לנוכח החשיפה המדהימה שגם טדי קולק היה בוגד אשר פעל מתוככי צמרת השלטון בישראל (היה מנהל לשכת ראש הממשלה, שליח המדינה בוושינגטון וראש עיר נצחי בירושלים, אשר מחליפו הוא, הממ... אולמרט) מתעוררת החובה הביטחונית והקיומית לטהר את כל מוסדות השלטון ומוקדי ההשפעה בישראל ממרגלים, סוכנים זרים ובוגדים.

על-מנת שלא להחשיד חלילה כשרים לשווא, אין הכוונה לנקוב כאן בשמות, על אף הראיות והסימנים למכביר, לקיומם של מרגלים וסוכנים מטעם המודיעין הסעודי (האם מישהו שיתף פעם פעולה עם עדנאן חשוגי?), המודיעין הצרפתי (מישהו עקב אחרי מי שגזר קופונים פרטיים מהנדבן הידוע הברון דה רוטשילד?), המודיעין האירני (מישהו זוכר מי עבד עם מר גורבניפאר?), המודיעין הפלשתיני (מרטין, אתה שומע?), המודיעין המצרי (מישהו אמר גז טבעי ולא קיבל?), המודיעין הבריטי (היריעה קצרה מלהכיל, אז נסתפק בטדי קולק ויתר חבריו למיזם המודיעין הבריטי, רפ"י) וממילא האמריקני (סנוב, במכון הגיוס של הוסט פוינט כבר היית, או שאתה סתם מתפרנס על-ידי הקרן החדשה לישראל או כ"עמית" במכוני המחקר והדמוקרטיה, לכאורה? ובכלל - האם יש מישהו שמסוגל לקבל החלטות במדינה שאין לו בעברו הליך מועמדות, בחינה, קבלה והכשרה באחד מהמוסדות ה"חצי אזרחיים" של ארה"ב?).

אבל במאמר הזה יש בהחלט כוונה לא להניח למסקנות המתחייבות לגווע בתוך מבול הזעזועים והפרשיות המציפות את מדינת ישראל ומאימות להטביע אותה.

התקשורת המעיזה עוד איכשהו להתעסק בזה, מתעקשת לספר רק את החלק הזניח בפרשת הבגידה במדינה של מנכ"ל משרד ראש הממשלה וראש עיריית ירושלים טדי קולק, כשהיה מלשין ומשתף פעולה של המודיעין הבריטי ועסק בהסגרת לוחמים יהודים למען ארץ ישראל לידי האויב, כאשר חלקם מצאו את מותם וחלקם עונו ואף התאבדו.

אבל זה היה רק הפשע הקטן והפחות חמור בכל הפרשה הזו. העסקות עם הנאצים, הרבה לפני כן, להשמיד את מי שאיננו תומך המחנה שלהם ולאפשר להציל רק את התומכים שבהם, זהו פשע הרבה יותר חמור מהבגידה במולדת.

לדוגמא - אחת ולא יחידה - במאי 1944, הביא קולק אישית למעצרו של יואל ברנד ע"י הבריטים, וכפועל יוצא מכך - לסיכול התוכנית להצלת מיליון יהודי הונגריה מציפורני הנאצים ואדולף אייכמן בראשם!

קולק ואבריאל נשלחו ללוות את ברנד ברכבת מקושטא לארץ ישראל דרך סוריה, כביכול לצורך הפגשת ברנד עם נציגי בריטניה. בחניית ביניים של הרכבת בסוריה "נעלמו" לפתע קולק ואבריאל מתא הקרון בו ליוו את ברנד, ותחתיהם נכנסו מיד סוכני בולשת בריטית שעצרו את ברנד והובילו אותו למעצר וחקירות ממושכות בקהיר. כך, מדי יום בו הוחזק ברנד בכלא הבריטי לאחר שהוסגר אליו ע"י קולק וחבריו, המשיכו הנאצים להעלות מבעד לארובות עשרות אלפי יהודים!

קולק גם היה מי שדאג לכך שברנד לא יפגוש באותו עניין את ההנהלה הציונית, גם לאחר ששוחרר ממרתפי החקירות הבריטיים. וגם הדבר המצמרר הזה הוא לא כל הסיפור. הסיפור האמיתי קשור ככל הנראה במי שעדיין בחיים, מי שעדיין בתפקיד, מי שהקים יחד עם קולק ב-1964 את רפ"י כדי לשרת את האינטרס הבריטי לנקום בפנחס לבון על הפרשה באמצעות סיכול ממוקד וכמיטב המסורת של אנשי הסזון של אז, כמו גם צאצאיהם המכהנים כיום אף בבית הסזון העליון של מדינת ישראל והידועים כקבלני תפירת התיקים של המדינה.

הבריטים מנועים מלחשוף את תיקי המודיעין של אנשים שעדיין בחיים ופעילים בחיים הציבוריים, ולכן. אבל מדוע מדינת ישראל אינה עושה מעשה המעביר מסר ברור לכל בוגד ומלשין ומשתף פעולה עם שלטון זר, וברור לכולם שיש כאלה מסביב, הן בפוליטיקה הן בתקשורת והן במערכות השלטון המשפטי ובכלל (ולא כולם של בריטניה וארה"ב או צרפת, אלא יש גם טביעות אצבע רוסיות, אירניות וסעודיות ומצריות).

יש לאפשר מנגנון וידוי וחשיפה שלפיו כל משתף פעולה שיודה ועוזב, ירוחם. כי חשיפת השיטה בדחיפות ויעילות ומהימנות חשובה יותר מהצורך בנקמה.

אבל גם מנגנון הרתע שלפיו כל מי שלא יודה יידע, כי הוא יירדף, גם ארבעים שנה אחרי מנוחתו בקבר.

לדוגמא: מדוע לא מתלכדים כל אוהדי בית"ר ירושלים בקריאה להלאים את כל הרכוש שהוריש טדי קולק ולמחוק בבוז את שמו מעל לכל הרחובות והסמלים והאנדרטאות?

נכון, את מיליון יהודי הונגריה שנספו בגלל ההלשנה שלו זה לא יחזיר לחיים, אבל זה אולי ירתיע את המלשינים של היום להפסיק למכור את האינטרסים הביטחוניים והחברתיים של מדינת ישראל לאויב תמורת טובות הנאה הנהנות מחסינות, כפי שמצביע המסר המזעזע של פרשת טדי קולק, שהבגידה משתלמת.