|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

מיכאל איתן, יושב-ראש ועדת החוקה חוקה ומשפט, תוקף:

"השופט ברק הוא הפוליטיקאי מספר אחד בישראל" <br>

חשבתם ששמעתם ביקורת על בית המשפט - חכו עד שתקראו מה יש ליו"ר ועדת החוקה, ח"כ מיכאל איתן, להגיד; ראיון מיוחד ל"עורך הדין"
21/09/2003  |   News1 News1   |   מאמרים   |   תגובות
תוקף, מבקר

נשיא, פוליטיקאי

חברה מביאה חברה

בייניש מרצפת דרכה

   רשימות קודמות
  אבו עלא - פרופיל
  על ורדים, שושנים וסייפנים
  חמש שאלות לראש הממשלה
  לגנרל ברק אין לאן לחזור
  סויה מזון של בריאות


על נשיא בית המשפט העליון

"הוא פוליטיקאי מיומן ומשופשף. האקטיביזם השיפוטי שלו זו פוליטיקה במיטבה שנועדה לצבור עוד סמכויות ועוד כוח למערכת המשפט, על חשבון הכנסת והממשלה"

על חקיקת חוקי היסוד בכנסת

"תקראו את הפרוטוקול. עבדו שם על הרבה אנשים. רוב חברי הכנסת לא ידעו על מה הם מצביעים. העבירו חוקה למדינת ישראל בטקטיקה של הסתרת המטרות, של גניבת דעת"

על היוזמה לחוקק את חוק יסוד: החקיקה

"זה תרגיל לפוליטיקאים מתחילים ופחדנים. זאת הדרך לבסס את החוקה הגנובה ולתת לה הכשר בדיעבד. להכשיר את פירות העץ המורעל. לא אתן את ידי לכך"

על הרעיון של בית משפט לחוקה

"זה רעיון מתועב ופסול רק בישראל. זה חלק מאינקוויזיציית המחשבות במדינה. האינקוויזיטורים האלה השליטו פסילה של מוסד שמקובל באיטליה ובצרפת ובגרמניה"

על המינוי של עדנה ארבל לעליון:

"המינוי נעשה רק מחישובים פוליטיים. סילקו מועמדים ומועמדות טובים הרבה יותר וריצפו את דרכה, רק כדי ליצור לחברתה הטובה דורית ביניש עוצמה בהרכבים הבאים"

על שיטת בחירת השופטים במדינה:

"שופטי העליון מצרפים את העמיתים שלהם בשיטת חבר מביא חבר, או חברה מביאה חברה. הם מביאים את מי שדומה להם - וכך מנציחים את הדעות הפוליטיות והעוצמה שלהם"

הראיון המלא עם ח"כ מיכאל איתן

יצור מהמאדים שיגיע אלינו וייקרא את הראיון עם ח"כ מיקי איתן, חייב לצאת בתחושה שכת של משפטנים הצליחה להשתלט על מדינת ישראל.

אותה כת העבירה תחילה בגניבה חוקה, תוך ניצול חברי כנסת בורים שלא ידעו על מה הם מצביעים. את הגניבה הזו ניצלה הכת כדי ליצור "מהפכה חוקתית" שתבטיח את עליונותה. חברי הכת גם הצליחו להשתלט על מנגנון מינוי השופטים, וכך הם ממנים אחד את השני, בשיטת חבר מביא חבר, כדי להבטיח את שליטתם במדינה.

"המהפכה החוקתית נכפתה על-ידי בית המשפט העליון, מבלי שהוא קיבל היתר לכך משום גורם", אמר ח"כ מיכאל איתן, בנאום לרגל כניסתו לתפקיד יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת. מאז, הביקורת שלו על מערכת המשפט רק החריפה.

"העובדה שנשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, מתבטא ונוהג פעם אחר פעם כאילו יש לנו חוקה כתובה, מובילה אותי לתהייה, מי קבע את זה?", אומר איתן. "מי קבע? העם שלנו קיבל חוקה בלי שהוא יודע את זה. אומרים כן, ביום מסויים, הכנסת חוקקה את כבוד האדם וחירותו וזה החוקה שלנו. חיפשתי בכל העיתונים יום למחרת חקיקת החוק, אולי כתוב באיזה עמוד - לא בכותרת הראשית, לא בעמוד 2, בעמוד 18 למטה, באותיות קטנות - שאתמול התקבלה חוקה בכנסת ישראל. חיפשתי ולא מצאתי".

"למה חיפשתי? כי אני בעצמי חבר כנסת. אף אחד בכנסת לא ידע על זה. כל אלה שהצביעו לא ידעו שהם מחוקקים חוקה. התקשורת לא ידעה שחוקקה חוקה לישראל".

אז מה אתה אומר, עבדו עליכם?

