לא קשה לנחש על מה חשבו עמוס ברנס, וחברי "כנופיית מע"צ" כששמעו בטלוויזיה את שרת המשפטים היוצאת אומרת בטקס חילופי השרים במשרד המשפטים: "במדינת ישראל לא תופרים תיקים. לא בבניין הזה, ולא במקום אחר. זה לא היה בעבר, ולא יהיה בעתיד".

האם הגברת לבני לא שמעה על המיליונים שמדינת ישראל שילמה לחברי כנופיית מע"צ, פיצויים בגין העינויים שהפושע הסדיסט ניצב (בדימ.) סאנדו מזור עינה אותם? ודאי ששמעה. אבל יש אזרחים נחשבים (חיים רמון למשל), ויש שקופים (עמוס ברנס). אגב, אלמלא חוק ההתיישנות, היועץ המשפטי לשעבר רובינשטיין, היה מעמיד אותו לדין.

אדוני שר המשפטים החדש פרופ' דניאל פרידמן,

הקביעה הזאת שיצאה מפיה של לבני, לפיה "במדינת ישראל לא תופרים תיקים", אין בכוחה כדי לסלק מתודעתם של רבים את התחושה, ש-"כן, בישראל תופרים תיקים"! אתה עצמך הצבת סימן שאלה ענק, מול הרשעתו של השר שלשונו הנחרצת, חרצה את גורלו לשבט, ואת גורלך לחסד(?).

הבעיה של מערכת המשפט בישראל היא: תהליך ההתדלדלות של מקור האנרגיה היחיד שלה: אמון הציבור. כל זמן ש"ענקי משפט", יתבשמו מהריח של חבריהם לגילדה, אין סיכוי שהתהליך המסוכן הזה ייעצר. בדומה לזאבים שנוהגים להריח זה באחורי זה, כך שופטי העליון, ומלחכי פנכתם.

איני עורך דין, והבנתי המשפטית מוגבלת. אבל אני נמנה עם הרבים, ביניהם משפטנים, שלא מאמינים במערכת. עינינו רואות ואוזנינו שומעות על התנהלות, שעל פניו נראית מוכתבת ע"י זדון. זדון בחסות החוק!! לא אני קובע זאת, אלא מבינים וחכמים ממני. הראשון הוא פרופ' יעקב נאמן, והאחרון הוא אתה אדוני שר המשפטים החדש.

כל אלה שרוצים לזרוק בוץ בפרצופה של מערכת הצדק, מעלים מהאוב את הפרשה המצחינה, שבה "עשו" היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מיכאל בן-יאיר, ופרקליטת המדינה לשעבר עדנה ארבל "סיכול ממוקד" בשר המשפטים דאז פרופ' נאמן. עוד לא הספיק לחמם מנועים וטיל ששוגר מלשכתם של ארבל ובן-יאיר קירקע אותו.

הזיכוי המוחלט עורר תמיהות רבות. רבים בטוחים שמדובר במעשה אסור שאין בצידו שום סיכון. עובדה: המטרה הצליחה. האיש שרצו בסילוקו, לא חזר למשרד המשפטים, והמעלילים חגגו את הסיכול, מבלי שמישהו מהם שילם מחיר. זה לא תקין. במיוחד ששני הכלים המרכזיים שאיתם יוצאים האנשים האלה לעבודת יומם הם: צדק, ואמון הציבור!

יש לך היום את החובה להקים ועדה שתחקור את כל הפרשה הזו מתחילתה ועד סופה. חברי הוועדה שתקים, ינהגו כחברת ניקיון שתכליתה - סילוק הספק המסריח הזה ממערכת הצדק. הסירחון הזה, לא יסתלק מעצמו. הפרשה הזו מעולם לא נחקרה, והכתם על מערכת הצדק הישראלית נדבק - ואין מסיר. מיכאל בן-יאיר התפוגג אל תהום הנשייה, והגברת ארבל, אחרי שהוכיחה לליצן טומי לפיד, שהכניסה לכיסה מאתיים אלף ש"ח שלא כדין - קיבלה בעיטה למעלה.

המבחן שלך הוא אחד: השבת אמון הציבור למערכת. זה יחייב אותך להפשיל שרוולים, ולהתעלם מכל מה שלא רלוונטי. אם בסוף כהונתך, נישאר עם אותו חוסר אמון, תוכל להצטרך למועדון הלורדים של עדת הזאבים (בדימ.), שנהנים להתבשם, זה מאחורי זה.
בהצלחה!