שבת 04 דצמבר 2021  04:26
האסון השיפוטי של האזרח

אזרח החולק על החלטת פקיד, לא פונה אל "בית משפט" אלא אל "ועדת-ערר" ערכאה שיפוטית זו היא אדירת ממדים, אבל, אופס...איש לא יודע אילו ועדות ערר פועלות בישראל ומיהם אלפי השופטים המכהנים בהן תופסים!? לפני שנה שילמתי אגרה לקבלת מידע, וטרם קיבלתי תמורה תחקיר

▪  ▪  ▪
ביום 24.5.07, פורסם כי בסקר בינלאומי נמצא ש- 37% מהציבור בישראל סוברים כי מערכת המשפט הישראלית מושחתת ו- 24% סוברים שיש לשחד גורם כלשהו במערכת המשפט על-מנת לזכות במשפט הוגן. היו מי שתמהו, ואפילו "נדהמו". אולם מי שיעיין בתחקיר שערכתי עלול לתמוה כיצד יש עדיין תמימים במספרים כה גבוהים? השופטים ברק וביניש קיבלו התראה על העומד להתרחש, כבר בשנת 99', אך העובדה היא שבין "כבוד המשפט" ו"כבוד החברים", הם העדיפו את החברים.

ועדות-ערר הן בתי משפט לכל דבר

ועדת-ערר הינה בית משפט, שאליו פונה אזרח החולק על החלטת פקיד. יש ועדות-ערר למיסים, רשיונות, הקצאות...אולי מאות סוגים, מי יודע? תעלומה!

ועדות-הערר מתחלקות לשני סוגים. 17 מהן מוגדרות כ"בתי-דין מינהליים" ומסתופפות תחת "חוק בתי-דין מינהליים" (ועדות-ערר למס-רכוש, מע"מ, מים, אימוץ ילדים ועוד). כל היתר, כגון ועדת-ערר לארנונה, הן פשוט "ועדות-ערר", שמעמדן נקבע בחוקים הרלוונטיים, אך לא ברור בדיוק באילו מסגרות הן פועלות ומי מפקח על פעילותן.

יש לי "היסטוריה" עם הנושא. עמותת נפגעי מס רכוש (נמר) שבראשה עמדתי, ניהלה בעבר שש עתירות נגד המתרחש בוועדות הערר למס רכוש. בעקבות הגילויים החמורים, נקבעו קריטריונים חדשים למינוי השופטים שבהן, ועשרות מהם פוטרו.

במהלך העתירות התברר שאין כל מידע במשרד המשפטים על המתרחש בוועדות-הערר בישראל. בעקבות זאת, הוחל בסוף 98' בעריכת סקר לגיבוש תשתית נתונים.

לפני שנה בדיוק, ביוני 2006, פניתי אל עו"ד יעל קוטיק, הממונה על חוק חופש המידע במשרד המשפטים. ביקשתי לברר אלו ועדות-ערר פועלות בישראל, לאלו עניינים, מתוקף אלו חוקים, מיהם החברים המכהנים בהן, כיצד התמנו ועוד. עד היום לא קיבלתי כל תשובות, כי פשוט אין.

ומסקנה לסיום: האזרח החולק על החלטת הרשות המבצעת, מופנה לבית משפט הנשלט על-ידי אותה רשות שכנגדה הוא טוען, ומגלה ששופטיו פועלים שם כמאכערים (למען הזהירות יאמר, שלא כולם). לאחר מכן, האחראים לכך "נדהמים" כשמסתבר להם שהציבור מאמין שצריך שוחד כדי לנהל הליך משפטי באופן סביר. הם גם לא נוטלים על עצמם את האחריות, אלא מאשימים שקריסת האימון הציבורי במערכות השלטוניות ובמערכת המשפט היא תוצאה של קמפיין שמנהלים עבריינים ופוליטיקאים.

מבחינת האזרח, המצב הקיים הוא אסון שיפוטי.

לתחקיר המלא באתר הכותב

תאריך:  24/06/2007   |   עודכן:  24/06/2007
שבתאי עזריאל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מזה שנים שאנו מכירים וידוע לך כי אינני פוליטיקאי או עסקן. לא בלשכה ולא בשום מוסד אחר. אני מהרומנטיקנים של המקצוע, מאלה המאמינים בניהול תיקים, בעקרונות, בתורת המשפט כמקצוע כירורגי, ובצדק כעיקרון-על.
24/06/2007  |  עו"ד אבי אודיז  |   מאמרים
תבוסת מנגנוני הביטחון של הרשות הפלשתינית המאוישים על-ידי הפתח, מידי כוחות הזרוע הצבאית של החמאס, האיצה שינוי ביחסי הכוחות בזירה הפלשתינית שראשיתו בימי התקוממות הראשונה בשטחים. הנהגת החמאס, שנוסדה אז על בסיס התשתית החברתית והחינוכית שטופחה לאורך שנים ברצועה על-ידי 'האחים המוסלמים', הכריזה עם הקמתה על כוונה להוות אלטרנטיבה להנהגה המסורתית של התנועה הלאומית הפלשתינית. הפתח נהנית עדיין מתמיכה עממית ברחובות עזה. בגדה המערבית נשענת התנועה גם על יתרון צבאי ביחס לכוחות המזוהים עם הזרם האיסלאמי. ואולם, השתלטות החמאס על הרצועה, לאחר חודשים של קרבות רחוב בין אנשיה לבין אנשי הפתח ובהמשך לניצחונה בבחירות 2006 למועצה המחוקקת, מהווה התפתחות שאולי תקרב את התנועה למימוש חזונה.
24/06/2007  |  ענת קורץ  |   מאמרים
בשבוע שעבר, לאחר ששלחתי 36 מאמרים במשך חודשים רבים, הצלחתי לשוחח עם עורך מדור הדעות של העיתון הנכבד. למען האמת, הייתה זו משימה לא קלה כי האדון הנכבד לא משוחח עם הדיוטות. שלח מייל, נשמע קולה הערב אך הבלתי סובלני של עובדת בדסק. התעקשתי והסברתי לה שזו בדיוק הסיבה לפנייתי אליה, כי הרי ברוב מוחלט של המקרים לא קיבלתי אפילו תשובה. לא עזרו תחנוני וכל הכישורים הרטוריים שלי. העובדת עמדה על דעתה, אפילו נזפה בי. כנוע, בוש ונכלם, נשארתי המום כשאר שמעתי את הצליל המבשר שהשיחה הסתיימה.
24/06/2007  |  ד"ר צ'לו רוזנברג  |   מאמרים
בבורסת מניות הנפט מכירים את האמרה כי בישראל לא מוצאים נפט. בישראל מוצאים רק סימני נפט. מציאת סימני הנפט מביאה להעלאת ערכן של מניות מסוימות, ויש מי שמפיק מכך רווח גם ללא מציאת נפט אמיתי. באותו אופן פועלת בורסת סימני השלום. יש מי שמניותיו עולות, או בעצם ניצלות מהתרסקות כתוצאה מהעיסוק בסימני השלום. ממש כשם שאין צורך שיפרוץ נפט, כך אין צורך שיפרוץ שלום. העיסוק בשאיפה לשלום, ב"התקדמות" לשלום, בדיונים על השלום וכך הלאה מספיקים בהחלט, כאשר המטרה אינה הבאת שלום אמיתי, אלא קידום המניות.
24/06/2007  |  קובי לירז  |   מאמרים
נראה כי התקריות בעזה מדאיגות את העולם הערבי לא פחות ממה שהן מדאיגות את ישראל. התחזקות החמאס והשתלטותו על הרצועה מהווה עוד מעוז של דמשק וטהרן לייצור טרור איסלאמי שיעי, ולערעור היציבות של הנהנים מאוצרות הנפט הערבי בחצי האי ערב המבולבל.
24/06/2007  |  מנדי ספדי  |   מאמרים