כדאי לעקוב אחרי פרוטוקול הדיון. עבדו שם על הרבה אנשים. רוב האנשים שהצביעו בהחלט לא היו מודעים לכך. אז בתנאים האלה לקחת את מה שקרה בכנסת ולהגיד שהתקבלה חוקה לישראל? הרי ברק אומר את זה, אני אראה לכם בנאום שלו בטקס השבעת שופטים, הוא אמר לישראל יש חוקה כתובה.

המהלכים האלה נעשו בטקטיקה שאולי היא טובה לפוליטיקה, אבל לא לבנות חוקה שדורשת הסכמה לאומית רחבה. זאת טקטיקה של הסתרת המטרות, של השגת מה שאפשר בשלבים, דברים מאוד מאוד לא סימפטיים כשמדברים על חוקה שצריכה להיות דבר חינוכי, עם הסכמה, עם ידיעה, גלוי, שקוף. בנושא הזה לא היתה שום שקיפות. או שהם היו חסרי דיעה או שהם היו גונבי דעה.

מי אלו אותם גונבי הדעת? אוריאל לין? אמנון רובינשטיין? אהרן ברק?

כל אלה שאומרים שחקיקת חוקי היסוד היתה מהלך של הבאת חוקה לישראל. אני מפנה אתכם לפרוטוקול מהשעות שהעבירו את החוק במליאה הכנסת. חלק מהאנשים אפילו בקריצה אומרים עבדנו עליהם וכל הדברים האלה.
אבל הכל לא היה קורה אם בית המשפט העליון לא היה בונה על זה את "המהפכה החוקתית". דרך אגב, ברק במאמר המקורי שלו, מדבר על "מהפכה חברתית". עם זאת מהפיכה חברתית, מה לה ולבית המשפט העליון? אני חשבתי שמטרות חברתיות עושים פוליטיקאים. ואם זה פוליטיקה אז בואו נגיד מהיום והלאה שהפוליטיקאים הטובים ביותר הם שופטי בית המשפט העליון והנשיא שעומד בראשם הוא הפוליטיקאי מספר אחד.

הצעדים שבהם ברק נוקט, הם בעיניי משוללי כל בסיס קונסטיטוציוני. כל ההסתמכות על הקונסטרוקציה המגוחכת שלכנסת יש בכלל סמכות לחוקק חוקה, מתוקף זה שבשנת 1949 עם ישראל שמנה אז 600 אלף איש, הלך לבחור אסיפה מכוננת שישבה איזה 4 ישיבות ואחר-כך החליטה שהיא קוראת לעצמה כנסת וקיבלה את החלטת הררי - ומתוקף זה בשנת 1992 בישיבה מקרית של הכנסת שלא ידעה מה היא מחוקקת, נולדה החוקה. זאת קונסטרוקציה מעליבה פשוט.

חברי הכנסת הם כל-כך מטומטמים שהם לא מבינים שיש אחד, אהרן ברק, שמשחק בהם, שמשטה בהם, שעוקף אותם, שגונב את דעתם. אם גנבו לכם את החוקה, למה לא ביטלתם את החוק?

באופן טבעי בכנסת, לעומת מקומות אחרים, אין מושג כזה ששמו הסכמה קולקטיבית. בוא נגיד שככל שסמכויות הכנסת מוקטנות, יש גורמים בדעת הקהל ובמציאות הפוליטית שמאוד שמחים על כך.

אולי ברק פשוט פוליטיקאי יותר מוצלח מכם, ולכן הוא מצליח לשטות בכם?

ברק הוא גם שופט וכאיש מקצוע אני חושב שיש לו מוניטין עולמיים, ואין על זה ויכוח. אבל ברק הוא גם מוליך את הרשות השופטת. ובתפקיד שלו, של הולכת הרשות השופטת, צריכים להיות פוליטיקאי מיומן ומשופשף. כשהוא הכריז על האקטיביזם השיפוטי, הוא תיאר מטרות שיש להשיגן. אני זוכר שהוא כתב שהשופט צריך להתאם את עצמו ואת יכולתו ליישם את הנורמות להלך הרוח הציבורי. זו פוליטיקה במיטבה. הבעיה של מדינת ישראל היא שזה מצליח לו אולי יותר ממה שהוא חשב. אולי אפילו הוא לא חשב שזה יגיע כל-כך מהר וכל-כך בעוצמה. הגורמים שהיו צריכים להעמיד בפניו סכר, למשל הכנסת, לא ממלאים את תפקידם.

השופטים תפסו את השילטון במדינה. זה מה שאתה אומר?

באופן הכי טבעי יש מתח בין הרשויות וכל רשות משתדלת להרחיב את סמכויותיה. אהרן ברק הכריז על זה כאשר הוא הכריז על מדיניות של אקטיביזם שיפוטי. מה זה אקטיביזם שיפוטי? המשפט לא התנהל רק בתחומי המשפט אלא השופטים יחוללו גם מהפיכה חברתית.

זה טבעי שמי שעומד בראש מערכת המשפט ירצה שמערכת המשפט תזכה ליותר ויותר השפעה וסמכויות. מה שלא טבעי זה שהכנסת כרשות מחוקקת לא נלחמת על מעמדה. אני לא תוקף, אני בסך הכל מנסה להציב מגננה פרלמנטרית מול האקטיביזם השיפוטי. כי ברור שככל שהאקטיביזם השיפוטי כובש עוד ועוד שטחים, זה בא על חשבון הרשות המבצעת והרשות המחוקקת.

בדיעבד אתה מצטער שחוקקו את חוקי היסוד?

זה כבר סיפור אחר. יש לפעמים מטרות חשובות שנפסלות בגלל שמשיגים אותן באמצעים פסולים. אני לא רוצה לדבר על תאוריית פירות העץ המורעל מדיני הראיות של המשפט הפלילי. אבל כשאתה בא ואתה אומר אני רוצה לחוקק חוקה - ואתה משתית את חקיקת החוקה על מעשה של גניבת דעת, כל הבניין מתמוטט, כל הערך החינוכי שלה מתמוטט.

אבל אנחנו יכולים לצעוק עד מחרתיים. מאות סטודנטים למשפטים גומרים את הפקולטות כל שנה, וכולם יודעים שיש חוקה. כל השופטים במדינת ישראל יודעים שיש חוקה. אפילו בבית משפט השלום פוסל עכשיו חוקים. דרך אגב הוא סיבך בגדול את ברק. כי אם ברק חושב שיש חוקה, אז למה שבית משפט שלום ירשה את קיומו של חוק שסותר אותה?


אתה יושב היום על כסא יו"ר ועדת החוקה. במקום לבקר, למה שלא תשלים את המלאכה, כמו שברק מציע. תגמור את החוקה, תעביר חוק יסוד: החקיקה שיסדיר בדיוק את זה, מתי מותר לערכאה שיפוטית לבטל חוק של הכנסת.

כבוד השופט ברק, עם כל הכבוד, תפקידו לשפוט, לא לחוקק. אני מכבד אותו מאוד ומוקיר אותו ואת הישגיו. אבל יש לי איתו ויכוח מי ואיך צריך להביא חוקה לישראל. אני לא אסכים בשום פנים ואופן שיהיו עוד תרגילים. אני את הפוליטיקה הזאת מכיר יותר טוב מברק.

ההצעה לחוקק את חוק יסוד: החקיקה היא תרגיל?

זה תרגיל לפוליטיקאים מתחילים ופחדנים. זאת הדרך לבסס את החוקה הגנובה ולתת לה הכשר בדיעבד. אם אני אחוקק רק את חוק יסוד: החקיקה, אז ברור שהכל כבר נסגר. אני מכשיר את הגניבה.

אני יודע שיש בארץ הרבה אנשים שמדברים גבוהה גבוהה על דמוקרטיה ועל העם, ומציעים כל מיני דברים נורא נאורים ונורא נחמדים. אבל העם בעיניהם זה אספסוף. הם לא צריכים את העם בשביל לחוקק חוקים. העם לא מבין. הם יכתיבו, כי הם יודעים יותר טוב.

אני מבקש להביא חוקה כמקשה לאישור העם. אני לא מוכן שזה ייעשה בדרך של גניבה ורמאות ותכסיסנות. לא חבילה של טלאים, אלא חוקה חינוכית, מקובלת, לגיטימית, שהתקבלה ברוב עם והדרת מלך. אני לא יכול להגיד כמו מעמד הר סיני, כי זה לא בא משמיים אלא רק מידי בני אדם, אבל כמו מעמד הכרזת העצמאות. שהעם יראה את החוקה. שתלמידים יוכלו ללמוד אותה. לא שיסבירו להם שהחוקה שלנו מורכבת מכל מיני טלאים שאף אחד לא יודע מה כן ומה לא.

אתה באמת מאמין שאפשר להביא חוקה אחת שלמה לישראל?

כבר בשלהי הכנסת הקודמת, כשנכנסתי לתפקיד, הקמתי ועדת משנה לקדם את נושא החוקה. בכנסת הנוכחית הודעתי שוועדת החוקה הופכת להיות ועדה להכנת חוקה. בכל יום ראשון, אחת לשבועיים, אנחנו מתכנסים ועוסקים בהכנת חוקה למדינה. היו כבר הרבה ישיבות מאוד יסודיות, בשיתוף האקדמיה וגורמים נוספים, במטרה לגבש הצעה לחוקה.

ישנה כבר איזו טיוטה לחוקה?

יש לנו טיוטה, אבל אנחנו בתחילת הדרך. אני מקבל את הגישה שחוקי היסוד הם בסיס לחוקה עתידית. אנחנו עוברים על חוקי היסוד הקיימים, לראות מה שייך ומה לא שייך. זה המון עבודה. לחוקי היסוד הקיימים אין תפישה כוללת אחת של חוקה. יש שם המון עניינים שבכלל לא רלוונטיים לחוקה ולא צריכים להיות במסמך שנקרא חוקה. הם יכולים להיות בחוקים רגילים. למשל דברים שנמצאים היום בחוק יסוד: הכנסת, צריך להעביר אותם לחוק הכנסת.

