יום שישי 23 אפריל 2021  06:34
דין ללא עינוי

▪  ▪  ▪
בעת הקראת גזר הדין במשפטו של סמנכ"ל "גמולות" לשעבר, אלון צברי, שהורשע בהרצת מניות, קבלת שוחד ומעשי מרמה, ונדון לשמונה שנות מאסר - מהן שנתיים בפועל, התייחס השופט עודד מורדיק לבעית התארכותו של המשפט.

השופט קבע, כי תקופת המשפט הארוכה שנמשכה חצי תריסר שנים, קשה לנאשם ולמשפחתו. אבל המשקל שיש לתת לנסיבה זו בגזר הדין נמוך מאוד.

זמן קצר קודם לכן ירד המסך בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בתום 15 שנים על משפטם הממושך של כמה יזמים ואנשי עסקים. אנשי הקבוצה הואשמו בשיתוף פעולה ביניהם, בהתחמקות מתשלומי מס בפרויקט יוקרתי מקומי הידוע כמתחם בזל.

השופטים התייחסו בגזר הדין, בין השאר, לפרק הזמן הממושך שבו מתנהלים משפטיהם של בעלי צווארון לבן, שמסתכמים לעיתים בשתי ספרות וקבעו שתופעה זו צריכה להפסק.

הערה זו שופכת חושך על תופעה משפטית מוכרת, שממנה נהנים לרוב בעלי האלף במדינה, ואישי ציבור שמחוברים אליהם באורח גלוי או סמוי.

בדרך כלל מצליחים רובם להתחמק ממימוש העונשים הקבועים בסעיפי החוק בעזרת כופר (במקרה כזה שמם הלא-טוב לא מתפרסם ברבים), עסקות טיעון, ביטול הליכים משפטיים וכיו"ב. אלה שלא מצליחים לקבל "שחרור מוקדם", נוקטים לרוב בשיטות מוכרות של סחבת ממושכת. פרקליטיהם המלומדים טוענים למחלות אמיתיות ומדומות, נסיעות דחופות לחו"ל, וכמובן פעילות עסקית למען המדינה.

בגלל העומס הרב המוטל על בתי המשפט, בעיקר אצל השופטים העוסקים בתיקים כלכליים, כל דחייה בדיון משפטי ביזמת בא-כוחו של הנאשם, הנה לכמה חודשים. לדחיות חוזרות ונשנות יש תועלת רבה לנאשמים, בעיקר כאשר מדובר בזיכרון של עדים ובטיפול בראיות.

מסתבר שהנושא הכספי הכרוך בהתארכותם של הדיונים המשפטיים לא מדיר את עיניהם של הנאשמים המועדפים האלה.

אישי הציבור שביניהם מקבלים בדרך כלל מימון מהקופה הציבורית למימון הגנה המשפטית שלהם, שנעשית לעבור ע"י פרקליט יקר. הנאשמים הכבדים האחרים יכולים להרשות לעצמם לספוג ללא קושי הוצאה כספית גדולה כתמורה לתרגילים המשפטיים המבריקים.

כאשר מגיעה בשעה טובה ולא מוצלחת הקראת הדין, יש הנחת עינוי. יש בישראל שופטים לא מעטים שהם רחמנים בני רחמנים. הגיע הזמן שנפסיק להשתתף בסבלם של מעוני הדין הנבחרים שעוסקים למעשה בשיהוי דין מכוון.

גזר הדין של השופט מודריק הוא צעד נכון בכיוון הנכון. יש להמשיך בהתייחסות זו גם כלפי אנשי ציבור ואילי הון. צריך להיות דין שווה לכל אלה שמושכים דיונים משפטים ורוצים ליהנות מכך.

תאריך:  18/04/2003   |   עודכן:  18/04/2003
אריה אבנרי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
תגיות מי ומי בפרשה
 אריה אבנרי / Arie Avneri 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
הקרב העיקש סביב אי מינויה של פרופ' נילי כהן, מאוניברסיטת ת"א, לשופטת בית המשפט העליון - גרר את נשיא בית המשפט העליון פרופ' ברק לסערה ציבורית לא קטנה.
16/04/2003  |  עו"ד אברהם פכטר   |   מאמרים
הסיפור המזעזע שקראתי בעיתון ידיעות אחרונות על "קבלני פיטורים" הוא זה שבסופו של דבר גרם לי לכתוב מאמר זה. לא רק בגלל גועל הנפש מהיחס לאנשים אלא מעצם העובדה שדרך פיטוריהם של המורים ממחישה בצורה ברורה את הצורך הדחוף של חברתנו בבעלי מקצוע זה.
16/04/2003  |  אילן יוגב  |   מאמרים
בראיון שנתן ראש הממשלה לארי שביט ב'הארץ' אתמול ובראיון שאמור להתפרסם מחר ב'מעריב', מדבר ראש הממשלה על וויתורים כואבים לפלשתינים אם.. ואם… ואם. אם הם ילחמו בטרור באופן יעיל, אם הם יוותרו על זכות השיבה ואם הם יהיו קצת יותר דמוקרטים.
16/04/2003  |  דני רשף  |   מאמרים
אני לא אפתח את הרשימה הזאת בשאלה המתבקשת: היכן הנשים בהגדה? אני יודעת איפה הן, הן אופות מצות ברוח החולית הדוקרת של המדבר, משמשות את גבריהן כדי שיהיה מי שיגיע לקצה הטיול במדבר ויישב את הארץ המובטחת, הן יולדות בכאבים ונקברות בחולות, הן מוטיב האגדה שמאייר את הסיפור הלא ממשי הזה של משה בתיבה (העובדה שעשו ממנו מאכל שמנוני ומבחיל של בצק עם נקניקיה, היא האירוניה של החיים, אגב), הן מוסיפות דמעות ודרמה למכת הבכורות ומוזילות בנוכחותן הנעלמת את האפקט האכזרי והמבחיל של הרג בגלל הבדלים רעיוניים.
16/04/2003  |  חנה בית הלחמי  |   מאמרים
נטייתו של אריאל שרון לאמץ את "חזון בוש" ו"מפת הדרכים" - שניהם שמות קוד למדינה פלשתינית, כלומר להיפך הגמור משלום - יחד עם פסטיבל קבלת הפנים ל"ראש הממשלה" של רשות הטרור הפלשתינית, ויחד עם הפינוי האכזרי של גבעה 26 בקריית ארבע - כל אלה חייבים להדליק נורה אדומה אצל כל מי שמדינת ישראל בכלל ועתיד ההתיישבות בפרט יקרים ללבו.
16/04/2003  |  ד"ר רון בריימן  |   מאמרים