יש משהו לא ראוי, מוסרית, ערכית, פוליטית, בהצעה של אינטרסנטים שונים, שחלקם מציגים את עצמם כמי שמודאגים באמת מן האפשרות שדעתו של ראש הממשלה תשתבש עליו בגלל הצורך להתכונן לחקירות של המשטרה - במקום להיות פנוי לטפל בענייניו הכואבים של הציבור כולו - לעכב אותן עד לסיום הקדנציה שלו. יכול להיות שבארצות אחרות, בצרפת, למשל, יצרו הפוליטיקאים מנגנון מן הסוג הזה, אבל לא יכול להיות ספק שבמדינת ישראל מצב כזה אסור לו שיתקיים. משום בחינה שהיא.

לא רק בגלל התפקיד הקרדינאלי שיש למחזיק במשרה זו במחוזותינו, שלא כמו במקומות אחרים, ששם הבעיות שעל העומד בראש הפירמידה הפוליטית להתמודד עימן הן כמעט טריוויאליות, אלא בעיקר בגלל העובדה שאצלנו הנושא בתפקיד הזה הוא זה שמכריע, בסופו של יום, בגורל כולנו. הוא זה ששולח את בנינו לקרב שממנו הם עלולים שלא לשוב, והוא זה שמחליט החלטות, שחלקן, לפחות, הן בלתי הפיכות.

בעת מלחמת לבנון השנייה, לדוגמא, החלטותיו של אהוד אולמרט, שגויות או נכונות, גרמו למותם של כ-160 אנשים, ולפציעתם של עוד מאות. ההכרעה לצאת למבצע קרקעי, לאחר שכבר הושג הסכם עקרוני להפסקת אש, צריכה להיבחן מהרבה זוויות. לא כולן צבאיות. חלקן, בוודאי, כרוכות בשאלות של מוסר וערכים - ושל רצון לשרוד פוליטית.

אז מה צריך לחשוב אב שכול, שבנו נהרג, למשל, בשמי סוריה, על טיבה של ההחלטה, או על מיהות המחליט, כאשר מתברר לו שמי שהחליט לשלוח את בנו למשימה שממנה הוא לא שב עשה, אולי, את מה שהוא עשה מתוך שיקולים שחלקם, לפחות, נגזרים מן החשש מפני מיצוייה של חקירה פלילית - ומפני ההמלצה שתבוא בסיומה.

אם ראש הממשלה לקח שוחד, או עשה מעשים אחרים שיש בהם אבק של פלילים, על הציבור כולו לדעת מה האמת בחשדות, כדי להיות בטוח שמי שמקבל את ההחלטות עושה זאת מתוך שיקולים טהורים. דחיית החקירה הפלילית עד לסיום הקדנציה בוודאי שאינו יכול להרגיע איש. באיטליה - חקירות פליליות של ראש ממשלה יכולות להמתין. האיש ברחוב אפילו לא יודע, בדרך כלל, מי עומד בראש ממשלתו. אצלנו - זה אחרת. לגמרי אחרת.

אף אחד לא מעלה על דעתו, בלי שום ספק, שאהוד אולמרט הכריע בעד המבצע בצפון סוריה כדי לשפר את מעמדו בקרב הציבור, או כדי לשדר לפרקליטות המדינה שהוא עסוק כרגע בשאלות חשובות יותר מן השאלה אם הוא ניסה להשפיע על מכרז זה או אחר. אבל אם, חס וחלילה, המשימה הייתה מסתיימת אחרת, ברור שטענות מן הסוג הזה היו עולות. ראש הממשלה באמת צריך להיות פנוי, נפשית, להתמודדות הבלתי נגמרת עם בעיותיה של מדינת ישראל שאין כמותן לאף ראש מדינה בעולם, ולכן ההצעה לאפשר לו תקופה של 'נבצרות', שבמהלכה יועבר שרביט הניהול של המדינה אל ממלא-מקום, היא הצעה נכונה שכל מי שעתידנו כאן חשוב לו צריך לתמוך בה . שלושה חודשים, ועוד שלושה חודשים, על-פי הכרעה של ועדה בכנסת, הן פרק זמן סביר בהחלט כדי לגבש כתב אישום -או כדי לזרוק את כל החשדות לפח האשפה.

הרי המצב האבסורדי שבו ועדת בדיקה/חקירה/מריחה (- מחק את המיותר) מדשדשת כמעט שנה וחצי לאחר האירוע שהיא התבקשה לבחון/למרוח/לחקור בוודאי שאינו יכול להתקיים כאשר מדובר במעשים לכאורה-פליליים.

ראש ממשלה שקיבל שוחד, או נהג באופן שיש בו משום עבירה פלילית, אינו האיש, שבו ניתן לבטוח. הסיכוי ששיקולים זרים ינחו אותו במצבים קריטיים לגורלם של אזרחים או חיילים בוודאי אינו מופרך לגמרי.