|   15:07:40
דלג
  מיכאל שרון  
פסיכולוג ניסויי על צד שמאל
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

בני המעיים והעבודה בעיניים <br>

כובד המחיר הבלתי נסבל של סל המצרכים הישראלי
12/11/2003  |   מיכאל שרון   |   מאמרים   |   תגובות

בעודי קורא מזועזע את הכתבה אודות תחליף החלב של חברת "רמדיה" - נכון לעכשיו מאושפזים למעלה מ-10 תינוקות עם פגיעה מוחית קשה (ושניים ניספו בעטיו של המזון הקטלני) - הזימון ליחידה המשטרתית לחקירת הונאות וכל זה, ראיתי אותו, את המאמר ההוא מזוית העין: זועקת כותרתו "אל תתנו לעובדות לבלבל את ההצהרות - האמת מאחורי מחירי החלב בארץ ובעולם", דהיינו קול האמת הצרוף מכריז כי טפלו עלילה לא עלינו על מחירי החלב ומוצריו במקומותינו והמחירים דווקא שוים לאלה שבארצות המערב.

www.nfc.co.il/archive/003-D-3941-00.html?tag=14-55-36

1) חלב ומוצריו, ונושאים נוגעים

מכיוון שהחלב הטיבעי ומוצריו מהוים מקור עשיר בערכים תזונתיים בכלל סל המזונות שלנו, ותחליפיו עשויים להיות כרוכים בבעיות קשות לעיתים, לא התעצל עבדכם הנאמן לכתוב את המתחייב על-פי הבנתו הצנועה ומיטב שכלו הישר:

מדוע להסתכל על טבלה השוואתית אקזוטית (במאמר ההוא הובאה איזו טבלה האמורה להדגים את טענת הכותב הנכבד מצד מכון כלשהו בבראונשויג, אי שם בגרמנייה), כשאופן החישוב והשגת הנתונים עשויים להיות לא מדוייקים? וזאת כאשר באמצעות האינטרנט אתה יכול להכנס ישירות לכל רשת מרכולים גדולה במערב ולראות את האמת העצובה ואת מצח הנחושה של ההונאה באמצעות נתונים לא נכונים ממקורות שאינם ישירים? וכבר נאמר, הרוצה לשקר, ירחיק עדותו.

הנה עדות ישירה מצד בעל הדבר עצמו, הוא החלב הטרי בכבודו, כאן לעומת ארה"ב:

www.albertsons.com/store/?market=13

(ראו משמאל והקליקו; אחר תוכלו לתור לכם בחמדה בחופשיות במרחבי המרכול כולו, אם תקליקו על Shop by aisle למעלה)

האמנם מחיר החלב הוא ב"מקום טוב באמצע" כפי שאומר לנו כותב המאמר?

הנה למשל בארה"ב מחיר ליטר חלב 2 אחוז שומן באריזה קשיחה עולה 2.89 שקל לעומת כ-4.70 שקל לליטר חלב באריזה קשיחה בארץ. איפוא המחירים המשונים בישראל ואיפוא המחירים הנורמליים בשווקים המערביים?

(הערה: גלון = 4.54 ליטר בבריטניה, 3.785 ליטר בארה"ב)

האמת הפשוטה והעגומה היא זאת: חלב ובפרט מוצרי חלב עולים בארץ קרוב לפי 2 ולעיתים פי 3 ממחירם במערב!

וזאת כאשר התוצר השנתי הממוצע לנפש הינו בישראל (בשנת 2002) 18,000 דולר לעומת 29 אלף בדנמרק, 25,300 באנגליה, 26,600 בגרמניה, 37,600 בארה"ב, 27 אלף דולר באוסטרליה ו-25,400 בשוודיה. עבור רוב הישראלים ערך זה אף הוא אינו יצוגי, בגלל הקיטוב - הגבוה ביותר במערב - בין שני העשירונים העליונים ושאר האוכלוסיה. ניתן לאמר שהישראלי השכיח משתכר פחות ממחצית ההכנסה של המערב אירופאי או בן צפון אמריקה.

תעוקת המחירים של מזון עבור הישראלי היא איפוא פי 4 או 5 מזו של בן ארץ מערבית. ולחלב ומוצריו, שהינם מרכיב בסיסי בסל המזונות, גם מבחינת ערך תזונתי, יש איפוא חלק גדול בכך.

בושה וחרפה, התביישו לכם!

לשם שינוי מרענן הבה נערוך קניות ב"סיינסברי" - רשת המרכולים הגדולה ביותר באנגליה.

כמו במחזה חנוך לויני - הצצה חטופה מדגימה את העליבות של חיינו.

אנגליה הינה אגב אחת הארצות היקרות ביותר במערב (בהשוואה לגרמניה, איטליה, צרפת, ארה''ב).

אבל ---

רגע, הערה: שיעור גבוה מהפריטים הם מעדנים מעובדים, במבחר רב, שאינו מוכר בארצנו. פריטים "גולמיים" הם חלק קטן מהפריטים.

כך, מתוך הפריט "גבינות קוטג'" - גבינת קוטג' טיבעית הינה רק אחת ממספר סוגים - ומחירה 13 שקל לק"ג בהשוואה לכ-20 שקל בארץ (250 גרם קוטג' טיבעית עולה בארץ כ-4.90 שקל).

הערה: 1 פאונד = 7.16 שקל, וניתן באומדן מהיר פשוט להכפיל את המחיר לקילוגרם ב- 7.

חלב פשוט: 3.5 שקל לליטר.

גבינה צהובה הולנדית מסוגם שונים: בסביבות 28 שקל לק"ג בהשוואה ל-80 - 100 שקל בארץ .

עוף קפוא פשוט: 8 שקל לק"ג (בהשוואה לכ-16 שקל או יותר בארץ).

בשר בקר קפוא: 13.5 שקל לק"ג.

כבש קפוא: 24 שקל לק"ג.

הערה חוזרת: שיעור גבוה מהפריטים הם מעדנים מעובדים, במבחר רב, שאינו מוכר בארצנו. פריטים "גולמיים" הם חלק קטן מהפריטים.

קישורים:

ברוכים הקונים בסיינסברי: תחת "ביקורך הראשון" הכנס GU1 1LW

www.sainsburystoyou.com/arriving/login.jsp;jsessionid=1wyOKgG8fnefBjdg2qLiIdECCHviZEDXHY1ti4Z3TI7tN26GJyvF!1914708091!pjsstyaw01!7005!8005!96351851!pjsstyaw02!7005!8005?bmUID=1068561102372

סינסברי - רשת המרכולים הגדולה באנגלייה:

www.sainsburys.co.uk/

הערה: בסיינסברי - כל כך טוב שבא לבכות.

בחלון אתר "סיינסברי", לאחר הפעלת הקישור הראשון, לחץ בטור השמאלי על Aisles and Shelves וכל טוב הארץ ניפרש לפניך, מקוטלג לסוגים ותתי סוגים לאחר מכן.

וגם זאת - כספך נעשה פחות "אוורירי":

www.safeway.com/default.asp

הנחיה: למטה מימין ב- Weekly special הכנס ב-Zip/postal את המספר 20111 ולחץ submit ובחר בחלון הנפתח את אחד המרכולים. העניין חוקי למהדרין... וחינוכי מטעמי חינוך לצרכנות רציונלית..

2) ושאר ירקות

אך אויה, החלב ומוצריו הם רק קצה הקרחון מאחורי הרעה וההעקה הנוראה שלא כצורך על כיסנו עקב דרישות קיבתנו ושאר נחיצויותינו היום יומיות - פרי הבאושים של משק קרטליסטי שאין שני לו במערב.

אשר למה שיש פה לתקן, אכן הדברים הם יגעים במקצת. לרגע קט, במקום להרעיף אמירות אפופות הזדהות כלפי המנה היומית של סדר היום התורן המוצג בתקשורת, העיפו, גבירתי ואדוני, מבט על משהו קרוב בהרבה:

בחן הפעם את צלחת האוכל שלך (או סל המזונות שלך).

המזון בישראל, מחירו קרוב לפי 2 ותכופות לפי 3 ויותר ממחירו במערב אירופה או בארה"ב (אולי פרט לנורבגיה). על פי מחקר ובדיקות שצוטטו ב"הארץ" ב-1999 דומני, 40% מהבשר המגיע לשוקי הארץ אינו ראוי למאכל אדם. זהו נתון שאין לו תקדים, לא במדינות מפותחות, ובוודאי שלא במדינות העולם השלישי, בעלות החקלאות המפגרת אך הטבעית, ללא ההשלכות הנוספות.

בנוסף, האוכל במרכולים וברשתות השווק הינו לעיתים קרובות מונוטוני, משמים למדי, ועשוי להכיל כימיקלים יתר על המידה. מים מוספים לבשר בשיעור 15 עד 40 אחוזים ממשקלו כבר אמרנו?

ב-1993 כמדומני, כששימת ליבנו הוטתה בסערה כלפי הסכמי אוסלו, מעטים נפעמו מהידיעה בעתונות אודות הממצאים שבמרכיבי הלחם הנפוץ במקומותינו יש אחוז גבוה של מספוא בהמות מיובא, שמחירו כרבע או פחות ממחיר הקמח.

עד כדי כך רואים בנו בהמות?

הירקות והפירות המגיעים לשוק הסיטונאי - נגבים סכומים גבוהים ממחירם על ידי גורמי תיווך שונים.

בנוסף, טעמו נא עגבניה ישראלית: תכופות אין היא אלא מים חסרי טעם עטופים במעטה אדום (הגם שבשנה האחרונה נראה שמצב העגבנייה השתפר מעט). כבר מזמן, עקב הכלאות שונות ושיטות גידול מתקדמות וחוסכות משאבים כביכול, המנצלות תכופות הרבה הרבה מים (שעלותם לחקלאי העיברי זולה בהרבה מעלותם לצרכן הביתי) וחוסכות לכאורה במרכיבים אחרים, הירק והפרי הישראלי איבדו הרבה מטעמם, גם ביחס לזה האירופי או האמריקני.

האם העוסקים בדבר, הינם לחלוטין חסרי אתיקה מינימלית, רודפי בצע, ונעדרי חוש טעם, "שירוצו בגיל לקראת כל תרגיל"?

אכן, אנו משלמים הרבה, עבור מוצרים מעוטי ערך, באופן יחסי למוצרים מקבילים במערב. גם הנדל"ן הישראלי, אתה משלם עבורו בממוצע פי 3 מזה האירופי. הישראלי הרוכש דירה משתעבד שנים לנכס שרכש.

אם כן, באופן מעשי, התמ"ג (התוצר) האפקטיבי לנפש הינו כמחצית בערך מזה של ארצות המערב, שכן סל הצריכה מרכיב כ-60 אחוז מהתוצר. ישראל מצטיירת יותר ויותר כמדינת עולם שלישי באיצטלה של תחכום מערבי.

ומה נאמר לו, לחקלאי העברי, הכורע יחד עם הציבור תחת נטל המתווכים והמונופולים? בהתכתבות עם חקלאית עבריה, שציינה כי המוצרים המשובחים משווקים בחו"ל, וה"עממיים" יותר - בישראל, גרסתי בעוונותי - ביחס למוצרי הדגל של החקלאות העברית, הירקות והפירות המוכלאים - כדלקמן:

אכן, השתבחנו, יהי חלקי איתכם. אבל למה לא קצת ביקורתיות כלפי האדונים הממציאים האלו ממכון וולקני? בוקה ומבולקה. שיעזו נא להציע למגדלי גפנים ליין מנורמנדי להכליא את גפניהם ולהשביחם כיד פלאי הטכניקה, ונראה לאן ישלחוהו. אולי באפריקה מתייחסים אליהם בהערצה.

אבל חוסו קצת על ירקות ופירות שהשתבחו בעשרות מיליוני שנות אבולוציה.

האם איזו מכליאה ממושקפת יכולה להציע תחליף זול להשבחה מורכבת ביותר של הטבע הפונה לדקויות אין חקר של חוש הטעם שלנו?

להשביח גפן זה לא כמו להבליט תכונה מסויימת בכלב בחוות השבחה. שכן יאמר המשביח: "הלך הכלב?" "נתעלם או נשווק רטריבר או פינצ'ר".

אך כאן, אתה פוגע בוויסות עדין ביותר של אלפי השפעות גומלין שהשתכללו במיליוני שנות התפתחות.

במהלך האבולוציה של ההומו-ספיינס למדו חושינו לעשות הבחנות דקות ביותר וסלקציה כלפי הצומח. התפתחנו בסימביוזה, למעשה, עם הפירות והירקות סביבינו. להפר זאת ביד גסה?

אין דין השתבחות פרי כדין הדברת מזיק בידי החושש ליבולו.

פשוט, הטעם, הטעם של "חלק נכבד" מהמוצרים הללו הפך לטפל באופן בולט.

בגלל ההדרגתיות שבתהליך התרגלנו לתוצאה הסופית.

רק מתוך מגע עם מקביליהם האירופים של הפירות והירקות הללו וגם מתוך חוות דעת של כאלה שנהנו עד כה ממגדי משקים כפריים במזרח אירופה, אנו יכולים לאמר בפה מלא: התרגלנו לעיתים קרובות למשהו שרק צורתו וצבעו נותנים את אשליית המגע עם הפרי החי והטעים.

דומני שעם בני אדם אפשר להתפלמס, אך לא עם בני המעיים, יהיה המניע לכך אמביציוזי ככל שיהיה.

3) רגע של חרוז עיברי

לבה ולבלוב (מוקדש למכליאי הירק והפרי במכון וולקני).

לעיתים ניתן לדבר על אודים עשנים של מה שהיה פעם חסה מעטירה, מלפפון מפעים, או אבטיח אדמוני ויפה טעם, טרם שהוכלא עם צנון (בשביל שיהיה משטח חלק וגרמי ללא גלעינים).

בראשית היה משה דיין עם המונימייקר. השאר הוא כרוניקה נוגה של התדרדרות הירק העברי.

כך, כנוסטלגיה לשנות ילדותי האבודות, הגרנד אלכסנדר המופלא והעשיר בטעמו מאז הפך לגרנד סמיט התפל ללא שיעור. מי צריך את היווני הזה? סמיט האנונימי הפך למלך.

אכן, הראש היהודי ממציא לנו פטנטים: קחו למשל קלמנטינה יוצאת מהכלל. הופ, הקליפה מתקשחת, והתוכן - ספחת.

או מלפפון כבד-בשר, עטיר-טעם, מעדן-מחץ. והופ, הפכנוהו לצמיג מים-לחץ. אין צורך לזבל את האדמה הטובה ההיא. ומים, כידוע הינם בשפע זול לחקלאי העברי, מטר קוב בפרוטה, רק שתהיה לי בריא.

מלפפונים כבושים? הצחקתני רעי, אחת שתים שלוש והופה, נביא ישר ממזרח-אירופה.

או בננת דבש דרגה עשר, והופ הפכה לבצק חסר פשר. אז לוש בבלנדר, קמצוץ רוזמרין הוסף, קינמון ובדל בצל, והנה הפכת חותנתך לזצ"ל.

4) השקל כמטבע המנופח ביותר בעולם - Welcome למקדונלד:

מדד הביג-מק

ה"אקונומיסט" הבריטי זיכה במאמר מאפריל 2000 את המטבע הישראלי בתואר המפוקפק של המטבע "המנופח" ביותר בעולם. זאת בהתבסס על מדד ביג מאק שנחנך בסביבות 1986 כאומדן "קל לעיכול" של הפער בין השערים של מטבעות שונים בעולם לבין השערים שנגזרים מעקרון "שוויון כוח הקנייה" - Purchasing Power Parity. כלכלת הקציצה מבוססת על ההנחה כי דולר אמור לרכוש כמות זהה של כל מוצר בכל המדינות. לפיכך, בטווח הארוך, בתנאי השוק הגלובאלי, אמור השער של מטבע מסויים מול הדולר להתכנס לשער "המשווה" - השער שבו המחירים של סל מוצרים ושירותים זהים בשתי המדינות.

ה"סל" של ה"אקונומיסט" הוא המבורגר ביג מאק של מקדונלד הנמכר ב-120 מדינות. לפי עקרון שוויון כוח הקנייה, אמור המחיר של ההמבורגר בארה"ב ומחוצה לה להיות זהה. ההשוואה בין שער החליפין הקיים לבין השער הנגזר מעקרון שוויון כוח הקנייה מניבה אומדן לפער בין השער הנוכחי לשער המחירים הרצוי וה"נורמלי"..

להלן השוואה משנת 2001 לערך, של מחירי הביג מאק בדולרים בין ישראל, למספר מדינות מערביות אחרות.

המדינה___________המחיר בדולרים של ביג מאק

ישראל____________ 3.20
אוסטרליה_________ 1.54
גוש היורו_________2.37
גרמניה___________ 2.37
צרפת_____________ 2.62
איטליה___________ 2.16
יפאן ____________2.78
דרום אפריקה______ 1.34
שוודיה___________ 2.71
דרום קוריאה_______ 2.71
בריטניה__________ 3.00
ארה''ב____________ 2.51

אם כן, על פי מדד הביג מאק:

כוח הקנייה באיטליה ביחס למוצרים רבים וקובעים גבוה ב-‏48% מהישראלי, הדרום אפריקני - פי 2.38 , בגוש היורו - ב-‏35% בגרמניה - גבוה ב-‏35%, בשוודיה היקרה מאד ובעלת המיסוי הכבד (הגם ששם, בניגוד בולט בישראל - יש תמורה בעד המיסוי, שכן האזרח מקבל שירותים רבים בחינם) כוח הקנייה גבוה "רק" ב-‏18% בארה"ב - כוח הקנייה גבוה יותר ב-‏27% על פי מדד זה, והאזרח האוסטרלי קונה בדולר בארצו פי 2.1 ממה שיכול הישראלי לקנות בארץ חמדת בכסף שהוא משתכר.

זאת כאשר אזרח ישראלי משתכר גם בממוצע הרבה פחות מבארצות מערביות אלה.

סל המזון, עקב המשכורות הנמוכות בארץ, הינו מרכיב גבוה מהוצאתם החודשית של 80 אחוז בערך מהישראלים.

ובנוסף, ראו גם ראו את מחירי הדיור (שהינם אף הם מרכיב מכריע מסל המצרכים הישראלי) - הבית בו נוהג לרוב האדם להתייחד באופן אינטימי עם מזונו. בית (וילה) באיזור יוקרה בדרום אנגליה הינו בסביבות 130 אלף דולר מול כ-400 אלף דולר או הרבה יותר בישראל. בצפון אנגליה (ליוורפול, לידס) דירה של שלושה חדרים , מחירה נע בסביבות 60 אלף דולר.

כך משתעבד הישראלי לנכס הנדלני - המקזז באופן גורף מכוח הקנייה שלו ואמצעיו הנזילים - שנים רבות. המשכורות הממוצעות בישראל נמוכות באופן משמעותי מאלה שבמערב. את כל אלה יש לקחת בחשבון בשביל להבין את המיתוס סביב "ת.מ.ג. שנתי לגולגולת של 18 אלף דולר" (ורמת חיים מערבית בישראל).

הערה:

ערכו של הדולר נשמר במכורתנו באופן מלאכותי כנמוך יחסית, בגלל גיבוי יתרות מטבע חוץ - הנבנה על סיוע חוץ ותרומות - וכן בגלל שיעור הריבית הגבוה, ההופך עבור משקיע זר לכדאית מאד קניית מטבע ישראלי בדולרים שבידו. כך למשל, חלק מהירידה בחודש מאי 2003 בערך הדולר נבנתה גם כתוצאה מצפי פיסקלי (ולא בהכרח מבוסס-הרחבה משקית) לסיוע חוץ נדיב במיוחד בגלל הנסיגה אפשרית בעקבות ה"הודנה" השבירה מאד דאז.

קישורים:

ביג מק - בתיאבון!:

www.mcdonalds.com/countries/usa/food/nutrition/menuitems/display/index.jsp/itemID=5

5) כללי הלוגיקה לעזרת הצרכן הנבוך:

נכון במרבית המקרים ש-

א' - "אם פריט כלשהו משובח יותר במרכיביו, מחירו גבוה יותר".

אך ההיפך אינו תקף (נובע) לוגית: "ככל שפריט יקר יותר, כך הוא משובח יותר" - זה אינו נובע לוגית מ-א'.

אך בארצנו רבת ההמצאות במקרים מרובים כלל זה נהפך על פיו: תכופות ננקב מחיר גבוה יחסית, לתת אינדיקציה (רמז) לערך גבוה יותר. דווקא נקיבה במחיר גבוה שאינו מסתבר מקריאה חטופה של מרכיבי המוצר, או מההבנה שמדובר במוצר סטנדרטי ונעדר מורכבות, עשויה לתת בתנאי הארץ לצרכן הנבון, את האינדיקציה שמדובר דווקא במוצר ירוד יותר המנצל לשיווקו גימיק (תכסיס) שרלטני.
כלל אצבע: קנה המוצר הבינוני במחירו.

6) כאשר התקשורת מתלהמת - בדוק את כיסיך: מנפלאות המחירים המית(ע)מרים

כאשר מלובית היסטריה תקשורתית סביב הצטיידות גרעינית של איראן, מצרים, או עשרות מפגעים המכינים כביכול פיגועי ענק, בדוק אם לא הועלו מחירי הדלק בקפיצה עליזה, או היתמרו להם אל-על מחירי מצרכי מזון בסיסיים.

כאשר ברחוב אדם לא מוכר, שאולי באורח לא ברור ומתוך אי שימת לב ניתקלת בו על מנת לא להתקל בשניים אחרים, מטיח בפניך האשמות - לעיתים בארסיות, רוטן טרוניות או מגדף באופן מאיים, בדוק מייד אם לא כוייסת, במקום להביט בו ולהגיב ישירות.

כאשר במקום העבודה מוביל עמית אווירה המציגה אותך כבלתי פטריוט מספיק (או לחילופין, כפאשיסט מתלהם ומסוכן), תוך האשמות וטרוניות נוספות, הנטייה היא להגיב ישירות ולגופו של עניין. אבל רגע, בדוק אם רשימות ותוכניות במגירותך ובמחשבך לא נעלמו להם מספר ימים קודם, ומגמתך להוביל שינוי אירגוני או לקדם נושא כלשהו, אינה מסתרבלת ומטורפדת מבחינתך אך מבוצעת לה בשובבות על ידי אותו עמית, תוך חבלה במעמדך וסמכויותיך וקידום מעמדו.

כאשר מובלט בחדשות, ללא פרופורציה, ותוך עצב חגיגי וממושך מצבו של פצוע טרור בספר, ברר מייד מה המצב בסופרמרקט.

כך למשל, מעשה שהיה כך היה. בתחילת ינואר 2003 זכורות לי היטב מהדורות החדשות והכתבות בעיתונות בהם הילכו הפרשנים אווירת אימים כבדה במיוחד:

החיזבאללה עומדים להשיג מאות טילים קצרי טווח ורקטות; עומדים להיות מוקמים עשרות תאי אל-קאידה בעזה, ומה לא.

בתחנת הדלק באותו יום, אשר יגורתי בא לי: מחיר ליטר דלק הועלה בקפיצה נחשונית ב-36 אגורות (ב-10% ולא בחצי אחוז או אחוז). בארצות הברית היתה קמה בעניין צעקת חמס אדירה. אך אנו המומי חדשות, מוציאים הארנק ומשלמים בלאות ובהיסח דעת, על מנת להספיק להגיע הביתה לחדשות הלילה.

צפייה מהנה!

ושוב איתכם: בחזרה למרכול אמריקני פופולרי -
הקליקו על הכתובת למעלה Shop by aisle וקדימה
www.albertsons.com/store/?market=13

משקלות אמריקנים ואנגלים - מורה נבוכים

1 lb - ליברה או פאונד : 454 גרם. באומדן מהיר של סדרי גודל של מחירים ניתן לראות בליברה חצי קילוגרם.

1 Oz או Ounce - אונקייה. 28.3 גרם. באומדן מהיר של סדרי גורל (או נוכח עצלות ליטול את הקלקולטור) חלק את המחיר של אונקייה אחת (למשל 18 סנט) ל-3 (אפשר גם בערך, למשל במקרה של 19 סנט). קיבלת 6 סנט. לזה הוסף 2 אפסים מימין (קיבלת בדוגמא שלפנינו 6 דולר) והרי לך מחיר קילוגרם מהמוצר המוצג. טעותך היא כ-5 אחוז בלבד. אם ברצונך לחשב דווקא בקפידה, חלק את המחיר ל-283 ולתוצאה הוסף 4 אפסים.

1 גלון - 4.54 ליטר בבריטניה, 3.785 ליטר בארה"ב


קישורים:

קרטליזם ומונופוליזם בישראל - ותחרות חופשית איה?
www.faz.co.il/reply.php3?id=1437&rep=30849&LastView=2003-08-03%2019%3A02%3A03

www.faz.co.il/reply.php3?id=1437&rep=30846&LastView=0

www.faz.co.il/reply.php3?id=1437&rep=30854&LastView=0

www.faz.co.il/reply.php3?id=1437&rep=30821&LastView=0

דפלציה מפוצלת בישראל והנתק בין האליטות לעם

www.faz.co.il/reply.php3?id=1486&rep=32408&LastView=2003-08-25%2003%3A22%3A48

הבו לחם בערכו האמיתי

www.haayal.co.il/thread.php3?rep=50510

תאריך:  12/11/2003   |   עודכן:  14/11/2003
מיכאל שרון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
על שולחנו של חבר חרדי, מונחת היתה הכותרת בעיתון המודיע. פרשיית "רמדיה" כיכבה שם, אצל הציבור החרדי ברוך התינוקות.
12/11/2003  |  משה פייגלין  |   מאמרים
שתי הפרשות הראשונות בתורה - בראשית ונח - מספרות על תקופה שנמשכה כאלפיים שנה; בתקופה זו נשטף במבול המחזור הראשון של האנושות והופץ לכל עבר המחזור השני; ושניהם בגלל ההתעקשות להמשיך בנתיב של החטא הקדמון, חטא עץ הדעת - מודעות עצמית השוללת את מציאות האלוקות.
12/11/2003  |  נסים ישעיהו  |   מאמרים
בראשית נובמבר 2003, נדהמה מדינת ישראל משהתברר כי מזון תינוקות צמחי של חברת רמדיה, גרם ככל הנראה, בשל העדר ויטמין חיוני, למחלות קשות ואף לתמותת תינוקות. מעבר למקרים הקשים שהגיעו לתקשורת ואשר החלו עושים דרכם לבתי המשפט, קיימים, ככל הנראה, אלפי מקרים נוספים בהם ניזוקו תינוקות בדרגות חומרה פחותות או שטרם ניתן לאבחן את תוצאות הפגיעה בהם.
אתמול היה התשיעי בנובמבר, "ליל הבדולח", בו שטף את כל גרמניה, בשנת 1938, גל של פוגרומים: שריפה ופיצוץ של בתי הכנסת, פריצה לבתי עסק, מעצרים, רציחות. היה זה ליל-עליית-מדרגה לקראת שלב ההשמדה הגמורה של היהודים, "הפתרון הסופי" בשפתם הארורה.
12/11/2003  |  אליקים העצני  |   מאמרים
ביום ג', 28 באוקטובר, דחה שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב,יהודה זפט, את תביעות קרנות הפנסיה הוותיקות. התביעות הוגשו נגד המנהלים המיוחדים שמינה האוצר לקרנות ההסתדרותיות (מבטחים, מקפת, קג"מ וקרן החקלאים), לאחר שזה הזרים להם 73 מיליארד שקל.
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il