הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
פסיקה
ראשי  /   משפט  עיתונות וברנזה  כלכלה/עסקים  פלילים 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון + / תגיות מחלקה ראשונה
אישים פירמות מגשרים
מוסדות אתרים מושגים
אדריכלים בנקאות/השקעות יועצים
רופאים חברות ביטוח רואי חשבון
שמאים חברות ציבוריות רשויות
עיתונאים ביה"מש/שופטים עורכי דין
אלי שרביט [צילום: דובר צה"ל]
צבא ובטחון
אלי שרביט (נולד: 13 באוקטובר 1966), איש צבא ישראלי.
עמוס ידלין [צילום: פלאש 90]
צבא ובטחון
עמוס ידלין (נולד: 20 בנובמבר 1951), איש צבא וחוקר ישראלי.
גדעון שפר [צילום: יחסי ציבור]
איש ציבור
גדעון שפר (נולד: 1948), אלוף במיל., מנהל ואיש ציבור ישראלי.
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
טראמפ נחוש, אירן מהססת
27/04/2019   |   ד"ר יוסי מנשרוף
 
 
 
להסדיר בחוק יסוד סמכויות בית המשפט העליון
26/04/2019   |   ד"ר חיים משגב
 
 
 
המערכה בעמק הירדן (ב') בזיון בכפר כנא
26/04/2019   |   אורי מילשטיין
 
 
 
אובדן האמון בצמרת שלטון החוק, אין פלא!
26/04/2019   |   אפרים הלפרין
 
 
 
החצר האחורית של ארה"ב
26/04/2019   |   מיקי אהרונסון
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
הכרעת דין:
מדינת ישראל נ' יעקב נמרודי ואריה קרישק
 שמות קשורים
  נמרודי+קרישק
   רשימות קודמות
  מדינת ישראל נגד אביגדור קהלני

>
>
>
בעניין:

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד זמירה גולדנר
ועו"ד אופיר סטרשנוב


נ ג ד

1. נמרודי יעקב
ע"י ב"כ עו"ד יגאל ארנון ועו"ד ברק טל

2. קרישק אריה
ע"י ב"כ עו"ד מיכה פטמן

הכרעת הדין


פתח דבר

מר יעקב נמרודי (להלן: "נאשם 1") ומר אריה קרישק (להלן: "נאשם 2") הואשמו בעבירות לפי סעיפים 499 (א) (2), 249, 415, 244 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").
כתב האישום ייחס לכל אחד משני הנאשמים העבירות הנ"ל, שנעברו בהקשר למשפטו של מר עופר נמרודי (בנו של נאשם 1) בתיק פלילי 40450/99, שהתקיים בביהמ"ש המחוזי בת"א בשנת 2000.

כל אחד משני הנאשמים הואשם בביצוע העבירות הנ"ל בשלוש פרשיות הנוגעות לעדי תביעה במשפטו של עופר נמרודי: רפי פרידן, יגאל תם ומוקי גנוסר.

כתב האישום הוגש במקורו כנגד שני הנאשמים. בהמשך הופרד כתב האישום ואוחד מחדש על פי הסדר טיעון בין ב"כ הצדדים, במסגרתו סוכם על הגשת מסמכים וראיות, ועיקר העיקרים העדתו של נאשם 2, כעד הגנה, טרם עדותו של נאשם 1.

לגישת התביעה, תחת איצטלא של סופר, ספרי אוטוביוגרפיה, שימש נאשם 2 מכשיר ואמצעי בידי נאשם 1 לביצוע העבירות המיוחסות לנאשמים עלי כתב האישום, לטובת הגנתו של עופר נמרודי במשפטו הנ"ל.
הנאשם 2 קשר קשר פלילי עם נאשם 1 לעבור העבירות המצוינות לעיל תמורת כספים בסכומים נכבדים, שהועברו לרשותו.

אדון בפרשיות, כל אחת בנפרד, לאו דווקא לפי סדר הופעתן בכתב האישום.


פרשת גנוסר (פרט אישום ראשון)

גנוסר היה רשום ברשימת עדי התביעה במשפטו של עופר נמרודי. גנוסר חי ומתגורר בחו"ל דרך קבע.
ביום 12.6.00, פנה נאשם 2 אל בא כוחו של גנוסר, עו"ד ברטל, הציג עצמו כסופר הכותב ספר על פרשת נמרודי, ולצורך כך ביקש להיפגש ולראיין את גנוסר. ביום 6.9.00, חידש נאשם 2, בתאום עם נאשם 1, הקשר הנ"ל, שבכוונתו לשאול שאלות הנוגעות למשפטו של עופר נמרודי. ביום 14.9.00 נפגש נאשם 2 עם עו"ד ברטל והציג לו שאלות עבור גנוסר הנוגעות לעדות האחרון במשפטו של עופר נמרודי.
נאשם 2 דיווח לנאשם 1 על תוצאות מפגשיו והמלצותיו.

ראשית לכל, אביא בתמצית עיקרי העדויות והראיות הנוגעים לפרשה זו.

נאשם 2 בהודעותיו במשטרה, התייחס לנושא:

"בערך בקיץ 2000 החלטנו לחדש את הטיפול בספר 'אב ובנו' ואם להיות כנה לחלוטין, מבלי שהדבר בעצם נאמר באופן מילולי היתה כבר אז התפיסה שבאמצעות ספר זה נצליח להשיג עוד משהו לבד מהשפעה תקשורתית... אמרתי ליעקב כי בעצם ממפגשיי עם מראוינים שונים, ולצורך 'אב ובנו' ראינו רשימה ארוכה של מרואיינים, אוכל להשיג שתי ציפורים במכה אחת: גם לקדם את החומר העיוני בספר, וגם לשמוע דברים שיוכלו אולי לעזור לעופר... חשוב להבין שאיש מאיתנו לא פנה זה אל זה מפורשות או היה צריך לזמום משהו, ללא מילים היתה כוונת הבנה כי זה יכול לעזור לעופר - אז למה לא?
המרואיין הראשון, ובדיעבד היחידי שהספקתי לפנות אליו, היה עו"ד עופר ברטל שמן התקשורת למדתי כי הוא מייצג את איש העסקים מוקי גנוסר, הבחירה במוקי גנוסר לא היתה מקרית, שכן מן החומר הרב, שהחלתי 'לבלוע', ולקבל, זיהיתי בו דמות מפתח לפרשה. קבעתי פגישה עם עופר ברטל, בה הצגתי את עצמי כסופר מקצועי המכין ספר חופשי על הפרשה, וסוכם שאבוא לראיונו. התקיים ראיון ארוך וטוב בו הציג ברטל את גירסת לקוחו, ומייד לאחר שנפרדנו העברתי ליעקב בתחילה בעל פה וזמן קצר לאחר מכן בכתב דוח על המפגש וכל אשר בו, לרבות התרשמותי והמלצותיי בנקודה זו אני חושב שלא אחטא לאמת אם אקבע שכל העסק נראה לי עדין תמים למדי, בוודאי שלא חשתי שביצעתי עבירה כלשהי. בעיניי וראיתי זאת כהעברת אינפורמציה ותו לא. הענינים החלו להסתבך עם שובו לזירה של רפי פרידן..."
(הדגשות שלי ד.ר. ת/9 שורות 52 - 70)

הנה נא, נאשם 2 מציין, שביקש ללמוד ממוקי גנוסר פרטים היכולים לסייע למשפטו של עופר נמרודי. נאשם 2 ראה בגנוסר דמות מפתח (ראה גם דבריו בנושא בבית המשפט עמ' 412 למעלה; ראה גם ת/9 שורה 289 - 290).
נאשם 2 המשיך בחקירתו במשטרה וציין את מעורבותו של נאשם 1, למשל בבחירת השאלות:

”...המפגש עם מוקי גנוסר הנה זאת דוגמא ליוזמה שהיתה לגמרי שלי ויעקב שם את האצבע על מה שנראה כשאלה הקריטית האם מוקי גנוסר ידע או לא ידע שעופר מעורב או לא מעורב...
הוא לא היה מעורב בכתיבת השאלות, לפני שיצאתי לפגישה החלפנו בטלפון מעין התייעצות למה חשוב להבין ולשמוע מהפגישה הזו...
לא הייתי צריך את יעקב כדי שיעזור לי לחבר שאלות או ימליץ על אסטרטגיות תקיפה. כן הייתי צריך איזה משוב חוזר לגבי מה לב לבו של העניין מאחר ומדובר גם בעניינים רגישים דרמטיים סברתי שכדאי גם להיוועץ בו וכך עשיתי...”
(ת/10 שורות 49 - 62).


על פי הצעת עו"ד עופר ברטל, הכין נאשם 2 עשרים שאלות המופנות אל מוקי גנוסר
(ת/149).
עיון בשאלות מגלה שרובן ככולן סבות סביב ציר משפט עופר נמרודי.
התשובות לשאלות יש בכוחן להרחיב ידע, ואופק בכל הנוגע לחומר החקירה במשפט הנ"ל, כמו גם סיוע בהבנת הקשרים להסתעפויותיהם השונות.

אין מחלוקת, נאשם 2 הסתיר הסתר היטב עובדת שליחותו מטעם נאשם 1.
למשל, בדו"ח מיום 18.9.00, שרשם על מפגשו עם עו"ד ברטל (ת/167 ו').
נאשם 2 ציין בראשית המסמך, כי שאלה של עו"ד ברטל, גלויה וישירה: "האם הספר או המחקר הזה הוא בהזמנת משפח' נמרודי?" - דחה בקרירות.
מייד אחר כך, רשם נאשם 2 התרשמותו החיובית מעו"ד עופר ברטל. המפגש ביניהם היה: "...מצוין, קניתי את אמונו המלא, הוא דיבר מאוד חופשי ובבטחון גמור...". לאחר סקירת תשובות גנוסר מציין נאשם 2: ”לאורך המפגש כולו, וגם לפניו ואחריו, ובכלל, לא הוזכר כלל עופר נמרודי, ולו גם בפסיק, בקורט או ברמז. שום כלום.”
ובמסקנותיו:

”ראשית, יש להדגיש - במלוא החומרה המתבקשת - את בעייתיותו של הדו"ח הזה, כפי שנמסר, תנאיו והתחייבותו שבכתב לעו"ד ברטל. יחד עם זאת, אין זה פוסל שימוש זעיר ומתוחכם בחומר, לדעתי, הכרוך בקשקוש - רבתי ו"תחפושת" על אופן הגעתו...”

עו"ד ברטל תאר את הדברים בחקירתו במשטרה (מוצג מוסכם על הצדדים- ת/148 עמ' 16 באמצע).

”...שאלתי אותו אם הוא, אתה מטעמו של נמרודי, אתה מקבל כסף מנמרודי? הוא אמר לי, לא, מה פתאום, אוי ואבוי...”

עינינו הרואות, נאשם 2 פונה אל עו"ד ברטל ומבקש דרכו להגיע אל עד תביעה, ולדלות הימנו נתונים ועובדות היכולים לסייע לו גם בכתיבת הספר אב ובנו. אבל, בעיקר פרטים הקשורים לעדות העד במשפט עופר נמרודי.
נאשם 2 נפגש עם עו"ד ברטל, שוחח עימו ובהמשך הכין 20 שאלות הסובבות, כאמור, סביב ציר משפטו של עופר נמרודי. נאשם 2 זכה לתשובות, אותן העביר לנאשם 1, כמסוכם ביניהם.

התובעים המלומדים סבורים כי הוכחו יסודות העבירות המיוחסות לנאשמים.

לא אוכל לקבל עמדה זו בשלמותה.

הנאשמים הואשמו עפ"י כתב האישום, כי קשרו קשר להטריד את עדי התביעה, פרידן, תם וגנוסר, בנוגע לעדות שהם עומדים למסור במשפטו של עופר נמרודי ועל מנת לשבש הליכי משפט.

עד התביעה גנוסר היה עד תביעה, שעדותו היתה אמורה להיות עדות "זהב" עבור הגנת עופר נמרודי. אמרת עד זה במשטרה היוותה נדבך חיוני בהגנת עופר נמרודי במשפטו.
מדובר בנתון ראשוני ובסיסי: ההגנה במשפט נמרודי היתה מעונינת בעדותו של עד זה.

במצב דברים זה, קשה לייחס לנאשם 1, ובאמצעותו לנאשם 2, קשר פלילי על מנת להטריד את גנוסר או חלילה לסכל העדתו בדרך כלשהי. אדרבא, לנאשמים היה מניע מאין כמותו להבטיח העדת עד זה במשפט.

שאלת השאלות בענייננו היא, האם פניית הנאשמים לעד התביעה, מוקי גנוסר, ודליית פרטים הימנו הנוגעים למשפט - יש בהן כדי לגבש יסודות העבירות המיוחסות לנאשמים.

לאחרונה, בת.פ. 12121/00 מ"י נ' קהלני (ניתן ביום 31.7.02), הבעתי עמדתי בנושא דומה.
שם נדונה סוגיית פעילות חשוד לדליית חומר מנחקרים אחרים בעניינו במשטרה. השאלה היתה, האם עצם פעילותו זו, שלעצמה, מהווה שיבוש מהלכי חקירה. האם במעמד פתיחת החקירה יורדות חומות אטומות ובלתי חדירות סביבה. אין שיח ודיבור בין הנמצאים מחוץ לחומות לאלה שבתוכן. האם חקירת משטרה הינה הליך שהכל מצווים בשתיקה סביבו, למרות שהמחוקק לא הורה כך, למרות שלא הופעלו הסמכויות שהוענקו לחוקרי המשטרה על פי חוק, וכיו"ב.

למותר לחזור על הדברים.
עמדתי שם בשינויים המתאימים - יפה גם לענייננו.
אטעים את שהדגשתי שם : לגישתי, המבחן הינו מבחן מהותי. לא עצם קיום השיחה, אלא תוכן הדברים ומהות העניינים שלובנו בה.

המשוחח חייב להשמר מכל משמר מלומר דבר או חצי דבר ממנו עלול להשתמע השפעה או ניסיון לשבש הליך חקירה. שיחה שכזו נושאת עימה, איפוא, סיכון. שומר נפשו יקפיד וידקדק בהנעת לשונו, כך שכל תיבה ומילה תהא מדודה וזהירה.

בשלנו, הדברים בולטים ומזדקרים לעין.
לנאשם או מי מטעמו - אין, ולא אמור להיות שיג ושיח עם עד מעדי התביעה.
שיחה יזומה שכזו, מעצם טבעה, מערימה חשד כבד על שכמו. מה לו לשוחח עם עד תביעה?!
גרסת העד נמסרה בעת חקירתו במשטרה. הגרסה פתוחה וגלויה בפניו לשינון ועיון. מה לנאשם, או מי מטעמו, לשוחח בנושא, לברר או להבהיר - אלא, אם בכוונתו להשפיע על עדות עד התביעה במשפטו.

במצב דברים זה ראוי לבחון שיחות נאשם 2 עם עו"ד ברטל.

עברתי על המוצגים המוסכמים. שיוויתי לנגד עיני הנתון, שעדות גנוסר היתה לכאורה דרושה, וכמעט הייתי אומר מחויבת, עדות "זהב מזכה", עבור הגנת עופר נמרודי. לאחר זאת, הגעתי לכלל מסקנה, שלא היה במפגשים בין נאשם 2 לעו"ד ברטל כל ניסיון שהוא לשבש מהלכי חקירה.

להדגיש. נאשם 2, בתיאום עם נאשם 1, ביקש ללמוד פרטים הנוגעים למשפט עופר נמרודי. הנאשמים קיבלו פרטים, שנתבקשו על ידם. אבל, השניים לא עשו כל מאום על מנת לשבש מהלכי משפט, בדרך כלשהי. בוודאי, לא התכוונו לשבש מהלכי משפט בכל הנוגע לעד תביעה זה.

האם היה במפגשים ובשיחות כדי להטריד את גנוסר?

ס' 249 קובע כלהלן:

”המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר אדם, או עומד למסור בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו - מאסר שלוש שנים”

בע.פ. 526/90 בלזר ואח' נ' מ"י (פורסם בפד"י כרך מ"ה, 4, עמ' 133) ניתח כב' הנשיא מ. שמגר סעיף 249 לחוק וקבע, בין השאר:

"...נקיטת לשון "הטרדה" בלבד באה איפוא ללמד, שבכוונת המחוקק היתה להרחיב את תחולת העבירה. הווי אומר, תכליתה של ההוראה לאסור כל הטרדה בנוגע לעדות, בלי שיהיה צורך להוכיח את הכוונה של הכשלת העדות.

(ד) הטרדה - מהי?

הוראת החוק איננה מביאה הגדרה של המונח "הטרדה", ועל-כן, יש לפרשו לפי משמעותו הלשונית הרגילה כפי שהיא משתלבת במטרתה החקיקתית של ההוראה אשר בה הובא..."
(שם עמ' 172)

ועיקר העיקרים:

"...(ו) מבלי לנסות למצות כאן את משמעותו של המונח "הטרדה" ניתן איפוא לומר, כי הטרדה כוללת, לצורך ענייננו, כל פנייה אל אדם בדיבור או במעשה שיש בו כדי לטרדו ממנוחתו או מעיסוק באותם עניינים שהוא בוחר לו מרצונו. הדבר כולל, בין היתר, פניות טלפוניות המעמיסות על זמנו, צלצולי סרק בדלת או בטלפון, מעקבים גלויים או נסתרים, צעידה בעקבות אדם, עריכת משמרות, פניות אליו כדי שישוב ויבחן טענותיו והאשמותיו, בייחוד בלווית איום מוסווה ששמו או משרתו ייפגעו, לרבות הזמנתו למקום שלא ביוזמתו בקשר לעדותו ודברים כיוצא באלה, שיש בהם כדי להעסיק אדם בעניינים, שאינם אלא, בלשון העם, בלבול מוח גרידא. על כן, יש לראות כהטרדה, אם נדרש אדם - תוך לחץ סביבתי עקיף המתבטא בחקירות סביבו וסביב עברו, בהצגתו בעיני רבים כולל מעבידו כשקרן, בהעלאת האשמות ורמיזות, שיש תיק מלא עם חומר ראיות נגדו - לבוא למקום כלשהו, בו יהיה עליו להסביר מה היסוד לטענותיו ולחזור בנוכחות אחרים, לרבות מי שהואשם על-ידיו, על האשמותיו או להעמיד גירסתו במבחן התישאול של החוקרים ומתשאלים פרטיים לסוגיהם.

23. סעיף העבירה מתייחס רק למבצע העבירה, היינו למטריד, ואין בין יסודותיו
הוראה, ממנה עולה כתנאי להתקיימותה של העבירה, שמלאכת ההטרדה אכן צלחה
בידי מבצעיה, וכי האדם כלפיו כוון מעשה העבירה אכן חש סובייקטיבית מוטרד.
מחשבתו ותגובתו של האדם אשר כלפיו מופנים מעשי ההטרדה, או מידת ההצלחה
של ההטרדה אינן מיסודותיה של העבירה. העבירה מתייחסת, על- פי יסודותיה,
למעשהו ולמחשבתו של המטריד ולא למצבו הנפשי של המוטרד או למידת
ההצלחה של ההטרדה לגביו.

די, על-כן, בהוכחת עשייתו של מעשה של הטרדה, אשר נעשה מתוך מודעות למהות
המעשה, לטיבו ולנסיבות הכרוכות בו, כדי לבסס הרשעה בעבירה על סעיף 249...."
( הדגשות שלי ד.ר. שם עמ' 175)

במאמר מוסגר, ולאו דווקא לפרט אישום זה, אציין כי מצאתי להביא ולהדגיש ההלכה הפסוקה הנוגעת לסעיף 249 לחוק בשל טענות חוזרות ונשנות של הפרקליטים המלומדים, עו"ד יגאל ארנון ועו"ד מיכה פטמן, שביקשו להוכיח, בדרך נאה וסדורה, שעדי התביעה לא הוטרדו בפועל מהתנהגות הנאשמים בתיק. הסנגורים בלמדנותם הסבירו מדוע ולמה עדי התביעה גם לא יכלו להיות מוטרדים כתוצאה ישירה ממעשי הנאשמים.
כאמור, סעיף 249 לחוק מתייחס למטריד. מידת ההצלחה של ההטרדה אינה מיסודות העבירה.

התובעים המלומדים סבורים, שגנוסר הוטרד מעצם פנייתו של נאשם 2. עו"ד ברטל סיפר לחוקריו, שפנה לגנוסר שוחח עמו וקיבל אישורו לפגישה. גנוסר היה מוטרד מאפשרות שהספר על פרשת נמרודי יתפרסם בצורה חד צדדית עד שהעדיף הצגת גרסתו בפניהם.
הבירורים, אליבא דתובעים המלומדים, העסיקו וגזלו זמן מעו"ד ברטל ושלוחו, ובכך הוטרדו.

עם כל הכבוד, אין בנטען על ידי התביעה כדי לגבש עבירת הטרדה.
עפ"י גישה מרחיבה זו, כמעט כל פניה לפרקליט של הצד שכנגד עולה כדי עבירה פלילית של הטרדה. כל פניה לאדם בנושא שאינו על סדר יומו, או לרוחו, הינה הטרדה. קל וחומר, כל פניה של אדם, או חוקר פרטי מטעם צד אחד לצד שכנגד הינה הטרדה.
יתר על כן, התנהלות המפגשים, אופי השיחות והאווירה ששררה בין המשתתפים, אינם מלמדים על מעשה "הטרדה".
בד בבד, התיאורים המוסכמים של השיחות והמפגשים שוללים כוונה של הנאשמים להטריד את גנוסר. אדרבא, נראה שעל פי מאווייהם בתיק הטרדת העד גינוסר לא היתה מכוונתם, ולא עברה במחשבתם.

ראוי לציין את ניתוחו של הסניגור המלומד, עו"ד מיכה פטמן, את ס' 249 לחוק. הסניגור עמד על יסודות הסעיף לצידי צדדיו (ראה עמ' 6-8 לסיכומים בכתב מיום 26.8.02).
מצאתי טעם רב בדבריו.

הפועל היוצא מקביעותיי לעיל: הנאשמים לא קשרו קשר פלילי להטריד את גנוסר או לשבש הליכי המשפט בכל הנוגע לעדותו.

לא כך הדברים לעניין העבירה של קבלת דבר במרמה.

נאשם 2 הסתיר תפקידו וכלל קשריו עם משפחת נמרודי.
עו"ד עופר ברטל לא היה נפגש עמו, ובוודאי לא מסייע לו מול לקוחו - לו ידע מעמדו וקשריו עם נאשם 1.
נאשם 2 היה מודע למצג השווא שהציג לעו"ד ברטל.
נאשם 2 השיב תשובת שקר לשאלה מפורשת של עו"ד ברטל בנושא.

הסניגור המלומד, עו"ד מיכה פטמן, גרס, בין השאר, כי הנאשמים לא קיבלו "דבר". המידע שהעביר עו"ד ברטל לנאשמים מפי גינוסר היה ברשותם.
גם לו הייתי מקבל הבסיס העובדתי לטענה זו, אזי המידע שהושג מעו"ד ברטל הינו מידע שנתקבל במרמה. אין מידע מאומת ומאושר מפי "הגבורה", כמו מידע הבנוי על סברה כזו או אחרת.
בכל מקרה, הבסיס העובדתי לו טוען הפרקליט לא הוכח בשלמותו, כנטען על ידי ההגנה.

משאמרתי כל שאמרתי, המסקנה המשפטית מתבקשת מאליה : הוכחו יסודות העבירה לפי ס' 415 לחוק בעניינו של נאשם 2.

על פי חומר הראיות שנפרש בפני, לנאשם 1 הודע על מצג השווא של נאשם 2 בפני עו"ד ברטל רק בקבלו את מוצג ת/167 ו'.
דהיינו, נאשם 1 ידע על מעשה המרמה, רק לאחר ביצועו והשלמתו.
לא הובאו בפני ראיות שיש בכוחן להוכיח, במידת הוודאות הצריכה במשפט פלילי, תרומתו או ידיעתו של נאשם 1 לתצוגת השקר של נאשם 2 בפני עו"ד ברטל.

זאת ועוד, צודק פרקליטו המלומד של נאשם 1, עו"ד יגאל ארנון, כי ס' 499 (ב) לחוק הביא שינוי בהלכות הקשר במשפט ארצנו. הוספת סעיף זה בטלה הלכה למעשה את האחריות הסולידרית מכוח דיני הקשר. האחריות לביצוע העבירה יכולה להיות רק אם היה אדם צד לעשייתה, במובן של מבצע, מסייע או משדל. לאמור, גם לו היתה מוכחת עבירת הקשר, לא היה בכך די. על סמך הקשר הפלילי, שלעצמו, לא ניתן היה לקשור את נאשם 1 למעשה המרמה של נאשם 2.
בנשוא ענייננו, לא הוכחה השתתפותו של נאשם 1 בביצוע העבירה לפי ס' 415 לחוק.
יתר על כן, על פי חומר הראיות מעשה המרמה הובא לידיעתו רק לאחר ביצועו.

אשר כך, נאשם 1 זכאי מביצוע העבירה לפי ס' 415 לחוק.

פרשת פרידן (פרט אישום שלישי)

פרידן היה עד מדינה במשפטו של עופר נמרודי. נאשם 2 התחבר לפרידן, בתקופה בה זה ריצה עונש מאסר, על מנת לכתוב ספר שיציג את סיפור חייו.
נאשם 2 נפגש עם פרידן מספר פעמים בעת שזה התכונן לעדותו במשפט נמרודי, ובמהלך עדותו שם. פרידן שוחח עמו ופתח בפניו צפונות לבו לצורך כתיבת סיפורו האישי. נאשם 2 העביר מידע רלוונטי שדלה מפרידן לנאשם 1. נאשם 2 שמע את סיפור חייו, היחסים והקשרים בתוככי משפחתו של פרידן. נאשם 2 כיוון את שיחתו עם פרידן לנושאים שבכוחם להשליך ולהשפיע על משפטו של עופר נמרודי. נאשם 2 סינן ועיבד הדברים ששמע מפרידן ואת החומר הרלוונטי העביר לנאשם 1.
נאשם 2 העביר הדברים לנאשם 1, חרף התחייבות מיום 14.11.00 לפיה התחייב בפני קצין משטרה, שבשיחותיו עם פרידן לא יועלו נושאים הקשורים למשפטו של עופר נמרודי, כמו גם לא יועבר מידע מהשיחות הנ"ל לאחרים.

נאשם 2 תיאר בביהמ"ש נסיבות היכרותו עם נאשם 1. נאשם 2 נטל על עצמו לכתוב ספר אוטוביוגרפי עבורו, ומכאן נתחברו ביחסים מקצועיים, והרבה יותר מכך ידידותיים.
משנחשף לפרשת עופר נמרודי, אז היה חפצו לסייע לנאשם 1 בשעתו הקשה. נאשם 2 הזדהה עם נאשם 1, והטמיע בתוכו את השקפתו ומרחבי הכרתו : פרידן הינו האויב המרושע. האיש שלכד ברשת רמייה את עופר נמרודי, גררו וסבכו למשפט לא לו.
אשר כך, ביקש נאשם 2, בעצה אחת עם נאשם 1, לנצל את מעמדו המיוחד אצל פרידן, לשם הפקת רווח וחומרים, שישמשו למשפטו של עופר נמרודי.

נאשם 2 דיבר על כך בחקירותיו הארוכות במשטרה.
נאשם 2 אישר הלכה למעשה בחקירותיו במשטרה את העובדות המפורטות עלי כתב האישום.
נאשם 2 אישר בביהמ"ש, שהודעותיו במשטרה הינן אמת (עמ' 350 שורה 19; עמ' 361 שורה 16; עמ' 455 שורות 16-17) בכך אימץ אותן וקבע אותן כחלק מעדותו בביהמ"ש.
[ראה הלכת מרילי (ע.פ. 76/71 פורסם בפד"י ל(2) עמ' 813; ע.פ. 803/80 אבוטבול נ' מ.י. פורסם פד"י לו(2) עמ' 528; רפי לוי נ' מ.י. ע.פ. 355/88 מ"(3) בעמ' 242; ד"נ 23/85 מ"י נ' דוד טובול פד"י מ"ב, 4, עמ' 309 בעמ' 341].

אביא קצת שבמקצת מדבריו של נאשם 2 בחקירתו משטרה, בהן מתאר את גמירת דעתו לעשות לטובת נאשם 1, בנושא משפטו של עופר נמרודי.

"...את היוזמה ליצור קשר עם פרידן ולעשות ספר עליו פיתחתי בעצמי. אך כשסיפרתי ביעקב על כך הוא נראה מעונין ביותר ואמר לי כי הנה זו הזדמנות לדעת ממקור ראשון מה רפי פרידן באמת יודע. שוב הוא לא שידל אותי להשיג את זה אבל ההזדמנות מאוד שיחקה פה לפתח.
ש: כאשר יעקב אמר לך נוכל לדעת בלשון רבים למה היתה כוונתו .
ת: הוא התכוון שאני אשאל ואברר אצל פרידן ואז אספר לו.
ש: שאלת את יעקב בשביל מה הוא צריך לדעת.
ת: לא היה שום צורך לשאול את השאלה הזאת הסיטואציה היתה מאוד ברורה פרידן היה האויב הגדול של משפחת נמרודי.
...
ש: במכתבים/פקסים ששלחת ליעקב דיברת הרבה על לו"פ לוחמה פסיכולוגית, כנגד עדי המדינה תביעה, וגם מסרת המלצות ליעקב איך להשתמש בהם במשפטו של עופר נמרודי לדוגמא לפרסם בעיתון על עברו הפלילי של פרידן ועל כך שילדתו קוראת עיתונים ויש לה חברים שקוראים עיתונים למה היתה הכוונה בלוחמה הפסיכולוגית הזו, האם לערער את עדותו בכך שיהיה עצבני על פרסומים אלו?
ת: הכוונה היתה להשפיע על פרידן לא בכיוון של לשנות משהו בעדותו, אלא לעשות לו מה שנקרא מצב רוח, כלומר שלא ירגיש כ"כ טוב.
ש: מה זה נותן במשפט של עופר נמרודי, כשאתה דואג שלעד מדינה פרידן יהיה מצב רוח רע.
ת: שלא ירגיש כ"כ בטוח בעצמו, שיהיה מרוסן יותר, ושאולי יקח בחשבון את עוצמתו התקשורתית של היריב.
ש: האם לקחת בחשבון שאותו מצב רוח ופגיעה בבטחון של העד עלולים לפגוע בכושרו להעיד?
ת: אני לא יכול לצפות או לאמוד מה זה היה עושה לו אבל ברור שסברתי כפי שהמלצתי כי זה ישפיע עליו בכיוון של להיות יותר כבוש בעדות שלו ויותר נמנע. אינני חושב ובמיוחד לאחר שהכרתי את פרידן שאפשר היה להשפיע עליו לשנות משהו, אבל לגרום לו להיות פחות זורם זו היתה הכוונה לכותרת לו"פ. לכשעצמי באופן ישיר מעולם לא ניסיתי להשפיע עליו בכיוון הזה.
ש: איך יעקב נמרודי הגיב כאשר העברת לו את האינפורמציה שאיתרת את יגאל תם?
ת: ליעקב היתה תגובה כמעט אחידה למידע כמו זה שהייתי מעביר, אותם שמעתם בהקלטות הסתר היה מענין מענין מאוד. ולפעמים זה לווה גם ביופי, או ככה? או במקרה הזה הוא אמר אז הוא כן בארץ.
ש: כלומר היו פעמים שקיבלת חיזוקים מיעקב נמרודי על העבודה מול עדי המדינה.
ת: התשובה על כך היא כן, וגם אמרתי על כך מספר פעמים, זכיתי למחמאות מפעם לפעם.
...
ש: האם הכוונה שלך ושל יעקב נמרודי היתה לשבש מהלכי משפט, וזו עקב הפעןלות שאתה ביצעת בהנחיה של יעקב נמרודי .
ת: הכוונה היתה להשיג מידע אין ספק שבמידע שיושג יעשה שימוש, נושא השימוש במידע לא היה באחריותי וגם לא רציתי לדעת עליו.
ש: כיצד הבנת שמה שנדרש ממך על ידי יעקב נמרודי זה להביא מידע , ואיזה יתרון יש בשימוש בך על מנת להביא מידע מדרך אחרת להשיג מידע באופן כללי על כל דמות כזו או אחרת שמשחקת תפקיד במשפט של עופר ומה המיוחד במידע שאתה מביא.
ת: אף אחד לא אמר לי תברר את זה ותברר את זה. ההנחת העבודה היתה שהופעתו של סופר בפני מרואיינים עם שאלות לצורך ספר תתן מידע משוחרר יותר אולי אישי יותר, ואולי אפילו פליטות פה פה ושם ברור שהמידע הזה לא נאסף לצרכי הספר בלבד, היה ברור לי שהוא יתועל גם לצינורות אחרים הכוונה לגורמים שיעקב יבחר בהם
...
ת: ההתנהלות שלי לקראת מפגשים רעיונות לא התבצעה בצורה שבה ישבנו וליבנו וניתחנו או אמרנו מה שחשוב שישאל. אני משער שיעקב בטח בי שאני יודע לעשות את המלאכה הוא ידע על כל מפגש לפני שעמד להתרחש וציפה לדיווח בע"פ או בפקס לאחר מכן.
...
ש: כאשר החלטת לכתוב את הספר על פרידן בעצם הודעת ליעקב נמרודי שאינך מתכונן לעשות באב ובנו נכון?
ת: נכון.
...
ש: איך אתה מסביר שיעקב דואג להעביר לך חומר חקירה ופרוטוקולים וכל חומר אחר ממשפטו של יעקב נמרודי, ובכך מסייע לך ללמוד את הפרשה כאשר אתה בעצם כותב ספר שלא שייך לו ואין לו קשר אליו.
ת: את החומרים התחלתי לקרוא עוד כהכנה לאב ובנו וכשנעשתה התפנית הם הושארו בידי ככלי עזר להבנת הפרשה ותשאולו של פרידן
...
ש: למה יעקב רצה שתדע כמה שיותר על פרידן ושתבין אותו ושתהיה בקיא בנושאים שפרידן קשור אליהם.
ת: כדי להבין אותו וכדי לדעת מה לשאול אותו.
ש: לצורך מה.
ת: לצורך הבנת המטרה פרידן.
ש: מה המטרה.
ת: הרי מאליו ברור שהאינטרס היה משפטו של עופר והופעתו של פרידן בו כך שהשגת מידע בכיוון הזה תשרת אותו.
ש: תשרת אותו באיזה דרך.
ת: בכל דרך שימצא לנכון.
ש: ואם השימוש בחומר אותו אתה משיג ומעביר יהיה בו כדי לשבש הליכי משפט להשפיע על עדים מה אז.
ת: גם.
...
ש. נוספת: בנושא חומרי ההגנה שנתפסו בדירתך האם המשכת לקבל חומר מהמשפט של עופר נמרודי חומר של צוות ההגנה, גם אחרי שחתמת חוזה עם פרידן.
ת: כן מפעם לפעם הגיעו עוד חומרים שכאלה.
ש: כלומר זה לא רק חומר שנשאר כתוצאה או מהצורך ללמוד עבור הספר אב ובנו. נכון.
ת: נכון.
ש: ובכל זאת לאיזה צורך המשיכו להעביר לך את החומרים ומי העביר אותם.
ת: לא היה לזה צורך מוגדר מה שנשלח אלי נשלח על מנת שאבין ואדע מה לשאול את פרידן, לצורך קבלת האינפורמציה השימושית ממנו החומרים נמסרו לי או ישירות ביד מיעקב או מידי אחת ממזכירותיו שולי ומזי..."
(הדגשות שלי. ד.ר. ת/9 גליון 7 משורה 203 עד גליון 13 שורה 359)

יום למחרת דיבר נאשם 2 בחקירתו :

"ש: יעקב נמר'די טוען שמה שאתה אומר בגירסתך במשטרה הוא אמת, אך היוזמה היתה שלך והוא קיבל אותה מה יש לך לומר על כך .
ת: גירסתי היא האמת לאמיתה של כל השתלשלות הדברים בינינו. ואם הוא אומר שהיוזמה היתה אך ורק מצידי הרי שאין הוא מדייק בלשון המעטה. שנינו הלכנו גלויי עיניים לעבר המטרה.
ש: שאני אבין, אתה רוצה לומר שיום בהיר אחד לאחר סיטואציה קשה של יעקב נמרודי כמו שמסרת בעדותך הקודמת, עלה לשניכם הרעיון לבצע ביחד עבודה במקרה הזה של הדחה של עדים, שיבוש מהלכי משפט פעולות איתור כדבריך, ולא היתה יוזמה של מישהו ממכם לבצע דברים אלה.
ת: לא ביום בהיר אחד ולא באותו מעמד אבל מאז זה חלחל. הפניה לרפי פרידן היתה ביוזמתי לאחר ששמעתי שהוא מחפש סופר מקצועי וברור שאמרתי לעצמי שאם הגיע איתו להסכם אז פרט לספר מענין בפירוש יהיה לזה עוד שימושים...
ש: לדברי יעקב הוא בעצם היה פסיבי ופעולותיך מול עדי המדינה/תביעה היו מיוזמתך ואני אומר במאמר מוסגר שיכול להיות שהוא רק בירך על כך מה יש לך לומר על כך.
ת: חד וחלק תקרא את שפתיי לא, הוא לא היה פסיבי והוא לא רק בירך על כך.
ש: איך זה בא לידי ביטוי החלק האקטיבי של יעקב.
ת: לפני היציאות לפגישות היינו משוחחים, קצרות אמנם על מה ההדגשים החשובים במפגש כזה את כל נושא איזה שאלות איך אצליח לדובב את המרואיינים שלי השאיר יעקב לי וסמך עלי בנושא...
...
ש: ואולי התייעצת איתו מכיון שרצית לדעת מה חשוב לו לדעת בעניינים של אותם עדי מדינה/תביעה.
ת: כן אני מניח שלפעמים גם כך.
ש: לפני שנכנסנו לחקירה שוחחת איתי ורצית למסור לי בחקירה לגבי הנושאים המוסריים, שבאו לידי ביטוי במכתבך/פקסים לגבי המשפחות של עדי המדינה רפי פרידן והנושא האישי לגבי יגאל תם.
ת: אמרתי שבנושא הלוחמה הפסיכולוגית, ועתוד התקיפה בבטנים הרכות הקלה עלי מאוד שמדובר בשני עבריינים אנשים חסרי מצפון שידעתי על "תרומתם" הרעה הייתי מתקשה ואולי לא פועל אם היה מדובר במרואיינים רגילים ללא איזה קופת שרצים.
ש: פגיעה בילדה של רפי פרידן, לא נוגעת לך באופן מוסרי.
ת: מעולם לא המלצתי לפגוע בבתו של פרידן וכל מי שמכיר אותי יודע שלא אמליץ המלצה כזו . מה שכן עשיתי הוא להצביע על חולשתו של פרידן בנושא ולהמליץ על לחץ בכיוון וכמובן שאינני מתחסד ומתמם שבאם המלצה כזו מוצעת אל הפועל הדבר היה מסב צער לילדה....
...
ש: בפקס/מכתב מתאריך 7.11.00 אתה כותב בפיסקה שלישית לתקוף את ורן הירושלמי השותף ל...שהוא נטול חסינות . מיהו ורן הירושלמי ומדוע הוא נטול חסינול.
ת: הכוונה לשם הקוד ורן היא לעו"ד הירושלמי יעקב (קובי) אמסטר, מי שייצג את פרידן בתחילת המגעים לצרכי הספר, ורן הוגדר כיעד לאחר שהתברר כי לקח חלק במה שכונה תיק הסחיטה של עופר נמרודי על ידי רפי פרידן מאחר ולפרידן נתנה חסינות גם בפרשיה זו או בתחום זה חשבתי שעו"ד אמסטר נותר לעומת זאת חשוף וללא חסינות.
ש: במכתב/פקס מתאריך 14.12.00 בפיסקה רביעית במכתב אתה מדבר על העברת חומר בנושא המשפחתי של רפי פרידן, ומדבר על העיתוי של המתקפה ועל החיוניות של מתקפה זו ועל האפשרות שהכוח המיוחד, ההגנה של עופר, יוזן ישירות ובמסווה ממני. בפיסקה זו אני מתרשם שאתה לא רק העברת חומר ליעקב נמרודי ומה קורה בהמשך אתה לא יודע כאן אתה מציע שהחומר יוזן ישירות להגנה במסווה, דבר המראה על שיתוף פעולה עם ההגנה של עופר נמרודי . האם זה נכון.
ת: התרשמותך נכונה רק בפקס הזה ובהקשר של המידע נגד רפי פרידן, כלומר אין זה סותר ולו לרגע לכל מה שאמרתי והצהרתי שלא היה לי כל קשר ולו קל שבקלים עם מערך ההגנה. לגבי הקטע המסוים הזה של המידע העדין על פרידן התנדבתי למסור אותו גם באופן ישיר, אם ירצו בכך כאירוע בדיד וחד פעמי..."
(הדגשות שלי, ד.ר. ת/10 גליון 2 שורה 21 עד גליון 7 שורה 173)

הנה נא, נאשם 2 מתאר, בלשונו שלו, בצורה בהירה את הקשר שקשר עם נאשם 1.
התמונה המצטיירת מדבריו הינה ברורה ובהירה להפליא.

פרידן הוא האויב הגדול של משפחת נמרודי.
פרידן הינו עד תביעה, עד מדינה, במשפטו של הבן עופר נמרודי.
יש כוונה וצורך להשפיע על עדות פרידן.
הכיצד?
להשפיע על מצב רוחו, כך שבעומדו על דוכן העדים יתנהל ויעיד בצורה אחרת. השניים סברו, כי ראוי לעד זה להיות "מרוסן יותר". על עד זה לדעת את עוצמת היריב, עוצמתו התקשורתית, ולהתנהל על דוכן העדים באופן שונה מזה שהיה מעיד - ללא "טיפול" מונע של השניים. על העד להיות "יותר כבוש בעדות שלו ויותר נמנע" (ת/9 שורה 233-234).

נאשם 2, בעצה אחת עם נאשם 1, קבע את האמצעי להשפעה על העד, כך שתשתנה עדותו, וזאת בדרך לוחמה פסיכולוגית.

נאשם 2 מדבר על: "עתוד התקיפה בבטנים הרכות".
נאשם 2 גילה את חולשתו של פרידן לבתו, ועל כן המליץ על לחץ בכיוון זה, גם במחיר הסבת צער לילדה.
נאשם 2 מוכן היה להסב "צער לילדה" - בשאיפתו להביא לשינוי בעדותו של פרידן במשפטו של עופר נמרודי.

נאשם 2 ציין באמרתו במשטרה, כי כוונתם, שלו ושל נאשם 1 היתה להשיג מידע מפרידן לצורך משפטו של עופר נמרודי.
נאשם 2 מטעים, כי תחת הכובע של "סופר אישי" ביקש להשיג "מידע משוחרר אולי אישי יותר אולי אפילו פליטות פה". מידע זה נאסף לא לצרכי הספר דווקא, אלא לצרכי נאשם
1.

מרגע התקשרותו של נאשם 2 לכתיבת ספרו של פרידן, חדל למעשה לשמש כסופרו של נאשם 1. נאשם 2 חדל לעסוק בספר אב ובנו. נאשם 1 המשיך להזרים לנאשם 2 חומרים, שאמורים כולם היו לשמש את נאשם 2 כהכנה ובסיס לתשאולו של פרידן.
לאמור, מן הרגע בו התחבר נאשם 2 אל פרידן, השתנה תחום עיסוקו.
נאשם 2 יועד, בשלב זה לתפעול נגד פרידן.
נאשם 2 אומר את הדברים ב"רחל בתך הקטנה". האינטרס היה משפטו של עופר. השימוש בחומרים ששאב מפרידן היו גם כדי לשבש הליכי משפט, ולהשפיע על עדים.

לציין, נאשם 2 מדגיש בחקירתו, שמרגע התקשרותו עם פרידן חדל מעיסוקו בכתיבת הספר אב ובנו. נאשם 2 מציין, שמשלב זה פעל מטעמו של נאשם 1 למען משימה אחת ויחידה: משפטו של עופר נמרודי.
נאשם 1 הותיר בידיו, חומר שהעביר אליו לצורכי כתיבת הספר, והמשיך להזרים לו חומר כתוב הנוגע למשפטו של עופר נמרודי, כך שאלה ישמשו: "ככלי עזר להבנת הפרשה ותשאולו של פרידן" (ציטוט לעיל).

בהמשך הודעתו מתמקד ומתחדד נאשם 2 בתיאוריו. הוא ונאשם 1 גמרו בדעתם לפעול לטובת המטרה, כשהם הולכים: "גלויי עיניים לעבר המטרה".
לא מדובר באחד פסיבי ובשני אקטיבי. מדובר בשניים שהתחלקו במטלה. ובלשונו: "חד וחלק תקרא את שפתיי לא הוא לא היה פסיבי והוא לא רק בירך על כך" .

נאשם 2 תיאר את השיחות שלו עם נאשם 1, לפני היציאה לפגישות. באותן שיחות נתנו הדגשים על הנושאים החשובים. השניים פעלו בצוותא חדא, כשנאשם 1 מותיר לנאשם 2 מרחב תמרון, ומאציל לו סמכות לבחור בזמן אמת דרך הפעולה הראויה בדרכם למטרתם.

הסניגורים המלומדים, עו"ד יגאל ארנון ועו"ד מיכה פטמן, טענו בסיכומיהם בע"פ ובהשלמות לסיכומים בכתב, כי לא הוכחה כל קשירת קשר בין הנאשמים. נאשם 2 גרס, כי החליט לעזור לחברו, נאשם 1, כשראה אותו בגודל כאבו. בכלל - אליבא דנאשמים - נאשם 1 לא היה שותף לפעילות עבריינית כלשהי.
טענתם החוזרת של הפרקליטים המלומדים, נדחית נוכח דבריו הנחרצים של נאשם 2, כמצוטט לעיל. נאשם 2 תיאר את מחשבתם, גמירת דעתם לפלס במשותף דרך אל מטרתם.
אם בכך לא סגי, קשירת הקשר הזדקרה ובלטה מכלל התמונה העובדתית שהוכחה בפני, כפי שיפורט להלן. נאשם 1 היה הגורם המנווט, הגורם המנחה ומורה. נאשם 2 היה שליחו וידו הארוכה. נאשם 2 לא פעל לעצמו. נאשם 2 פעל מטעמו של נאשם 1. שניהם כאחד פעלו בצוותא חדא, כמקשה אחת, להשגת מטרתם.

ראוי להמחיש ההליכה בדרך של שבוש מהלכי המשפט בשתי הדוגמאות הבאות:

ביום 1.12.00 לאחר פגישה של נאשם 2 עם פרידן מעביר הוא לנאשם 1 שגר באמצעות משלש.
תחת הכותרת לו P

"כוונו אל הבטן הרכה. זה הסיכוי היחיד לערעור. כבר הדגשתי, בכל האשגרים הקודמים, כי אין סיכוי אמיתי לערער, שכן האיש מאוד מיומן ומשופשף, ערמומי ודרוך כחתול - חוצות, קשוח, עם אינטגריטי ואווירה של - "אין - מה - להפסיד"...

(ראה דו"ח קודם שלי)

יש שתי דרכים טובות לעשות זאת -

א. המוסווית - יותר: - להטיל על מישהו במערכת להתחיל סדרת כתבות, שתתחיל בכוונה - תחילה בהיסטוריה רחוקה, כלומר בעבר הרחוק על - עדי מדינה. ואז להגיע, בפרק מסויים, ובאופן משולח ונוקב, לדמות הרלבנטית.

ב. ליזום, בעיתוי הנכון, כתבת פרופיל גדולה על האיש - שתוכן על ידי כתב מוכשר ורצוי חיצוני - שתלחץ על כל הבלוטות הרגישות. (עידכון בע"פ, או ישירות למתווך).
/////השמד בגמר מקרא.////”
(ת/38 ד')

צא וראה, נאשם 2 מתאר את אישיותו של פרידן ואת הלך רוחו בעת הרלבנטית. על פי הערכתו של נאשם 2 באמצעות המלחמה הפסיכולוגית יש לכוון אל ביטנו הרכה של פרידן: "זה הסיכוי היחיד לערעור". זה הסיכוי לערעור עדותו בבית משפט.
נאשם 2 מציע לפעול באמצעות העיתון, בדרך של כתבת פרופיל גדולה של כתב מוכשר "רצוי חיצוני", שתלחץ על כל הבלוטות הרגישות.

נאשם 2 מעביר שגר, באמצעות המשלש לנאשם 1.
נאשם 2 משתמש בשפת קוד. שפה מוצפנת משהו, אבל מובנת בעליל.
לא ניתן לטעות במשמעות דרך הפעולה המוצעת על ידו.
נאשם 2 מציע לנאשם 1 דרך פעולה שיש בכוחה להערכתו לערער עדותו של עד המדינה.
נאשם 2 פוגש בעד המדינה מפיק הימנו מידע בדרך מרמה. על סמך המידע המופק מציע דרך פעולה לשיבוש מהלכי משפט.

ביום 8.12.00 מעביר נאשם 2 לנאשם 1 שגר נוסף:

"השמד בגמר המקרא!

המפגש עם שאול - שאמור היה להתקיים ביום רביעי אחה"צ - בוטל, שאול התקשר, כמה שעות לפני-כן, והסביר ש: - ... יש איזו מהומה באגף... ואין מספיק כוח-אדם... אז לצערי לא נוכל היום... אתקשר לקבוע מועד חדש..."

מאוחר יותר, בלילה, התקשר - ובקול די לחוץ, כמו בגניבה.. - הסביר ש: - "יש כעת לחץ אימים בתוך האירגון...זה קשור למינויים החדשים... וגם לכמה פרויקטים שמטפלים בהם עכשיו באינטנסיביות... תצטרך להבין (הכוונה אליי) ולהתחשב כי זה משפיע..."

לשאלתי - "מה קורה איתך, כללית? ואיך הולך?"
שאול הפגין בטחון ואמר ש"הכל מתקדם לפי התכנית, למרות התיאטרון וההצגות שעושים לו... מה שמעצבן אותי ממש, למרות שזה צפוי וכה שקוף, זה המגמתיות של אחד מכלי-התקשורת שעושה הכל להשחיר אותי..."

חזרתי, כבעבר, על עידוד בנוסח - "תהיה חזק... האמת תצא הרי לאור... ",אבל הוא ממשיך להישמע עצבני ומתוח בעניין - מה ששב ומחזק את הקוו שהמלצתי לך - זה של המיתקפה הלו"פית.

שאול אומר - ואולי מנסה לשדר איזה רמז??? - שאם ימשיכו לפגוע בו, אז - "לא ארתע מלהפוך את האולם לבמה מביכה ביותר למשפחת אייל, גם עם גילויים פרסונאליים..." ונראה שהוא מתכוון לזה.
(בעבר, כבר השמיע באזניי רמזים על התנהגותו המינית .. ודברים שיש לו כביכול על נשותיו של אייל ------)

יש להזהר ולהתכונן בנושא.
______________________________________________________
אמש, במפגע אקראי ספרותי - עיתונאי, יצא לי לשוחח עם מכר מ"הארץ", פרשן בכיר עם קשרים מעולים בשירותים, והוא אמר לי - מבלי לדעת במה אני עוסק ... - כי "דווקא נראה שהמינוי המושהה, במעוכב, כן ייצא לפועל בסוף. וכי החדש ייצטרך לקבל את הדין ואת לחץ השר הממונה עליו... ונכון שאם זה יקרה הרי שללוחם-הוותיק צפויים חיים מאד קשים משותפיו..."
______________________________________________________לעניין שיטת-התשלום - חשבתי, עמוקות, בנושא ונראה לי שאכן, כעצתך, מוטב ונעבור לשיטת המעטפות - אך לא בנוסח חד-חודשי, אלא שיועבר סכום למפרע עבור כל שלשה חודשים, דהיינו - שישים אלף ₪, החל מסוף חודש זה. במקביל אפתח חשבון פרטי בסניף אחר ולשם אבצע ההפקדות. כמו-כן אוציא מכתב הסבר כללי, ברור ומרשים, לגבי קשרי-העבר. אבקש את אישורך לכך.
______________________________________________________באם ו/או לכשיתמנה איש/גורם לנושא הכתבה (עם האוצר...) עליה דברנו - אפשר יהיה ליזום תיאום בינינו, ואני אתדרך אותו בכל הבלוטות הרגישות.../עד כאן.///”
(ת/38 ה')

צא וראה, נאשם 2 מעביר לנאשם 1 שגר נוסף בנושא.
שוב בשפת קוד.
נאשם 2 מדווח על חולשתו של פרידן לפרסומים בכלי התקשורת.
עובדה זו מובילה את נאשם 2 לשוב ולהטעים המלצתו לפתוח ב"מתקפה לו"פית", לוחמה פסיכולוגית כנגד פרידן.
נאשם 2 חוזר לכתבה היזומה, ומציע כי הוא עצמו יתדרך את הכותב: "בכל הבלוטות הרגישות".
לא ניתן לטעות בדברים. נאשם 2 עושה לשיבוש מהלכי המשפט של עופר נמרודי, בדרך של ייזום לוחמה פסיכולוגית על עד תביעה מרכזי, עד המדינה, רפי פרידן.

במאמר מוסגר לא למותר להאיר, כי בשגר זה מוצא נאשם 2 להזכיר את התשלום המגיע לו עבור תרומתו למערכה.
נאשם 2 מקבל עצתו של נאשם 1: "מוטב ונעבור לשיטת המעטפות", למפרע עבור כל שלושה חודשים, דהיינו 60,000 ₪...

למחרת היום מוקלטת שיחה טלפונית של שני הנאשמים.
נאשם 1 מאשר קבלת החומר. נאשם 1 נשמר בלשונו, אך מוצא להאיר: "אה כן מאה אחוז", ומילת עידוד לנאשם 2: "חזק, חזק ואמץ". (ת/108).

התובע המלומד, עורך דין אופיר סטרשנוב, חקר את נאשם 2 בנקודה זו. האחרון ניסה לסובב סביב, אך התובע לא הרפה ודחק בנאשם להשיב לשאלותיו.
נאשם 2 אישר, כי המטרה הייתה רפי פרידן, לתקוף אותו באמצעות עיתון מעריב. (עמ' 518 שורות 2-9) ובהמשך: "...להפעיל לוחמה פסיכולוגית תקשורתית על רפי פרידן ותו לא. לא חיפשתי שום נגישות אחרת לרפי פרידן. האיש או העד אני מסכים איתך בהחלט, אי אפשר להתחמק ולהגיד שמאבק תקשורתי יהיו לו השלכות כלשהן. הרי לשם כך נועד. כל קמפיין כעת שיתואר ויעשה כנגד מישהו, כולל מול פרקליטות ת"א כעת, נועד כדי לגרום לה לא להיות כל כך שאננה ובוטחת בעצמה..." (עמ' 520 שורות 15 עד עמ' 521 שורה 2).
נאשם 2 חידד בביהמ"ש המלצותיו בנושא:

"ש. אתה מוכן לחזור, אתה אומר שרצית להשפיע על פרידן על העדות שלו באמצעות אמצעי התקשורת. זה מה ששמעתי עכשיו?
ת. רציתי.
ש. להשפיע על העדות של פרידן בבית המשפט באמצעות אמצעי התקשורת, נכון? זאת התשובה שלך, אם הבנתי נכון. אדוני?
ת. כן".
(ההדגשות שלי ד.ר. עמ' 521 שורות 6-11).


מילים כדרבנות, לאחריהן לא צריך להוסיף דבר.

נאשם 1 הודה בבית המשפט בפה מלא, ובהתרגשות בולטת, כי לטובת בנו ראוי לעשות שימוש באמצעי שבידו, העיתון שברשותו.

"מה פרסמו בידיעות ומה פרסמו במעריב ואיך את רוצה שאני לא אדריך אותו בדבר הזה? איך את מעלה על דעתך? איך אתם בכלל חושבים ככה. הורגים את הבן שלך ולא תפרסם מה שעושים לו, איפה נשמע דבר כזה, איפה נשמע? כן אני דיברתי עם ארז קשות והוא עשה מה שעשה והוא לא פרסם, אבל דיברתי איתו קשות.
ש. אני מבינה מדבריך שאתה חושב היום שזה היה נכון וראוי
ת. בזמנו, נכון וראוי, כן".
(הדגשות שלי ד.ר. עמ' 894 שורה 15 עד עמוד 895 שורה 2)
ובהמשך: "...כל התערבות בשביל עופר הייתה נכונה וצודקת. היינו בסערה גדולה, בנו נגדינו טילי טילים של שמועות וחשדות והיינו צריכים לאתר אותם..." (עמ' 895 שורות 9-11).
וכן:

"ש. תסכים איתי שיש לך השפעה בעיתון?
ת. בנושא של עופר יש לי השפעה זה שאלה של חיים.
ש. והנושא של פרידן קשור בנושא של עופר?
ת. הנושא של פרידן? לא עשינו שום דבר דרך פרידן תראי לי כתבה אחת.
ש. השאלה הייתה אם הנושא של פרידן קשור בנושא על עופר?
ת. פרידן קשור בנושא של עופר, כן קשור.
ש. ואתה אומר על כולם
ת. כולם קשורים, כל עדי המדינה קשורים".
(עמ' 897 שורות 9-17)

הנה כי כן, שני הנאשמים הודו, למעשה בבית המשפט בכוונתם להשפיע על עד המדינה בדרך של מלחמה פסיכולוגית.


ועוד. הבאתי מדבריו של נאשם 2 במשטרה על אפשרות פגיעה ברפי פרידן דרך בתו.
כמצוטט לעיל, נאשם 2 הכחיש, מכל וכל, פגיעה פיזית בבתו של פרידן. לדידו, כל שביקש בהצעתו הוא להצביע על חולשתו של פרידן : "ולהמליץ על לחץ בכיוון".
אביא את השגר בנושא.

ביום 21.11.00 רושם נאשם 2 לנאשם 1 דף דיווח בשפה מוצפנת, בצירוף הוראה בסיומה: "להשמיד בגמר המקרא".
בין השאר, מפרט נאשם 2 על שלושת האנשים הנוכחים במהלך משפטו של עופר נמרודי המוציאים את רפי פרידן מדעתו, ובלשונו ו "השלישיה הזו, לרבות האחרון, שוחקת את עצביו"

יותר מכך:

"הוא אכן במפגשים, עצבני וחסר שקט למרות שליטתו העצמית הגבוהה, בדרך כלל. כשאני מנסה לעודדו, מסביר לי כי עבודתנו תתרום רבות, הוא אומר - וקולו ממש רועד - (ושוב, עד כמה זה משוחק או אותנטי קשה מאוד אצל אדם כמו שאול להעריך או לשפוט - בכל אופן אני משוכנע שהרבה מזה מאוד אמיתי ומציק לו קשות) : 'אין לך מושג כמה זה משפיע על הילד. הילד שלי גדול וקורא עיתונים, ויש לי חברים, וכל זה מאוד משפיע...'. אין צורך להוסיף מילה בנדון. המבין - יבין..."
(הדגשות שלי, ד.ר. ת/167 כד').

צא וראה, נאשם 2 מנצל את כסות הסופר האישי לזיהוי עקב אכילס באישיותו של רפי פרידן.
נאשם 2 בכשרונו זיהה את קולו הרועד של פרידן, את עומק דאגתו וכאבו בכל הנוגע לבתו.
משהזיהוי הושלם, נקודת הפגיעה סומנה - משוגרת הודעת נאשם 2 לנאשם 1.

ועוד, במוצג ת/167 כ"ח, מדווח נאשם 2 לנאשם 1 בפרוטרוט על מצבו והתרשמותו מרפי פרידן. נאשם 2 סוגר הדיווח ב: "המלצות לו"פ".

"ללא צל של ספק שאול מוכן היטב וגם בנוי ומצוייד לקרב, ולעימותים. זה ניכר בהופעותיו.
(ואני מקבל התרשמויות סביבתיות נוספות על כך..)
אם יש איזו איסטרטגיה שיכולה לפגוע בו או לערערו הרי שהיא צריכה להיות-

ב י ו ג ר א פ י ת

כל מה שסובב סביב אישיותו/עברו/האגו שלו.

יש לו אגו רגיש ופגיע- לפחות בכמה מוקדים - למרות מעטה מאד קישח ומתוחכם חיצונית. מיומנותו הרבה, בתחום, לא תהיה -להערכתי שלי- חדירה לקליעים המשוגרים בו כעת, או מהארסנל הנוכחי.

בתוך החצר המשפחתית יש אוצר אמיתי. (פירוט בע"פ).

המיכלול של שאול ייפגע - מ מ ש י ת - רק באם יעורר שיווי-משקלו- וזה, כפי שזה נראה כעת, כנ"ל , אפשרי רק מהכיוון הבינ-אישי - בצד חשיפה, כמעט-טכנית של סתירות ברצף.

לסיכום, אני מבקש לחזור ולהדגיש את הכורח ב ח ש א י ו ת
ו מ י ד ו ר מ ו ח ל ט י ם ו ס גו ר י ם ה ר מ ט י ת !!!!!!!
וזו הגנה הכרחית לא רק לי - אלא לכל מי שקשור בדבר.
אין צורך להאיר על התוצאה העגומה באם - - -

אט/ מ/
להשמיד בגמר המיקרא!".

רוצה לומר, נאשם 2 ממליץ על לוחמה פסיכולוגית כנגד פרידן. נאשם 2 ממליץ לפגוע בו ולערערו בדרך "ביוגרפית". עיקר העיקרים: "בתוך החצר המשפחתית יש אוצר אמיתי". יש לפגוע בשיווי משקלו מהכיוון הבינאישי.
במוצג זה (בדומה לאחרים) מעיד נאשם 2 על כוונתם: ערעור עדותו של פרידן במשפט נמרודי.

נאשם 2 פעל בעיניים פקוחות ובנפש חפצה בשליחותו של נאשם 1.
נאשם 2 לא עשה לפי תומו, כשהוא הולך אחרי ליבו, כנטען על ידו במשפט.
טרם פגישותיו של נאשם 2 עם רפי פרידן חתם על מסמך שכותרתו מודגשת ומוטעמת : "התחייבות".
נאשם 2 התחייב בפני רפ"ק בן-בסט על גבי מסמך רשמי של היחידה הארצית לחשיפת פשיעה חמורה ובינלאומית, על כך :

"הנני הח"מ מר אריה קרישק מתחייב בזאת לעמוד בתנאים הר"מ במסגרת שיחותי עם עד המדינה רפי פרידן בנוגע לפרסום ביוגרפיה אודותיו שתכתב על ידי:

א. משך כל שיחותי עם פרידן לא תעלנה סוגיות הקשורות למשפט המתנהל בימים אלו כנגד עופר נמרודי בו משמש רפי פרידן עד מדינה.

ב. החומר שיועלה על הכתב ו/או יוקלט ישמש כחומר גלם לטובת כתיבת הספר בלבד ולא לכל מטרה אחרת.

ג. החומר שיגיע לידי, לא יועבר לצד ג' באשר הוא, לרבות תקשורת.

ד. הריני מתחייב לעמוד בתנאים הרשומים לעיל עד לסיום עדותו של פרידן בתיק זה. .."
(ת/30)

למותר להדגיש, נאשם 2 חתם על המסמך כשהוא יודע שחתימתו ריקה מתוכן. נאשם 2 לא התכוון, ולו בשמץ קצת, למלא אחר התחייבותו.
נאשם 2 התחייב, כאמור, על מנת להגיע, בשליחות נאשם 1, אל טרפו - רפי פרידן.

לציין, מעל לדבריו של נאשם 2 בבית המשפט, בהם אישר , שחתימתו היתה למראית עין, ניתן ללמוד על מלוא כוונתו בדיווח שדיווח לנאשם 1 (ת/167 כ"ח), בו מציין בין השאר:

"... בתחילת המפגש הוחתמתי על מסמך מיוחד ומפורט שמשליך אור כובל על המגעים לשלוש - ארבע החודשים הקרובים..."

הווי אומר, בזמן אמת נאשם 2 פועל כסוכן של נאשם 1, לכל דבר ועניין.

עינינו הרואות, נאשם 2 תיאר בהודעותיו במשטרה את העובדות המצוינות בכתב האישום.
במקרה זה אין אני נדרש להעמיק חקר ולהסיק על כוונה הנשאת בעובדות, ובמהלכים שונים שננקטו. נאשם 2 העיד על כוונתם המשותפת של הנאשמים. השניים גמרו אומר ללמוד על התנהלותו, הלך רוחו, מחשבותיו ורצונותיו של פרידן. את אלה ביקשו על מנת לעשות מעשים, שיהיה בהם כדי לנתבו ולהשפיע על עדותו של פרידן במשפטו של עופר נמרודי.

כמפורט לעיל, נאשם 2 ציין את כוונתם הפלילית להשפיע על עדות פרידן.
נאשם 2 העיד על ההבלטה והעצמת אמצעי התקשורת, עיתון מעריב, שבשליטת נאשם 1.
למשל, בבחינת פרסום כתבה על בתו של פרידן. מקום בלבו של פרידן, שמור רגיש ופגיע מאין כמותו.
נאשם 2 קשר בעבותות את נאשם 1. נאשם 2 סיפר על הערכותם המשותפת, שיחותיהם, תכנונים וצעדים שננקטו בנושא.
שתי הדוגמאות, שהרחבתי בהן לעיל יותר, הינן דוגמאות המצביעות על גיבוש כוונתם הפלילית של שני הנאשמים בעשייתם המשותפת.

בשתי דוגמאות אלה, לא צריך הייתי לנקוב לשורשי הראיות כדי ללמוד על הכוונה הפלילית. נאשם 2 העיד בלשונו שלו וציין, בפועל, מלוא כוונתו.
מעשיהם הנוספים של הנאשמים, חסו בצל כוונה פלילית זו.
למה אני מכוון?
נאשם 1 תדרך והנחה את נאשם 2 לקבלת חומר מפרידן בנושאים נוספים. נאשם 2 פעל כמבוקש, וביקש לדלות החומר המבוקש.
למשל, בהודעתו מיום 24.12.00 סיפר נאשם 2, שנאשם 1 היה מוטרד מאוד מדרך קבלת הסכם עד המדינה של רפי פרידן (ת/9). בהודעתו מיום 25.12.00 סיפר נאשם 2, שנאשם 1 ביקש לדעת על תנאי כליאתו של רפי פרידן, ובמיוחד שהייתו מחוץ לכלא (ת/10 שורות 130-129). (אין חולק, שהנושא תפס מקום נכבד בחקירתו הנגדית של רפי פרידן במשפט עופר נמרודי).
נאשם 2 לא העיד בצורה מפורשת על גמירת דעתם להשתמש במידע שנשאב מרפי פרידן, בנושאים הנ"ל (להבדיל משתי הדוגמאות הקודמות), לצורך השפעה על עדותו, ושיבוש מהלכי המשפט. ברם, הכוונה הפלילית מזדקרת מאליה. נאשם 2, עפ"י דרישתו של נאשם 1, דלה חומר מרפי פרידן בנושאים ספציפיים, שתפסו מקום נרחב בחקירתו של האחרון במשפט.
החומר הנ"ל לא מצוי היה בחומר החקירה שהועמד לרשות ההגנה.
החומר הנ"ל נשאב לצורך מימוש הכוונה הפלילית שצוינה ע"י נאשם 2, כמפורט לעיל.
משכוונתם הפלילית הוארה על ידם, כמפורט עד כאן, המסקנה המתבקשת הינה: גם באלה עשו לשיבוש מהלכי משפט.

זאת ועוד. נאשם 2 פעל אצל פרידן, כשליחו של נאשם 1. נאשם 2 פעל אצל פרידן, עפ"י דרישתו והנחייתו של נאשם 1.
נאשם 1 דחה דבריו של נאשם 2 בחקירותיו במשטרה. ממילא, לא נתן הסבר, בטח לא הסבר סביר,להנחיותיו ודרישתו מנאשם 2. הסבר, שיכול היה לסתור הכוונה הפלילית המתבקשת - כוונה פלילית, טבעית ונדרשת מנסיבות פעילות הנאשמים.

אמור מעתה, כוונתם הפלילית של הנאשמים היתה להשפיע על עדות רפי פרידן במשפטו של עופר נמרודי.

הנה כי כן, הודאותיו של נאשם 2 במשטרה , שאומצו על ידו בבית המשפט - בוודאי ובוודאי, הועדפו על ידי , על פני גרסתו המאולצת בבית משפט - מעגנות יסודות העבירות המיוחסות לנאשמים בכתב האישום.
למעלה מן הצריך, כמפורט לעיל ולהלן, נאשם 1 חיזק בעדותו בבית משפט הודאותיו של נאשם 2 במשטרה.
המוצגים והראיות שנסקרו עד כאן מחזקים ההודאות הנ"ל.
להלן אציג עוגני תמיכה נוספים להודאות נאשם 2.

ציינתי לעיל את שפת הקודים ששירתה את הנאשמים. אמצעי תקשורת "מיוחד" לשני אזרחים בוגרים ונכבדים. כמו כן, נאשם 2 כינה את הדמויות המעורבות במיני כינויים, שהדביק להם. כינויים שהיו אמורים לערפל תוכן הודעותיו ומכתביו לנאשם 1.
שני הנאשמים ניסו לתרץ ולהסביר שפת הקודים שבחרו לעשייתם.
מוטב לו לא ניתנו ההסברים מאשר ניתנו.
שפת הקודים מדברת בעד עצמה. שפת הקודים מעידה נגדם.
הנאשמים ביכרו להשתמש בשפה זו, הואיל ושניהם ידעו ידוע היטב, שפעולתם חורגת הרחק, הרחק מעבר לתחומי המותר.

צריך לזכור, נאשם 1 הינו אזרח נכבד, בעל עבר מפואר, נסיון חיים ומעשים להתהלל בשירות הביטחון והמדינה.
לא הוא האיש, שהיה "מתעסק" עם פנטזיונר "מעורפל", המשתמש בשפת קודים לענייני שגרה. בכל מקרה , לא יהיה זה מרחיק לכת להניח שלו שפת הקודים היתה, שלא במקומה, היה נאשם 1 מורה לנאשם 2 לחדול מהתכתבות "פנטזיונרית, שכזו".
לאמור, בדומה לנאשם 2, כך נאשם 1, ידע היטב מהות החומרים המופקים ומעובדים על ידם.

במאמר מוסגר אציין, שבדיקת דיווחיו של נאשם 2 לנאשם 1 על סמך תמלילי שיחותיו עם פרידן (ראה ת/31) מלמדת, כי מדובר בדיווחים אמינים למדי, בוודאי לא של פנטזיונר. יתר על כן, נאשם 1 למדנו בהתנהגותו, כי הוא עצמו חפץ לשמור על חשאיות וסודיות (ראה חקירתו הנגדית עמ' 951). דהיינו, החשאיות לא היתה פנטזיה בדיונית פרי מוחו הקודח של נאשם 2.

ההגנה ביקשה להישען על מסמך תמים אחד או שניים, שגם בהם נעשה שימוש בשפת קודים.
אין היוצא מן הכלל מלמד על הכלל.
הנאשמים השתמשו בשפת קודים, ואם נסחפו והרחיבו בזו גם מעבר לצריך, אין בכך כדי לאיין את משמעות בחירתם, לשימוש בשפה זו.

לא מדובר רק בשפת קודים.
נאשם 1 מגלה זהירות מירבית בשיחותיו עם נאשם 2 בנשוא המשפט.
נאשם 1 מזהיר את נאשם 2 שלא לשוחח בטלפון (ת/88).
כל התבטאויותיו של נאשם 1 מלמדות על זהירותו המופלגת. התנהלות המתיישבת עם ראיות התביעה.

ועוד, השדרים, הפקסים וההודעות הועברו גם באמצעות משלש שעוגן לצורך פעילות נאשם 2, בנשוא ענייננו.
מקום המשלש הינו מקומו של נאשם 1. דירה באחזקתו, דירה בשליטתו.

ביום 14.11. חתם נאשם 2 על ההתחייבות (ת/30), כפי שיפורט בהמשך.
למחרת יום 15.11, בשיחה טלפונית עם נאשם 1 סובר נאשם 2 בקול, שראוי לשניים ליצור מקום מפגש. ובלשונו: "... אני חושב שכדאי שנכנס לנוהל אחר... איך נמצא לנו... אה... מקום להפגש...". בהמשך, נאשם 1 מקבל ההצעה: "... אני אגיד לך איפה לשים את זה בדיוק..." (ת/103).
המשלש, דירה ברח' הנביאים 36 ת"א שימשה את שני הנאשמים לפגישות ולשיחה על הפרשה וההתפתחויות. לדברי נאשם 2 בחקירתו במשטרה: "...מידע שהתקבל מפרידן ממש סמוך לפגישות ברח' הנביאים. בכל מקרה אני רוצה לציין, שהיו אלה פגישות קצרות בני 20-10 דקות מקסימום" (ת/11 שורות 25-23).
המשלש תוצפת ע"י עוקבי משטרת ישראל. עפ"י דוחות העיקוב, נצפו הנאשמים מגיעים לדירה ובסמוך לה (ראה למשל: ת/160, ת/161).
לאמור, דירת המשלש, שלעצמה, תומכת בראיות התביעה. הסברי הנאשמים בנושא אינם הסברים.

חשוב יותר, לאחר מעצרו של נאשם 2 ביום 14.12.00, נתפס נאשם 1 במאמצים קדחתניים לאתרו, וליתר דיוק, לאתר שדריו והודעותיו.
נהגו של נאשם 1 עוצר את רכבו בסמוך לרח' הנביאים. נאשם 1 נותר ברכב, והנהג פונה לרח' הנביאים לכניסה לבית מס' 36 (ת/161 ס"ק 3).
באותו יום מתקשר נאשם 1 לנאשם 2, ומבקש כי זה ישוב אליו "עוד הערב" (ת/109 שורה 7).
ביום 15.12 בשעה 08:56 מבקש נאשם 1 מנהגו לעלות לדירת המשלש, ולבקש מהם דבר (ת/72).
שעה אחר כך, מתקשר נאשם 1 לאורית, בדירת המשלש, ומבקש שתבדוק את תיבת הדואר. זו מודיעה לו, שנהגו, ג'יבלי, בדק כבר תיבת הדואר (ת/74).
דקות אחר כך מדווחת אורית לנאשם 1 כי בדקה בתיבת הדואר: "ועדיין אין" (ת/75).
יומיים אחר כך, ביום 17.12, מדווחת אורית לנאשם 1 (לבקשתו): "בדקתי בתיבת הדואר, עדיין לא הגיע" (ת/76).
ביום 18.12 נעצר נהג נוסף של נאשם 1, עמית רודין, שסיפר לבלש, כי נאשם 1 שלח אותו לנביאים 36 בת"א לקחת עבורו מעטפה. (ראה דוח פעולה של סמ"ר גולן דהן ת/127 כמו גם עדותו של עמית רודין ת/145).
המעטפה (ת/33) הינה המעטפה שהושתלה ע"י השוטרים.

הנה נא, התנהגותו של נאשם 1 בתכוף, ולאחר מעצרו של נאשם 2 ביום 14.12.00 - מפריכה, לא מעט, גרסתו בביהמ"ש.
נאשם 1 גרס בביהמ"ש, כי דיווחיו של נאשם 2 היו דיווחים בדיונים של פנטזיונר. דיווחים שלא נתן להם משקל, דיווחים שגם אם קראם אזי לא בעיון, ואחר כך זרקם אל הסל.
ממצאים אובייקטיבים מלמדים, כי נאשם 1 נתן מקום של כבוד לדיווחיו של נאשם 2. נאשם 1 קבע מקום, משלש, עבורם.
נאשם 1 ציפה והמתין לאותם דיווחים.
משנותק הקשר עם נאשם 2 - לאחר מעצרו של האחרון - פעל נאשם 1 לאיתורו, והשקיע כוחות בחיפוש אחר "דברו" במעטפתו. נאשם 1 הקנה חשיבות לשדריו והודעותיו של נאשם 2.

ועוד, התובעת המלומדת ציינה בסיכומיה חפצים ומסמכים שנתפסו בדירתו של נאשם 2 ביום 14.12.00.
ת/114 - ת/122; ת/167; ת/38; ת/41 .
על חלק מן המסמכים כבר עמדתי (למשל: מסמכים מתוך ת/167 ומתוך ת/38).
מוצגים ת/114 עד ת/122 הינם פרוטוקולים ממשפטו של עופר נמרודי, עדויות של עדי תביעה ופרוטוקולים שונים מעדותו של פרידן, עדויות נוספות בנושא. תאריכי הפרוטוקולים מעידים על הרלוונטיות שלהם.
התובעת המלומדת נימקה נימוקיה . לא מצאתי שלא לקבלם (ראה למשל עמ' 4 לישיבה מיום 18.8.02, בו עומדת התובעת המלומדת על הפתקים שנתפסו בביתו של נאשם 2, בבוקר 14.12.00, במחובר לפרוטוקולים של משפט נמרודי. פרוטוקולים שאין להם כל קשר לספר, פרוטוקולים שהועברו לנאשם 2, על מנת שילמדם לצורך פעילותו מול עדי המדינה).
לאמור, המוצגים הנ"ל תומכים בהודאות נאשם 2 במשטרה.

ועוד, ציינתי לעיל נושאים בהם נתבקש נאשם 2 לחקור ולדלות פרטים מפרידן. נאשם 2 תיאר זאת בהודעותיו במשטרה. דבריו של נאשם 2 בחקירותיו במשטרה אוששו בראיות נוספות.

בנושא תנאי החזקתו של פרידן העיד נאשם 1 בביהמ"ש :

"ש: אבל אתה אומר שמה שרצית זה לדעת איפה הוא נמצא, זה כן קיבלת.
ת: מה זה? זה שום דבר, זה פשוט בשביל לדעת איך האיש הזה חי באיזה תנאים, אני לא שאלתי אותו את זה, הוא אמר לי לבד, איזה תנאים, הוא הרי קיבל תנאים מפליגים עד כמה שאמר לי קרישק..."
(עמ' 881 שורות 5-10)

נאשם 1 אישר הצעת התובעת המלומדת, עו"ד זמירה גולדנר, כי נושא זה עניינו והיה לנגד עיניו. מייד אחר כך התעשת וחזר לשלו: "אני לא שאלתי אותו את זה הוא אמר לי לבד".

אין מחלוקת, נושא זה שימש בסיס לחקירה צולבת של עו"ד אבי יצחק את פרידן במשפט עופר נמרודי.
לציין, לא מדובר בהעברת מידע סתמי. מעל למקום שתפס הנושא במשפטו של עופר נמרודי. פרידן ביקש במפורש מנאשם 2 לשמור את מקום שהייתו לעצמו: "...לא צריכים לדעת מזה אנשים אחרים..." (ראה ת/98 גליון 2, שורות 2-5).
נאשם 2 לא שומר את המידע הנ"ל בחשאיות מרובה. שעתיים בדיוק אח"כ (שעה 21:56) מתקשר לנאשם 1 מדווח על מצב רוחו של פרידן, על הפגישה המתוכננת עמו ומעדכנו: "...יש לי את הכתובת המדויקת...זה בסינטריום, פשוט יש לי...את הרחוב ואת המספר...".. נאשם 1 שואל לכתובת המדויקת, ונאשם 2 מציין בפניו: "לוחמי גליפולי
17". נאשם 1 : "כן, לוחמי גליפולי, בסדר" (ת/102 עמ' 2-3).

ועוד. נאשם 2 סיפר בחקירותיו במשטרה על ההתעניינות המרובה של נאשם 1 באופן בו השיג פרידן מעמד של עד מדינה. (כמובא לעיל).
אין מחלוקת, הנושא תפס מקום בחקירתו הנגדית של עו"ד אבי יצחק את פרידן במשפט עופר נמרודי.
בהאזנת סתר מיום 5.11.00 נשמע נאשם 1 מדבר אל נאשם 2 : "אנחנו מקבלים מלפני שעתיים שלוש ידיעה...שביטלו את התלונה שלנו מחוסר הוכחות על סחיטה. שמעת דבר כזה? ...אז הוא אמר תראו חברים אם אתה לא נותנים לי חסינות נגד הסחיטה אני לא בא להעיד. נתנו לו חסינות." . נאשם 2 מבטא את פליאתו. ומציע לתקוף את הדבר הזה. נאשם 1 : "כן, מה שאני רוצה זה אם אפשר לזרז, אני רוצה להוציא את זה כמה שיותר מהר..." (ת/88 עמ' 1).

לא זו אף זו, התובעת המלומדת, עו"ד זמירה גולדנר, נתחה בסכומיה את הזרמת עשרות אלפי השקלים מנאשם 1 לרשותו של הנאשם 2. התובעת בלמדנותה בקשה להוכיח, שלא מדובר, בשום פנים ואופן, בתשלומים עבור עבודות כתיבה, שכתב נאשם 2 עבור הנאשם 1.
לגישת התביעה, עיקר התשלומים שמסר הנאשם 1 לנאשם 2 הינם תמורת משימתו ועבודתו מול עדי התביעה במשפט עופר נמרודי.
בחנתי טענותיה של התובעת המלומדת ומצאתי: יש בהן ממש.
כספים בסכומים נכבדים העביר הנאשם 1 לנאשם 2 עבור פעילותו בתיק זה.

למותר לחזור על הדברים. אבל, בלא כלום לא ניתן.

נאשם 2 ציין בהודאתו במשטרה, כי מרגע החלטתו לכתוב ספר על פרידן הודיע ליעקב נמרודי, שאינו מתכונן לעסוק באב ובנו. (ראה ת/9 גליון 11 שורה 312).

יתר על כן, במסמך ת/167ח מיום 2/10/00 רושם נאשם 2 לנאשם 1:

"...לאור ההתפתחויות הדרמטיות ביותר (כמעט כמו האינתיפאדה החדשה...) אני מנתק את עצמי (עד להתחברות מחדש...) מהבית הלבן.
אנא, תדע כל גורם בסביון רבתי/הגדרות 8/ הבית הלבן, מגדול ועד קטון, למחוק או להכחיש כל קשר עם /ל- אריה קרישק.
חייבים - ברמה הכי עקרונית ופאטלית - לחזור לערוץ חשאי/ מחתרתי.
כל מילה נוספת - מיותרת.
הערב אתקשר איתך - בסלולרי - לקביעת מפגש, תאומים וליבון - כללי."

נאשם 1 אינו מוכן לתמוך בנתונים נחרצים אלה. עם זאת, גם הוא מאשר, שלמעשה,:"לא קבלתי אף פרק אבל אני יודע שהוא עבד על זה." (עמוד 909 שורה 5 ).
הנה כי כן, נאשם 2 מאשר, כי בתקופה הרלבנטית, חדל מלעסוק בכתיבה עבור נמרודי. חרף זאת, זרימת הכספים לא פסקה.

ולא עוד אלא, הבאתי לעיל מוצג ת/38ה בשלמותו.
למען הנוחות אחזור ואצטט הקטע הכספי במוצג זה, מיום 8/12/00.

"...לעניין שיטת-התשלום - חשבתי, עמוקות, בנושא ונראה לי שאכן, כעצתך, מוטב ונעבור לשיטת המעטפות - אך לא בנוסח חד-חודשי, אלא שיועבר סכום למפרע עבור כל שלשה חודשים, דהיינו - שישים אלף ₪, החל מסוף חודש זה. במקביל אפתח חשבון פרטי בסניף אחר ולשם אבצע ההפקדות. כמו-כן אוציא מכתב הסבר כללי, ברור ומרשים, לגבי קשרי-העבר. אבקש את אישורך לכך..."

צא ולמד, בשגר, שעל פי כותרתו יש להשמידו בגמר המקרא. בשגר המדווח על מצבו של פרידן, וממליץ המלצות לפעולה במסגרת ה"לוחמה הפסיכולוגית". - נטוע קטע, שכולו דן בעניין תשלום לנאשם 2.
נאשם 2 מקבל הצעת נאשם 1 לעבור ל"שיטת המעטפות". סכום למפרע עבור כל שלושה חודשים, דהיינו - 60,000 ₪. נאשם 2 פותח חשבון פרטי בסניף אחר, לשם ביצוע ההפקדות.

באופן דומה, חודשיים קודם לכן, מדווח נאשם 2 לנאשם 1 על פגישתו עם ה"עוקץ". זה מסר: "... נתון משמעותי חדש - מוכמן - עליו אספר לך פא"פ...".
נאשם 2 בהמשך אותו מוצג דן ב"צורה ומסגרת התשלום". (ראה ת/167ח).
לאמור, קשה, קשה מאוד שלא לראות את הדברים כהוויתם. דרישת התשלום של נאשם 2 אינה תלושה ועקורה ממקומה. נאשם 2 עותר לכספים במסמכים הרלבנטיים לכך.

אופן ביצוע התשלומים ידון עוד בהמשך. ברם, גרסת הנאשם 1 על תשלום סכומי הכסף במזומן "מעניינת".
נאשם 1 סיפר בבית המשפט, שנאשם 2 רצה תשלום במזומן, אבל הוא:"...אמרתי לו בשום פנים ואופן לא..."( עמוד 975 שורה 9). מיד בהמשך, אישר נאשם 1, ששילם לנאשם 2: "במזומן תמיד", ואחר כך :"כן, תמיד במזומן. לרוב במזומן" (עמוד 975 שורות 18- 21). נאשם 1 העביר לנאשם 2 500 ₪ , 1000 ₪, 2000 ₪ מכיסו האישי ללא שום "מפתח". (עמוד 976).
העברת הכספים הינה תמוהה.
העברת הכספים מכיס נאשם 1 לנאשם 2 מתיישבת עם גרסת התביעה.

התובעת הטעימה דברי נאשם 2 על קבלת שמונה תשלומים עד אוגוסט 2000. נאשם 2 קיבל בהמשך, במסגרת התחשבנות, 60 אלף ₪ נוספים. לשם מה? לנאשם לא היתה לכך תשובה (ראה עמודים 5-6 לישיבה מיום 18.8.02).

התובעת המלומדת, עו"ד זמירה גולדנר, בחקירתה הנגדית דחקה בנאשם 1 על כך ששילם עבור 40 - 50 עמודים 60,000 ₪. הנאשם אישר, שהסכומים ששולמו על ידו לא נוכו כהוצאה ממס הכנסה (עמוד 980 שורה 18). נאשם 2 לא נרשם בדיווחי השכר כחלק מצוות ההגנה, למרות המצגים שנתפסו (עמודים 984 ו 985).
תשובותיו של נאשם 1 לשאלותיה הנוקבות של התובעת, לא הסירו התמיהות.
לאמור, סכומי הכסף שהועברו מנאשם 1 לנאשם 2 עומדים להם לרועץ.

אמור מעתה, הודעותיו של נאשם 2 מתאמתות ומתחזקות על ידי נאשם 1, וראיות תביעה שאין בלתן.

בחקירתו במשטרה כפר נאשם 1, באופן גורף, במיוחס לו על ידי החוקרים.
למשל, בהודעתו מיום 18.12.00 :

"...ש: האם קיבלת מאריה קרישק מכתבים בהם הוא מדווח לך על ראיונות שעשה לאנשים, שהם עדי תביעה במשפט בנך עופר נמרודי?
ת: לא.
ש: האם ידעת בכל דרך כל שהיא שאריה קרישק נפגש עם עדי התביעה ועדי מדינה במשפט שמתנהל נגד בנך עופר והמנוהל כיום?
ת: לא ידעתי שהוא נפגש, ולא היה לי מושג עם מי הוא נפגש ולא קיבלתי ממנו שום דיווח בכתב או בע"פ על פגישותיו או על איזה רעיונות או תשאולים שערך לעדי תביעה כלשהם המעידים או אמורים להעיד במשפט המתנהל עתה נגד בני עופר..."
(הדגשות שלי, ת/13 שורות 22-30)

ביום 19.12.00, הודיע נאשם 1, כי התייעץ עם עורך דינו, ולאחר זאת החליט לשמור על זכות השתיקה (ת/14 ראה גם ת/14א', ת/15).

נאשם 1 העיד בביהמ"ש. הנאשם הכחיש מודעותו לפעילות נאשם 2. נאשם 1 הכחיש הפעלת נאשם 2 על ידו. לדידו, הכל בדיה מארץ הבדיות, עלילה נוספת במסכת עלילות, שנרקמו כנגד משפחתו.

בחנתי דבריו של נאשם 1 והגעתי לכלל מסקנה : גירסתו בבית-משפט אינה נוחה ודינה להידחות.

תיארתי את התנהגותו של נאשם 1 בתכוף למעצרו של נאשם 2. נאשם 1 השקיע מאמצים ניכרים לאתר את נאשם 2, ויותר מכך את שגריו והודעותיו. נאשם 1 התקשר פעם אחר פעם באמצעות הטלפון. נאשם 1 שלח את נהגו לדירת המשלש. נאשם 1 ביקש לבדוק בתיבת הדואר.
התנהגותו זו אינה מתיישבת עם התייחסות לדיווחים השווים "זריקה לסל", דיווחי פנטזיונר של "בחור טוב" ו"אהוב", ותו לא.
לאמור, התנהגותו של נאשם 1 סותרת גרסתו בבית משפט.

ציינתי לעיל את הכספים ששילם נאשם 1 לנאשם 2 בגין פעילותו מול עדי התביעה במשפט עופר נמרודי.
תשלומים אלה, שלעצמם, מערערים אמינותו של נאשם 1.
יתר על כן, נאשם 1 נתפס במיני סתירות בנושא זה (כמפורט לעיל). אוסיף עוד, שבניגוד לדבריו בביהמ"ש לפיהם שילם סכומי כסף במזומן לנאשם 2 (ראה עמוד 976 לפרוטוקול). בחקירתו במשטרה דיבר אחרת: "בחיים לא... בחיים לא קיבל ממני..." ת/13 ב', עמ' 35.
לאמור, בבית המשפט מתאר הנאשם תמונה אחת, שהינה שונה בתכלית למצב העובדתי לו טען בחקירתו במשטרה.

ועוד, בחקירתו במשטרה ציין נאשם 1 , שלא העביר פרוטוקולים לנאשם 2, ובלשונו: "לא פרוטוקולים אף פעם לא פרוטוקולים זה לא" (ת/13 ב' עמ' 40 למטה).
כאמור, פרוטוקולים נתפסו בביתו של נאשם 2.
גדולה מזו, נאשם 1 בחקירתו הנגדית בבית המשפט אישר לתובעת, שהעביר לנאשם 2 ארכיב הכולל פרוטוקולים, עדויות, וכיוצא באלה מסמכים. בנוגע לפרוטוקולים: "גם על פרוטוקולים של בית משפט נכון". (עמ' 848 שורה 8).
לאמור, נאשם 1 פעם כך ופעם אחרת.

ועוד, בחקירתו במשטרה הדגיש נאשם 1, שלנאשם 2 לא היה כל קשר לצוות של עו"ד גלית פרץ, שעבד לטובת ההגנה בלשכתו של עופר נמרודי (ראה ת/16 ד' עמ' 5-3).
בעדותו בבית משפט דיבר אחרת: "וזה עמד לרשותו ועמד כמובן לרשות עו"ד גלית שעבדה איתו והציעה לו מה שהוא רוצה" (עמ' 824 שורה 9).
על פי גרסת נאשם 1 בבית המשפט, נאשם 2 עבד בכפיפה אחת עם עו"ד גלית פרץ.
ראוי לזכור, עו"ד גלית פרץ עבדה בדירה ברחוב הנביאים, דירת המשלש. בבית המשפט מסכים נאשם 1 לקשור את נאשם 2 לדירה זו.
בכל מקרה, נאשם 1 מלמדנו שפעם אומר כך ופעם אחרת.

לא עוד אלא, על פי דבריו בחקירתו במשטרה , נאשם 2 לא נדרש לראיין אנשים לצורך הספר, ובלשונו: "... לפי דעתי הוא לא צריך לראיין אף אחד, הוא צריך פשוט לשבת. הוא כבר מכיר אותי עד לפני ולפנים. ראה את כל החומר שלי ואה ... " (ת/13 ב' עמ' 29 למטה). בהמשך יכול ונאשם 2 ראיין אולי: "... שלחתי אותו למשל ל, אה, ל, אה, לפני איזה חודש שילך ל, אה, של היועץ המשפטי פעם בפרשת אירנגייט, אז שילך...".(ת/13 עמ' 30 באמצע).
בחקירתו הנגדית בבית המשפט הציגה לו התובעת את דבריו בחקירתו במשטרה, ותשובתו : "ראית ספר שכותבים ולא פוגשים אף אחד" (עמ' 852 שורה 14).
לא מדובר בדבר של מה בכך . בחקירתו במשטרה ביקש נאשם 1 להרחיק עצמו מפעילות נאשם 2, שהיתה מוחוורת לו בעליל, ועל כן מוכן היה לדבר כפי שדיבר.
הווי אומר, קשה מאוד לסמוך על עדות נאשם 1 בבית המשפט.

ועוד. ציטטתי לעיל מהודעת נאשם 2 במשטרה (ת/9 ש' 312) וממסמך ת/167ח', לפיהם, גם אליבא דנאשם 2, מרגע כניסתו לכתיבת ספרו של פרידן, הפסיק בעשיה הנוגעת לכתיבת הספר אב ובנו.
גרסתו של נאשם 1 בנושא שונה. תחילה: "לא קבלתי אף פרק אבל אני יודע שהוא עבד על זה" (מ' 909 ש' 5). בהמשך "נדמה לי שהוא הביא לי פעם 50 דפים, קראתי אותם והחזרתי אותם אפילו, עד כמה שאני זוכר" (עמ' 909 ש' 20).
לאמור, גרסת נאשם 1 נדחית מול גרסתו החד משמעית של נאשם 2 הנתמכת בראיה בכתב מזמן אמת.

ועוד. בבית המשפט נשאל הנאשם על ידי התובעת מדוע היה חשוב לו לדעת היכן מוחזק רפי פרידן. נאשם 1 השיב: "לא רציתי לדעת את הכתובת ולא שאלתי את הכתובת" (עמ' 874 ש' 16).
צרתו של נאשם 1, ששיחותיו עם נאשם 2 הוקלטו בהאזנת סתר. הנאשם 1 הוקלט כמי ששואל את נאשם 2: "תגיד לי מה הכתובת שלה" (ת/102, עמ' 5 באמצע).
לאמור, קשה לסמוך על גירסת נאשם 1 בבית המשפט.

ועוד. בעדותו בבית משפט הדגיש נאשם 1, בביטחון רב, כי הבחין בנאשם 2 בבית משפט רק פעם אחת, ובלשונו: "אני ראיתי אותו רק פעם אחת. אני ראיתי אותו רק פעם אחת". התובעת לא הרפתה, וציינה כי זה נכח בכשבע ישיבות בית משפט. הנאשם: "...הוא לא היה 7 ישיבות... הוא לא היה, אולי עוד פעם אחת. פעם אחת אני יודע..." (עמ' 922, ש'
17-21).
הווי אומר, בניסיונו למזער חלקו של נאשם 2, מוכן היה נאשם 1 להרחיקו מאולם בית המשפט.

ועוד, בחקירתו הנגדית בבית המשפט ציין נאשם 1 בקול רם וברור, שלא קיבל כל חומר כתוב מנאשם 2 בפגישותיהם בדירת המשלש: "אני יש לי להודיע לך חגיגית, בפגישות האלה שנפגשתי איתו, לא קיבלתי ממנו שום דבר כתוב...". (עמ' 957 שורות 12 - 13).
התובעת המלומדת מצביעה לפניו על מוצג ת/38 ד' המופנה אליו: "אישי/ ביד". נאשם1 מנסה להתפלפל כשאומר: " קיבלתי את זה בפקס אבל לא ביד ... אני לא מבין בשביל מה אני צריך לקבל את זה סתם ביד אם הוא כתב הוא פיקסס את זה או שהוא לא כתב...". (עמ' 958 שורות 6-7).
עקתו של נאשם 1 כי הוקלט בהאזנת סתר :

"נאשם 1: ... אז אולי אתה תשב כותב לי ככה על דף אחד בקצרה את הדברים
החשובים.
נאשם 2 : אה ... חשבתי לעשות את זה אבל אני עוד פעם ככה שואל את עצמי
יחד איתך ... אם אנחנו לא לוקחים סיכון
...
נאשם1: שומע ?
נאשם 2: כן.
נאשם 1: אתה מצלצל אלי בערך בשמונה
נאשם 2: כן.
נאשם 1: אני יגיד לך איפה לשים את זה בדיוק.
נאשם 2: או קי ואז אני יצא לשים את זה.
נאשם 1: מה?
נאשם 2: אני ... אכין את ה ... דברים התקפים והחשובים.
נאשם 1: בסדר, לא, אל תדאג, אנחנו זהירים מאוד מאוד ..."
(ת/103)

לאמור, מעבר לתצוגתו הבלתי משכנעת של נאשם 1 בבית המשפט, גרסתו מתנפצת מול דבריו המוקלטים.

אמור מעתה, גרסת נאשם 1 בבית המשפט הינה ולא כלום.

מול ראיות התביעה בפרשת פרידן לא עומד דבר.

הסניגורים המלומדים, עו"ד יגאל ארנון ועו"ד מיכה פטמן, טענו בסיכומיהם הסדורים, כי הנאשמים עשו את אשר עשו בתיק זה למען חשיפת האמת. הנאשמים התמודדו מול עדי מדינה, עדי שקר, שהעלילו עלילה על עופר נמרודי.
טענה נכבדה זו מתרוקנת מתוקפה נוכח דחיית גירסת הנאשמים בביהמ"ש על ידי.
לו היה ממש בטענה זו, נאשם 1 היה דבק בה עוד בחקירתו במשטרה. בוודאי, לאחר היוועצותו בעורך דין (ראה ת/13 ת/14 ת/15). נאשם 1 הכחיש עיקרי העובדות המיוחסות לו. נאשם 1 הכחיש קשר לפעילות נאשם 2, זה לא היה "חוקר" מטעמו, לא היה שליחו, וכיו"ב טענות.
יתר על כן, עופר נמרודי הודה במשפטו גם באישומים הנוגעים לעדות עדי המדינה רפי פרידן ויגאל תם.
מעל לכך, כלל פעולותיהם של הנאשמים כנגד עדי התביעה, הטרדתם, רמייתם, בחינת מיני לחצים פסיכולוגים ואחרים נגדם, שיטות נעוות, מפותלות וחשאיות - הינן פעולות צרובות באי חוקיות. מעיקרן פעולות שיבוש הליכי משפט.
הנאשמים לא פעלו נגד עדי המדינה למען גילוי האמת, נהפוך הוא.

כללו של דבר, התמונה שנצטיירה בפני על כלל מרכיביה וגווניה ברורה ובהירה.
לא מדובר בקשר פלילי, תכנון פלילי בעלמא.
הנאשמים בצוותא חדא, כל אחד במקומו, כל אחד בתפקידו, פעלו למען מטרתם המשותפת.
נאשם 2 פעל כידו הארוכה של נאשם 1. נאשם 2 היה "סוכנו" "שליחו", הוא פעל מטעמו.
נאשם 2 שימש בידי נאשם 1 כלי פעולה "עושה וגם חושב" לקידום מטרתם, השפעה ושינוי עדותו של רפי פרידן במשפטו של עופר נמרודי.
נאשם 2 פגש בפרידן ושוחח עמו בנושא משפטו של עופר נמרודי.
פרידן ביקש להמנע מכך, פעם אחר פעם (ראה ת/31, ת/32), ברם נאשם 2 לא חדל, והמשיך בשלו.
נאשם 2 הסתיר הסתר היטב מפני פרידן את שולחו, נאשם 1. פרידן לא היה פוגשו, ובוודאי לא פוצה פה בנוכחותו, לו ידע קורטוב פועלו כלפיו בשליחות נאשם 1.
נאשם 2 ניצל את כובע ה"סופר" האישי של פרידן למען חדור אל מקום מבצרו.
נאשם 2 ניצל את מעמדו, ותפקידו בתפקיד "אמון" אצל רפי פרידן לטובת יריבו. נאשם 2 פעל כחפרפרת מיומנת, במסווה של ידיד פעל כ"אויב".
נאשם 2 ניצל את פתיחותו וגילוי ליבו של רפי פרידן למען אתר נקודות תורפה. הכל למען תושפע ותשונה עדותו של פרידן במשפט עופר נמרודי.
נאשם 2 עסק והעמיק חקר בנתוניו האישיים הכוללים של עד המדינה, שאינם קשורים לעדותו, כמו לדוגמא "חצרו המשפחתי", השפעת תנאי מעצרו עליו, מבנה אישיותו, ידידיו וקשריו, ש"נגיעה" בהם עלולה להשפיע על עדותו.
נאשם 2 למד על אישיותו, יתרונותיו, חולשותיו, מעמקי מחשבותיו ותפיסותיו, וביקש לפעול על "בטנו הרכה" של פרידן.
נאשם 2 עיכל החומר, עיבדו והעבירו לשולחו, נאשם 1, כשהוא לא חושך המלצותיו והצעותיו.
הנאשמים פעלו בצוותא חדא להגשמת מטרתם : השפעה על עדות רפי פרידן במשפט עופר נמרודי. דהיינו, שיבוש מהלכי משפט. השניים עשו כן תוך הטרדתו והוצאת מידע הימנו במרמה.

הנה כי כן, הוכחו בפני יסודות העבירות המיוחסות לנאשמים בפרט אישום זה עד תום.

פרשת יגאל תם (פרט אישום שני)

יגאל תם, תושב חו"ל, היה עד מדינה במשפטו של עופר נמרודי.

ביום 17.10.2000 אמור היה תם להעיד כעד תביעה במשפט. מספר ימים טרם המועד הנ"ל, עשה נאשם 1 לאיתורו של תם ואיסוף מידע הנוגע לו.
בתאריך הנקוב אושפז תם בבית חולים "איכילוב", עבר צינטור, ושוחרר ביום 19.10.00, כשהוא מצויד בתעודת מחלה למשך חודש ימים. בתאריך 24.10.00 החלה שמיעת עדותו של תם. עדותו הופסקה, משפונה לבית חולים איכילוב. ביום 25.10.00 הגיע תם לבית חולים "איכילוב" , כשהוא מתלונן על קוצר נשימה. בתאריך 26.10.00 ביקש תם להימנע ממסירת עדות בגין מצבו הרפואי.
הנאשמים, על פי כתב האישום, המשיכו בפעולותיהם נגד תם בתאריך 5.11.00. הכל, כחלק מהקשר הפלילי שנקשר ביניהם להטרדתו ושיבוש הליכי המשפט.

העובדות המפורטות עלי כתב האישום אינן, למעשה, במחלוקת בין הצדדים.
ראשית לכל, דברי נאשם 2 בחקירתו במשטרה:

"עוד טרם שרפי פרידן ואני התחלנו בעבודה 'המסודרת' ארע אירוע בודד, לכאורה די תמים, אבל בעקבותיו כבר הבנתי שלמעשה פרשנותי את העזרה לחברי הטוב ליעקוב גולשת אל מעבר לתחום האפור... באותה עת החל עד המדינה יגאל תם במתן עדותו כאשר מלכתחילה החל לחוש ברע ונטרל את עצמו ממתן עדותו... יעקב אמר לי אז באמת מעניין לדעת לאן האיש הזה נעלם ... ואני, טיפש שכמותי 'התנדבתי' לברר. בתחילה צלצלתי אל בית החולים בו היה אמור להיות מאושפז והתברר לי שלא היה מאושפז ולאחר הצלחתי לאתרו, פעמיים, באחת מכתובתיו. למעשה, לא שוחחתי ולא הייתי צריך לשוחח כלל עם יגאל תם - פעם אחת דיברתי באנגלית כמי שמכיר אותו מארצות הברית וניתקתי, ופעם שנייה רק שאלתי בעברית (בקול עממי ככל שניתן) יגאל יגאל וניתקתי מיד ... לא סברתי או חשתי שאני עושה משהו אסור אבל שהעברתי על כך דיווחים ליעקב, בעל פה ובכתב, ידעתי כבר כי חרגתי ממלאכתו הרגילה של סופר.

(הדגשות שלי ד.ר. ת/9 גיליון 4 שורות 90 עד 101).

הנה נא, נאשם 2 , מתאר את פועלו - גם על פי גישתו - כחורגת מעבר לתחום האפור. נאשם 2 מאשר מודעותו לחריגה ממלאכתו הרגילה.
לא בכדי.
גם נאשם 2, ברוב רהיטותו וכשרונו אינו מסוגל לתאר את התנהגותו, כהתנהגות תמימה של סופר אוטוביוגרפי.

נאשם 2 פעל על פי הנחיית נאשם 1 (ראה גם שם גיליון 7 שורה 183 ).

ביום 23.10.00 מדווח ארטור (נאשם 2) לנאשם 1 תחת הכותרת: "דחוף!"

"להלן הכתובות והטלפונים בהם נעשו בדיקות-איתור :-
א. הכתובת הכמו-רשמית, מופיעה בהרבה דו"חות ומקומות, - רוחמה 29, רמת-גן טל/ מנותק.
ב. שני טלפונים על-שם אשתו, ברחוב בן יוסף שלמה 26, רמת-אביב - מנותקים
טל/ 6436325 , 6436326 .
ג. הטלפון היחיד שמגיב - אבל רק מ"בחירה", מפעם לפעם - במודיעין 144 הוא מופיע כ- מנותק - עימו נערכו כמה שיחות מפוזרות - הוא טל. 7411543 , הרשום על-שמו, ברחוב אורי צבי גרינברג 15 , רמת-אביב.

בכתובת זו אף נעשה ביקור פיזי - שרשרת בניינים הניצבת בגבול רמת-אביב/ תל-ברוך- רובם מיועדים להשכרה - החשוד מתגורר בבית שנקרא "התאנה", (לכל הבתים שמות של פירות וירקות..), שמו אינו מופיע על שום תיבת-דואר.

להלן תימצות-מהיר של השיחות . יש להדגיש כי נעשו כל-מיני התקשרויות, בשפות שונות, מתאי-טלפון ופלאפונים שונים.
א. בשיחה ראשונה, מלפני כעשרה ימים-שבועיים, היה במקום קול שהציג עמו כחבר/קרוב-משפחה, ובהתחלה סבר - או כאילו-סבר.. - שמחפשים את - "אבנר". הקול השיב במענה להיכן נמצא החשוד - כי ".. הוא יצא לאמריקה לכמה ימים וחוזר ביום שני-שלישי." (השבוע הקרוב) לא הושארה הודעה כלשהיא עבור החשוד.
ב. בשיחה לאותו מספר ביום שני לאחר-מכן, מועד החזרה-כביכול או שלא-כביכול, השיב קול בלתי מזוהה כי - "הוא כאן אבל לא יכול לדבר.. תתקשר מחר...".
ג. בשיחה למחרת, (מטעם - פאט וובר..), דיבר כבר החשוד עצמו. הצגתי עצמי
כחבר של החברים -מארה"ב, מטעם מגזין בשם "ספורטס-אילוסטרייטאד". החשוד היה מאד חשדן, מתוח , כמעט-מבוהל.. ביקשתי להפגש.. אמר - על מה? בוא נדבר בטלפון..
אמרתי - שאי-אפשר (הכל באנגלית,כמובן) ושזה מסר לפא"פ.. החשוד אמר - אוקיי, תתקשר אלי בעוד שעתיים... והשיחה הסתיימה. לא נעשתה כל התקשרות נוספת למספר זה.

כמו-כן, לפני כמה ימים, נבדקה התקשרות עסקית פופולארית של החשוד, באזור השרון, והתברר כי מכר את כל האינטרסים שלו ו- "אין להם כל קשר איתו".
...
זהו. עד כאן, לפי-שעה.
הדו"ח על ה"אסמכתות" יגיע אליך אחה"צ.
בהצלחה!
שלך,
ארטור".
(הדגשות שלי ד.ר ת/167 ט"ו).

יומיים אח"כ, ביום 25.10.00, משגר נאשם 2 לנאשם 1 (ת/167 יז') כדלהלן:

"אל - יעקב
מאת - ארטור
====================================================
עוד כמה מילים בנוגע ל-דוד, האיש הבריא...

בשתי השיחות עמו - אחת, קצרה ביותר, והשניה - יותר משמעותית - התרשמתי שמדובר ב - אדם מ ת ו ח, כמעט והייתי מאבחן : - על-סף -פחד.
עצם איזכור ה-"חברי מאמריקה" - וזרקתי כמה שמות של"חרדתו" כנראה רק "אחד-מבפנים"יודע...(כמו אלי טביב ממיאמי ו"אק ופנר, אנרי ארקה - כולם מעין ביזנאס-אסושיאייטאד שלו מארה"ב...) הכניס אותו, את דוד ל - כוננות..ניתן היה לחוש זאת בטלפון באופן שאינו משתמע לשתי פנים.
אפשר להניח מכאן - רק בגדר השערה כמובן - שיתכן ולאיש אי-אילו "קשיים" או - "בעיות", גם בחו"ל, לרבות בשדה-הצייד שלו - ארה"ב.

לא אתפלא עם ניתוקי הטלפון, ה פ ק ת ה צ י נ ת ו ר, והתיאטרון-שואו אתמול, באם האיש פוזל כבר או הכין מבעוד-מאוד איזה "נתיב נסיגה".../מפלט---

אגב, מספר הפלאפון של שאול לבקשתך הוא - 058/551897. רוב הזמן יש מענה-קולי בקולו=שלו, ולפעמים הוא עצמו עונה.

לדעתי, יעקב, - וכחומר-מחשבה לדרג-המסתער - (באם לא התכוננו בעצמם..) - כדי למאוד לשחק על צ ר י כ ת ה ס מ י ם (אם לא סחר ממש-) ה ע צ מ י ת, ה א י ש י ת, של דוד - ובהיותו צרכן/מסטול אפשר לבנות תיק של שיבוש-מוחי, הפרעות-בזכרון...דבר שכל מומחה יכול לאבחן ולהעיד עליו - באופן קביל ומשכנע.

עד כאן
מחר, לאחר המפגש, אשוב לשדר
שלך
תמיד -
ארטור... "

(הדגשות שלי. ד.ר., ת/167 יז')

שוב, נאשם 2 "במיטבו". נאשם 2 מוצא את יגאל תם כאדם מתוח: "על- סף-הפחד".
הנאשם רואה השפעת ניתוקי הטלפון על האיש. נאשם 2 מעביר: "לדרג המסתער" המלצה
לנסות ולהשפיע, ובלשונו: "לשחק" על צריכת הסמים.

צא וראה, פעילותו של נאשם 2 מול יגאל תם לא היתה פעילות סרק. פעילותו לוותה במחשבה פלילית. נאשם 2 סבר, כי יש לפעילותו תוצאות והשפעה. העד, יגאל תם, נמצא במתח ופחד. ניתוקי הטלפון הינם חלק מן הגורמים שהובילו את העד להפסיק עדותו.
בדומה, ניתן, להערכת נאשם 2, להשפיע על עדותו באמצעות: "לשחק על צריכת הסמים (אם לא סחר ממש) העצמית...".

בשיחת טלפון מיום 1.11.00, שעה 08:03, מדווח נאשם 2 לנאשם 1, כי פרידן נשאר בפתח תקוה: "...עכשיו מכינים אותו, פשוט להמשיך כי ההוא (תם) כנראה לא יופיע..."
(ת/50).
נאשם 1 מודה לנאשם 2: "בסדר. יאללה, המון תודה. תעבוד על הענין הזה..." (הדגשות שלי. ד.ר, ת/50).

נאשם 2 מעדכן נאשם 1. זה מודה בתודה ומורה: "תעבוד על הענין הזה". לאמור, הקשר
בין השניים צמוד ומיידי.

באותו יום יורטה שיחה נוספת למכשיר הטלפון של יגאל תם.
מעבר לקו נקרא העד: "הלו!...יגאל?... הלו!", והשיחה נותקה. (ת/25).

ביום 5.11.00 מדווח נאשם 2 לנאשם 1, שהצליח לאתר את הידיד "הנעלם". נאשם 2 מדווח, כי הידיד הנעלם נמצא: "במקום הבטוח המסוים ההוא". נאשם 1 מזהיר את נאשם 2 להשמר משיחה בטלפון: "לא לדבר!!לא! לא בטלפון הזה...לא בטלפון הזה". נאשם 1 מדריך להעביר המסר רק בפקס (ת/88 עמ' 2).

חצי שעה מאוחר יותר, מוודא נאשם 2 אצל מזכירתו של נאשם 1, כי הפקס הגיע למקומו (ת/51).

הפקס (ת/167 כ') מתחבר לשיחות קודמות בנושא: "לבקשתך בדקתי היום את נושא - איתור דוד" . הפקס מפרט תוצאות טיפולו של נאשם 2 באיתור יגאל תם בביה"ח, בדיקת מכשירי הטלפונים שלו ("עדיין מנותקים עם הודעה של בזק"). לאחר מאמץ נוסף הצליח נאשם 2 לאתר את עד התביעה בדירה בבית התאנה, ברח' אורי צבי גרינברג, כדלהלן:

" בקול מוסווה, בעגה "שכונתית" שאלתי/ביקשתי - פעמיים - " דוד ! דוד ? "
והוא ענה: "כן...מדבר..." בקול רגיל, יומיומי, נשמע-בריא-לחלוטין.

עד כאן עלילות-מולייר... "

באותו יום, בשעה 20:30, שולח נאשם 2 פקס נוסף לנאשם 1 (ת/167 יט').
נאשם 2 מדווח על שיחה שקיבל מפרידן. האחרון דיווח לו על מסלול הופעותיו ו"...אין, כפי הנראה, שום סיכוי ש- דוד יחזור ויתן את המופע - שלו...לדברי שאול - 'הולכים כנראה להכריז על דוד כעד עוין ולחתום את עדותו' או משהו בדומה לזה...".
בהמשך הפקס מתאר נאשם 2 את מצבו האישי של פרידן, והרגשתו הטובה לאחר סגירת וגניזת "תיק הספונג'ה".

ביום 7.11.00, מפקסס נאשם 2 לנאשם 1 (ת/167 כא'). נאשם 2 רושם, שבשל חשדותיו של פרידן, מתכוון הוא להמנע מהופעות בביהמ"ש. נאשם 2 סבור שהאסטרטגיה הנכונה עכשיו תהיה להתחיל באופנסיבה לתקוף את ורן הירושלמי, באמצעים שונים, ובין היתר: "גם של לו"פ, ניתן להביך וליזע את ורן ובאמצעותו, במשובים לפגוע בשאול..." (הדגשות שלי, ד.ר. ת/167 כא' קטע אמצעי) .

בעניינו של תם: "אני 'יורד' מזה סופי, לפי שעה. אם ייעלה צורך - אמצא דרך/ים..."
(ת/167 כא').

עינינו הרואות, לבקשת נאשם 1 פועל נאשם 2 מול יגאל תם העומד לעלות על דוכן העדים, כעד תביעה, עד מדינה, במשפטו של עופר נמרודי.
נאשם 2 בודק כתובות, ביקור פיזי בכתובת דירתו של תם, ולאחר כך מקיים מספר "שיחות מפוזרות".
נאשם 2 מדווח לנאשם 1 על: "מיני התקשרויות בשפות שונות מתאי טלפון ופלאפונים שונים" . נאשם 2 מזדהה, כ"פאט וובר", וכשחש בחרדת העד מציע להפגש עמו. יומיים אחר כך מדווח על שתי שיחות טלפוניות. בשניה נשמע יגאל תם מתוח: "על-סף-פחד". ביום 5.11.02 מאתר נאשם 2 את נאשם 1. נאשם 2 משוחח עמו הפעם: "בקול מוסווה בעגה 'שכונתית'...".

נאשם 2 מודה, כמצוטט לעיל, בפעילותו ובמודעותו לכך, שזו חרגה אל מעבר לתחום האפור.
נאשם 2 מזהה את מצבו הנפשי של העד. לדידו - לפעילותו (בין השאר, ניתוקי הטלפון) השפעה על המצב. לדעתו של נאשם 2 ניתן להשפיע על עדותו של העד גם באמצעות נושא הסמים.

נאשם 2 ציין בהודעתו, כי פעל מול יגאל תם על פי הנחיית נאשם 1.
נאשם 2 מדווח בפרוטרוט לנאשם 1 על פעילותו.
נאשם 1 מזהיר את נאשם 2, שלא לדבר באמצעות הטלפון, אזהרה חדה, שאינה משתמעת לשתי פנים.
פעילותם המשותפת של הנאשמים, כמפורט לעיל, הינה הדוקה וצמודה. שיחות טלפון, דיווחים שוטפים, פקסים ("לבקשתך") ווידוא קבלתם.

פעילותם של הנאשמים נמשכה לאורך ימים ארוכים .
הנאשמים הכירו בהשפעתם הרעה על עד התביעה בחודש אוקטובר 2000. (ראה מוצג ת/167 י"ז). הנאשמים ידעו, שיכול וגם התנהגותם מונעת עדות עד התביעה.
הנאשמים המשיכו בהתנהגותם בחודש נובמבר 2000. אותה דרך, אותן שיטות.
לאמור, מעשיהם המאוחרים של הנאשמים מלמדים גם על כוונתם הפלילית במעשיהם הקודמים.

ראוי לציין, פעילות הנאשמים, כמתואר לעיל, נגד עד התביעה, יגאל תם לא היתה סתמית ובלתי מחושבת. הנאשמים לא היו מעוניינים בהתקשרויות טלפוניות חוזרות ובשיחות "מוזרות", כך בעלמא.
הנאשמים - כפי שהבהיר יפה פרקליטו המלומד של נאשם 1, עו"ד יגאל ארנון - יכלו להשיג את ה"אינפורמציה" מן התביעה, או על ידי בירור קל של מזכירת נאשם 1.
הנאשמים בטח הכירו את מוקד בזק 144, כמו גם את יכולת מזכירה בכירה במשרד מנכ"ל להשיג ולדעת מספר טלפון מסוים, האם אזרח שוהה בביתו, בבית ידידו או במקום אחר. נאשם 1 שכר שירותי נאשם 2 לא לבירורים רגילים שכאלה. נאשם 2 לא עשה לטובתו שירותי פקיד/פקידת לשכה !
הנאשמים לאחר שלמדו על שהותו של עד התביעה בארץ - המשיכו במעשיהם. עובדה "נעלמה" זו לא כוונה את מעשיהם.
רוצה לומר, הנאשמים פעלו כפי שפעלו, מאחר שכוונתם היתה להיטיב עם הגנת עופר נמרודי במשפט, ולהשפיע על עדות עד התביעה במשפט הנ"ל.

ביתר תוקף, לא ניתן להפריד טיפול השניים בעד המדינה, יגאל תם, מעשייתם המשותפת נגד עד המדינה, רפי פרידן. מדובר בשתי פרשיות במסכת אחת.
נאשם 2 אינו מפריד בין שתי הפרשיות.
הפקסים והשדרים שמועברים לנאשם 1 דנים בעניינם של השניים. על גבי אותו פקס מדווח נאשם 2 לנאשם 1 על טיפולו בענין יגאל תם כמו גם המשך טיפולו בעניינו של פרידן. על גבי פקס אחד, מדווח נאשם 2 לנאשם 1 על מצבו הנפשי של פרידן, דיווחיו של האחרון, ובד בבד פעילותו שלו מול יגאל תם.
נסיון להפריד בין שתי הפרשיות הינו נסיון מלאכותי. לא מדובר בפעולות נפרדות. מדובר ברצף פעולות, שבוצעו כנגד שני עדי המדינה בו בזמן.
אשר כך, הכוונה הפלילית, שהזדקרה מהודעות הנאשמים, ומכלל הנסיבות בעניינו של רפי פרידן - יפה גם לעניינו של יגאל תם. באופן דומה, הכוונה הפלילית העולה מפועלם של הנאשמים בעניינו של יגאל תם משליכה על כלל מעשיהם מול פרידן.
כאמור, שתי פרשיות במסכת אחת. שתי פרשיות השלובות ושזורות במארג ראייתי אחד.
הנאשמים הינם אותם נאשמים, המשפט של עופר נמרודי הוא אותו משפט, הפעילות דומה, ומלווה באותה מחשבה פלילית.

הפרקליטים המלומדים, עו"ד יגאל ארנון ועו"ד מיכה פטמן, הקדישו חלק נכבד בסיכומיהם להראות שהגנת עופר נמרודי לא נזקקה, ובוודאי לא ביקשה את עזרתם של הנאשמים.
גם אם ניתן היה לקבל הדברים - אינני נדרש לכך - אין בהם כדי לסייע לנאשמים. אלה סברו בכל מאודם שבכוחם לפגוע בבטחון העדים, להשפיע על העדים, ובאמצעותם על מהלך המשפט - על כן ביצעו את אשר ביצעו.



מול ראיות מוצקות אלו לא עומד דבר.
גרסאות הנאשמים נדחו על ידי, כמפורט לעיל.


הנה כי כן, הוכחו יסודות העבירות המיוחסות לנאשמים בפרט אישום זה.


סוף דבר:

נאשם 1 מורשע בעבירות לפי סעיפים: 499(א) (2) (שתי עבירות), 249 (שתי עבירות), 244 (שתי עבירות) ו- 415 לחוק.
נאשם 1 זכאי מעבירות לפי סעיפים 499 (א) (2), 249, 244, 415 לחוק.
נאשם 2 מורשע בעבירות לפי סעיפים: 499(א) (2) (שתי עבירות), 249 (שתי עבירות), 244 (שתי עבירות), 415 (שתי עבירות) לחוק.
נאשם 2 זכאי מעבירות לפי סעיפים 499 (א) (2), 249, 244 לחוק.



ניתנה היום 1 בספטמבר 2002 במעמד הצדדים.

דוד רוזן - שופט

תאריך:  02/09/2002   |   עודכן:  02/09/2002
דוד רוזן, שופט בית המשפט השלום (תל אביב)

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים
כלכלה/עסקים
משפט
עיתונות וברנזה
פלילים
כתבות מקודמות
אורנה שרוני
שמעון אייזנברג: "תביעות לאחר הפקעת קרקעות יכולות להניב פיצויים גבוהים"
כתיבת המומחים
איך ניתן למחוק רישום פלילי?
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
בי פטנט פתרונות מיוחדים
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט