News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 360,236  סלולר - 295,612
   |   15:07:40
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
[צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
איציק וולף
מהו הקשר שבין ידי משה ונחש הנחושת לתקיעת השופר בראש השנה    על השופר ותקיעותיו כתזכורת לכולנו להרים את העיניים מתלאות היום יום, ולהביט למעלה אל השמיים
איתמר לוין
איתמר לוין  |  
שבוע של חוסר יציבות פוליטי בישראל, ארה"ב ובריטניה מדגיש תופעות מדאיגות ומעורר שאלות מדאיגות עוד יותר - במיוחד כאשר רואים מה קורה כיום ברוסיה ובטורקיה, ומה קרה בעבר בגרמניה
לוינסון-זמיר. חינוך משפטי
שרון מגנזי
"הייתי רוצה שהחינוך המשפטי יהיה פלורליסטי ומגוון, כי הוא טוב להמון תחומי חיים. זה חינוך בסיסי שדרכו את לומדת להסתכל על העולם ומפתחת רגישות גם לזכויות אדם, לומדת לנהוג שלא במשוא פני...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
"עָרֵב יחיד" והנחיות המפקח על הבנקים
יש מקום להרמת הכפפה מצד הבנקים בשל היותם גוף פרטי שעליו מוחלות חובות ציבוריות [צילום אילוסטרציה: AP]

   רשימות קודמות
  הבטחות בנקאיות

בהתאם לפסק הדין שניתן לאחרונה ע"י ס. נשיא בית המשפט המחוזי כב' השופטת ד. פלפל הרי שבמקום סכום של כ 2,1 מ' ש"חשנתבע ע"י הבנק בתאריך 4/2/2001 ישלם הערב לבנק סכום אשר על-פי חישוביה של מ.א. בקרה וניהול בע"מ יעמוד על סך של כ - 210 א ש"חנכון לאותו מועד

>
▪  ▪  ▪
ביום 28.04.08, ניתן על-ידי כבוד השופטת ד' פלפל פסק דין אמיץ, המבקר בחוכמה הלכה של בית המשפט העליון, אך בראש מורכן של כבוד פוסק על-פי הלכת התקדים המתחייב, תוך שהוא משרה ודאות (לכל הפחות, ככל שמדובר כדיונים משפטיים המתנהלים לפני כבודה). כמו כן, "משליכה", השופטת, "כפפה" לפנינו, עורכי הדין, לפעול בתחום שטרם נאמר בו די.

במבט ראשון, המקרה הנדון1 "בנאלי" לחלוטין: בשנת 2001, בנק מגיש תביעה בסדר דין מקוצר בגין יתרת חוב, נגד חייב וכנגד ערב (שנה לאחר מכן הבנק מתקן את כתב התביעה). עד לשנת 2005, נקבע כי החייב - חייב והוא מחויב בפסק דין על מלוא סכום התביעה. לגבי הערב, לעומת זאת, ניתנה רשות להתגונן בשתי טענות: האחת, האם הוא "ערב יחיד" או שותף, במשמעות ההגנות הקבועות בחוק הערבות, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק"); השנייה, דנה בסוגיית גובה החוב2, בשים לב לתיקון החוק בתשנ"ב.

הנתבעים הם אחים תאומים שעבדו יחדיו באותו בית עסק. ביום 09.05.1994 חתם הערב על ערבות לאבטחת כל חוב ללא הגבלה בסכום, ולפיו ערב לתשלום כלפי הבנק של חובות אחיו (החייב).

הכרעות בית המשפט: ראשית, שואל בית המשפט, האם הערב היה שותף עסקי לחייב? עבודתם המשותפת של האחים לא הייתה שנויה במחלוקת; שעבוד של נכס משותף להבטחת חובות כלפי הבנק לא הייתה שנויה במחלוקת; ואף היות הערב מיופה כוח בחשבון החייב לא הייתה שנויה במחלוקת.
המחלוקת באה אל העולם משום טענת הערב, כי היה שכיר ואף הציג תלושי משכורת חלקיים;
הבנק, לעומת זאת, טען להיותו שותף, כדי שלא יוחלו עליו ההגנות הקבועות בחוק מכוח תיקון תשנ"ב (יוזכר, התיקון בתוקף מיום 24.04.1994).

בית המשפט קובע, כי "למעשה, לתובע אין כל ראיה או הוכחה על יחסי שותפות בין האחים. איש מאנשי התובע לא ידע פוזיטיבית אודות המכלול הפנימי של עסקיהם... במידה והתובע עדיין דבק בגרסתו כי המדובר בשותפים, הנטל עבר אליו להפריך את הראיות שהוצגו. משלא עשה כן, לא ניתן לקבוע כי המדובר בשותפים, ויש להתייחס לנתבע מס' 2 כאל ערב."

למעשה, בית המשפט אינו הופך כאן את נטל הראיה, אלא קובע כי על הבנק כ"מוציא מחברו" להוכיח את כל הטענות המועלות על ידו בכתב תביעתו. בית המשפט לא נפל לכלל טעות - החוזרת ונשנית - בפסקי דין לא מועטים, אשר הופכים את נטל הראיה ומעבירהּ אל הנתבעים להוכיח את "הלא" (איני שותף).

שנית, לאחר שבית המשפט מוצא את החותם ערב הוא שואל האם מדובר ב"ערב יחיד"?
"למטרה זו" קובע בית המשפט, כי "צריך לבדוק את המיהות של הערב ואת המטרה של הערבות ... אם נקרא את הוראות סעיף 5(ד) [לתיקון תשנ"ב] במשמעותו המתמטית מילולית נגיע למסקנה שקציבת הערבות הבלתי מוגבלת בסכום חלה על ערב יחיד ללא כל סייג או תנאי ..." הנתבע, שבענייננו עונה, כאמור, על הגדרת "ערב יחיד" ומכאן שניתן לעבור ולבדוק את מהות החיוב שלו הוא צריך לערוב. כלומר, "יש לבחון האם הערב הנורמטיבי שלנו עונה להגדרה של ערב לחיוב, שלו יש הגדרה בחוק המתקן".

קריאה 'פשוטה' של הסעיפים צריכה למסקנה, שברמה הנורמטיבית הנתבע, בענייננו, לא היה אמור להיות זה שהחוק דן בעניינו, קובעת כבוד השופטת ומסבירה, כי לגישתה התיקון לא ביטל את "הערב הכללי" אשר בחוק. "תכלית התיקון, כפי שעולה מפורשות מן הכתובים, הייתה הגנה על ערבים 'קטנים' של בעלי חוב 'קטנים' למטרות ביתיות (250,000 שקל) או עסקיות בסיסיות (40,000 שקל)". יחד עם זאת, בית המשפט העליון ניתח את סעיף 5(ד) הנ"ל והגיע לכלל החלטה3, כי במידה וסכום הערבות אינו נקוב, יש לקצוב אותו ובאופן שיעלה בקנה אחד הוראות התיקון. משום כך קובעת השופטת, כי קציבת הסכום לא יכולה לעלות על המקסימום הקבוע בחוק.

משקובע בית המשפט כאמור, עולה שאלת מועד גביית החוב, בשים לב, בין היתר להוראות תיקון תשנ"ב והוראות המפקח על הבנקים המחייבת משלוח הודעה, צירוף כתב הערבות והסבר המצב לערב ממנו נתבע החוב. "בנסיבות המקרה" אומר בית המשפט, "תכלית החוק ורוחו הושגו" ועל כן ניתן לאכוף את פסק הדין נגד הערב בגבולות החוב שנקבעו בחוק, כאמור. "ולא שכחתי את הטיעון בדבר הימנעות מביצוע הנחיות המפקח על הבנקים" אומרת כבוד השופטת, וכאן, ממש בשולי פסק הדין, אגב אורחא, היא משליכה את הכפפה: "לעניין זה עמדתי היא, כי הנחיות המפקח על הבנקים חלות ביחסים הפנימיים שבין הבנק לבין המפקח; האפשרויות שהן ייצרו עילת תביעה עצמאית מצד ג', הינן מועטות ביותר, ועל כל פנים לא במקרה זה, בו הדין קובע את הפעולות הנכונות לביצוע הגביה".

השופטת פלפל אינה פוסלת אפשרות של יצירת עילת תביעה עצמאית נגד צד ג' מכוח הנחיות המפקח על הבנקים. ניתן להבין מדבריה, כי עילה כזו אפשרית מקום בו הדין אינו קובע פעולות אופרטיביות.
במילים אחרות, לדעת הכותבת, הנחיות המפקח על הבנקים יכולות לשמש מקום בו קיימת לקונה בחוק, להבדיל מן הפסיקה.

זהו, לדעת הכותבת, החידוש אשר בפסק הדין. שכן, עד כה, ההלכה שניתנה בפסק הדין המנחה בנדון (זה אשר ניתן לפני שנים רבות4), קבעה, כי הוראות המפקח על הבנקים אינן בגדר דין מחייב. הוראות אלה הינן הנחיות פנימיות המופעלות בתוך המערכת הבנקאית, ואין הבנק חייב לקיימן במלואן וכלשונן.

אמנם נמצא רטוריקה בפסיקה לפיה יתכנו מקרים קיצוניים בהם מהווה הפרת הוראות המפקח אינדיקציה לכשל שרשאי בית המשפט לראות בו בסיס למסקנות לחובת הבנק, אך אין מקום לדבר על עילה שנצמחת ללקוח הבנק כתוצאה מאותה הפרה.

לגישת הכותבת, משום היות הבנק גוף פרטי אשר מוחלות עליו חובות כגוף מעין ציבורי, מכוח הדואליות הנורמטיבית הזו5, יש מקום ל"הרמת הכפפה" באופן שבו הפרת חובות המפקח על הבנקים ובמקום בו אין קביעה פוזיטיבית בחוק תקום ללקוח עילת תביעה. להנחיות המפקח על הבנקים, לגישת הכותבת, יש ליתן מעמד מקביל ל"כללים" או ל"תקנות" ולכל הפחות, יש בהם משום חזקה המעידה על "הרצוי" מבחינת פעולות הבנק. היה והפר הבנק הוראות אלו, לכל הפחות, לעניות דעתה של הכותבת, יש להפוך את נטל הראיה ולהטיל על הבנק את הנטל להראות, כי במקרה דנן, חרף הפרת ההוראות לא הרע את מצבו של הלקוח.

נטל הראיה, כאמור, לדעת הכותבת, לא אמור להיות כמידת "מאזן ההסתברויות", אלא כבד מכך6.

הערות

1. א' 1169/01 (מחוזי תל אביב) בנק דיסקונט לישראלי בע"מ נ. גואטה אהרון ו-גואטה יוסף, ניתן ביום 28.04.08, טרם פורסם. את הנתבעים ייצג עו"ד יובל אזני.

2. דוד אברון מנכ"ל מ.א. בקרה וניהול בע"מ המתמחה בבדיקת חשבונות בנקים ובחישובי ריבית בנקים הגיש חוות דעת מומחה בתיק הנ"ל.

3. ע"א 1513/99 דטיאשווילי נ. בנק לאומי, פ"ד נד(3) 591.

4. ע"א 250/89 בנק עצמאות למשכנתאות ולפיתוח בע"מ נ' יהודית שפוך ואח', פד מז(1) 593, 610, נפסק כי: "הפרת מסמך ההוראות של בנק ישראל על-ידי הבנק - המערער הינה במישור היחסים שבין בנק ישראל לבין הבנק - המערער; וצד ג', כגון המוכרים - הבעלים, אינו יכול להיבנות, כאמור, מהפרה כזו, אם הייתה, אלא אם כן ההפרה הייתה כה יסודית ובסיסית עד שהביאה לבטלותו ולאיונו של הסכם ההלוואה מעיקרו. בטלות כזו עשויה לנבוע מהסכם הלוואה שנכרת בחוסר סמכות, במרמה, בזיוף וכיוצא באלה, שהרי במקרה כזה אין כל ממשות בהסכם, והוא בבחינת יצור שלמעשה לא בא לעולם.... ברור לדעתי, כי אף אם הייתה הפרה של מסמך ההוראות, מצד הבנק כלפי בנק ישראל, אין ההפרה יורדת לשורש הסכם ההלוואה שבין הבנק למקבלי ההלוואה ואין היא מביאה לבטלותו של הסכם זה מעיקרא...".

5. מ. מור, ג. נרקיס, "החובות החלות על הבנקים", חלק א'.
6. אך בוודאי לא ברמה של "מעבר לכל ספק סביר".

תאריך:  12/05/2008   |   עודכן:  12/05/2008
מירב מוֹר, עו"ד ומגשרת
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
"עָרֵב יחיד" והנחיות המפקח על הבנקים
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
קמרון
14/05/08 12:03
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
במשך תקופה ארוכה טענתי ועודני מאמין שטענתי צודקת: בין הציונות הדתית לבין החברה הישראלית נפערה תהום עמוקה בעקבות ההינתקות, עד כדי דברי כפירה של מוסדות השלטון העליונים והנבחרים של ישראל. הסכנה טמונה קרוב לביתם של אזרחי ישראל, אך עיניהם טחו מראות זאת.
12/05/2008  |  דר' צ'לו רוזנברג   |   מאמרים
שש תערוכות המוצגות עתה במוזיאונים בעין-חרוד, אשדוד, תל אביב, חיפה, הרצליה וירושלים, נושאות את כותרת המשנה '60 שנות אמנות בישראל' ומנסות להציג כל אחת עשור של אמנות חזותית בחיי המדינה; כמובן, מנקודת מבטם והתעניינותם של אוצרים ומנהלי המוסדות - אליטה שמעולם לא נבחרה על-ידי אלה שהיא כביכול משרתת - הציבור הרחב. התיאום ההדוק מדי בתוכן ובפרטים בין שש התערוכות, מדגים יפה את המודל שהשתרש במקומותינו גם בתחומים נוספים וקיומיים: ביטחון, כלכלה, בריאות. שליטתה של אליטת ממוסדת קטנה, אשר ממומנת בחלקה על-ידי המדינה ומאחוריה (שמא מלפניה) בעלי הון, אספנים ורוכשים פוטנציאליים של אמנות ישראלית עכשווית. לא ברור גם כיצד ועל-ידי מי התקבלה ההחלטה להציג את 'שנות המדינה', דהיינו, קיומה של חברה יהודית ריבונית בארץ-ישראל, דווקא משנת 1950, כאשר יסודותיה והתחלותיה של החברה היהודית-הישראלית עשרות שנים קודם. מאידך-גיסא, מומלץ לכל מי שאמנות ישראלית היא מושא לאהבה והתעניינות אצלו, להגיע אל התערוכות וליהנות מאד מן השפע הנפרש בהן לכאורה לאורך ציר הזמן. הבחירה בפרקי זמן כנושאי התערוכות, עשויה להעניק תובנה על שנות המדינה דרך העדשה של האמנות והאמנים.
12/05/2008  |  דר' יעל ישראל  |   מאמרים
לפני כשנתיים, ב-25/6/2006, במסגרת החלטת ממשלה 194, אותה יזם ראש הממשלה, הודיע אהוד אולמרט לממשלה על הקמת ועדה מיוחדת כדי שזו תגבש כללים לעניין אופן התנהלותם של חברי הממשלה ושל המערכת הפועלת באחריותם. חברי הוועדה הם השופט (בדימ.) שמגר, הפרופסור אסא כשר והפרופסור גבריאלה שלו.
12/05/2008  |  אפרי הלפרין  |   מאמרים
מכתב פתוח לאהוד (בן עזר), סופר עברי
12/05/2008  |  אהרון רול  |   מאמרים
מאז ומתמיד נודע האספרגוס כצמח אצילי, שעלה בעבר בעיקר על שולחנם של מלכים ורוזנים. כיום הוא משמש כירק עממי ופופולרי בכל שכבות האוכלוסיה ומחיריו, שפעם הרקיעו שחקים, שוב אינם בשמיים.
12/05/2008  |  ראובן לייב  |   מאמרים
בלוגרים נוספים ברשת  
בויזניץ של ר' ישראל צילמו בראש השנה בוידאו את התפילות
02/10/2019  |  21:15  |  חיים שאולזון   |   noreply@blogger.com
דער ווארט אין אידיש - אן קיין בושה האט מען אין ויזניץ פון ר' ישרא
02/10/2019  |  20:38  |  חיים שאולזון   |   noreply@blogger.com
דער ווארט אין אידיש - די פרקליטות אין ישראל האלט ליצמאן ביים גארג
02/10/2019  |  20:38  |  חיים שאולזון   |   noreply@blogger.com
איתמר לוין, יצחק דנון
איציק וולף
איציק וולף
סיפורים חמים(72 שעות)
יואב יצחק
פאינה ודאוד נמנעים מחשיפת חלקו של ליברמן בעבירות בפרשת ישראל ביתנו
יואב יצחק
הפרקליטות מאתרגת את ליברמן למרות הראיות המחייבות חקירתו
היום לפני
מנחם אוסישקין
מנחם ציון [1941]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
הרבלייף - על חשיבות צריכת חלבון לעוסקים בספורט
כתיבת המומחים
בועז שוורץ: ישראל מנפיקה אגרות חוב בשווי של 500 מיליון אירו
יום הולדת
שפירא זכי 2/10
לב-און ליה 2/10
כהן יצחק 2/10
ארד עוזי 2/10
גוז'נסקי תמר 3/10
קפלן-הגלר עדנה 3/10
פינקלמן שמואל 4/10
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il