News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 323,532  סלולר - 264,497
   |   15:07:40
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יואב יצחק
יואב יצחק
איש העסקים תמיר כרמל התחייב לשלם לחתן המיועד, טל קורן, 20 אלף דולר "מענק חתונה"; ועוד 20 אלף דולר מיד "אחרי הגירושים"    עו"ד רוני עזרא שהיה בסוד המו"מ ערך לפי הנחיותיו של כרמל הסכם...
איתמר לוין
איתמר לוין
דבריו של אוחנה על "אובדן תמימותו המשפטית" נאמרים בעלמא, ללא כל פרטים שיאפשרו לבדוק אותם. כך לא מתנהג מי שרוצה להחזיר את האמון בבתי המשפט, אלא מי שרוצה לזרוע חוסר אמון כדי להרוס את ...
יאיר נתניהו וגיא פלג [צילום: משה שי/פלאש 90; קובי גדעון/לע"ם]
עידו דיסנצ'יק
חירות הביטוי היא גם החרות להיות מופקר - עד הנקודה בה מסכנים חיים כלומר עד סף ההסתה    על העיתונאים להשחיר מסכים ולהשבית מיקרופונים לדקות של הזדהות והתגוננות במלחמת מגן על חרותם-חרות...
דבורה לאכילה? [צילום: AP]
אולגה רז
המזון הולך ואוזל והאוכלוסייה הולכת וגדלה    חרקים מהווים את הפתרון העתידי זול ומזין    כ-2 מיליארד בני-אדם בעולם ניזונים מחרקים באופן יומיומי
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
מצוקת המשיח

משל על אסופי יתום ובת מלך יפה, ואיך כל זה מספר לנו סיפורה של גלות וסיפורה של גאולה. מבט ממרחק שנים על מדרש נפלא ביצירתו של הרב יוסף חיים, רב שהיה מגדולי יהדות בבל

▪  ▪  ▪
מצוקת הגאולה ופעמי משיח מרטיטים לבבות בכל דור מחדש. ניתן למצוא הדים לכך בכתביהם של חכמים לאורך הדורות. יש לכך הד מיוחד ומופלא בספרו של ר' יוסף חיים - "משל ונמשל".

המדרשים של הרב יוסף חיים, הידוע בכינוי "בן איש חי" בעקבות ספרו הידוע, מכילים אגדות רבות רבדים, אגדות נפלאות. ננסה לנתח אגדה מדרשית של הרב יוסף חיים ולהבין את המשמעות האידיאית שמעבר לדברים. מתברר שהנמשל מאד מרתק - ואולי גם מספר משהו לדור שלנו:

נעבור בשלב ראשוני לעיין במשל ונבחן אם הוא מחדד ומעמיק את הבנת הנמשל. מעניין לעקוב אחר דבריו של הרי"ח בתום המשל, מרתק מאד בעינינו הקישור שהוא עושה עם הנמשל.

זו האגדה, זה המשל (הכתיב על-פי המקור): 'משל לעשיר שהיה לו בת יחידה יפה מאד, וגדל בביתו יתום אחד שהוא חכם ויפה מאד. ורמז אותו עשיר לאותו יתום שרצונו לתת לו את בתו לאשה. וישמח מאד, והנה יום אחד שלח שותפו של אותו עשיר מעיר אחרת בחור אחד יפה מאד להביא לו חפץ יקר שהיה לו אצל זה העשיר בפקדון, וכתב לו מכתב שימסור החפץ לזה הבחור. והנה היתום היה יושב אצל העשיר אדונו וראה שזה הבחור הביא מכתב מן שותף אותו עשיר ומסרו לו והוא חשב בדעתו כי השותף שלח את זה הבחור לאותו העשיר כדי שיתן לו את בתו, ונתכרכמו פניו. והעשיר הרגיש שכך חשב זה היתום ולכך נתכרכמו פניו . מה עשה, הודיע לו הענין בחכמה לשמח לבבו ויאמר לו : זה הבחור שלחו שותפי אלי שאמסור לו חפץ יקר המופקד אתי, ואני חושש פן זה יאכל החפץ ויברח למקום אחר. מה אעשה? ואז צהבו פניו של היתום כי ידע שלא בא ליקח בת העשיר , וגם ידע שלא נשא (השליח) חן בעיני העשיר, אע"פ שהיה יפה מאד, דהא חושש פן יגזול החפץ'.

על מה מספר המשל? כיצד מאירה המציאות האנושית של המשל את בעיית המשיח הנבוך?

ר' יוסף חיים מספר כאן על עשיר שהיתה לו בת יפה וכן גידל בביתו אסופי, ילד יתום מאב ומאם שהיה חכם ויפה. כשהגיעה הבת לפרקה, רמז העשיר ליתום שהוא חפץ לתת לו את בתו לאישה. נעצור בשלב זה של המשל וננסה לראות את ההתאמה שבין המשל והנמשל (מי שבא לעסוק במשלים יודע שמשלים אינם סיפורים אלגוריים ולא כל פרט ופרט שבהם רומז לפרט המקביל בנמשל).

באופן פשטני ההקבלה היא:

משל נמשל
עשיר הקב"ה
בת בית-המקדש, הגאולה
יתום המשיח הגנוז
שליח זר משיח מאומות העולם (כורש)

לעשיר יש בת נאה, במציאות מקביל הדבר לה' ולבית המקדש שאת בנייתו הוא רוצה להטיל על מישהו. כאן יש להבחין: הבת היפה היא פרט מוחשי שכבר קיים בסיפור, לעומת זאת בניית הבית היא בגדר משימה לעתיד. היתום חפץ בבתו של העשיר, והנמשל: המשיח מעוניין להקים את בית המקדש.

היתום גר אצל העשיר ולא ברור מי היו הוריו ומדוע אספו העשיר אל ביתו, אפשר להבין על-פי המשל שהעשיר חפץ ביקרו של הבחור, שהרי הוא מייעד לו את בתו, והנמשל: הקב"ה מעדיף את המשיח הגנוז על פני המשיח מאומות העולם כורש.

למשולש המוכר בסיפורי העם (העשיר, בתו, היתום / המחזר), מצטרף גורם נוסף המתחרה על תפקיד הצלע השלישית, על תפקיד המחזר. המוזר הוא שתחרות זו אינה קיימת ממש במשל, לפחות לא במציאות הגלויה שהמשל מצייר. כל זה קיים רק בפחדיו של היתום החושש שהשליח שבא אל העשיר רוצה את הבת, וכי השליחות קשורה בנושא זה. מפחדיו של היתום אנו עוברים למחשבות העשיר המנחש את מחשבות היתום העצוב. אבל לכל זה אין מקום כלל במחשבות השליח התמים שיש בידו שליחות ושאותה הוא ממלא בתום לב ובנאמנות מבלי לחשוק כלל בבת העשיר. במציאות המצטיירת במשל אין לשליח ולבת כל עניין זה בזה, ואין ביניהם קשר לחלוטין.

בהמשכו של המשל: העשיר, החש את מצוקת היתום הסובל, מעביר לו שדר . השדר מועבר בצורה עקיפה אך תוכנו ברור: הוא - העשיר, אינו סומך על הצעיר הזר שנשלח אליו על-ידי שותפו. כיצד קושר הרי"ח סיפורו של משל זה שכולו נסב סביב מצוקת יתום מאוהב החרד לאבד את נערתו היפה לענייננו ? מה בין כל התסבוכת הנפשית הזו לבעיות המשיח הגנוז וכורש? האם אכן דומה האסופי העצוב למשיח המתוסכל, מה בין אהבתו של היתום לכמיהתו של המשיח למלא מהלך היסטורי, מה בין רגש מתמשך וקבוע לבין שאיפה הקשורה במהלך חד פעמי, ברצון לקיים מהלך שמישהו אחר נכשל בו?

כבר הערנו לעיל שאין לחפש דיוק בהשוואת מרכיבי המשל והנמשל. עם זאת, יכול המשל להאיר פינות נסתרות בנמשל:

א) השליח הזר אינו רואה את הבת היפה כחלק משליחותו, היקף השליחות מצומצם בעיניו: קבלת פיקדון (מן העשיר) כדי להחזירו לאדוניו (שהוא שותפו של העשיר). בהקבלה ניתן לומר שכורש אינו יודע את היקף שליחותו (בניין בית-המקדש על ידיו ולא על-ידי אחרים וכן גם קיבוץ כל הגלויות).

ב) היתום נמצא בקרבת העשיר עוד לפני בואו של השליח הזר, והעשיר מייעד את בתו ליתום ולא לשליח. אין אפילו רמז במשל שהעשיר בוחן את השליח כדי לבדוק אם ראוי הוא לשאת את הבת לאשה, והנמשל: מתחזקת התפיסה שהמשיח הוא גנוז, ומשימת הגאולה נועדה לו. הוא קיים גם בעת ניסיון הגאולה של כורש (וכבר הערנו לעיל, שעל-פי המשל כורש עצמו אינו יודע שהוא משיח ואינו מודע לכך שמוטלת עליו משימה של גאולה).

גאולה ואהבה - הדמיון מחבר בין כל הכוחות

אם נתבונן, בדרך שהרב קושר את קצות המשל לקצות הנמשל, נמצא שמצוקת היתום היא עיקרו של המשל - והיא אכן גם עיקרו של הנמשל: מצוקת המשיח.

המשיח מתייסר, הוא חושש שמא לא ייבנה בעתיד בית שלישי לאחר נבואת חגי. ההבדל כמובן הוא בכך, שבנמשל כבר היה קשר בין כורש (השליח) לבין בניין הבית (כורש תכנן את הבית, נתן את המשאבים והיה היוזם העיקרי של המהלך הזה).

לעומת זאת במשל הדברים שונים : אין כל קשר בין השליח לבין הבת. הקשר הוא בדמיונו של היתום-האסופי בלבד. הדמיון מניע בצורה זו או אחרת את גלגלי המשל והנמשל: במשל - הקשר בין המתחרה - 'המחזר' לבין הבת קיים בדמיונו של היתום, ודמיון זה יוצר את העומק הנפשי (את מבוכת האסופי ואת דרכו הפסיכולוגית של העשיר לחלץ את הצעיר המתוסכל מיגונו ). בנמשל - הבית שייבנה הוא עדיין בגדר מהלך דמיוני, מהלך חזוי שנפש המשיח העצוב כמהה אליו.

גאולה ואהבה דומות אכן זו לזו ואין שתיהן יכולות 'לזוז' ללא הדלק המיוחד להן: הדמיון, הכמיהה, הפחד ממתחרים. האסופי מדמיין לו תחרות כדי ללמדנו דרכה של אהבה בהתעצמותה. המתחרה מועדף רק בדמיונו שלו. המשיח צופה במתחרה שהועדף על פניו כדי לדמיין את דרכו שלו לבנות את הבית, את יכולתו שלו להפוך את הבית לקבוע ומושלם. אהבה מול גאולה, היש סיכוי למימוש מלא, לשלמות? הרי"ח מנסה דווקא בנקודה זו למצוא קשר בין המשל לנמשל.

הרי"ח מתעלם מכל נקודות הדמיון הבולטות יותר בסיפור ומתמקד דווקא בדרך עקיפין שבה העשיר רומז ליתום שאינו חפץ בשליח הזר. הוא משווה זאת לדרכו של הקב"ה ברמזו למשיח שאין הוא מרוצה משליחותו של כורש. לרי"ח חשוב להדגיש ולחזק את התקווה לבניין הבית כדי להסיר כל מחשבת ייאוש שמא ההזדמנות המשיחית חלפה לנצח לאחר ההחמצה של כורש.

המתח המשיחי: התקווה והחרדה

משל זה יכול לשמש צוהר להשקפתו של הרב על הגאולה המשיחית, גם אם זהו משל בלבד. ואם בגאולה עסקינן, עולה תהייה נוספת: שמא מרמז המשל על יחסו של הרב יוסף חיים לציונות?

לפנינו ניגוד ברור בין המשיח המיועד (שהוא בגדר משיח גנוז) העושה גאולה בידי שמים, ובין כורש שגאולתו היא גאולה מעשה ידי אנוש. במשך דורות ציפה עם-ישראל לשעת רצון של ה'. התפיסה הייתה, שגם אם הגאולה תלויה בחסד ה', התרחשותה היא ארצית והמשיח הוא בשר ודם. ואכן בנמשל נרמז, שאילו כורש היה מממש את השליחות במלואה היה נחשב משיח ללא עוררין.

עם זאת, המוטיבים של 'משיח גנוז' הקרוב לקב"ה ושל בית-המקדש שייבנה על-ידי ה' ממש מרחיקים את מושג הגאולה מהספירה האנושית. הניגוד המוצג במשל בין גאולה כושלת בידי אדם (כורש) ובין גאולה נצחית בידי שמים (כשתגיע בעתיד שעתו של המשיח המיועד) צופן בחובו חרדה כבדה של הרב יוסף חיים. אנו מניחים שהרי"ח זכר את עננת העצבות שרבצה על עם-ישראל לאחר כישלונו של מרד בר-כוכבא. כישלון המרד עורר בלב חלק מן החכמים ספקות לגבי כישלונה של גאולה ארצית על בימת ההיסטוריה והיו חכמים שוויתרו לחלוטין על היסודות הריאליים שבמעשה הגאולה ושיבצו אותה מכאן ואילך בתוך תהליכים על-טבעיים וכל זה על הריסות המציאות - על הריסות ההיסטוריה.

מעבר למשל מרחפת תגובת הייאוש שרווחה בעם לנוכח כשלון הגאולה הארצית בימי כורש ובימי בר-כוכבא. אל נשכח, שבמשך הדורות קמו ונפלו משיחי שקר רבים, והמשבר החריף מכולם היה חזון התעתועים של שבתאי צבי (1676-1626) והתאסלמותו (בשנת 1666) שיצרה יחס חשדני כלפי כל ניסיון של גאולה.

ר' יוסף חיים ידע שהשאיפה לגאולה לא פגה, באשר הגלות הייתה לא פעם מרה וקשה. היהודי המשיך להביע אמונתו וציפייתו: 'ואף על-פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא'. קשה היה לשאת את הקיום במנהרה החשוכה של הגלות, ללא האמונה שבקצה המנהרה יש אור. גם בימיו של הרי"ח פעמה שאיפת הגאולה כמו בכל דור. היהודים האמינו תמיד שיש סיכוי לגאולה ויש סיכוי למשיח.

במשל כאן מתואר המשיח כסובל וכדרוך לגאולה. הוא מבטא את 'המתח המשיחי', את החרדה לגאולה במשך דורות. עלינו לזכור שבמאמרי חז"ל ידוע המוטיב של המשיח הסובל, הדרוך לבואה של ההזדמנות המשיחית (כך אומר המשיח במדרש במסכת סנהדרין צ"ח ,ע"א: "דילמא מבעינא דלא איעכב": שמא אתבקש לגאול, שלא אתעכב. במדרש שם המשיח קושר פצע ומתיר פצע, כדי להיות מוכן תמיד). לא פלא על-כן שהרב מתאר את המשיח במשל כאסופי ויתום.

היחס לציונות

גם אם אין בידינו תגובה ברורה של הרב לתנועה הציונית, ניתן לשער על-פי משל זה מה היה יחסו לניסיון הציוני.

משל זה הופיע במקורו בספרו של הרב 'בן יהוידע' (חלק ג'), אשר חמשת חלקיו הופיעו בין השנים תרנ"ח-תרס"ד (1904-1898). שנה לפני פרסום החלק הראשון, נערך הקונגרס הציוני הראשון בבאזל (אוגוסט 1897) ביוזמתו של תיאודור הרצל. לפעילותו של הרצל קדמה פעולתה של תנועת 'חיבת ציון' והקמת יישובים חקלאיים בארץ-ישראל. אין ספק ששמע הפעילות הציונית הגיע לאזניו של הרי"ח: הקמת בתי-ספר בניהולה של כי"ח בבגדד החל מ1864- זרזה את תהליך ההתרחבות וההשכלה ואת הפתיחות לעולם היהודי. מן המונוגרפיה 'הרב יוסף חיים מבגדד' (מאת אברהם בן-יעקב, ת"א 1984), עולה בבירור שהרי"ח עקב אחר הנעשה בעולם היהודי ובעיתונות היהודית בעולם.

ההתנגדות לציונות נשענה גם על המדרש הידוע בכתובות (דף קיא , ע"א) על שלוש השבועות שהשביע הקב"ה את ישראל. אחת השבועות הייתה שאסור לדחוק את הקץ, דהיינו: אסור לעשות פעולות משיחיות שבכוונתן לקרב הגאולה ויש לחכות למשיח.

ייתכן שמאחורי הדברים נושבות רוחות התקופה, מהדהדים קולות הזמן בדבר הגאולה הציונית והלגיטימיות שלה. אין ספק שהרב ידע על המחלוקת ונראה שהוא נוקט כאן עמדה בהבאת המשל והנמשל - וכך גם יש להבין את העדפתו את הגאולה בידי שמים והסתייגותו מגאולה בידי אדם. מצוקת המשיח שיקפה מצוקה של דור, מצוקה שעדיין לא תמה. עדיין נותרו התהיות שלנו בדור הזה כיצד לממש את הגאולה, מהי הגאולה הרוחנית, האם תם עידן הגאולה הארצית.

תאריך:  06/11/2007   |   עודכן:  06/11/2007
הרצל ובלפור חקק
מועדון הבלוגרים עוקבים: 10 לקבלת רשימות הרצל ובלפור חקק לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
רשימות קודמות
מאז הופעתו של אלדד הדני בתפוצות ישראל במאה התשיעית, סער הדמיון היהודי וחיכה ליהודים שיבואו מעבר לסמבטיון. הגילוי של יהודי אתיופיה הפרה את הדמיון של יהודים בכל העולם. עם הזמן התברר שהם נותקו ממורשת היהודים שנוצרה במשך הדורות, ואף פיתחו מנהגים משלהם לשמירת זהותם היהודית.
06/11/2007  |  בלפור חקק  |   מאמרים
תקוות רבות נתלו בוועידת אנאפוליס. ואולם, ככל שמועד הוועידה הולך ומתקרב כך נחשפים הפערים העמוקים בין הצדדים, ובעיקר הדבקות הפלשתינית העיקשת בעמדות היסוד המסורתיות. לקראת ביקורה של מזכירת המדינה האמריקנית בימים אלה באזור מפגינים הפלשתינים פסימיות באשר לסיכויי ההצלחה של הוועידה ואינם מספקים ולו קצה של חוט להתגבר על הקשיים במו"מ.
05/11/2007  |  יהונתן דחוח-הלוי  |   מאמרים
לקראת העקידה באנאפוליס נפגשו שוב ראש ממשלתנו וראש הרשות הפלשתינית ודנו בשאלת ביצוע ההתחייבות הפלשתינית במפת הדרכים לפרק את ארגוני הטרור ואת נשקם. לאחר מכן נמסר שהצדדים הגיעו להסכמה שהאמריקנים יהיו אלה שיפסקו, האם נתמלאו התנאים.
05/11/2007  |  אליקים העצני  |   מאמרים
פרק א': פתיח
05/11/2007  |  עו"ד דב אבן-אור  |   מאמרים
במשך השנים הפך הצבע הירוק לצבע שמקודש לאיסלאם שנמצא בעיקר במזרח ובמקביל הפך בשנים האחרונות הצבע הירוק לצבע שמאפיין את איכות הסביבה במערב.
05/11/2007  |  ד"ר ניצן יניב  |   מאמרים
בלוגרים נוספים ברשת  
"העדה החרדית הספרדית" במודעת אבל והספד על הגה"צ המקובל הרב שלמה ל
05/09/2019  |  18:59  |  חיים שאולזון   |   noreply@blogger.com
ר' יוסף דז'לובסקי ז"ל
05/09/2019  |  18:55  |  חיים שאולזון   |   noreply@blogger.com
קבלת שבת מתוך לימוד תורה
05/09/2019  |  18:50  |  חיים שאולזון   |   noreply@blogger.com
מירב ארד
יפעת גדות
איתמר לוין
סיפורים חמים(72 שעות)
יואב יצחק
עדות פילבר בדבר פגישתו עם אלוביץ: הזדמנות פוליטית לנתניהו והישג לציבור
איתמר לוין
הפרקליטות הציגה להעליון הנחיה של היועמ"ש - וטענה ההפך מהנאמר בה
היום לפני
אלברט, ויקטוריה וחמישה מילדיהם
נסיך נולד [1819]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
הליך הוצאה לפועל
כתיבת המומחים
הרבלייף - על חשיבות צריכת חלבון לעוסקים בספורט
יום הולדת
רובינשטיין אמנון 5/9
גולדין אשר 5/9
גרמן גרשון 5/9
סוהייל יוסף 5/9
גנות דליה 6/9
ברקת מרדכי 7/9
אליגון עודד 7/9
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעורך חדשות ועיתונאי תחקירים
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il