס"ג הוחלט לצמצם את שיקול הדעת רק למקרים בהם השופט סבור שיש חשש שייגרם עיוות דין ללא ייצוג, ומששוכנע שלאנשם אין אמצעים לשכור סנגור.

בד בבד, אישרה הוועדה להוסיף זכאות מלאה לייצוג (לפי סעיף 18(א) לחוק הסנגוריה הציבורית), שמולה עומדת חובת המדינה להעמיד את הייצוג על חשבונה, לנאשמים שמוזמנים בימי הקראות, כאשר יש יסוד סביר שיודו, כשהייצוג הוא אך ורק לצורך הליך ההקראה. יודו - ייוצגו; לא יודו - לא ייוצגו.

ישראל היא אולי המדינה הדמוקרטית היחידה שמתנה את הזכות לייצוג ציבורי (בחלק מהמקרים) בנכונות הנאשם להודות. מדובר, יש לזכור, לא רק בהטבה כספית משמעותית, אלא גם בשינוי פני הדיון בשל הייצוג. מעתה בעבירות משטרתיות המובאות לבית המשפט בימי הקראות מרוכזים, יהיה סדר דין אחד למי שיודה וסדר דין אחר למי שיכפור.

הסדר זה לוקה בפגמים קשים, המעוררים ספק באשר לחוקיותו. ראשית, ההסדר ייצור תמריץ לא סביר להודאה. ההסדר החדש יעמיד נאשמים בברירה לא הוגנת, שאינה מכבדת את חזקת החפות שלהם: האם לכפור ולנהל הליך לבד (בשל חוסר אמצעים למשל) או להודות, ולמזער את הנזק גם כאשר יש בידי הנאשם טענות הגנה טובות?!, זו בדיוק פרשת הדרכים הפגומה בה מצוי לפרקים מי שעומד לדין בעבירות תעבורה, כאשר עצם ניהול המשפט הוא עונש כבד מאשר הסנקציה שבהרשעה.

שנית, ההסדר, מפלה לרעה נאשמים שאינם מוזמנים לימי הקראות מרוכזים. כך, כל בתי המשפט המחוזיים בהן העבירות חמורות בהרבה, כך בית המשפט השלום בתל אביב, שהוא הגדול במדינה, וכך גם במחוזות בדרום והצפון. מעתה יופלו לרעה נאשמים בבתי משפט אלה לעומת נאשמים המוזמנים לימי הקראות (לעיתים בעבירות קלות בהרבה).

שלישית, ההסדר החדש קובע "ייצוג אוטומטי" ללא תלות במצב הכלכלי של הנאשם ולמעשה גם ללא תלות ברצונו. כך, גם נאשם בעל אמצעים ייוצג על-ידי הסנגוריה הציבורית על חשבון הקופה הציבורית.

רביעית, "הייצוג האוטומטי" מבטל כמעט לחלוטין את האפשרות שמי שמוזמן ליון הקראות יפנה לייצוג פרטי. זוהי פגיעה חסרת תקדים בחופש העיסוק של עורכי דין פרטיים העוסקים במשפט פלילי. בהינף חקיקה אחד, נפגעת התחרות החופשית, ואחד מן הענפים של המשפט הפלילי (עבירות של תביעה משטרתית) מולאם כמעט לחלוטין.

יש האומרים שהייצוג הסלקטיבי בימי הקראות עדיף על ימי הקראות ללא ייצוג, שכן שופטים דוחקים נאשמים לא מיוצגים להודות עוד לפני שהנאשמים עיינו כראוי בחומר החקירה. ייתכן שזה המצב. הפרקטיקה של ימי הקראות מזכירה מאוד את בית המשפט לתעבורה. רבים מגיעים לאולם לא מיוצגים ומנופפים לתובע בכתב האישום. התובעים מקיימים "רב שיח" קולני עם הנאשמים ועם סנגורים במטרה להגיע להסכמות במקום. אכן, בהליך כזה עדיף להיות מיוצג. אולם לא מתקנים רעה אחת במתן הכשר לרעה אחרת.

מה יחשוב אדם מן היישוב בעל הכנסה סבירה, שהגיע לבית המשפט לראשונה כנאשם ללא ייצוג (כמו רוב הנאשמים) כדי לברר מה מבקשת התביעה. בו במקום, ובלי שיבקש זאת מונה לו עורך דין ציבורי, שתוך עשרים דקות או חצי שעה, עיין בחומר החקירה, שוחח מעט עם הנאשם ואחר-כך עם התובע, הציג דבר זה או אחר לשופט ואחרי כל אלה יעץ לנאשם: אם תודה כזה וכזה יהיה עונשך, אבל אם לא תודה תצטרך לקחת עורך דין בשכר ואיני יודע מה יעלה בגורלו של התיק.

מה יחשוב אדם כזה - בין אם הודה ובין אם כפר - על עשיית צדק?, ומה יחושב על עניינו של בית המשפט בשאלה העיקרית: האם יש די ראיות להוכיח את אשמתו?. מותר לתהות האם הסדר הייצוג החדש - שאין דומה לו בשיטות משפט מוכרות - עומד בדרישות של חוקי היסוד המגנים על כבוד האדם, על הליך ראוי ועל חופש העיסוק, אולם השאלה העיקרית אינה פורמלית. מדובר בפגיעה במעמדה (החלש ממילא) של חזקת החפות.

כל אדם זכאי שחירותו של תיפגע כל עוד לא הוכחה אשמתו בהליך ראוי מעבר לספק סביר. השקפה, המעודדת נאשם להודות, בדרך של העדפה כלכלית ודיונית, אינה לוקחת ברצינות את חזקת החפות ואת הזכות להליך ראוי. השקפה המעדיפה יעילות דיונית על-פני ערכי יסוד אלה, פוגעת בכבוד האדם, ולימים עלולה לפגוע בכבודו ומעמדו של השיפוט והמשפט.
__________
- מתוך "עורך דין" ביטאון לשכת עורכי הדין בישראל, גיליון מספר 34, דצמבר 2002;
- הכותב הוא חבר ועד מחוז תל אביב ויו"ר (משותף) של ועדת בתי משפט במחוז תל אביב

תאריך:  02/01/2003   |   עודכן:  02/01/2003
עו"ד דרור ארד-אילון

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה בחירות 2015 בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
אם תודה - תיוצג
הודעות  [ 10 ] מוצגות  [ 10 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
יצחק סלומון
2/01/03 18:33
2
המגיב התורן
2/01/03 19:19
3
Tembel asking
3/01/03 03:19
4
המשפטנים
3/01/03 18:20
5
איילה חסון
3/01/03 20:33
6
יפה גליק
4/01/03 18:41
 
ר
11/05/04 16:49
7
ba rak
5/01/03 11:43
8
שירה
14/09/06 17:30
9
שירה
14/09/06 17:30

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
כל שלוש הקריקטורות שפרסמנו כאן באתר לפני כשבוע - אותן הבאנו מאתר שינוי, וקראנו להן גזעניות, הורדו מהאתר של שינוי; הודאה באשמה או עטיית מסיכה?
02/01/2003  |  ענבל אביב  |  מאמרים
בשעה 12:00 הובא (יום ה', 2.1.2003) מרואן ברגותי, להופעה בפני כבוד השופט גורפינקל. כבכל הופעותיו הקודמות של מר ברגותי, הפכה הופעתו להצגה הטובה בעיר.
02/01/2003  |  עמוס באר  |  מאמרים
02/01/2003  |  פרופ' ג'רלד פרמן  |  מאמרים
הרבה פעמים אתם ודאי שואלים את עצמכם האם הכסף שאתם תורמים למטרה טובה, אכן מגיע למקום בו הכי זקוקים לו, או שחלקו -לפעמים חלקו הגדול, משמש כמשכורות למפעילי העמותות. זה בעצם חלק ממה שהניע את מקימי העמותה "גיבורים קטנים", עמותה שכל תרומה אליה, תגיע כולה ישירות לילדים הזקוקים לה נואשות. "אנחנו מתחייבים בזה שכל חברי העמותה ללא יוצא מן הכלל, מתנדבים ופועלים ללא קבלת תמורה כספית".
01/01/2003  |  הדר פרבר  |  מאמרים
בצל גל טרור איסלמי גואה ומאיים, מתקיימים כעת דיונים רבים, בפורומים שונים בעולם, מהו הגורם להתעוררות הגל הזה דוקא עכשיו; הגוש המזרחי שמימן וליבה אותו שוב אינו קיים, אך העשור שמאז נפילת בריה"מ מתאפיין דוקא בעליית הסכנה האיסלמית ההופכת לאיום איסטרטגי.
01/01/2003  |  נעם ארנון  |  מאמרים

פורומים
משפט
כתבות שיווקיות
יעל מעוז
האם נופש בוילה עדיף מצימר בצפון
יעל מעוז
מדוע וילות נופש לציבור הדתי הפכו לפופולריות ביותר
הזדמנויות עסקיות
מיזמים חדשים
פרויקט יוקרתי בברוקלין במחיר הזדמנות
לפרסום במדור זה הקלק כאן
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |