News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 522,665  סלולר - 380,211
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
ביחס לאולמות מעצרים אחרים בהם ביקר המדור, בזה של יורם ברוזה בבאר שבע שוררים סדר ושקט - אם כי יש מקום לשיפור. בתוך כל הבלגן, ברוזה שם לב לפרטים ומתנהל ביעילות ככל שהדבר מתאפשר
חצי חינם החזיקה ב-0.5%
עו"ד צבי שוב, עו"ד ספיר זילבר
יש לשנות את המצב בו בעלים חדש של שבריר אחוז מקרקע יכול לכפות פירוק שיתוף על בעלים ותיקים המחזיקים ברוב השטח. בית המשפט צריך לקבוע במקרים כאלו, כי המדובר בחוסר תום לב
יובל לובנשטיין
יובל לובנשטיין
רק שמסתובבים בשווקים הפתוחים וברשתות המוזלות, רואים את פערי המחיר האדירים בינם לבין החנויות המתמחות, לפעמים בפער של פי 3
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
מה הסכסוך שלך
עולי אתיופיה. פער משמעותי ביותר

חשיבותו של הספר 'קירבה ומריבה' חורגת מעבר להיותו ספר מחקרי אקדמי מתברר כי חקר החברה בישראל מסוגל להביא על פני השטח את הקונפליקטים העמוקים ביותר מבלי לייפות או לרכך אותם באופן מלאכותי, לחקור אותם ואת המגמות הקיימות בהם באופן מעמיק, ולהתוות כיווני המשך בזהירות הראויה

▪  ▪  ▪
החברה הישראלית מפורסמת במרקם האנושי הסבוך והרבגוני שלה. הדיבורים על חברה מפולגת, על שסעים, על קרעים וסכסוכים נעשו מזה זמן שגרת לשון. חיבורים רבים פורסמו בנושא (מהשנים האחרונות ניתן לציין את ספרה של חוה עציוני-הלוי בהוצאת מודן, 'ארץ שסועה', ואת קובץ המאמרים בעריכתו של רוביק רוזנטל 'קו השסע', בהוצאת ידיעות אחרונות). ספרם החדש של יוחנן פרס ואליעזר בן-רפאל מבקש לנתח את השסעים המפלגים את החברה הישראלית ולעמוד על האינטראקציה המורכבת המתקיימת בין חלקיה השונים.

המחברים משמשים פרופסורים לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ובמידה רבה ניתן לכנותם "הפטריארכים של חקר החברה בישראל". ספרם עדכני ביותר, וחשיבותו תתבאר לאור הסיבות שיפורטו בהמשך. פרס ובן-רפאל חקרו לפרטי פרטים את המגזרים השונים בחברה הישראלית, מתוך כוונה להציע תמונה כוללת. השסעים המגזריים העיקריים שסביבם מתמקד מחקרם הם - ערבים מול יהודים בישראל, דתיים מול חילונים, אשכנזים מול מזרחיים, עולים מרוסיה מול האוכלוסיה הוותיקה, עולי אתיופיה כקבוצה נפרדת, ושמאל מול ימין. הספר בנוי כמחקר וכולל פרק המפרט את המתודולוגיה. לאורך כל פרקיו מופיעים גרפים וטבלאות המאפשרים לעקוב אחר דרך הסקת המסקנות.

השסע המשמעותי ביותר בציבור הישראלי הוא השסע היהודי-ערבי

לפי מחקרם זה, השסע המשמעותי ביותר בציבור הישראלי הוא השסע היהודי-ערבי. בין המגזרים הללו מתקיים לדידם מרחק מנטלי רב וחששות הדדיים כבדים. חשוב לציין כי החומר שעליו מתבסס המחקר נאסף ברובו על-רקע אינתיפאדת אל-אקצה (סוף 2000-תחילת 2001), בתקופה שבה ידעו יחסי יהודים-ערבים שפל גדול. האינתיפאדה האיצה את תהליכי הפלשתיניזציה והאיסלאמיזציה של ערביי ישראל ואת ניתוקם מהחברה היהודית-ישראלית. הסכסוך המתמשך תורם במידה ניכרת לגיבוש הפנימי, הן של החברה היהודית והן של זו הערבית, ומסייע לשתיהן להתגבר על השסעים הקשים המתקיימים בתוכן פנימה. לכן מובן שהסכסוך כרוך במידה רבה בהתפתחות הכללית של הסכסוך הישראלי-ערבי. התפיסות ההיסטוריות של שני הצדדים נוטות לטעון להימצאותו של הצדק עימהן, והדבר מונע, לדעת המחברים, גם התפוצצות של עימות קטלני אך גם אפשרות לנהל את הסכסוך בהווה.

השסע דתיים-חילוניים עובר שינויים מעניינים, לדעת המחברים, ועיקרו קשור בהגדרת היהדות. כאן מדובר בשני מגזרים שזהותם היהודית משותפת להם, והיא באה לידי ביטוי במגוון סמלי זהות וטקסים. גם אלו המוגדרים דתיים-אורתודוקסים וגם אותם המוגדרים אתיאיסטים מהווים מיעוט במגזר היהודי בישראל, שרוב חבריו בוחרים שלא לקיים אורח חיים דתי במוצהר אך מאמצים תכנים מסוימים של המסורת לפי הנראה להם. אין המדובר, אם כן, בדיכוטומיה חדה אלא ברצף; קיומו של הרצף הזה, כמו גם התקשורת בין האנשים הממוקמים קרוב יותר לאמצע מאשר לקצוות, חשובים ביותר - כיוון שבהיעדרם יאבד המכנה המשותף לציבור היהודי בארץ. המחברים מציינים שמבחינת ניהול אורחי החיים הדתיים, נראה כי החילונים הופכים חילונים יותר, והדתיים - דתיים יותר.

הפער האשכנזי-מזרחי הוא כבר לא מה שהיה פעם

הדינמיקה הזו של הקצנה בתחום המעשי מול ניסיונות גישור גוברים ברמת השיח והתרבות מצריכה עיון נוסף. הפער האשכנזי-מזרחי, לעומת זאת, הוא כבר לא מה שהיה פעם. אף שמאמצעי התקשורת מתקבל הרושם שלפיו עסקנים שונים מנסים להוציא מהבקבוק את השדים העדתיים, הרי שמצבה של החברה הישראלית ברובה שונה. מתקיים אומנם ויכוח בין הסוציולוגים בארץ סביב השאלה האם מדיניות כור ההיתוך הצליחה או נכשלה ומה מוגדר כהצלחה במקרה הזה, אך ברור כי רוב העולים - הן מארצות האירופה והן מארצות אסיה וצפון אפריקה - עברו תהליכי ניכור משמעותיים כלפי ארץ מולדתם ותהליכי הזדהות עם ארץ מגוריהם. קשרי הנישואין בין העדות השונות הפכו נפוצים ושגרתיים. פערים כלכליים ניתן למצוא במקומות מסוימים, אך הימצאותן של הקבוצות האתניות האחרות (ערבים, עולים מרוסיה ומאתיופיה) מצמצם גם את הפער הזה. פערי התרבות מתקהים עם הזמן, וניתן לקבוע בזהירות כי נכון לעכשיו פרויקט שילוב העדות בארץ קרוב להצלחה.

לעומת זאת, הווייתם של עולי רוסיה מהלכת על פסים אחרים. השתלבותם מבחינה כלכלית מוצלחת יחסית; אולם דווקא על-רקע השתלבותם, ברור כי עולי רוסיה נוטים לשמר את המובחנות התרבותית שלהם בארץ ומפתחים קהילה ישראלית-רוסית, שכלשון המחברים "מזדהה קודם כל עם עצמה". החברה הישראלית אינה מנסה להפעיל כלפיהם מכבש לחצים של כור היתוך, ובמקרים שניסיון כזה מתרחש הוא נתקל בהתנגדות מסיבית מצדם. קיומה של הפזורה הרוסית הנבדלת אינו סותר אומנם את השתלבותה בחברה הישראלית, וניתן לצפות שעם חלוף הזמן יהיו השתלבותם בארץ ומגעם עם האוכלוסיה הוותיקה אינטנסיביים יותר, אך לא במחיר טשטוש המובחנות התרבותית שלהם עצמם.

קשה לציין הצלחה דומה ביחס לעולים מאתיופיה. השתלבותם של עולי אתיופיה בארץ קשה הרבה יותר עקב כמה גורמים: פערים תרבותיים גדולים בין ההווי התרבותי המוכר להם לבין החיים בארץ; ההתפלגות המוקדמת שלהם ממה שמקובל כיום לראות כזרם המרכזי ביהדות, וכתוצאה מכך סיבוך וסכסוך אל מול הממסד הדתי בארץ; ודעות קדומות הנגועות בנימה גזענית. אחוזים גדולים מאוד מהישראלים אינם מעוניינים לקיים קשרי נישואין עם עולי אתיופיה וגם לא להתגורר בקרבתם. הדבר גורם להסתגרות ולחשדנות מצד העדה האתיופית, ולהימצאותם המשמעותית של עולי אתיופיה בתוך הקבוצות המתויגות חברתית (מובטלים, פושעי רחוב, צורכי סמים). ייתכן שעם הזמן הפער יתרכך, ואכן, ניתן לראות סימנים ראשונים לכך בקרב הדור הצעיר יותר של העולים. אולם שאלת צמצומו של הפער בין העולים מאתיופיה לבין האוכלוסיה הישראלית נשארת פתוחה.

המחברים עוסקים כאמור גם בפער בין השמאל והימין בישראל. הלה מוזכר אחרון בספר מאחר שמתקיימת חפיפה מסוימת בינו לבין הפער דתיים-חילוניים ואשכנזים-מזרחיים. האידיאולוגיה המסורתית של שני המחנות הפוליטיים הגדולים בארץ עוברת שינוי משמעותי, כאשר רוב התמיכה הציבורית ניתן לאחרונה לאנשים המזוהים עם הימין שמבצעים את המדיניות שמזוהה עם השמאל.

השסע עניים-עשירים בישראל אינו משמעותי

מעניינת תובנתם של פרס ובן-רפאל כי השסע עניים-עשירים בישראל אינו משמעותי כיוון שהוא חוצה הבדלים רבים אחרים. אם בתחתית סולם העוני בארץ נמצאים ערבים, חרדים ועולים מאתיופיה, קשה מאוד לראות כיצד תתאחדנה כל הקבוצות הללו כנגד האליטה העשירה ותתגבר על הפערים הגדולים בין מרכיביה. וכפי שהשסעים מונעים אולי את מלחמת המעמדות בארץ, כך גם השסע היהודי-ערבי מסייע באיחוי השסעים בתוך המגזר היהודי.

המחברים נוקטים עמדה ברורה ביחס לכיוונים הרצויים של התנהלות הסכסוכים בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית. בתוך כך הם דוחים את ניסיונות הקבוצות השונות להגיע להכרעות (בתחום של מדיניות פנים וחוץ) חד-משמעיות וחד-צדדיות. ברוב המשאלים לגבי ניהול הסכסוכים (ערבים-יהודים, דתיים-חילונים) התשובה הנפוצה היא שהאחריות מוטלת על שני הצדדים. המחברים דוחים בתוקף את התפיסה הפוסט-ציונית הטוענת שמדינת ישראל וציונות הורתן ולידתן בחטא של נישול העם האחר, ומציעים חתירה לפשרה הפרגמטית בין שני העמים, שלא תעשה אולי צדק היסטורי דמיוני אך תשפר את מצבם. המחברים מתנגדים למצב שבו תיאלץ ישראל לבחור בין היותה מדינה יהודית להיותה דמוקרטית ומדגישים שהדבר יתאפשר רק במצב שבו יתקיים כאן רוב יהודי מוצק.

באשר לבעיות הפנימיות של הזהות היהודית-ישראלית, הרי שהם מדגישים שהתופעה שמשרה את התקווה בעניין היא צבירת תאוצה של גיבוש זהות אישית מורכבת המזדהה עם כמה עולמות תרבותיים ומסרבת לבחור ביניהם.

חשיבותו של הספר 'קירבה ומריבה' חורגת מעבר להיותו ספר מחקרי אקדמי. אין הדבר מובן מאליו בעידן שבו רבים מהסוציולוגים בארץ עוסקים בהעמקת השסעים על-ידי ניתוחים דה-קונסטרוקטיביים ופירוק הנרטיב הציוני-ישראלי. מתברר כי חקר החברה בישראל מסוגל להביא על פני השטח את הקונפליקטים העמוקים ביותר מבלי לייפות או לרכך אותם באופן מלאכותי, לחקור אותם ואת המגמות הקיימות בהם באופן מעמיק, ולהתוות כיווני המשך בזהירות הראויה.

"קירבה ומריבה" מאת יוחנן פרס ואליעזר בן-רפאל, הוצאת עם עובד/ספריית אופקים, 296 עמ'.

המאמר פורסם ב"גאווה יהודית ועוד" - הבלוג של זאב שביידל

הכותב הוא קרימינולוג מוסמך, עוסק בטיפול ובכתיבה, פעיל בנושא של גייז דתיים.
המאמר פורסם בעיתון "מקור ראשון".
תאריך:  29/03/2007   |   עודכן:  29/03/2007
זאב שביידל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
רשימות קודמות
ועדת וינוגרד נתונה ללחצים כבדים מצד בית המשפט העליון, פוליטיקאים ואנשי תקשורת. התוצאות של לחצים אלה עלולות להיות שליליות, ולכן הם לא לגיטימיים ופסולים.
29/03/2007  |  חיים רוזנברג  |   מאמרים
נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות שבמשרד המשפטים שברה את כל כללי המשחק, כאשר בחרה להוציא מטעמה טיוטא להצעת חוק לתיקון חוק חניה לנכים. הצעת החוק קוראת לגריעת תווי חניה לנכים, בעיקר חסרי רישיון נהיגה (התוספת השנייה בהצעה) הנעזרים בזולת לצורך תנועתם. אבל, לא רק הם בנפגעים, אלא גם ובעיקר נכים מהלכים - קטועים מתחת לברך, נכים המשותקים בחצי גופם כתוצאה מאירוע מוחי ונכים החולים במחלות מפרקים קשות. מקריאת הטיוטא עולה, כי הנציבות שמה עצמה במקום לא ראוי, בו היא מתירה פגיעה בקידום נכים ושילובם בחברה, היעד והסיבה שבגללם הוקמה. הנציבות אינה אמורה לפעול לגריעת זכויות אלה נהפוך הוא, לקידומם.
29/03/2007  |  קובי כהן  |   מאמרים
בעוד כולנו נערכים לקראת אפשרות של קיץ נוסף של מלחמה וצורך בשהייה ממושכת במקלטים ובמרחבים מוגנים, גובר החשש כי נידרש לאמצעי המיגון האלה בכל רגע וללא כל התראה מוקדמת וזאת בשל החשש מוחשי ביותר מפני רעידות אדמה אשר עלולה להתרגש על ראשינו בכל רגע. כך מזהירים יו"ר הוועדה לבניין ערים בקריות, שמואל סיסו, ומהנדס הוועדה, משה יבין, הקוראים לכל תושבי הקריות להקדים ולמגן את בתיהם מפני אפשרות זו.
29/03/2007  |  יבגני זרובינסקי  |   מאמרים
הכמיהה לשמוע סיפור טוב וההנאה ממנו משותפות לרובנו ככולנו. כמה אנו מעריכים את אלה המיטיבים לספר סיפורים! כל אדם וסיפוריו, משפחה וסיפוריה; והסיפור הלאומי - סיפורו של עם.
הודיענו הזוהר הקדוש עיקרון חשוב, כי "כל אדם הוא עולם קטן". וכל מה שדיברה התורה, דיברה על פנימיותו של האדם.
29/03/2007  |  ראובן ימרום  |   מאמרים
סיפורים חמים(72 שעות)
יואב יצחק
גנץ תומרן ע"י ליברמן ולפיד לדחות הצעותיו של נתניהו
איתמר לוין
אדוני היועץ, חכה
היום לפני
חזה שרה ביום העצמאות תשנ"ח [צילום: עמוס בן-גרשום/לע"מ]
שרה ופרחה [1957]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
קורס היי-טק מומלץ - מה מומלץ ללמוד בהיי-טק
כתיבת המומחים
אופנת השכבות: מותג ישראלי מפתיע בטרנדים חדשים לחורף
יום הולדת
רפאל שטראוס 21/11
קפלן אהוד 21/11
ויטה שוקי 21/11
בלומנטל נעמי 22/11
איתן רפי 23/11
קלנר אביגדור 23/11
גרינברגר בן-ציון 23/11
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il