הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   אקדמיה/חינוך  אתיקה  מדיני/פוליטי  ממשל  משפט  עיתונות וברנזה  פלילים  תקשורת 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 זוקין קרן
 אשכולי-יהלום אוריין
 ויקי אילון בטן
 מילשטיין נועה
 בן-נחום שלמה
 רייך שירה
 ג'והן דוד
 איינס ליאב
 שפינט-סיראי שרון
 דרוקר אורי
 פל אריאל
 מרנס איתן
 מיקי מיכאלוביץ
 שוב שמואל
 וינרוט יחיאל
 רייטן רפי
 יצחק ראובן
 טבול מתן
 שיף נעמה
 חוגרי אופיר
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
לימין שור
17/08/2017   |   אליהו קאופמן
 
 
 
בין קוריאה לשרלוטסוויל
17/08/2017   |   אריאל י' לוין
 
 
 
הברירה והבחירה
17/08/2017   |   אברהם הללי
 
 
 
טראמפ מחפש יורש לעבאס
17/08/2017   |   יוני בן-מנחם
 
 
 
אבדתי אמון בתקשורת
17/08/2017   |   עמוס גלבוע
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
אליקים רובינשטיין שופט בית המשפט העליון  |  תגובות הצטרפות ל- VIP
אנו חיים בעלמא דשקרא
   רשימות קודמות
  דוח סיכום וחקירה: רובינשטיין נגד מזרחי
  החלטת היועץ המשפטי לממשלה בפרשת עמותות אהוד ברק
  חקירת ההדלפה ומחול השדים
  טיסות קזינו
  החלטה היועץ המשפטי לממשלה: נגיד בנק ישראל לשעבר פרופ' יעקב פרנקל

נוסחה המלא של הרצאת היועץ המשפטי לממשלה, בפורום למשפט וחברה (כ"ו חשון תשס"ד, 21.11.03), בכינוס השנתי של המכללה האקדמית נתניה, שהתקיים במעלה החמישה

▪  ▪  ▪

פתח דבר

אנו מצויים עתה בקריאת התורה בעיצומו של ספר בראשית, ספר הבריאה, ספרם של האבות. ר' משה בן נחמן, הרמב"ן, מתאר את ספר בראשית כמפת ההיסטוריה היהודית העתידה: "אומר לך כלל תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בענין אברהם, יצחק ויעקב, והוא ענין גדול הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה ואמרו, כל מה שאירע לאבות סימן לבנים, ולכן יאריכו בכתובים בספר המסעות וחפירת הבארות ושאר המקרים, ויחשוב החושב בהם כאילו הם דברים מיותרים, אין בהם תועלת, וכולם באים ללמד על העתיד, כי כאשר יבוא המקרה לנביא משלושת האבות, יתבונן ממנו הדבר הנגזר לזרעו". רוצה לומר, תולדות ישראל לעתיד, היחס בין ארץ ישראל לגלות, היחסים עם השכנים והיחסים הפנימיים, נרמזים בספר בראשית.

מספר בראשית ניתן ללמוד לא רק על כך אלא גם על המידות הנדרשות מאתנו: אומר הנצי"ב, ר' נפתלי צבי יהודה ברלין זצ"ל, ראש ישיבת וולוז'ין בפתיחת פירושו "העמק דבר" לספר בראשית, כי הספר נקרא "ספר הישר", ומפרש ר' יוחנן "זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים…", והיושר הוא "שבח האבות שמלבד שהיו צדיקים וחסידים ואוהבי ה' באופן היותר אפשר, עוד היו ישרים, היינו שהתנהגו עם אומות העולם, אפילו עובדי אלילים מכוערים, מכל מקום היו עמם באהבה וחשו לטובתם באשר היא קיום הבריאה", כפי שהתפלל אברהם על סדום, וכפי שהיה נוח יצחק אבינו להתפייס עם משנאיו ויעקב אבינו עם לבן. ואפשר להוסיף על כך מקל וחומר לגבי היחסים פנימה.

בעוד שבועות אחדים אסיים את תפקידי כיועץ המשפטי לממשלה, תקופה של כמעט שבע שנים, רבת סערות ורבת עיסוקים, החותמת, עם השירות בצה"ל, כשלושים וחמש שנות שירות ציבורי. נכנסתי לתפקיד הנוכחי באדר א' תשנ"ז (פברואר 1997) בעיצומה של הסערה הקרויה פרשת מינוי היועץ המשפטי, שקדמה למינויי. אני מסיים אותו בסערות אחרות.

שעה שנכנסתי לתפקידי אמרתי, במיוחד בהקשר המשפט המינהלי, כי אשתדל לחפש את שביל הזהב, הדרך הממוצעת בלשון הרמב"ם. זאת עשיתי, וכדרך ההולכים בשביל הזהב, גם זכיתי לביקורת, לעתים אף לחרפות, משמאל ומימין. וכבר סיפר התלמוד הירושלמי (פאה פרק ח' הלכה ו'), על ר' עקיבא שביקשו למנותו פרנס ואמר שעליו להימלך בבני ביתו. הללו שמעוהו אומר, "על מנת שיקללוך, על מנת שיבזוך", קרי, המקבל משרה מעין זו צריך לדעת שזה יהא גורלו. כך אומר גם הרמב"ם בהלכות סנהדרין (כ"ה), כי דיין צריך לסבול את הציבור, ואומר הקב"ה למשה ולאהרן "על מנת שיהיו מקללים אתכם וסוקלים אתכם באבנים". ומי לנו גדולים ממשה ואהרן ומר' עקיבא - עפר אני לרגליהם.

קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרי, לתפקד בנינוחות בלשכת היועץ המשפטי לממשלה. נושא רודף נושא, יום רודף יום. המים הסוערים של חיי מדינת ישראל אינם מניחים. השסעים בחברה הישראלית משמעם הוא, כי לעולם יהיו מי שידביקו תויות, לעולם תהא חשדנות, פעם מימין, פעם משמאל, פעם מן הדתיים, פעם מן החקלאים. כשנכנסתי לתפקידי הנחתי, מטבע הדברים, כי אין מדובר בגן של ורדים, והייתי ועודני נכון תמיד לקבל ביקורת.

הדברים שאומר עתה נוגעים לאותו חלק בתקשורת שאינו עושה לדעתי מלאכתו נאמנה. על לא מעטים מן המשתלחים, ובראש וראשונה בחלק מן התקשורת, צריך יהא להתפלל שימחל להם בורא עולם על עוולות חינם שהן כשפיכות דמים, על רשעות, על בורות ועל שטחיות, על עבודה לא אתית, על סימון מטרה מראש. זה לא מכבר, נכנס אליי פרקליט מן הדור הצעיר, ואמר לי, לא יעזור, בשביל עתון פלוני העובדה שיש כיפה על ראשך ואינך מזוהה עם מחנה מסויים בציבור, גם אם אינך איש פוליטי, דיה ביסודם של דברים לפסול במעשיך. ויש אנשים, מהם הנושאים בתואר פרופסור, לא מן הנוכחים כאן, שעליהם כבר אמר ר' שמעון בן שטח בתלמוד הבבלי, "הזהרי לא מן הפרושים ולא מן הצדוקים, אלא מן הצבועים, שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס". כמה אירוניה, עליבות וכזב, כמה שנאת חינם המקלקלת את השורה יש בקרבנו.

כשאישרתי לצוות החקירה בענין ההדלפה שעתה יוגש כתב אישום בגינה נגד גב' גלאט-ברקוביץ, לבקשת הצוות, לבקש מבית משפט נתוני תקשורת שאינם אלא פלט מחשב - איזה טלפון שוחח עם איזה טלפון, וכמובן הדברים לא כללו ידיעה מה נאמר, ואף מי הדוברים, לא האזנה ולא תמליל, ואף לא ניתן לדעת אם נתקיימה שיחה, נצלבתי בתקשורת, בחלק ניכר ממנה. זאת, הגם שכבר באישור העקרוני הטלתי סייגים כדי לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בחסיון העיתונאי. אך כשתומללו במשטרה, בפרשה שנחקרה במח"ש, שיחות למאות של אנשים, כולל עיתונאים, רובן שיחות פוליטיות ללא רלבנטיות לנושא החקירה, לרבות קטעי אינטימיות ודברי רכיל, אולם הדמויות המדוברות לא היו במחנה הציבורי הנכון, הכל כשר הכל ישר.

הפעם, נצלבתי על שהבאתי לתשומת לב הרבים את הדברים הללו, ולוחמי זכויות האדם רובם לא רק שלא השמיעו קולם למען זכויות יסוד חוקתיות שהופרו, אלא יצאו חוצץ בכיוון ההפוך.

הציונות

בעידן פוסט ציוני, אני גא להיות ציוני, להיות חדור, גם כיום לאחר למעלה משלושה עשורים של שירות ציבורי, תחושה של הודיה לקב"ה על זכות לחיות בדור שבו קמה מדינה לעם היהודי, ולסייע ולוא במקצת בבניינה. אמי עליה השלום נהגה לומר תדיר כי המדינה טרם גמרה להיבנות. יש הרבה מה לשפר במדינה, כמדינה יהודית ודמוקרטית, ביחסים בתוך עצמנו, ביחסים למיעוטים בתוכנו, ביחס בין אדם לחברו; אבל לא רק ש"אין לי ארץ אחרת" אלא גם עיון בהכרזת העצמאות מראה לנו שרבים רבים מיעדיה הושגו, ושאין מקום לציניות ולניהליזם, ושיש מקום לתקוה. עם כל הקשיים, מדינת ישראל היא הדבר הטוב ביותר שקרה לעם היהודי לאורך אלפי שנים, היא בית ביום סגריר של אנטישמיות ורדיפות, היא המונעת מצב של אניות המתדפקות על דלתות נמלים והן סגורות בפניהם כפי שקרה בתקופת השואה, היא פיקדון יקר שנתנה לנו ההיסטוריה היהודית, והוא באחריותנו.

על תפקיד היועץ המשפטי

תפקידיו העיקריים של היועץ המשפטי לממשלה הם: ראשות התביעה הכללית הפלילית, ייצוג המדינה גם בעניינים שאינם פליליים, הייעוץ לממשלה וייצוג אינטרס הציבור.

בתחום הפלילי, עיסוקו האישי של היועץ המשפטי לממשלה מורכב מרבדים אחדים, כולם עולם ומלואו. ראשית - מדיניות וסדרי עדיפויות. אנו חיים בעולם דינמי במובן חברתי-ציבורי וטכנולוגי, והתוצאה היא שמה שלא היה על הפרק בעבר מעסיק אותנו רבות כיום. דוגמאות לכך, בתחום החברתי-ציבורי, הם נושאים כמו אלימות במשפחה שבחלק ניכר מן הגילויים היה נסתר וכבוש במשפחה פנימה, וכיום עלה במגזרים רבים אל מעל פני השטח, נושאים של אכיפה חוק ביו"ש כמו נוער הגבעות, ובתחום הטכנולוגי, נושאים כמו עבירות בינלאומיות, עבירות מחשב, הלבנת הון וכדומה. הוא הדין לשידורים פיראטיים - כמה חרפות ספגתי אישית בעניין ערוץ 7 בשעתו.

בנוסף - תיקי אישי ציבור, המחייבים אישור היועץ המשפטי לממשלה, אם על פי דין - כגון ראש ממשלה או הסרת חסינות של ח"כים, אם על-פי הנחיות לגבי ראשי רשויות מקומיות וחבריהן, ואם על פי הנסיבות והעלאת הדברים לדיון אצל היועץ המשפטי על-ידי התביעה.

ולבסוף, בתחום חקירות אישי ציבור אבקש להדגיש כלהלן:
ראשית, בתקופת כהונתי היה עלינו לפתוח חקירות נגד אישי ציבור ברמה הממשלתית הגבוהה ביותר, נשיא, שלושה ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת. אמרתי כי במהלך החקירות מעולם לא אירע שהמשטרה או הפרקליטות יבואו ללשכתי ויבקשו נקיטתו של צעד חקירה פלוני או אלמוני במסגרת הדין על פי חומר שנצטבר, ושלא אישרתי בו לא יזמתי. אוסיף כי ללשכתי באים אנשי המשטרה מרס"ר ועד רב-ניצב, באופן שוטף ובשיתוף פעולה הדוק.

שלישית, באשר להחלטה בעניין כתב אישום, היו לא מעט מקרים שבהם תחושתי הייתה שיש מקום לאישום, אך בדיונים התברר כי הפרקליטות בדרג השטח סבורה כי חרף החשדות והתחושה הכבדה, אין אפשרות "להרים" את התיק, והתיק נסגר.

החלטותיי במקרים אלה כאחרים נבעו מתוך אמון מקצועי בפרקליטות, המבוסס על עבודה משותפת רבת שנים, והיכרות רבת שנים עוד יותר. אין לנו פרקליטות אחרת. כך אירע בכמה מן התיקים הבולטים, וגם כשהיו חילוקי דעות והכרעתי לצד סגירת התיק, באחד התיקים הללו, הוברר כעבור זמן בתיק אחר, כי עד מדינה שעליו סמכו ממליצי הגשתו של תיק איש הציבור קרס בבית המשפט.

ועוד, לא מכבר נשאלתי בתכנית טלביזיה על ריבוי הזיכויים של אישי ציבור, תוך טרוניה שבכלל הוגשו (לפני זמני ברובם הגדול) כתבי אישום נגד מי שזוכו. ובנשימה אחת תשאל התקשורת למחרת, מדוע אין מגישים כתבי אישום נגד אישי ציבור, מה קורה. אכן, ההבדל בין תחושות בטן של תקשורת ואולי גם שלנו לבין הגשת כתב אישום הוא הראיות ומבחן הסיכוי הסביר בהן. שכן על פי רוב, כשהמדובר באישי ציבור, ענין לציבור יש ויש.

אני מבקש להדגיש בכל לשון: ככל שיהיו ראיות על זיקה בין פוליטיקאים ופשע מאורגן ייחקרו אלה עד תום, כמו כל עבירות אחרות. החקירות כולן ימוצו, אלה הקיימות ואלה שיהיו, אם בימי כהונתי ואם לאחריה.

כאן המקום לומר כי יש טרוניות, שאפשר להבינן בעיני אדם מן היישוב, על הימשכות הטיפול בתיקי אישי ציבור. הנושא עולה תדיר בדיונים המתמידים בלשכתי. יש לכך סיבות אוביקטיביות שלא תמיד נהירות ברבים. שתיקות, חיקורי דין במדינות זרות שיש להמתין להם זמן רב מאוד. אבל אי אפשר להתעלם מן התחושה הלא נוחה של ההימשכות, שקשה להסבירה ציבורית.

ואולם, אין זה "ויקו למשפט והנה משפח, לצדקה והנה צעקה", כדברי הנביא ישעיהו.

החלטה מנומקת ("דוח ציבורי")

ישנה טענה חוזרת נגד השימוש שעשיתי לאורך השנים בהחלטה מנומקת, קרי, בתיקי אישי ציבור מסוימים, סגירת התיק בצירוף הנמקות.

יש המבקרים דבר זה בטענה שאין זה מתפקידו של היועץ המשפטי לכתוב החלטות כאלה אלא להודיע רק על השורה התחתונה, אולי בצירוף מספר שורות קצר של הנמקה - אין ראיות, חוסר ענין לציבור לנהל הליכים, וכדומה.

הדבר אינו מקובל עליי, ואגב, כבר ראיתי שהיה מי שתהה במקום מסויים מדוע לא פירסמתי החלטה מנומקת, כמה ימים בטרם פורסמה. חובתנו היא להסביר לציבור את החלטתנו באופן המפורט האפשרי, כדי שהתמונה תהא בפני הכל. חובתנו היא גם לזהירות רבה, כדי שלא להכפיש בלא אפשרות להתגונן. אילולא נומקו החלטותי, היו מוגשות עתירות לבג"צ שבתשובה להן הייתי צריך ליתן אותם נימוקים, אם כן מדוע לא לעשות כן מראש. לדעתי הדרך נכונה ובלבד שתופעל בשיקול דעת זהיר. כבר אמר המקרא "ובא השמש וטהר", וזכורה בהקשר זה אמרת השופט ברנדייס, היא גם קיבלה אישור בית המשפט העליון.

על קצב ההליך הפלילי בישראל

קצב ההליך הפלילי בישראל עדיין אינו משביע רצון. זהו תחום שבו הייתי שמח לדווח על הצלחה רבה יותר. בניגוד לדימוי שלעתים נוצר בתקשורת, הפקק אינו בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, והשתדלתי אישית לתת דוגמה, ולמעט תיק אחד - פרשת האזנות הסתר וניצב מזרחי שהשתהה מספר חודשים נוכח מורכבותו וחילוקי דעות פנימיים, תיקים המגיעים אל שולחני יוצאים - והדבר ידוע לכל הנוגעים בדבר - תוך יום או יומיים. במובן המערכתי עומסים מזה, חוסר כוח אדם מזה ושאלות נוספות טרם נפתרו במלואם, אף כי חל שיפור לאורך השנים הן במשטרה והן בפרקליטות. יש גם כאן עוד הרבה לעשותו.

נושאים פליליים נוספים

מאפיין נוסף בעבודתנו הוא עיסוק בתיקי הסתה מול חופש הביטוי, נושאים קשים השייכים ללב השיח הציבורי. פניה שלי לחברי שתי כנסות להורדת מפלס ההתלהמות לא צלחה. כחברה אנו לוקים בקיצוניות של ביטוי שפתיים, אך לא תמיד הכלי הפלילי הוא המתאים לטיפול בכך, לרוב לא. כמעט כל תיק כזה בא לעיונו האישי ולהחלטתו של היועץ המשפטי. אנו מתלבטים מאוד לפני פתיחה בחקירה, מרבית התלונות אינן נחקרות, וקל וחומר - לגבי הגשת כתבי אישום.

לוא ישב הזבוב הסוקרטי על קיר לשכתי היה ער למאמץ הגדול המושקע לבור את הבר מן התבן בתחום זה. זכיתי בהקשרים אלה להתקפות, כולל כמעט פיסיות, לגרפיטי על ביתי ולשהות ארוכה של גורמי ימין קיצוני בסמוך לבית. הבקשה לדיון נוסף בעניין "ג'נין, ג'נין" יסודה בשאלות הקשורות לרגשות הציבור בימי מלחמה, שראוי לדעתי לבחנה בהרכב מורחב של בית המשפט העליון.

רביעית - מגוון גדול של סמכויות פליליות פרטניות שבידי היועץ המשפטי לממשלה. חלק מהן מופעלות באופן תדיר כגון עיכוב הליכים, ערר על החלטת פרקליט מחוז לסגור תיק מטעמי העדר עניין לציבור, אישור לבקשת מעצר מעל 30 יום בטרם הגשת כתב אישום, אישור לבקש מבית המשפט מניעת פגישה עם עו"ד בהקשרים ביטחוניים, העמדה לדין של קטין ובגיר יחדיו או של קטין לאחר שנה מן העבירה, חוות דעת בעניין משפט חוזר. ועוד ועוד. הפעלת סמכויות אלה ורבות אחרות, ומתוך הנחה של התייחסות רצינית ולא כחותמת גומי, כרוכה בעומס רב. ואכן אני משתדל להקדיש לכך את כל הזמן הנחוץ, ימים ולילות.

על העומס

אדגים את העומס בלשכתי: בשנת 1996 נכנסו 7233 מכתבים ללשכת היועץ המשפטי לממשלה, מלבד תיקים פרטניים ודיונים. ב-1997, השנה הראשונה לכהונתי, עלה המספר ל-13,266. ב-1998 - 15,787, ב-2000 - 18,999; ב-2002 - 20,221. כוח האדם לא נשתנה. גישתי היא, ולא כל חברי נלהבים ממנה, היא להשתדל לסייע לפונים גם כשאין הדברים במעגל המשפטי הפורמלי במדוייק. אני מטפל כל שנה בודאי במספרי ארבע ספרות של תיקים פרטניים, פליליים, אזרחיים ומינהליים.

לא רציתי מטעמים ברורים, כדי שלא לשדר מסר של רצון להקל על עצמי, פרט לנושא עיכוב הליכים שבו הוכנס שינוי מסוים, לעסוק בימי כהונתי באפשרויות להפחית בעומס, אך סבורני שלקראת כהונתו של היועץ המשפטי הבא יש מקום לתת בידו כלים להאצלת סמכויות רבה מעבר לאפשרות כיום. ואכן, אנו בעיצומה של הכנת חקיקה רלבנטית שתאפשר ליועץ המשפטי לשקול הקלת העומס בתיקים הפרטניים, בתחומים שונים של המשפט הפלילי.

אני מבקש לקדם זאת לקראת סיום תפקידי ובטרם ייכנס יורשי לכהונתו, מטעמים ברורים.

אוסיף כי בשנות כהונתי קבעתי מפגשים תקופתיים קבועים עם כל ראשי לשכות התביעה המשטרתית, שמרבית התיקים הפליליים מצויים באחריותם, על מנת לדון בבעיות משותפות ולאפשר מגע אישי. מפגשים אלה רצויים לכל הנוגעים בדבר, ומרחיבים את מוטת המגע של היועץ המשפטי עם ראשי התביעה המקומית, בנוסף לפרקליטי מחוז.

הייצוג

אוסיף כי בתחום הייצוג יש הכרח כי המדינה תיוצג על ידי אנשים המחויבים לערכי המשפט הציבורי וגם כי תישמע בקול אחד בבתי המשפט. על כך שקדנו לאורך השנים. בתחום הייעוץ לממשלה הייתה עבודתנו עמוסת מאבקים, מהם מתמשכים. פעמים רבות פנו שרים וביקשו שאסכים לייצוג נפרד. למעט 2 מקרים, בעלי ייחוד, לא הסכמתי.

הייעוץ

אכן, הנושאים שאינם זוכים לתשומת לב מספקת הציבור, אם התקשורת היא הציבור, אלא חלקית ביותר, הם הנושאים בתחום הייעוץ לממשלה הקשורים במשפט המינהלי - ציבורי, שבו נעשו לא מעט שינויים לאורך השנים, תוך התמודדות קשה עם מערכת פוליטית, מאבקים לא פשוטים, בתוך קיטוב, בתוך שסעים חברתיים. אלה נושאים האמורים להיות קרובים ללבו של כל אדם הגון. יהיו דעותיו כאשר יהיו.

כבר נזדמן לי לומר כי לעיתונאי, לפרשן, לפרופסור יש עט ובידו לכתוב כעולה על רוחו. קשה לאין שיעור מלאכתו של המחליט, בוודאי מלאכתו של היועץ המשפטי לממשלה החוצץ בין המערכת הפוליטית לבין הדרג המקצועי. קראתי עתונאי, אני מרחם עליו, עמוקות, מקרב לב, על שטחיותו ועל שנאת החינם שהוא משדר, שכתב שאני סוגד לשלטון. תמהני אם היתה קדנציה שבה היו מאבקים רבים כל כך נגד גורמי שלטון בתחומי המשפט המינהלי.

מאבקים אלה כללו עניינים הקשורים במקרקעין, בתקציבים, במינויים, בשליחים מטעם ראשי הממשלה, וגם בנושאי זכויות וענייני ניגוד עניינים ובאלף ואחד עניינים אחרים.
ולבסוף, נושאי האינטרס הציבורי הם תדיר על שולחני בהתייצבויות בבתי המשפט בנושאים שונים, החל מסיליקון בחלב ועוד שאלות של נגישות לנכים וניהול תקין של מערכות ציבוריות.

זכויות

עלי להקדיש ברצון דברים אחדים לנושאי זכויות אדם. לעובדים בתחום המשפט הציבורי תפקיד חברתי, לקידום שויון וזכויות. אלה הן במידה רבה נגזרות של כבוד האדם המעוגן בישראל חוקתית. חל שינוי מבורך בעשורים האחרונים בתחומים אלה, בחקיקה, בפסיקה, במודעות. הוא איננו מספיק עדיין. זהו מאבק מתמיד.

אזכיר כאן נושאים אחדים שהשקענו בהם לאורך השנים: שויון לציבור הערבי - אחזור על שאמרתי לא אחת, כי כדי לשמר את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שהיא חובתנו כנגד כל הקמים על הגדרה זו של המדינה, המעוגנת בהכרזת העצמאות ובחוקי היסוד, עלינו לפעול ללא לאות לשויון לציבור הערבי. בענין זה נקטתי עמדות מתמידות בתחום התקציב; העליתי אישית, פעמים רבות בקול בודד, נושא הגדלת תקציבים ונושא מינויים במגזר הערבי בממשלה. שנים קודם לכן כשכיהנתי כמזכיר הממשלה כיו"ר הרשות למלחמה בסמים, הוקצו תקציבים למלחמה בסמים במגזר הערבי באופן פרופורציוני למגזר היהודי, והעוסקים בכך במגזר הערבי ציינו זאת עם פרישתי.

אך זכויות הן גם זכויות נשים, שעם כל התקדמות נותרה לגביהן עבודה רבה, גם בשירות הציבורי וגם בכלל. ואולי זו ההזדמנות לצרף את קולי למי שמחו על הצגה מעוותת של תפקיד הנשים בפרקליטות. אין כל הבדל בין אשה לגבר בעבודתם המקצועית, איני סבור שהדבר טעון הוכחה, אבל אוכל להעיד כמי שעובד עם הפרקליטות עשרות שנים, ממונה עליה כמעט 7 שנים ונשוי למעלה מ27- שנים לרעייתי שהיא פרקליטה כ29- שנים. אפשר להתווכח עם מעשה או אמירה פלונים או אלמונים, אין כל מקום ואמת בגישה סקסיסטית.

במיוחד הייתי רוצה להפנות זרקור לזכויות אנשים עם מוגבלויות, מן החלקים החלשים ביותר בחברה, שהשדולות למענו מעטות. בענין זה תמכתי תדיר בכל מאמץ, חקיקתי או מינהלי. הוא הדין לזכויות אלפי חסויים הנמצאים באפוטרופסות, נושא שאנו מקדישים לו זמן רב. בכל אלה יש הסדרים נורמטיביים בתחומים מסוימים, אך גם החקיקה אינה מספקת ולא כל שכן שיישומה אינו מספיק עדיין.

בדיונים במערכת הממשלתית, בעמדות בבג"צים ובועדות הכנסת השתדלנו לתת ביטוי ליחס לחלש, במערכות תקציביות, בשקלא וטריא הפנימית בממשלה. זו הרוח הנושבת מלשכתי.

כן ניסינו למנוע פגיעות לא מידתיות באוכלוסיות חלשות ועניות בחקיקה המוצעת על-ידי הממשלה, גם בתקופה של קשיים כלכליים, תוך מאבק לצמצם את ההפחתות בקצבות ילדים, למשל.

תחומים אחרים הם מימוש זכות הייצוג לחשודים ולנאשמים, ובמיוחד למי שצפויים למאסר בפועל, דבר שאינו מכוסה באופן ישיר בחקיקה הקיימת; הנחיתי ולא היה פשוט, כי תובעים העומדים לבקש מאסר בפועל יפנו לבית המשפט למינוי סניגור, עמידה על זכויות אסירים ועצורים בכלא ובבית המעצר נושא שהוא באופן מתמיד קרב במעלה ההר, כולל בעיצומם של ימים אלה.

כשלעצמי, ביקרתי פעמים רבות לאורך השנים במקומות מעצר ובבתי כלא כדי לשוחח עם האסירים והעצירים ועם הממונים, הסוהרים והשוטרים, ולעמוד על הנעשה, לבקש תיקונים, להיאבק על זכות הטיול וראיית אור השמש לעצורים, כולל בשבוע הנוכחי, במקומות קשים - השבוע אף מזעזעים - מבחינת זכויות עצורים. העוסק בתביעה, שעניינה בין השאר שליחת אנשים למעצר ומאסר, צריך בצד החובה לעסוק בצד הזכויות, ולכך עשיתי לי את מנהג ביקורי הפתע במקומות כליאה, ולעקוב ככל הניתן. יש עוד הרבה לעשותו. אגב, הטענות בנושאים אלה אינן ככלל לשוטרים ולסוהרים אלא לצפיפות ולתנאים.

הוא הדין לנושאי קטינים, שטופלו ברמות שונות. נושא שהדגשנו בעבודתנו באופן מיוחד היה המלחמה בסחר בנשים, קרבנות עוול נורא, והיחס אל הנושא ובבתי המשפט במשטרה, במערכות האכיפה.

זכויות מעוגנות בחוק ובפסיקה. בראש וראשונה עליהן להיות מעוגנות בלבבות. היחס האנושי מתבטא, בין השאר, בדברי הנביא ישעיהו החרותים על מצבות סבתי ואמי עליהן השלום, נשות חסד במלוא המובן: "הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית; כי תראה עירום וכיסיתו, ומבשרך לא תתעלם". אך עוד רבה המלאכה. גם אם לא גדלתי בין העוסקים בזכויות כעיסוק מרכזי ראיתי עצמי בתפקידי כחייל בנושא זה.

כך גם בענין היחס לפלסטינאים במחסומים, לכן הלכתי למילואים במחסום ופעלתי מול גורמי צה"ל וגורמים אחרים לשיפורים בענין זה.

הוא הדין לעובדים זרים אני תומך במדיניות הבאה לצמצם את מספרם בישראל, אך כל עוד הם עמנו, את זכויות האדם שלהם יש לכבד.

להבדיל, תלונות נחקרים גם בעבירות בטחוניות; גם כלפי הנבזה ביותר יש חובה להתייחסות לתלונותיו, זו מדינת חוק, זה טיבה ואין בלתו.

איכות הסביבה היתה נושא מרכזי בעבודתנו. טיפלתי אישית בתיקים רבים בנושא זה מול השלטון המקומי, בנושאי זיהום מים, שופכין, מטרדים אחרים, הפוגעים באיכות החיים ובבריאות, כדי להגיע לאכיפה כנגד האחראים להזנחה. נדמה לי שיש תוצאות מסויימות.

מינויים

לאורך השנים הללו חלו תמורות גדולות - בכל הנוגע למינויים. המהפכה היא המאמץ כי לא יהיה מינוי משמעתי בשירות הציבורי שאינו עובר סינון באשר להתאמתו. לעולם אין שלמות, הדברים דינמיים, אך עלי להדגיש כי בשילוב בין החקיקה, הפסיקה ועמדותינו שלנו חלו שינויים מפליגים בתחום זה.

ראשית, תפקידים בכירים מעטים בלבד נותרו במשרות אמון, קרי, בלשון העם, מינויים פוליטיים, ועיקרם מנכ"לים במשרדי הממשלה, וגם לגביהם ישנה בדיקה שעם השנים התהדקה בועדה בראשות נציב שירות המדינה. מספר המשרות נטולות הסינון צומצם דרסטית, בעיקר עוזרים אישיים של שרים. עם זאת, לא הצלחנו לשכנע את המערכת הפוליטית לקבוע רף של השכלה ונסיון באשר למנכ"לים, אף כי ככלל הרמה המובאת טובה.

באשר למינויים אחרים, הדרך היא מכרז או ועדת איתור, מושג ששאבנו מעולמות מקצועיים אחרים והצענוהו, חברי ואנוכי, לממשלה וכיום הוא מופעל לגבי תפקידים שונים והשימוש בו מתרחב. הוא מאפשר ככלל דיאלוג בין הדרגים המדיניים לבין הדרגים המקצועיים, באורח המסייע לרמת מינויים טובה.

הוועדה הבודקת מינויים לחברות ממשלתיות ולתאגידים סטטוטוריים פועלת לאורך השנים באופן הראוי להערכה, ושוקדת הן על בדיקת המינויים, לרבות אלה הטיעונים הוכחת כישורים מיוחדים, קרי, מינויים פוליטיים. מנענו, לא בעצמנו בלבד אך תוך תרומה ניכרת, את הסרת רף הכישורים המיוחדים בחקיקה בכנסת, דבר שהיה מוליד שטף של מינויים לא ראויים על בסיס קשרים ולא כישורים.

קיימת גם הועדה הבודקת מינויים בכירים, כיום בראשות השופט בך, שהוקמה בעקבות פרשת מינוי היועץ המשפטי ב-1997.

ולאחרונה - הוועדה העוסקת במינוי היועץ המשפטי לממשלה, אף היא בראשותו של השופט בך. עמדתי על-כך שהממשלה תאמץ את דוח ועדת שמגר, והוא אומץ בקיץ 2000. מטעמים הקשורים בכך גם הודעתי על פרישתי למעלה מ-5 חודשים מראש, כדי לאפשר את התהליכים שהותוו בדוח ובהחלטת הממשלה.

הוכנס גם סדר בנושא שהיה פרוץ, קרי, נציגי היועץ המשפטי לממשלה בתחומים הפלילי והאזרחי המקבלים הסמכות ויפויי כוח. כיום מינוי כזה, כשהמדובר באנשים שלא מתוך שירות הציבור, עובר ככלל תהליך של סינון ובדיקה.

אף אחד מכל התהליכים הללו, וגם מן המינויים הפרטניים שהיו רגישים, לא היה נטול תרומה שלנו, לא רק כשהמדובר בבג"צים, אלא על פי יוזמות בתחום הנורמטיבי.

ועם זאת, הגם שכיום ישנה מסגרת לטיפול במרבית המינויים וגם הפעלנו את סמכויותינו ושכנענו גופים כמו ועדת רביבי באשר לעמדותינו, לא ניתן לנוח על זרי דפנה ועוד מלאכה רבה לפנינו בתחום הפרטני. המאבק כולל גם אי פגיעה בעובדי ציבור לשם פוליטיזציה.

אכן, אזכיר כאן כי חלק ניכר מן הפעולות בא למניעת פוליטיזציה לא ראויה. כשברשות הדואר הגיעו דברים לממדים מדאיגים מאוד פעלנו למניעת מינוי פוליטי כמנכ"ל. בענין שליחי ראש הממשלה ליאסר ערפאת או למו"מ, עמדתי על הסדר נורמטיבי הכולל הסדרי ניגוד עניינים, ובמקרה של שליחים לערפאת, גרמתי להפסקת שליחותו של שליח (גינוסר) שלא הסכים להסדר ניגוד עניינים ולגילוי נאות. הוא הדין לשליח גנגר שנחקר ושתק. כן פעלתי לצמצום ולבסוף להפסקת האפשרות לשליחת בנו של ראש הממשלה כשליח קבע לערפאת, כדי שלא ליצור מערכת נפוטית בכגון דא.

ועוד, אני מעורה אישית בהסדרים ובהם של ניגוד עניינים לעובדי ציבור, כולל שלושה, מהם מורכבים, בשבועות האחרונים, במטרה לצמצם חשש ואף מראית עין בתחומים אלו.

תמיכות ותקציבים

חלק ניכר ממאבקינו במערכת הממשלתית נוגע לכסף, סם חיים למערכות שונות, החפצות בחלק בעוגה הלאומית. ואולם, כסף זה צריך להתחלק בשויוניות, ככל הניתן. בשעה שהתברר לנו ב1998- כי ישנם המקבלים בעד אותן פעולות כפל תמיכה, הוצאנו הנחיה למניעתה. אין קץ לפניות וללחצים מגורמים מיניסטריאליים וציבוריים שונים שהופעלו כדי לדחות את הפעלת ההנחיה. דבר הנראה על פניו כמובן מאליו נתקל בהתנגדות קשה. ידעתי שאם הדבר יידחה, לא תופעל ההנחיה, היא הופעלה. הוא הדין לכל נושא התמיכות, שמגזרים רבים נהנים ממנו. הוקם תחום פעולה מיוחד במשרד המשפטים לנושא זה, שתפקידו שלא יוצאו כספי ציבור בלא קריטריונים. אני אישית, וכן המשנה ליועץ המשפטי לייעוץ, עוסקים בכך לא אחת, במאבק נגד גורמים שונים.

כספי ציבור ככלל הם נושא שגילינו כלפיו רגישות מתמדת. יש בזבוז גדול בהוצאות במערכת הציבורית, לרבות בתחומי ההתדיינות בבתי המשפט בעניינים שניתן היה לסיים בתוך המערכת הממשלתית וגם בכך אנו מנסים להיאבק.

מקרקעין ונושאים כלכליים

תחום שבו הושקעה על-ידי עבודה רבה, תוך מאבק מתמיד בלחצים פוליטיים וכלכליים, הוא מקרקעי המדינה. על חשיבותו של הנושא אין להכביר מלים. הוא משליך על הדורות הבאים, הוא משליך על איכות החיים, הוא משליך על קופת הציבור. לא אאריך היום כי אקדיש לכך דברים במקום אחר. אומר רק כי מאבק זה הוא מוצדק, ובאותם מקרים שבהם הצליח חסך הרבה מאוד, סכומי עתק, לקופת המדינה. לא רק בקרקע חקלאית עסקנו, אלא בבזק, המוביל הארצי, נכסים שהחזיקה ההסתדרות. גם בכך, כמו בכל נושא עוד רבה הדרך.

אנו בתהליך חיובי של הגברת האכיפה הפלילית בנושאי מקרקעין ובמיוחד בנושאי תכנון ובניה. נושאים כלכליים נוספים בעבודתנו, שעניינם כספי ציבור היו המאבק לזכויות המדינה בקשר לכבלים, אכיפת החוק בענף המחצבות, וכריית החול, בקשר לזכיונות וגם בקשר לפגיעה באיכות הסביבה.

ביטחון וזכויות

חלק ניכר מעבודתנו מוקדש לאיזון שבין ביטחון לזכויות, איזון שהוא קשה במיוחד בתקופת מלחמה. אין שבוע, אין כמעט יום, שבו איננו נדרשים לנושא פלוני או אלמוני הכרוך בביטחון. אנו פועלים מול צה"ל והשב"כ כדי להבטיח חוקיות ולצמצם פגיעות בזכויות פלשתינים חפים מפשע, והוא מאמץ מתמיד שאינו חדל לרגע. ומאידך גיסא, עלינו לתת יד למאבק בטרור, להגן מפני עלילות דם כמו הטבח בג'נין, להיאבק פנימית ובינלאומית. אני מזמין מיוזמתי לא אחת ללשכתי קציני צה"ל בכירים כדי לדווח על פעולות שהושמעו לגביהן טענות. הגשתי תלונות על יחס במחסומים. לא הסכמנו לאמצעים מסויימים שביקשו גורמים לנקוט אם בחקירות ובמעצרים ואם בהעברה מיו"ש לעזה; הגבלנו, ואנו ממשיכים בדיאלוגים מתמידים.

סברנו כי תמה הדרך בנושאי בני ערובה, ועוד בטרם פסיקת בג"צ בשנת 2000 אמרנו לראש הממשלה דאז אהוד ברק, כי אין עוד אפשרות לקלפי מיקוח. ומאידך גיסא, אנו מגינים בלב שלם במאבק הקשה בטרור על פעולות צה"ל שהן במסגרת החוק הבינלאומי, גם אם אינן פשוטות. זו מטוטלת שלעולם אינה נחה, וגם אנחנו איננו נחים. אין בידי להאריך בעניין זה כאן, עיסוק בכל אלה הוא יומיומי.

דת ומדינה

אחד השסעים המרכזיים בחברה הישראלית הוא בתחום דת ומדינה. הבעיות בתחום זה מופיעות לא רק בציבור היהודי אלא לא אחת גם בין דרוזים, מוסלמים ונוצרים, אך הבולטות היא מטבע הדברים בציבור היהודי.

יש לי אמונה עמוקה בכך ששביל הזהב יפה בנושא זה במיוחד. אין מקום להקצנה משום כיוון, יש לחפש ככל הניתן - והדבר אפשרי - מרחבי הסכמה פנימיים. אני מאמין שכך הדבר בעניני גיור - לכן תמכתי בהמלצות ועדת נאמן, שדומות להן עוצבו גם בשנים קודמות בשעה שנזדמן לי לעסוק בנושא כמזכיר הממשלה - כך בענייני שבת, הכותל, ארכיאולוגיה, מכירת חזיר ועוד - בית המשפט, וגם אנו, מתלבטים מאוד באשר לדרך הנכונה, שכן כשהמדובר על ציבור - מיהו הציבור שעליו מדובר, כשבשני קמ"ר ממשרד המשפטים יש ערבים, חרדים אשכנזים ומזרחיים, ציבור מסורתי, ציבור חילוני. מיהו הציבור? מכאן הצורך בחיפוש שביל הזהב. אוסיף, כי אנו עוסקים גם במקרים פרטניים, בנושאים כמו מאסר לכפיית גט והתרת אשה מעגינות חיה, ממזרות ועוד נושאים אנושיים קשים, ולעתים הסיפוק בפתרונם גדול מאשר בנושאים מערכתיים.

מאבקים במשפט המינהלי

נטען לא אחת שבעבודתנו אנו מבקשים "לרצות את בית המשפט". אנו איננו מבקשים לרצות איש, אנו מבקשים לקיים את החוק, לתת עצה נכונה לממשלה, לשמור על הנורמטיביות. הדין בישראל מורכב, בנוסף לחוק החרות, מפסיקת בית המשפט. אם נייעץ לממשלה שלא על-פי הפסיקה, נכשיל אותה. לעתים אנו מנסים לשכנע שהפסיקה ראויה לשינוי, בבקשות לעיון חוזר, לדיון נוסף, בהבחנת מקרה ממשנהו, אך חכמה קטנה היא ליתן עצות הזויות, ולשים מכשול בפני מי שאינו בקי. המשפט המינהלי בפיתוחו הישראלי, בשערי העמידה הפתוחים של בג"צ, הוא עולם ומלואו בכל נושא ונושא.

הוא מחייב התיחסות שלנו כמערכת לשאלות מבטחון וזכויות ועד דת ומדינה, מברית מילה עד פיטום אווזים. לא אחת אנו מצויים בתווך בין משרדי ממשלה המושכים לכיוונים שונים, ועלי להכריע באשר לעמדה.

עוד, יש תקופות שבהן הרגישות עולה: תקופות בחירות - וחמש היו בתקופת כהונתי, שתיים מוניציפליות ושלוש כלל ארציות, הכוללות מאבקים לא מעטים בועדת הבחירות ומחוצה לה. לדעתי התוצאה המצטברת היא שיפור בנושאים אלה, גם אם לא כפי שהיינו רוצים.

בבחירות המוניציפליות האחרונות לא היו לפנינו תיקי גזענות כמו ב-1998, כשהבאנו לפסילת רשימה בנצרת עילית שהעומד בראשה ביטא עמדות קשות בתחום זה. ניתנה, לאחר הפקת לקחים, הוראה לחקור עבירות בחירות מיידית, לעומת השתהות של תוצאות חקירה שהחלו לפני כן.

נושא השר"פ ופרשת המענקים למפעל קוקה קולה הם תחומים שבהם חוות דעתנו היתה משמעותית במערכות גדולות הפועלות בנושאים שבחלקן יש להם זיקה הדוקה לכל אדם מן היישוב, ובחלקן מצביעות על גישה נורמטיבית בכספי ציבור.

אפשר לומר שהייתי מאחורי ייזום ועדת החקירה לענין אסון ורסאי, על כל המשתמע בתחום מבנים בישראל.

המאבק בקזינו בישראל, שלפי שעה הצליחה דרישתי שלא לקדמו, הוא נושא שאני מחשיב ערכית, ואני מקוה שיימשך.

תחום אחר הוא המאבק לניקיון ברשות השידור, על-ידי מינוי חשב, שהיה קשה ביותר, מול הרשות ומול הממשלה. בעניין אחר - המאבק לצמצום חוק ההסדרים ולתקינות סדרי קבלת של החלטות תקציב, שהצליח אמנם רק חלקית ועודנו בעיצומו.

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה

אבקש להידרש לנושא שלעולם אינו ממקד את תשומת הלב הציבורית, מטבע הדברים, אך בפורום מקצועי חשוב להזכירו: לאחרונה השלמנו חלק הארי של הוצאת ההנחיות העדכניות של היועץ המשפטי לממשלה. המפעל הזה ראשיתו בימי הנשיא שמגר בשעה שכיהן כיועץ המשפטי לממשלה, שפתח בסדרת הכרכים הכחולים הזכורים לטוב. מורשת זו נמשכה לאורך שנים בימי יורשיו של מאיר שמגר, אך קפאה בתקופה מסוימת והיה צורך לחדשה. בשנים האחרונות נעשתה, ביוזמתי, פעולה רחבה לחידוש הנחיות היועץ המשפטי ולעדכונן. זאת, תוך שכל אחד מהמשפטנים הרלבנטיים במשרד המשפטים נתבקש להעיר ולעדכן בתחומי עיסוקו, ובריכוז עו"ד צעירה שהתמחתה בלשכתנו, דפנה ברנאי.

נעשתה מהפכה של ממש, שכללה ביטול הנחיות שזמנן חלף, כתיבה מחדש או עדכון של הנחיות רבות, ותוספת הנחיות חדשות לא מעטות, בתחומים שונים, המייצגות עולם ומלואו נורמטיבי ומכסות תחומים רבים במשפט הציבורי, הפלילי, המינהלי. הקובץ מצוי עתה באתר משרד המשפטים באינטרנט, ובזמן הקרוב תהא מהדורה קשיחה שלו.

לאורך שנות כהונתי הוספנו, במאמץ גדול, הנחיות מפורטות בתחומים כמו מינויים פוליטיים, הנחיות רבות לתקופת בחירות והנחיות נורמטיביות בקשר להתנהגויות נושאי משרה, נושאים כמו נטילת זרע אחרי המוות - ענין רגיש שדנו בו רבות, נושאי ניגוד עניינים, הסמכת תובעים, גישור, נושא הראוי לקידום לא רק כדי להקל על עומס בתי המשפט אלא גם מסיבות ערכיות, ולאחרונה הפוליגרף והאיזון לגביו בין זכויות אדם לבין צרכים בטחוניים מסוימים.

החשיבות הנורמטיבית והצבורית בכל אלה רבה, לכן ראיתי חיוניות במפעל זה והקדשתי לו זמן רב. הוא לפניכם, וימשיך אותו בוודאי יורשי, כשם שאנכי בניתי על מה שהניחו קודמי.

על פרשת חקירת מח"ש האזנות הסתר וניצב מזרחי

אכן, לקראת סוף דברי אדרש לנושא זה.
אינני יכול לעשות שלא לעשות כן בקצרה במגבלות הזמן.

דעת הציבור - אינני יודע אם כל הציבור - אבל לא מעטים בציבור עסקה בהחלטתי בענין חקירת מח"ש וניצב מזרחי. הנושא העיקרי - הוא יסוד החלטתי - היה גבולות כוחה של המשטרה במשטר דמוקרטי, בנושא רגיש כמו האזנת סתר, העומדת בניגוד לזכות המוגנת חוקתית, הזכות לפרטיות ולסוד שיח שבחוק יסוד כבוד האדם וחרותו. דווקא נושא זה לא תפס את מרכז הבימה הציבורית. הנה השאלה כפי שהצבתיה בהחלטה:

"משטרת ישראל היא ארגון חיוני לבטחון הפנים ולאכיפת החוק במדינת ישראל. על כך אין חולק. השאלה שעמדה בפנינו בתיק דנן היתה מהם גבולות הכוח וכיבוד החוק העומדים בפני המשטרה, וספציפית - בפני קצין משטרה בכיר, המבקש כמשימה חשובה, שאף עליה אין חולק, לחשוף עבריינים? זו השאלה העומדת לבירור בהחלטה זו.

האם בבקשו להשיג את היעד שהציב לעצמו, חשיפתה, בין היתר, של פשיעה בינלאומית ממדינות ברית-המועצות לשעבר, לקה תת-ניצב [כדרגתו אז] משה מזרחי, בכהנו כראש היחידה הארצית לחשיפת פשיעה חמורה ובינלאומית, ב"להיטות יתר", כלשון בית המשפט העליון בפסק הדין בבג"צ 9351/00 נמרודי נ. השר לבטחון פנים? האם קידשה המטרה - החשובה כשלעצמה - את האמצעים והביאה לכך שתומלל ביחידה בפיקודו מספר רב - מאות - של שיחות בעלות אופי פוליטי ואישי ביותר, שעוררו שאלות קשות באשר לדרך הטיפול בצווי בית המשפט המאשר האזנות סתר?

שאלת היחס לצווי בית המשפט באה לידי ביטוי לא רק כשהמדובר באישי ציבור, וחשיבותו של בירור הנושא היא גם בהצבתם של הגבולות במדינת חוק במבט צופה פני עתיד, כדי לנסות להתוות למשטרת ישראל את הדרך הראויה לטיפול בהאזנות סתר בהקשר הדמוקרטי ובהקשר כיבוד החוק ככלל.

זאת, כדי שמשימת המשטרה בחשיפת עבירות תושג, אך בדרך לא יהיו חריגות. בהחלטה עלי להביא בחשבון את המורכבות שבה פועלת מערכת אכיפת החוק, את ייחודיותו המסוימת של הנושא, את מניעיו, הישגיו וזכויותיו של הקצין בו מדובר, אך במוקד - את האינטרס הציבורי ואיזוניו הראויים, באשר לגבולות כוחה ודרך עבודתה של המשטרה."

נחוץ היה דיון לגופו בנושא זה ובעמדות השונות שהוצגו.

נושא זה - שהיה חשוב בעיני עד כדי העלאתו לדיון בהחלטה זו חודשיים בלבד לפני תום כהונתי עם כל הקושי שבדבר, נדחק אחורנית, בגלל הסטת הויכוח כמעט רק לשאלה הקשה - הראויה לדיון כשלעצמה - של הדרך בה טופל הנושא מטעם בכירות הפרקליטות. אדגיש: המחלוקת המהותית עם בכירות הפרקליטות לגיטימית, וצוינה בגלוי בהחלטתי. הגם שבכירים אחרים בפרקליטות כמו מנהלי מח"ש, סברו וסוברים אחרת.

כיום, בניגוד לראשית הדרך בחקירה, גם אין לכאורה מחלוקת על הראיות ועל הליקויים שנמצאו, אלא על הסנקציה. אנו ממשיכים בעבודה לטובת המערכת, כי על המערכת לתפקד ועל שלטון החוק להמשיך, וכך אנו עושים.

אבל השאלה החשובה והקשה של מגבלות כוחה של המשטרה לא נדונה לגופה כראוי, אלא התחלקה פוליטית על פי זהותם של מי שאליהם האזינו. לא נדונה השאלה החשובה - מי ישמור על השומרים? מי ישמור על שומרי החוק שיפעלו כחוק?

לא נדונה השאלה של זכויות חשודים ושאינם חשודים, של יכולת אנשי משטרה לתמלל בניגוד לצוי בית המשפט או על-יד הצוים, ליצור פנקסנות כפולה לעניין זה, ועוד ועוד, דבר הצריך להדיר שינה. אין כאן שאלה של רדיפת עבריינים, על-כך אין מחלוקת; יש כאן שאלת הדרכים שבה נעשה הדבר, כיצד פועלת משטרה.

וכאן הצטרף המעגל הנוסף, של התקשורת. אינני כידוע מן המתלהמים, אך העובדה היא שקוראי "הארץ" למשל, העיתון לאנשים חושבים, קיבלו מידע חלקי בלבד בכל הפרשה, מידע מוטה, ללא סיכוי למי שלא היה מקובל עליהם. העיתון חשב בשביל קוראיו.

לאדם מן היישוב הקורא עיתון, כלל שלמדתי הוא, כי אתה מאמין למה שאינו נוגע אליך, כשהעניין נוגע אליך אתה רואה את הטעויות, בשוגג או במזיד. מי שקרא בעיתון זה את סיקור פרשת הגב' גלאט-ברקוביץ ואת סיקור נושא פרשת האזנות הסתר וההחלטה שנגעה לניצב מזרחי לא ידע למיטב הבנתי את עמדתי באופן ראוי כל עיקר, כדי שיוכל לשפוט. באופן פורמלי ניתנו בעיתון קטעי דברים; מהותית הושמה חומה בין הקוראים לבין העמדה.

בנוסף, ננקטה על-ידי מספר עיתונאים, לא רק בעיתון זה, שמי שעוקב אחרי כתיבתם לאורך השנים יזהה בנקל את מקורותיהם ויחבר אותם לצורת הסיקור, מערכת הכפשות, כולל שכחת התפקיד המרכזי להביא מידע אוביקטיבי נטול פניות, ועשיית "ניאו ג'ורנליזם" מקומי, שכל כולו קמפיין, מסע ללא מתן חופש לדעות אחרות, אף תוך מעבר חד על כללי האתיקה. והגיעו דברים לידי כך שעיתונאי פלוני, אמיר אורן, העלה אותי לדרגת זכאות לפרס יגאל עמיר ובן לאדן, במאמר שטנה רווי ארס.

הזהרתי עוד בהחלטתי: "אף שאין המדובר במקרה דנן באישיות ציבורית פוליטית, כמו בהחלטות קודמות, אלא בקצין משטרה בכיר, ממונה ולא נבחר, ולכאורה אין החלטה בעניינו אמורה לעורר הדים ציבוריים-פוליטיים של תומכים מזה ומתנגדים מזה, דומה שבנסיבות התיק והחקירה דבר זה עלול לקרות גם כאן, ומכך מבקש אני להתרחק ולהזהיר כממכוות אש".

למען האמת, עוצמת הרגשות והסטיה מהמהות בנושא זה בתקשורת הפתיעה גם אותי. התגייסות טוטאלית מסוג זה של עיתון מסויים ועיתונאים מסויימים תוך הזנחת כל סטנדרט מקצועי, אינה עניין של מה בכך. שורשיה של התגייסות זאת, ככל הנראה, ביחסי סימביוזה מדאיגים בין קבוצה של עיתונאים ובין גורמי אכיפה מסוימים. אכן, ישנה לדעתי קורלציה לא מעטה בין רשימת עיתונאים שפרסמו לאורך שנים ידיעות בלעדיות מתוך חקירות ובין רשימת הכותבים שהתגייסו הפעם. חלק ניכר מן הכותבים בפרשיות אלה, לדעתי, גומלים למקורותיהם.

עיתונות לוחמת שמזינה גם את מערכות אכיפת החוק היא נשמת אפה של הדמוקרטיה, יחסי-גומלין של מערכות אכיפה עם עיתונות בחינת תן לי ואכתוב טובות עליך, בין אם מפורשים בין מכללא, היא הרת אסון.

אומר בצורה ברורה וישירה: לאורך עשרות שנים של שירות, מהן למעלה מחצי יובל שנים בתפקידים שבעין הציבורית, מעולם לא הפכתי למקור של עיתונאי כלשהו, לא טיפחתי עיתונאי חצר, עבדתי תמיד באמצעות מערכת הדוברות. גם בתפקידי הנוכחי נהגתי כך. לעתים ספורות, שאפשר - סבורני - לספור על אצבעות יד אחת או למירב שתי ידיים. לאורך כל השנים, לפי בקשת הדוברים, קיימתי שיחות רקע עם עיתונאים. גם עוזרי עשו כן, ככלל, כשהתבקשה תגובה כמענה להתקפות.

ועוד, פרשן משפטי ברשת שידור ממלכתית, שרוממות שלטון החוק והמאבק העז בשחיתות מתגלגלות בפיו בצדקנות יום יום, ומאזיניו סבורים שהעובדות שהוא מוסר הן בדוקות, מעולם כמעט, לאורך כמעט שבע שנות כהונתי, לא פנה לבדוק את העובדות בטרם ישא מדברותיו, וזאת במאות פרשנויות בזו אחר זו.

אומר, לצערי, כי רבים נקטו בכלל, אינך יכול להתמודד עם העובדות, תקוף את אומרן. עלמא דשקרא, עולם של שקר.

בשבוע החולף הופיעה בעיתון לאנשים חושבים בעמוד הראשון והשני כתבה שפירושה היה, לא פחות שהיועץ המשפטי לממשלה חוסם חקירתו של פשע מאורגן ופועל בשליחות ארגוני פשע. מלבד האבסורד והעלילה שבעצם האמירה, אני מבקש להדגיש בכל לשון שאין ולא היתה מעולם מניעה למשטרה לחקור, לא רק שלא היתה אלא היא מקבלת תדיר עידוד לחקירות, כל פניה שלה, בכל נושא, מאושרת ללא דיחוי אם יש תשתית. הסכם החסינות נתן חסינות ליאז'מסקי רק על עבירה ספציפית זו של הוצאת הקלטות, ואין המדובר בעבירה בת הסגרה מקנדה בכל מקרה. כשהמדובר במאזן בין הוצאת הקלטות לא כדין ובין הצורך לנסות למצות את החקירה בנושא רגיש זה, ושיקולים נוספים שפירטתי בהחלטה. החלטתי לקבל את המלצת מנהלי מח"ש. כל התשובות מצויות כולן במפורט בהחלטתי, והקורא יקרא.

יתר על כן, באותו נושא ספציפי לא היתה כל התקדמות בחקירה של חשדות כלשהם גם לאחר ביקור המשטרה אצל יזמסקי בקנדה. יאז'מסקי אכן עבר עבירות, וכידוע מקבל חסינות רק מי שעבר עבירות - וחקירת מח"ש אוששה את העובדות, אך הוא נמצא ביסודו של דבר דובר אמת, לאחר שבראשית הדרך איש לא האמין שיש בתצהירו ממש, וחשיפת דבריו פתחה את החקירה כולה.

ולטענה באשר למידעים, כביכול, המדובר בטענות שהועלו לאחר שנחתם הסכם החסינות, ושהגורם המקצועי שנתבקש לבדוק, מח"ש, לא מצא שיש להפר בגללן את ההסכם. כל זה צוין בהחלטה כמו גם באפשרות להמשיך לחקור. לא היתה ואין כל מניעה לחקור בחשדות ככל שהיו או יהיו.

ומילה על האפקט של תקשורת החיה מהדלפות מגמתיות לעיתים קרובות, שמטרתן להשיג את יעדי המדליף: נכנסה אלי בכירה לשעבר בשירות המשפטי, בעלת זכויות, ואמרה אחרי שקראה בעיתון, אולי באמת נעשתה בך מניפולציה על-ידי גורמי פשע מאורגן. שאלתי, קראת את החלטתי בענין ניצב מזרחי? תשובתה היתה - לא. אמרתי לה, בואי נדבר אחרי שתקראי. העיתונות חיה מהדלפות. אך האם השירות הציבורי יכול לחיות עמהן בדרך זו?

כל ההתכתבות שעוותה וסולפה הגיעה בדרך של הדלפה ששירתה צורכי המדליף והמודלף, ומצטרפת לשורה של הדלפות שנתקלנו בהן, כמו הדלפה נוספת שהתגלתה לאחרונה ומטופלת בימים אלה. בדוגמאות רבות אין לי כל קושי להצביע על הקשר הסימביוטי של מדליף ומודלף. לא צריך להיות גאון לשם כך. הפרקליטות כידוע מגינה בברכתי שנים על אי מסירת תכתובות פנימיות לרבים, גם על פי הוראות חופש המידע.

ולבסוף: מאז החלטתי, למקרא ולמשמע הנעשה, רק התחזקתי בנכונות תוכנה.

אני שוגה בוודאי לא אחת בנושאים שונים. מי שמקבל אלפי החלטות, אינו יכול שלא לשגות. גם אינני צדקן. אבל אילו נתבקשתי לעמוד בפני בורא העולם והייתי נשאל אותן שאלות שחכמים הזכירו כי נשאלים בישיבה של מעלה, אחת מהן היא "נשאת ונתת באמונה", הייתי משיב בחיוב ומישיר מבט. בין השאלות האחרות הן "ציפית לישועה", "קבעת עתים לתורה", וגם עליהן הייתי משיב כך.

סוף דבר

ניסיתי לפרוס לפניכם יריעה של עיסוקינו המרכזיים לאורך שנות כהונתי, קצר המצע מהשתרע. עיקרה מאמץ בתנאים מורכבים של מציאות מורכבת, למתן שירות משפטי הגון לציבור. אין זו פעולת יחיד כמובן; אנשי הייעוץ במשרד המשפטים ובמשרדי הממשלה, אנשי הפרקליטות, אנשי המשטרה, אנשי רשויות אכיפה אחרות הם שותפי קבע למלאכה. אוכל להודות להם, כמו גם לשרי המשפטים שבמחיצתם עבדתי, על שיתוף פעולה טוב בשירות הציבור. אמרתי - רק מי שאינו עושה אינו שוגה. אך דומני שיש בידי להביט בעיניכם ובעיני הציבור ולומר כי הדברים נעשו בהגינות, בלא חשבונות, לא בדרכי עקלקלות, לא במסתרים, מתוך יראת האל ומחויבות לערכי המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית ולמוסר.

תאריך:  27/11/2003   |   עודכן:  27/11/2003
אליקים רובינשטיין

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
אנו חיים בעלמא דשקרא
הודעות  [ 11 ] מוצגות  [ 11 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
אריק באך
27/11/03 03:37
2
יוסי וזאני
27/11/03 07:38
3
שאול קרקובר
27/11/03 08:58
4
הרופא
27/11/03 09:04
5
יורם סמואל
27/11/03 10:51
6
מיכאלצפון
27/11/03 14:26
7
אילן.א
27/11/03 21:17
8
משה, עורך-דין
28/11/03 09:03
9
איתן אא
29/11/03 14:44
10
rehvot
29/11/03 16:17
11
אבי כ הן
29/11/03 18:57
פורום: אסון ורסאי כתוב הודעה
פורום: פרשת מזרחי כתוב הודעה

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
מומלץ לעגן בחקיקה, כי משרות ממשלתיות בכל הדרגים, הביצועיים והיצוגיים, יהיו לתקופה מוגבלת של 7 שנים. עקרון זה - יבטא אחידות, מעשיות ורצון להצליח תוך פרק זמן מוגבל עם השארת "טביעת אצבעות" לעתיד.
26/11/2003  |  עו"ד אברהם פכטר  |  מאמרים
אמירתו של נשיא המדינה, מר משה קצב, ביחס לחילונים כי הינם בחזקת "תינוקות שנישבו" אינה אמירה חדשה. בעבר נשמעו אמירות דומות שאפיינו בעיקר את אלו שהתנגדו לתנועה הציונית ושסירבו ליטול בה חלק. כך למשל, אחת ההתייחסויות המוקדמות שהשתמשו בביטוי זה הייתה על-ידי רבי יעקב אטלינגר (1798-1871) שהיה מראשי יהדות גרמניה. יש באמירה זו פסול בכך שהינה מדגישה את המפריד ולא את המאחד.
25/11/2003  |  עו"ד עוז גדות  |  מאמרים
אין מחלוקת כי רשויות הכיבוי מספקות שירות חיוני וחשוב מאין כמוהו. הצד המוכר פחות, ושאינו נלווה לצד ההירואי של השירות המסופק, הוא חיוב מקבל השירות באגרה.
במסגרת מאבקו של משרד האוצר נגד מה שמוגדר בתואר "המונופולים הגדולים" מוצגת בפני הציבור הטענה, כי עובדי "מקורות" אחראים לכך שאזרחי ישראל משלמים מחיר יקר מדי בעבור המים שהם צורכים. חיסול כוחו של מונופול המים - טוענים בכירי האוצר - יחסוך לכל אזרח אלפי שקלים בשנה. קובלנת האוצר שמחירי המים בישראל יקרים מדי אכן צודקת.
25/11/2003  |  עמי דור-און  |  מאמרים
לפני מספר ימים חזרתי מביקור בארה"ב, ביקור שבמהלכו השתתפתי בכמה כנסים של נוצרים אוהבי ישראל. קהילות אלה מרוכזות במספר מדינות שהגדולה בהן בטקסס, מדינות המכונות "רצועת התנ"ך" (Bible belt The).



בלוגרים נוספים ברשת 
וידאו: למי שלא הבין עדיין
17/08/2017  |  09:00  |  אפי טריגר
גשר צר מאוד ורעוע
17/08/2017  |  08:17  |  ראובן לייב   |   ראובן לייב
היסוד הנפשי של נבות תל צור
17/08/2017  |  08:07  |  יוסי דר   |   יוסי דר

אליהו קאופמן
יוני בן-מנחם
עמוס גלבוע
פורומים
אסון ורסאי
אקדמיה/חינוך
אתיקה
מדיני/פוליטי
ממשל
משפט
עיתונות וברנזה
פלילים
פרשת מזרחי
תקשורת
כתבות מקודמות
אור לוין
איך נבחר דונלד טראמפ?
מלון כורש
כורש - מלון בוטיק חדש
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט