אורגני או לא, אבל גללי הפרות מזהמים את מי התהום. המשרד להגנת הסביבה מקפיד על קיום התקנות המחייבות בעלי רפתות ליצוק בטון ולגדר את מתחמי הפרות, באופן שהפסולת אותה הן מפרישות לא תחלחל לקרקע. הזבל נערם ונלקח בסופו של דבר מן הרפת, אך בשל חוסר ניצול יעיל לא משתמשים בו לזיבול ולדישון, למרות היותו המובחר שבדשנים הטבעיים.
לצורך מציאת פתרון לבעיית הפסולת ברפתות חברו בעלי הרפתות, מועצת החלב והתאחדות מגדלי הבקר, וניצנים. שינוי אפשרי ניתן לראות ברפת מעון כרמל של התנחלויות דרום הר חברון, המשותפת לשני מושבים - מעון וכרמל.
בתהליך פירוק ביולוגי בעזרת מיקרואורגניזמים וחמצון הופכים שם את פסולת הרפתות לקומפוסט עשיר לדישון השדות. הקומפוסט הוא למעשה דשן אורגני המיוצר משרידי צמחים ובעלי-חיים.
3,000 טון קומפוסט בשנה
עשרות מהרפתות מספקות פתרון חלקי, אך רפת מעון כרמל הינה מהבודדות המגייסת לטיפול את הפסולת החקלאית מהמשק כולו, ומחזירה אותו בתצורת קומפוסט איכותי לגידולי השדה במעגל סגור ומובנה. רפת זו מייצרת כ-3,000 טון קומפוסט בשנה.
רפת מעון כרמל הוקמה בשנת 1995. היא מייצרת 4.9 מיליון ליטרים חלב בשנה, ועובד בה צוות של שמונה עובדים קבועים משני היישובים. פרה ממוצעת מייצרת כ-20 ק"ג פסולת ביום, סך כל 400 הפרות ברפת מעון כרמל מייצרות 2,920 טונות פסולת בשנה.
"ברפת יש שתי קבוצות מטרדים - שפכים נוזליים וזבל מוצק", הסביר מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר, מאיר בראון. לדבריו, באמצעות טיפול הולם, הופכים שני המטרדים הופכים למוצר כלכלי - קומפוסט המועיל למשק החקלאי, וזאת מבלי לערב גורמים חיצוניים או פתרונות אזוריים יקרים. "ברפת מעון כרמל בחרו בפרויקט פתרון הקומפוסט למרות שזה עלה כ-2.3 מיליון שקלים, לעומת פרויקט אחר שהוערך בחצי מחיר. זאת מתוך ראייה כוללת, שתפתור את כל השפכים והמטרדים ברפת ותתן פתרון חיובי ומועיל לכלל המשק החקלאי", אמר בראון.
התחזית: שילוב הגזם הביתי והאשפה הביתית המופרדת
צוות הרפת בשיתוף משה ברונר מצאו פתרון, כולל ומלא, לכל נושא השפכים והפסולות ברפת ובמשק, בהתאם לחוק. ברונר הוא תושב כרמל. בעבר למד ברונר בטכניון לימודי קרקע ומים ועבד בחיפה עם פרופ' יורם אבנימלך בנושא קומפוסט ואשפה. גם כיום הוא עובד בתחום הקומפוסט בשדה ומעדיף את העיסוק בקומפוסט האורגני של הרפת בזכות איכותו.
ברפת מעון כרמל עובר הזבל תהליך של מיצוק ודילול עם כ-15% זבל עוף וגזם מטעים, שאותם גוזמים לחתיכות קטנות שסופחות את הנוזלים ומסייעות במיצוק, הגזם מהווה גורם מאוורר בתהליך הקומפוסטציה והמספק פתרון גם לפסולות המטעים. השאיפה של ברונר ונחמיה פלק, מנהל הרפת, היא לשלב בהמשך גם את הגזם הביתי בגינות המשקים ואת האשפה הביתית המופרדת. לאחר המיצוק מועבר הזבל למשטח קומפוסט בשטח של כ-6 דונם. תהליך הקומפוסטציה מסתיים בתוך חודשיים ומפנים את המשטח לזבל חדש.
המבחן החשוב הוא לסיים את ההיפוך וגם את המים במאגר עד תחילת החורף, זמן דישון השדות. ברפת למדו, תוך ניסוי וטעייה, את המאזן בין כמות המים שמתאדה בעשיית הקומפוסט, לבין הסך הכולל של המים שנאגר בשטח הרפת, כך שלא יגלוש. "בעזרת גיליון אקסל ממשיכים ומתקנים כל הזמן את היחסים", אמר ברונר. עוד הסביר כי חקלאי בגידולי השדה עושה בממוצע שימוש כ-0.5 טון קומפוסט לדונם בשנה לדישון הקרקע. הקומפוסט מכיל למעלה מ-50% חומר אורגני לעומת קומפוסט קנוי רגיל המרכיב 40-20 אחוזים חומר אורגני. החומרים האורגניים הם התורמים לשיפור הקרקע, לפעילות המיקרוביאלית ולחומרי ההזנה לקרקע ולצמח. בקומפוסט המכיל יותר חומר אורגני ניתן לפזר פחות, באותה איכות, ובכך להקטין את המליחות בקרקע ולצמח. בענף גידולי השדה מועדף הקומפוסט לפיזור במטעים ובגידולי השדה השונים.
בסיום שנת 2007 צופים ברפת מעון כרמל לרווח שלאחר מכירת הקומפוסט לגידולי השדה. ערך מ"ק קומפוסט הוא 50 שקלים בשער הרפת, עלות הקומפוסט כ-35 שקל למ"ק ובסך הכול יש כ-6,000 מ"ק (שקול ל-3,000 טון) קומפוסט.
