News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 418,268  סלולר - 326,804
   |   15:07:40
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יואב יצחק
יואב יצחק
ארדן קיבל/רכש זכויות בדירה חדשה ברח' משה קול בירושלים בתקופה שכיהן במשרד ראש הממשלה כיועץ ראש הממשלה וכממונה על פניות הציבור (בשנים 1999-1996)    ארדן היה אז בחור צעיר (25) וחסר ממו...
איתמר לוין
איתמר לוין
הדיונים בעניינים מקומיים בבית המשפט בקריות סובלים מכשלים מבניים, הגורמים לכך שכמעט ולא ניתן לקדם אותם - משום שהנאשמים והסניגורים מזלזלים בהם. דוגמה ראשונה: אולמה של השופטת איילת הש...
איתן קלינסקי
איתן קלינסקי
במפגשים עם תלמידי לשעבר ברוסיה ובבלארוס גיליתי שרבים מהם מצביעים לישראל ביתנו    למרות שרובם השתלבו היטב בחברה הישראלית - למעלה ממחצית מהם מצביעים לישראל ביתנו    מה הסיבה לכך?
האם היחסים התערערו [צילום: פלאש 90]
מיקי אהרונסון
מוסקבה אומנם לא מונעת מישראל לתקוף מטרות אירניות בסוריה, אך לא תאפשר פגיעה בנכסים החשובים לה. היא גם מצפה לקבל מישראל תמורה בעד ההיתר דה-פקטו לפעול נגד אירן
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
מיהו "ערפאת"? תשובה לאורי אבנרי
יאסר ערפאת.

"אילו ערפאת היה בחיים..."
אורי אבנרי
המשפט "אילו ערפאת היה בחיים" נשמע יותר ויותר בשיחות עם ישראלים ועם פלשתינים * תוך כדי כך גם צפות מחדש השאלות שלא נענו עדיין: איך מת יאסר ערפאת? האם נרצח? ואם כן, מי רצח אותו?
לרשימה המלאה

"שלום האמיצים" על-פי ערפאת
יהונתן דחוח-הלוי
לרשימה המלאה

בעייתו של אורי אבנרי היא האשליה הפרועה כי ערפאת היה פרטנר לשלום הגם ש"פעילי השלום" הישראלים חשובים במדינה השרויה בקונפליקט מתמשך, הם יכולים גם להזיק לה בפועלם באותה המידה איך בדיוק? בכך שהם טועים ומטעים את הציבור הישראלי המאמר "שלום האמיצים על-פי ערפאת" שיובא להלן - הוא התשובה שלי למר אבנרי

▪  ▪  ▪
"ואכן, אילו ערפאת היה בחיים, הכול היה הרבה הרבה יותר פשוט". כך, במילים אלו, מסיים העיתונאי, אורי אבנרי, את מאמרו האחרון ["אילו ערפאת היה בחיים"]. אבנרי אכן ידוע ברבים כפעיל שלום, ותמונותיו לצד יאסר ערפאת יש אין סוף.

אך הבעיה של מר אבנרי היא עצם "האשליה הפרועה". מדינת ישראל, ככל מדינה המצויה בקונפליקט מתמשך, צריכה פעילי שלום אשר יתוו דרך פרגמאטית לאורך השנים. ואולם, אליה וקוץ בה. אותם "פעילי שלום", יכולים לנטוע בלב הציבור הישראלי תחושות שווא, תמונות שגויות, ובכך, לטעות ולהטעות אותם בדרכם. האשליה כי ערפאת היה "פרטנר לשלום", היא אותה האשליה כי חמאס יכול להיות גוף פרגמאטי שיוותר על ערכי האיסלאם והיסודות הפונדמנטליסטים שהם בסיס קיומו.

בישראל כבר התפכחו. אך לצערי, מאוחר מידי. אחרי 1993, אחרי הסכם אוסלו, הבינו קברניטי המדינה כי היו"ר, יאסר ערפאת, הוא למעשה איש טרור שכל עניינו הוא השמדת ישראל. כך, אגב, גם קובעת אמנת הפת"ח, בסעיף 19.

לאחרונה נתקלתי במאמר: "שלום האמיצים על-פי ערפאת", מאמר שנכתב כבר לפני שנים רבות על-ידי החוקר והמזרחן יהונתן דחוח-הלוי. המאמר זכה אגב לפרס הרמטכ"ל, ושרטט אחד לאחד, את מה שמר אבנרי לא ראה, או אולי ידע. המאמר מדגיש וחושף מיהו האדם האמיתי, שעומד מאחורי דמות המנהיג הפלשתיני - יאסר ערפאת.

הגם שמדובר במאמר לא קצר, אני רואה לנכון להביא אותו, דווקא בגרסה המלאה, כתשובה למר אבנרי. ולך מר אבנרי, אומר כי אני מעריך את פועלך, וכסטודנט ללימודי מזרח תיכון, אני אף לומד אותם נאמנה. ואולם, תהליך ההתפכחות הישראלית הוא התהליך החשוב ביותר לקיומנו כאומה. וזאת - על-מנת שנבין בדיוק איפה אנחנו חיים. עיוורון אחר, רק יהיה כזרז לתהליך שאנשי תנועת החמאס מעוניינים להניע: הפיכת אדמת ארץ ישראל לאדמה איסלאמית. אגב, בראייתם, גם אתה מר אבנרי, כיהודי, ורק בגלל יהדותך, תוגדר בבחינת "כופר האל". מה תגיד להם אז?

אז מיהו בדיוק "ערפאת"? איש שלום, או שר מלחמה?

להלן מאמרו המלא של החוקר יהונתן דחוח-הלוי:

בשבועות האחרונים התחדד הויכוח בחוגי המודיעין והמחקר בישראל בשאלת עמדתו של ערפאת באשר להסדר הקבע הרצוי לפלשתינים. מצד אחד של המתרס, ניצבו אלה הסבורים כי ערפאת נכון להגיע לפשרה היסטורית על אדמת פלשתין ולהכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית. לעומתם, יש הטוענים כי ערפאת לא זנח את שאיפתו להביא לחורבנה של מדינת ישראל, והגורם הדמוגראפי עודנו נתפס בעיניו כאמצעי מרכזי להשיג יעד זה. [1]

עמדות היסוד של ערפאת, אש"ף, הרשות הפלשתינית והפת"ח בסוגיה זו, נותחו ע"י הח"מ במאמר "נקודת המבט הפלשתינית לפתרון הסכסוך", שהתבסס על מסמך "דעה אחרת", שנכתב באוגוסט 2001 (בסיועו של דרור בר יוסף) במסגרת אגף המודיעין. [2] במאמר הנוכחי אתמקד בניתוח עמדותיו של ערפאת בנוגע להסדר הקבע, כפי שהציגם בפומבי במהלך ארבע שנות האינתיפאדה המזוינת נגד ישראל עד לימינו אלה. [3]

לערפאת תפיסת עולם נחרצת באשר לגורמי הסכסוך הערבי ישראלי ולשורשי העימות ההיסטורי בין התנועה הלאומית הפלשתינית והציונות על אדמת פלשתין. בעיניו, "החטא הקדמון" מצוי בהתעוררות הלאומית של היהודים, אשר התגבשה בסוף המאה ה - 19 בתנועה הציונית, הרואה ב"פלשתין" את המולדת ההיסטורית של העם היהודי. הציונות שאבה את כוחה מחבירתה לאימפריאליזם המערבי, ובכך הצליחה להשיג את התמיכה הבינ"ל, שהייתה הבסיס להשתלטות הציונית על אדמות בתוך שטחה של המולדת הפלשתינית. העם הפלשתיני עמד אפוא, אליבא ד'ערפאת, נוכח "מזימת על" ציונית - אימפריאליסטית שאיימה, ועודנה מאיימת, על "קיומו, מולדתו, המקומות הקדושים לנצרות ולאיסלאם, חייו, ההיסטוריה שלו ועתידו" של העם הפלשתיני. [4]

ערפאת רואה בהתגלמותה של "מזימת העל" בהקמת מדינת ישראל בשנת 1948 על חלק הארי משטחה של פלשתין, את היום "השחור" ו"המקולל" בתולדות העם הפלשתיני, אשר זכויותיו בפלשתין נגזלו ממנו בכוח הנשק בכיבוש ובגירוש התושבים הפלשתינים מ"נחלת אבותיהם". [5] הוא מגדיר את הקמת מדינת ישראל כ"אסון לאומי" (הנכבה) שפקד את העם הפלשתיני,דוחה בתוקף את הטיעונים בדבר הזכות ההיסטורית או הדתית של העם היהודי בארץ ישראל ואף אינו מגלה הבנה לתפיסה הרואה במדינת ישראל כפתרון אפשרי ל"בעיה היהודית". [6] "העם הפלשתיני", מדגיש ערפאת "לא השלים ולא ישלים לעולם עם הגורל השחור שהתוותה המזימה הגדולה נגד קיומו, מולדתו, המקומות הקדושים שלו הנוצריים והאיסלאמיים, נגד חייו, ההיסטוריה שלו והעתיד שלו". [7]

מנגד, יוצק ערפאת את יסודות הלגיטימיות של הזכות הטוטלית של העם הפלשתיני באדמת פלשתין ההיסטורית. זו, לטענתו נשענת, בראש ובראשונה, על הזכות הדתית המוקנית מהיות פלשתין אדמת קודש איסלאמית לנצח נצחים, וירושלים ומסגד אל-אקצה בראשה, מקום התפילה המרכזי הראשון של האיסלאם (קודם להעתקתו למכה), והמקום הקדוש השלישי בחשיבותו כיום באיסלאם לאחר הערים מכה ומדינה. [8] זכות זו של העם הפלשתיני בפלשתין ההיסטורית הינה, לדידו, כ"פיקדון מידי אללה" העובר מדור לדור "עד יום הדין". [9] מעבר לכך, טוען ערפאת, כי לעם הפלשתיני זכות אבות היסטורית בפלשתין שכן אבות אבותיהם של הפלשתינים שכנו בארץ עוד לפני התיישבות היהודים בארץ, וכן לאור העובדה, כי עד להגירה היהודית שהחלה בשלהי המאה ה - 19 הייתה פלשתין מיושבת רובה ככולה בתושבי הארץ הפלשתינים. [10] "אנו בעלי הזכות הוודאית באדמה זו לאורך ההיסטוריה", קובע ערפאת. [11]

בנאומים רבים שנשא בשנים האחרונות אין ערפאת נוקט לשון, ולו משתמעת, של נכונות לויתור בלתי הפיך, הנושא משמעות דתית והיסטורית, על חלק מאדמת פלשתין. נהפוך הוא, הוא רואה בתיקון העוול שנגרם לעם הפלשתיני כ"הכרח דטרמיניסטי היסטורי" ואת רעיון שיבת פלשתין לבעליה הלגיטימיים כ"לפיד בוער המאיר את הדרך הקשה בפני הדורות הפלשתינים דור אחר דור". [12]

תפיסתו של ערפאת נשזרת במוטיבים איסלאמיים מובהקים. המאבק הפלשתיני אינו רק בבחינת מאבק לאומי, אלא הוא בעיקרו, מאבק בעל משמעות דתית, היונק את השראתו מכיבושי האיסלאם בתקופתו של הנביא מוחמד. ערפאת חוזר ושונה בדבריו, פעם אחר פעם, כי אדמת פלשתין היא אדמת א-ריבאט וכי הפלשתינים מצויים במצב של "ריבאט" עד ליום הדין. [13] "והנה הם", אומר ערפאת, "המוני עמנו הפלשתיני אשר נמצאים במצב של 'ריבאט' עד יום הדין כדברי שליחנו הנביא מוחמד". [14]

ריבאט הינו מושג איסלאמי המבטא את ההיערכות של הצבא המוסלמי לג'יהאד נגד האויב שתכליתו להטיל אימה על האויב. הפסוק הקוראני העוסק ב-ריבאט, שעליו מסתמך ערפאת, "היערכו לקראתם בכל כוח שתוכלו לאזור ובקשירת הסוסים ובכך תטילו אימה על אויבי אללה ואויביכם", משמש בידי חכמי ההלכה המוסלמים הרדיקליים להצדיק במסגרת הג'יהאד, את פיגועי ההתאבדות, ואף את ההצטיידות והשימוש (בנסיבות המתאימות) בנשק בלתי קונבנציונאלי נגד הכופרים. [15]

נוסף על כך, מרבה ערפאת לשלב בדבריו פסוק קוראני נוסף - "וכאשר תגיע שעתה של התוכחה האחרת [של אללה] הם ישפילו אתכם ויכנסו למסגד [אל-אקצה] כפי שנכנסו אליו בפעם הראשונה וישמידו לחלוטין כל דבר שיהיה בידיהם". [16] חכמי ההלכה המוסלמיים מפרשים פסוק זה כמבטא את אחד מסימני הגאולה, שתביא לקץ הכיבוש הזר בפלשתין. השיח' חאמד אלביתאווי קובע בפתווה (24 מארס 2004) כי פסוק זה מוכיח כי ישראל, שעכבשה את ירושלים מידי המוסלמים, תחדל מלהתקיים והמוסלמים ייכנסו מחדש למסגד אל-אקצה, ירושלים ופלשתין "כמנצחים, כובשים ומהללים את שמו אללה". [17]

המאבק הפלשתיני זוכה בלשונו של ערפאת לכינוי "ג'יהאד", מלחמת קודש נגד הכופרים", ופעילי הזרועות הצבאיות של הארגונים הפלשתינים המבצעים פיגועי טרור נגד ישראל, כולם ללא אבחנה (קרי - גם מבצעי פיגועי התאבדות ושולחיהם), מכונים כ"לוחמי הג'יהאד" כ"גיבורים" וכ"אמיצים", וכמי ש"בזרועותיהם" יגשימו את החזון הפלשתיני. [18] יתר על כן, ערפאת הכריז לא אחת, כי "כולנו נכונים להקריב את החיים" עבור היעדים הלאומיים והדגיש, כי העם הפלשתיני ימות בהגנה על המקומות הקדושים לאיסלאם ולנצרות על אדמת פלשתין". [19]

לצד גישה נוקשה זו, מציג ערפאת תפיסה מדינית המשווה רושם של גמישות וריאליזם פוליטי ביחס לפתרון הסכסוך הישראלי פלשתיני. ערפאת נוהג להעלות על נס את דרך "שלום האמיצים" בה בחר, ומדגיש באדיקות את דבקותו בכינון "שלום צודק וכולל" ש"יבטיח ביטחון ויציבות" וב"פתרון של שתי מדינות", המקיימות "יחסי שכנות טובה" בין העמים, למען "העתיד של הילדים הפלשתינים והישראלים". [20]

ואולם, עיון מדוקדק בפרטיה של תפיסה זו מלמד, כי אין היא שונה מעמדות היסוד הפלשתיניות הבלתי מתפשרות. את המפתחות להבנת כוונותיו מספק ערפאת בעצמו בנאומיו באמירה ברורה ושאינה משתמעת לשני פנים. "שלום האמיצים" בו מתהדר ערפאת הוא, לדבריו, שלום המבוסס על תוכנית השלבים שאומצה ע"י אש"ף ב - 1974 ועל החלטות המועצה הלאומית הפלשתינית ב - 1988 שהיו הבסיס למו"מ במסגרת הסדרי הביניים. ובלשונו של ערפאת: "בחרנו בדרך האסטרטגית הזו על בסיס שלום האמיצים והביטחון בעתיד כפי שבא לידי ביטוי בהחלטות המועצה הלאומית הפלשתינית בקהיר [1974], באלג'יר [1988], בעזה ובכינוסים האחרים". [21] בפגישה עם אנשי רוח ועיתונאים (ינואר 2001) הוסיף והבהיר ערפאת את כוונותיו: "הרשות הפלשתינית הוקמה בהתאם למה שהסכמנו עליו באלג'יריה [1988] לכונן את מדינתנו פלשתין על כל חלק מהאדמה הפלשתינית שישוחרר או ממנו תיסוג ישראל (נוסח דומה לזה המופיע בתוכנית השלבים מ - 1974) ואנו צועדים בהתאם למה הסכמנו עליו צעד אחר צעד, קילומטר אחר קילומטר, מייל אחר מייל ים אחר ים". [22]

לרגל ציון יום הנכבה בשנת 2001 פרט ערפאת את מרכיבי שלום האמיצים: "וביום זה, יום הנכבה, אני מכריז, כי דרך השלום ברורה כשמש, והיא, דרך הנסיגה הישראלית המלאה והכוללת של צבא הכיבוש והמתנחלים מכל האדמות הפלשתיניות והערביות לקווי ה - 4 ביוני 1967. כמו כן, פתרון בעיית הפליטים על בסיס החלטה 194 ושאר החלטות הלגיטימיות הבינ"ל. כן, זו הדרך היחידה לשלום האמיצים". [23]

גם המינוח השגור בלשונו של ערפאת כמנטרה בדבר "שלום צודק" מבטא משמעות דומה לזו של "שלום האמיצים". "הסכמנו ללכת בדרך השלום הצודק", קובע ערפאת, "אשר מבטיח לנו את זכויותינו הלאומיות כולן ללא יוצא מן הכלל במולדתנו ובמקומות הקדושים שלנו ובירושלים". [24]

ולמען הסר ספק באשר לנחרצות העמדה הפלשתינית באשר לתביעות היסוד שלה, מדגיש ערפאת, כי "עמנו [הפלשתיני] דבק בארצו, בירושלים הקדושה ובמקומות הקדושים. הוא לא יוותר על גרגר מאדמת המולדת שלו, או על אחת מהחלטות הלגיטימיות הבינ"ל. הוא לא יוותר על זכות הפליטים הפלשתינים לשיבה בהתאם להחלטה 194, אשר קובעת את זכות הפליטים לשיבה למולדתם ולמקומות מגוריהם". [25]

בנאומו לרגל ציון יום הנכבה (15 מאי 2004) שב ערפאת וחזר על עמדה זו, וייחס לזכות השיבה תוקף של מעין ציווי אלוהי דטרמיניסטי, הגובר אף על החלטות האו"ם. ובלשונו של ערפאת: "אין בידי גורם כלשהו בעולם הזכות לוותר על זכותם של הפליטים הפלשתינים לשוב למולדתם. ממשלת ישראל לא תוכל לעולם לפטור עצמה מהאחריות המוסרית, המדינית והבינלאומית... לטרגדיה זו אשר פקדה את הפליטים הפלשתינים. בעיית הפליטים היא בעיית העם והאדמה ובעיית המולדת ובעיית הגורל הלאומי כולו. לא יהיה ויתור, לא תהיה התמקחות וישוב [הפליטים] לא יתרחש [מחוץ לפלשתין]. לכל פליט פלשתיני הזכות המקודשת לשוב למולדתו פלשתין בהתאם להחלטות הלגיטימיות הבינ"ל ובראשן ההחלטה המתייחסת לשיבת הפליטים 194". [26]

גם בראיון לעיתון הארץ (18 יוני 2004) בתשובה לשאלת העיתונאים דוד לנדאו ועקיבא אלדר, אם "יסכים לנוסחה, לפתרון שיאמר שהדבר לא ישנה את אופיה של ישראל" חוזר ערפאת להחלטות המועצה הלאומית הפלשתינית ב-,1988 ומדגיש את תוקפה של זכות השיבה של הפליטים הפלשתינים לאדמת פלשתין: "ב - 1988, במועצה הלאומית הפלשתינית, זה דבר ברור ומובן, הסכמנו על החלטות 242 ו - 338 ואנחנו בהחלט מדברים גם על חלק מעמנו, הפליטים שלנו. מדוע למוסלמים מרוסיה יש זכות לחזור ולמוסלמים מפלשתין אין? ומדוע לנוצרים מרוסיה יש זכות שיבה ולנוצרי הפלשתיני אין?" (ערפאת מכוון לעובדה, כי עולים רבים מרוסיה שהגיעו מתוקף חוק השבות אינם יהודים על-פי ההלכה היהודית). כאשר נשאל "אתה מבין שישראל צריכה להמשיך להיות מדינה יהודית?" הוא עונה "בהחלט", אך בנשימה אחת חוזר פעם נוספת להחלטות המועצה הלאומית הפלשתינית ב - ,1988 המדגישות את זכות השיבה לפלשתין ("בהחלט, אמרתי שקיבלנו בצורה גלויה ורשמית ב - 1988 במועצה הלאומית הפלשתינית שלנו". [27]

בהתבסס על גישתו הדתית לסכסוך, מציב ערפאת את "חוזה עומר" כמקור הסמכות לזכויות המוסלמים בפלשתין, ולעליונותם על הנוצרים ויהודים. "חוזה עומר" הנקרא על שמו של הח'ליפה השני עומר (634-664), הסדיר את מעמד "בני החסות" (אהל אלד'ימה) תחת השלטון המוסלמי בפלשתין. היהודים והנוצרים הורשו לשמור על אמונתם, ואולם הם חויבו במיסים מיוחדים דוגמת מס הגולגולת (ג'זיה) ומס האדמה (ח'ראג') וכן הוטלו עליהם תנאים משפילים (נשיאת טלאי צהוב על הבגדים, איסור לבנות בתים הגבוהים מבתי המוסלמים ועוד).

ערפאת מלין על האו"ם שאינו פועל כראוי להחזיר את הזכויות הפלשתיניות המסתמכות על "חוזה עומר", קרי - על המסורת האיסלאמית, ובכך מכופף את החלטות הקהילה הבינ"ל תחת האיסלאם כמקור הסמכות העליון. "מדוע", שואל ערפאת, "מועצת הביטחון מבטאת אוזלת יד מוחלטת נוכח המלחמה התוקפנית שממשלת ישראל מנהלת נגד עמנו? מי כופה את השתיקה המוחלטת על מועצת הביטחון? האם הגורם לכך הוא גישת האיפה ואיפה והנטייה המוחלטת לטובת התוקפנות והתוקפנים על חשבון החוק והנוהג הבינ"ל, על חשבון קורבנות עמנו ועל חשבון ארצנו ומקומותינו הקדושים לנצרות ולאיסלאם, בהתאם לחוזה עומר?". [28]

המרכיב המרכזי ב"שלום האמיצים" וב"שלום הצודק" הוא, אפוא, בראייתו של ערפאת - מימוש מלא של זכות השיבה של מיליוני הפליטים הפלשתינים בתוך שטחה הריבוני של מדינת ישראל לאחר חלוקת הארץ לשתי מדינות ישראל ופלשתין. משמעות הדברים - חורבנה של מדינת ישראל באמצעות שינוי המאזן הדמוגראפי והפיכתה בשלב ראשון בהכרח למדינה דו לאומית עד להשגת הדומיננטיות הפלשתינית המוחלטת. "פלשתין היא מולדתנו", קובע ערפאת, "ארץ א-ריבאט והאדמה הקדושה, מולדת אבותינו וסבותינו ומולדת נכדינו והדורות הבאים. פלשתין היא מולדתנו ואין לה תחליף ואין לנו מולדת בילתה. כל פליט פלשתיני מצפה ליום אשר יחבק בו את מולדתו וישיב את זהות המולדת וכבוד האזרח במולדתו פלשתין". [29]

ערפאת נוקט בכפל לשון בסוגית זכות השיבה. הוא דורש מישראל ליישם את זכות השיבה בהתאם להחלטות האו"ם ו"הלגיטימיות הבינ"ל", אך באותה נשימה מגן על עצמו מפני אפשרות של תמורות מדיניות אפשריות בזירה הבינ"ל בעניין זה (דוגמת הצהרת בוש בנושא הפליטים) באמצעות הקביעה, כי זכות השיבה הינה מוחלטת ובלתי ניתנת לשינוי כלשהו. בכך, מאמץ ערפאת עקרונית את הגישה האידיאולוגית של החמאס, שאינה מקבלת את החלטות האו"ם כמקור הסמכות העליון ל"פתרון" הסכסוך אך בשונה מהחמאס, הוא נכון לקבל למראית עין את כללי המשחק המדיני מתוך הערכה, כי זו תהיה הדרך הקצרה והיעילה ביותר לכפות על ישראל את מימוש זכות השיבה.

בכל מקרה, שומר בידיו ערפאת את האופציה לשוב לדרך האלימות, המאבק המזוין והטרור אם ישראל תסרב לאפשר לפלשתינים לממש באופן מלא את זכות השיבה. "לפלשתיני שגורש ושוהה בפזורה וברחבי הארץ", קובע ערפאת, "הזכות לשוב למולדתו בהתאם להחלטות הלגיטימיות הבינ"ל ובכללן החלטה 194. לא יהיה שלום או יציבות בעוד הפליטים הפלשתינים מגורשים מחוץ למולדתם, שכן זכותם היא זכות מקודשת". [30] בנימה מאיימת יותר ביקש ערפאת להדגיש בנאום שהוקרא בשמו בכינוס הפסגה של הארגון לאחדות אפריקה (יולי 2002) כי: "כל יוזמה אשר תתכחש לזכויות העם הפלשתיני ואשר לא תענה על ציפיותיו ושאיפותיו הלאומיות לא תהיה לעולם מקובלת עליו [על העם הפלשתיני]. אדרבא, היא תנציח ותלבה את הסכסוך ותשמש גורם שישיב [את הסכסוך] למשבצת האלימות, המאבק והיעדר הביטחון והיציבות באזור". [31]

משנתו האידיאולוגית של ערפאת הנשענת על תפיסה איסלאמית ופרגמטיזם מדיני טקטי היוותה לאורך השנים את הקונצנזוס הלאומי הפלשתיני לו היו שותפים מרבית הפלגים הפלשתינים. הויכוח בזירה הפלשתינית בסוגית ההסדר עם ישראל אינו נסב על תביעות היסוד הפלשתיניות אלא בשאלת אופיו של הפרגמטיזם המדיני הטקטי הנחוץ להביא למימושן.


סטודנט ללימודי מזרח תיכון, קצין קרבי במילואים.
תאריך:  29/01/2007   |   עודכן:  30/01/2007
ליאור כהן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מיהו "ערפאת"? תשובה לאורי אבנרי
הודעות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
יורם סמואל
30/01/07 13:39
2
היה ונשאר.
30/01/07 15:02
פורום: העולם הערבי כתוב הודעה
+
שוחר-שלום
19/03/16 22:25
 
משה מיכאל
7/04/16 17:15
 
שרגא
15/05/16 16:54
 
שוחר-שלום
23/05/16 10:26
 
בני בנקר
19/07/16 11:31
 
רפי לאופרט
6/06/16 13:15
 
בני בנקר
19/07/16 11:40
 
ב.ניצן
21/08/16 03:14
 
הגוי..
3/11/16 17:50
 
מגיב ותיק
3/04/18 13:09
 
טרוצקי
9/07/19 11:31
 
שוחר-שלום
21/04/18 11:29
+
יהושוע
19/06/19 22:06
+
תמר ארנסברג
22/10/18 15:23
+
מדמוני אסף
12/09/16 23:14
 
יו
31/10/17 16:54
 
רני הגבוה
13/11/17 02:24
 
ישע.
17/02/18 08:39
+
חאלד...
26/07/17 11:56
+
קורןנאוה טבריה
5/06/17 08:44
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
מחקר אקדמאי שהתפרסם בסוף השבוע מצא שמלחמת לבנון הותירה לא מעט סימנים שליליים באירופה, גם קרוב לשבעה חודשים אחרי שהסתיימה. אחד מן הסימנים ההלו הורגש היטב בקורס במימון בינלאומי שנערך בתוכנית קלוג-רקנאטי באוניברסיטת תל אביב והסתיים לפני ימים אחדים. מדובר במפגש שנתי של מנהלים הלומדים ברשת העולמית של התוכנית ללימודי תואר שני למנהלים בכירים של קלוג (ארה"ב, גרמניה, הונג קונג, קנדה).
29/01/2007  |  יוסי ריבלין  |   מאמרים
מאז כניסתי לתפקיד אני מדבר מעל לכל במה, על כך שכלכלה נכונה משקפת את האיזון הנכון בין חברה לכלכלה - בין השמירה על חברה בריאה לבין הצמיחה במשק. לגבי ההישגים במישור הכלכלי, כבר נאמר מספיק - כמעט כל אינדיקטור כלכלי משקף את שהצלחנו להשיג.
29/01/2007  |  אברהם הירשזון  |   מאמרים
מדינת ישראל הקימה מערכת פנסיית חובה. משרד האוצר הרס את המערכת הזו. קוראים לה ביטוח זקנה, אחד מענפי הביטוח של המוסד לביטוח לאומי.
29/01/2007  |  איתן גנור  |   מאמרים
התקפה לצורך הגנה: הפיגוע באילת הוגדר כפעולה משולבת של פלוגות אל קודס - הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי ו"חוליות צבא המאמינים" של גדודי חללי אל-אקצה - הזרוע הצבאית של הפתח.
29/01/2007  |  יוסי עבדי  |   מאמרים
סקר חדש שפורסם השבוע מבשר כי 86% מאזרחי ישראל מרגישים שבעלי ההון השתלטו על מערכת הממשל. אין ספק, המצב קשה מאוד. מראש הממשלה לראשות המיסים, ראשי ערים, חברי כנסת, שופטים והרשימה עוד ארוכה. מי שלא בכותרות - קרוב לוודאי שזה סימן לכך שפשוט עדיין לא תפסו אותו. מבט חטוף על קורות החיים של מרבית הפוליטיקאים אומר לנו שרבים מהם לא הגיעו למעלה בזכות עשייה ציבורית כלשהי. כלומר, כנראה שהם הגיעו לשם בזכות קשרים נכונים לאנשים הנכונים וכסף... הרבה כסף לעיתים.
29/01/2007  |  ליאת טמנג  |   מאמרים
בלוגרים נוספים ברשת  
פרשת משככי הכאבים: הופסק המו"מ לפשרה - מניית טבע צנחה במסחר המאוח
19/10/2019  |  07:27  |  יורם גביזון   |   יורם גביזון
כיצד אגג מלך עמלק מצא עצמו פתאום עם שפחה?
19/10/2019  |  05:25  |  יהודה בלו
להיפרד בשלום - עצה טובה קא משמע לן
18/10/2019  |  23:00  |  חיים שאולזון   |   noreply@blogger.com
איתמר לוין
איציק וולף
איתן קלינסקי
סיפורים חמים(72 שעות)
יואב יצחק
בניו של שר הביטחון ליברמן נפגשו בחשאי במוסקבה עם היזם משה ישעיהו - כשנזקק לשחרור שטח אש להקמת ישוב נוה תמרים
אלי אלון
היעלמו ומותו של סג"ם חיים יערי
היום לפני
[צילום: אלסנדרה טרנטינו/AP]
יום מעוקר [1962]
כתבות מקודמות
אדריאן הראל
פתרון מהפכני לזיהוי מידי של זעזוע מוח
כתיבת המומחים
התמודדות עם מזיקים ויונים
יום הולדת
שאשא שאול מ. 19/10
שטרן צבי 19/10
ברקת ניר 19/10
בן-חורין ראובן 20/10
ח'יר כמאל 20/10
איציק דליה 20/10
גרשון עודד 20/10
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il