שבת 04 דצמבר 2021  04:27
תביעת לשון הרע ביהמ"ש השלום בירושלים
(ת"א 3165/02) נגד ד"ר שמשון שושני
   רשימות קודמות
  עתירת יו"ר הכנסת בדימוס, דן תיכון כנגד פרקליטת המדינה עדנה ארבל
  השופטת דורנר עמדה בזמנים
  אובדן הביטחון הישראלי
  איווט נפל בפח

עמותת "במות - מרכז ללימודי תרבות וחברה" ופריד אברהם-פריצי נגד הסוכנות היהודית וד"ר שמשון שושני

▪  ▪  ▪

1.

בבית משפט השלום בירושלים ת.א. 3165/02


בעניין שבין:


1. עמותת "במות" - מרכז ללימודי תרבות וחברה
מס' עמותה 580146462

2. אברהם פריד (פריצי)


שניהם ע"י ב"כ עוה"ד יעקב רובין ו/או ברוך רובין ו/או אריאל רובין מרח' קרן היסוד 25 ירושלים 94188
טל: 02-6223255 פקס: 02-67223266
התובעים


נגד -


1. שמשון שושני
רח' השופטים 7, נווה אמירים הרצליה

2. הסוכנות היהודית לארץ ישראל
ת.ד. 92 ירושלים, 91000
הנתבעים
ביחד ולחוד


מהות התביעה: לשון הרע ופגיעה בפרטיות
סכום התביעה: 1,500,000


כתב תביעה

1. התובעת מס' 1 הנה עמותה אשר עסקה במשך שנים רבות, בפעילויות חברה, תרבות ומדעים שנועדו להרחבת השכלה ודעת בקרב בציבור. שמה של התובעת יצא ברחבי הארץ והעולם והיא שימשה כאחד הגופים המובילים בפיתוח לימודי מדעים במסגרות לא פורמליות. התובעת מס' 1 הייתה זכאית לתמיכה כספית ממשרד החינוך.

2. התובע מס' 2 הנו יו"ר עמותת "במות" להלן: "התובע"). התובע הינו אדם פעיל ומוכר בחוגים חברתיים, כלכליים - עיסקיים וחינוכיים בישראל. בין שאר עיסוקיו משמש התובע כמרצה בצה"ל, כיועץ כלכלי לחברות שונות, כיועץ תקשורת, כייזם עיסקי וככותב מאמרים בתקשורת. בעיסוקיו האחרונים כיהן גם כמנהל היחידה ללימודי המשך של הטכניון ושל מוסד הטכניון למו"פ. התובע בעברו היה עובד ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית לארץ ישראל.

3. הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע") כיהן בעבר מנכ"ל משרד החינוך ובעת שליחת המכתב אשר יפורט להלן כמנכ"ל הסוכנות היהודית לארץ ישראל (להלן: "הסוכנות היהודית").

4. הנתבעת מס' 2 (להלן: "הנתבעת") היא הסוכנות היהודית לארץ ישראל.

5. במהלך שנת 2001 גילה התובע מס' 2 כי ב - 19.5.97, או בסמוך לכך, כתב הנתבע מכתב למר בן ציון דל אשר כיהן באותה תקופה כמנכ"ל משרד החינוך. במכתבו מיחס הנתבע לתובע ולעמותת "במות" מעשי שחיתות, מעשים פליליים, ניצול לרעה של כספי ממשלה, מנהל לא תקין ואיומים על עובדי משרד החינוך. במכתבו האמור תבע הנתבע ממר דל כי יבצע בדיקות שונות בגין פעילותה של עמותת "במות" ועד לתוצאות הבדיקה לנקוט באמצעים מיידים נגד תובעת מס' 1 ואף לשקול את הפסקת התמיכה הכספית לתובעת מס' 1. יודגש כי עוד קודם לכתיבת מכתבו הביע נתבע מס' 1 את רצונו וכוונותיו לפגוע בעמותה וביו"ר שלה.

רצ"ב מכתבו של הנתבע כחלק בלתי נפרד מכתב התביעה ומסומן באות א'.

6. בעת כתיבת מכתבו כיהן הנתבע כמנכ"ל הסוכנות היהודית, מכתבו הנ"ל של הנתבע למר דל נכתב על נייר מכתבים רשמי של הסוכנות היהודית .

7. במכתבו זה הוציא הנתבע על התובעים לשון הרע כמשמעותו בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965 (להלן: "החוק") ואף ייחס לנתבעים מעשים שהם בחזקת מעשים פליליים כפי שיפורט להלן:

א. במכתבו מייחס הנתבע לתובעים מעשי שחיתות דבר הפוגע במשרתו ובמשלח ידו. המכתב מכיל קביעות עובדתיות וחשדות חמורים, הנתבע טוען במכתבו כי הוא מבסס את חשדותיו על "מקור מהמן" ובכך מציג כאילו הדברים במכתבו הינם בדוקים ונכונים, כאשר מכתב כזה נכתב מטעמו ובשמו של אדם המכהן כמנכ"ל הסוכנות היהודית (המצויה בקשרי עבודה הדוקים עם משרד החינוך), הדברים מקבלים משנה תוקף, משקל וחשיבות, והשפעתם על מקבלי המכתב רבה.

ב. במכתבו משמיץ הנתבע את התובעים ומייחס להם בין היתר:

א. הפעלת חוקרים פרטיים נגד אנשי משרד החינוך.
ב. מתן טובת הנאה אישית לאנשי משרד החינוך בתמורה להעברת אינפורמציה.
ג. שימוש לרעה בכספי התמיכה שעמותת "במות" קיבלה ממשרד החינוך.
ד. רכישת נדל"ן מכספי העמותה (שהם כספי ציבור)
ה. אי דיווח על הכנסות
ו. אי דיווח על שכר היו"ר
ז. ניהול מתקפה ושימוש באיומים מוסווים כנגד אנשי משרד החינוך במטרה למנוע מהם ביצוע עבודתם.
ח. ביצוע מעשים ופעולות בכספי העמותה ללא אישור הנהלתה.

8. הוצאת לשון הרע נגד התובעים ע"י הנתבע מתחזקת לאור צורתו של המכתב כמפורט להלן:

א. מכתבו של הנתבע לא רק שנעשה על גבי נייר רשמי של הסוכנות היהודית ובציון תפקידו של הכותב כמנהל הכללי שלה בכותרת המכתב, דבר הנותן משנה תוקף לאמור במכתב אלא גם מופנה לעוד חמישה אנשים שונים מלבד מר דל.

ב. מכתבו של הנתבע על גבי נייר רשמי של הסוכנות היהודית מרמז כאילו הסוכנות היהודית שותפה לתלונות החמורות נגד התובעים.

9. עוד בטרם תוגש התביעה פנה ב"כ התובעים, אל הנתבעים ונתן להם הזדמנות לפרסם התנצלות בגין כל הדברים אשר ייחסו הנתבעים לתובעים במכתבו של נתבע מס' 1. רצ"ב מכתביו של ב"כ התובע לנתבעים כחלק בלתי נפרד מכתב התביעה ומסומן באות ב'.

10. הנתבע מס' 1 השיב לב"כ התובעים, כי יבדוק את הדבר ויתן תשובה בהקדם, חלף תשובתו של הנתבע באה זו ע"י עו"ד אורית קוטב ס' בכיר לפרקליט מחוז ירושלים, דבר התמוה מאוד בהתחשב בעובדה כי בעת כתיבת מכתבו לא היה הנתבע עובד מדינה. במכתבה דחתה עו"ד קוטב את דרישת התובעים לפרסום התנצלות. הנתבעת מס' 2 לעומת זאת, ענתה לב"כ התובעים כי הנושא בבדיקה אך תשובה מהותית לא הגיעה עד ליום הגשת התביעה.

רצ"ב מכתבו של הנתבע מס' 1, מכתבה של עו"ד קוטב ומכתבה של נתבעת מס' 2 כחלק בלתי נפרד מכתב התביעה ומסומנים באותיות ג', ד' ו ה'.

11. התובעים יטענו כי עצם כתיבתו של המכתב על גבי נייר רשמי של הסוכנות היהודית למנכ"ל משרד החינוך והפנייתו לחמישה אנשים נוספים אשר שלושה מביניהם הינם חברים בכירים בועדת התמיכות של משרד החינוך שמתפקידה לקבוע ולקצוב את סכום הכסף שהתובעת מס' 1 אמורה לקבל כתמיכה מהווה פגיעה קשה בשמם הטוב של התובעים, במוניטין שלהם, באמינותם ובפעילותם הציבורית ויש במכתב זה בכדי להשפיע על חברי ועדת התמיכות ולהניעם להתייחס לתובעת מס' 1 בחשד ובאי אמון וכן לגרום להם שלא לתת לה תמיכות ו/או לעכב את העברת התמיכות. תובע מס' 2 יוסיף ויטען כי יש לו יסוד סביר להניח כי כתוצאה משליחת המכתב נפתחה נגדו חקירת משטרה אשר לא העלתה דבר ביחס לחשדות שהעלה נתבע מס' 1 במכתבו ותיק המשטרה נסגר מחוסר ראיות.

12. התובעת מס' 1 תטען כי כתוצאה משליחת המכתב עצר משרד החינוך את כספי התמיכה שהיו מגיעים לה. עצירת התמיכה נעשתה ללא מתן הסבר דבר שאילץ את תובעת מס' 1 להגיש עתירות לבית המשפט הגבוה לצדק. אי העברת כספי התמיכה גרם לשיתוק פעולתה של תובעת מס' 1, התובעת נכנסה לגירעונות, לא יכלה לשלם חשבונות, פיטרה עובדים ופעילותה קרסה.

13. התובעת מס' 1 תטען כי שליחת המכתב למנכ"ל משרד החינוך והפנייתו לאנשים נוספים מהווה פגיעה קשה בעמותת "במות" בשמה, בפעילותה וביכולתה לקבלת תמיכה והקצבות ממשרד החינוך.

14. כתוצאה משליחת המכתב נגרם לתובעת מס' 1 נזק לשמה הטוב, למוניטין שלה ולפעילותה בסכום עתק, אך לצורכי האגרה בלבד מעמידה התובעת מס' 1 את סכום תביעתה על 1,000,000 ש"ח.

15. כתוצאה משליחת המכתב נגרם לתובע מס' 2 נזק רב ביותר לשמו הטוב, למוניטין שלו, לפעילותו הציבורית, בתחום עבודתו וכתוצאה מהפסקת התמיכה לתובעת מס' 1 שילם התובע מס' 2 חלק מהכספים מכיסו הפרטי וכספים לא הוחזרו לו, נזק המוערך על ידו לצורכי אגרה בלבד בסך 500,000 ש"ח.

16. בית המשפט הנכבד מתבקש לצוות על הנתבעים לשלוח לכל המכותבים אשר אליהם הופנה מכתבו של הנתבע מכתב לפיו חוזרים בהם הנתבעים מכל האמור במכתב, מתחרטים על תוכנו ומתנצלים בפני התובעים (להלן: "מכתב ההתנצלות"). וכן להורות לנתבעים לפרסם מודעת התנצלות בעיתונים היומיים שכן מכתבו של הנתבע מס' 1 התגלגל לידיעת אנשים נוספים אשר התובעים אינם יכולים להעירך את מספרם המדויק.

17. התובע מספר 2 יוסיף ויטען כי בעצם שליחת המכתב פגעו הנתבעים בפרטיותו כאמור בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א - 1981 כמפורט להלן:

המכתב כולל עניינים הקשורים למקום מגוריו הפרטיים של תובע מס' 2.

המכתב כולל עניינים הקשורים לשכרו של תובע מס' 2.


18. לבית המשפט הנכבד יש סמכות עניינית ומקומית לדון בתביעה.

אשר על כן מתבקש כב' בית המשפט לקבל את התביעה במלואה ולחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלוח את "מכתב ההתנצלות" וכמו כן לפרסם מודעת התנצלות בעיתונות היומית. כן יתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת מס' 1 סך של 1,000,000 ש"ח ולתובע מס' 2 סך של 500,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין עד ליום התשלום ובתוספת שכר טרחת עו"ד, הוצאות משפט, בצירוף הפרשי הצמדה ריבית ומע"מ כדין.



ירושלים: ________ ___________
יעקב רובין, עו"ד
ב"כ התובעים

תאריך:  06/03/2002   |   עודכן:  06/03/2002
פריד אברהם-פריצי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת