שבת 04 דצמבר 2021  03:14
מקום 41 בקדימה

הבחירות הנוכחיות מתאפיינות במספר גבוה של מועמדים אלמונים לציבור הרחב. אחד מהללו מוכר לי היטב. מדובר באודי ברזלי, מקום 41 בקדימה ולשעבר מנהל מס רכוש. את מאבקי לביטול מס רכוש ניהלתי כנגדו וראוי שהציבור יהיה מודע להתנהלותו בענייני ציבור

▪  ▪  ▪
אודי ברזלי אולי אינו מוכר לציבור הרחב, אך מוכר היטב לכל העוסקים במקרקעין ובמיסים. באפריל 1996 האיש התמנה לסגן נציב מס הכנסה למיסוי מקרקעין או בכינוי המוכר יותר, מנהל מס רכוש ומס שבח. בכך החליף את דב שטאוב, שפרש לגימלאות לאחר כשלושים שנה שכיהן בתפקיד זה.

רצה הגורל ודרכינו הצטלבו. כחודשיים לפני שהתמנה, בפברואר 1996, ידידי יונה שגב ואנוכי הקמנו את עמותת נמר - נפגעי מס רכוש, ויצאנו למאבק ציבורי לבטל את המס ולהיאבק בעוולות הקשות של המנגנון. עיקר המאבק התנהל כשמולנו ניצב אודי ברזלי. כיריב, אתה לומד להכיר אדם, לעתים טוב יותר מאשר מכירים אותו ידידיו הקרובים.

הואיל ואדם זה מוצע על-ידי קדימה במקום 41 (שנחשב ריאלי בעת המינוי) לכהן בחבר כנסת ונציג ציבור, מן הראוי להביא לידיעת הציבור מיהו האדם שיהיה נציגם בכנסת, יחוקק עבורם חוקים, יעלה בשמם הצעות וישמש להם לפה בוועדות.

הואיל ומגעי אתו התנהלו בענייני מס רכוש, אפרט בהקדמה קצרה מה טיבו של המס ומה היו ליקוייו וכיצד ברזלי טיפל בעניין.

מס רכוש (ז"ל) התבטא בחיובים שנתיים של עשרות ומאות אלפי שקלים שהוטלו על בעלים לקרקעות פרטיות. הנימוק היה כביכול שהמס מהווה "גורם מדרבן" לבנות. בפועל התברר, ש- 95% מהקרקעות שחוייבו במס רכוש, היו כאלה שהשימוש בהן נאסר שלא באשמת הבעלים.

הסיבות לאיסורי הבנייה היו מגוונות ויצירתיות. למשל, המזבלה של עיריית נתניה הוקמה על קרקעות פרטיות, וכל אחד מהבעלים נדרש לשלם כעשרים אלף שקלים לשנה לחלקה, כ"גורם מדרבן". המס הוטל גם על קרקעות מתחת לקונוס האווירי של שדה דב, מתחת לקווי מתח גבוה, מעל צינורות אנרגיה ומים, לצידי כבישים ועוד.

כך מולכדו והתמוטטו כלכלית עשרות אלפי משפחות בישראל במשך שנים. ועדה ציבורית אישרה שמרבית הבעלים הם אנשים קשי יום ומהמעמד הבינוני והנמוך, בהם אלמנות יתומים וקשישים, שנקלעו שלא באשמתם למצוקה שלא תתואר, בגלל קרקעות חסרות שימוש שעברו במשפחה מדור לדור, לעתים עוד משנות העשרים של המאה הקודמת.

אך בעול המס לא היה די. מעבר לנטל הבלתי אפשרי, מס רכוש עוד ניפח את החיובים וסיפק לנישומים שומות מופרזות בשיטת מצליח, והעמיד את ציבור האזרחים בפני מציאות בלתי אפשרית.

שומות מס פיקטיוויות

בתחילת שנות ה- 90, נתפסו מספר פקחי חנייה בעירית תל אביב, כשהם רושמים דוחות חנייה למכוניות חולפות, בעודם יושבים בבית קפה. בעקבות הרעש שהתעורר, פוטרו הללו ממשרתם ונערך בירור לבטל את הדוחות הפיקטיביים ולהשיב את הכסף למי ששילמו. מסתבר, שלאופן הטיפול של עירית תל אביב בפרשה, אין כמעט אח ורע במשרדים ממשלתיים. לנו לא ידוע על מקרים שבהם המדינה פעלה נגד פקידים במס רכוש שעברו על החוק להונות את הציבור, גם כשהדברים הוכחו.

מס רכוש סיפק במשך שנים שומות פיקטיביות, בניגוד לחוק. טענה זו אושרה בדוח מבקרת המדינה 46, בדוח ועדת גבאי, בדוח מחקר אקדמי (אהוד מנירב) ובעדויות מרובות בוועדת הכספים. הטענה גם הוכחה משפטית. בג"צ - 7855/96 הסתיים בהודעת המדינה ששומות לשותפים בקרקע (מושע), יחושבו לפי אותו בסיס. בתביעה ייצוגית - תא1429/97, הדברים הוכחו ואושרו בפסק הדין, אך כמקובל בתביעות יצוגיות נוספות, המקרה לא אושר כייצוגי ונקבע שעל כל נישום לתבוע בנפרד.

כפי שהוכח בהליכים המשפטיים השונים, השיטה במס רכוש היתה גאונית להפליא, והסתמכה על שיתוף הפעולה של משרד המשפטים. לפי החוק, השומה השנתית נגזרת משווי הקרקע - 2.5% לבעלים פרטיים ו- 1.2% לקבלנים וסוחרים (עיוות מדהים, שייצר שני שווקים באותו שוק). ברור ששותפים לאותה חלקת קרקע, או בעלים לחלקות סמוכות בעלות שווי זהה, אמורים לקבל שומה לפי אותו בסיס שווי, אך בפועל הדבר לא היה כך.

באמצעות הסתרת מידע (בניגוד לחוק), הטעיות מכוונות, טיפול פגום בהשגות ואיומי עיקולים וקנסות, ניהלו במס רכוש מו"מ מתיש וקשוח עם כל נישום בנפרד וגבו כמיטב היכולת (הכל הוכח). מי ששילמו יותר היו החלשים וחסרי האמצעים והידע להתמודד עם התיחכום של מס רכוש. כמו כן נחשפה תופעה, בעיקר במיגזר הערבי, ולפיה חוייבו בעלים לקרקעות חקלאיות שהיו למעשה פטורות. מי שהגיש השגה, קיבל פטור. מי שלא הגיש, נותר חייב ופתחו כנגדו בהליכי גבייה.

במהלך התביעה הייצוגית, הומצא תצהיר מאת מעריך במס רכוש, ולפיו אם ועדת ערר - שהיא ערכאה שיפוטית - מקטינה את השומה לקרקע שעליה מספר שותפים, אזי לפי יעוץ משפטי שניתן לו, הוא לא חייב לתקן את השומות לכל השותפים בקרקע, אלא רק למי שפנה להגיש את הערר.

מי שפנו לוועדות ערר, נתקלו ב"שופטים" שהתמנו לפי המלצת מס רכוש ואף ייצגו את לקוחותיהם בפני הפקידים, ויתכן ששעה לפני או אחרי הדיון הם ישבו עם בעל הדין שלך לדון בתיקי לקוחותיהם. גם בעניין זה פנינו לבג"צ, ולבסוף המדינה אולצה - לאחר שהודיעה על סירובה לקיים את פסק הדין - למנות חברי ועדות ערר, כך שיימנעו ניגודי העניינים, ועשרות רבות מהם פוטרו.

מי שהרוויחו מכל המצב המתואר, ומי שהתנגדו נמרצות לביטול המס, היו בעיקר שמאי מקרקעין, עורכי-דין, רואי-חשבון ויועצי מס, פקידים במס הכנסה שצברו כוח אדיר (ואף שימשו כמאכערים לאחר פרישתם) וחברי ועדות ערר למס רכוש, שייצגו נישומים במס רכוש. לאוצר המדינה כמעט ולא נותרו הכנסות, כי מס רכוש הוכר כהוצאה בעת מכירת הנכס, והמנגנון להפעלתו דרש 450 עובדים בעשרה משרדים ברחבי הארץ, שלא להזכיר 100 חברי ועדות ערר שטיפלו בכ- 5,000 עררים בשנה.

מיליארד שקלים הוצאו במירמה

בשנת 96' החל המשבר הגדול והממושך ביותר בענף הנדל"ן, שנמשך למעשה עד היום. השוק פשוט התרסק, אלא ששומות מס רכוש, שנקבעות כביכול לפי שווי הקרקע לא קטנו. הערכתנו היא שבשלוש שנותיו האחרונות של המס 97', 98' ו- 99', היו השומות צריכות לקטון בממוצע ביותר מ- 30%, אלא שמס רכוש המשיך וגבה כמיליארד שקלים מדי שנה כאילו אין מיתון, ובמלים אחרות, בשלוש השנים האחרונות לחייו, מס רכוש הוציא להערכתנו במירמה מהציבור כמיליארד שקלים.

פניותינו התקיפות אל ברזלי לקבל הבהרות לא נענו. בנובמבר 97', פנתה עמותת נמר לבג"צ (6537/97) באמצעות עורך הדין גדיאל בלושטיין, להורות לאוצר להוציא שומות חדשות לשנת 1997 המשקפות את השווי האמיתי של הקרקע. ביום 7.4.98, התקיים דיון בעתירה. חשין שהיה השופט אמר באולם, בנוכחות ב"כ העמותה: "אינני יושב בבית המשפט העליון בכדי לדון בכל עוולות המדינה" ודחה את העתירה. בפסק הדין, לשמחתם של אנשי מס רכוש, הוא לא הורה להוציא שומות אמת ואף לא לקבוע נהלים תקינים, אלא הציע לנישומים שכל מי שמקבל שומת מס, שיפנה לוועדות ערר.

חשין ידע כמובן היטב שמדובר בוועדות ערר פגומות ונגועות בניגודי עניינים קיצוניים, כי דאגנו מראש לצרף לדיון עתירה כנגד המתרחש בהן, אך ממתי זוטות כאלה הפריעו לחשין?

שוב ושוב חשפנו כיצד מס רכוש פוגע בנישומים, ללא צידוק ומבלי שהובאו לידיעתם זכויותיהם (גם עובדה זו צויינה בדוח המבקר). במקרה מסויים, התערבה עמותת נמר ובאמצעות בג"צ מנעה ברגע האחרון מכירת קרקע של קשיש נכה, שמס רכוש כבר קיבל מבית המשפט רשות למכור.

נגד ברזלי ואחרים, שהיו לדעתנו מעורבים בהוצאת כספים באמצעות חיובים פיקטיביים, פגיעות בנישומים, דיווחים כוזבים ועוד, פניתי מספר פעמים בתלונות פליליות למשטרה. מטעמים ברורים, אתקשה במסגרת מאמר עיתונאי להרחיב את היריעה, אך פרטים נרחבים יותר, התכתבויות, בג"צ כנגד קידומו, קומוניקאטים שהופצו ברבים ועוד אפשר למצוא באתר האינטרנט שלי - [קישור].

שלוש הערות לסיום

א. בשלב כלשהו למדתי שבעת שמני מזוז כיהן כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה וכחבר במועצת בתי הדין המינהליים, כיהנה אחותו, ימימה מזוז, כיועצת משפטית במשרד האוצר, ואשתו אלינוער מזוז, המכהנת כיום כמשנה ליועץ משפטי למשטרה, כיהנה שם בתפקיד בכיר. כמובן שאיני מסוגל להצביע על מקרה קונקרטי שקשרים אלה נוצלו לרעה, אך אין זה מחובתי. כאשר במערכת, שאושר והוכח (!), שהיא מספקת לנישומיה חיובים פיקטיביים, מכהנים יועצים משפטיים בעלי קירבה משפחתית כה ברורה, חובת ההוכחה לתום הלב חלה עליהם.

ב. הפגיעה בזכויות הנישומים נמשכת גם בימים אלה. לפני מספר שבועות, התלוננתי על זאב פורת, סמנכ"ל לגבייה ברשות המיסים, שהוא פועל למכור קרקעות של חייבים בניגוד לאמור במסמכים שהצגתי בפניו וביניהם פסק דין של בג"צ, הודעות שר האוצר, החוק, הוראות ביצוע ועוד. פרקליט המדינה הפנה את תלונתי ביום 29.1.06 לתגובה אל היועץ המשפטי של רשות המיסים. תשובה טרם הגיעה עד היום (כל ההתכתבות אצלי באתר).

ג. יש לי ידידים לא מעטים גם בין תומכי "קדימה" וגם בין מועמדיה לכנסת. אבקש להבהיר מפורשות, שמאמרי זה לא נועד לפגוע במאמציהם. מצד שני, ברצוני להמליץ לידידי אלה, לחשוב היטב אם ראוי לציבור, לסיעתם ולהם, להמשיך ולהסתופף באותה אכסניה עם אדם כאודי ברזלי, שכן על-פי הסקרים ועל-פי מיקומו ברשימה, קיימת האפשרות המזעזעת, שאדם זה יתמנה בעתיד לכנסת אם מספר חברים יפרדו מהסיעה מסיבות שונות.

הכותב הוא מהנדס תעשיה וניהול, יו"ר נפגעי מס רכוש, לוביסט ויועץ לניהול מאבקים ציבוריים.
תאריך:  20/03/2006   |   עודכן:  20/03/2006
שבתאי עזריאל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
Nfc מדווח היום על התוכנית לבנית פרויקט המגורים היוקרתי באשדוד, מגדל בן 30 קומות, 108 דירות יוקרה, כולל פנטהאוזים, במרכז העיר, תוך ניצול ההתעוררות הנוכחית בשוק הדירות.
20/03/2006  |  אלעזר לוין   |   מאמרים
מני מזוז מתפקד כאיש פוליטי ולא כיועץ משפטי שצריך לשמור באדיקות וקפדנות על איזון ועל כפיפות מוחלטת להוראות החוק.
20/03/2006  |  אדי מלכא  |   מאמרים
הפלשתינים רצחו שר בישראל. הרוצחים מוצאים מקלט בכלא-נופשון על-פי הסכם הכולל את ישראל, הרשות הפלשתינית, הבריטים והאמריקנים. רוצחים נוספים שמצאו מקלט במוקטעה של ערפאת זוכים לאותו יחס.
19/03/2006  |  מיכל גולן  |   מאמרים
"עד המדינה" יוני אלזם, שאמור היה להעיד במשפטו של החשוד ברצח שמעון זריהן, נמצא מת בתאו מהרעלת "ציאניד, ערב עלייתו לדוכן העדים. מבחינה משפטית, יש חשיבות ומשקל רב לעובדה, אם היתה כאן התאבדות מרצון, חיסול באמצעות רעל, או שאילצו אותו להתאבד עקב איומים ישירים עליו או על משפחתו. שהרי אם הוא הורעל או אולץ לשתות את הרעל, עדותו במשטרה כשירה להגשה לבית משפט, אם לא ניתן להוכיח רצח, העדות פסולה. בכל מקרה, הביצוע הוא של הפשע המאורגן.
19/03/2006  |  עו"ד אברהם פכטר  |   מאמרים
יואב יצחק הוא עיתונאי אוטופי, השייך לתיאוריה, לא לפרקטיקה. הבדיחה הידועה מספרת על אב המסב לשולחן עם ביתו ורעייתו. שואל הוא את אישתו: "אם השכן מציע לך אלף דולר האם תהיי מוכנה לשכב איתו?", "מה פתאום!" עונה האישה. "ואם יציע חמשת אלפים דולר?" מקשה הבעל? "או, סכום כזה יכול לפתור לנו הרבה בעיות במשפחה, ואחרי מקלחת אפשר לשכוח את השכן". כן!" עונה האישה. "ואת?" שואל האב את ביתו. "בחיים לא. לא אלף ולא חמשת אלפים! הוא ממש דוחה השכן הזה" עונה הבת. "ואם יציע חמישים אלף דולר?!?" והבת נשברת ועונה: "זה כבר סכום שאי אפשר לסרב לו".
19/03/2006  |  אריק באך  |   מאמרים