יש השתתפות מאוד נלהבת של חברי כנסת. דבר יוצא דופן. אנשים מגיעים במספרים גבוהים מאוד לישיבות שאנחנו מקיימים בימי ראשון, שהם לא ימי עבודה שגרתיים של מליאת הכנסת. אנחנו כרגע לא בשלב של החרבות. אנחנו בשלב של ליטוש האפשרויות. בעוד כשנה אנחנו נאסף את העבודה העצומה הזאת שאנחנו עושים, ונכין נוסח שיכלול אלטרנטיבות מוכנות, כמו לגו. למשל משטר נשיאותי, או משטר פרלמנטרי קואליציוני. שיטת בחירות א', או שיטת בחירות ב'.

אני מקווה שתוך שנה אנחנו נגיע להצעה, אני אביא אותה לוועדת החוקה להצבעה. יש לי יתרון גדול בכך שהוועדה פטורה מהעניין של קריאה טרומית וכל מה שקשור בזה. היא יכולה, ברגע שהיא מקבלת החלטה, להביא את זה למליאה לאישור.

למה אתה חושב שתצליח איפה שקודמיך המוכשרים לא פחות נכשלו עד היום?

יש היום קונסטלציה פוליטית יותר נוחה. הנה שינוי והמפד"ל יושבים ביחד בקואליציה. וזה יותר קשה מחוקה. כי חוקה לא פותרת בעיות פוליטיות אקטואליות. היא מהווה הסכמה על כללי משחק רחבים. אז אם המפד"ל ושינוי יכולות להגיע להסכמה על בעיות פוליטיות אקטואליות, על אחת כמה וכמה הן יכולות להגיע להסכמה על כללים הרבה הרבה יותר רחבים. אני מקווה שגם החרדים יוכלו להיכנס לתוך ההסכמה הזאת.


במסגרת החוקה החדשה, יש מקום לבית משפט לחוקה?

בית משפט לחוקה זה רעיון מתועב ופסול רק במדינת ישראל. זה חלק מאינקוויזיציית המחשבות שיש בעולם המשפט במדינת ישראל. כל מי שאומר בית משפט לחוקה, ישר הוא מוקצה. האינקוויזיטורים האלה השליטו בדיונים הישראלים פסילה של מוסד שמקובל באיטליה ובצרפת ובגרמניה ובעוד מדינות רבות בעולם.

על מה האנשים האלה נזעקים? אפשר לחשוב שמישהו מציע להביא לפה את פרנקו. אנחנו ירדנו מהפסים. בישראל יש היום ריכוז עוצמה בידי הרשות השופטת, שאין בשום מקום בעולם. תראו לי עוד מדינה דמוקרטית שבה יש כל-כך הרבה עוצמות כמו במדינת ישראל לרשות השופטת. אני מוכן לשלם למי שיראה לי מדינה כזו.

מדינת ישראל הצליחה להקים מערכת משפטית לתפארת. בית משפט לחוקה יכול לאיים על ההישג הזה.

תראו מה קורה פה. אנשים מאבדים את הראש. למה אני לא שומע ביקורת נוקבת על העובדה שלמערכת המשפט במדינת ישראל יש סמכויות חסרות תקדים? אומרים לי, מה אתה רוצה? בכל משאלי דעת הקהל מערכת המשפט מקבלת 80% תמיכה, הכל בסדר.

הסתכלתי מה קורה במדינות אחרות. במחקר של הבנק העולמי נמצא כי האמון של הציבור במערכת המשפט בישראל עומד על 81.4%. לכאורה זהו אחוז גבוה. אולם למעשה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, ישראל נמצאת בתחתית הרשימה. בשוויץ האמון הוא 100%, בפינלנד - 98%, באוסטריה- 95%, בבריטניה - 94% בארה"ב - 92%. הממוצע במדינות המפותחות הוא 91%. מסתבר כי בכל המדינות הדמוקרטיות מידת האמון בפוליטיקאים נמוכה בהרבה ממידת האמון במערכת המשפט.

צבא ומשפט תמיד נתפסים כגופים שקשה להעביר עליהם ביקורת. בכל העולם הם תמיד זוכים לאחוזי אמון הרבה יותר גבוהים מהמערכת הפוליטית. אבל באופן יחסי, מצבנו לא טוב. לכן לנפנף באגדה הזו שמערכת המשפט בארץ זוכה לשיעורי תמיכה גבוהים, זה חלק משטיפת המוח שיש במדינת ישראל.

מפריע לך שבית המשפט העליון מפרש את חוקי היסוד?

אתם למדתם משפטים. איפה למדתם מהם חוקים שהולמים או אינם הולמים את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית? האם חוק שנגיד קובע שאסור לפתוח עסקים בשבת הולם את ערכיה או לא הולם את ערכיה? אתם למדתם את זה באוניברסיטה? איזה שהוא שופט למד את זה? זו מיומנות מקצועית? זו מיומנות פוליטית פר-אקסלנס.

יכול להיות אדם עם המידע הכי גדול בעולם בתחומי המשפט, חכם משפט עולמי, אבל אם השקפת העולם שלו היא כזאת שהוא רוצה את עם ישראל עם ששומר על ערכי מסורת ודת הוא יגיד זה עולה בקנה אחד עם מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. ואדם אחר יגיד אני מייצג השקפת עולם שרוצה לראות את ההדגשים יותר על הדמוקרטיה, אז הוא יפסוק שהעסקים כן יכולים להיות פתוחים בשבת.

זאת אומרת לשיטתך בית משפט צריך בסך הכל להיות טכנאי קטן, בלי מקום לפרשנות, בלי מקום להשקפת עולם.

לא. בכל הנוגע לדיני שטרות למשל, יש מקום להשקפת עולם. אבל עדיין להחליט אם שטר הוא פגום או לא פגום, זאת מיומנות שאפשר ללמוד. האם שטר שעליו כתוב לפיקדון או לביטחון בלבד, מותר להסב אותו ואפשר יהיה לפרוע אותו או לא. זה לא קשור מה עמדתי הפוליטית. אני יכול להיות איש ימין ואיש שמאל.

איפה הגבול?

הגבול מתקיים בכל מקום שבו אנחנו נזקקים לפרש את הביטוי ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אז אנחנו מגיעים למישור של המשפט הקונסטיטוציוני, ליכולת לפסול חוקים.

יש מודל אחד, בהרבה מדינות בעולם, שלפיו הממשלה ממנה את השופטים. לנו זה נשמע דבר מדהים, לא יאומן. אבל ככה זה בארה"ב, בהולנד, בשוודיה נדמה לי, יש עוד מקומות. ואז, כאשר הרשות המבצעת ממנה את השופטים, נותנים להם לפסול חוקים, ואומרים הם יהיו איזה בלם, מעל הכנסת, מעל הרשות הנבחרת. ויש לעומת זאת מדינות שבהם באמת מערכת המשפט משפיעה מאוד על בחירת השופטים. וראו זה פלא. במדינות כאלה יש בית משפט לחוקה והשופטים לא נוגעים בעניינים חוקתיים.
אני מקבל את זה, אני לא נעול על שום פתרון. אני מוכן עכשיו להודיע שאני מתנגד לכל בית משפט לחוקה - בתנאי שאנחנו עוברים למודל שלפיו הפוליטיקאים משפיעים על בחירת שופטים. אבל אצלנו שופטי בית המשפט העליון רוצים את שני הדברים. גם לבחור את השופטים וגם לפסול חוקים. התוצאה היא מצב שלא קיים בשום מקום בעולם.

אין בעולם עוד דוגמה לעוצמה כה רבה שמחזיקה בידיה הרשות השופטת. העוצמה באה לידי ביטוי במספר תחומים, אבל אתמקד כאן רק באחד מהם. מחקר משווה שהוצג בוועדת החוקה בדק את מידת העוצמה של הרשות השופטת בשילוב של שני מרכיבים - האחד ההשפעה של הרשות השופטת על תהליך מינוי השופטים והשני סמכות הרשות השופטת לביקורת שיפוטית על הפרלמנט (פסילה של חקיקה). התוצאה מדהימה. ישראל היא המדינה המובילה בעולם במדד העוצמה של הרשות השופטת. אם נוסיף לעוצמה הזו את העוצמות הנוספות והיחודיות של הרשות השופטת בישראל - למשל תפקידים כיושבי ראש ועדות חקירה וועדות ציבוריות אחרות, תפקידים של שופטים בדימוס כמו מבקר המדינה והאומבודסמן החדש, ההשפעה באקדמיה וכן הלאה, נגיע למסקנה העצובה שהקווים האדומים נחצו וזו רק שאלה של זמן עד אשר גם הרוקדים על סיפון הטיטאניק יקלטו שהמערכת בתהליך של טביעה.


מה יש לך נגד שיטת מינוי השופטים?

במצב הקיים היום, שופטי בית המשפט העליון שלנו מצרפים את העמיתים שלהם בשיטת חבר מביא חבר. כך הם מנציחים דעות פוליטיות. את מי הם מביאים? את מי שדומה להם. הרי כל שופט אומר לעצמו, מה אני מטומטם? השקפת העולם שלי עקומה? לא. השקפת העולם שלי היא טובה. אז את מי אני אביא? מישהו עם השקפת עולם דומה.

המינוי של עדנה ארבל לשופטת בית המשפט העליון, נעשה אך ורק מחישובים פוליטיים (לא מפלגתיים). מתוך רצון ליצור עוצמה לדורית בייניש בתוך ההרכבים הבאים. היא לא נבחרה בגלל שהיא המועמדת המוצלחת ביותר. אני לא זוכר שהיא רשמה פרקים מזהירים כשהיתה שופטת מחוזית. אני לא רואה את ההישגים של מערכת אכיפת החוק בשנים האחרונות. אני רואה את ההיפך, הידרדרות, התקפלות בפני פוליטיקאים, חוסר אומץ לב, חוסר נכונות להילחם על צדק ויושר.

ואיך היא מגיעה לעליון? אחרי שפוסלים מישהי אחרת מכל מיני סיבות וטעמים שאת הנימוקים שלהם שמענו ואת האמצעים ראינו. אני טוען שזאת פוליטיקה.

אני לא רוצה לפגוע בכבודה של עדנה ארבל. היא יכולה להיות מועמדת לשיפוט בעליון כמו עשרות מועמדים אחרים, טובים כמוה ואולי גם טובים ממנה, מקרב שופטי המחוזי, מבין עורכי הדין הבולטים בפרקטיקה הפרטית או מהאקדמיה. אך ראה זה פלא, במקום שהגורמים הקובעים בוועדה למנוי שופטים, קרי שופטי העליון, יפעלו בנאמנות ובמסירות לטובת האינטרס הציבורי, ינסו לאתר את המועמדים הטובים ביותר לכהונת שופט בבית המשפט העליון וישכנעו אותם להציג את מועמדותם - מתרחש לנגד עינינו תהליך של סילוק מועמדים ומועמדות, על מנת לרצף את דרכה של עדנה ארבל. ארבל זכתה ליחס המופלא הזה הודות לחברותה הקרובה עם הנשיאה הבאה דורית בייניש. השופטת בייניש הוכיחה שבכל הקשור למינוי שופטים בישראל לא רק "חבר מביא חבר", אלא גם "חברה מביאה חברה".

אין לי ספק שאילו היה מדובר בתהליך דומה במנוי של פקידי ציבור על-ידי גופים אחרים, בג"צ היה פוסל את המינוי בשל כישלון הממנים. התנועה לאיכות השלטון הייתה מגישה עתירה ותיאורים עסיסיים על ה"מנוי המושחת" היו מתפרסמים בהבלטה באמצעי התקשורת. מערכת המשפט ובית המשפט העליון יפגעו קשה אם לא יסוכל המהלך הנלוז הזה שהשלכותיו ישפיעו על בית המשפט העליון ושופטיו בכל שנות כהונתן המשותפות של הנשיאה וחברתה.

פרקליטת המדינה או היועץ המשפטי לממשלה, לא יכולים להיות מועמדים לבית המשפט העליון?

מנוי של יועץ משפטי או פרקליטת מדינה לכהונת שופט בבית המשפט העליון, ללא תקופת צינון של שלוש שנים לפחות, הוא מעשה פסול שהוועדה למינוי שופטים אמורה הייתה להימנע מלעשותו, ומשאינה עושה כן יש למנוע אותו בחקיקה.

היום היועץ המשפטי ופרקליטת המדינה מועמדים להיות שופטי בתי משפט עליון. במצב כזה, מה מצפים שיקרה? שהם ילכו וייאבקו בבית המשפט? שיגידו בעניין מסויים בית המשפט שגה לדעתי, ואני אאבק לשכנע את השופטים והקהל? לא. היועץ המשפטי ופרקליטת המדינה הופכים להיות השופר בכל עניין ובכל דבר של עמדות בית המשפט. וכך על-יד שולחן הממשלה יושבים אנשים שלעולם לא יעזו לשרת את הקליינטים שלהם. הרי אתם עורכי דין, אתם יודעים יפה מאוד איזה תרגילים אתם עושים בבתי המשפט על מנת לשכנע את בית המשפט שהקליינט שלכם צודק. לא פעם אתם מוכנים גם להתמודד עם שופט ולריב איתו. האם אחד מכם היה מעז לעשות את כל הדברים האלה כשהוא יודע ורוצה שהשופט הזה יבחר בו לתפקיד בבית המשפט. לכן לממשלה, לרשות המבצעת, אין עורך דין. כי עורכי הדין שלה רוצים להיות שופטי בית משפט עליון. אני הצעתי שתהיה להם חובת צינון. אבל ישר אומרים זה קונספירציות נגד שלטון החוק.

גם אתם, הפוליטיקאים, יושבים בוועדה למינוי שופטים.

היום הפוליטיקאים בוועדה למינוי שופטים הם חותמת גומי מצחיקה. אני הייתי שם ואני יכול להגיד לכם בדיוק. זה שאני רוצה להיות שותף בבחירת שופטים, לא פגיעה בעצמאות בית המשפט. עצמאות בית המשפט מתחילה לאחר תהליך הבחירה.

אתה רואה איך מתקיימים היום הפריימריס. איך נבחרים אנשים לפרלמנט שלנו. אתה לא מפחד שבדרך שלך מהר מאוד האלפרונים ישפיעו גם על מינוי השופטים בישראל.

המשפט הזה הוא משפט דמגוגי שאני חושב שהוא לא במקומו. בכנסת ישראל יושבים 120 חברים. אם יש מישהו מהם לא בסדר, הוא ישלם על כך את המחיר. אבל אני לא רואה את עצמי פחות טוב ופחות נאמן גם למדינה וגם לערכי צדק, מאשר כל שופט בבית המשפט העליון. אני גם משוכנע שכאשר פוליטיקאים יבחרו שופטים, רמת השופטים לא תהיה יותר נמוכה מאשר זו של השופטים שנבחרים היום.

אותם אנשים שלא הסירו את החסינות לנעמי בלומנטל, עליהם נסמוך שהם יבחרו את השופט הנכון?

אני רוצה לומר, אולי זאת תהיה הפתעה, אבל יש לי סימני שאלה גדולים מאוד מה צריך לעשות אדם שאוהב צדק - ואני חושב שאני אחד כזה - נוכח הבקשה של היועץ המשפטי לממשלה במקרה של בלומנטל, בעיקר לנוכח היחס של מערכת אכיפה החוק למקרים אחרים, כמו אלו של ח"כ הרצוג או של משפחת שרון.

תארו לעצמכם שאתם עומדים ברחוב ורואים שוטר. ממול, בצד השני, יש שוד. שודדים רעולי פנים תופסים זקנה, מושכים לה בארנק והיא צועקת הצילו. אתם ניגשים לשוטר, הוא רושם רפורט למישהו שלא עבר נכון במעבר חציה. אתם אומרים לו "הלו, תראה מה קורה בצד השני של הכביש". והוא עונה: "אתם לא רואים שאני עסוק".

שוחד בחירות זה רפורט?

הלנת אנשים, 10 או 12 איש, בבית מלון ללילה כשלמחרת בבוקר הם צריכים ללכת להצביע, בעיניי זה דבר פסול כמו שפסול לחצות מעבר חציה. אבל כשאני משווה את זה לפרשיות של מיליונים של הרצוג, מיליוני דולרים, חלקם תוך נטילת כספים שהיו מיועדים לקרנות צדקה והעברתם למפלגה. עבירות של מיליונים שהיו מעורבים בהן אנשים רבים נוספים, שפעלו בשיטות של מאפיה, אמר את זה מבקר המדינה, מערכת שרמסה את החוק ברגל גסה. ועד היום השוטר שלנו עסוק ברפורטים.

אחר-כך יש את הפרשה של משפחת שרון, שניהלה חברות קש ועמד שרון ודיבר על כך במפורש. הוא אמר אני הוצאתי מיליון וחצי דולר, שזה כבר לכשעצמו מהווה עבירה. והבנים שלי ניהלו את העסק ואין קבלה ואין הנהלת חשבונות ואין ספרים. ואני שואל את עצמי, בסיטואציה הזאת, אני לא אומר שלעבור לא במעבר חציה זה בסדר, אני לא אומר שנעמי בלומנטל עשתה בסדר, אבל מה עם הפרופורציות. אצלה תוך 3 חודשים כבר גמרו את התיק והעמידו אותה לדין. ושם, בעבודה, שלוש וחצי שנים. ושום דבר, אני לא מקבל תשובה, אף אחד לא יודע מה קורה. יש כנראה דין שונה לבנים של נשיא לשעבר ולבנים של ראש ממשלה, ודין שונה לחברת הכנסת בלומנטל.

אתה תקדם חקיקה שלא תאפשר לאנשי ציבור לשתוק בחקירות?

רק לפני כמה שבועות קיימנו דיון על הנושא של זכות השתיקה ואני יכול להגיד שוועדת החוקה בראשותי קיבלה פה אחד החלטה - שלא הובלטה בתקשורת - לפיה אין זה ראוי שאנשי ציבור ישמרו על זכות השתיקה. אני תומך בחקיקה בנושא הזה בשתי ידי, ויכול להיות שאנחנו גם ניזום חקיקה. זכות השתיקה היא אחת מאבני היסוד של זכויות האדם. אבל כאשר מדובר באנשי ציבור, בגלל הצורך שהמערכת הציבורית תהיה מערכת נקייה ושלציבור יהיה אמון בה, אנחנו דורשים מעובדי ציבור משהו שלא דורשים מכל אדם. ואם אדם רוצה לשמור על זכות השתיקה, זאת זכותו המלאה אבל הוא לא יוכל להמשיך לכהן כאיש ציבור.

תגובות

נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק והשופטת דורית בייניש, אחרי שהתלבטו והתייעצו, בחרו שלא להגיב על הדברים.

דובר משרד המשפטים מסר בשמה של פרקליטת המדינה את התגובה הבאה:

1. עם כל הכבוד לזכותו הלגיטימית של ח"כ איתן למתוח ביקורת על הליכי מינוי שופטים, הרי שזכות זו מוגבלת עד למקום שבו הוא נגרר להכפשות אישיות כלפי ראשי המערכת המשפטית ובכלל זה פרקליטת המדינה. חוסר אומץ לב? התקפלות בפני פוליטיקאים? חוסר נכונות להילחם על צדק ויושר? טענות אלה אינן תואמות למציאות - ודי אם נזכיר שלא היה בתולדות מדינת ישראל יועץ משפטי לממשלה או פרקליט מדינה אשר בתקופתם נחקרו נשיא מדינה, שלושה ראשי ממשלה, שרים, ח"כים ובכירים אחרים. החקירות עצמן נערכו על-ידי המשטרה בליווי הפרקליטות, ללא מורא וללא משוא פנים, תוך שמערכות אכיפת החוק מנטרלות כל ניסיון להתערב בחקירות ולהשפיע עליהן. טענת ח"כ איתן ש"מערכות אכיפת החוק התקפלו בפני פוליטיקאים" בודאי אינה מתיישבת עם העובדה שפוליטיקאים רבים - ממפלגות שונות - עוסקים לא אחת בהתקפה על אותן מערכות והאנשים המשרתים בהן, כל זאת מבלי שהדבר משפיע כהוא זה על עצמאות שיקול הדעת וההחלטות המקצועיות שהתקבלו ומתקבלות במהלך כל התקופה.

2. לצערנו, אין זאת הפעם הראשונה שמר איתן פוגע, ללא סיבה, בפרקליטת המדינה. מועמדותה וכשירותה של פרקליטת המדינה לכהונת שופטת בית המשפט העליון - כמי שכיהנה למעלה משלושים שנים בתפקידים משפטיים בסניגוריה, כפרקליטה בכירה, כפרקליטת מחוז, כשופטת מחוזית וכפרקליטת מדינה - עשויים להבחן בבוא היום על-ידי וועדה מקצועית. דבריו על כשירותה אינם מבוססים, ומכל מקום, אם יהיה צורך בכך הנושא יבחן בבוא העת.

3. באשר לטיפול מערכות אכיפת החוק בתיקים של אישי ציבור בכלל והתיקים שהזכיר ח"כ איתן בפרט, הרי שהטיפול בתיקים השונים מתבצע בצורה מקצועית ועניינית, כפי שגם נמסר לח"כ איתן בדיון שנערך בועדת החוקה ובישיבה שביקש לקיים בעניין אצל היועץ המשפטי לממשלה. לא ניתן להשוות בין תיקים קטנים בהיקפם דוגמת התיק שנגע לח"כ בלומנטל, אשר הטיפול בו היה מהיר יחסית, לתיק עמותות ברק שאותו מזכיר ח"כ איתן, אשר הצריך כזכור, עבודת חקירה רבת היקף, מאומצת וחובקת עולם, תרתי משמע, או תיקים רבי היקף אחרים. הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה אינם בוחרים באיזה תיק לטפל, באיזה קצב הוא יטופל ומה יהיה היקפו. המציאות היא שמכתיבה את כל אלו. במקביל לבדיקת חומר הראיות מתקיימות ישיבות, חלקן עם המשטרה, הדברים נבדקים ברמות בכירות ביותר אצל פרקליטת המדינה ואח"כ אצל היועץ המשפטי לממשלה. אנו מצידנו מקפידים לטפל בכל תיק על-פי אותן אמות מידה, לשקול את דיות הראיות, אינטרס הציבור וסיכויי ההרשעה ועל פי כל אלו לקבל החלטות, אשר כולן, ללא יוצא מן הכלל עמדו עד היום במבחן בג"צ (במקומות שבהם אכן הוגש בג"צ והם רבים).

ולבסוף, תשובה זו ניתנת באיפוק שאנו מחויבים לו כעובדי ציבור, בעוד חבר כנסת שפתו משוחררת ובידו, יהיו מניעיו אשר יהיו, להטיל דופי ולהכפיש ללא יסוד. היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטת המדינה והכפופים להם אינם חסינים משגיאות, אך מדובר במערכת המורכבת ממאות עובדי ציבור העושים מלאכתם, על יסודות שנבנו לאורך יובל ויותר, בנאמנות לחוק ולציבור. אין לנו שמץ מושג מדוע בוחר ח"כ איתן להכתים לשווא. חבל שהיו"ר של וועדת החוקה, במקום לגבות ולעודד גורמי אכיפה, כפי שהבטיח לעשות בראשית תפקידו, בוחר ליטול תפקיד של מצליף ופוגע, וכאיש משפט הפועל, לשיטתו לצדק, גורם עוול על לא עוול.

תאריך:  21/09/2003   |   עודכן:  21/09/2003
יצחק טוניק, עו"ד ברוריה לקנר ועו"ד יואב כספי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בס"ד
21/09/2003  |  עו"ד יוסי פוקס  |   מאמרים

19/09/2003  |  יואב יצחק  |   מאמרים

19/09/2003  |  עו"ד יורם זר  |   מאמרים

18/09/2003  |  חנה בית הלחמי  |   מאמרים
לא אחת, קשה היא מאד ההבחנה בין הליך משפטי הגון וצודק לבין הליך משפטי המתקיים למראית עין, אך לא עומד בקריטריונים בסיסיים של משפט או מוסר.
18/09/2003  |  עו"ד שמאי ליבוביץ  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il