יום שני 29 נובמבר 2021  11:02
הפרדת רשויות או הפרשת רשויות?
 שמות קשורים
  אליקים רובינשטיין
  עוזי לנדאו
  משטרה
  פרקליטות
  חקירות

האם למשטרת ישראל סמכות או הרשאה בחוק הישראלי להמליץ בתיק חקירה בפני התביעה על העמדה לדין? מי באמת צודק בעימות המתוקשר והעקרוני שבין השר לביטחון פנים הד"ר עוזי לנדאו לבין המפכ"ל אהרונישקי, כאשר היועץ המשפטי לממשלה מהסס במי "לתמוך" - ועדיין צופה במאבק - מן הצד?

▪  ▪  ▪
השאלה המשפטית הניצבת לפנינו אינה אלא זו: האם על-פי החוק הנוהג במדינת ישראל, מוסמכת או מורשית משטרת ישראל להמליץ בפני התביעה הכללית המלצותיה להעמיד לדין אזרח אשר נמצא חשוד בפלילים - או שמא עליה להעביר את תיק החקירה על סיכומו, ללא המלצה, לידי התביעה - וליתן לאחרונה להחליט את החלטותיה - באופן חופשי, ללא משוא פנים וללא פניות?.

עוד לפני שנדון בסוגיה המשפטית הפשוטה אשר לפנינו נאמר רק, כי בכל מקרה, ועל כך אין חולק, הדעת אינה סובלת כי המשטרה תדליף את המלצותיה לתקשורת, עוד בטרם יקבל החשוד את החלטת/המלצת המשטרה בעניינו. אמור מעתה: עוד בטרם ניתחתי את הסוגיה המשפטית אשר לפנינו, הוכחנו כבר בריישא, כי המשטרה עצמה נהגה בניגוד חמור לחוק, בהתנהגותה, בכך שהדליפה את המלצותיה לתקשורת, המלצות בעניין העמדתם לדין של מעורבי העמותות בפרשת אהוד ברק.

אמור מעתה: באה משטרת ישראל ומדליפה בכוונת מכוון ובזדון את המלצותיה לתקשורת, ולא בפעם הראשונה, מעשה פלילי בפני עצמו, בניגוד חמור לחוק העונשין, ונאבקת כרגע על עמדותיה, "על-פי חוק" ללמד על צביעות לשמה, היתממות, העדר דוגמא אישית וכיוצא כגון דא. הדלפות המשטרה לתקשורת, הינן מעשה יום יום, דרך קבע, כאילו נעשה הדבר כ"קרדום לחפור בו".

לא זו אף זו: שכחה ככל הנראה, משטרת ישראל, כי לפני עשר שנים בדיוק נפל דבר בישראל.

לפני עשר שנים בדיוק, בשנת 1992, "נולד" אצלנו חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. חוק יסוד זה כונה על-ידי הנשיא, נשיא בית המשפט העליון, הפרופ' אהרן ברק כ:"מהפיכה חוקתית".

"מהפיכה" אמר הוא, כתב, חזר ושינן, במאות מאמרים, ספרים ופסקי דין, ולא אמר, חלילה, "הפיכה". והנה, באה משטרת ישראל, ובניגוד חמור לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, מדליפה בהבל פה - בכוונת מכוון - בזדון - את המלצותיה בפני התקשורת, בעוד שלא מצאה אל צריך, אל נכון, אל צודק, אל הוגן, אל ראוי, להודיע קודם לכל - את הידיעה המצערת - דווקא לנשוא החשדות, לאדם גופו. למה הדבר דומה? לאותו "צבר" ישראלי - אשר "גמר" את החקירה - ו"רץ לספר לחבר'ה"... .

אליבא דשיטת המשטרה - שיטה נפסדת, פסולה ובעיקר בלתי חוקתית, יתכבד החשוד וישמע את ההמלצה בעניינו - ברדיו, בטלויזיה, מעל דפי העיתון.

והנה, עוצם היועץ המשפטי לממשלה את עיניו, פעם אחר פעם, ומניח/מאפשר/מעודד את המשטרה להדליף לתקשורת. מקום בו קמה חובה על היועץ המשפטי לממשלה לעשות מעשה ולהורות את מח"ש לחקור את מקור ההדלפה, מבכר היועץ המשפטי לממשלה להתכנס בתוך עצמו, לעצום עיניו, לטמון ראשו בחול, "מדיניות בת היענה" ובכך פגוע הוא ופוגם במוסד אשר בראשו הוא עומד. למצער, נדמה כי בחלוף 10 שנים, שכח גם היועץ המשפטי לממשלה כי נפל דבר בישראל, ו"נולד", כאמור" חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - חוק יסוד חוקתי על חוקי - כדבר נשיא בית המשפט העליון.

וכעת, נפנה את הקורא, לחוק סדר הדין הפלילי באשר לתשובה על ה"פלוגתא" אשר נפערה בין לנדאו לאהרונישקי.

חוק סדר הדין הפלילי, פרק ד', "הליכים שלפני משפט", סימן א' תלונה, חקירה והעמדה לדין" אומר בסעיף 60 כהאי לישנא:

"60. העברת חומר חקירה לתובע - חומר שהושג בחקירה תעבירו המשטרה לפרקליט המחוז/לתובע המוסמך לנהל את החקירה".

ואילו סעיף 62 מלמדנו כאי לישנא:

"62. העמדה לדין וסגירת תיק - (א) - ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שאין במשפט עניין לציבור...".

הבה ננתח את האמור בחוק:

1. "חומר שהושג בחקירה" - ללמד על חומר ראיות או מזכרים תוצאי החקירה - ולכל בר בי רב ברור כי "המלצות משטרה" לא "הושגו בחקירה"...;

2. "ראה תובע" לאמור - לא היחידה החוקרת "ראתה" אלא התובע שאמור לקבל את תיק החקירה הוא הוא האמור "לראות" האם יש דיות בחומר הראיות - קרי רק התובע יעמיד לדין;

3. "שהועבר אליו חומר החקירה" - הנה כי כן, מצויין במפורש כי החומר אשר אמור להיות מועבר לתובע אינו אלא "חומר חקירה".

הנה כי כן, לא תמצא ולו רמיזא דקיקא או שבב הימנה לא להמלצה ולא לשבב הימנה - ללמד כי המשטרה על המפכ"ל בראשה אינם יודעים על מה הם שחים. החוק, בלשונו, כה פשוט לקריאה, אלא אם כן בעיות בהבנת הנקרא הן לחם חוקה של המשטרה.

כבר מזמן טענתי כי יש לכנס את מכלול שוטרי משטרת ישראל וללמד אותם פרקים נבחרים בקריאת החוק, מחד, ובהבנת הנקרא בו, מאידך.

4. אין עד לרגע זה ממש כל פסיקה באשר היא הקובעת כי "חומר חקירה" מכיל בגידרו גם "המלצת משטרה להעמיד לדין" - שהרי בעוד מכלול המצוי בתיק החקירה - על "חומר החקירה" אינו אלא החומר הרלוונטי לחקירה גופא, קרי המצביע על ה"פנים" - ה"תוך" - ה"קרביים" של החקירה - הרי שהמלצת המשטרה - המצאה חדשה שאינני יודע מהיכן נולדה או נבראה - אינה אלא מצביעה על "החוץ" של החקירה - על תוצאותיה - אם תרצה - תוצאיה - קרי: חומר החקירה הוא ה"אינפוט" = התשומה - בעוד שהמלצת המשטרה - ה"אואוטפוט" = התפוקה - תפוקת העבודה - החקירה.

אין בין המלצת המשטרה (כהמצאה ייחודית של משטרת ישראל אצלנו) לבין חומר החקירה - כל חוט מקשר הבא אל "קרבי" "חומר החקירה" - פנימה.

יותר מזה: המלצות המשטרה מעולם לא "נחקרו" ללמד כי אינן מצויות, בכלל, תחת "חומר החקירה".

על-מנת לחזק את דברי אומר כך: לא בכדי, המשטרה אינה נוהגת תדיר, להעמיד בפני חשוד שתיקו נסגר, את תצלום המלצתה לגנוז את התיק כנגדו בעילות "חוסר אשמה, "חוסר עניין לציבור", חוסר ראיות" בטיעון הנלוז לפיה "אין ההמלצה הפנימית משום חומר חקירה".

הנה כי כן, השקר הגדול של המשטרה. בצר לה, כאשר היא מתבקשת להעמיד תצלום "חומר חקירה" של תיק שנגנז, לידי אזרח, על-מנת שיוכל להשיג ולערור על ההחלטה, אין היא מאשרת תצלום המלצותיה לגנוז את התיק.

מאידך, כעת, המשטרה רואה פתאום את "המלצותיה" - כחלק מ"חומר החקירה" - ללמד כי מבקשת המשטרה לשחק בפלסטלינה - "כחומר ביד היוצר" - ברצותה תיבנה שפנפן לבן - ברצותה מפלצת.

זוהי המניפולציה הנוהגת, שנים, בקרב המשטרה, ולמצער הן פרקליטות המדינה ובעיקר היועץ המשפטי לממשלה, עוצמים עיניהם מלראות.

על-רקע כל אלו, כאמור, בא חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר אמור להביא מהפיכה חוקתית. על אלו, הוסיפו עוד את חזקת החפות.

ואחזק דברי: השמעתם על "הפרדת הרשויות". היה זה מונטסקייה אשר עמד על הפרדת הרשויות כחלק אינהרנטי ממדינה דמוקרטית ומתוקנת. הפרדת רשויות חייב מונטסקייה - ולא "הפרשת רשויות"... הכיצד זה הרשות החוקרת - היא הרשות הממליצה להעמיד לדין?. "הפרדת הרשויות" היא המתכון למדינה מתוקנת. על כך, שכחו שם, במשטרה.

ועוד:

צא וחשב מבחן לוגי פשוט - לאו דווקא משפטי: מה ההגיון למהר ולפרסם המלצות משטרה בפני התביעה, באם לתביעה סמכות לדחות את ההמלצות ולהחליט הפוך. מה אז? - האם אז יפרסמו אמצעי התקשורת את ההחלטה ההופכית - לטובת החשוד - באותה העוצמה?.

לסיכום:

במאבק כאן צודק השר ד"ר עוזי לנדאו, הן משפטית, הן שלטונית והן ערכית/מוסרית.

המשטרה טועה ומטעה. והיועץ המשפטי לממשלה, עומד, או אם תרצה, יושב על הגדר, צופה בהם בבחינת "ישחקו הנערים לפנינו" - ובינתיים ממלא פיו מים.

רק עם סיום כתיבת מאמר זה - ופרסום שורות אלו באתר - מפרסם העיתונאי יואב יצחק [כאן באתר] את מכתבו של היועץ רובינשטיין לשר לנדאו - בבחינת טוב מאוחר מאשר בכלל לא. חבל רק כי היועץ רובינשטיין לא מצא להתייחס במכתבו ללשון החוק גופו, לשון פשוטה ובהירה, מחד, אשר אינה צריכה פרשנות כלשהי, ולמושג "הפרדת רשויות" [להבדיל מ"הפרשת רשויות"], מאידך.

צר לי לומר זאת, אך שוב מוכח כי היועץ המשפטי לממשלה שלנו מתקשה בקבלת החלטות נכונות ובמהירות הצריכה והראויה.

זו כל התורה על רגל אחת - ואידך פירושו זיל גמור.

תאריך:  31/05/2002   |   עודכן:  31/05/2002
פנחס (פיני) פישלר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ביום חמישי אני סוגר שבועייים של ימי אבטלה. שבועיים של ישיבה בבית. לבד (לפחות האשה עובדת).
29/05/2002  |    |   מאמרים
בימים אלה עומד אלפרד אקירוב לקבל חלק משמעותי ממבוקשו בסכסוך הידוע כ"פרשת קרתא". בבוררות המתנהלת בפני השופט (בדימ.) שלום ברנר, עומדים הצדדים להגיש "בקשה בהסכמה", במסגרתה מודיעה קרתא על הסכמתה לשחרר לקבוצת אלרוב (שבשליטת אקירוב) ערבויות כספיות בסכום כולל של 8 מיליון דולר.
27/05/2002  |  יואב יצחק  |   מאמרים
27/05/2002  |  עו"ד דורון אבני  |   מאמרים
מזה כתשעה עשר חודשים אנו נמצאים במלחמה על קיומה של המדינה, אשר פרצה לאחר שממשלת ישראל סירבה לאפשר זכות שיבה לפלשתינים לתחומי הקו הירוק.
25/05/2002  |  עו"ד יראון פסטינגר  |   מאמרים
האסון שרק בדרך נס נימנע השבוע בפי גלילות, עלול היה להיות החמור בתולדות המדינה.
25/05/2002  |  עמוס באר  |   מאמרים